education - חינוך תנ''ך בחינוך ממלכתי המזכרות הפדגוגית אגף א' לפיתוח פדגוגי אגף אמנות אגף מדעים אגף מורשת אגף חברה ורוח אגף שפות
 
 
 
 
 
 
 
 
הוראת המקרא בבית הספר העל יסודי
 

מבנה התכנית

 

תכנית לימודים זו, רואה את הוראת התנ"ך בבית הספר העל-יסודי כהמשך ללימודי התנ"ך בבית הספר היסודי, מבחינת תפיסת המהות ומבנה הדעת של התנ"ך, העקרונות להוראתו ומטרות הוראת המקצוע, כפי שנוסחו במבוא של התכנית. התכנית מותאמת  לגיל ולרמת ההתפתחות הקוגניטיבית, הרגשית והערכית של התלמידים בכל אחת משכבות הלימוד בבית הספר.

תכנית הלימודים  בכיתות ז-יב, מהווה רצף לימודי אחד. התכנית בבית הספר העל יסודי  בנויה על פני שש שנות לימוד ואין לדלג או לצמצם שנת לימוד. כל שינוי במבנה פוגם בהשגת מטרות התכנית.

למוד התנ"ך מכתה ז' ועד כתה י', מהווה רצף סיפורי: הירידה למצרים עד חורבן בית ראשון, הגלות ושיבת ציון.

בלימוד ההיסטוריוגרפיה משולבים כתובים מהנבואה מהחכמה וממזמורי תהילים.
בתכנית לכיתות י'-י"ב שולבו גם מקורות חוץ מקראיים כחלק מתכנית הלימודים.
בכתות י"א, י"ב יילמדו הסוגות והנושאים הבאים: חכמה, חוק, בריאה וראשית האנושות וסיפורי האבות.

  • חכמה
    הנושא מתמקד בקטעים מאיוב ומקהלת.
    איוב - בספר איוב עולה  בעיית הסבל האנושי בכל חריפותה. איוב מתעמת מבחינה אמונית עם רעיו ועם האלוהים בשאלת הגמול והצדק.
    קהלת - ספר קהלת מוצג מנקודת מבט של אדם בעל ניסיון ומעמד חברתי גבוה. המחבר מתייחס לגישות ולהשקפות מקראיות מקובלות. לעיתים הוא מקבלן ולרוב דוחה אותן מתוך עמדה שכלתנית וספקנית.
  • חוק
    החוק בתנ"ך מרוכז בשלושה קבצים עיקריים: בשמות, בויקרא- במדבר ובדברים. בכל קובץ חוקים מיוחדים לו, בנוסף לחזרות על חוקים המופיעים בקבצים האחרים עם הדגשים שונים.
    יש ללמד את הקובץ בשמות ("ספר הברית") בהשוואה לקבצים האחרים, לעמוד על ההבדלים ביניהם ועל הנסיבות החברתיות שהביאו לשינויים.
    התפיסה בתורה מייחסת את מקורם של כל החוקים לאל. זו תפיסה המנוגדת לגישה במזרח הקדום על פיה, מקור החוק הוא במלך והמלך הוא האחראי לחוק ולסדר החברתי (כך התפיסה הבאה לידי ביטוי במבוא לחוקי חמורבי).
  • הבריאה וראשית האנושות
    הפרקים בבראשית א-י"א עוסקים בבריאת העולם ובמעמדו הייחודי של האדם בו.
    בתהילים ח', ק"ד, במשלי ח' ובאיוב ל"ח, משתקפות גישות נוספות לנושא.
  • סיפורי האבות
    ספר בראשית מציג את מוצאו של עם ישראל משלושה אבות , להם ולזרעם הבטיח אלוהים את הארץ. סיפורי האבות מציגים את החיים המשפחתיים על מורכבותם.

העשרת הלמידה

 

ההתמודדות עם טקסטים, פירושם והתעמקות במשמעותם אופייניים למבנה הדעת של לימודי המקרא. לצד הלימוד הדיסציפלינרי מבקשת התכנית לעודד הפעלת דרכי הוראה מגוונות וליצור שילוב בין התכנים המקראיים ובין תכנים נוספים.

