education - חינוך האגף לתרבות יהודית
 
 
 
 
 
 
 
 
כבוד האדם : ייחודיותו של האדם
 
 

לפיכך נברא האדם יחידי / פרופ' ישראל לוין

אחדותיות / הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל

אוניברסליות ובחירה / פרופ' אוריאל סימון

בני אב אחד אנחנו / תלמוד בבלי, ראש השנה יט ע"א

אב אחד בראנו / ר' מאיר בר' שמעון

גוף האדם וצלמו / ד"ר יונה בן ששון

יש לחנך / פרופ' זאב פלק

התעלות והתרחבות / הראי"ה קוק

 

 

לפיכך נברא האדם יחידי


הערך של כבוד האדם בא לידי ביטוי במשנה סנהדרין ד, ו:

 

...לפיכך נברא האדם יחידי, ללמדך:

 

(א) שכל המאבד נפש אחת מעלה עליו הכתוב, כאילו איבד עולם מלא, וכל המקיים נפש אחת מעלה עליו הכתוב, כאילו קיים עולם מלא.

 

(ב) ומפני שלום הבריות, שלא יאמר אדם לחברו: אבא גדול מאביך.

 

(ג) ושלא יהו המינין אומרים: הרבה רשויות בשמים.

 

)ד) להגיד גדולתו של הקדוש ברוך הוא: שאדם טובע כמה מטבעות בחותם אחד, וכולן דומין זה לזה; ומלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא טבע כל האדם בחותמו של האדם הראשון, ואין אחד מהן דומה לחברו. לפיכך כל אחד ואחד חייב לומר: בשבילי נברא העולם.

 

כל משפט ומשפט במקור זה מוסיף נדבך על גבי נדבך בתיאור כבודו של האדם. המשפט הראשון מדגיש את הערך העליון של חיי כל אדם: המאבד נפש אחת כאילו מאבד את העולם כולו. המשפט השני מדגיש את השוויון בין הבריות: אין אדם אחד זוכה ליחס מיוחד על פני חבירו; לכולם אותו אב. המשפט השלישי מחזק נקודה זו בטענה שיש רק אל אחד ויחיד. ולבסוף, המשפט האחרון מדבר בשבחו של הקב"ה שבורא כל אדם בדמות אחרת, ובעקיפין בשבחו של כל אחד ואחד המאופיין בייחודיות שלו. אין אדם אחד דומה לחבירו; לכל אחד הניצוץ האלוקי משלו המבדיל אותו מרעהו.

 

...הלכות התשובה של הרמב"ם, הנמצאות בספר המדע של משנה-התורה שלו, מדגימות יפה את היכולת של כל אדם לתקן את עצמו ואת עולמו:

 

...צריך כל אדם שיראה עצמו כל השנה כולה כאילו חציו זכאי וחציו חייב. וכן כל העולם - חציו זכאי וחציו חייב. חטא חטא אחד - הרי מכריע את עצמו ואת כל העולם כולו לכף חובה וגרם לו השחתה. עשה מצווה אחת - הרי הכריע את עצמו ואת כל העולם כולו לכף זכות וגרם לו ולהם תשועה והצלה (ג:ג).

 

...השקפת העולם היהודית, שיש באדם הפוטנציה להשפיע על העולם כולו - לטוב ולרע, מקנה לכל אחד ואחד עוצמה אדירה, ועל פי הרמב"ם מגבירה עוצמה זו את כוחו וכבודו העצמי של האדם.

פרופ' ישראל לוין , כבוד האדם וחירותו, בית הנשיא, ירושלים, תשנ"ה עמ' 13-11

 

 

 

אחדותיות


רבי יצחק אלבו: זה שאמרה התורה "ואהבת לרעך כמוך", כלומר, כמו שאהבתך את עצמך אין זולתיות, כך אהבתך את חברך לא תחשוב שהיא דבר זולתך, שהיא גדר האהבה הגמורה, שיתאחד האוהב עם האהוב. ולזה תמצא כי אהבה בגימטריא אחד, כי אין האהוב זולת עצמו כלל (ספר העיקרים, מ"ד מ"ה(.

 

האחדותיות היא מקור הטובה והברכה, מתוך שאנו מכירים ביחידו של עולם שמאמיתת מציאותו ואחודו המוחלט נמצא הכל מתאחד באחדותו, ואנו באים לידי הכרה, שרק בהתאחדותנו עם הכל אנו מקנים זכות קיום לעצמנו ומשלימים את צורתנו בתור מחובר אל עילת העילות וסיבת כל הסיבות באהבת האלוקים, ונאהב את עצמנו ונאהב את כל הנברא בצלם ודמות.

הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל ,  הגיוני עוזיאל, ח"ב, תשנ"ב, עמ' 94-93

 

 

 

אוניברסליות ובחירה


התורה מתחילה באדם הראשון ולא באברהם אבינו, והטעם הוא שאדם נוצר ואברהם נבחר. חכמינו שאלו שאלה יסודית שניתנת להבנת ילדים: למה נברא אדם יחידי, בו בזמן שהיו בגן עדן הרבה סוסים וסוסות, הרבה אריות ולביאות. התשובה היא שכולנו בני אדם וחוה, ואני גאה מאוד שבלשוננו מכנים את המין האנושי "בן אדם". הרעיונות של המהפכה הצרפתית, אחווה ושוויון, כתובים כבר בבראשית, פרק א', ולכן בבראשית פרק ב' כל רצח הוא רצח אח.

