education - חינוך תנ''ך בחינוך ממלכתי המזכרות הפדגוגית אגף א' לפיתוח פדגוגי אגף אמנות אגף מדעים אגף מורשת אגף חברה ורוח אגף שפות
 
 
 
 
 
 
 
 
על הוראת המקצוע - יסודי
 

 א. מבוא

 ב. התחלת לימוד המקרא

 ג. ידיעת התוכן, העמקה, הרחבה והעשרה

 ד. התמצאות במקרא

 ה. לימוד המקרא כחלק מפיתוח האוריינות

 ו. מטרות ועקרונות בהוראת המקרא

 ז. נושאים מן המבוא למקרא

 ח. שילוב אמנויות בהוראת המקרא

 ט. למידה מחוץ לכותלי בית הספר

 

 

   

 א. מבוא

לימוד המקרא בבית הספר היסודי  ממלכתי - מן החודש של כיתה א ועד סוף כיתה ו, כולל את החלק הסיפורי של המקרא - מסיפורי בריאת העולם ושורשיו של עם ישראל, דרך שעבוד מצרים ויציאת מצרים, הנדודים במדבר וההתנחלות בארץ ישראל, התגבשות הממלכה, פילוגה לשתי ממלכות, אירועים בממלכת ישראל (סיפורי אליהו ואלישע). ספרי המקרא הנכללים בתכנית זו הם חמשת חומשי תורה ונביאים ראשונים כמו כן כוללת התכנית את ספר יונה, מגילת אסתר,  מגילת רות ותהילים הנלמדים בכיתה ו'.
בנוסף, כוללת התוכנית  נושאים מן המבוא למקרא.
נושאי המבוא למקרא כוללים מושגים ופרטי ידע המסייעים לקריאה מדויקת של הפסוקים, להתמצאות במקרא ולהבנת מקומו של המקרא במסורת ישראל.
מושגים ופרטי ידע אלה יילמדו תוך כדי ההוראה השוטפת לכל אורך שנות הלימוד.

 ב. התחלת לימוד המקרא

התחלת לימוד המקרא בבית הספר היסודי, מצוין באירוע חגיגי המסכם תהליך למידה חווייתי,"לקראת תורה". בתהליך הלמידה נחשפים התלמידים למושגים סמלים ואירועים הקשורים לתורה.
אנו ממליצים להקדים את הוראת נושא "לקראת תורה" לחודש האחרון של כיתה א' ולציין את האירוע המקובל בבתי-הספר-"קבלת ספר התורה" למועד חג השבועות, לשם יצירת ההקשר לחג מתן תורה והעמקת המשמעות.
מיד עם תחילת כיתה ב' יחלו התלמידים את לימוד סיפור הבריאה הפותח את ספר בראשית מתוך המקראה.

 

 ג. ידיעת התוכן, העמקה, הרחבה והעשרה

תכנית הלימודים לבית הספר היסודי כוללת:

  1. רשימת פרקים ללמידה. על התלמידים לדעת את תוכן הפרקים ולהבינם.
  2. הצעות להדגשה של נושאים, תכנים ורעיונות שונים במהלך הלמידה. הנושאים המוצעים להדגשה ולהעמקה הם לבחירת המורים. הנושאים, התכנים והרעיונות המוצעים עשויים לשמש יסודות מארגנים ללמידה.
  3. הצעות להרחבה בין-תחומית של נושא או של מושג ולראייתו גם מעבר להקשר המקראי. ההצעות הן לבחירת המורים.

מן הראוי שהמורים לא יסתפקו בהוראת תוכן הפרקים הנלמדים על פי הרשימה. לימוד נכון מחייב גם דיון בנושאים מסוימים, העמקה ברעיונות המקראיים, התייחסות אל ערכים ואל הדמויות המקראיות תוך פיתוח שיפוט ערכי-מוסרי של דרכי התנהגותן, הכרת מבנים ספרותיים וקירוב המקרא לעולם האסוציאציות האישי של כל אחד ואחת. לימוד ברוח זו עשוי לתרום לרלוונטיות של סיפורי המקרא לעולמם של התלמידים, לפתח את כישוריהם האינטלקטואליים ולהעשיר את חייהם הרגשיים, הערכיים והתרבותיים.

 

 ד. התמצאות במקרא

תכנית הלימודים מדגישה את הצורך לטפח את רמת ההתמצאות של התלמידים במקרא.

