• קיימת הסכמה רחבה בין אנשי חינוך בארץ ובעולם לגבי היכולת הלימודית הגלומה בסביבת לימוד מחוץ לביה"ס. נתוניה הטבעיים של מדינת ישראל מציבים אותה במקום אידיאלי להגשמת רעיון חינוכי זה. שפע האתרים בישראל בכל תחומי העיון והלימוד, הקרבה היחסית של האתרים למרכזי הישוב ותנאי אקלים נוחים, מאפשרים פעילות מחוץ לביה"ס במשך רוב שנת הלימודים.
• יתרונה הלימודי של סביבת הלימוד מחוץ לביה"ס הוא בעצם יכולתה להציג בפני התלמיד את תמונת העולם הממשי, האמיתי, שבו נושאי הלימוד מתרחשים בפועל. ההתנסות הטבעית אינה רק מתודה המסייעת למורה בתהליך ההוראה, אלא מהווה, את אבני הבנין להכרה התבונית (קוגניציה) ולהתפתחותה.
• ההתנסות הטבעית חשובה כמרכיב מרכזי בלמידה והיא מאפשרת התמודדות עם הלמידה המופשטת, המילולית והבלתי-רלוונטית לעולמם של התלמידים.
• לדעת שוחרי "הפדגוגיה הטבעית", תהליך למידה, העוקב אחר הדרך הטבעית שבה מתפתחת ההכרה התבונית, ישיג את התוצאות הרצויות. אמנם, ניתן לבצע התנסויות רבות בחדרי הכתות, במעבדות ובאמצעים אחרים הקיימים בבית הספר. עם זאת, מספר גדול של מושגים, מיומנויות ורעיונות המצויים בתוכנית הלימודים, אינם ניתנים להמחשה בדרך של התנסות אלא בסביבה טבעית - מחוץ לכיתה.
• הלמידה מחוץ לביה"ס מאפשרת "לשבור" את קירות הכתה, המהוות חיץ בין המציאות הראלית האמיתית הניתנת למגע, לחישה, לבין לימודי המציאות באופן תאורטי. גישה המושמעת שנים רבות מפי מחנכים ואנשי רוח בכל העולם.
• מערכת החינוך בישראל מייחסת חשיבות רבה להצגת ידע העולם הרב-תחומי בפני התלמידים, אך בפועל היא מתקשה בשל החלוקה הנוקשה למקצועות לימוד. הגישה הרב-תחומית בסביבת הלימוד מחוץ לביה"ס מפגישה את התלמידים עם מציאות כוללת זו.
• העקרונות ליישום הלמידה מחוץ לביה"ס יתבססו על: צמצום מרחב הזרות באמצעות הקנית מושגי יסוד ומיומנות הנחוצים לתלמיד, הכרות עם השטח באמצעות עזרי המחשה, התאמת ציפיות התלמידים למהלך הפעילות, סביבה תואמת תוכן, התנסות, תקשורת מילולית לצורך הדרכה ומשוב, רלוונטיות הסביבה לתלמיד והתקדמות לפי קצב אישי של הלומד.
  
• התהליך החינוכי-פדגוגי יבחן עפ"י הפעילות מחוץ לביה"ס בהתאם לתוכנית הלימוד, התלב"ס, ה"אני מאמין" הבית-ספרי והפעילות הסדירה בבית הספר

מטרת הלמידה מחוץ לביה"ס

המחשת תופעות נלמדות באמצעות "תחנת לימוד", שתפקידה להמחיש תופעות להכרות קרובה עם הנושא הנלמד. יעדיה הם: 

• התחום התבוני (קוגניטיבי): חקר מושגים נלמדים (תל ארכאולוגי, מכתש וכד').
• בתחום המיומנות: תרגול מתודות ושיטות עבודה (שימוש במפות לסוגיהן).
•  בתחום האפקטיבי-ערכי: המצאות במקום בו התרחש הארוע או נמצא המושג הנילמד.

המפגש הפדגוגי של הלמידה מחוץ לביה"ס והטיול

• בפירוט התהליך החינוכי יודגשו מיפוי תחנות הלמידה תואמות תוכניות לימודים. סיור מכין של המורה בתחנות הלמידה, האחדת תפקיד רכז הטיולים ורכז הלמידה מחוץ לביה"ס וכן עריכת ימי עיון והשתלמויות לסגל המפקחים, המנהלים ורכז טיולים בית-ספרי.

• בשילוב הטיול והלמידה מחוץ לביה"ס בתכנון הלימודים הבית-ספרי יודגשו היבטים דידקטיים של הטיול/סיור, הנחיות למורים ורכזי הטיולים. מיפוי הלמידה מחוץ לביה"ס ושילובה בתוכניות הלימודים השונות וכן שילוב הטיולים במערך תוכניות הלימוד הרב תחומית בבתי ספר, תוך הקשר לת"ל ולספרי לימוד וברצף ללמידה מחוץ לביה"ס.

