education - חינוך

עדכוני rss

 
   
 
 
 
 
 
 
תכנון הוראת התנ"ך בבית הספר היסודי
על פי תכנית הלימודים במקרא / מנחם ירושלמי
 

מבוא

חלק ראשון

חלק שני

טופס תכנון לימודים

 

                

מבוא

עם סיום כל שנת לימודים רווחת בחדרי המורים האמירה: "לא הספקתי את החומר". מורה בכיתה ג' מגלה שבגלל ההעמקה ב"מכות מצרים", התלמידים אינם מכירים את "פרשת משפטים", שלא לדבר על "חטא העגל ועל המשכן". בכיתה ד' ההספק הגיע רק לאירועי השנתיים הראשונות לצאת בני ישראל ממצרים, אך לאירועי שנת הארבעים לא הגיע. או בכיתה ה', לימוד מורחב ואינטנסיבי בפרשיות הקורבנות לא אִפְשֵר הוראת פרשיות "קדושים" "אמור" ו"בהר".

מורים האומרים משפט זה מתכוונים, בדרך כלל, למתוח ביקורת על מחברי תכנית הלימודים היושבים להם במגדל השן הרחוק משדה ההוראה ואינם מכירים אותו כראוי, שלפיכך קבעו תכנית לימודים עמוסה מדי; על תלמידיהם שאינם מהירי תפיסה כמשאלת לב מוריהם; על המנהל שלא הקציב כמות מספקת של שעות הוראה ולא העמיד לרשות המורים חומרי למידה ועזרי הוראה מתקדמים; על מערכת החינוך שלא שיפרה את סביבות הלמידה של התלמידים.

רק מעטים מאלה האומרים את המשפט: "לא הספקתי את החומר" מותחים בכך ביקורת על עצמם: "תכנון ההוראה שלי היה לקוי וזוהי אחת מתוצאותיו."

 

במאמרי אני מציע דרך לתכנון שנתי ולתכנון תקופתי שייקבע: חודש-שליש וכיוצא בזה, שיעזור למורים לעמוד בדרישות תכנית הלימודים.

 

מן הראוי לחלק את התכנון לשני חלקים:

חלק ראשון - היכרות מלאה עם תכנית הלימודים הרשמית 2Syllabus-)),         
וחלק שני - תכנון הלימודים בבית הספר ובכיתה בהתאם לתכנית הלימודים הרשמית.

 

 

 

חלק ראשון

הכרת המורה או צוות המורים את תכנית הלימודים הרשמית במקרא לבית הספר הממ"ד

בדרך כלל כוללת תכנית לימודים רשמית ארבעה מרכיבים:

1. תפיסה רעיונית  2. פירוט תכנים  3. ארגון ההוראה  4. הערכה ומשוב.

בתכנית הלימודים במקרא ממ"ד חסר המרכיב של ההערכה והמשוב ומן הראוי להשלימו כאשר תעודכן התכנית.

 

התפיסה הרעיונית (הרציונל) של התכנית היא מסגרת ההתייחסות הכללית להוראת המקרא ופירוט מטרותיה ועקרונותיה, לרבות עקרונות דידקטיים להפעלתה.

 

הנחות היסוד של הוראת התנ"ך בבית הספר הממלכתי הדתי מבטאות את השקפת העולם של כותבי התכנית, השקפת עולם אידיאולוגית, חברתית, חינוכית ומדעית בענייני מהות המקצוע.4

 

תפיסת מהות המקצוע תבוא לידי ביטוי בניסוח המטרות ובביצוע דרכי ההוראה הנגזרות מהן.

מטרות הן בבחינת קביעת יעדים בזיקה להנחות היסוד שנקבעו. יש מטרות המנוסחות כ'מטרות-על' ויש מטרות שמנוסחות כ'מטרות  אופרטיביות'.

