למצוא דרך להתיר - רבי איסר זלמן מלצר
היתר המכירה, זכר למצווה - הראי"ה קוק
האתגר - הרב יהודה עמיטל
לעשות את השמיטה - פרופ' דב רפל
לשמוח במלכותו של הקב"ה - הרב יוסף שלמה כהנמן
למצוא דרך להתיר - רבי איסר זלמן מלצר
בעת שמחה של מצוה בה השתתף רבנו (איסר זלמן מלצר) הוא סיפר כי בשנת השמיטה הגיע מכתב מרבי חיים ברלין מירושלים אל רבי חיים סולוביצ'יק לבריסק, בו כתב רבי חיים ברלין על אודות שנת השמיטה, שהמצב בארץ ישראל הינו קשה ואולי אפשר להתאמץ לחפש ולמצוא היתר, עקב שעת הדחק בה נמצאים יהודי ארץ ישראל.
משקיבל רבה של בריסק את המכתב אמר: מי שאומר שצריך למצוא דרך להתיר ואולי יש לחפש את צדדי האיסור? יש להשתדל ולהתאמץ ולמצוא את הדין, למצוא מה היא ההלכה.
אבל דעתי בנושא זה, הוסיף רבנו ואמר, שבאמת יש להשתדל לעשות כל מאמץ ולמצוא דרך להתיר במידת האפשר.
וגמרא מפורשת היא: "כך אמר דוד לפני הקב"ה: רבונו של עולם, לא חסיד אני? שכל מלכי מזרח ומערב יושבים אגודות אגודות בכבודם ואני ידי מלוכלכות בדם ובשפיר ובשליא כדי לטהר אשה לבעלה" (ברכות ד.) נאמר "כדי לטהר", משמע שטירחה והשתדלות מרובה צריכה להיות כדי למצוא דרך לטהר ... והוסיף רבנו וציין שהביטוי "חסיד" שנאמר כאן הינו מלשון "חסד".
רבי איסר זלמן מלצר, מתוך: הרב ידעאל מלצר, בדרך עץ החיים
היתר המכירה, זכר למצווה - הראי"ה קוק
במידי דרבנן כשביעית בזמן הזה... שעיקר עשייתה הוא משום זכר... וכל מה שעושים מצד המצווה יש זכר.. וכשנזכה...
בשוב השם שבות עמו שנראה כולנו הדרת המצוות התלויות בארץ ונשמח מאוד בכל מה שקיימנו ונשתמר לנו עד אז זכרון המצווה.
שבת הארץ, מבוא עמ' נט
דפי ההיסטוריה של השמיטה מספרים על הפלא של עם מאמין עובד אדמתו, הנאבק על עיצוב חיים של צדק ותיקון, בתוך עולם שכולו עכומיות.
הראי"ה קוק, שמיטה- מקורות, הגות, מחקר, האגף לתרבות תורנית, פתיחה
האתגר - הרב יהודה עמיטל
התכונה המוסרית שבסגולת האומה דורשת ותרנות, ביטול אנוכיות, שיוון ואחדות עם כל היצור. כנגד זאת, מבנה החיים הכלכליים מבוסס דווקא על שאיפות אנוכיות, על קפדנות לרכוש פרטי ועל קנאה ותחרות. הנשמה בוחלת בקטנות ושואפת לגדולות ונשגבות - באומה, באנושות וביקום כולו. חיי הכלכלה דורשים לעומת זאת קטנוניות ועמידה על מקח זכויות פעוטות, אישיות. הנשמה דורשת חסד ואמת, חמלה ורחמים, וחיי המשטר דורשים דין, כפיה, כבלים, לחץ ונגישה. והבעיה הגדולה, וניתן אולי לומר הטראגית, הניצבת בפני ישראל: האם בתנאי חיים כאלה, שהינם טבעיים בעולם הזה, יש מקום שיתגלה צביונה האמיתי של נשמת האומה במלוא הדרה ובסגולתה האלוהית?
הרב יהודה עמיטל, שמיטה- מקורות, הגות, מחקר, האגף לתרבות תורנית,
עמוד 36
לעשות את השמיטה - פרופ' דב רפל
עלינו ליצור סביבה (של מצוות השמיטה), את ההווי אשר יבטיח שהמצווה וקיומה ייהפכו לנחלת הכלל ויתמידו לדורות.
ברור, שאם קיומה של מצוות שמיטה ימשך מתוך אטרופיה של היתרים, לא יאריכו ימיה ולא יגדל כבודה אפילו בעיני עצמנו.
עלינו להבטיח למצווה זאת קיום מכובד, ולו גם בדברים שאינם מגופה של המצווה, אולם המשתלבים יפה עם המצווה ואשר קיומם כעת, בתנאינו המצומצמים, יגדיל את הכוסף אל קיומה במילואה...
מצוות השמיטה צופנת ערכים דתיים, חברתיים, תרבותיים ומדיניים רבים וחשובים... היא עשויה להיהפך לאחד הנכסים החשובים ביותר בתרבות היהודית. מתפקידנו להתאמץ להקנותה לעולם החיצוני ולדורות שיבואו אחרינו.
אולם, מתחילה עלינו להקנות אותה לנו לעצמנו, להעלותה ולשכללה תוך הניסיון בחברתנו אנו וסוף הכבוד לבוא.
פרופ' דב רפל, שמיטה- מקורות, הגות, מחקר, האגף לתרבות תורנית,
עמוד 53-52
לשמוח במלכותו של הקב"ה - הרב יוסף שלמה כהנמן
שנה זו מסוגלת לטהרת המחשבה. בהאי שתא אפשר לנו לזכך תודעתנו, עד כדי השרשת הידיעה שכולנו מהווים מציאות קודש וכל מעשינו אינם מעשים פשוטים של בשר ודם, אינם מעשים חומריים שיגרתיים - במידה ואנחנו מתאמצים ללכת בדרכי התורה. אף ההבטחות המיוחדות שנאמרו בתורה ובמדרשי חז"ל לשומרי שביעית, אף הן נעוצות ברעיון היסוד של מצוות השמיטה, המשלימה ומשבחת את קדושת האדם והארץ, מסירה את הלוט מעליו ומהדקת את הנימים הסמויים המאגדים את "ישראל וקודשא בריך הוא". על ידי קיום מצוות שמיטה הרינו מוסיפים קדושה על קדושת הארץ והאדם, מאדירים את שלטון הנשמה הטהורה על הגוף, היא הנשמה שקשורה עם הנצח.
החרדה הנפשית ורטט הנשמה אשר שלומי אמוני ישראל מתייחסים בהם כלפי מצוות שמיטה, כמוהן כמידת הרצינות ויראת הכבוד שנוהגים בהלכות שבת, שבת היא נשמת כל הבריאה, שמיטה היא הנשמה יתרה של ארץ ישראל.
ומה בשבת, היעוד שלנו הינו: "ישמחו במלכותך שומרי שבת", אף בשבת הארץ, עלינו לשמוח במלכותו של הקב"ה, וממילא יקויים בנו ההמשך: "העם מקדשי שביעי - כולם ישבעו ויתענגו מטובך".
הרב יוסף שלמה כהנמן, דף לתרבות יהודית, מספר 109.