education - חינוך מחשבת ישראל

עדכוני rss

 
 
 
 
 
 
 
 
פסח
 

ויקרא פרק כה פסוקים לט-מג

לט וְכִי-יָמוּךְ אָחִיךָ עִמָּךְ, וְנִמְכַּר-לָךְ--לֹא-תַעֲבֹד בּוֹ, עֲבֹדַת עָבֶד.  מ כְּשָׂכִיר כְּתוֹשָׁב, יִהְיֶה עִמָּךְ; עַד-שְׁנַת הַיֹּבֵל, יַעֲבֹד עִמָּךְ.  מא וְיָצָא, מֵעִמָּךְ--הוּא, וּבָנָיו עִמּוֹ; וְשָׁב, אֶל-מִשְׁפַּחְתּוֹ, וְאֶל-אֲחֻזַּת אֲבֹתָיו, יָשׁוּב.  מב כִּי-עֲבָדַי הֵם, אֲשֶׁר-הוֹצֵאתִי אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם; לֹא יִמָּכְרוּ, מִמְכֶּרֶת עָבֶד. 

 

ויקרא פרק כה פסוק נה

כִּי-לִי בְנֵי-יִשְׂרָאֵל, עֲבָדִים--עֲבָדַי הֵם, אֲשֶׁר-הוֹצֵאתִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם:  אֲנִי, יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם.

 

 

  1. מדוע אין לעבוד בישראל הנמכר לעבדות  "עבודת עבד"?
  2. הקב"ה הוציא את ישראל מעבדות לחירות, ומדוע הוא קורא לישראל "עבדי הם"?
  3. מהי חירות על פי המובאות דלעיל?

 

מדרש תנחומא (בובר) הוספה לפרשת שלח סימן יא

[יא] ד"א עד מתי לעדה הרעה הזאת וגו'. אמר הקב"ה כביכול אדם קונה לו עבד שיהא העבד נוטל את הפנס ומאיר את קונו, ואני לא עשיתי כן, אלא אתם עבדי, שנאמר כי לי בני ישראל עבדים עבדי הם (ויקרא כה נה), ואני הייתי נוטל את הפנס ומאיר להם, שנאמר וה' הולך לפניהם יומם בעמוד ענן לנחותם הדרך ולילה בעמוד אש להאיר להם (שמות יג כא).

 

 

  1. האם הקב"ה נוהג בישראל "עבודת עבד"?
  2. מה ההבדל בין שעבוד לד' לשעבוד לאדם?

 

משנה מסכת אבות פרק ו משנה ב

אמר רבי יהושע בן לוי בכל יום ויום בת קול יוצאת מהר חורב ומכרזת ואומרת אוי להם לבריות מעלבונה של תורה שכל מי שאינו עוסק בתורה נקרא נזוף שנאמר נזם זהב באף חזיר אשה יפה וסרת טעם ואומר והלוחות מעשה אלהים המה והמכתב מכתב אלהים הוא חרות על הלוחות אל תקרא חרות אלא חירות שאין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתלמוד תורה וכל מי שעוסק בתורה תדיר הרי זה מתעלה שנאמר (במדבר כ"א י"ט) וממתנה נחליאל ומנחליאל במות.

 

מסכת אבות דרבי נתן פרק ב'

...והלחות מעשה אלהים המה והמכתב מכתב אלהים הוא חרות על הלחות (שמות ל"ב ט"ז). אל תקרי חרות אלא חירות שכל מי שעוסק בתורה הרי הוא בן חורין לעצמו.

 

 

  1. מה משמעותה של חירות?
  2. מדוע צווי התורה מבטאים חירות?
  3. מהו "בן חורין לעצמו"?

