education - חינוך תנ''ך בחינוך ממלכתי המזכרות הפדגוגית אגף א' לפיתוח פדגוגי אגף אמנות אגף מדעים אגף מורשת אגף חברה ורוח אגף שפות
 
 
 
 
 
 
 
 
הוראת המקצוע בעל-יסודי
 

מבנה התכנית

תכנית לימודים זו רואה את הוראת התנ"ך בבית הספר העל-יסודי כהמשך ללימודי התנ"ך בבית הספר היסודי, מבחינת תפיסת המהות ומבנה הדעת של התנ"ך, העקרונות להוראתו ומטרות הוראת המקצוע, כפי שנוסחו במבוא של התכנית. התכנית מותאמת לגיל ולרמת ההתפתחות הקוגניטיבית, הרגשית והערכית של התלמידים בכל אחת משכבות הלימוד בבית הספר.
התכנית בבית הספר העל יסודי  בנויה על פני שש שנות לימוד ואין לדלג או לצמצם שנת לימוד. כל שינוי במבנה פוגם בהשגת מטרות התכנית.
לימוד התנ"ך מכתה ז' ועד כתה י"א, מהווה רצף סיפורי: הירידה למצרים עד חורבן בית ראשון, הגלות ושיבת ציון.

חטיבת הביניים

בכיתות ז' – ט' יילמד רצף הסיפור מעבדות מצרים ועד תחילת מלכות שלמה. פרקי תכנית אלה מזמנים עיסוק במיומנויות לימוד הקשורות לאמנות הסיפור ולמיומנויות יסוד נוספות. בכל שכבת גיל יילמדו כארבע או חמש מיומנויות, ובכל שנה ישובו וישתמשו באותן מיומנויות שכבר נלמדו. המיומנויות יילמדו בזיקה לתכני ההוראה, ישרתו תכנים אלה ויהיו חלק מלימוד המשמעות.
בפירוט פרקי הלימוד המיועדים לכל שכבת גיל משולבות המיומנויות הרלוונטיות. הצעות לשילוב המיומנויות כחלק מפרקי הלימוד ניתן למצוא במאמרים הדידקטיים באתר תנ"ך ממלכתי.

חטיבה עליונה

חלק ניכר מתכני הלימוד של החטיבה העליונה עוסק בתולדות עם ישראל בימי בית ראשון ובשיבת ציון. הלימוד מזמן התייחסות לנקודת מבט של ההיסטוריוגרף בצד נקודת המבט הייחודית של נביאי התקופה.
חלק אחר של התכנית עוסק בסוגות ובנושאים הבאים: חכמה, חוק, בריאה וראשית האנושות וסיפורי האבות.
בנושאים תגובות לחורבן ושיבת ציון ובנושאים חוק וחכמה, ישנם פרקי חובה ופרקי הרחבה לבחירה.
בתכנית לכיתות י'-י"ב שולבו גם מקורות חוץ מקראיים כחלק מתכנית הלימודים.

  • חכמה
    הנושא מתמקד בקטעים מאיוב ומקהלת.
    איוב - בספר איוב עולה  בעיית הסבל האנושי בכל חריפותה. איוב מתעמת מבחינה אמונית עם רעיו ועם האלוהים בשאלת הגמול והצדק.
    קהלת - ספר קהלת מוצג מנקודת מבט של אדם בעל ניסיון ומעמד חברתי גבוה. המחבר מתייחס לגישות ולהשקפות מקראיות מקובלות. לעיתים הוא מקבלן ולרוב דוחה אותן מתוך עמדה שכלתנית וספקנית.
  • חוק
    החוק בתנ"ך מרוכז בשלושה קבצים עיקריים: בשמות, בויקרא- במדבר ובדברים.
    מקורו של החוק במקרא, על פי תפיסת התורה, הוא מהאל. החוק נמסר בלשון ציווי והוא חולש על כל תחומי החיים – אזרחיים, אישיים, ציבוריים, מוסריים ופולחניים. אשר על כן טמונה בלימוד החוק הזדמנות לשיח משמעותי. בהוראת החוק יש לעודד שיח זה עם תפיסותיהם של המחוקקים ולעמוד על המקומות שבהם הלומדים נפגשים או מתעמתים עימהם.
  • הבריאה וראשית האנושות
    הפרקים בבראשית א-י"א עוסקים בבריאת העולם ובמעמדו הייחודי של האדם בו, על רקע סיפור הבריאה הבבלי "אנומה אליש"
  • סיפורי האבות
    ספר בראשית מציג את מוצאו של עם ישראל משלושה אבות, לאשר הם ולזרעם הבטיח אלוהים את הארץ. סיפורי האבות מציגים את החיים המשפחתיים על מורכבותם.