 

יעדי ההתמצאות במקרא לתלמידי בית הספר היסודי הם:

  • לדעת לצטט ביטויים ופסוקים נבחרים. לכל נושא ולכל ספר מן המקרא הנלמדים בביה"ס היסודי צורפה רשימה של ניבים, ביטויים וקטעים לבקיאות (יש שקטעים סומנו על ידי מילים פותחות ומסיימות). הרשימה תסייע למורים לבחור ביטויים, קטעי פסוקים, או פסוקים מרכזיים לעניין הנלמד
  • לדעת לזהות את ההקשר שממנו נשאבו הביטויים והפסוקים
  • להכיר את רצף השתלשלות האירועים שבסיפורים
  • להכיר את הרצף ההיסטוריוגרפי
  • להכיר את הדמויות ואת האירועים המרכזיים הכלולים בחומר הלימוד, ואת מקומות התרחשותם, באמצעות מפה.

 המורים מוזמנים להשתמש באמצעים דידקטיים מתאימים כדי להשיג את יעדי ההתמצאות במקרא. למשל: חידת השבוע, פלקטים, משחקים, חידונים וכד', נוסף ללימוד הרציף בכיתה.

 

 ה. לימוד המקרא כחלק מפיתוח האוריינות

"אוריינות" היא מכלול התנהגויות, תגובות, נורמות וציפיות שיש כלפי שפה כתובה. פיתוח כשירות אוריינית של תלמידים הוא תחום מרכזי בבית הספר היסודי. תפקיד בית הספר הוא לחשוף בפני התלמידים מאפיינים שונים של טקסטים מסוגים שונים. אחד מסוגי הטקסטים שיש לחשוף בפני התלמידים הוא הטקסט המקראי. נקודת המוצא להבנת המקרא היא בבעיות הקיומיות האנושיות והאוניברסליות ובמסרים הרעיוניים שהוא עוסק בהם. שפת המקור המקראי היא קשה ולכן יש להכין את הלומדים בשלבים לקראת השגת הדרגה הגבוהה של קריאה עצמאית ומדויקת. עד שיגיעו לדרגה זו יש לסייע להם בקריאת המקרא ובהבנתו. גם כשאינם מבינים באופן מלא את הכתוב - העין הרואה, האוזן השומעת וההטעמה הנכונה חשובות למפגש עם הטקסט המקראי. קריאת המקרא בקול רם בצורה נכונה ומדויקת הן מפי המורים והן מפי התלמידים יש בה כדי לתרום להבנת המקרא ומסריו וללמידה חווייתית.

עיינו גם בתכנית הלימודים "חינוך לשוני" - "הישג נדרש 7"

 

 ו. מטרות ועקרונות בהוראת המקרא

  1. במבוא הכללי לתכנית נמצאים הפרקים "מטרות הוראת המקרא" ו"עקרונות הוראת המקצוע". הוראת המקרא בבית הספר היסודי צריכה להתבצע בזיקה מלאה למטרות ולעקרונות של הוראת המקצוע, בהתאמה לגיל הלומדים ולהתפתחותם האינטלקטואלית, הפסיכולוגית והרגשית.
  2. בבית הספר היסודי מושם הדגש על הרצף של המאורעות ועל היסוד הנרטיבי של סיפורי המקרא. מכיוון שלא כל פרקי המקרא נלמדים בכיתה, ישלימו המורים את החסר בסיפור בעל פה. הלימוד צריך לשאת אופי רגשי-חווייתי כדי שיהווה "גירסא דינקותא" לגבי התכנים, המבעים הלשוניים, הדמויות והתשתית האסוציאטיבית-תרבותית הנדרשת מאדם משכיל בישראל.
  3. חשוב שכבר בראשית לימודם ייחרת בזכרונם של התלמידים הכתוב כצורתו. על כן יש ללמד פסוק כמתכונתו בלי לעקור חלק מחלקיו ומבלי "לערוך" את הכתובים, ולו גם במגמה להקל את הבנתם. בכיתות א-ג רשאים המורים ללמד מתוך חומשים בודדים, ובלבד שיכללו את הטקסט המקראי המלא שבתכנית ואילו החל מכיתה ד ואילך ישתמשו התלמידים בספר התנ"ך השלם, למען יוכלו לדפדף, להשוות ולהשלים נושאים ועניינים וכך גם להרחיב בקיאות והתמצאות.
  4. כבר מתחילת הלימוד חשוב להדגיש שהכתוב מבטא את השקפות הכותבים על ראשית העולם והאנושות, על היווצרות עם ישראל, על קורותיו ועל התרחשויות אחרות. מטרת הלימוד היא להבין את השקפות העולם של הסופרים וההוגים המקראיים לגבי האל, העולם, כוחות הטבע, העם, ההיסטוריה והחוקיות המכוונת אותם.

 

 ז. נושאים מן המבוא למקרא

המבוא למקרא כולל מושגים ופרטי ידע המסייעים לקריאה מדויקת של הפסוקים, להתמצאות במקרא ולהבנת מקום המקרא במסורת ישראל.

