חוק החינוך המיוחד התקבל בכנסת ביולי, 1988. בחוק כתוב:

ב) בבואה לקבוע השמתו של ילד חריג, תעניק ועדת ההשמה זכות קדימה להשמתו במוסד חינוך מוכר, שאינו מוסד לחינוך מיוחד.

ג( החליטה ועדת השמה על השמתו שלילד בעל צרכים מיוחדים במוסד כאמור בסעיף קטן (ב), תמליץ הועדה על טיפולים אושיעורים מיוחדים שיינתנו לו באותו מוסד." (חוק החינוך המיוחד, 1988, פרק ג', סעיפים ב'- ג').

החוק גם מגדיר מיהו ילד עם צרכים מיוחדים ומה זו לקות:

"ילד בעל צרכים מיוחדים" - אדם בגיל שלוש עד עשרים ואחת, עם לקות משמעותית, שבשלה מוגבלת יכולתו להתנהגות מסתגלת והוא נזקקלחינוך מיוחד" (חוק חינוך מיוחד (תיקון מס' 7), התשס"ג - 2002).

"לקות" - לקות גופנית, שכלית, נפשית, רגשית-התנהגותית, חושית, קוגניטיבית או שפתית או לקויות התפתחותיות כוללניות.

התיקון לחוק גם מוסיף הגדרה של מיהו תלמיד משולב.

"תלמיד משולב" - ילד בעל צרכים מיוחדים, הזכאי לחינוך חינם לפני סעיף 6(א) לחוק לימוד חובה, התש"ט - 1949, אשר ועדת שילוב, כאמור בסעיף 20ד, החליטה על זכאותו לתוספת של הוראה ולימוד ולשירותים מיוחדים לפי פרק זה במוסד חינוך רגיל.

את החוק בשלמותו אפשר למצוא כאן: EducationCMS/Units/Special/HukimUnehalim/HokHinuchMeyuhad/

את התיקונים לחוק (חוק חינוך מיוחד (תיקון מס' 7), התשס"ג - 2002) אפשר למצוא כאן: http://www.knesset.gov.il/laws/heb/FileD.asp?Type=1&LawNum=1876&SubNum=2

המיוחד בחוק זה הוא שהוא מדגיש את העדפת קליטתם של ילדים עם צרכים מיוחדים במוסדות חינוך "רגילים" על פני מוסדות לחינוך מיוחד. בבסיס החוק עומדת תפיסה שרואה בחריגות נתון בר-שינוי ולכן, ניתן טווח זמן ארוך (גילאים 3-21) לשיקומם של ילדים אלה.

בחלק המבוא של חוזר מנכ"ל "תוכנית השילוב במסגרות החינוך הרגיל", תשס"ג/ 10ב' (1/6/03) כתוב: "אין חולק על כך שיש תלמידים בעלי צרכים מיוחדים שלהם בעיות מורכבות וכוללניות משמעותיות בתחומי תפקוד שונים המצריכות התערבות רב- מקצועית כוללנית במשך מרבית שעות הלימודים והם נזקקים בשל כך למסגרת חינוכית- טיפולית המיוחדת להם. לתלמידים אלה, ורק להם, נועדו מסגרות החינוך המיוחד. רוב רובם של התלמידים בעלי צרכים מיוחדים יכולים להשתלב במסגרת הכיתה הרגילה בעזרת תכנית השילוב ולהפיק תועלת רבה מכך הן מבחינה לימודית והן מבחינה חברתית- רגשית."