 

מטרות-על משקפות "מחוז חפץ" "משאלת לב" של מחברי התכנית בתחומים שונים: בתחום ההכרה (קוגניטיבי), בתחום הרגש (אפקטיבי), בתחום הערכי וההתנהגותי, ובתחום המיומנויות.

 

מטרות אופרטיביות (התנהגותיות) [= יעדים] משקפות את השינויים שהמחנכים מקווים, שיחולו בהתנהגות תלמידיהם בממדים השונים: בידע, בהבנה, ביכולת היישום, בערכים ובעמדות המעצבים תפיסות עולם, וכמובן גם במיומנויות ובהתנהגויות טכניות. 

את ההבדל בין ניסוח מטרה כ"מטרת-על", כ"משאלת לב" כ"מחוז חפץ", לבין ניסוח מטרה אופרטיבית נוכל להמחיש באמצעות דוגמה זו: "הלומד יבין את המקרא מתוך המקרא עצמו."5

 

לפנינו ניסוח "מטרת-על" ולא ניסוח אופרטיבי של התנהגות כי הוא מציב את "מחוז החפץ" בצורה כללית בלבד, אך אינו מבהיר כיצד  ידעו המורים אם הלומד יודע או מבין, כיצד יוכלו להעריך אם המטרה הושגה.

 

לעומת זאת, בהמשך מפורטת מטרת-העל למטרות אופרטיביות כמו:

  • "הלומד יציע הסברים לצדדים שווים או שונים בפרשיות מקבילות בתוכנן.
  • הלומד יפרש את הכתוב לאור דרכי ההבעה של המקרא.
  • הלומד יבחין במשמען של תיבות במקרא לעומת משמען בלשון ימינו.
  • הלומד ישלים דרך ביאור כתובים שנכתבו בלשון קצרה לאור מגמות הכתוב או בהתאם לפסוק מקביל…"

מטרות אלה הן אופרטיביות. הן מציבות רף שהתלמיד יכול להשיגו. הן מתארות את שינוי ההתנהגות הצפוי לאחר פעילות הלמידה.

מסיבות מתודיות מיינו מחברי התכנית את המטרות לתחומים שונים: תחום האמונה והרגש; התחום האפקטיבי6, התחום ההכרתי–הקוגנטיבי7 ותחום המיומנויות8. מובן שבמציאות אינה קיימת הפרדה כזאת.

 

המטרות בתכנית הלימודים אורגנו בדרך דיפרנציאלית, לפי גיל התלמידים. בטבלת המטרות מסומנת רשת מול המטרה, בטור של הכיתה המתאימה. הרשת מסמלת את הכיתה, שלדעת מחברי התכנית, רק ממנה ואילך כדאי להשקיע מאמצים, משאבים וזמן כדי לנסות ולהשיג את המטרה הזאת. חלק מן המטרות דורש מוכנות ובשלות וכאשר הן קיימות, קל יותר לתלמידים להשיג אותן.

בעקרונות לארגון התכנית9 - העקרונות שהנחו את המחברים בקביעת מבנה התכנית ותכניה:

עקרון המחזוריות, עקרון אי-הדילוג במחזור ההוראה הראשון, עקרון החזרה, עקרון הרצף ועוד.

 

תהליך ההוראה-למידה מכוון להשגת מטרות התכנית בהתאם לגיל התלמידים באמצעות התכנים הנלמדים.

אופייה המגוון של התורה, ההבדלים שבין פרשה לפרשה בצורה ובתוכן, מחייבים שינויים בגישה הדידקטית בכל יחידה ויחידה. שהרי אינה דומה הוראת קטע סיפורי להוראת יחידה הלכתית והוראת אלה אינה דומה להוראת השירה המקראית.

 

המורים מודעים לכך שכל אחד מתלמידיהם חושב ולומד בדרך אחרת. האחד אוהב סדר ומבנה בכל משימה שהוא מקבל על עצמו, והאחר דוחה דרך זו. האחד מתלהב מדרכי ביצוע חדשות והאחר אוהב את השגרה וחושש מפני חידושים.

