תכנית הלימודים בספרות המובאת בזאת לפניכם מיועדת לשש שנות לימוד, מכיתה ז' עד י"ב. במתכונתה זו היא יוצרת רצף בין התכנית לחטיבת הביניים שיצאה לאור לראשונה בשנת תשנ"ב, לבין התכנית לחטיבה העליונה שיצאה לאור בשנת תש"ס. עם זאת, שתי התכניות עברו מאז שינויים מסוימים. התכנית לכיתות ז'-ט' שוכתבה ועודכנה, ואילו בתכנית לכיתות י'-י"ב הוכנסו במהלך השנים האחרונות שינויים אחדים, בעיקר ברשימת משוררי החובה הנלמדים בשתי יחידות הלימוד הראשונות, אך גם ביחידות ההרחבה.[1] שילוב שתי התכניות במסמך אחד אינו טכני בלבד. הוא נועד לאפשר למורים בכל רמות הגיל להכיר את מלוא היקפם של לימודי הספרות בבית הספר העל-יסודי. רצף זה של שתי התכניות יסייע לצוותי מורים לתכנן במשותף תכנית לימודים בית ספרית רב שנתית תוך התחשבות במגוון שיקולים: דירוג ברמות קושי ומורכבות, גיוון בארגון ההוראה והימנעות מחזרה על אותן יצירות עצמן בשנות הלימוד השונות. כך יוכל כל מורה*, בין אם בכיתות הנמוכות ובין אם בכיתות הגבוהות, לבחון את לימודי הספרות בבית ספר במבט כולל ומקיף. לדוגמה, מורה המלמד משירתו של ח"נ ביאליק בכיתות הגבוהות, יוכל להזכיר לתלמידיו שירים מתוך שירי עם ופזמונות שנלמדו בכיתה ח' או אף שירים שנלמדו בבית הספר היסודי. כך יוכל המורה לחשוף עם תלמידיו מבני עומק משותפים לשירת ביאליק המכונה "עממית" ולשירתו הנחשבת לקנונית. הוא הדין בבנייה הדרגתית של מבחר סיפורים מאת עגנון; הוראת יצירותיו בכיתות הגבוהות תוכל להסתמך על יצירות דוגמת מעשה העז או מאויב לאוהב.

היכרות עם התכניות בספרות לגילים השונים תאפשר בנייה של רצפי הוראה סביב יוצרים מרכזיים נוספים שכתבו לקהלי יעד שונים –  ילדים, בני נוער ובוגרים –  דוגמת ל' גולדברג, ע' הלל, י' עמיחי, ס' מיכאל, ד' גרוסמן, נ' זרחי ואחרים.  ראייה כוללת מסוג זה תאפשר גם מעקב אחר רכישתן ההדרגתית של מיומנויות אוריינות מכיתות היסוד ומעלה. ואמנם, אם מדובר בבניית רצף רב-שנתי של ההוראה, ראוי לתת את הדעת גם על הוראת ספרות בבית הספר היסודי: בתכנית עברית – שפה, ספרות ותרבות[2] לבית הספר היסודי מוקדש לספרות מקום מוגדר ומרכזי כעולם שיח בעל מאפיינים משל עצמו, המצריך כלי פענוח ודפוסי היענות מיוחדים. היכרות עם התכנים והיעדים של התכנית בספרות בכיתות היסוד תפרוש תמונה מלאה ורציפה של לימודי הספרות בכל שנות בית הספר ותמנע כפילויות מיותרות ועודפות בהוראת סוג ספרותי מסוים. על פי שיקול זה הוחלט כי אין יותר מקום ללמד סיפורים עממיים בכיתה ז', היות ואלה נלמדים שוב ושוב בכיתות היסוד וגם קודם לכן. בתכנית הנוכחית מוצע  ללמד בכיתות ז' אך ורק סיפורים עממיים אמנותיים או אגדות בעיבוד ספרותי, דוגמת סיפוריו של ח"נ ביאליק מתוך ויהי היום.  

[1] כמוצהר בתכנית המקורית, אחת לכמה שנים יחול שינוי ברשימות אלה.

* לנוחיות הקריאה נקטנו לשון זכר-יחיד. כמובן, הכתוב נוגע למורות ולמורים, לתלמידות ולתלמידים.

[2] ראו את פרק הספרות בתוכנית הלימודים לבית הספר היסודי, עברית – שפה, ספרות ותרבות, משרד החינוך התרבות והספורט, האגף לתכנון ולפיתוח תכניות לימודים, 2003 ירושלים , כולל רשימה של הישגים נדרשים בתחום.

 /EducationCMS/Units/Tochniyot_Limudim/Chinuch_Leshoni/olamot/