education - חינוך מחשבת ישראל

עדכוני rss

 
 
 
 
 
 
 
 
 פורים
 

אסתר פרק ט' פסוקים כ-כב

כ וַיִּכְתֹּב מָרְדֳּכַי, אֶת-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה; וַיִּשְׁלַח סְפָרִים אֶל-כָּל-הַיְּהוּדִים, אֲשֶׁר בְּכָל-מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ--הַקְּרוֹבִים, וְהָרְחוֹקִים.  כא לְקַיֵּם, עֲלֵיהֶם--לִהְיוֹת עֹשִׂים אֵת יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ אֲדָר, וְאֵת יוֹם-חֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ:  בְּכָל-שָׁנָה, וְשָׁנָה.  כב כַּיָּמִים, אֲשֶׁר-נָחוּ בָהֶם הַיְּהוּדִים מֵאֹיְבֵיהֶם, וְהַחֹדֶשׁ אֲשֶׁר נֶהְפַּךְ לָהֶם מִיָּגוֹן לְשִׂמְחָה, וּמֵאֵבֶל לְיוֹם טוֹב; לַעֲשׂוֹת אוֹתָם, יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה, וּמִשְׁלֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ, וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיֹנִים.

 

 

  1. כיצד יש לבטא את השמחה ביום הפורים?
  2. האם יש אופנים אחרים לבטא את השמחה?
  3. מדוע נבחרו אופני השמחה שלעיל?

 

אסתר פרק ח' פסוקים  טו-יז

טו וּמָרְדֳּכַי יָצָא מִלִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ, בִּלְבוּשׁ מַלְכוּת תְּכֵלֶת וָחוּר, וַעֲטֶרֶת זָהָב גְּדוֹלָה, וְתַכְרִיךְ בּוּץ וְאַרְגָּמָן; וְהָעִיר שׁוּשָׁן, צָהֲלָה וְשָׂמֵחָה.  טז לַיְּהוּדִים, הָיְתָה אוֹרָה וְשִׂמְחָה, וְשָׂשֹׂן, וִיקָר.  יז וּבְכָל-מְדִינָה וּמְדִינָה וּבְכָל-עִיר וָעִיר, מְקוֹם אֲשֶׁר דְּבַר-הַמֶּלֶךְ וְדָתוֹ מַגִּיעַ, שִׂמְחָה וְשָׂשׂוֹן לַיְּהוּדִים, מִשְׁתֶּה וְיוֹם טוֹב; וְרַבִּים מֵעַמֵּי הָאָרֶץ, מִתְיַהֲדִים--כִּי-נָפַל פַּחַד-הַיְּהוּדִים, עֲלֵיהֶם.

 

 

  1. מה סיבת השמחה בקרב היהודים?
  2. מהי אורה?
  3. מה הקשר בין אורה לשמחה?

 

תלמוד בבלי מסכת ערכין דף י עמוד ב

אמר רבי אבהו, אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה: רבש"ע, מפני מה אין ישראל אומרים שירה לפניך בר"ה וביום הכפורים? אמר להן: אפשר, מלך יושב על כסא הדין וספרי חיים וספרי מתים פתוחין לפניו וישראל אומרים שירה לפני? והא חנוכה דלא הכי ולא הכי וקאמר! משום ניסא. פורים דאיכא ניסא לימא! אמר רבי יצחק: לפי שאין אומרים שירה על נס שבחוצה לארץ. מתקיף לה רב נחמן בר יצחק: והרי יציאת מצרים דנס שבחוצה לארץ הוא, ואמרינן הלל! כדתניא: עד שלא נכנסו ישראל לארץ - הוכשרו כל הארצות לומר שירה, משנכנסו לארץ - לא הוכשרו כל ארצות לומר שירה. רב נחמן אמר: קרייתה זו היא הלילא. רבא אמר: בשלמא התם, הללו עבדי ה' - ולא עבדי פרעה, הכא הללו עבדי ה' - ולא עבדי אחשורוש? אכתי עבדי אחשורוש אנן. ולר"נ דאמר: קרייתה זו היא הלילא, התניא: משנכנסו לארץ - לא הוכשרו כל ארצות לומר שירה! כיון שגלו חזרו להיתירן הראשון.

 

 

  1. מדוע חשובה השירה?
  2. מדוע אין אומרים שירה ביום הפורים?
  3. מהן ההשלכות של ההימנעות משירה על שמחת הפורים שלנו?

 

תלמוד בבלי מסכת שבת דף ל עמוד ב

ושבחתי אני את השמחה - שמחה של מצוה, ולשמחה מה זה עשה - זו שמחה שאינה של מצוה. ללמדך שאין שכינה שורה לא מתוך עצבות ולא מתוך עצלות ולא מתוך שחוק ולא מתוך קלות ראש ולא מתוך שיחה ולא מתוך דברים בטלים, אלא מתוך דבר שמחה של מצוה, שנאמר (מלכים ב' ג) ועתה קחו לי מנגן והיה כנגן המנגן ותהי עליו יד ה'.

 

 

  1. מהם התנאים להשראת שכינה?
  2. מהי שמחה של מצווה?
  3. מה הקשר בין שמחה של מצווה להשראת שכינה?

