הראציונל לתכנית

מדעי ההתנהגות הם מדעים אמפיריים, ולכן גובשה תכנית לימודים שמטרתה לפתח אוריינות מחקרית אצל הבוחרים להתמחות במדעי החברה. התוכנית מתמקדת בשני היבטים:

• קריאה ביקורתית של כתבות ומאמרים מחקריים.
• ביצוע תרגיל מחקרי ובעקבותיו ניסוח דו"ח מחקרי.

פיתוח שפת המחקר ועקרונותיו והצגת פרדיגמות מחקריות שונות היו נקודת המוצא לתכנית. התכנית מתפתחת באופן מדורג ומצטבר, תוך הדגשת חשיבות תהליך ההבנה וההטמעה של החומר הנלמד. הסדר יוצר את החיבורים והקשרים בין הפרקים השונים ובונה תהליך למידה הדרגתי - הבניית הידע על ידי התלמידים.

תהליך הלמידה מלווה בפיתוח מיומנויות הניתוח של התלמידים:

מניתוח של רכיבי יסוד בתכנון המחקר (זיהוי שאלות המחקר, ההשערות, המשתנים וההגדרות), דרך ניתוח של קטעי מאמרים מחקריים, תוך הפנמת העקרונות לעיצוב מערך המחקר ולבניית הכלים לאיסוף נתונים, אל עיבוד סטטיסטי פשוט (מתחום הסטטיסטיקה התיאורית בלבד) של הנתונים.

התבנית שבה עוצב כל פרק משקפת את אופייה של התכנית: היא משלבת מושגים ורעיונות תאורטיים והמלצות ליישום.

ההמלצות ליישום שמות דגש על:

• הרלוונטיות של תכני הלימוד ללומדים
• למידה עצמית והוראת עמיתים