ההבדלים בסגנונות הלמידה אין להם קשר ליכולתם של התלמידים. כל תלמיד, בכל רמה, לומד בהתאם לנטיותיו האישיות. פעילות המושכת תלמיד אחד עלולה לשעמם את חברו אשר סגנון הפעילות אינו מתאים לסגנון הלמידה שלו. למורה נדמה לעתים שהתלמיד משתעמם מלימוד הנושא, מחומר הלימוד, בעוד השעמום תלוי בדרך ההוראה. כדי שתלמידים רבים ככל האפשר ייטלו חלק בשיעור, על המורה לגוון את דרכי ההוראה. הפעילויות בכיתה צריכות להיות משולבות הן מפעילויות יחידניות (לתלמידים הנוטים לעבוד בכוחות עצמם) והן מפעילויות קבוצתיות (הדורשות שיתוף פעולה ורמת אינטגרציה גבוהה בין חברי הקבוצה). המורים צריכים להיות גמישים בדרכי ההוראה כדי "להגיע" למספר תלמידים רב ככל האפשר.

 

מדברינו נובע שאי-אפשר להצביע על טקטיקת הוראה-למידה אחת שהיא נכונה לכול. בוודאי שלא נוכל לשפוט דרכי הוראה אם הן "טובות" או "רעות", או את מידת יעילותן. אין אסטרטגיית הוראה היפה לכל טקסט ולכל אוכלוסיית תלמידים. דרכי ההוראה צריכות להיות מותאמות לאוכלוסיית התלמידים בכיתה, לכישורי המורה, למבנה המקצוע, לחומר הלימוד המסוים ולממצאי המחקר הפסיכולוגי של הלמידה.

כאמור, אסטרטגיית הוראה היא אמצעי להשגת מטרות הוראת המקרא.

המורים צריכים להכיר דרכי למידה-הוראה שונות ומגוונות ולהיות מסוגלים להפעילן במצבים שונים של הוראה.

 

בעקרונות לארגון ההוראה10 מציעה התכנית למורים, שהאחריות על תהליך ההוראה והלמידה מוטלת עליהם, עקרונות מרכזיים לארגון ההוראה והלמידה בבית הספר.

 

חומר הלימוד במקרא הוא רב, ולפיכך מתחייבת בחירה. אין מדובר בבחירה שרירותית, עליה להיערך על פי קני מידה ידועים.

בעקרונות לבחירת פרקי ההוראה / הלימוד11 קובעים מחברי התכנית את העקרונות לבחירת הפרקים ואת חלוקתם לרמות ההוראה שהתכנית מציעה: למידה לשם בקיאות והתמצאות, למידה אקסטנסיבית ולמידה אינטנסיבית. עקרונות אלה יהיו כלי בידי המורים הבוחרים בפרקי ההוראה או המדרגים פרקים שונים לרמות הוראה שונות.

 

התכנית מציעה למורים גם את המסגרת הלימודית12. בחלקה האחרון מפורטים בה התכנים הנלמדים בכל אחת מן הכיתות. תחילה באה המפה הראשונה היא מפת התכנים הנלמדים החל בגן הילדים וכלה בכיתה י"ב 13 המפות שלאחריה מכילות פירוט לכל כיתה וכיתה מלווה בהערות לדרכי הוראה14.