 

גזענות פירושה "אבי טוב מאביך" ולכן התורה עוקרת אותה מלכתחילה באומרה כי אב ואם אחד לכולנו. כל ההבדלים הם משניים, ולכן "שופך דם האדם באדם דמו ישפך כי בצלם א-להים עשה את האדם". לא יעלה על הדעת שייכתב כי בצלם א-להים עשה את היהודי, ומי שמנסה להכניס שינוי כזה הורס את בסיס התורה. לאחר שה' ניסה את האנושות בגן עדן, במגדל בבל ובמבול, הוא בחר בעם ישראל. אפשר היה לכאורה לדמיין שאחר שניחם כי עשה את האדם, יקח עפר מארץ ישראל, רצוי מירושלים, מהר הבית, ויעשה אדם חדש: היהודי. אך אין סיפור כזה ולא יכול להיות, כי הוא יסלף את רוח התורה. אברהם אבינו הוא בן תרח והוא הגר הראשון. מבחינה גנטית הוא בדיוק ככל אדם אחר, רק מבחינה התנהגותית הוא מיוחד.

פרופ' אוריאל סימון , "שיח מישרים" מס' ‏6 (דף לתרבות יהודית מס' ‏198)

 

 

 

בני אב אחד אנחנו


בעשרים ותמניא באדר אתת (באה) בשורתא בתא ליהודאי דלא יעידון (יסורו) מאורייתא! (מתוך: מגילת תענית( .

 

שגזרה המלכות גזרה שלא יעסקו בתורה ושלא ימולו את בניהם ושיחללו שבתות. מה עשה יהודה בן שמוע וחביריו? הלכו ונטלו עצה ממטרוניתא אחת שכל גדולי רומי מצויין אצלה. אמרה להם: בואו והפגינו בלילה. הלכו והפגינו בלילה. אמרו: אי שמים! לא אחיכם אנחנו ולא בני אב אחד אנחנו ולא בני אם אחת אנחנו מה נשתנינו מכל אומה ולשון שאתם גוזרין עלינו גזירות קשות! וביטלום. ואותו היום עשאוהו יום טוב.

תלמוד בבלי, ראש השנה יט ע"א

 

 

 

אב אחד בראנו


כתוב: "בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ" וכתוב שם: "ויברא אלקים את האדם בצלמו בצלם אלקים ברא אותו, זכר ונקבה בראם"; וכתוב בנבואת מלאכי חותם הנביאים: "הלא אב אחד בראנו, מדוע נבגוד איש באחיו לחלל ברית אבותינו". – שמעו אלי אדני המלך וכל יועציו וחכמיו ונבוניו וכל ראשי אמונת רומא ומנהיגיה וצאו בעקבות האבות הקדושים, אשר הלכו בדרכי הצור יתברך ומדרכיו הוא לשמוע לשוועת העני ולזעקתו, כמו שאמר הנביא במזמור: "כי לא שקץ ענות עני". - וכן מצאנו באיוב שהעיד על עצמו שלא מאס משפט עבדו ואמתו, - רצה להראות לבני העולם שלא יתגאו במעלתם ובעשרם ובחכמתם נגד בני האדם אשר הם תחת ממשלתם, כמו העבד והאמה לאדון, ושיתבונן כל אחד ואחד, כי בורא אחד בראם ובטבע אחד ובהנהלה אחת.

 

ומדוע ימאס המלך משפט היהודים אשר תחת ממשלתו? הלא בני ירושלים נענשו על זה וחרבה עירם ואבדה ממשלתם דכתיב: "יתום לא ישפטו וריב אלמנה לא יבא אליהם" - ותראו כי כן אירע בעונש זה לרבים בני חילכם ביד הישמעאלים (במלחמת הצלבנים)! - ועתה איך חקותם, אתה אדוני המלך כולכם הנסמכים עמו ואינכם מוחין בידו, חוקים אלה שהם כנגד תורת משה וכנגד תורתכם?! - ואם תאמרו, כי ברשות המלך לעשות חוקים חדשים ודינין, הכוח זה לא ניתן לו כדי לעשות עוול ועושק ובגידה ורציחה, כי אז יהיה כפרעה המלך שעשה חוקים חדשים על ישראל שהיו תחתיו - וסופו שנענש הוא ועמו מאוד - והנה אנחנו רואים באמת כי הוא ית' רואה - ויש לנו לבטוח בו שישפוט משפטנו.

