הרקע לפיתוח התכנית והתפיסה הרעיונית של התכנית (הרציונל)
מטרות התכנית
דרכי הוראה – למידה - הערכה
התכנים
-
רקע קצר על בית הספר
בחלק זה יוצגו מספר הכיתות,מספר התלמידים ואפיון שלהם,החזון הבית-ספרי,דגשים ייחודיים.
-
סיבות והנמקות
בחלק זה יוצגו המניעים, הסיבות וההנמקות שהביאו את בית הספר לבניית תכנית לימודים ייחודית בנושא או במקצוע המוצע.
-
ייחודיותה של התכנית
בחלק זה תודגש הייחודיות של התכנית בהשוואה לתכנית מקבילה הקיימת במערכת החינוך (אם קיימת כזו), יצוינו הערך המוסף שלה וכן ההבדלים בין התכנית הרשמית לבין זו הייחודית.
ייחודיות התכנית מסכמת גם את האופן שבו צורכי התלמיד, תחום הדעת, המורה והסביבה משתלבים כדי להגדיר נושא שהוא ייחודי ומתאים לבית הספר שבו היא תופעל.
-
מספר יחידות הלימוד בתכנית
יצוינו המספר הכולל של יחידות הלימוד (1 יח"ל = 90 שעות לימוד) והשיקולים לפריסתן בשנות הלימוד המיועדות להפעלת התכנית.
-
כותבי התכנית ושותפיה
יש לצרף את רשימת השותפים בכתיבת התכנית ותכנונה, תוך ציון השכלתם וניסיונם בתחום תכנון לימודים ובהוראת תחום הדעת. כמו כן יש לצרף את שמות המומחים שסייעו בפיתוח התכנית, כולל מומחים מהאקדמיה, מתחום הדעת או מתחום תכנון לימודים שסייעו בפיתוח התכנית.
-
התלמיד וצרכיו
בחלק זה יוצגו הנתונים של אוכלוסיית התלמידים בבית הספר המגדירים את השונות בין התלמידים ומשקפים את הצרכים שהתכנית עונה עליהם.
יוצגו השיקולים הקשורים לצורכי הלומדים שאותם שואפת התכנית לספק ולפתח. צרכים אלו יכולים להיות צרכים פסיכולוגים (כמו: צורך בביטחון, בשייכות, בהערכה ובמימוש עצמי), או היבטים הקשורים בשונות שבין הלומדים (עולים חדשים, מחוננים, מתעניינים בעולם העסקי וכדומה). צורכי הלומד יכולים לקבל ביטוי במטרות התכנית או בפעילויות הלימודיות הנגזרות ממנה. את הנתונים על צורכי הלומד ניתן לאתר, למשל, על ידי סקר צרכים שנערך בקרב התלמידים (יש לציין את הנתונים שעליהם התבססתם).
-
המורה ותפקידו
יוצגו השיקולים הקשורים בתפיסות בית הספר והמורה את תפקידו. תפקיד המורה יכול לכלול התייחסות למהות ההוראה, ליווי וטיפוח הלומד ועוד.
יש לתאר מהם כישוריו והכשרתו של המורה שילמד את התכנית, הרקע המקצועי והכשרתו להוראת תכנית זו.
-
החברה וצרכיה
כאן יפורטו שיקולי הדעת הקשורים למאפייני החברה והקהילה שבהן חי התלמיד. יוצגו סוגיות חברתיות מרכזיות ויוסבר כיצד התכנית נותנת להן מענה. יצוינו המקורות לאיסוף המידע אודות צורכי החברה והקהילה הנדונה (שאלונים, מסמכים וכדומה), הפרשנות שניתנה לנתונים אלה והמסקנות שהוסקו ושולבו כמטרות בתכנית. לדוגמה: סוגיות חברתיות - עניין החברה בטיפוח צרכנים נבונים יותר. פיתוח מודעות התלמידים להתנהגויות לא נורמטיביות ומניעתן.
כמו-כן יפורטו היבטים קהילתיים וסביבתיים המשפיעים על התכנית ותכניה (אם ישנם כאלה). לדוגמה: משאבים קיימים בסביבה היכולים לעורר עניין ומוטיבציה ללמידה ייחודית, כמו: מפעל, מוסד אקדמי, מוסד מחקר, משרד ממשלתי, עמותה ייחודית וכד'.