 


חלק שני

תכנון הלימודים בבית הספר בהתאם לתכנית הלימודים הרשמית
תכנון חומרי הלמידה

לאחר הכרת צוות המורים למקרא, או המורה ביחידות, (בהנחיית "מרכז המקצוע") את תכנית הלימודים הרשמית הוא מנהל עימה דיאלוג:

  • בניתוח תפיסתה הרעיונית של התכנית ומטרותיה, העקרונות והנחות היסוד שלה;
  • בהחלטה מה לאמץ מתוך התכנית הרשמית ומה לדחות;
  • בהתייחסות להצעות לארגון ההוראה שבתכנית;
  • בבחירת כלי ההערכה שישמשו למעקב אחר הישגי התלמידים ולבדיקת המטרות ודרכי ההוראה;

 

הצוות מקיים דיון בשאלות כגון:

       -      באילו תכנים לטפל ובאיזו מידת העמקה?

       -      מה ילמדו התלמידים בכיתה ומה ישלימו בבית?

       -      מה יהיו דרכי ההוראה-למידה (פרונטלית, מותאמת, הוראה בקבוצות וכיו"ב)?

       -      באיזו סביבה לימודית ילמדו התלמידים נושא מסוים?

 

בתום הדיון מקבלים החלטות. בהחלטות מתחשבים:

       -      ב"אני מאמין" הבית ספרי;

       -      במספר השיעורים שהוקצה להוראת הנושא;

       -      באוכלוסיית התלמידים.

 

אחת מההתמודדויות הקשות של מורים עם תכנית הלימודים היא הניסיון לקשר בין מטרות התכנית לבין התכנים הכלולים בה. מורים רבים מתכננים את התכנים בלבד מבלי להתייחס כלל אל המטרות.

 

לצורך תכנון השילוב בין המטרות והתכנים שנבחרו על ידי הצוות מתוך תכנית הלימודים הרשמית, ניתן להסתייע בין היתר בטבלה.

הטבלה תסייע למורים בבחירת מגוון המטרות והמיומנויות שאותן

ינסו להשיג באמצעות התכנים.

 

להלן דוגמה לחלק של טבלה מעין זו

 

פעילויות לומד

 

 

 

מילוי פערים
בכתוב

עמידה על אי-התאמה תחבירית או עניינית

ביאור תיבה על פי הקשרה בפסוק או על פי הקשרה במקומות אחרים

גילוי קשר סיבתי בין תופעות

תכנים מספר שמות

פרק א'

פסוקים א-ז

פרק א'

פסוק ז

פרק א'
פסוק יא

פרק ז'
פסוקים יד-כה

פרק ח'

פסוק א

פרק ז', יז מול פרק ז', יט

פרק ז'
פסוק יח

פרק ח'

פסוק יח

פרק ח'

פסוק יא

פרק ט'

פסוק יד

פרק ג'
פסוק א

פרק ט'

פסוקים לא-לב

 

מיעוט שעות ההוראה מצד אחד וריבוי החומר מצד אחר מחייבים את המורים לשוב ולשקול מהי כמות התכנים שאפשר להורות במסגרת השיעורים המצומצמת העומדת לרשותם, ומהו סדר העדיפות בבחירתם.

הבחירה אינה באה לקבוע מה חשוב ומה אינו חשוב בתורה. 

השאלה הנדונה אינה ערכית אלא דידקטית.

על המורה לשאול: כאשר הזמן העומד לרשותי מאפשר לי ללמד רק חלק מן התכנים בהעמקה (באינטנסיביות) באילו תכנים אבחר? האם אתן ליד המקרה להחליט? או כשאלתה של מורת המורים נחמה ליבוביץ ז"ל, למורים שהאריכו בהוראת הסדרות "ויקרא"-"צו" ולא הגיעו להוראת הסדרות האחרונות בספר: האם חשוב יותר שהתלמיד ילמד ב"העמקה" את "וְהֵסִיר אֶת מֻרְאָתוֹ בְּנֹצָתָהּ" (ויקרא א', טז) או את: "לֹא תִּגְנֹבוּ וְלֹא תְכַחֲשׁוּ וְלֹא תְשַׁקְּרוּ אִישׁ בַּעֲמִיתוֹ" (ויקרא י"ט, יא)?