הפעילות מחוץ לביה"ס

ניתן להבחין בשלושה סוגי פעילות הנבדלים בינהם עפ"י מישכם: שעת סיור, טיול חודשי וטיול ארוך. כל כיתה תתנסה בכל אחד מסוגי הטיולים האלה

שעת הסיור: פעילות הנמשכת שיעור אחד או שניים. הסיורים יוקדש לפעילויות שונות, בד"כ, כחלק מיישום הלמידה מחוץ לביה"ס, בתחום דעת אחד. כדוגמה:

• המחשת פרקי לימוד כנדרש במקצועות שונים: טבע, גיאוגרפיה, היסטוריה וכדומה. לימוד משולב של נושאים במקצועות אחדים ובגישה מערכתית וכן הכרת הסביבה הקרובה וישוב המגורים כמו בתי כנסת, העירייה, משרד הדואר, תחנה מטאורולוגית, סופר סת"ם ועוד.
• הכרת תופעות מתחלפות בעונות שונות של השנה ובשעות שונות של היממה (פעילות זו ראוי לבצע פעם בחודש).
• פיתוח מיומנויות טיול אישיות, כדי שהטיול האישי יוכל לשמש את התלמיד בפעולות פנאי אפשריות.
• סיורים מזדמנים לטקס מקומי, לחפירה ארכיאולוגית סמוכה, לפינת חי וכדומה.
• משחקים בשדה ומחוץ לבית הספר, בעיקר בימים שבהם דרושה הפוגה בלימודים בשל מתח או אירוע חריג.
• פעולה למען הקהילה: פגישה עם עולים, ניקוי שטח וכדומה.
• הכרת סביבת המגורים על מרכיביה השונים (ראוי להכין תכנית להכרה כוללת של סביבת המגורים על מרכיביה השונים, כדי שכל תלמיד ותושב בה בהווה, ואולי גם בעתיד, ייטיב להכירה. פעולה זו תימשך במשך כל שנות הלימוד, ויעשה מאמץ מוגבר בכיתות העליונות).

הטיול החודשי: פעילות הנמשכת יום לימוד שלם. טיולים חודשיים יוקדשו לפעילויות מורחבות מבין הפעולות הנזכרות, כפעולות שעת סיור, משלבות מספר תחומי דעת:

• הכרת אזור המגורים: הכרת האזור, נופיו, יושביו, אתריו ותולדותיו (הטיול החודשי יטפל בצורה משולבת בנושאים הקשורים לכמה מקצועותלימוד). 
• ימי שדה: יציאה של כיתה, כמה כיתות או בתי הספר כולו למקום מתאים לפעילות לימודית, חברתית או ספורטיבית כגון הכרת נופים ואתרים, ספורט, משחקי חברה, תחרויות, חקר תופעות בטבע, מחנאות, שדאות וכו'
• השתתפות במבצעים מוכרים על ידי המשרד, למשל: צעדה, נטיעות וטיולי ט"ו בשבט, טיול בעקבות לוחמים וכדומה.

הטיול הארוך - מחנה/סיור לימודי: 

        טיול לאזור מרוחק, הנמשך יום שלם או ימים אחדים. הפעילות תתמקד

        במרכיביו העיקריים של האזור. בפעילות זו נקפיד שבסיסו יהיה ת"ל ובנוסף

        להשיג את המטרה ומירב היעדים שהטיול מעמיד בפני התלמיד.

 מודל שלבים לפיתוח יחידת לימוד בסביבת הלימוד מחוץ לביה"ס

דוגמה: במהלך טיול שנתי לאזור הגליל המערבי תבקש המורה להיסטוריה בכיתה ח' לערוך יחידת לימוד באתר 'אולמות האבירים' בעכו, על מנת להמחיש לתלמידים את סגנון הבנייה בימי הביניים ולהסיק מתוך ההתבוננות מסקנות בעלות משמעות תרבותית-חברתית. המורה לאזרחות תבקש לצאת למשך כשעה וחצי מבית הספר אל מרכז העיר בה הוא שוכן - שם יוכלו התלמידים לסקור את מבני הציבור והשלטון ברמת היישוב, ברמת המחוז וברמת המדינה.
בשני המקרים, על המורים להגדיר - מתוך רצף הנושאים הנלמדים - את הנושא שראוי ללמדו מחוץ לביה"ס; ולבחור את התופעה, שאליה ייחשפו התלמידים לצורך לימוד הנושא. שתי הפעולות האלה: מיפוי הנושאים בתכנית הלימודים ומיפוי תחנות הלימוד מחוץ לביה"ס - מונחות ביסוד רצף הפיתוח של יחידות לימוד מחוץ לביה"ס. פעולות אלה מתבצעות בהדדיות ואין צורך לקבוע אותן על פי סדר מוגדר מראש.
להרחבה בנושאים הנדונים בפרק זה ניתן לפנות לחוברות: 'הוראה בסביבת הלימוד החוץ-כיתתית' (תשנ"ו); 'מיפוי תכניות לימודים בהתאמה להוראה מחוץ לכיתה' (תשנ"ח); 'מוזיאונים ומרכזי מבקרים כסביבת לימוד' (תש"ס), בהוצאת האגף לתכניות לימודים במשרד החינוך.

