בתחילתה של המאה העשרים ואחת, הולך ונקבע מעמדה של האנגלית כשפה העיקרית בעולם.

 ל-350 מיליון בני אדם האנגלית היא שפת-אם, לעוד 350 מיליון היא שפה שנייה ו-100 מיליון שולטים בה היטב כשפה זרה. האנגלית התבססה בישראל כ"שפה זרה ראשונה", כפי שהיא מוגדרת ב"מדיניות הלשונית להוראת שפות בבתי הספר בישראל" (משרד החינוך 1995-1996).

הישראלים, בלא קשר לשפות אחרות שבהן הם שולטים, משתמשים באנגלית בדרך כלל כשפה לתקשורת בינלאומית. האנגלית היא שפה המזוהה, יותר מכל שפה אחרת, עם סחר בינלאומי ותיירות, עם השכלה גבוהה ומחקר ועם כלי התקשורת האלקטרוניים. זו היא השפה הנחשבת לנכס היקר ביותר של אזרח ישראלי רב-לשוני, אחרי העברית והערבית. מכל הטעמים האלה, האנגלית היא השפה הזוכה לביקוש מקומי רב ביותר. בנסיבות הללו, יש הכרח לקבוע סטנדרטים גבוהים ככל האפשר למצוינות בהוראת האנגלית בבתי הספר בישראל. זוהי מטרתו של המסמך שלפנינו: לקבוע סטנדרטים להוראת האנגלית בישראל בבתי הספר הנתונים לפיקוח משרד החינוך.

מה היא תכנית לימודים ארצית? זו תכנית כוללת להכנת ספרי לימוד, סילבוסים, חומרי הוראה ומערכי שיעור; וכן מסמך המייצג אחדות דעים של אנשי מקצוע בתחום. מסמך זה יקבל משמעות עשירה יותר לאור השימוש בו על ידי אנשי מקצוע הכוללים מורים וכותבי ספרי לימוד.

לפני עשר שנים, כשנכתבה תכנית הלימודים הקודמת (משרד החינוך, ‏1988), היה עדיין סביר להניח שרוב רובם של התלמידים בישראל זכו למפגש ראשון עם השפה האנגלית בכיתות ד' או ה', ושהחשיפה העיקרית שלהם לשפה הייתה בבית הספר. לכן היה זה הגיוני והולם לכתוב תכנית לימודים שעיקרה רשימה של פריטים לשוניים (דקדוק ואוצר מילים) שיעניקו לתלמידים שליטה בסיסית בשפה. הנסיבות כיום, ואף יותר מכך - בעתיד הנראה לעין - שונות בתכלית. מספר גדל והולך של תלמידים מתוודע לשפה האנגלית עוד לפני תחילת לימודי אנגלית בבית הספר, באמצעות רדיו, טלוויזיה, מחשבים, קרובי משפחה, נסיעות לחו"ל או מפגשים עם מבקרים מארצות אחרות. מרבית התלמידים רוכשים מילים וביטויים באנגלית עוד טרם תחילת ההוראה הפורמלית בבית הספר. ולכן, קביעת כל רשימה של פריטים שיש ללמוד תהיה שרירותית ומוגבלת.

בשל שיקולים אלה בחרה הוועדה בגישה אחרת. הדיון המקיף שהוביל למסמך שלפניכם התחיל בשנת 1994, בפגישה בת יומיים של הוועדה המייעצת לאנגלית. בפגישה זו נוסחה רשימת קווים מנחים להגדרת שליטה בשפה. קווים מנחים אלה נקבעו, פחות או יותר, על פי המתכונת המסורתית של חלוקת הידע הנדרש בשפה לארבע המיומנויות: דיבור, הבנת הנשמע, קריאה וכתיבה. הם יצרו מפה רבת ערך לשינויים בבחינות הבגרות, ואלה יצאו לאור ביוני 1996. הם שימשו גם כנקודת התחלה לעבודתה של ועדת תכנית הלימודים, שהחלה במחקר מקיף בהנהגתה של פרופסור עילית אולשטיין.

אחרי בדיקה מעמיקה של דגמי תכניות לימודים במערכות חינוך אחרות בעולם, עצבה הוועדה דגם המתאים ללימודי אנגלית במציאות הישראלית העכשווית המבוסס על פיתוח סטנדרטים למצוינות בהוראת שפות זרות כפי שנעשה .

בעקבות הדיונים בין חברי הוועדה ועמיתים אחרים, אימצנו מסגרת המיועדת להציג בבהירות מירבית את יעדיה של תכנית הלימודים ולהגדיר במפורש את הדרכים בהן אפשר להשיג יעדים אלה. למחברי ספרי הלימוד, לבתי הספר ולמורים נותר חופש פעולה בקביעת דרכי ההוראה ובהעשרת לימודי האנגלית על פי צורכיהם.