כאמור, שיקול הדעת בבחירת קטעים ושילובם בהוראת התורה צריך להיות דידקטי בעיקרו, והשאלה המרכזית צריכה להיות:

אילו מטרות ממטרות הוראת המקרא אפשר להשיג או לקדם אצל התלמידים באמצעות ההוראה?

חשוב לציין כי במקרא - התכנים אינם רק כלי להשגת המטרות אלא הם מטרה בפני עצמה. מטרת העל המנוסחת בתכנית הלימודים היא:

  • הלומד יהיה בקי במקרא, בלשונו ובתכניו15.

על המורים האמורים ללמד חומש מסוים, לציין לעצמם תוך כדי קריאתו, את יחידות הלימוד המרכזיות, שיילמדו באופן אינטנסיבי הן מבחינת תוכנן והן מבחינת האפשרות לממש באמצעותן מטרות הוראה רבות. לאחר מכן אמורים המורים לקבוע אילו יחידות יילמדו בצורה אקסטנסיבית. יתר חלקי החומש יילמדו ברמה של בקיאות-התמצאות. בקביעת יחידות הלימוד יתחשבו המורים במספר השעות העומדות לרשות הכיתה ללימוד החומש במהלך השנה, ברמת תלמידי הכיתה ובצורכיהם וכמובן במטרות הוראת המקצוע

להלן דוגמה להתחלת תכנון הוראת ספר ויקרא בכיתה ה':

 

מובן מאליו שיש לחלק את הספר ליחידות דידקטיות ולקבוע לגבי כל אחת מהן באיזו רמת למידה תילמד. לאחר קביעה זו יש לבדוק מהו מספר שעות ההוראה נטו שיש לכיתה בשנה זו.

בהתחשב בנתונים אלה נכין רשימת יחידות הוראה מול מספר שעות הלימוד בשנה. במשך שנת הלימודים נבדוק לפיה אם אנו עומדים בתכנון.

מפעם לפעם, כאשר נוצרת מצוקת זמן, יש צורך להעביר חלק מן הנושאים שתוכננו להוראה אינטנסיבית - להוראה אקסטנסיבית ונושאים שתוכננו להוראה אקסטנסיבית - לרמת בקיאות-התמצאות בלבד.

 

 

בהמשך דברינו נדגים חלוקה של ספר ויקרא לנושאים ונציע היקף שעות הוראה המתאים לתלמידים בכיתה ה'.

 

הצעה לחלוקת ספר ויקרא לשעות הוראה

 

 

יחידת הלימוד

ההיקף

שעות ההוראה

פרשת הקרבנות

פרקים א'-ז'

10-12

שבעת ימי המילואים

פרק ח'

2

היום השמיני

פרק ט'

1

חטא נדב ואביהוא

פרק י', פסוקים א-ז

1

פרשת שתויי יין

            פסוקים ח-יא

 

סיום ימי המילואים

            פסוקים יב-כ

1

בעלי חיים מותרים ואסורים

פרק י"א

2

היולדת

פרק י"ב

1

צרעת הגוף

פרק י"ג, פסוקים א-מו

 

צרעת הבגד

פסוקים מז-נט

1

טהרת המצורע

פרק י"ד, פסוקים א-לב

1

צרעת הבית

פסוקים לג-נז

1

טומאה היוצאת מן הגוף

פרק ט"ו

1

יום הכיפורים

פרק ט"ז

3

שחוטי חוץ

פרק י"ז

2

עריות

פרק י"ח ופרק כ'

