פריסת התכנית הבית ספרית  

ש: האם עדיין קיימת החלוקה המוכרת של פריסת תת-הסוגות, כמו: מכתב לכיתה ב', יומן לכיתה ג'  וכו. הבנתי מהתכנית שיש סוגות עיקריות וישנם עולמות שיח שונים ושאין מקום להחלטה שרירותית באיזו שכבה ללמד תת-סוגה זו או אחרת אלא בהלימה לנושא הנבחר בוחרים את הסוגה הרצויה להוראת הנושא ואליה מחברים את תת-הסוגה הרצויה ומשם גוזרים את התוצר הרצוי, האפשרי להפקה מלימוד זה.
זה כמובן לא שרירותי. אלא תלוי ברמת המטרות שהמורה מבקשת לשלב בנושא.
האם הבנתי נכון ?

ת: הבנת נכון...המקרה שאת מתארת מתייחס לעיסוק בסוגות בהקשרים לימודיים בתחומי הדעת השונים. נקודת המוצא של פריסה יכולה להיות גם סוגה מסוימת שמחליטים להעמיק בה, הכוונה לטקסטים למטרות מידוע או למטרות טיעון. לא כל מורה יחליט באופן שרירותי, כי צריך ליצור רצף במשך שנות הלימוד בבית הספר... התכנון הבית ספרי על פי עקרונות התכנון שבתכנית הוא הקובע. כל מורה יחליט החלטות רלוונטיות לסיטואציות הלימודיות הכיתתיות, אך צריך תכנון בית ספרי שיפרוס את העיסוק בסוגי הטקסטים השונים.

על הפריסה השנתית להתייחס לעולמות השיח, לסוגות ולתת-סוגות ולידע הלשוני בהלימה להישגים הנדרשים.

בפריסה זו ייקבע באלו הקשרים יעסקו בטקסטים הדבורים והכתובים: בשיעורי שפה, בתחומי הדעת השונים, בפעילות החברתית ועוד.

פריסת התכנית בכיתה א'

ש: אני מורה חדשה בכיתה א'.
התבקשנו להכין פריסה של תכני הלימוד בהתאם לתכנית החדשה.
מאיפה להתחיל, במיוחד בשל העובדה שמדובר בכיתה א'?

ש: אני רכזת שכבה בעוד שבוע יתחילו אצלנו ימי היערכות. כיצד מתחילים לתכנן עם המורות תכנית עבודה בחינוך לשוני לקראת שנת הלימודים הבאה?

ת: לא קל להיות מורה חדשה בכיתה א', ועוד כאשר יש תכנית לימודים חדשה ודרישה לפריסה שנתית של תכנית..... להלן מוצעים כמה כיווני הליכה אך את תצטרכי להחליט ולבחור את הדרך שתהיה ייחודית ומיוחדת לך ולתלמידים בבית הספר שלך.
בבואך לתכנן, יהיה עליך להחליט בדברים אלו:

- באלה סוגי טקסטים דבורים וכתובים מעולמות השיח השונים תתמקדי במשך השנה?
- באלו הקשרים נושאיים, תחומי דעת ועשייה בית ספרית יפגשו התלמידים את הטקסטים השונים ויתנסו   

  בהם?
- כיצד ייתן התכנון ביטוי לטיפוח השפה הדבורה והכתובה גם יחד?
- מהו הידע הלשוני שברצונך ללמד?

כל התכנים שלעיל מפורטים בתכנית בפרק ג'. בתכנון עליך להיעזר בפרק ה': תכנית לימודים ותכנון          

הלימודים שבו מפורטים עקרונות התכנון שלחלקם התייחסתי בדברי.

חשוב לעבוד עם המורות של כיתות ב' בהתייחסות להישגים הנדרשים המציינים מה מצופה מהתלמידים     

לדעת ולדעת לעשות, על פי ציוני הדרך המצוינים בפרק ד'.
חשוב לעבוד בזיקה לתכנית הלימודים הבית ספרית בהתאם לעקרון הספיראליות ועקרון הגיוון.
הבסיס להחלטות ולבחירות הוא קריאה מעמיקה של תכנית הלימודים שבה מפורטים   

עולמות השיח וסוגי הטקסטים, עקרונות התכנון וההישגים הנדרשים.
עם פרסומה של תכנית הלימודים החדשה החל תהליך הטמעה אינטנסיבי בכל הארץ מטעם האגף  לחינוך יסודי. תוכלי לפנות למדריכים המופקדים על הטמעת התכנית במחוז שלך ולבדוק אפשרות להתייעץ ו/או להשתלם ו/או לקבל הדרכה (פרטים בהמשך).

הטמעה ארצית של התכנית לשנת תשס"ה

ש: למי לפנות כדי לקבל הדרכה בהטמעת התכנית?

ת: מצ"ב תכנית ההטמעה הארצית לשנת תשס"ה, שהועברה לאתר על ידי המחלקה למעורבות חינוכית, האגף לחינוך יסודי.
הטעמה תשסה.doc - תכנית הטמעה ארצית תשס"ה

מה בין התכנית בחינוך לשוני למסמך "למידה בסביבה מתוקשבת"?  

