מידענות
מילון מושגים
 
A - Z    א    ב    ג    ד    ה    ו    ז    ח    ט    י    כ    ל    מ    נ    ס    ע    פ    צ    ק    ר  ש    ת
 

המושג

הגדרה

קישורים למידע נוסף

web 2

ה"דור השני" של האינטרנט – במסגרתו הרשת אינה משמשת כלי להעברת והצגת מידע בלבד, אלא היא אמצעי ליצירת תכנים משותפים ולשיתוף במידע. להתפתחות זו משמעויות חברתיות ותרבותיות.  מבחינה טכנולוגית התפתחות רעיון הווב 2.0 קשורה בפיתוח כלים ואמצעים כגון RSS , תגיות, ויקי, המאפשרים לגולשים לשתף במידע ולשאוב מידע מאחרים ללא צורך בהתקנת תוכנות מיוחדות.

 

אחזור מידע

Retrieval - פעולה בה שולפים מידע מתוך רשימות, קטלוגים או מאגרי מידע. בעבר התייחס המושג לאחזור מידע ע מתוך מידע שנאסף, נרשם וקוטלג קודם לכן באופן מובנה ומסודר, אך בעקבות פיתוח מנועי החיפוש, המפעילים אלגוריתמים  שמחפשים מילים בתוך טקסטים, ניתן להחיל את המושג גם על  מידע בלתי מאורגן המצוי באינטרנט. על מנת לבצע את פעולת האחזור עלינו להגדיר מה בדיוק אנו מחפשים באמצעות שאילתה, או מילות חיפוש ולהסתייע במנגנונים טכניים, או בשיטות שונות לביצוע האחזור. אחזור המידע  שנאסף על ידי מנועי החיפוש, מתבצע מתוך מסד הנתונים,  אשר נוצר ומתעדכן מעת לעת ונשמר בשרתי החברה שמנהלת את מנוע החיפוש.

 

אינדקס (מפתח)

רשימת של נושאים, פריטים, רשומות או של מידע אחר, המאורגנת על פי עיקרון מנחה, בדרך כלל  בסדר אלפביתי,  שבעזרתו ניתן לאתר את המקום בו נמצא המידע על הנושא, להגיע לרשומה עצמה, או לכל פרט מידע אחר. מפתח עניינים – הנו אינדקס של נושאים, מושגים, אישים וכד', המצורף, בדרך כלל,  לספרי עיון ומטרתו לסייע באיתור המקום בספר בו מוזכרים עניינים אלה. אינדקס במחשב מאורגן, בדרך כלל, בטבלה,  המאפשרת גישה ישירה לרשומות על-פי מפתח, המתאים "כתובת" לכל רשומה. (למשל מספר תעודת זהות של אדם מסוים ברשימה של עובדים בארגון מוביל לרשומה הכוללת את כל הפרטים על אותו אדם). האינדקס במחשב משמש להפעלת אלגוריתמים, המאפשרים גישה יעילה ומהירה למידע גם כאשר כמות הרשומות המאוחסנות גדולה מאד וגם כשהמידע עצמו מאוחסן באופן מאוד "לא מסודר". כאשר מספר הרשומות הכלולות באינדקס גדול  מאוד, ניתן לשפר את יעילות הגישה על ידי בניית מספר רמות אינדקס (multiple level index). אינדקס במנועי חיפוש: מנועי החיפוש משתמשים באלגוריתם מסוג זה כדי ליצור אינדקס ("לאנדקס") של המילים הכלולות באתרי אינטרנט, למיין אותן לפי מפתח מסוים ולקשר אותן לכתובת אתר המוצא.
אינדקס במדריכי אתרים: גם  ב"מדריכי אתרים" משתמשים לעתים  במושג אינדקס,  כדי לתאר את "עץ הנושאים" בו רשומים האתרים הכלולים במדריך.

 

אמצעי הפצה המוניים

(Mass Media)

אמצעים המוניים להפצת מידע הם אמצעים בעזרתם מופץ מידע אחד להמון רב של אנשים.  אמצעים ידועים ומקובלים להפצת מידע להמונים הם, למשל, העיתון, כתבי עת,  הרדיו, הטלוויזיה, האינטרנט וכד'.

 

אסטרטגיית חיפוש

תכנון של  השיטות  והמהלכים שננקוט כדי להגיע  למידע נחוץ ואמין ביעילות ובדייקנות ככל שניתן. תכנון החיפוש כולל עריכת רשימה של מקורות המידע האפשריים, של כלי החיפוש בהם נשתמש, מילות המפתח והמושגים המרכזיים הקשורים בנושא וכן הגדרת היקף המידע ומידת הפירוט לה נזדקק.  בהפעלת אסטרטגיית חיפוש מסוימת נבחר איזו שיטת חיפוש או איסוף מידע  נפעיל בכל שלב נתון בהתאמה לכלי חיפוש נבחר ובאיזה אופן נשתמש  בכלי (לדוגמה: האם שאילתה פשוטה, או שאילתא מורכבת)  כדי להגיע למידע הדרוש. 

 

ארגון א-ב

סיווג וארגון  פריטי מידע על פי עיקרון של סדר אותיות הא'-ב', ללא קשר לחלוקה נושאית של פריטי המידע. צורה זו של סיווג מתאימה במיוחד למילון לשוני, מילון מושגים, לקסיקון, ספר טלפונים, רשימת תלמידים וכד'.

 

ארגון מידע אנציקלופדי

 באנציקלופדיה המידע מאורגן,בדרך כלל, בחלוקה ראשית על פי  נושאים, ובתוך כל נושא קיימת חלוקה פנימית על פי סידור א'-ב'. לדוגמה:  באנציקלופדיה החינוכית שכל כרך שלה עוסק בנושא אחר (תולדות החינוך, דרכי החינוך וכד'), ובתוך כל כרך הסידור הוא אלפא-ביתי.

 

ארגון מידע טבלאי

ארגון המידע בעמודות (טורים) ובשורות, בצורת טבלה. המפגש בין העמודות והשורות יוצר רשת משבצות, אשר מוכנות "תאים". בראש כל עמודה ו/או שורה נרשם הנושא (הקטגוריה) בו עוסקת העמודה/השורה . בתוך התאים נרשמים הנתונים המתאימים לקטגוריה של העמודה, של השורה או  של שניהם יחדיו . כאשר הטבלה בנויה משורות כאשר לכל שורה משויכת קטגוריה וגם מעמודות כשלכל עמודה משויכת קטגוריה, והנתונים בתאים צריכים להתאים גם לנושא העמודות וגם לנושא השורות, אזי הטבלה נקראת "דו-ממדית".  לדוגמה לטבלה דו-ממדית: בקטגוריית העמודות: כיתות בביה"ס (כיתה א', כיתה ב' וכן הלאה)  בקטגוריית השורות: מקצועות הלימוד (מדעים, מתמטיקה וכד') ובתוך התאים יירשמו שמות המורים אשר מלמדים מקצוע מסוים בכיתה מסוימת.