-
התפיסה הרעיונית של התכנית (הרציונל)
בחלק זה תוצג התפיסה הרעיונית המנחה את פיתוח התכנית מן ההיבט התוכני ומן ההיבט החינוכי-ערכי-רגשי שלה.
תחום הדעת וארגונו: יצוינו שיקולי הדעת בבחירת הנושאים, רצף הוראתם ודרך ארגונם לידי שלמות הגיונית. יוצג היסוד המארגן של התכנית (נושא, רעיון, מיומנות, מושג, בעיה, תהליך, דילמה) והשיקולים לבחירתו. שיקולי הדעת הללו יוצגו בהלימה לעקרונות היסוד של התחום ולשיטות החקירה הייחודיות לו. היסוד המארגן צריך להנחות את בחירת הנושאים להוראה, את סדר הוראתם והיקפם, על פי עקרונות היסוד של תחום הדעת ושיטות החקירה המיוחדות לו.
כמו כן תוצג הזיקה בין התכנית הייחודית לתכנית שאליה היא מצטרפת (אם יש כזו).
בחלק זה יוצגו מטרות-העל של התכנית ומטרות כלליות. המטרות צריכות לכלול לא רק מטרות קוגניטיביות אלא גם, ולא פחות חשוב, מטרות ערכיות, חברתיות-תרבותיות, רגשיות וכישורי למידה ומיומנויות שאותם תפתח התכנית. כל אלו בהתאם למטרות החינוך של מדינת ישראל. מתוך המטרות הכלליות נגזרות המטרות האופרטיביות המתארות את התכנים והביצועים שאותם התלמידים אמורים להשיג בתום לימודי התכנית.
בחלק זה יתוארו דרכי ההוראה והלמידה הכלליות של נושאים אלו.
כמו כן, יוצגו עקרונות ודרכי ההערכה המותאמים לתכנית הלימודים.
יש לציין כי דרכי הערכה חלופית מתאימות במיוחד לתכנית ייחודית שבה התלמיד מוערך לאורך כל שנות לימוד התכנית, ולא רק במבחן מסכם.
אנו ממליצים על פיתוח כלי הערכה חלופיים.
-
יוצג מפרט של נושאי התכנית ביחידות הלימוד, בקבוצת שיעורים שלא עולה על 6 שעות לכל יחידת לימוד. נושאים אלו יוצגו בהלימה ליסוד המארגן של התכנית, לרעיונות ולמושגים המרכזיים של תחום הדעת. פירוט מסוג זה יסייע למורה בתכנון החודשי והשבועי של ההוראה. יש לערוך את החומר בטבלה
-
מטרות אופרטיביות
מטרות אופרטיביות משקפות את המסרים של התכנית, והן מובילות להגדרת התכנים ולפיתוח דרכי למידה-הוראה-הערכה. מטרות אלה נגזרות ממטרות-העל ומהמטרות הכלליות של התכנית, וצריכות להתייחס לתחום התוכן, לתחום החשיבה וכישורי הלמידה, לתחום הרגשי והערכי ולתחומים נוספים הבאים לידי ביטוי בתכנית. ראוי לציין שיש להציב מטרות ראויות המפתחות את יכולת החשיבה והלמידה של התלמידים בצד העמקה בתכנים שנבחרו.
מטרות אלה יציינו, לצד פירוט השיעורים הנלמדים, מה הלומד צריך לדעת ומה הוא יהיה מסוגל לעשות עם הידע בכל אחד מהנושאים הנלמדים.
לדוגמה: מטרות המבטאות רמות חישבה שונות, מטרות בתחום הרגשי-ערכי, מטרות בתחום החברתי.
דוגמאות למטרות אופרטיביות:
התלמיד יעריך מהם הכישורים והתכונות הנחוצים ל.... מתוך ניתוח ה....
התלמיד יוכל לקשה בין ... לבין...
התלמיד ינתח תופעה...
התלמיד יוכל לאתר מידע רלוונטי...
התלמיד יוכל לעבוד בשיתוף פעולה עם תלמידים אחרים...
