התפתחות מקצועית

הספרות המקצועית העוסקת בקידומם של המורים, מציגה תפיסה התפתחותית של הקריירה המקצועית ומצביעה על הדרגתיות בסוציאליזציה לעבודה ובמחויבות למקצוע. תפיסה זו, רואה את המורה כיוצר ידע מקצועי הצומח מתוך העשייה.

השאיפה להתפתחות מקצועית  מחייבת מאמץ מתמשך לשכלול מיומנויות הוראה וקבלת החלטות תוך הפעלת שיקולי דעת מקצועיים ומתרחשת דרך פרשנות ומשמעויות שמורים מייחסים לאירועים חברתיים ותהליכי הוראה-למידה המתרחשים בכיתה.

במהלך העבודה הולך ונצבר גוף ידע שמקורו בפעולת גומלין בין מצבי הוראה לבין

הידע התיאורטי שרכש המורה במהלך הכשרתו ואשר מהווה את הידע הפדגוגי החיוני להתפתחותו המקצועית.        

הכוח המניע של ההתפתחות המקצועית איננו רק בצבירת ניסיון, אלא אף בהשפעות סביבתיות ואישיות, המחוללות שינויים במערכת האמונות, העמדות והערכים ואלה משפיעים על ההתנהגות המקצועית של המורה.

קיומה של מערכת קליטה יעילה ומוצלחת תאפשר למורה לקיים דיאלוג מתמשך עם אנשי מקצוע ודרך אותו דיאלוג מאבחן יוכל להרחיב את הרפרטואר של מיומנויות ההערכה העצמית ויכולת קבלת החלטות על סמך שיקולי דעת מקצועיים (Fichel & Hoz 1990).

המחקר העוסק בהתפתחותם המקצועית של המורים בוחן את השינויים החלים בתפקודם על פני תקופות שונות של חייהם המקצועיים, החל  בתקופת ההכשרה והשלבים הראשונים וכלה במורים הנמצאים על סף סיומה של הקריירה המקצועית שלהם.

הספרות המקצועית מציינת את העובדה שבשלבים השונים של הקריירה המקצועית המורה עדיין מוטרד בבעיות של הישרדות במערכת (Burden, 1990).

המורה עסוק בהשגת שליטה בחומרי הלמידה, בהכרת ביה"ס כארגון, בדאגה לקבלה על ידי הצוות, התלמידים וההורים ובתכנון ההוראה. רק לאחר שהמורה ישיג תחושת ביטחון בביה"ס יתפנה לשיפור הביצועים המקצועיים שלו.

Fessler  ,(1992)מניח שהתפתחותו המקצועית של המורה מושפעת על ידי גורמים סביבתיים ואישיים, חלקם בסביבה הארגונית בה הוא פועל.

הכניסה לתפקיד ההוראה רצופה  קשיים המובילים לנשירה מהוראה, במיוחד במהלך שלוש עד חמש השנים הראשונות לעבודה.

צבר- בן יהושע (2001), מתארת את שלבי ההסתגלות של מורים מתחילים כדומים לאלה שעוברים מהגרים.

המורה המתחיל צריך להסתגל לנורמות ארגוניות בלתי מוכרות ולפענח קודים פנימיים של הארגון. מכאן, שבמהלך שנתו הראשונה, במעבר משלב ההכשרה לשלב ההוראה בפועל, עובר המורה תהליכים  מורכבים של רה - סוציאליזציה ודה - סוציאליזציה  תוך אימוץ מרכיבי התרבות הארגונית של ביה"ס.

חוסר מודעות למאפייני התרבות הבית ספרית, לנהלים ולדרישות התפקיד גורמת לתחושה של חוסר אונים ולהחלשות של הערך העצמי.

למרות כל זאת, נדרש מהמורה המתחיל להפוך למומחה תוך זמן קצר. מרגע שהמורה שובץ במערכת, תפקודו המלא נלקח כמובן מאליו, בעוד שלמעשה הוא חייב תקופת הסתגלות, ואילו המיומנויות שרכש בתקופת ההכשרה אינן תחליף לניסיון מצטבר.

המורה המתחיל זקוק אפוא, לתמיכה רגשית-חברתית  וללמידה מקצועית וארגונית.

שלושה השלבים של מודל הקליטה

המודל המוצע אמור לתת מענה לקליטה מוצלחת של מורים מתחילים במערכת, באשר הוא מתייחס להיבטים חברתיים – רגשיים, ארגוניים ומקצועיים.

שלבי המודל שזורים בתהליכי הערכה רפלקטיביים הבאים להעצים את המורה באמצעות הערכה עצמית , הערכת עמיתים והערכת החונך ומנהל ביה"ס.

שילובה של ההערכה המעצבת בתהליכי הקליטה נובעת מתוך השאיפה ליצור תנאים לצמיחה אישית ומקצועית תוך שיכלול מיומנויות ההוראה, בשילוב עם הלמידה הארגונית. ההערכה מתמקדת בתפקודו של המורה ולא בהערכתו כפרט, תוך ציון הקשר שבין התנהגותו המקצועית להישגיו.

מכאן, שהאחריות לקליטה מוצלחת של המורה המתחיל מוטלת על הקולט והנקלט כאחד, על המורה וצוות ביה"ס כאחד.

בבי"ס שבו מוטמעת תרבות של קליטה קיימים מנגנונים להידברות, היוועצות ופריקת מתחים, צוות ביה"ס מעביר מסר לשותפות ולאחריות הדדית בתהליך הקליטה. במקום בו מתקיימים תהליכי קליטה יעבור המורה המתחיל משלב ההישרדות לשלב הצמיחה במהירות רבה יותר ותשתפר מקצועיותו.

מודל הקליטה המוצע המוצג בדרך של תרשים זרימה ומאפשר לאחראים על קליטת מורים לנהל את התהליך על פי שלושה שלבים:

• שלב המיון והקבלה
• שלב הקליטה הראשונית – היכרות עם ביה"ס כארגון
• שלב הכניסה להוראה בפועל

נוהל הקליטה מאפשר:

•  יצירת הלימה בין תפיסת העולם של המורה לבין התפיסה החינוכית פדגוגית של ביה"ס
• הבנה של דפוסי ההתנהגות המקצועית המקובלים בביה"ס
• היכרות עם התרבות הארגונית של ביה"ס
•  התפתחות מקצועית משולבת בהערכה מקצועית- מעצימה

ד"ר מירה לאוב, מפקחת רפרנטית, מחוז חיפה

אריה קיזל, מנהל בית הספר "החורש", זיכרון יעקב