education - חינוך ספרות

עדכוני rss

 
 
 
 
 
 
 
 
 
דילמות ושיקולים
 

הרכבת תכנית לימודים בספרות בעידן הפוסט-מודרני מעוררת שאלות כבדות לגבי מעמד הקורפוס הקנוני של הספרות העברית והכללית ולגבי ההבחנות בין "מרכז" ל"שוליים".

 

בחברה הישראלית, המורכבת מאנשים שבאו מתרבויות שונות, שאלה זו אף מחריפה. מי קובע מה חשוב ומה חשוב פחות? על פי אילו קריטריונים? מצד אחד גובר הקושי להגיע להסכמה כללית בשאלה מי ומי הבאים בקנון, ומצד אחר רובנו איננו מוכנים לוותר על קורפוס מסוים, המייצג תשתית רוחנית-תרבותית שעליה, בין השאר, נשענת זהותנו כיהודים-ישראלים וכאנשי תרבות.

 

שאלות אלה מתחדדות עוד בהתחשב במחסום הלשוני ההולך וגדל, החוצץ בין יצירות רבות מהקלסיקה העברית והעולמית לבין התלמידים. על כך יש להוסיף שכיום, יותר מבעבר, תלמידים רבים נרתעים מקריאת יצירות רחבות יריעה ומשתמטים מפעילות זאת באמצעות תקצירים, עובדה המכבידה לא מעט על הוראת רומנים, למשל. אין להתעלם מהחשש שלימוד יצירות מסוימות, הנחשבות כחלק מהקנון הספרותי, ירתיע תלמידים מקריאת ספרים בהמשך דרכם כאנשים מבוגרים, מה גם שחלק גדול מהיצירות הקלסיות אינן בהכרח תואמות את דרגת ההתפתחות הרגשית של מתבגרים צעירים.

 

על כך כבר אמר זאב ז'בוטינסקי כי יצירות המופת נכתבו על ידי הקלסיקון בהיותו כבר אדם בוגר ולאחר "שכבר הרבה לראות בחייו וגם הרבה לסבול". אולם מאחר שהוכר כגאון, הריהו עובר לסמכותם של בני נוער, שאינם בשלים עדיין לקלוט את יצירותיו במלוא עומקן. בשעת לימודן אפוא הן אינן עושות רושם עז על הצעירים, ומאוחר יותר הן שוב אינן נקראות, שהרי כבר נלמדו) זאב ז'בוטינסקי, "עשרת הספרים", על ספרות ואמנות, הוצאת ערי ז'בוטינסקי, תש"ח)

 

האם לא נכון יהיה - שאלו חברי ועדת התכנית - לוותר על גזרה שאין רוב הציבור יכול לעמוד בה ולאפשר, למשל, להמיר את הרומן של המאה ה-19, שתלמידים רבים מתקשים לקוראו, ברומן אחר שייקרא מתוך עניין והנאה?

(הפתרון המוצע בתכנית נועד לעודד תלמידים המסוגלים לקרוא רומן רחב יריעה או מורכב במיוחד, כחלופה לשני רומנים שקריאתם תובענית פחות, זאת מתוך כוונה לפנות פרק זמן ארוך יותר לדיון בהם  (

 

רומנים אלה סומנו ברשימת היצירות בסימון מיוחד. כנגד ההנחה כי הוראת יצירות קליטות וקרובות יותר לעולמם של התלמידים עשויה להגביר בעתיד את התייחסותם החיובית לקריאה ולספרות, אפשר לטעון כי פסיחה על הוראת יצירות מופת ספורות מהקלסיקה העברית והכללית פירושה הליכה בדרך הקלה, ויתור מראש על יצירת מכנה משותף תרבותי, בסיסי, לכלל בוגרי בית הספר. המגמה ליצור מכנה משותף כזה עשויה לקבל חיזוק נוסף מההנחה שדווקא הוראת יצירות מהקלסיקה העברית יכולה לזמן ללומדים מפגשים עם נדבכי הספרות והלשון העברית לתקופותיה ולחזק את זיקתם כלפי המורשת התרבותית היהודית-הישראלית עמוקת השורשים ורבת הפנים.

 

סוגיות אלה עלו בדיוני ועדת התכנית, וההכרעות, שהתקבלו בהן, מושתתות על מערכת של איזונים: הרחבת רשימת היוצרים שהוראת יצירותיהם תהיה משותפת לכלל הלומדים, ללא ויתור על השאיפה להקנות מכנה משותף לבוגרי החטיבה העליונה, ובצד הרחבת המכנה המשותף

 

מתן אפשרות למורים ולתלמידים לבחור יוצרים ויצירות על פי טעמם, יכולתם וצורכיהם, אם מתוך רשימות עזר המופיעות בתכנית כנספח, ואם מחוצה להן.

 

דבר אחד הוא לחבר תכנית לימודים בזיקה לשאיפות חינוכיות ותרבותיות, ודבר אחר הוא לחבר תכנית המובילה, בסופו של דבר, לבחינה ארצית. לעתים קרובות עומדים שני דברים אלה בסתירה זה לזה. למשל, הרחבת אפשרויות הבחירה מבין היצירות להוראה במגמה לעודד את האוטונומיה של המורים והלומדים עלולה שלא לעלות בקנה אחד עם שיקולים טסטולוגיים הנובעים מקיומה של בחינה ארצית. יש אמנם לדאוג לכך שלא שיקולי הבחינה הם שיכתיבו את המגמות המובילות של התכנית, ועם זאת, אין להתעלם מהם. גם סוגיה זו עמדה מול עיניהם של מחברי התכנית בניסוח הנחיות הבחירה בפרקי התכנית השונים.

 

סוגיה זו מתחדדת כאשר מדובר בעידוד הקריאה החופשית של התלמידים: יכולתם של תלמידים להגיב בדרכים שונות על ספרים שקראו על פי בחירתם, תוך התייעצות עם מוריהם, אינה יכולה להיבדק בשאלה אחידה במסגרת בחינה ארצית (כפי שהיה נהוג עד כה). הוחלט אפוא להסתפק בקביעת מכסת מינימום של ספרים שיקראו התלמידים (לפחות שני ספרים לשנה) ולהשאיר בידי מורי בית הספר את האחריות לעידוד הקריאה ולהערכת פעילות התלמידים במסגרת זו (וראו התייחסות לנושא זה בזיקה לדרכי הערכה חלופית בהמשך)

 

בהתאם למגמה זאת אין בתכנית הנוכחית רשימה של ספרי קריאה מומלצים. היעדר רשימה כזאת נועד לעודד מורים ותלמידים לבחור בעצמם ספרים לקריאה, על פי נטיותיהם וטעמם.

 

הספרות היא מקצוע חובה ולפיכך מבחר היצירות הנכלל בתכנית הלימודים אמור להתאים לאוכלוסיית תלמידים גדולה והטרוגנית. בעיקר כאשר מדובר בתכנית בהיקף של שתי יחידות לימוד, המחייבת את כלל המערכת. עובדה זו נלקחה אף היא בחשבון בהרכבת רשימת היצירות לבחירה, וכפי שניתן לראות, בכל אחד מהפרקים מופיעות, זו לצד זו, יצירות ברמות קושי שונות.

 

גיוון זה אמור להקל על המורים להרכיב תכנית לימודים ההולמת את יכולתם ורמת בשלותם של התלמידים בכל אחת משנות הלימוד.

 

 חזרה למבוא הכללי

 

 
 
    תאריך עדכון אחרון:  16/04/2007