מושגים ופרטי ידע אלה יילמדו תוך כדי ההוראה השוטפת לכל אורך שנות הלימוד.

להלן ריכוז נושאי המבוא למקרא בביה"ס היסודי:

כיתה א-ב

  • תורה, ספר בראשית, פרק ופסוק.

כיתה ג

  • תורה, חומש (חמישה חומשי תורה ושמותיהם) פרק, פסוק, פרשת השבוע.

כיתה ד

  • תנ"ך (תורה, נביאים, כתובים).
  • נביאים ראשונים (יהושע, שופטים).
  • קרי וכתיב.
  • מגילת רות וזיקתה לחג השבועות.
  • חמש המגילות, שמותיהן ומועדי קריאתן.
  • טעמי המקרא - הטעמים המפסיקים: סוף פסוק/סילוק, אתנחתא/אתנח.

כיתה ה

  • נביאים ראשונים, שמות הספרים והסברם - יהושע, שופטים, שמואל (שמואל א', שמואל ב') מלכים (מלכים א', מלכים ב').
  • קרי וכתיב.
  • פרשת השבוע וההפטרה.
  • טעמי המקרא - הטעמים המפסיקים: סוף פסוק/סילוק, אתנחתא/אתנח.

כיתה ו

  • תנ"ך (תורה, נביאים, כתובים).
  • קונקורדנציה.
  • נביאים ראשונים, שמות הספרים והסברם.
  • טעמי המקרא - הטעמים המפסיקים (סוף פסוק/סילוק; אתנחתא/אתנח).
  • חמש המגילות, שמותיהן, ומועדי הקריאה בהן.
  • פרשת השבוע, הפטרה.
  • קרי וכתיב.

 

 ח. שילוב אמנויות בהוראת המקרא

שימוש באמנויות לסוגיהן כגון: ציור, פיסול, שיר, סיפור וסרט, עשוי לסייע להבנת הרעיונות הגלומים במקרא. לאחר שהרעיונות המרכזיים של הטקסט נחשפו והובנו אפשר להציע אמצעים אמנותיים שיעשירו ויעמיקו אותם.

שתי דרכים לפנינו:

  • "הדרך הפרשנית" משמעה: שימוש ביצירות אמנות לסוגיהן כפרשנות למקרא, לצד פרשנויות אחרות.
  • "הדרך היצירתית" - פעילות יצירתית של התלמידים כאמצעי חווייתי, אישי או קבוצתי, להפנמת הנלמד.

 

 ט. למידה מחוץ לכותלי בית הספר

תכנית הלימודים במקרא מתייחסת לאתרים רבים ברחבי הארץ, שבהם התרחשו אירועים מקראיים. יציאה אל השטח ונוכחות בסביבה הגאוגרפית שבה התרחשו האירועים, ולימוד הפרק, הנושא, הסיפור, הנבואה או המזמור מתוך ספר המקרא בשטח, עשויים להוסיף גוון מוחשי ולעתים חווייתי לתהליך הלמידה. ביקור במקום התרחשות של אירוע משאיר רושם שונה מזה שמשאירה למידה בכיתה. יחד עם זאת, צריך לזכור כי ברוב המקרים אינו דומה מראה המקום כיום למראהו בעת העתיקה ויש להעמיד על כך את התלמידים, כדי למנוע בלבול. חשוב גם להזכיר את הזיקה שבין שמות ישובים בימינו לשמות של מקומות הנזכרים במקרא.

לימוד חוץ-כיתתי עשוי להמחיש מושגים כמו מזבח, במה, עיר-חומה, שער, גורן, יקב, מִזְרָע, ישימון ועוד רבים אחרים. מושגים ורעיונות שונים הכלולים בתכנית הלימודים עשויים להילמד ביתר העמקה אם נמצא להם ביטוי מוחשי או ממשי מחוץ לכותלי הכיתה.

גם מוזאונים ומרכזי מבקרים יכולים לשמש סביבת לימוד מפרה וממוקדת, בהיותם עשירים באמצעי תצוגה: מוצגים, דגמים, תמונות, מפות, סרטים ועוד. המפגש עם אמצעי התצוגה המוזאליים צריך להיות בנוי על התנסות מחקרית או על התנסות תחושתית, בהתאם לנסיבות, למוצגים ולמטרת הביקור*.

 

* חומר עזר ניתן למצוא בחוברות אלה:

מיפוי תכנית לימודים בהתאמה להוראה מחוץ לכיתה, האגף לתכניות לימודים, ירושלים, תשנ"ח

מוזאונים ומרכזי מבקרים כסביבת לימוד, האגף לתכניות לימודים, ירושלים, תש"ס.

 

 
 
 
    תאריך עדכון אחרון:  23/09/2016  

עדכוני rss