education - חינוך האגף לתכנון ולפיתוח תכניות לימודים
 
 
 
 
 
 
 
אוריינות מדעית - טכנולוגית
משימה: מצוק הכורכר
 

 

להלן קטע מכתבה שהתפרסמה ב-16 לינואר 2005 באתר האינטרנט-Ynet.

 

 

 

בעיית התמוטטות מצוק החוף איננה בעיה מקומית של תושבי נתניה בלבד, אלא של אחוז ניכר מתושבי מישור החוף של מדינת ישראל המתגוררים בסמיכות למצוק החוף מתל אביב ועד נתניה.

בתמונה משמאל (ראו חץ) ניתן לראות קטע שלם של מצוק שהתמוטט בחוף אפולוניה (סמוך להרצליה). למרבה הצער כבר נפגעו אנשים, כתוצאה מהתמוטטות קטעי מצוק החוף על מטיילים ורוחצים.

 

 

 

שאלה 1

מצוק החוף בנוי בעיקרו משכבות של סלע הכורכר. סלע הכורכר מורכב מגרגרי המינרל קוורץ (SiO2) מעוגלים בגודל חול (0.06 – 2 מ"מ), המלוכדים על ידי המינרל קלציט (CaCO3). סלע הכורכר מאופיין במבנה של שכבות דקות, אולם במקומות רבים ניתן לראות כי כיוון נטיית השכבות אינו אחיד והן נוטות בכיוונים שונים (שיכוב צולב). קיים דמיון רב בין הרכב ומבנה סלע הכורכר למבנה והרכב דיונות החול אשר קיימות במישור החוף.

גבישי קוורץ נוצרים מהתגבשות של מגמה. קצב ההתגבשות של המגמה תלוי בקצב הקירור שלה. מגמה המגיעה לפני השטח תתקרר מהר מאד בעוד שמגמה המתקררת בתוך קרום כדור הארץ תתקרר לאט. ככל שקצב הקירור של המגמה איטי יותר כך נוצרים גבישי קוורץ גדולים (שניתן לראותם בעין). סלע מגמטי הנוצר בעומק קרום כדור הארץ מכונה סלע פלוטוני. סלע הגרניט הוא סלע פלוטוני נפוץ המכיל גבישי קוורץ.

גודלם הקטן של גרגרי הקוורץ בסלע הכורכר, ועובדת היותם מעוגלים, מעידים כי עברו מרחק הובלה גדול מאד מהמקום בו נוצרו אל מיקומם הנוכחי בחוף הים.

א. רשמו בטבלה לפחות חמישה שלבים עוקבים בתהליך ההיווצרות של סלע
    הכורכר.

ב. היעזרו במידע שבשאלה וציינו בכל שלב מהו המידע או מהן התצפיות עליהם
    אתם מתבססים.

 

שלב

תצפיות / מידע

1.       

 

2.       

 

3.       

 

4.       

 

5.       

 

6.       

 

 

שאלה 2

ככל שמתקדמים צפונה לאורך החוף, מגלים כי גודל גרגרי חול הקוורץ הולך וקטן וכן שמצפון למפרץ חיפה מכיל החול בחוף הים אחוז קטן מאד של גרגרי קוורץ.

איזו מסקנה ניתן להסיק מתצפיות אלו?

א. החול מגיע אל חופי ישראל מכיוון דרום.

ב. בחוף הצפוני יש יותר צדפים לעומת החוף הדרומי.

ג. תהליך היווצרות החול שונה באזורים שונים של החוף.

ד. מי הים ממיסים את הקוורץ בחלק הצפוני.

 

שאלה 3

הגורם הישיר המערער את יציבות מצוק החוף הוא גלי הים. האיור שלמטה מתאר חתך של אזור חוף הים. הצניר המסומן בתחתית המצוק הוא מעין שקערורית, שנוצרת על ידי גלי הים המכים ונוגסים בבסיס המצוק בעת סערות. יצירת הצניר גורמת לאי יציבות המצוק, גלישת סלעים מראש המצוק ונסיגת המצוק מזרחה.

איור של חתך אזור החוף (ללא קנה מידה)

 

התבוננו בתרשים ונסו לזהות מה עשוי להגן על תחתית המצוק מפגיעת גלי הים:

א. סוג הכורכר הבונה את המצוק.

ב. רצועת החול החופי.

ג. אופק (שכבת) החמרה המופיע בחתך המצוק.

ד. שיפוע המצוק

 

שאלה 4

<במהלך השנים נבנו לאורך חופי ישראל מבנים רבים, כגון מרינות ונמלים. מרביתם של מבנים אלה עוצרים ומשבשים את תנועת החול לאורך החוף. התוצאה היא הידלדלות החול, והצטברותו בצד הדרומי של המתקן.

כיצד גורמות פעולות האדם המתוארות לעיל לפגיעה במצוק הכורכר?

 

שאלה 5

בשנת 2004 התקבל החוק לשמירת הסביבה החופית ("חוק החופים"). חוק זה מבוסס על ההכרה שהחופים בארץ הם נכס לאומי וקניין הציבור, ויש לאזן בין הצורך לשמור על הסביבה החופית ומשאביה ולאפשר לציבור גישה חופשית אליה, לבין צרכי הפיתוח ולחצים של בעלי עניין. בחוק נקבעו קטעי חוף טבעי שיכללו במסגרת שמורות טבע ושטחים פתוחים, וקטעים אחרים בהם ניתן יהיה לאשר תכניות בינוי ופיתוח. הסביבה החופית מוגדרת בחוק כשטח הנמצא במרחק של 300 מ' מקו החוף (לכיוון היבשה ולכיוון הים). פגיעה בסביבה זו מוגדרת כפעולה של אדם בסביבה החופית, הגורמת לשינוי ניכר במהלך ההתפתחות הטבעית או בתהליך השימור של הסביבה החופית. אדם שפוגע בסביבה החופית עובר עבירה פלילית שדינה מאסר 6 חודשים או קנס של כ- 400,000 ₪.

ציינו 3 דוגמאות לפעולות אנושיות העלולות להוות פגיעה בסביבה החופית.

דוגמא 1: הקמת מרינה או נמל בקו החוף.

דוגמא 2:

דוגמא 3:

דוגמא 4:

 

 
 
    תאריך עדכון אחרון:  10/08/2010  

עדכוני rss