מיפוי תכנית הלימודים:

• סביבת לימוד:

        כמורים, עומדות לרשותנו סביבות לימוד מגוונות: כיתה, מעבדה, ספרייה, 

        מחשב ועוד. עלינו לנצל באופן מושכל כל סביבת לימוד על פי יתרונותיה והתאמתה

        לשלבים שונים בתהליך ההוראה-למידה. ייחודה של סביבת הלימוד מחוץ  

        לביה"ס הוא בהיותה סביבה ריאלית, שתופעות העולם והחיים מתקיימות בה

        באופן אמיתי. בסביבת הלימוד מחוץ לביה"ס ניתן לחקור את התופעות, 

        ולעיתים  אף לקחת חלק בהתרחשותן.

•   חשיבות ההתנסות:

       הלמידה בכיתה היא בעיקרה פרונטלית, ובמסגרתה אנו מתארים לתלמידים

       מצבי חיים שונים באמצעות מילים: כל תלמיד ותלמידה יבינו את החומר הנלמד  

       בהתאם לתפיסותיהם הקודמות. כדי להבטיח הבנה נכונה של מושג מרכזי

       בתכנית הלימודים, אין להסתמך על התפיסות הקודמות של התלמידים אלא  

       ליצור יחד איתן תפיסה חדשה ונכונה של המושג. מהלך כזה אפשרי רק

       באמצעות התנסות, שתעביר את התחושות הרצויות להבנה מלאה של 

       המושג. 

• שאלת המיפוי:

       ניצול נכון של סביבת לימוד מחוץ לביה"ס לטובת הוראה ולמידה ייעשה תוך

       התמקדות במושגים שהם מרכזיים להבנת הנושא הנלמד, ושניתן להעביר את

       משמעותם הנכונה דרך התנסות פעילה של התלמידים. בעת מיפוי תכנית

       לימודים והתאמתה להוראה בסביבת הלימוד מחוץ לביה"ס עלינו לאתר  

       מושגים מרכזיים אלה. נצביע כאן על שלוש קבוצות אפשריות:

• מושגים בעלי ביטוי ממשי:
  קבוצה זו של נושאים נלמדים כוללת מושגים או רעיונות שיש להם ביטוי ממשי מחוץ לכיתה. למשל המושגים 'סלע', 'בור מים', 'חורש', 'עומס תנועה', 'שלטון' ועוד. כדי להבין נכונה את משמעותו של מושג, יחקרו התלמידים את התופעה ויעמדו על תכונותיה: להגדיר את סוג הסלע, למפות את צפיפות העצים בחורש, למדוד את קצב התנועה, לאתר מבנים של מוסדות שלטון וכדומה.
• תופעות שניתן לבקר במקום התרחשותן:
  קבוצה זו של נושאים נלמדים כוללת תופעות - בעבר ובהווה - שניתן לבקר במקום התרחשותן. למשל: 'חדר עבודתו של ביאליק', 'שדה הקרב במעלה בית-חורון', 'פס הייצור של הגבינה', 'תחנה מרכזית בתל-אביב', 'אניית מעפילים'. לצורך הבנה נכונה של התופעה, ייכנסו התלמידים אל תוך תפאורת המקום ויקחו חלק בחוויית ההתרחשות.
•  מיומנויות ונהלים שניתן לתרגל:
  קבוצה זו של נושאים נלמדים כוללת מיומנויות עבודה, מתודות למידה או נהלים של שימוש במכשירים, שניתן לאמן בהם את התלמידים מחוץ לכיתה, למשל: 'שימוש במפה', 'ביצוע מחקר שדה במדעי הטבע', 'כללי התנהגות במוזיאון', 'איתור כתובת מגורים' וכדומה. לצורך הבנה נכונה של המיומנות, יתרגלו התלמידים את הנוהל בדרך של ביצוע מודרך.

