education - חינוך תנ''ך בחינוך ממלכתי המזכרות הפדגוגית אגף א' לפיתוח פדגוגי אגף אמנות אגף מדעים אגף מורשת אגף חברה ורוח אגף שפות
 
 
 
 
 
 
 
 
לימודים מורחבים בחטיבה העליונה
יחידת המגילות
 

הבהרה: תכנית ההלימה צמצמה את היקף הפרקים הנלמדים במסגרת היחידות המורחבות. הפרקים עליהם מופיע קו חוצה במסמך שבקישור שלהלן, לא נדרשים לבחינת הבגרות.
לפרקי הלימוד על פי תכנית ההלימה  

 

 

 

יחידת המגילות

ביחידה זו יש ללמד את תכנית הלימודים, כפי שנקבעה על ידי משרד החינוך. התלמיד ייבחן במבחן חיצוני של משרד החינוך.
משקל יחידת המגילות בשקלול הציון הסופי יהיה 40%.

חמש המגילות: שיר השירים, רות, איכה, קהלת ואסתר כלולות בקובץ כתובים. ספרים אלה משקפים שלב של כתיבה מאוחרת או של עריכה מאוחרת המתבטאת בלשון, בפואטיקה (דרכי הכתיבה) ובעולם האמונות והדעות (המישור הרעיוני).

במסורת היהודית מקובל לקרוא את שיר השירים בפסח, את רות בשבועות, את איכה בתשעה באב, את קהלת בסוכות ואת אסתר בפורים.

המגילות שונות זו מזו בלשונן, במשמעותן ובסוגן הספרותי.

מגילת שיר השירים היא אוסף שירי אהבה שגיבוריו הם הרעיה והדוד.

מגילת רות מספרת בשבחה של רות המואבייה והצטרפותה למשפחה ממנה יצא דוד המלך.

מגילת איכה היא אוסף של חמש קינות על חורבן ירושלים והמקדש.

מגילת קהלת נמנית על ספרות החכמה ונקודת המוצא שלה היא ספקנות.

מגילת אסתר פותחת צוהר לחיי היהודים באימפריה הפרסית ומסבירה את מקור חג הפורים.

 

מקורות מקראיים:

  • שיר השירים א', ב', ג', ח'
  • רות א'-ד'
    • בראשית י"ט 38-30 
    • בראשית ל"ח
    • דברים כ"ג 7-4       
    • עזרא ט'
  • איכה ד'
  • קהלת  א', ב', ג', י"א, י"ב
  • אסתר א'-י'


מקורות חוץ-מקראיים:

  • שיר השירים:
    • שירי אהבה מצריים: שירי דודים ממצרים העתיקה מ' פוקס, שיר הנער ושיר הנערה הוצאת מאגנס, ירושלים, תשמ"ה, עמ'  51-50.(להיעזר בהערות).
  • קהלת:
    • עלילות גלגמש, לוח 10: ש' שפרה, י' קליין, בימים הרחוקים ההם  עם עובד 1996, עמ' 265-264, (עמ' 265 תשע שורות ראשונות).
  • אסתר:    
    • התוספת למגילת אסתר: בתוך: הספרים החיצוניים, א. כהנא, הוצאת מקורות, ת"א, תרצ"ז עמ' תקמ"ו-תקמ"ט. 

 

קריאת חובה:

  • שיר השירים:  
    • מקרא לישראל, פירוש מדעי למקרא כרך "שיר השירים" י. זקוביץ , עם עובד,
      מאגנס-ירושלים, עמ' 36-31 , עמ' 31 מסעיף כ"ח- קנוניזציה,
      ועד עמוד 36, בפסקה המסתיימת ב"...בפירושו של רמב"ן".
  • רות:
  • איכה
    • עולם התנ"ך, כרך מגילות עמ' 112: "קינות על חורבן ערי הקודש ומקדשים במזרח הקדום" (23 שורות מראשית הסעיף עד "בערים ובתושביהן") עמ' 114: מהשורה ה-18 "בדומה לקינה המקראית" ועד לתחתית העמודה הראשונה: "לשיקום ההריסות".    
  • קהלת:
    •  שרה יפת, "חירות הרוח- משנת קהלת לדורות" בתוך :ספר מיכאל, בין הזמן הזה לימים ההם, עורך: אבי שגיא, הוצאת רכס,2007, עמ' 107-97
  • אסתר:
    • מקרא לישראל, פירוש מדעי למקרא כרך "אסתר", אדל ברלין, עם עובד ת"א, מגנס: "מדוע נכתבה מגילת אסתר?" עמ' 4-3, "מגילת  אסתר כקומדיה" עמ' 9-4, "אסתר ונשים במקרא" עמ' 42-40, "תוספות למגילת אסתר" עמ' 37-34 (אפשר גם: "התוספות למגילת אסתר" בתוך: לא כך כתוב בתנ"ך, יאיר זקוביץ - אביגדור שנאן, ידיעות אחרונות, 2004, ת"א, עמ' 274)
    • אנציקלופדיה עולם התנ"ך מגילות, "מרדכי  היהודי  ואסתר בת דודו", עמ' 85  (הוצאת רביבים). אותו פירוש קיים גם במהדורה חדישה יותר - עולם התנ"ך מגילות "מרדכי  היהודי  ואסתר בת דודו",עמ' 237  (הוצאת דודזון עתי)

קריאה מומלצת למורים:

  • אנציקלופדיה מקראית, ערך קינה, 131-125.
  • מקרא לישראל המבואות במלואן (שיר השירים, רות, אסתר)
  • עולם התנ"ך המבואות למגילות במלואם.
  • כהן ג. ד., שיר השירים באספקלריה היהודית, בתוך תורה נדרשת - חיבורים בשאלות יסוד בעולמו של המקרא, אברהם שפירא (עורך), תל אביב, עם עובד 1984, עמ' 108-89.
  • קויפמן  י., תולדות האמונה הישראלית, הוצאת ביאליק ירושלים, דביר ת"א  כרך ח עמ' 300-284
  • רופא א. מבוא לספרות המקרא, עמ' 226-220

 

 


 

 
 
 
    תאריך עדכון אחרון:  23/09/2016  

עדכוני rss