הנריטה סאלד
1860. 21.12- נולדה בבולטימור בארה"ב , בת להורים ממוצא הונגרי, ספגה בבית הוריה מרוח היהדות ואהבת ישראל
13.2.1945- נפטרה ונטמנה על הר הצופים בירושלים
ממכתביה:
אמרה שהייתה שגורה בפיה:
"לדעת את תביעות השעה ולהיות מוכשר להתמודד אתן", כל תפקיד אשר נשאה בו נשתלב במשימה קודמת שמילאה ושימש הכנה לשלב נוסף בפעולתה.
מאבקה לשליטה מלאה על הלשון העברית נמשך כל ימי חייה, כשהיא כותבה את מכתביה הנפלאים השופעים חום ותבונה לילדים ומבוגרים.
הנרייטה סאלד הייתה חלוצה בכל דרכיה ומעשיה. חלוצה גם באורח חייה האישיים.
בהיותה בת שישים עלתה לארץ ישראל עליה אמרה:
"מבחינה מסוימת מחדשת הרפתקה זו את נעורי, ומבחינה אחרת היא גורמת לי שתקפוץ עלי זקנה. אחיותי נוהגות היו לקרוא לי "התקועה בבוץ" משום שהייתי "יציבה" בכל דרכי, ולא אהבתי לשנות מהרגלי...לפעמים כשאני נשארת לבדי, ואין זה קורה לעתים קרובות- אני צוחקת בקול. הדבר נראה בעיני פשוט מצחיק, שאני עוסקת בעבודת ארגון רפואי בירושלים, הרי הוכחה אחת לכושר ההסתגלות שלי..."
"ומה דעתך עלי, כשאני יושבת רכובה על גבי החמור ועולה במעלה אחד ההרים הזקופים ביותר וזרועי אבנים? אני גאה כל-כך בהישג זה, שאין אני יכולה לחדול מלדבר בו..."
"והארץ? אף היא בגדר נס. היא אינה חסרה ליקויים כמחנות וכאנשיהם, אך נאה היא כל-כך. אף אותה יש לכבוש, את אבניה, את אקלימה וביצותיה. ואולם , כדאי הדבר! הוי , מה כדאי מאבק זה!
אהבת ארץ-ישראל באה לידי ביטוי:
"מדרוני הגבעות מוריקים...ופרחים זרועים על משטח הירק...ואם סיפרתי לפני כן על הציפורים הרבות והמעניינות, אין מילים בפי לתאר אותן עתה. ציפורי - שיר הן. אפילו שמעתי את שירת הבולבול בטבריה. אלמלא קראתי מעולם את שיר השירים...סבורה הייתי, כי עת האביב הגיע,צבעי השמים וההרים מקסימים עתה יותר מתמיד, בגלל חשרות העננים הרות-הגשם".
"השבוע חשתי בפעם הראשונה את עומס המאמץ- לא של עצם העבודה, אלא של בעיה מוסרית אשר טופל בה שלא כראוי..."
ב- 19.2 1934 תאריך מכריע בקורות עליית הנוער, באותו יום הגיעה לחיפה האניה "מרתה וושינגטון" ובה חברת הנוער" הראשונה שהביאה לארץ 60 נערים ונערות מגרמניה, ובחיפה חיכתה להם ה. סאלד שקיבלה פניהם באהבת אם ונלוותה אליהם בצעדיהם הראשונים במקום קליטתם.במכתב לחברתה כותבת "אני חשה מעמסה כבדה של אחריות לעליית ילדים זו".
הנריטה סאלד זרעה כבוד, תקווה ואמונה בכל דרכיה
(ציטוטים מתוך החוברת "הנריטה סאלד מכתבים לחניכים" הוצאת הסוכנות היהודית, ירושלים,תשמ"ה)