העשרת הלמידה וגוון דרכי הוראה
 

ההתמודדות עם טקסטים, פירושם והתעמקות במשמעותם אופייניים למבנה הדעת של לימודי המקרא. לצד הלימוד הדיסציפלינרי מבקשת התכנית לעודד הפעלת דרכי הוראה מגוונות וליצור שילוב בין התכנים המקראיים ובין תכנים נוספים.
המשמעות האופרטיבית של גישה זו פירושה:

  • שילוב מקורות מספרות המזרח הקדום;
  • שילוב מקורות ממחשבת חז"ל ומפרשנות ימי הביניים;
  • שילוב ספרות יפה לדורותיה, המתייחסת לנושאים ולמוטיבים מקראיים;
  • שילוב יצירות אמנות מתחומים שונים: ציור, פיסול, מוסיקה, מחול, שיש בהן משום פרשנות או זיקה לכתובים מקראיים;
  • שילוב פעילויות למידה חוץ-בית-ספריות כמו טיולים באתרים בעלי משמעות לתקופת המקרא, צפייה בסרטים ובהצגות, ביקור במוזאונים, ועוד.

נושאים מן "המבוא למקרא"

לימוד התנ"ך כולל מושגים ופרטי ידע המסייעים להבנת התהליך המורכב של היווצרות ספר התנ"ך, להבנת התכנים, הרעיונות ודרכי עיצובם, ומהווים חלק מההשכלה הכללית הקשורה לאסופת ספרי המקרא. מושגים ופרטי ידע אלה לא יילמדו כנושא עצמאי, אלא תוך כדי ההוראה השוטפת במהלך שש שנות הלימוד בחטיבת הביניים ובחטיבה העליונה. הטקסט יזמן למורים את הנושא מן המבוא שבו הם יתמקדו. שיטת לימוד זו תיצור חזרות שבכוחן לסייע לתלמידים להפנים את הנושא.
 
יש ללמד במהלך השנים את הנושאים האלה:

  • שמותיו השונים של הספר: תנ"ך, מקרא, אסופת הקדש;
  • שמות ספרי התנ"ך, משמעות השמות וסדר הספרים;
  • חלוקה לפרשיות (פתוחות וסתומות), חלוקה לפסוקים ולפרקים;
  • הניקוד והטעמים – הטעמים ללימוד יהיו:  הטעמים המפסיקים של כ"א הספרים סוף פסוק/סילוק, אתנח/אתנחתא, זקפים , הכרת שמותיהם ותפקידם בקריאה רהוטה בתנ"ך;
  • התקדשותה ההדרגתית של אסופת המקרא (תהליך הקנוניזציה);
  • מגילות מדבר יהודה והספרים החיצוניים וזיקתם למקרא;
  • נוסח המסורה כמסורת טקסטואלית אחת לצד קיומם של עדי נוסח עבריים אחרים: הנוסח השומרוני של התורה ומגילות מדבר יהודה;
  • התרגומים העתיקים למקרא וחשיבותם ללימודו: תרגום השבעים, אונקלוס ותרגום יונתן;
  • הבדלי נוסח בין טקסטים בנוסח המסורה לבין עדי הנוסח אחרים ושיבושי מעתיקים;
  • עבודתם של בעלי המסורה ומטרתם (קרי וכתיב, תיקוני סופרים, אותיות תלויות, אותיות רבתי, אותיות זעירות וכו');
  • הכרת מהדורות שונות של התנ"ך המבוססות על כתבי יד שונים ועל ההבדלים ביניהם במספור הפסוקים, בחלוקה לפרקים ובאופן הדפסת הטקסט;
  • תרומתן של כתובות עבריות ושל ספרות המזרח הקדום להבנת ספרות המקרא;
  • ספרות ימי הבית השני (ספרות חיצונית, מגילות מדבר יהודה) ותרומתה להבנת עולמה של הספרות המקראית;
  • פרשנות המקרא: פרשנות חז"ל (פשט ודרש), פרשנות ימי הביניים (כגון: רש"י, ראב"ע, רד"ק ואברבנאל), ופרשנות מודרנית (מסורתית וביקורתית);
  • ביקורת המקרא, מסורות, עריכה משנה-תורתית (דברימית או דויטרונומיסטית) כאמצעי להבנת הכתוב, כוונות המחברים, עולמם והשקפותיהם;
  • קריאה בציבור (בבתי כנסת) - תולדות קריאת התורה וחלוקתה לפרשות, ההפטרות, מסורותיהן השונות (ספרד ואשכנז), הזיקה בין הפרשה להפטרה, וכן חמש המגילות ומועדי קריאתן;


    עקרונות הוראת המקצוע

• הוראה מתוך הכרה כי הספרות המקראית היא ספרות דתית קדומה, תוך התמודדות עם המתח שבין ספרות שמציבה את אלוהים במרכזה לבין תפיסת עולם שאינה דתית

 

• הקפדה על קריאה רהוטה ומדויקת של הטקסט המקראי, תוך תשומת לב לניקוד ולטעמי המקרא העיקריים (מפסיקים: סוף פסוק/סילוק, אתנח/אתנחתא, זקפים וטפחא; משרתים: מרכא, מונח).