 

ארגון מידע ע"פ רצף

ארגון המידע באופן המדגיש את הרצף של  התהליך - התפתחות מקטן לגדול, גידול בכמות ובמספר, או על פי סדר פעולות. בהצגת המידע ברצף כרונולוגי, נציג סדר דברים כפי שהתרחשו על ציר הזמן (לדוגמה: מידע על העליות לארץ ישראל) . רצף כמותי או מספרי יכול להתייחס, לדוגמה, למידע על התפתחות צמחייה מסוימת. רצף של סדר פעולות חיוני, לדוגמה, בייצור מוצר כלשהו במפעל, המציג את הדברים לפי סידרם המתחייב מתהליך הייצור. 

 

ארגון נושאי

 מיון וסיווג פריטי המידע על פי נושאים ויצירת כרטסת המזהה את הפריט ע"פ שיוכו הנושאי. צורה זו של סיווג נהוגה בספריות של בית ספר, בהן הספרים מחולקים על פי מקצועות הלימוד, או במחסן חלפים בו החלפים ממוינים לפי החפץ אליו הם משתייכים (חלפים למכונת כביסה, חלפים למדיח כלים וכד'). בכל מאגר מידע קיימת למעשה חלוקה נושאית. גם ארגון המידע בתיקיות במחשב נעשה על פי נושאים. כאשר יש חלוקה לנושאים ראשיים ותחת הנושאים הראשיים, חלוקה לתתי-נושאים (נושאים משניים)  נוצר "עץ נושאי".

 

אתר אינטרנט

אוסף של דפי אינטרנט (HTML ) בעלי נושא, תוכן, או מטרה משותפים, המקובצים תחת כתובת אינטרנט מסוימת ושייכים לאותו דומיין (מתחם). הדף הראשי באתר נקרא "דף הבית" וממנו מתפצלים דפים נוספים. "דף הבית" מקושר לכתובת הראשית של האתר ולכל דף באתר כתובת משלו, המבוססת על כתובת "דף הבית" בצירוף שם הדף הנוסף.  אתרי אינטרנט מאוחסנים במחשבי שרת ברחבי העולם.

 

כתובת אינטרנט

(URL)

 כתובת של אתר, או דף, בתוך אתר אינטרנט, המשמשת לזיהוי חד-ערכי של אתר או דף אינטרנט. (לא ייתכן קיום של  שתי כתובות זהות).  הכתובת רשומה בשורת הכתובת בראש המסך מצד ימין. אל כתובת זו אנו מפנים כאשר אנו יוצרים "היפר-קישור". לכתובת  האתר מבנה תבניתי אחיד, המצביע על המדינה בה מאוחסן האתר, (לדוגמה: כתובת של אתר ישראלי תסתיים תמיד באותיות IL ). בעזרת הכתובת  ניתן לשער האם האתר שייך לחברה מסחרית (com) לגוף ממשלתי  (gov) לגוף אקדמי (ac)  וכד'. מידע נוסף על מבנה הכתובת – באתר  "בלשים ברשת".                                       

בלשים ברשת

בלוג

קיצור של צמד המילים  web log  –  ובעברית "יומן רשת". כלי המאפשר לבעל האתר (בלוגר)  לפרסם באתר משלו כתבות אישיות, המכונות "רשומות" או "מאמרונים" (פוסטים) ולקבל תגובות מגולשים אחרים. השימוש בבלוגים הולך ומרחב מעבר ליומנים אישיים, להפצת מידע כללי ולימודי לפרסום יצירות וכד'. כל אדם יכול כיום לפתוח בלוג לאחר הרשמה באתרים ייעודיים, המספקים את הכלי ליצירת הבלוג, כתובת URL, מקום האחסון על השרת  ומנגנוני חיפוש ותיעוד לבלוגים הכלולים באתר.  נוסף  לבלוגים הטקסטואליים,  קיימים גם בלוגיים ויזואליים וקוליים  כגון בלוג TV, ובלוג קולי (פודקאסט). אתרים לפתיחת בלוג בעברית: הבלוגיה-תפוז, ישראבלוג.

 

בסיס נתונים טבלאי

נתונים הרשומים בטבלאות, כאשר כל טבלה מכילה מידע על ישות מסוימת (לדוגמה: רשימת התלמידים בכיתה). יחידת הנתונים הקטנה ביותר בבסיס הנתונים הטבלאי  הוא שדה (field) אחד. למשל, ברשימת תלמידי הכיתה יהיו שדה  'מספר ת.ז' , שדה 'שם פרטי' , שדה 'שם משפחה'. כל שדה חייב להיות מסוג מסוים, שמגביל את הזנת הערכים לו לאותו סוג נתונים. כך, למשל, שדה שהוגדר מספרית לא יוכל להכיל אותיות. אוסף כל השדות השייכים לתלמיד אחד  הוא רשומה (record) של אותו תלמיד, ואוסף הרשומות של כל התלמידים הוא טבלה (table). לכל רשומה בטבלה יש שדה  מזהה (ID).  הקשר בין הרשומות בטבלאות שונות נעשה באמצעות שדה מיוחד הנקרא שדה מפתח. תוכן שדה זה ייחודי ולא יחזור על עצמו בשדות אחרים (לדוגמה: מספר ת.ז יכול לשמש שדה מפתח) . שליפת מידע ופעולות עדכון בבסיס נתונים טבלאי נעשות באמצעות שפת SQL, המהווה ממשק, המאפשר גישה לנתונים מבלי להתייחס לאופן שמירתם בבסיס הנתונים.

 

דואר אלקטרוני

E Mail  - שירות המאפשר לכל משתמש לשלוח מידע ישירות למחשב של כל משתמש אחר באינטרנט. תיבות דואר אלקטרוניות ממוקמות על שרתים שונים בכל רחבי העולם, המחוברים ומתוזמנים ביניהם על ידי רשת האינטרנט. התוכנה הידועה ביותר בתחום היא Outlook של מיקרוסופט. כדי להשתמש בה יש צורך לפתוח חשבון דוא"ל דרך ספק האינטרנט. דרך אחרת לפתוח חשבון דוא"ל היא באמצעות אתרי אינטרנט המספקים את השירות כגון Gmail, Yahoo,  וואלה ואחרים. היתרון  של שירותים אלה הוא, שניתן להיכנס באמצעותם לחשבון הדוא"ל מכל מחשב המחובר לרשת, לאו דווקא מן המחשב האישי הביתי.

 

דרכי הצגת מידע

הצגת מידע: האופן שבו אנו מציגים, חושפים, פורשים את המידע שברשותנו בפני קהל היעד. חשוב להבחין בין הצגת מידע (Presentation) לבין "ייצוג מידע" (Representation).  יש לזכור כי את אותו המידע ניתן לייצג בדרכים שונות ולהציג בדרכים שונות. לדוגמה: מצגת היא אמצעי להצגת מידע, שבמסגרתו ניתן לייצג מידע בדרכים שונות: טקסטים, תרשימים, תמונות וכד'.
דרכי הצגת המידע משתנות בהתאם למטרות ההצגה, מטרותיו של המציג, הכלים העומדים לרשות המציג, קהל היעד, משך הזמן, מקום ההצגה ומידת החשיפה.  הכרת מאפיינים אלה ושילובם בשיקול הדעת של המציג, תסייע לו בבחירת דרך ההצגה המתאימה.
דוגמאות לדרכי הצגת מידע:
הרצאה, מצגת, אתר אינטרנט, עיתון, ספר, סרט תיעודי, עלוני מידע (newsletter), קטלוג (בתערוכה, בחנות).