 

רמב"ם הלכות חמץ ומצה פרק ז

 הלכה ד'

וצריך להתחיל בגנות ולסיים בשבח, כיצד מתחיל ומספר שבתחלה היו אבותינו בימי תרח ומלפניו כופרים וטועין אחר ההבל ורודפין אחר ע"ז, ומסיים בדת האמת שקרבנו המקום לו והבדילנו מן התועים וקרבנו ליחודו, וכן מתחיל ומודיע שעבדים היינו לפרעה במצרים וכל הרעה שגמלנו ומסיים בנסים ונפלאות שנעשו לנו ובחירותנו, והוא שידרוש (דברים כ"ו) מארמי אובד אבי עד שיגמור כל הפרשה, וכל המוסיף ומאריך בדרש פרשה זו הרי זה משובח.

הלכה ו

בכל דור ודור חייב אדם להראות את עצמו כאילו הוא בעצמו יצא עתה משעבוד מצרים שנאמר (דברים ו') ואותנו הוציא משם וגו', ועל דבר זה צוה הקב"ה בתורה (דברים ה') וזכרת כי עבד היית כלומר כאילו אתה בעצמך היית עבד ויצאת לחירות ונפדית.

הלכה ז

לפיכך כשסועד אדם בלילה הזה צריך לאכול ולשתות והוא מיסב דרך חירות, וכל אחד ואחד בין אנשים בין נשים חייב לשתות בלילה הזה ארבעה כוסות של יין, אין פוחתין מהם, ואפילו עני המתפרנס מן הצדקה לא יפחתו לו מארבעה כוסות, שיעור כל כוס מהן רביעית.

 

 

  1. מהו השבח?
  2. מהי הגנות?
  3. כיצד ראוי לבטא את חירותינו?
  4. כיצד אנו נראה את עצמנו כאילו יצאנו ממצרים?

 

רש"ר הירש

מצות האכילו העריצים את ישראל עבדיהם. לכן המצה כשלעצמה היא זכר לאותה עבדות. וכזה היא הופיעה כבר בשעת גאולתם. בחצות יום ארבעה עשר בניסן, בהתקרב עת הגאולה – ישראל לא ישיגו את חירותם לעצמם. נאסר עליהם אף לעזוב את בתיהם. עליהם לצפות, כשהם מצוידים להליכה, לקריאת הבורא המזמנת אותם לחירותם. עליהם לזכות בחירות במסירת נפשם ביד ה'. וכדי להביע מסירותם זו בקרבן הפסח, הם נצטוו לאכול את קרבנם על מצות העוני והמרורים. למען ידעו בשעת הגאולה הגדולה שהם לא פעלו מאומה לחירותם. שאף עתה, ברגע השיחרור, עדיין עבדים הם – אוכלי לחם עצבים – עד כי שוב יברא דבר ה' את החירות שהושמטה מידי האדם.

ובבוא שעת הגאולה הגדולה, אין ישראל יוצאים. משעבדיהם, שיד ה' היתה בהם, מגרשים אותם – עד שאפילו אין הם מספיקים להכין את לחמם. הם מוציאים אותם את בצקם טרם נחמץ ואופים אותו עוגות מצות. עתה היתה המצה לזיכרון נצח לגאולתם הבלעדית ביד ה'. אכן, לא העם השיג לעצמו את חירותו. שיחרורם נבצר מהם עד כדי כך, שאפילו צידה חיונית – לחם – לא הספיקו להכין להם לדרכם הרחוקה!

לכן כל שנה בבוא זמן הזיכרון ליציאת מצרים יינזרו בני ישראל לדורותיהם מהנאת כל חמץ ואף ישביתו במו ידיהם כל חמץ מרשותם.... זוהי הכרזה שבמעשה לנצח: שאבותינו לא עשו מאומה לשיחרורם; אין לנו בו שום תפארת. חירותינו, ועמה כל משימת ישראל, מתנת ה' הן לנו לחלוטין...".
(ר' שמשון רפאל הירש, הזמנים, תרגם: א"י אפרתי אורדנטליך, ירושלים תשכ"ט עמ' פ"א-פ"ב)

 

 

  1. האם המצה היא ביטוי לעבדות או לחירות? נמקו.
  2. האם אכילת קרבן פסח היא ביטוי לשעבוד או לחירות? נמקו.

 

 

 

 

 

 

 

 
 
 
    תאריך עדכון אחרון:  13/08/2010