ש: האם יש קשר בין מסמך ההישגים הנדרשים בחינוך לשוני לבין מסמך הסטנדרטים בתקשוב?

ת: ההישגים בלמידה בסביבה מתוקשבת נכתבו בזיקה לתכנית בחינוך לשוני בכלל ולהישגים שבה בפרט והדבר כתוב במפורש במסמך. בהישגים השונים בתכנית נכתב מהו ההישג בחינוך הלשוני שעליו מושתת ההישג בלמידה בסביבה מתוקשבת: הישגי הקריאה והכתיבה שבחינוך הלשוני מהווים בסיס להישגים בערוץ המתוקשב. החוברת "למידה בסביבה מתוקשבת בחינוך היסודי" מקיימת דיאלוג מרתק עם תכנית הלימודים בחינוך לשוני, דיאלוג שעשוי לעזור למורים ולתרום לעשייה הבית ספרית. החוברת מציגה היבטים שלא טופלו בצורה מעמיקה בתכנית הלימודים ועל ידי כך היא משלימה את התכנית.
מומלץ מאוד לעיין בה ולקרוא אותה בזיקה לתכנית. את המסמך הזה ניתן גם למצוא באתר של האגף לחינוך יסודי באו"ח בכתובת: http://www.education.gov.il/yesodi .

ניתן גם להיכנס דרכו לקבוצת דיון שכבר פעילה סביב שאלות ורעיונות של מורים.

תכנים, הישגים והערכה

ש: כיצד לתת ביטוי לתכנית ולהישגים הנדרשים הכלולים בה בתעודה?

ת: שאלה זו מזמינה דיון בבית הספר לגבי תפקידה של התעודה וסביב הבנת הצוות את העיסוק בחינוך הלשוני על פי התכנית החדשה, ומתוך זיקה לדרישות של המערכת.  
הערכה מתבצעת בבית הספר על ידי כלי הערכה שונים, למשל המשוב הבית ספרי והמיצ"ב.
התעודה תשקף את כל הנאמר לעיל ואת ה"אני מאמין" הבית ספרי, את צרכי קהילת בית הספר ואת הרכב הצוות.

מדיבור לכתיבה

ש: האם זה נכון שלטיפוח השפה הדבורה יש השפעה על הכתיבה של ילדים?  היכן ניתן למצוא חומרים הדנים בסוגייה זו?

ת: אישור לדברים אלה ניתן למצוא בדבריה של נורית פלד בהקדמה לספר בעריכתה "מדיבור לכתיבה" (1996- תשנ"ו), הוצאת כרמל:     
"...חינוך [לאוריינות] מתחיל בדיבור היומיומי, בשיחה [...] ודרכם של ילדים המנוסים בשיחה תהיה קלה יותר וישרה יותר לאוריינות האקדמית הנלמדת בבית הספר". (עמ' 3 , שם)         
בספר זה מאמרים המאירים את הנושא מנקודות מבט שונות, מאמרים התורמים רבות להבנת הזיקה בין השפה הדבורה לשפה הכתובה ולטיפוח האוריינות בכלל. קריאתו מומלצת לכל העוסקים בתחום.

יש גם המסתייגים מהשפעת טיפוח השפה הדבורה על השפה הכתובה.

על פי תפיסת התכנית, על החינוך הלשוני בבית הספר לטפח את השפה הדבורה ואת השפה הכתובה מתוך הנחה שהן מפרות זו את זו. 

חינוך לשוני וש"ש

ש: יש לנו שש שעות שבועיות לחינוך לשוני.כיצד מחלקים את השעות על פי התכנית החדשה?

ת: התכנית לא מציינת חלוקת שעות לחינוך הלשוני. החלוקה צריכה לשקף צרכים של בית הספר ושל אוכלוסיית התלמידים והמורים, ואת הפרשנות של התכנית על ידי הצוות.        
נקודת המוצא היא הכרת תכנית הלימודים והתייחסות לפרק ה': עקרונות תכנון. החלוקה צריכה להתייחס לעולמות השיח השונים, לסוגות השונות ולידע הלשוני כפי שהם מוצגים בתכנית שברצוננו ללמד בכיתות השונות, למקום המיוחד שנעניק לטקסטים הספרותיים ולטקסטים מהמקורות היהודיים.
בתכנון יש להתייחס לעיסוק בחינוך הלשוני כאמצעי בתחומי הדעת השונים, בנושאים לימודיים שונים ובפעילות החברתית ולחינוך הלשוני כמטרה מבחינת הידע השיטתי ברמת השיח וברמת הלשון שברצוננו להקנות.
מטרת התכנון לתת הזדמנויות שונות ומגוונות לטפח קוראים, כותבים, מאזינים ודוברים שיידעו "לנוע" בין עולמות השיח השונים ולעשות שימוש מושכל בשפה. כמו כן, חלוקת הזמן תיעשה בהתאם לדרכי ההוראה המותאמות לצורכי ילדי הכיתה ולסגנון העבודה של המורה.  
נכון, זוהי מלאכה מורכבת אך מרתקת שכל צוות צריך לבצע תוך דיון מעמיק בתכנית.