 

היפר-קישור Hiper-link, Hiper-text

יצירת קשר בין מילים ותמונות בדף לבין דפי מידע אחרים, כאשר קיים קשר לוגי ותוכני בין הדפים. הקישורים הם אחד המאפיינים החשובים של האינטרנט, המבדילים בין טקסטים ברשת לבין טקסט מודפס ומאפשרים יצירת טקסט רב-שכבתי. הקישורים מאפשרים לעבור מדף לדף בתוך האתר ולגלוש בין אתרים שונים. בצורה זו הקישורים מאפשרים לארגן ואת המידע באתר ולסייע בנגישות למידע ובעיצוב המידע. כיצד מזהים היפר-קישור? כאשר סמן העכבר נוגע בהיפר-קישור על מסך המחשב, הסמן מקבל צורה של כף יד ("יד חמה") בדרך כלל גם מופיע  קו תחתון בצבע כחול מתחת למילות הקישור אשר צבועות, גם הן, בכחול.

כיצד יוצרים היפר קישור

הערכת מידע ברשת

הערכת מידע כרוכה בהליך של חשיבה ביקורתית על המידע העומד בפנינו.  חשיבות הבחינה של מהימנות המידע מוכרת וידועה מאז ומעולם. בעקבות התפתחות רשת  האינטרנט על כמות המידע, הזמינות, הדינמיות  והתעדכנותו המהירה,  נוצרה חשיבות מיוחדת לפיתוח שיטות להערכת איכותו ומהימנותו של המידע המתפרסם ברשת. שיטות אלה מתמקדות בין היתר ב: בחינת מידת ההתאמה והרלוונטיות של המידע ליעד החיפוש.
בירור הסמכות שמאחורי האתר – איזה מידע ניתן למצוא על הגוף או האדם שיצרו את האתר?
השוואת מקורות – איתור מידע באותו נושא ממקורות נוספים והשוואה ביניהם.
בדיקת קישורים – האם מקורות מידע אחרים/נוספים קישרו מידע מן האתר שלהם למידע זה?

כיצד נבצע הערכה של המידע המתפרסם באינטרנט

הרשת החבויה

דפי אינטרנט ומידע אשר נמצא ברשת, אך מנועי החיפוש אינם מגיעים אליהם, ולכן לא ניתן לאתר אותם בעזרת כלי החיפוש הקיימים. ההערכה היא כי כמות המידע ה"חבוי" רבה בהרבה מכמות המידע הנגיש.  סיבות אפשריות למידע חבוי:  אין הצבעות (קישורים) לאתר מאתרים אחרים, המידע נוצר בתוכנות אשר מנועי החיפוש אינם מזהים  והגורם העיקרי - המידע נמצא במסדי נתונים ומאגרי מידע פנימיים בתוך האתרים, אשר למנגנון  של מנוע החיפוש אין גישה אליהם. דוגמה למידע חבוי: התמונות בתוך אוסף התצלומים הלאומי - כדי לאתר תמונה מסוימת במאגר זה, יש להגיע אל דף הבית של האתר עצמו ואז לבצע חיפוש בתוך מאגר המידע הפנימי של אוסף התמונות.

 

חיפוש לוגי (חיפוש בוליאני)

שיטת חיפוש שבה משתמשים כאשר רוצים להציג  למנוע החיפוש שאילתה המורכבת משתי מילות חיפוש או יותר. מקור הביטוי הוא ב"אלגברה הבוליאנית" המגדירה יחסים לוגיים בין קבוצות.                               
במנועי החיפוש משמשת השיטה למיקוד החיפוש על ידי הגדרת הקשר בין מילות החיפוש. הקשר הלוגי בין המילים יכול להיות:
מילה אחת וגם מילה אחרת (יצחק וגם רבין  - עשוי להציג בתוצאות החיפוש גם את יצחק שמיר ודליה רבין)
מילה אחת או מילה אחרת (מטוס או אווירון)
מילה אחת ולא המילה האחרת (זוחלים לא כולל נחשים)
מילה ליד מילה (צמידות -  יצחק ליד רבין) 
כיום ברוב מנועי החיפוש מותקן היחס "וגם" כבררת מחדל כך שאם נרשום שתי מילים בשאילתה יופעל עליהן אוטומטית יחס זה.

 

חיפוש מתקדם

אפשרות לבצע חיפוש על מילות חיפוש  ולהוסיף התניות וחתכים שונים,  אשר ממקדים את תוצאות החיפוש לתוכן ולסוג המידע הדרוש לנו. כגון – איתור מידע לפי שם המחבר, איתור מידע הבנוי בתוכנה מסוימת בלבד, מידע שנכתב בתאריך כלשהו, מידע השמור במיקום מסוים וכד'. ניתן לבצע חיפוש מתקדם על ידי הפעלת "שפת שאילתות" התואמת למנוע חיפוש מסוים, אך מרבית מנועי החיפוש מציגים מסך נפרד עבור החיפוש המתקדם. המשתמש יכול להיכנס למסך זה ולבחור את תנאי החיפוש בצורה מודרכת. לדוגמה: מסך החיפוש המתקדם של google. ניתן לבצע חיפוש מתקדם על ידי הפעלת "שפת שאילתות" התואמת למנוע חיפוש מסוים, אך מרבית מנועי החיפוש מציגים מסך נפרד עבור החיפוש המתקדם. המשתמש יכול להיכנס למסך זה ולבחור את תנאי החיפוש בצורה מודרכת. לדוגמה: מסך החיפוש המתקדם של google.

מסך החיפוש המתקדם של google

חיפוש פשוט (חיפוש בסיסי)

מכונה גם: חיפוש בסיסי. ביצוע חיפוש במנוע החיפוש על מילת חיפוש אחת, או מחרוזת מילים קצרה, ללא  אפשרות לשלב תנאים נוספים לחיפוש.  ברוב המקרים של  ביצוע חיפוש פשוט יתקבל מספר רב של תוצאות חיפוש והתוצאות לא יהיו ממוקדות  בהכרח לנושא החיפוש.

 

חלון חיפוש

המסגרת המוצגת כחלק ממנוע חיפוש, אשר בתוכה ניתן לרשום את מילות החיפוש במסגרת הצגת שאילתה למנוע חיפוש. לאחר רישום מילות החיפוש בחלון החיפוש, יש להקיש על כפתור (בצע, חפש,שלח). פעולה זו מורה למנוע החיפוש להתחיל בביצוע החיפוש של המילים הרשומות בחלון החיפוש. 

 

טוקבק (תגובות)

אמצעי המאפשר לגולשים להגיב ולהביע דעה בקשר למידע המוצג ברשת. הטוקבקים מצורפים בדרך כלל לכתבות, חדשות, מאמרים ובלוגים ומופיעים בהמשך לכתבה, כאשר כל תגובה מקבלת מספר סידורי  ותאריך פרסום. בשונה מפורום, אין מדובר בדיון, אלא ברצף של תגובות קצרות, ובדרך כלל אין תגובה חוזרת מצד כותבי הכתבה או המאמר. סביב נושא הטוקבק התפתח דיון חברתי, תרבותי וחוקי כיוון שיש גולשים המנצלים את האנונימיות של הרשת לרעה ומשתמשים בשפה מסיתה, גסה ופוגעת. מספר אתרים נוהגים לנהל את פרסומי התגובות ולפרסם אותן רק לאחר בדיקת עורכי האתר. אחרים מפעילים עובדים אשר סורקים את התגובות שפורסמו ומבטלים תגובות שאינן ראויות לפרסום.