מיפוי תחנות לימוד :

• התופעה - מצאי תוכני:
  במהלך הלמידה בכיתה אנו מסבירים לתלמידים תופעות באופן מילולי. גם לעזרי הוראה, כגון תמונות וסרטים, אנו מוסיפים הסבר מילולי. ייחודה של סביבת הלימוד מחוץ לביה"ס היא בכך שהתופעה נמצאת בה כמות שהיא, ולכן אין צורך לתארה, והתלמידים מגיעים למפגש ישיר (אינטראקציה) עם התופעה עצמה. המורים צריכים רק לסייע לקיום המפגש ולא לחצוץ בין התופעה לבין התלמידים. 
• מכלול הנוף-אדם: ככלי עזר לאיתור תופעות מחוץ לכיתה תשמש תפיסת "מכלול הנוף-אדם".

• קשר לנושא נלמד מצאי הוראתי:
  תופעות רבות יש בעולם שמחוץ לכיתה, קשורות ברובן לנושאי הלימוד בכיתות, אך חשוב לזכור כי עצם מציאותו של קשר כזה אינו מצדיק עדיין ביצוע שיעור מחוץ לביה"ס. פרח בשדה, למשל, קשור כמובן לנושאי הלימוד בטבע, בביולוגיה, באקולוגיה ובלימודי הסביבה; אך מה בדיוק אנו רוצים שהתלמידים יעשו כשיגיעו אל הפרח  בתחנת הלימוד? הנושאים הנלמדים (בתכניות הלימודים) מוגדרים ביתר פירוט והם גם מרמזים לנו על הפעילות הרצויה עם התלמידים. דוגמה: את הנושא 'חלקי הפרח' ראוי ללמוד במעבדה - בה יבחנו התלמידים את הפרח בזכוכית מגדלת ויתארו את צורת חלקיו; ואילו הנושא 'דרכי האבקה והפצה' הוא נושא שראוי ללמדו בשדה: שם יצפו התלמידים בפרח ויתעדו את פעילות החרקים שמגיעים אליו. הנושא 'בתי גידול' והקשר בין הפרח לקרקע, לאקלים ולגורמים נוספים הוא נושא שראוי ללמדו בשדה, שם ימדדו ויגדירו התלמידים את תנאי בית הגידול. 

• נוחות, בטיחות ומסיחים: בבחירת תחנת הלימוד יש לשקול, לבד מהצרכים בתחום התוכן, היבטים נוספים שיאפשרו מפגש בלתי אמצעי של התלמידים עם התופעה: נוחות העבודה של כל צוותי התלמידים במרחב - שלא יפריעו זה לזה. בטיחות מירבית לתלמידים בעת העבודה בתחנה. אי-קיומם של מסיחים שונים התלויים במזג האוויר, בהפרעות רעש או בתופעות שעלולות להאפיל בעוצמתן על זו שבחרנו ללמידה. כושר הריכוז בעת הסבר מילולי מחוץ לכיתה הוא נמוך ממילא. לכן, חובה עלינו לבחור בתחנת לימוד שבה התופעה היא בולטת וברורה. 

• מדריכים מקומיים:

בחלק מתחנות הלימוד, במיוחד באתרים מוסדרים כגון מוזיאונים ומרכזי מבקרים,נמצאים סגלי הדרכה מקומיים. אין לוותר על מומחיותם של המדריכים בנושאי  התוכן, אך יש לזכור כי הם אינם מכירים את התלמידים ואינם בקיאים כמו המורים בתכנית הלימודים. ייחודיות ההדרכה במקום לצורך יצירת התנסויות של התלמידים. אפשר למשל לוותר על הדרכת מומחים, כאשר היא ניתנת לתלמידים כהרצאה פרונטלית, או כאשר התופעה משמשת רק כתפאורת רקע להופעה של המדריך.

לסיכום

אנו מחפשים בתכנית הלימוד נושאים העונים על שני תנאים:

•  נושאים מרכזיים בתכנית - נושאים, שאנו מניחים כי רק הבנה נכונה שלהם, בהקשר הנכון, תאפשר התקדמות לשלבים הבאים ברצף הלימוד.
•  מושגים שיש להם ביטוי ממשי מחוץ לכיתה, או תופעות שניתן לבקר במקום התרחשותן, או מיומנויות שניתן לתרגלן מחוץ לכיתה.

אנו מחפשים להגדיר תחנות לימוד העונות על התנאים הבאים:

• יש בתחנה תופעה הקשורה לנושא נלמד, והנושא מנוסח באופן שמרמז על פעילות התלמידים.
• התופעה בתחנה 'מדברת בעד עצמה' ואין צורך בהרצאת הסבר של המורים
• התחנה נוחה ובטוחה לעבודה ואין בה מסיחים שמפריעים תהליך הלמידה.
•  הדרכה מקומית, אם יש כזו, תהיה ייחודית מבחינת השימוש בעזרים ובדרכי הלימוד.