education - חינוך לשון ערבית לבתי הספר העבריים האגף לתכנון ולפיקוח תוכניות לימודים
 
 
 
 
 
 
 
 
פתח דבר
 

השפה הערבית, השפה הרשמית השנייה במדינת ישראל, היא שפתם של כשלוש מאות מיליון בני אדם. הערבית הספרותית היא לשון התרבות של כל דוברי הערבית, מוסלמים, נוצרים ודרוזים כאחד, ולשון כתבי הקודש והתפילה של כל המוסלמים ברחבי העולם (כמיליארד ושלוש מאות מיליון נפש).
לידיעת השפה הערבית נודעת אפוא חשיבות רבה במדינת ישראל.
מתוך הכרה בחשיבות זו נקבעה בשנת 1995 חובת לימוד ערבית כשפה זרה שנייה בכיתות ז'-י'.
תכנית הלימודים הראשונה להוראת "לשון ערבית לבית הספר העברי" פורסמה בשנת 1994, ועתה התעורר הצורך בעדכון התכנית. האגף לתכנון ולפיתוח תכניות לימודים ערך סקר מקיף (באמצעות מכון סאלד) בקרב מנהלי בתי ספר, מורים ותלמידים. הסקר התמקד במצב לימודי הערבית בכיתות חטיבת הביניים, בחן את מידת יישום תכנית הלימודים הקיימת וסקר את ציפיות המורים והמנהלים מתכנית לימודים חדשה. ממצאי הסקר תמכו בהחלטה בדבר הצורך בעדכון תכנית הלימודים ושילוב תכנים שיהלמו את תחומי העניין של התלמידים. עוד עלה הצורך לשים דגש על פיתוח מיומנויות ההבעה בעל-פה, וכן לתת מענה לקשיים העולים מהוראת ערבית בכיתות הטרוגניות.
חברי ועדת התכנית אימצו את הגישה שלפיה רצוי לפתח את מיומנויות השפה ולהרחיב את אוצר המילים בד בבד עם לימוד הדקדוק.
לדעת חברי הוועדה, תכנית לימודים שיסודה בגישה זו תגביר את המוטיבציה של התלמידים ללמוד את השפה הערבית, ואף תרחיב את מעגל התלמידים שיבחרו בלימוד מוגבר של השפה הערבית בחטיבה העליונה.
על בסיס הנחות יסוד מוסכמות, הגדירו חברי הוועדה מטרות אופרטיביות, ובצדן פירוט התכנים המבטאים את רצף הלמידה במהלך שנות הלימוד. פירוט זה משקף למורים בצורה בהירה את הנדרש בתהליך ההוראה-למידה-הערכה ואת ההישגים המצופים מן התלמידים. מכאן שהתכנית מבוססת על עיקרון הרצף בלימוד הערבית בכיתות ז'-ט' והמשכו בכיתות י'-י"ב.
תכנית זו שמה בין השאר דגש על הרחבת אוצר המילים, על היכרות עם טקסטים מתחומים שונים והבנתם, על הבנת הנשמע ועל הבעה בעל-פה ובכתב.
התכנית אף מזמנת היכרות ראשונית בעל-פה עם פתגמים, ברכות, וכן מילות פנייה ונימוס בערבית החל מכיתה ז', כלומר החל מן השלבים הראשונים של לימוד השפה.
תכנית הלימודים מתייחסת גם לקשיים שהתגלו במהלך השנים בהוראת הדקדוק ובלמידתו.  כקודמתה, התכנית החדשה מציגה מטרות ללימוד המערכת הדקדוקית מתוך הכרה שמערכת זו מהווה את השלד של הלשון כולה. אולם בשונה מן התכנית הקודמת, מושם בה דגש על הגישה הפונקציונלית בהוראת הדקדוק. תפיסה זו באה לידי ביטוי בהנחיית המורים להוראת החומר הדקדוקי כך שיהיה קשור לטקסטים הנלמדים ולא יוצג באופן תאורטי וכנושא נפרד ומנותק. כל זאת מתוך ההכרה שלכשירות הלשונית אותה חשיבות כמו לידע התאורטי .

 

 
 
    תאריך עדכון אחרון:  20/03/2011    

עדכוני rss