 

טקסונומיה (תסוויג)

סיווג שיטתי של עצמים, אורגניזמים או מושגים מאותו תחום. בדרך כלל נעשה סיווג מדרגי (היררכי)  - כאשר פריט כלשהו בהיררכיה נמצא מתחת לקטגוריה רחבה יותר, אליה הוא משתייך, ותחתיו יירשמו פריטים נמוכים יותר בהיררכיה (לדוגמה: מזון – משקאות – משקאות חמים – קפה). במקור נעשה  שימוש במושג הטקסונומיה בתחום הביולוגיה למיון בעלי חיים וצמחים למשפחות ומחלקות. כיום הורחבה משמעות המושג לציון מיון בתחום כלשהו, כולל בארגון ידע בארגונים, באינטרנט, וכד'. בתורת החינוך ידועה "הטקסונומיה של בלום", אשר מדגישה את הרעיון שבטקסונומיה המבנה ההיררכי הנו בעל משמעות, כאשר השגת מטרה בשלב גבוה מותנית בהשגת מטרות משלבים נמוכים יותר של המדרג.

 

ייצוג מידע

(representation)

הדרך שבה אנו מעצבים ומגישים מידע בהתאם למטרה, לזמן, לאירוע ולקהל היעד, לצורך העברת מסרים מסוימים. יש להבדיל בין "ייצוג מידע" (representation ) לבין "הצגת מידע" (presentation). חשוב לזכור שאותו המידע ניתן לייצג בדרכים שונות ולהציג בדרכים שונות. מכאן נובעת חשיבות ההבחנה ופיתוח יכולת הבחירה המושכלת - באיזה סוג של ייצוג מידע ראוי לבחור כדי להגיש את המידע בצורה המתאימה ביותר ליעד. ככלל נהוג להבחין בין סוגים שונים של ייצוג מידע: ייצוג מידע חזותי, ייצוג מידע טקסטואלי, ייצוג מידע קולי וייצוג מידע מולטי-מודאלי (משולב). לדוגמה:  נתונים מספריים בנושא מסוים (מספר הבנים ומספר הבנות בכיתה) ניתן לייצג בטבלה פשוטה (ייצוג טקסטואלי)  או בדיאגראמה (ייצוג ויזואלי) . אירוע מסוים ניתן לייצג על ידי תיאורו באופן מילולי, אולם במקרים מסוימים יועדף הייצוג הוויזואלי - תצלום ממקום האירוע. 

 

ייצוג מידע ויזואלי/חזותי

הגשת מידע באופן  המדגיש את המראה החזותי, הנראה לעין.  ייצוג המאפשר העברת מסר ללא צורך להתעמק בקריאת טקסט.  כל יצירות האמנות כלולים בסוג ייצוג זה - ציור, תרשים, קומיקס, פסל, תצלום, כרזה.  כמו כן נכללים בו עיצובים גרפיים -  דיאגראמות, גרפים, שרטוטים למיניהם (תכנית אדריכלית, שרטוט מבנה) מפות דרכים ומסלולים. גם סמלים, אייקונים ותמרורים הם סוג של ייצוג מידע חזותי.  וכן ניתן לכלול בו ייצוגים הקשורים בתנועת הגוף כגון  פנטומימה ושפת סימנים.

 

ייצוג מידע מולטי מודאלי (משולב)

הגשת מידע באופן המשלב בין שני סוגים, או יותר, של ייצוגי מידע. לדוגמה:  מיצג אור-קולי,  קומיקס, כרזה בה משולבים טקסט ותמונות, סרט, תכנית טלוויזיה, סרט אנימציה, וידאו-ארט, טקסט מולחן.

 

ייצוג מידע טקסטואלי/מילולי

הגשת מידע באופן  המדגיש את התוכן המילולי הטקסטואלי, אשר כדי לפרשו ולהבינו יש צורך בקריאת טקסט ובהבנת השפה בה כתוב הטקסט. לדוגמה: מילות שיר, תווים ליצירה מוזיקלית, כתבה, סיפור, מאמר, טבלאות המכילות נתונים. בייצוג זה כלול גם התחום המספרי - נוסחאות, מחירים, ערכים כספיים וכד'.

 

ייצוג מידע קולי

הגשת מידע באופן המדגיש את הקול , מצריך הקשבה ומחייב שימוש בחוש השמע. לדוגמה: שידור רדיו, הקלטה של נאום,  נגינה של יצירה מוזיקלית .

 

כלי חיפוש

שם כולל לאתרי אינטרנט, מנגנוני חיפוש ותוכנות, אשר פועלים במטרה לסייע לגולש להגיע למידע הנמצא באתרים אחרים. כלי החיפוש כוללים את: מנועי החיפוש - כגון Google, Alta-vista.  מדריכי אתרים כגון - האינדקס של נענע, או Yahoo Directory. רה מנוע כגון UZZFIND, ושימושונים כגון אתר קפה ואתר uzit .

 

כלים לשיתוף מידע (כלים שיתופיים)

 מנגנונים, תוכנות ופלטפורמות הקיימים בתוך  אתרי אינטרנט ומאפשרים למשתמשים ליצור ולערוך מידע במשותף. השותפים ביצירת התוצר יכולים  להוסיף, לתקן ולארגן את המידע בתוצר המשותף, תוך שמירה על גרסאות קודמות, כך שניתן לעקוב אחר התפתחות הידע המשותף. האתר הידוע ביותר בתחום זה הוא האנציקלופדיה השיתופית - הויקיפדיה. בעקבות התפתחות הויקיפדיה, הועתק השימוש במנגנון ה-WIKI לתחומים אחרים - ניהול ידע בארגונים וקורסי לימוד בהם התלמידים יוצרים גופי ידע במשותף. קיימים גם כלים לשיתוף מידע המאפשרים ליצור  ברשת מסמכים  משותפים -  טקסטואליים וחזותיים - כאשר כל המידע נשמר באתר השיתופי, ללא צורך בשמירתו במחשב מקומי.

 

מאגר מידע

(Database)

 אוסף מאורגן של פריטי מידע האגורים בפורמט אלקטרוני אחיד, המאפשר חיפוש ואחזור מידע. מאגרי המידע כוללים כמות גדולה של פריטים. כל פריט מאופיין על-ידי רשומה, המכילה מידע על הפריט. לכל רשומה יש ייצוג ייחודי המאפשר לאתרה ולאחזרה במהלך פעולת החיפוש. מאגר המידע משמש הן לארגון המידע והן לאחזור המידע- בעזרת מנוע חיפוש המותקן בו ומאפשר לאתר מידע על-פי מאפיינים (חתכים) שונים. ברשת מוכרים  אתרים הבנויים כמאגר מידע בפני עצמו – לדוגמה:  "הספרייה הדיגיטלית". לעומת זאת, יש מקרים בהם המאגר מוצג  כחלק מאתר כללי. לדוגמה: מאגר המסעדות באתר ROL.