ר' מאיר בר' שמעון , מלחמת מצוה (כתב-יד פארמה) סי' ‏155,

בתוך: ב"צ דינור, תולדות ישראל ב' (‏1) עמ' ‏286-285

 

 

 

גוף האדם וצלמו


כותב אתה: עברתי על הנושא של האדם בבריאה - האדם כחיה או "צלם אלקים". נדמה לי שאחד הדברים שזעזעו אותי ביותר במלחמה (מלחמת יום כיפור) הוא, לראות לאחר קרב עשרות חיילי אויב פזורים בשטח, הרוגים ושסועים... כמה קטן הוא האדם... וגם לנו כאלה חיילים פזורים בצפון ובתעלה... מצד אחד אתה בחייך משהו רוחני, שמסוגל להגיע למדרגות עצומות של מעלה, ומצד שני באופן לא מובן... חדל...

 

תשובה: האמונה בכללה ובעיקר היהדות תובעות כבוד האדם, וחרדות אפילו לכבוד פושעים וחטאים (לדוגמה עיין סנהדרין פ"ו משניות ד-ה). אלא שאין להפריז: אין קדושה בגוף האדם. כבודו - בהיותו נושא הרוח שבאדם. משום כך מצדיקה ההלכה ניוול כביכול של גוף לשם הצלה ועזרה - בזה כבודו.

 

דומה, כי החויה הקשה מראיית "הרוגים ושסועים" כלולה בפליאה "כמה קטן הוא האדם". אלא שבעצם, הערכה זו של האדם יש בה הרבה מן האמת. האדם אף הוא לוקח חבל בעולמם של בעלי חיים. ובזה אין לו מפלט מגורל הבריאה... ההבדלה - בעשותו את האדם כפי הכוונה הנכונה של צלם אלקים. אדם באשר הוא אדם - ולא כסוג של בעל חיים - נבחן רק ברוחני, ביצירה של חכמה, בשיקול של מוסר ובשגב של אמונה.

ד"ר יונה בן ששון, מכתבים מאב לבן (במלחמת יום הכיפורים), בתוך: הגות יהודית –

עיון ומחקר, האגף לתרבות תורנית, משרד החינוך והתרבות, התשמ"ז, עמ' ‏638-637

 

 

 

יש לחנך


אין אדם נולד עם סטיריוטיפ אלא מקבלו מהורים, ממורים ומהסביבה... המשפט הקדום שלנו נגד גויים הוא פרי החינוך והמסורת, הרבה יותר מאשר פרי הנסיון האישי.

 

כדי להתגבר על כוחות אלה, עלינו לחזק כוחות אחרים המיוצגים אף הם במסורתנו:

 

(א) כשם שתלה הכתוב את היחס לגר בחוויה האישית כגרים בארץ מצרים, עלינו לזכור את המעמד המיוחד שהוטל עלינו בימי הביניים ואת היעדר השוויון בפני החוק. קיומנו בעולם כפרטים וכאומה הוא הודות לגישה אנושית כלפינו מצד אומות אחרות ומהכרת אנשי רוח שדין אחד לכל אדם בפני החוק, מהדין שננהג באותה המידה כלפי אחרים.

 

(ב) "ציון במשפט תיפדה ושביה בצדקה" וזה מחייב גם צדק לגוי ולגר. אם נצרף הגדרתו של אריסטו, כי הצדק הוא הטיפול במידה שוה בשוים, לכלל ש"חביב אדם שנברא בצלם", הרי מתחייב יחס שוה ליהודי ולגוי בפני החוק.

 

(ג) ההתנסות בשואה ובגזענות הנאצית מחייבת להתרחק מכל הפליה לרעה. כל חטא מצדנו הוא הכשר חלילה של הרשע הנאצי כלפינו ותומך בטענות משטינינו ומקטרגינו.

פרופ' זאב פלק, שיח מישרים, מס' ‏6, סיון תשמ"ו,

 

 

 

התעלות והתרחבות


- כמה אמת ושירה... בחזיון של מרכזיות נשמת האדם, ביחש ההוויה כולה... בעומק הרעיון המסתורי... תופסים ציור גדולתו של האדם, ציור המרכז את ההוויה - אל הווית האדם, אל גדלו האיכותי ואל שאיפת רצונו. הגוויה וכוחותיה הנם התמצית הארצית כולה והרוח וכוחותיו הנם התמצית השמימית כולה... התעלות של הגוף ושל הרוח... (ש)על ידי עלויו מתעלה כל הסובב אותו...

הראי"ה קוק, אורות הקודש ב', עמ' תקלג-תקלד

 

 

- מי שאור האמונה מתגלה עליו בטהרתו הוא אוהב את כל הבריות כלם וכל מעיניו... בעלייתם ותיקונם.

הראי"ה קוק, ערפלי טוהר, עמ' טו

 

 

אני אוהב את הכל. איני יכול שלא לאהוב את כל הבריות. את כל העמים. רוצה אני בכל מעמקי לבי בתפארת הכל, בתקנת הכל.

הראי"ה קוק, שם, עמ' לא

 

 

- יש... שר שירת נפשו... ויש... שר שירת האומה, ויש אשר... תתרחב נפשו... לשיר את שירת האדם... ויש אשר עולה עם כל השירים ביחד.

הראי"ה קוק, אורות הקודש, ב, שם

 
 
 
    תאריך עדכון אחרון:  02/07/2017  

עדכוני rss