 

מגילת תענית (ליכטנשטיין) הסכוליון

/ארבעה עשר באדר/ בארביסר ביה ובחמיסר ביה יומי פוריא אנון דילא למספד. ימים שנעשו בהם נסים לישראל על ידי מרדכי ואסתר ועשאום ימים טובים. אמר רבי יהושע בן קרחה מימות משה לא עמד נביא וחדש מצוה חוץ ממצות פורים אלא שגאולת מצרים נוהגת שבעה וגאולת מרדכי ואסתר אינה נוהגת אלא יום אחד. דבר אחר. ומה גאולת מצרים שלא נגזרה גזרה אלא על הזכרים בלבד שנאמר כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו וגומר עשו אותם ימים טובים גאולת מרדכי ואסתר שנגזרה גזרה על הזכרים ועל הנקבות שנאמר מנער ועד זקן טף ונשים ביום אחד על אחת כמה וכמה שאנו חיבים לעשות אותם ימים טובים בכל שנה ושנה.

 

 

  1. מה אין לעשות בימי הפורים? מדוע?
  2. במה עולה שמחת ימי הפורים של שמחת הפסח?

 

תלמוד בבלי מסכת מגילה דף ז עמוד ב

אמר רבא: מיחייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי. רבה ורבי זירא עבדו סעודת פורים בהדי הדדי, איבסום, קם רבה שחטיה לרבי זירא. למחר בעי רחמי ואחייה. לשנה אמר ליה: ניתי מר ונעביד סעודת פורים בהדי הדדי! - אמר ליה: לא בכל שעתא ושעתא מתרחיש ניסא.

 

 

  1. האם התלמוד הבבלי מצדד בהשתכרות? מדוע?
  2. מה ההבדל בין שמחה להשתכרות? האם השיכרות היא תנאי לשמחה? נמקו.

 

בין פורים לט"ו בשבט

התחיל המן צוח ובוכה, ולא הטה מרדכי אזנו לו. וכשראה המן שאין דבריו נשמעים הרים קולו בבכי וביללה באמצע גנת הביתן.

וכן ענה ואמר: האזינו לי, עצים ונטיעים, שנשתלו מששת ימי בראשית; בן המדתא עומד להיתלות על העץ!

התכנסו כולם לעצה ואמרו: מי שהוא גבוה חמישים אמה יתלה המן על ראשו.

הגפן אמרה: קצרה אני ואיני יכולה שיתלה על ראשי, שממני לוקחים יין לנסכים.

התאנה אמרה: איני יכולה שיתלה על ראשי, שממני לוקחים לבכורים וממני לבשו אדם וחוה.

הזית אמר: איני יכול שיתלה על ראשי, שממני לוקחים שמן למנורה.

אמר התמר לפני הקדוש ברוך הוא: הכל יודעים שהמן הרשע בן בנו של אגג בן בנו של עמלק – ויתלה על ראשי?! ענה הקדוש ברוך הוא: יישר כוחך, לא יתלה על ראשך שאתה זוג לכנסת ציון הרצויה.

אמר האתרוג: איני יכול שיתלה על ראשי, שאצלי באים כל העמים כולם לקחת מפריי ולשבח לפניך.

פתח ההדס ואמר: איני יכול שיתלה על ראשי, שאומרים עלי ששון ושמחה; ועוד שאני שותף עם האתרוג.

צוח האלון ואמר: איני יכול שיתלה על ראשי, שדבורה מינקת רבקה קבורה תחתי.

קראה האלה ואמרה: איני יכולה שיתלה על ראשי, שאבשלום בן דוד נתלה בראשי.

רמון אמר: איני יכול שיתלה על ראשי, שהצדיקים משולים אלי.

שמעוני – אמר הארז – תלו את המן עלי, על העץ שהתקין לנפשו

(מתוך: ספר האגדה ק"כ)

 

  

רמב"ם הלכות יום טוב פרק ו הלכה י"ח

כיצד? הקטנים נותן להם קליות ואגוזים ומגדנות, והנשים קונה להן בגדים ותכשיטין נאים כפי ממונו, והאנשים אוכלין בשר ושותין יין שאין שמחה אלא בבשר ואין שמחה אלא ביין, וכשהוא אוכל ושותה חייב להאכיל (דברים ט"ז) לגר ליתום ולאלמנה עם שאר העניים האמללים, אבל מי שנועל דלתות חצרו ואוכל ושותה הוא ובניו ואשתו ואינו מאכיל ומשקה לעניים ולמרי נפש אין זו שמחת מצוה אלא שמחת כריסו, ועל אלו נאמר (הושע ט') זבחיהם כלחם אונים להם כל אוכליו יטמאו כי לחמם לנפשם, ושמחה כזו קלון היא להם שנאמר (מלאכי ב') וזריתי פרש על פניכם פרש חגיכם.

 

 

  1. מה בין שמחה אמיתית ל"שמחת כריסו"? נסו להגדיר.

 

המהר"ל

המצוה היא להשלמת האדם לכך ראוי שתהיה המצוה בשמחה, כי השמחה היא מצד השלימות ואשר יש לו שלימות הוא שמח ואז ראוי שתשרה השכינה עליו לגמרי כי "אין השכינה שורה רק מתוך שמחה" (שבת ל' ע"ב) ומה שאין השכינה שורה רק מתוך שמחה, מפני כי אין ה' יתברך מתחבר רק אל השלם כמו שהוא יתברך שלם בתכלית השלימות, ודבר זה שייך כאשר עושה המצוה, שהוא שלימות האדם, בשמחה ואז האדם שלם לגמרי ואז השכינה שורה.

                               (ר' יהודה ליוואי, נתיבות עולם א' ע' ע"ה)

 

 

  1. השמחה היא ביטוי של...? מדוע?

 

 

 

 

 

 

 

 

 
 
 
    תאריך עדכון אחרון:  13/08/2010