 

מדריך אתרים/אינדקס אתרים/ DIRECTORY

אינדקס - קטלוג נושאי – Directory: מדריך האתרים נוצר על ידי  מידענים, שתפקידם לאתר אתרים באינטרנט, למיינם ע"פ תחום הדעת אליו הם שייכים, לקטלג את האתר בתוך של "עץ נושאים" מסווג (בדומה ל"דפי זהב") לפי הנושא, לכתוב תקציר המתאר מה נמצא באותו אתר ולעתים גם להעריכו ע"פ סולם איכות כלשהו. מאחר שהקטלוג נבנה על ידי בני אדם, קצב הכנסת האתרים מוגבל ותלוי במספר העובדים. עם זאת –קיים  פיקוח על האתרים המוכנסים ורישום שלהם.  במדריך האתרים מותקן בדרך כלל  מנוע חיפוש, אך זהו מנוע פנימי, היודע לאתר מידע אך ורק בתקצירי האתרים  הרשומים במדריך. דוגמה למדריך אתרים – מדריך האתרים של walla.

 

מטה-דאטה

מטה-דאטה – מידע על אודות (פריט) המידע. רישום המאפיינים של פריט המידע לצורך קטלוגו במאגר מידע. כאשר מדובר במסמך דיגיטלי, כגון דף אינטרנט, משמש המטה-דאטה  ((Meta Tags  לתיוג הדף בתוך פקודות ה-HTML המרכיבות אותו, לצורך זיהוי על ידי מנועי החיפוש. המטה-דאטה יכול  לכלול תיאור של הפריט – כגון : כותר, שם המחבר, ושם ההוצאה – במקרה שמדובר במטה-דאטה של  מאגר ספרים, או:  שם התלמיד, מספר ת.ז וכתובת מגורים – במטה-דאטה של מאגר מידע על תלמידי בית-ספר. מטה-דאטה יכול לכלול גם נתונים  מנהלתיים המסייעים, לדוגמה, לעקוב אחר מצב הפריט – מיקומו במחסן, תאריך ייצור, תאריך תפוגה וכד'. אפיון המטה-דאטה הרלוונטי למאגר מידע מסוים הנו תהליך מורכב המסייע הן בארגון המידע וקביעת הזהות של פריטי המידע האגורים במאגר והן באחזור המידע, לאחר שהפריטים נרשמו במאגר.
רעיון המטה-דאטה הורחב מתחום מאגרי המידע אל אתרי האינטרנט בעידן ה- web 2.0 בעזרת השימוש בתגיות. התגיות מאפשרות לכל גולש ליצור בעצמו  מעין מטה-דאטה על אודות המידע שמצא, או שיצר, ברשת ובכך הוא מסייע  לקהילת הגולשים, המסתייעים ברשימת התגיות, לאתר מידע בו יש להם עניין.  

 

מילות מפתח

שם כולל למילים, צירופי מילים או מושגים מרכזיים, בעלי משמעות בתוך טקסט נתון, בשאלת חקר, או בשאילתה המוצגת למנוע חיפוש. המושג "מילות המפתח" מתייחס לקריאה, ניתוח  והבנה של טקסט כלשהו  ולניסוח שאלת חקר, תהליך שבמסגרתו עלינו לזהות מושגי מפתח כדי שנוכל להתקדם בהבנת הטקסט או בפיתוח נושא החקר.
עם זאת,  המושג קשור גם לנושא חיפוש ואיתור המידע – כאשר מילות המפתח הן אותם צירופי מילים שנרשום בחלון החיפוש של מנוע החיפוש במסגרת הצגת השאילתה. במהלך חיפוש המידע באינטרנט, יש חשיבות רבה לגיבוש רשימת מילות מפתח אפשרית לעידון החיפוש. מידענים נוהגים לנסח רשימת מילות חיפוש הקשורות לנושא החיפוש, בטרם ייגשו לביצוע החיפוש.  ככל שמילות המפתח שנציג בשאילתה, יקלעו טוב יותר לתוכן המידע המוצג באתרי האינטרנט, יהיה החיפוש יותר יעיל  ותוצאות החיפוש ממוקדות ורלוונטיות יותר.

 

מילות מפתח גלויות וסמויות

מילת מפתח גלויה– מילה מרכזית/עיקרית המופיעה בטקסט נתון או בשאלת חקר  או קשורה למידע המבוקש. מילת מפתח סמויה– מילה שאינה רשומה  בגלוי  בטקסט אבל קשורה לנושא  - קרובה, נרדפת, דומה, מסכמת, מקושרת -  ומוסיפה  למילות המפתח הגלויות, או נגזרת מהן. חיפוש מידע עליה עשוי ולהוסיף  מידע על הנושא  המבוקש ( לדוגמה: בטקסט המתאר כיצד טובלים תפוח בדבש ומברכים לכבוד השנה החדשה,  מילת מפתח סמויה עשויה להיות "ראש השנה") .

 

מנוע חיפוש

כלי לחיפוש ואיתור מידע ברשת האינטרנט. מנועי החיפוש פועלים באמצעות תוכנות המכונות "עכבישים" או "רובוטים". תוכנות אלה סורקות את התכנים של אתרי אינטרנט ויוצרות רשימות אינדקס של המידע שנאסף. האינדקסים נשמרים בשרתי החברה המפעילה את מנוע החיפוש. כאשר הגולשים רושמים מילים לחיפוש ב"חלון החיפוש" של מנוע החיפוש, מתבצע חיפוש בתוך האינדקס ומתקבלות "תוצאות חיפוש", אשר מפנות את הגולשים אל האתרים בהם רשומות המילים שחיפשנו. היקף הכיסוי של מנועי החיפוש נע על טווח רחב - החל ממנועי חיפוש פנימיים, אשר מאתרים מידע רק בתוך האתר בו הם מותקנים, דרך מנועי חיפוש אשר מאתרים מידע בתוך פורטל, או קבוצה של אתרים ועד למנועי חיפוש כללים, כגון Google, שמטרתם "לכסות" כמה שיותר מידע מאתרי אינטרנט. 

 

מנוע חיפוש מאשכל

(Cluster)

מנוע חיפוש אשר לאחר הצגת שאילתה וביצוע חיפוש, ממיין ומציג את תוצאות החיפוש ב"אשכולות" (Clusters). בניגוד למנועי החיפוש הרגילים המציגים רשימה ארוכה של תוצאות חיפוש, הממוינת לפי שיטות שונות שנסתרות מעיני המשתמש, מנוע ה- Cluster מצרף בצד מסך של תוצאות החיפוש, רשימה של הקישורים ממוינים לפי תתי-נושאים רלוונטיים למילות החיפוש. שיטה זו מסייעת למיקוד תוצאות החיפוש, כיוון שהמשתמש יכול לבחור באחד מתתי-הנושאים ולהיכנס לקישורים הכלולים בו בלבד. כך למשל תוצאות החיפוש של המילה Jerusalem ימוינו לפי - היסטוריה של ירושלים, מלונות בירושלים, תמונות, מפות, אוניברסיטת ירושלים וכד'. דוגמה למנוע מסוג זה: vivisimo.