המשמעות האופרטיבית של גישה זו פירושה:

  • שילוב מקורות מספרות המזרח הקדום
  • שילוב מקורות ממחשבת חז"ל ומפרשנות ימי הביניים
  • שילוב ספרות יפה לדורותיה, המתייחסת לנושאים ולמוטיבים מקראיים
  • שילוב יצירות אמנות מתחומים שונים: ציור, פיסול, מוסיקה, מחול, שיש בהן משום פרשנות או זיקה לכתובים מקראיים
  • שילוב פעילויות למידה חוץ-בית-ספריות כמו טיולים באתרים בעלי משמעות לתקופת המקרא, צפייה בסרטים ובהצגות, ביקור במוזאונים, ועוד.

 

נושאים מן "המבוא למקרא"

לימוד התנ"ך כולל מושגים ופרטי ידע המסייעים להבנת התהליך המורכב של היווצרות ספר התנ"ך, להבנת התכנים, הרעיונות ודרכי עיצובם, ומהווים חלק מההשכלה הכללית הקשורה לאסופת ספרי המקרא. מושגים ופרטי ידע אלה לא יילמדו כנושא עצמאי, אלא תוך כדי ההוראה השוטפת במהלך שש שנות הלימוד בחטיבת הביניים ובחטיבה העליונה. הטקסט יזמן למורים את הנושא מן המבוא שבו הם יתמקדו. שיטת לימוד זו תיצור חזרות שבכוחן לסייע לתלמידים להפנים את הנושא.

 

יש ללמד במהלך השנים את הנושאים האלה:

  • שמות הספר: תנ"ך, מקרא, אסופת הקדש
  • שמות ספרי התנ"ך, משמעות השמות וסדר הספרים
  • חלוקה לפרשיות (פתוחות וסתומות), חלוקה לפסוקים ולפרקים
  • הניקוד והטעמים – הטעמים ללימוד יהיו: הטעמים המפסיקים של כ"א הספרים סוף פסוק/סילוק, אתנח/אתנחתא, זקפים, הכרת שמותיהם ותפקידם בקריאה רהוטה בתנ"ך
  • התקדשותה ההדרגתית של אסופת המקרא (תהליך הקנוניזציה)
  • מגילות מדבר יהודה והספרים החיצוניים וזיקתם למקרא
  • נוסח המסורה כמסורת טקסטואלית אחת לצד קיומם של עדי נוסח עבריים אחרים: הנוסח השומרוני של התורה ומגילות מדבר יהודה
  • התרגומים העתיקים למקרא וחשיבותם ללימודו: תרגום השבעים, אונקלוס ותרגום יונתן
  • הבדלי נוסח בין טקסטים בנוסח המסורה לבין עדי הנוסח אחרים ושיבושי מעתיקים
  • עבודתם של בעלי המסורה ומטרתם (קרי וכתיב, תיקוני סופרים, אותיות תלויות, אותיות רבתי, אותיות זעירות וכו').
  • הכרת מהדורות שונות של התנ"ך המבוססות על כתבי יד שונים ועל ההבדלים ביניהם במספור הפסוקים, בחלוקה לפרקים ובאופן הדפסת הטקסט.
  • תרומתן של כתובות עבריות ושל ספרות המזרח הקדום להבנת ספרות המקרא.
  • ספרות ימי הבית השני (ספרות חיצונית, מגילות מדבר יהודה) ותרומתה להבנת עולמה של הספרות המקראית.
  • פרשנות המקרא: פרשנות חז"ל (פשט ודרש), פרשנות ימי הביניים (כגון: רש"י, ראב"ע, רד"ק ואברבנאל), ופרשנות מודרנית (מסורתית וביקורתית)
  • ביקורת המקרא, מסורות, עריכה משנה-תורתית (דברימית או דויטרונומיסטית) כאמצעי להבנת הכתוב, כוונות המחברים, עולמם והשקפותיהם.
  • קריאה בציבור (בבתי כנסת) - תולדות קריאת התורה וחלוקתה לפרשות, ההפטרות, מסורותיהן השונות (ספרד ואשכנז), הזיקה בין הפרשה להפטרה, וכן חמש המגילות ומועדי קריאתן.

 

 

                       

   

 
 
 
    תאריך עדכון אחרון:  23/09/2016  

עדכוני rss