 

• מודעות לקיומם של קשיים לשוניים ושל הבדלים בין לשון המקרא לעברית החדשה (אוצר מילים, תחביר, ו' ההיפוך, תורת הצורות, זמני הפועל). השפה המקראית היא שפה עשירה. העברית בת זמננו רחוקה מכור מחצבתה והפער הולך וגדל. תפקידנו כמורים וכמחנכים הוא להפגיש את הלומדים עם עולם התנ"ך, על מסריו המגוונים, על השקפות העולם השונות המצויות בו, ולקרב את התלמידים לשפתו המיוחדת ולשורשי תרבותנו. למידה משמעותית של התנ"ך תיתכן רק כאשר הלומדים קוראים בכוחות עצמם את הטקסט המקראי בצורה רהוטה ומדויקת.

 

• לטקסט תפקיד מוביל בהוראה. כל שעור צריך לכלול קריאה של הטקסט הנלמד. על המורים לעודד את התלמידים לקריאה עצמאית.

 

• הוראת ניבים וביטויים בהקשרם המקראי ובגלגולם בעברית החדשה.

 

• התאמת דרכי ההוראה לגיל התלמידים ולכישוריהם הרגשיים והאינטלקטואליים.

 

• הבנת הרעיונות ותפיסות העולם של המקרא על רקע זמנם ומקומם. 

 

• הכרת התכנים ודרכי העיצוב של ספרות המקרא לגווניה, והבנת הזיקה העמוקה שבין תוכן וצורה.

 

• הכוונת התלמידים להעלאת שאלות נוכח פערי מידע בכתובים, ולחיפוש תשובות נוכח ההכרה כי לשאלות רבות אין תשובה חד-משמעית.

 

• הכרה כי עם ישראל לא היה "עם לבדד ישכון", אלא קיים זיקה עם תרבויות העמים שמסביבו.

 

• יצירת קשר בין המקרא לבין העולם החווייתי, האינטלקטואלי, התרבותי והערכי של התלמידים, כדי להעמיק ולהרחיב את עולמם.

 

• יצירת מודעות לקשר בין ספרות המקרא לבין תחומים אחרים כמו ארכיאולוגיה, אמנות, ספרות ועוד, המחייבים הוראה בין-תחומית, וכן יצירת מודעות צורך בסיורים, בביקור במוזאונים, בצפייה בסרטים ובהצגות כדי לבסס קשר זה.

 

• אחת ממטרות הוראת המקרא בבית הספר הממלכתי היא: "פיתוח מיומנויות הנדרשות לעיון עצמאי במקרא ולהבנת הכתוב על משמעויותיו". להשגת מטרה זו יש לשלב מיומנויות לימוד בהוראת המקרא. רכישת מיומנויות היא תהליך מתמשך, וכדי להצליח בו על הלומדים לאמץ להם דרכים חדשות של חשיבה ולמידה. התלמיד יפנים התנהגויות אך ורק אם יתרגלו אותן לאורך שנות הלימוד, ובתנאי שהקניית המיומנויות תהיה מענה לשאלות המתעוררות מהכתובים.
במיוחד בחטיבת הביניים מחייבת התכנית דגש מיוחד וממוקד בטיפוח מיומנויות לימוד בזיקה לתוכני ההוראה, לדוגמה:
טעמי מקרא
ו' ההיפוך
גימטרייה
קריאת מפה
שימוש בקונקורדנציה ועוד.
לפירוט מדויק של המיומנויות הנדרשות ראו בתכנית לחטיבת הביניים, בחלוקה לכתות השונות.

 

 שילוב כישורי חשיבה בהוראת תנ"ך. בוגר מערכת החינוך בישראל חייב להיות בעל ידע מגוון, אלא שבתקופתנו, כשהידע מתחלף ומתרבה בקצב מהיר, חשוב גם לפתח יכולות חשיבה גבוהות שתאפשרנה ללומדים להפעיל שקול דעת ולרכוש ידע חדש מתוך יצירתיות וחשיבה ביקורתית.
 התכנית מדגישה את החשיבות הרבה בפיתוח אסטרטגיות חשיבה מסדר גבוה בכל שכבות הגיל, אגב הקניית ידע והוראה מעמיקה של התכנים הנדרשים.

 

 אסטרטגיות החשיבה* העיקריות אותן מומלץ לשלב בהוראת התנ"ך:
• איתור של פרטי מידע
• השוואה - הגדרת תבחינים להשוואה, זיהוי דמיון ושוני על פי הנתונים
• הסקת מסקנות- מבוססות ומנומקות
• תהליך קבלת החלטות
• הצגת שאלות
• העלאת השערות
• שימוש בראיות לבניית הסבר, נימוק, טיעון
• העלאת טיעונים להוכחת טענה
• זיהוי קשר בין סיבה לתופעה
• איתור בעיה והעלאת דרכים מגוונות לפתרונה
• קריאה ביקורתית

 

כישורי החשיבה נגזרו מתוך המסמך "אסטרטגיות חשיבה מסדר גבוה". ראו באתר האגף לתכניות לימודים.


 
 
 
    תאריך עדכון אחרון:  07/09/2018  

עדכוני rss