http://clusty.com/

מפת מושגים

מיפוי מושגים -  שיטה לייצוג מושגים, רעיונות, נושאים מרכזיים בדרך גראפית. המיפוי יכול להיעשות במהלך קריאת טקסט  מסוים, או  כחלק מדיון, חשיבה, או סיעור מוחות בנושא כלשהו. מפת המושגים הנה התוצר של תהליך מיפוי המושגים. מטרתה – לסייע לארגון המידע והידע, לניתוח התוכן והבנת הנושא על כל היבטיו, על ידי ייצוג המושגים, הנושאים ותתי-הנושאים וההקשרים ביניהם באופן ויזואלי. קיימים סוגים שונים של מפות מושגים. המוכרות ביותר הן: 
מפת עכביש – במרכז המפה נרשם הנושא המרכזי וממנו מסתעפים נושאים קשורים.
מפה היררכית - מציגה את המידע לפי דרגת החשיבות מן הגבוה לנמוך.
תרשים זרימה – מציג את המושגים בצורה ליניארית, ומאפשר  גם קישור בין מושגים במיקום גבוה למושגים במיקום נמוך, תוך הצגת ההתניות למקרים אלו.
מיפוי המושגים יכול לסייע  בכל אחד משלבי התהליך המידעני: המיפוי משמש ככלי לתיעוד רעיונות, מושגים ושאלות הקשורים בנושא בשלב התכנון וביצוע המהלכים לאיתור וארגון המידע. לאחר שאיתרנו מידע מתאים – מפת המושגים מסייעת בארגון המידע ותיעודו לקראת השגת היעד. בשלב הצגת המידע בפני קהל היעד – מפת המושגים עשויה להוות כלי שימושי להצגת המידע בצורה ברורה.  

 

מצגת

אמצעי להצגת מידע בעזרת תוכנה, אשר מאפשרת לשלב טקסט, תמונות, תנועות וצלילים במבנה של שקפים מתחלפים. תחלופת השקפים יכולה להיקבע  על ידי האדם המציג  את המצגת, או באופן אוטומטי, תוך פרקי זמן המוגדרים על ידי יוצר המצגת. המצגת התקבעה ככלי פופולרי מאד להצגת מידע באירועים שונים.  במערכת החינוך המצגת מהווה תוצר כמעט קבוע במסגרת מטלות מתוקשבות. נראה שנוצר לעתים טשטוש גבולות בין המושג 'מצגת' (אמצעי טכני)  למושג 'פרזנטציה' (האופן בו אנו מציגים ומגישים את המידע לקהל היעד). כדאי לזכור כי המצגת הנה כלי, אמצעי אחד במכלול ההיבטים של הצגת המידע. ולכן יש חשיבות בהכרת הכלי, על יתרונותיו ומגבלותיו, בלימוד שימושיו השונים ובפיתוח יכולת בחירה מושכלת מתי לעשות בו שימוש ובאיזה אופן. 

 

מקור משני

(Secondary source)

כל מידע  שאינו מקור ראשוני. מידע שנוצר בעקבות עיבוד של מידע ממקור ראשוני, תוך מתן פרשנות, עריכה, ניתוח והסקת מסקנות על ידי אדם כלשהו. גם המקורות המשניים קיימים במגוון ייצוגים-  טקסטואליים, קוליים, ויזואליים, או שילוב שלהם. דוגמה למקורות מידע משניים: עבודת מחקר, הרצאה, גרפים ותרשימים, פרשנות, כתבה עיתונאית, הצגה, סרט.

 

מקור ראשוני (Primary source)

מידע שמגיע ישירות ממקור המידע ללא תיווך, פרשנות או עריכה של גורם נוסף. מקור ראשוני נוצר בדרך כלל סמוך למאורעות אליהם הוא מתייחס והוא משקף את התרבות, האווירה והלכי הרוחות של התקופה שבמהלכה נוצר, לכן הוא נתפס כמידע אוטנטי. מידע ראשוני הנו חיוני ביותר לביסוס מחקר מדעי מכל סוג. המקורות הראשוניים קיימים במגוון סוגי ייצוג:  מידע טקסטואלי  כגון - תעודה רשמית, יומן אישי, יצירה ספרותית. מידע קולי - כגון -הקלטה של עדות, נאום, שיחה: מידע ויזואלי או אודיו-ויזואלי כגון – שידור ממקום האירוע, יצירות אמנות, תצלומים, איורים, וכד'. 
גם חפצים משמשים מקור ראשוני  כגון - מצבות עתיקות, מבנים וכלי  עבודה שהתגלו בחפירות ארכאולוגיות. 

 

מקורות מידע מאורגנים ומקורות מידע בלתי מאורגנים

מקורות מידע מאורגנים הם מקורות מידע שעברו מיון, עיבוד, וקטלוג בהקשר לנושא כלשהו או למטרה מוגדרת. יוצרי המידע, או מארגני מקור המידע, מעורבים בבחירת ו/או ביצירת פריטי המידע הנכללים במקור מידע זה והשיטה לאיתור המידע בתוך מקורות אלה היא מובנית ומוגדרת מראש באמצעות תוכן עניינים, קטלוג, אינדקס, תזאורוס  וכד'. דוגמה למקורות מידע מאורגנים: ספרייה, מוזיאון, אנציקלופדיה, ספר טלפונים, קטלוג של תערוכה.                                                                                                                מקורות מידע בלתי מאורגנים הם אוסף מצטבר של פריטי מידע שאין מאחוריהם יד מכוונת, מטרה או נושא משותף ובכל זאת יש להם מספר מאפיינים משותפים. כדי לאתר מידע ממוקד בתוך אוסף זה,  יש צורך לפתח שיטה אשר תסייע לאתר מידע בדיעבד בתוך פריטי האוסף. מקור המידע הבלתי מאורגן הגדול והידוע ביותר הוא האינטרנט – אוסף של דפי HTML, קבצים וייצוגי מידע שונים, שנוצרו על ידי אנשים שונים ושאין ביניהם קשר תוכני. מנועי החיפוש הם הכלים המסייעים לאיתור המידע מן המקורות הבלתי מאורגנים, וכדי לאתר מידע, יש להכיר היטב כלים אלה.

 

ניהול ידע - Knowledge management

מושג שמקורו בתחום המנהלי של ארגונים. מדובר בתהליך שמטרתו לסייע בהפקת המידע והידע הקיימים בארגון באופן שיטתי ומתמשך ושימורם לטובת צורכי הארגון. ניהול הידע כרוך באמצעים טכנולוגיים, המסייעים לתעד מידע ולאחזר אותו בהתאם לצרכים, ומשום כך פותחו כלים טכנולוגיים ומחשביים מגוונים  התורמים לניהול הידע. עם זאת, ניהול הידע קשור גם בהיבטים נוספים כגון: ההיבט התרבותי-ערכי – פיתוח מודעות בקרב חברי הארגון, נכונות לשתף פעולה ולשתף את חבריהם בידע שצברו: וכן ההיבט התוכני – כיצד לנסח, לרשום ולתעד את המידע בצורה שיהיה נגיש וזמין ויענה על צורכי הארגון. ניהול ידע התפתח למרכיב חשוב ביותר בלימודי תעשייה וניהול, מידענות, חינוך, תקשוב, ייעוץ ארגוני, וכלכלה. 

