education - חינוך עברית לביה"ס העל יסודי הממלכתי והממלכתי דתי

עדכוני rss

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 

מבוא

מושגים ועניינים

הצעה לפריסה

תיעוד אוצר המילים במילונים (לקסיקולוגיה)

היבטים סמנטיים

 

מבוא

הפרק "אוצר המילים והמשמעים" מבוסס על שני ענפים של חקר הלשון: לקסיקולוגיה וסמנטיקה. שני הענפים עוסקים באוצר המילים והצירופים מנקודת המבט של המשמעות והתפקוד.

הלקסיקולוגיה - עיקר עניינה הוא תיעוד אוצר המילים במילון, ומכאן שנקודת המוצא לרוב היא המילה היחידה: מקומה במילון, הוראותיה, גיזרונה ומתוך כך יחסיה עם מילים אחרות. ואילו הסמנטיקה (של המילה) שואפת להעמיד עקרונות המשותפים לקבוצות של מילים - בעיקר עקרונות של יחסי משמעות ושל גלגולי משמעות.

בלימוד הפרק "אוצר המילים והמשמעים" יינתן מקום לשני הכיוונים - הן למילה היחידה ולהשתלשלות משמעיה ויחסיה עם מילים אחרות, הן לתופעות סמנטיות והדגמתן על ידי קבוצות מילים.

המטרה העיקרית בלימוד הפרק הזה היא עיסוק של ממש במילים ובצירופים עבריים ולאו דווקא רכישת מושגים והבנת תאוריות.

השיקול בבחירת המילים והצירופים יהיה מתוך מגמה להרחיב את אוצר המילים, לחדד את ההבחנה בהבדלי המשמעות בין מילים ולהביא לדיוק בשימוש בהן. המילים והצירופים ייבחרו מתוך טקסטים נלמדים או על פי חשיבותם ומרכזיותם בלשון העברית ובתרבות העברית. כמו כן ייכללו מילים וביטויים הלקוחים מטקסטים מן המקורות, בעיקר מן המקרא ומספרות חז"ל, ותינתן הדעת לגלגולי המשמעות של מילים אלו עד ימינו.

עיקר הלימוד של הפרק הזה יהיה מתוך התנסות מעשית בבחינתם של מילים ושל צירופים מהיבטים שונים במילונים ובטקסטים, ובין היתר יש מקום לכתיבת עבודות חקר קטנות (אישיות או קבוצתיות, בכיתה או בספרייה).

הלימוד בפרק זה ייעשה מתוך מודעות הן להקשר הטקסטואלי שהמילים הנדונות מופיעות בו ולתפקידן הרטורי בטקסט, הן להקשר החברתי התרבותי שבתוכו נערך ומשתנה אוצר המילים והמשמעים (לדוגמה: מעמדן של לשון הדיבור והעגה והשפעתו על השאלה מה לכלול במילון ומה לא; בידולי משמעות הנוצרים מתוך הצורך בהבחנות חדשות; השפעת הלעז על שינויי משמעות; הבידול המשלבי).

 

מושגים ועניינים

 הערך המילוני; ההגדרה המילונית

 מילונים לסוגיהם (המילון החד-לשוני, המילון הדו-לשוני ועוד)

 האגרון; שדות סמנטיים

 עגה (סלנג)

 נרדפוּת

 משמעות נלווית (קונוטציה)

 לשון נקייה

 מעתקי משמעות שכיחים: מטפורה ומטונימיה

 צירוף כבול, ניב

 בידול משמעות

 בידול משלבי-סגנוני

 היכללות (היפונימיה)

 ניגודי משמעות

 פוליסמיה (ריבוי משמעויות)

 הומונימיה; זהות בהגייה (הומופוניה), זהות בכתיב (הומוגרפיה)

 

הצעה לפריסה

מוצע לעסוק בפרק זה ברצף אחד בחטיבת הביניים. בחטיבה העליונה יש לחזור אל הנלמד בפרק זה ולשלבו בלימוד הפרק "הבנה והבעה" על פי מה שהטקסטים מזמנים.

 

תיעוד אוצר המילים במילונים (לקסיקולוגיה)

  סוגי מילונים: התמקדות במילון החד-לשוני, לצד הזכרת מילונים אחרים: מילון דו-לשוני או רב-לשוני (לעומת חד-לשוני); מילון היסטורי-דיאכרוני (ייצוג כל תקופות הלשון) לעומת מילון שימושי-סינכרוני; המילון הממוחשב; מילוני סלנג, מילונים ולקסיקונים מקצועיים.

 

  שיטות בסידור הערכים במילון: הערכים לפי הכתיב המנוקד או הכתיב חסר ניקוד; הפועל - לפי השורש / צורת העבר / צורת ההווה; מקומם של צירופי היחס (כגון 'באמת', 'לפחות', 'מיד'), של הצירופים השמניים והניבים.