1

קדושים תהיו

פרק י"ט

12

מצוות הכוהנים

פרק כ"א, פסוק א

פרק כ"ב, פסוק טז

2

קרבן בעל מום

פרק כ"ב, פסוקים יז-כו

1

גיל מינימלי של קרבן

פרק כ"ב, פסוקים כז-לג

1

המועדים

פרק כ"ג

2

שמן למנורה, לחם הפנים

פרק כ"ד, פסוקים א-ט

1

המקלל

פרק כ"ד, פסוקים י-כג

1

שמיטה, יובל

פרק כ"ה, פסוקים א-כד

3

מוכר מאחוזתו

פרק כ"ה, פסוקים כה-כח

1

מוכר ביתו

פסוקים כט-לד

1

ריבית

פסוקים לה-לח

1

עבד

פסוקים לט-נה

1

איסור עבודה זרה

פרק כ"ו, פסוקים א-ב

1

ברכות וקללות

פרק כ"ו, פסוקים ג-מו

1

ערכין

פרק כ"ז

2

 

 

60

 

אנו מתייחסים אל שעות ההוראה כאל משאב זמן, שיש לתכנן את השימוש בו בתבונה ובמחשבה תחילה.

 

תכנון חומרי הלמידה

כחלק מפעולת התכנון על צוות המורים לקרוא ולהכיר את חומרי הלמידה המצויים בשדה, קריאה ביקורתית. חוברות עבודה, ספרי לימוד, לומדות, מאגרי מידע, מדריכים למורה, קלטות, תקליטורים, סרטים וכו' מתוך כוונה לנצל אותם להשגת מטרות התכנית. לכן צוות ההוראה בוחר בחומרים המתאימים ביותר בעיניו לתלמידים בבית ספרו, תוך הכנסת שינויים והתאמה לצורכי בית הספר. חומרי הלמידה נתונים לבחירת המורים, צוות מורים רשאי כמובן לפתח חומרי למידה בעצמו.

 

להלן דוגמה של טופס תכנון לימודים, המשמש מרכזי מקצוע בכמה בתי ספר יסודיים במחוז-המרכז. אנו ממליצים לצוותי המורים להכין לעצמם טפסים דומים ולמלאם בעת תכנון ההוראה.

 

טופס תכנון לימודים

א. טופס תכנון שנתי

 

הנחיות למילוי

  1. בעמודה: "עניינים ונושאים" יירשמו פרקי הלימוד תוך ציון הנושא הנלמד.
  2. בעמודה: "מטרות/מיומנויות" יירשמו, מתוך תכנית הלימודים מקרא מ"ד תשנ"ג, עמודים 18-22, המטרות והמיומנויות שיש להשיג, תוך כדי לימוד הפרקים שנרשמו בעמודה הקודמת.
  3. בעמודה: "פרשנות חובה" ירשמו המורים מתוך דברי הפרשנים את "הדיבורים המתחילים" שהם מבקשים שתלמידיהם ידעו. מדובר באותם "דיבורים המתחילים" שהמורים רואים כחובה, לשם השגת מטרות ההוראה שקבעו, או שהם בבחינת ידע הכרחי לתלמידים.
  4. בעמודה: "פסוקים מרכזיים לשינון" ירשמו המורים את הפסוקים שאותם הם מבקשים שהתלמידים ידעו לצטט בעל פה.

ב. טופס תכנון תקופתי

הנחיות למילוי

המנהל או צוות המורים יקבעו באילו תקופות יערך תכנון.

אנו ממליצים על תכנון שנתי ובכל חודש על תכנון תקופתי.

בראש הטופס תירשם התקופה שאליה מתייחס הטופס.

 