 

סרגל ניווט

מנגנון באתר אינטרנט העושה שימוש בהיפר-קישורים ליצירת "תוכן העניינים" של האתר, במטרה לסייע לגולש לעבור בין דפים ונושאים בתוך האתר, או מחוץ לו. סרגלי הניווט נמצאים בדרך כלל בחלק העליון של המסך ו/או בצדו הימני של האתר (באתר הכתוב עברית) . סרגל הניווט נשאר קבוע על המסך, גם כאשר הגולש עובר בין הדפים והקישורים השונים, ומאפשר לעבור לנושא/קטגוריה אחרים השייכים לאתר, מכל מקום באתר. קיימים גם סרגלי ניווט עוקבים, הנוצרים תוך כדי גלישה, ומציגים לגולש קישורים למסלול הדפים בהם ביקר עד כה. סרגל הניווט הוא רכיב חשוב ביותר לעיצוב המידע ולנגישות אליו באתר. ניווט מסורבל או בלתי יעיל עלול לגרום לנטישת האתר על ידי הגולשים.

 

עיבוד נתונים

עיבוד נתונים הוא תהליך של טיפול בנתונים המפיק מהם מידע, כך שניתן יהיה לערוך השוואות ולהסיק מסקנות מן הנתונים ולהעניק להם משמעות. תהליך עיבוד הנתונים עשוי להיות פשוט ביותר – על ידי פעולה של מיון, או סידור הנתונים בסדר כלשהו.  לדוגמה:  סידור רשימת גובה התלמידים בסדר עולה יאפשר לגלות מי  הוא התלמיד הגבוה ומי הנמוך ביותר בכיתה. במקרים אחרים עיבוד הנתונים מורכב יותר ועשוי לדרוש  אופרציות לוגיות, נוסחאות מתמטיות, חישובים סטטיסטיים וניתוח תוכן.

 

עץ נושאים

שיטה לארגון  המידע במבנה היררכי על פי קטגוריות. המידע מתפצל מן הנושא הראשי (גזע) אל תתי-נושאים (ענפים), אשר מתפצלים גם הם לנושאים משניים, עד שמגיעים אל הנושא הספציפי ביותר, הוא הענף התחתון בעץ. שיטה זו נהוגה בארגון המידע במחשב, כאשר מגדירים כונן- תיקייה ראשי (כונן C, או "המסמכים שלי") אשר תחתיה אנו יוצרים תיקיות ראשיות (כגון: התמונות שלי, עבודה, משפחה, לימודים) ומתחת לכל תיקייה ניצור תיקיות-משנה, עד שמגיעים לתיקייה הנמוכה ביותר בהיררכיה – בה נאחסן את הקבצים. מסלול ההתפתחות של נושא אחד יהיה לדוגמה: המסמכים שלי – עבודה – עבודה בשנת 2008 – פרויקט A  - קבצים. מתחת לתיקייה עבודה 2008, יהיו תיקיות נוספות – פרויקט B, פרויקט C, פרויקט D ובתוכן הקבצים הרלוונטיים.
מקובל להשתמש במבנה עץ הנושאים גם ליצירת "מדריך אתרים" (קטלוג נושאי, אינדקס אתרים), כאשר הענפים התחתונים הם קישורים לאתרי האינטרנט הכלולים בעץ.    

 

פורום (קבוצת דיון)

חלק מאתר אינטרנט, המשמש לקיום דיונים בין גולשים בנושאים מוגדרים או כלליים. גולשים רשאים לכתוב הודעה בפורום - כהודעה שפותחת דיון בנושא חדש, או כתגובה להודעה קיימת. הפורום, בשונה מצ'אט, הוא כלי לקיום דיון א-סינכרוני – הגולשים כותבים בו הודעות ועשויים לקבל תגובה מגולשים אחרים בהמשך, או לא לקבל תגובה כלל. הפורום בדרך כלל מנוהל על ידי "מנהל הפורום" – אדם בעל ידע נרחב בנושא הפורום, המחויב לענות לשאלות הגולשים ורשאי להסיר הודעות שאינן תואמות לכללי הפורום.

 

פורטל

אתר אינטרנט המשמש שער כניסה לאתרים אחרים ולמידע הקשור בנושא מסוים, בארגון מסוים, בקהילה וכד'. בדרך כלל מתרכז סביב נושא אחד או מספר נושאים.  מרבית הפורטלים מציגים גם תוכן מקורי ושירותים, שנועדו למשוך את המשתמשים לשהות זמן רב יותר באתר, ובכך להעלות את החשיפה שלהם לפרסום. ברוב הפורטלים מותקן מנוע חיפוש, אך יש לזכור שמדובר במנוע פנימי המאתר מידע בתוכני הפורטל בלבד. דוגמה לפורטל כללי: נענע. בהקשר זה ניתן להזכיר גם את  המושג "פורטל ארגוני", המשמש שער כניסה לנושאים הרלוונטיים לארגון מסוים. הפורטל הארגוני בנוי בדרך כלל כך שלמרבית התכנים ניתנת הרשאת גישה רק לחברי הארגון בעוד שרק חלק קטן ממנו חשוף לכלל הציבור. דוגמה לפורטל ארגוני:  פורטל של קופת חולים, של חברת ביטוח, של רשת בתי-ספר.   

 

צ'אט

שיחה, תכתובת, המתקיימת און-ליין ברשת האינטרנט. בשונה מהודעות הנשלחות בדואר אלקטרוני או בפורום, הנשלחות אל הנמענים מבלי לחייב תגובה מידית, הצ'אט הוא כלי סינכרוני, כאשר המשתתפים  בשיחה נמצאים בו-זמנית בקשר זה עם זה באמצעות המחשב ומגיבים באופן מידי להודעות שהתקבלו. אתרים ופורטלים רבים מאפשרים לגולשים לקיים שיחות בחדרים כלליים, בהם כל הגולשים צופים בהודעות של כל משתתפי הצ'אט ברגע נתון, או בחדרים פרטיים, אליהם "נכנסים" גולשים על פי בחירתם.

 

רב מנוע

מכונה גם "מנוע-על". (Meta search). מנוע לחיפוש מידע ברשת, אשר אין לו בסיס נתונים משל עצמו, אלא הוא מריץ את השאילתה במאגרי נתונים של מספר מנועי חיפוש אחרים במקביל ומקבל מהם את ההפניות המתאימות למילות החיפוש. מנוע-על מצרף את כל דפי התוצאות שקיבל לדף תוצאות אחד. יתרון: חיפוש במקביל במספר מאגרי נתונים עשוי להוביל למציאת מידע רב יותר. חיסרון: אינו יכול להפעיל "חיפוש מתקדם" ועשוי להביא לתוצאות חיפוש רבות שאינן רלוונטיות. דוגמה לרב-מנוע : FUZZFIND.

