education - חינוך האגף לתרבות יהודית
 
 
 
 
 
 
 
 
הרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל: מהגותו
 

 נשמת שדי שבתוכנו

 גישתי כפוסק

 קנאתי למשפט התורה

 לחידוש הסנהדרין

 

 

 

 נשמת שדי שבתוכנו

 

חיי האדם מלאים פגעים ומרעין בישין, יש והאדם נמצא בתוך סערת גלי ים זדוניים, או שהוא נתון ברגעי יאוש כשחרב חדה מונחת על צווארו, ובשעה זו שחושך ואפלה יסובבוהו מכל עבר ממעמקי שאול ונבכי היאוש, מתפרצת נפשו בתפילה, וממעמקי הנפש מתפלל בלחש בתפילה שאין הפה יכול לדבר ולא האוזן יכולה לשמוע, מבקש תשועה וגאולה להימלט מצרה, להחלץ מאסון ולהגיע לידי הצלחה.

ומי זה הוליד בנו הרגשה נפשית זו, ומי נותן לנו רחשי לב גבוהים אלה וארשת שפתיים זו שבה נפשנו שופכת שיחה לפני אלוקי מרום? אין זה אלא שנשמת שדי שבתוכנו היא מאירה ומעידה על מציאות אלוקים הנמצא בכל והוא כל יכול.

וכי תגיענו הצלחה פלאית שלא פיללנו ולא קווינו לה, וגם לא ידענו מאין היא באה, גם אז תתעורר הנפש בחדווה ובגילה, להודות להלל להנעלם מכל רעיון הנותן לאדם כוח לעשות חיל.

להוכחות אלה שהנפש מרגישה אותם, מצטרפת גם עדות ראייה ושמיעה שהיא מיוחדת לעם ישראל, עדות חותכת זו היא: מעמד הר סיני.

 

הגיוני עוזיאל, א, עמ' 312

 

 

 גישתי כפוסק

 

השופט או הפוסק התלמודי אינו יכול ואינו רשאי לומר לעצמו ולשואליו - בכל שאלה שתעמוד לפניו - ניתי ספר ונחזי ואפסוק כהלכה מן המוכן ככל הכתוב בספר. לא זו היא דרכם של בעלי הוראה, אלא חובתם היא זו לעיין במקורה של הלכה לבררה וללבנה לצרפה ולזככה לפי ידיעותיו המקיפות, הקשתו הנכונה וסברתו הישירה לדון דין אמת לאמיתו ולאסוקי שמעתא אליבא דהלכתא, וכל הפוסק הלכה מתוך משנתו מבלי צירוף ובירור מצדו, להבנתה של הלכה על בוריה נקרא בפי רבותינו בשם של "מבלה עולם" (סוטה כב).

...תנאי החיים, שינויי ערכים, תגליות הטכניקה והמדע, מולידים דור דור שאלות ובעיות חדשות שדורשות פתרונן. אין אנו יכולים להעלים את עינינו משאלות אלה ולומר "חדש אסור מן התורה" כלומר, כל דבר שלא נזכר במפורש בדברי קדמונינו הרי הוא בגדר האסור, ומכל שכן שאין לנו הרשות להורות בו היתר משיקול דעתנו, ולא להשאיר אותן כהלכות עמומות וסתומות שכל אחד ינהוג בו לפי דעתו; אבל זו היא חובתנו לפשפש בהלכות ללמוד סתום מן המפורש,... ובכל תשובותי לא התכוונתי להקל או להחמיר מדעתי ומהכרעתי, אלא כוונתי ומגמתי היתה לחפש ולמצוא את האמת...

בכל תשובותי נמנעתי עד כמה שאפשר מפלפולים, קושיות ופירכות שאינן נוגעות לבירור הלכה.

 

משפטי עוזיאל א, עמ' x-ix

 

 

 קנאתי למשפט התורה

 

... ניגשתי אל העבודה הזאת מקנאתי למשפט התורה שהולך ונזנח, מתוך מבט של ביטול, כעל דיוטגמא שנתיישנה, ולא עוד אלא, שגם בהלכות אפוטרופסות שהן מההלכות שנמסרו לשיפוטה של הרבנות בארץ-ישראל, אמנם בצרות עין וחשדנות מרובה, וגם בהלכות אלה, שבית דין הוא אביהם של יתומים מדין תורה, מזניחים את השופט והמשפט היהודי מתוך בערות או התנכרות למשפט התורה לכל ענייני יתומים ואלמנות, ולכל ענייני הציבור והקדשות הציבור. ולו חכמו והשכילו לדעת את משפט התורה שהוא תפארתם של ישראל...

בקנאתי למשפט ישראל הנזנח מידי בניו ובוניו בארץ ישראל תקוות הגאולה מצאתי מחובתי לגשת אל העבודה הזאת...

 

שערי עוזיאל ח"א, פתיחה

 

 

 לחידוש הסנהדרין

 

הבעיות העומדות לפנינו דורשות את כינוסה של כנסת הגדולה ויסוד הסנהדרין שממנה תצא הוראה לישראל והיא תעמוד על המצפה לשמור את דרכי התורה ומצוותיה בכל אורחות חיינו בבית ובשדה, בעיר ובכפר ובהנהלת מדינת ישראל בארץ-ישראל, המצערה כיום והרחבה בעתיד הקרוב ברצות ה' קדוש ישראל וגואלו השוכן בציון ובונה ירושלים.

 

יבנה ג, חוברת ז'-י"ב

 

 
 
 
    תאריך עדכון אחרון:  02/07/2017  

עדכוני rss