 

  דרכי "ההגדרה המילונית": תרגום (במילון דו-לשוני או כשמדובר במילים לועזיות), נרדפים, ניגודים, הגדרה 'קלסית' - סוג (היכללות) והבחנה, איורים.

 

  פרטי המידע (נוסף על המשמעות) שהמילון מספק או עשוי לספק: כתיב וניקוד; גיזרון (אטימולוגיה); פרטים דקדוקיים (חלק דיבור, נטייה, הצרכה וכיו"ב); תקופת הלשון; המשלב או רמת הלשון; דרכי שימוש ותחומי חיים; צירופים כבולים וניבים.

 

  שאלת הסמכות של המילון: האם המידע שבמילון הוא מידע מוסמך? האם המילון (המסוים) הוא מילון תיאורי (מתאר את השימוש בפועל באוצר המילים) או מילון פוסקני (מתחייב לייצג את התקן של השפה).

 

  המילים הלועזיות במילון.

 

  העגה (סלנג): מעמדם של ביטויי עגה בשימוש הלשון - העגה כמשלב עממי; תיעוד העגה במילון הכללי ובמילוני סלנג (ישנים וחדשים); תכונות העגה - השתנות, ציוריות, שאילה מלשונות זרות; מגבלות השימוש בעגה בכתיבה ובדיבור הפורמלי.

 

  האגרון (תזאורוס), המתעד את אוצר המילים לפי המשמעות. האגרון מאורגן לפי שדות סמנטיים וקבוצות של נרדפים חלקיים, ואין בו הגדרות.

 

- ייעשה קישור לנלמד בפרק "מערכת הצורות". לדוגמה, הקשר בין קביעת הערך המילוני למושגים 'גזירה' ו'נטייה'; משמעות של משקל הבאה לידי ביטוי במשמעות של מילה מסוימת במשקל זה.

 

 היבטים סמנטיים

 

  הנרדפות לסוגיה (נרדפות חלקית)

- המשותף והשונה במילים נרדפות (למשל על ידי תכוניות סמנטיות);

- רובדי הלשון (לשון המקרא ולשון חכמים) כמקור לנרדפים (לדוגמה: גשם ומטר, שב וחזר, עתה ועכשיו);

- הנרדפות בהגדרה המילונית; באיזו מידה המילון מציין הבדלים דקים בין מילים נרדפות - הבדלים סינטגמטיים, הקשריים, ריגושיים, משלביים (דוגמאות לבדיקה: חבר / ידיד / רֵע; מטרה / יעד; גשם / מטר / ממטר; תקנה / גזֵרה);

- הנרדפוּת כאמצעי רטורי (סוג של חזרה).

 

   המשמעות הנלווית - הקונוטציה (ריגושית ומשלבית)

- הקונוטציה במילון: באיזו מידה המשמעות הנלווית (הקונוטציה) מתועדת במילון (דוגמאות לבדיקה: פרצוף, גלותי, מהפכני, אם חורגת);

- הקונוטציה כאמצעי רטורי בטקסט.

 

  שקיפות סמנטית

- רכיבי המילה - המשקל, השורש, הצורן הסופי וכדומה - כרכיבי משמעות;

- השקיפות הסמנטית במילים חדשות (לדוגמה: מַהֲלוֹם [shocker] - שורש הל"ם במשקל מַקְטוֹל (כלי, כמו 'מַעֲרוֹךְ').

הערה:  יש לקשור את העיסוק בסעיף זה לפרק "מערכת הצורות".

 

  לשון נקייה ו"תקינות פוליטית"

- התחלופה במילים המשמשות לשון נקייה (בית כיסא, בית שימוש, נוחיות);

- השינויים החברתיים והשפעתם על התחומים שנוקטים בהם לשון נקייה:

התחומים המסורתיים: הפרשות הגוף, מין, מוות (סרטןחלה קשה; מת/ נפטר [מן העולם]; בית עלמין);

התחום החברתי-פוליטי, "תקינות פוליטית" (משפחות מרובות ילדים / משפחות ברוכות ילדים; מדינות נחשלות / מדינות מתפתחות; זקן, קשיש / אזרח ותיק; כושיחורפרו-אמריקני).

 

  הפוליסמיה (ריבוי משמעויות)

- ביטויָה של הפוליסמיה במילון (ערכים לדוגמה: חָבֵר, תכנית, עֶצֶם);

- גלגולי משמעות בתולדות העברית כמקור לפוליסמיה: מן המוחשי למופשט (אָסַר), חילון (הֵיכָל), שאילת משמעות (גיבור במשמעות דמות מרכזית ביצירה, לפי hero) ועוד.