FUZZFIND

שאילתה

מכונה גם "מילות חיפוש", "מחרוזת חיפוש" (Query). מילה או מחרוזת המילים, אותן אנו רושמים בחלון החיפוש של מנוע החיפוש, כדי לאתר מידע בו אנו מעוניינים.  המונח "שאילתה פשוטה" או "שאילתה בסיסית" מתייחס למילת חיפוש אחת או לצירוף מילים קצר, כאשר מנוע החיפוש ידע לאתר את המילה האחת וגם את המילה האחרת, אך לא בהכרח בהקשר זה לזה (דוגמאות לשאילתה פשוטה: חיפה, ארץ ישראל). המונח "שאילתה מורכבת" מתייחס לצירוף מילים שבו משולבים תנאים נוספים אשר ימקדו ויצמצמו את תוצאות החיפוש. כך לדוגמה ניתן לחפש את צירוף המילים "ארץ ישראל" ולהוסיף תנאי שהחיפוש יתבצע רק בכותרת הדף ו/או רק על דפי אינטרנט שעודכנו בתאריך מסוים וכד'.

 

שיתוף קבצים

שיתוף פעולה בין משתמשים ברשת במהלכו הם מתירים לגולשים אחרים להוריד קבצים מתוך המחשב האישי שלהם, ובתמורה רשאים  להוריד קבצים ממחשביהם של הגולשים האחרים. התהליך דורש התקנת תוכנה. לנושא שיתוף הקבצים  יש משמעות משפטית, חברתית ותרבותית כיוון שגולשים יכולים להעביר גם קבצים שנוצרו על ידי אנשים אחרים והגיעו למחשבם האישי בדרכים שונות.

 

תגיות

מילות מפתח מרכזיות מתוך הטקסט. התגיות מקלות על חיפוש ומציאת מידע באתר ומסייעות לגולשים  למצוא כתבות הקשורות לנושאים המעניינים אותם. מילות המפתח נכתבות על ידי כותבי המידע במטרה לסייע באפיון המידע הכלול בטקסט שיצרו או קראו ובאפשרות לאתר אותו לאחר מכן. כך, למשל, בבלוגים, התגיות מאפשרות לגולשים לעקוב אחרי הנושאים והשיחות הנכתבים,  ומאפשרות ליוצר התוכן לנהל, לקבץ ולמצוא את הרשומות העוסקות בנושאים דומים ביעילות ובמהירות. אתרים המשתמשים בתגיות מציגים אותן ברשימה נפרדת (המכונה "ענן תגיות"). ככל שיותר גולשים תייגו תכנים כלשהם בעזרת מילת מפתח (תגית) מסוימת, תבלוט מילת מפתח זו בגודלה על פני מילות מפתח אחרות מתוך הרשימה. כך יכולים הגולשים לדעת מהו התוכן/התגית הפופולארי ביותר. לדוגמה: תגיות פופולריות בתפוז.

תגיות פופולאריות בתפוז

תוכן דמיוני/בדיוני/יצירתי

 תוכן שעיקרו מבוסס על דמיון, יצירה פרי דמיונו של יוצר, כאשר גם הכותב וגם הקורא מודעים לכך שכל דמיון בין התוכן לבין המציאות הוא מקרי או שולי.  לדוגמה: רומן, בדיה, מעשייה.

 

תוכן המבוסס על האמנה

תוכן שיוצרו מאמין באמיתותו אף שאין הוא יכול, או שאינו מוצא צורך לבססו על עובדות. לדוגמה: כתבי הקודש וההלכות המקובלים על מאמיני הדתות השונות.

 

תוכן עובדתי

תוכן המבוסס כולו על עובדות ועל מסקנות לוגיות הנובעות מן העובדות. לדוגמה: מחקר מדעי אמפירי.

 

תוכן של החלטה

תוכן שכל תוקפו בהחלטה שהתקבלה על ידי ממסד, גוף ציבורי או בעל סמכות. לדוגמה: חוקים, תקנות, תקנון.

 

תוכנת מסרים מידיים

תכנת תקשורת באינטרנט, המאפשרת לדעת האם משתמש מחובר ברגע נתון לרשת ולשלוח לו הודעות. התוכנה, אותה ניתן להוריד למחשב האישי, פועלת ברקע, גם כאשר המשתמש אינו מחובר לרשת. תכנת המסרים המידיים מאפשרת למתקשרים דרכה להתכתב און ליין, להעביר קבצים, תמונות, לשוחח בקולם ולראות זה את זה בעזרת מצלמת רשת. תוכנות לדוגמה : אי.סי.קיו ומסנג'ר של MSN.

 

תוצאות חיפוש (Hit-list)

רשימת ההפניות והקישורים למקורות מידע המתקבלת בעקבות הצגת שאילתה וביצוע חיפוש במנוע חיפוש, מדריך אתרים, או מאגר מידע. לכל כלי חיפוש שיטה וסדר שלו להצגת תוצאות החיפוש. מדריכי האתרים, למשל, מציגים בדרך כלל את שם האתר, תיאור האתר והשפה בה נכתב. מנועי חיפוש מציגים את כותרת הדף בה נמצא המידע המבוקש וחלק של הטקסט המקורי בו משולבות מילות החיפוש שהוצגו בשאילתה ולצדם נרשם סוג הקובץ. כאשר מדובר בחיפוש תמונות, מוצגות בדרך כלל תמונות מוקטנות העונות על מילות החיפוש. חלק ממנועי החיפוש, כגון Vivisimo, מאשכלים את תוצאות החיפוש לפי נושאים, כלומר  יוצרים רשימת  תתי-נושאים/קטגוריות העונים על החיפוש, ומתחת לכל קטגוריה מוצגות ההפניות למקורות המידע המבוקשים.

 

תזארוס (אגרון)

אוצר מילים מבוקר. רשימת מונחים בנושא מסוים, או במספר נושאים הקשורים זה בזה. המונחים הכלולים בתזאורוס, ממוינים לפי סדר  א'-ב', ואף קשורים זה בזה ביחסים היררכיים, אסוציאטיביים ובקשר של נרדפות. התזאורוס משלב בין המאפיינים של  מספר שיטות לארגון מידע:

  1. מילון- מיון א'-ב' וכתיבת הגדרה/פירוש למונח.
  2. עץ נושאים היררכי, כאשר כל מונח מקושר לנושא רחב יותר בהיררכיה ותחתיו נמצאים מונחים צרים יותר. לדוגמה: אירופה – צרפת - פריס – שער הניצחון.
  3. קשר אסוציאטיבי - ניתן לקשר כל מונח למונחים הקרובים אליו במשמעותם או מזכירים אותו -  לדוגמה: נישואין – גירושין, מזון-שתייה, חול-ים, השמנה -סוכרת
  4. קשר של נרדפות -  רישום המילים הנרדפות או הנרדפות חלקית למונח – לדוגמה: מלחמת העצמאות - מלחמת השחרור – מלחמת תש"ח.

פיתוח התזאורוס והשימוש בו חיוניים בשלב ארגון המידע – לצורך יצירת שפה ואוצר מילים משותף בין העוסקים בתחום דעת  כלשהו או השותפים לגוף ידע כלשהו. נוסף לכך, התזאורוס משמש כלי חשוב בשלב איתור המידע – בעזרתו יכול המחפש להגדיר טווח רחב של מילות מפתח ולהרחיב את תוצאות החיפוש שיתקבלו בנושא החיפוש. שימוש נוסף לתזאורוס נעשה בשלב עיבוד המידע והצגתו – כאשר היוצר מסתייע בו כאמצעי לגיוון אוצר המילים הכלולות בתוצר שלו.