  1. בעמודת "חודש" ירשמו המורים את שמות החודשים שאליהם הם יתייחסו בהמשך.
  2. בעמודת "מספר שיעורים" על פי הלוח בקיזוז ימי חופשה, שעות פעילויות מיוחדות וכדומה, ממספר השיעורים השנתי יירשם מספר השיעורים נטו לאחר.
  3. בעמודת "פרקים/עניינים", יירשמו נושאי הפרקים והעניינים שאותם מבקשים המורים ללמד בהתאם לרמות הלימוד השונות.
    מתוך רצון להספיק ללמד את ספר ויקרא בשלמותו ומאחר שהזמן אינו מאפשר לימוד אינטנסיבי של כל הפרקים, יש לחלק את הלימוד ל-3 רמות:
    א. רמת בקיאות: הכרת התכנים ומקומם ברצף העניינים.
    ב. רמה אקסטנסיבית: הבנת מוקדים מרכזיים בתוכן הנלמד.
    ג. רמה אינטנסיבית: פרשנות לכתוב + השוואה למקבילות.
  4. בעמודת "מבחנים/עבודות" יש לציין תוכן תאריכים שבהם על התלמידים להגיש עבודות. את התאריכים שבהם יוגשו לתלמידים מבחנים ואת החומר שייבחנו עליו, תאריכים שבהם יש להציע לתלמידים נושאים לעבודות.
  5. בעמודת "הספק והערות" יירשם בסוף כל תקופה אם תהליך ההוראה-למידה תואם את התכנון. חריגות יש לנמק, ויש להציע דרכים ואמצעים להשלמת הפיגור.

 

תורה / נביא - תכנון שנתי

ספר ________________    כיתה _______________

 

 

עניינים

ונושאים

מטרות

מיומנויות

פרשנות חובה

פסוקים מרכזיים לשינון

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

שם המורה ______________

תאריך הגשת התכנון ______________

אישור הרכז ______________

 להורדת הטופס

 

תורה / נביא - תכנון תקופתי

ספר ________________    כיתה _______________

 

תכנון לתקופה מ__________  עד  __________.

 

 

חודש

מספר שיעורים נטו

פרקים/עניינים

הספק והערות

 

 

רמת בקיאות

רמה אקסטנסיבית

רמה אינטנסיבית

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

שם המורה ______________

תאריך הגשת התכנון ______________

אישור הרכז ______________

 

 להורדת הטופס

 

עוד על תכנון לימודים לבית הספר היסודי

תכנון והספק בלימודי תורה/הרב יצחק ברקוביץ

 

הערות

  1. תכנית הלימודים במקרא מגן הילדים עד כיתה י"ב בחינוך הממלכתי הדתי, משרד החינוך והתרבות, האגף לתכניות לימודים, ירושלים התשנ"ג, ובאתרי האינטרנט:
    www.daat.ac.il ;
    /EducationCMS/Units/Tochniyot_Limudim/Portal/
  2. המונח "תכנית לימודים" הוא רב-משמעי. מקבילותיו באנגלית הן:Syllabus  ו-Curriculum. ה-Syllabus הוא התפיסה הרעיונית (הרציונל) המהווה את מסגרת ההתייחסות הכללית של התכנית ואת פירוט מטרותיה ועקרונותיה וכן את פירוט התכנים, המושגים, הכשרים והמיומנויות. בקשר למושג Curriculum חלוקות הדעות על היקף משמעות. ההגדרה המצמצמת כוללת בתוכה פירוט תכנים ומארזים של חומרי למידה, וההגדרה הרחבה יותר של curriculum כוללת את כלל ההתנסויות של התלמיד בבית הספר.
  3. את ההיכרות חייבים המורים לערוך כאשר תכנית הלימודים בידיהם. אין ערך לקריאת המאמר שלא בצמידות לתכנית הלימודים.
  4. ראו בתכנית הלימודים בעמ' 7.
  5. ראו בתכנית הלימודים בעמ' 19.
  6. ראו שם בעמ' 18.
  7. שם בעמ' 21-19.
  8. שם בעמ' 22.
  9. ראו בתכנית הלימודים עמ' 8  ו-9.
  10. ראו בתכנית הלימודים, בעמ' 10-12.
  11. שם, בעמ' 13.
  12. שם, עמ' 14-17.
  13. שם, עמ' 23.
  14. שם, עמ' 24-42.
  15. ראו בתכנית הלימודים, בעמ' 22.

 
 
    תאריך עדכון אחרון:  22/03/2015