 

  המטפורה והמטונימיה

- המטפורה והמטונימיה כמעתקי משמעות ותיעודן במילון (מטפורות לדוגמה: שפה [שפת כביש, שפת ים], אילן יוחסין; מטונימיות לדוגמה: שפה [עברית וכו'], זעת אפיים [=עבודה]);

- המטפורה השחוקה והמאובנת לעומת המטפורה המקורית, הרעננה;

- המטפורה בפרט והלשון הציורית בכלל כאמצעי רטורי.

 

  קולוקציות, צירופים כבולים וניבים

- הצטרפויות קבועות והרגליות (אידיומטיות) של מילים בדרגות כבילות שונות, לדוגמה: נקלע לקשייםמשברמבוי סתום, מפלהענהוכחה ניצחת (קולוקציות); חמד לצון, חשבון נפש, שכוּח אל, שיעור קומה (צירופים כבולים); נתלה באילן גדול, נכסי צאן ברזל, פה מפיק מרגליות (ניבים);

- מקומם של הקולוקציות, הצירופים הכבולים והניבים במילון;

- הניבים ומקורותיהם, העולם התרבותי ותחומי החיים שהניבים שאובים מהם, הציוריות והמטפוריקה בניבים;

- שימוש בקולוקציות, בצירופים כבולים ובניבים בטקסט, כולל שבירתם למטרות רטוריות;

- שימוש תקין ומדויק בצירופים לדרגותיהם בכתיבה.

 

  בידול משמעות

- בידול משמעות בין מילים קרובות משמעות (חבר ועמית, עם וגוי, שיר ושירה);

- בידול המשמעות כאמצעי להעשרת אוצר המשמעים.

 

  בידול משלבי-סגנוני

- הבדלים משלביים בין מילים (לדוגמה: אישה / רעיה; שמש / חמה; רצה / חָפַץ / התחשק לו, בא לו);

- באיזו מידה המילון מתעד בידול משלבי-סגנוני;

- חריגה משלבית מכוונת ולא מכוונת בטקסט.

 

  היכללות (היפונימיה)

- יחסי הגומלין בין מילים המציינות פרטים ובין מילים מכלילות;

- השימוש בהיכללות בהגדרה המילונית (לדוגמה: כלב - חיית בית מסדרת הטורפים).

הערה: יש מקום לקשור את הדיון ב'היכללות' הן למשפט בעל חלקים כוללים בפרק "תחביר" הן לסיכום בפרק "הבנה והבעה".

 

  ניגודי משמעות

- יחסים שונים של ניגודי משמעות, כגון הפכים מוחלטים (חי / מת), ניגודי רצף (אהב / שנא; בהיר / כהה), ניגודי הדדיות (סב / נכד; שאל / השאיל);

- ניגודי משמעות בהגדרה המילונית (שכחה - אבדן זיכרון; קל - לא כבד / שאינו קשה / ההפך מחמוּר);

- ניגודי משמעות בשורש אחד (הכיר והתנכר, שירש והשריש, נשכח ושכיח, חַלָּש וחוֹלֵש, קילס);

- ניגודי משמעות כאמצעי רטורי בטקסטים.

 

  ההומונימיה

- הומונימיה במילון (לדוגמה: בַּר - תבואה / חוץ / לא מתורבת / טהור; בַּר- - בן; בָּר - bar);

- קרבה בהגייה (הומופוניה) וסיבותיה - השתוות עיצורים, אי-ביצוע הדגש החזק וכיו"ב ( כּוּר / קוּר, אִכְסֵן / אִחְסֵן, נִכְשָׁל / נֶחְשָׁל, גָּנַב / גַּנָּב);

- זהות בכתיב (הומוגרפיה) וביטויה בטקסט (מתאם [מְתָאֵם או מִתְאָם]; שונות [שונוּת או שונוֹת]; פורש [פּוֹרֵשׁ או פּוֹרֵשׂ]; נעץ [נָעַץ או נַעַץ]; מספר (מְסַפֵּר, מִסְפָּר, מִסְפֵּר, מִסֵּפֶר, מִסְּפָר); הפתרונות - הבנה לפי ההקשר, ניקוד חלקי;

- הומונימיות כאמצעי רטורי בכותרות, בססמאות (תעמולה ופרסומת), בשירה ובשעשועי לשון (לדוגמה: "ניסוי ותהייה"; "פזמון מכּול וקול"; "מה בעצם" (שם לספר העוסק בעצמים);            "יַד אַלִּים אֶת הַסְּתִירוֹת / מְיַשֶּׁבֶת בִּסְטִירוֹת" [ח' רייכמן]).

 

דוגמאות למשימות לפרק זה.

 

 
 
 
    תאריך עדכון אחרון:  24/05/2004