החוק הוא הכלי העיקרי שבידי חברת בני אדם להשלטת סדר, למניעת אנרכיה, לארגון חיי קהילה ולהסדרת היחסים בין חבריה. חוקי החברה הם תוצר הזמן שבו נוצרו ושל אמונות היסוד במישור הדתי והחברתי. הם משקפים את מערכת ערכיה של החברה, את אופיה הכלכלי ואת המבנה החברתי שלה. הנושא "חוק וחברה במקרא" מאפשר ללומדים להכיר את השקפת המקרא במספר סוגיות מתחום המשפט האזרחי. באמצעות סוגיות אלה ניתן לעמוד על מאפייני החוק המקראי ועל היבטים, ערכים, דילמות ופולמוס המגולמים בו. החוק המקראי מתפלמס לא פעם אחת עם אמונות, דעות וערכים המשתקפים בחוקי המזרח הקדום. פולמוס זה מתבטא בדחייה של חוקים (כגון: איסור ריבית, עונשי תמורה) או על ידי סיגולם לאמונת ישראל ולתפיסתו המוסרית (כגון עבדות).
התכנית כוללת:
א. לקט נבחר מקובצי החוקים שבתורה
ב. מקורות מקראיים נוספים - בעיקר סיפורים שיש בהם זיקה לאמור בחוק.
ג. מקורות חוץ-מקראיים - בעיקר חוקים מקובצי החוק של המזרח הקדום.*
ד. טקסטים (נוספים) מומלצים לעיון המורים.
לימוד החוק מאורגן לפי נושאים:
הנושא הראשון - "מקור החוק, מטרתו והיקפו", מציע את הנחות היסוד של החוק המקראי. יתר הנושאים עוסקים בערך חיי האדם, בסביבתו הקרובה, ביחס ליחידים ולקבוצות בחברה הישראלית ומחוצה לה. המורים רשאים לקבוע את סדר הוראת הנושאים על פי שיקול דעתם.
דגשים מומלצים בהוראת הנושא:
-
המקרא מציג את האל כריבון, כמחוקק וכסמכות עליונה.
-
החוק המקראי חולש על כל תחומי החיים: אזרחיים, מוסריים ופולחניים.
-
חוקי התורה, בשונה מחוקי המזרח הקדום, מעוגנים במסגרת סיפורית.
-
לעתים יש זיקה בין עיצובו הסגנוני של החוק לבין תכניו והמסרים שלו.
-
חזרות ו/או אי התאמות בין חוקים מקראיים מעידות על תהליכים בעיצוב ספרות החוק, על הדגשים, על מתח בין ערכים לבין מציאות, על תיקונים בחוק, בהתאם למציאות משתנה.
-
החוקים מתפלמסים לעיתים עם אמונות ודעות המצויות בחוקי עמי המזרח הקדום.
-
בחוקי התורה יש חוקים ישראליים מקוריים שאין כדוגמתם בחוקי עמי המזרח הקדום.
* תרגום עברי של חוקי המזרח הקדום:
א.לבנון, קבצי חוקים של העמים במזרח הקדמון (בצירוף מבואות ומפתחות), חיפה תשכ"ז.
ח.נוי, חוקים מן המזרח הקדמון (מלווים בפירוש והערות) ערוכים במקביל לחוקים מן התורה, מהדורה שנייה מורחבת, קרית טבעון, תשמ"ט.