התלמיד יוכל להפיק מידע משמעותי מ...
התלמיד יפתח הבנה ורגישות לצרכים של...
התלמיד ירכוש גישה סובלנית ל...
לדוגמה, בתחום הדעת של יחסים בין-לאומיים, בשיעורים העוסקים בתהליכי קבלת החלטות של מנהיגים, המטרות האופרטיביות יכולות להיות:
הלומדים יישמו גורמי הנעה של מנהיגים במצבים היפותטיים.
הלומדים יזהו מרכיבים של תיאוריות מנהיגות וישוו בין מבקרים שונים.
הלומדים יבינו את המצוקות הכרוכות בהכרעות גורליות של מנהיגים, יפרטו ויסבירו מצוקות אלה ויביאו ראיות.
הלומדים יעריכו את שיקול הדעת של המנהיגים ויחוו את דעתם על הכרעותיהם.
-
המושגים המרכזיים
לצורך מיקוד ההוראה והלמידה בתחום הדעת, יש לפרט את הרעיונות והמושגים המרכזיים בתכנית. מושגים מרכזיים הם המושגים הנתפסים כחשובים ביותר בעיני כותבי התכנית ומרכזיים לתחום הדעת המוצג. הרעיונות והמושגים המרכזיים יוצגו בהלימה לפירוט התכנים ולמטרות האופרטיביות שנוסחו.
-
אסטרטגיות ההוראה-למידה
לצד התכנים, יפורטו דרכי ההוראה-למידה המומלצות בתכנית בהלימה לרציונל התכנית. דרכי ההוראה והלמידה יפורטו בהתאם לחלוקת השיעורים.
-
ביבליוגרפיה לתלמיד
במסגרת התכנית תוצג רשימת ספרות חובה לתלמיד. רשימה זו תוצג על פי כללי הרישום הביבליוגרפי המקובל, הכולל פירוט פרקים ומספרי עמודים. הביבליוגרפיה תכלול מגוון מקורות מידע (כתובים ואלקטרוניים) עדכניים המציגים עקרונות יסוד של התכנית. היקפה של הרשימה הביבליוגרפית צריך להיות ריאלי ובר ביצוע לתלמידי התכנית.
יש לכלול אם את "מקורות הרשות" שיוצעו לתלמידים.
-
דרכי הערכה
הערכה שוטפת והמסכמת (כולל משקלן).
דרכי ההערכה יותאמו למטרות התכנית ולדרך הוראתה. יוצגו מגוון כלי ההערכה שיהיו בשימוש, כולל דרכי הערכה חלופיות, כגון: משימות ביצוע, דו"חות סיור, יומנים לתיעוד הלמידה-כתיבה רפלקטיבית, תלקיט, עבודת חקר, פרויקטים, מבחנים, ניתוח קטע אנסין (unseen), שימוש במבחנים ממוחשבים ועוד. דרכי ההערכה ישקפו ויבדקו את מגוון המיומנויות והידע שנלמדו, ויפורטו בטבלה בהלימה לחלוקת השיעורים.
יוצגו מרכיבי הציון הסופי של הלומד במסגרת התכנית וכלי ההערכה שלפיהם תיקבע רמת ההישג של הלומדים: שאלון בחינת בגרות ייחודי, עבודת חקר, עבודה מסכמת, תלקיט מבטא תהליך, משימות ביצוע ועוד. כל כלי הערכה יוצג בליווי מחוון ו/או תשובון המפרט קריטריונים להערכה. בתשובון יוצגו התשובות המצופות מהתלמיד. במחוון יפורט הניקוד הניתן לכל ממד וקריטריון שיוערך. כמו כן, לכלי ההערכה שאינם שאלון בחינה תוצג תכנית מפורטת של המורה להדרכת הלומדים ויצורפו דפי הנחיה ללומד לביצוע התוצר (מטלת ביצוע, עבודה, פרויקט, תלקיט וכדומה).
נספחים
יינתנו דוגמאות לכלי הערכה שונים, שיוצגו בליווי מחוון ו/או תשובון (הכולל נקודות מרכזיות וחלוקת ניקוד בתשובות).
ביבליוגרפיה כללית