education - חינוך האגף לתרבות יהודית
 
 
 
 
 
 
 
 
יום העצמאות
 

  החלומות הגדולים - הרב אברהם יצחק הכהן קוק
  ממשלת אלקים - יוסף בן מתתיהו
  ארץ הדרור - הרב יהודה אלקעי
  יעוד מדינת ישראל - הראי"ה קוק
  מדינת המוסר - הרב ליאו בק
  סבירות להקמת מדינה - רבי יוסף כספי
  מלכות ואחדות - רבי חיים בן עטר
  למה אנשי איטליה - רבי צבי הירש קאלישר
  אתחלתא דגאולה - רבי דוד חזן
  כלל ישראל - הברון בנימין אדמונד רוטשילד
  בעוד חמישים שנה - בנימין זאב הרצל
  היאחזות - בן ציון דינור
  הדגל - דוד ולפסון
  החלטת סאן רימו - עפ"י סעיף ‏22 של ספר הדעות של חבר הלאומים
  התנ"ך הוא המאנדאט שלנו - דוד בן גוריון
  אצבע אלקים - הרב יצחק הלוי הרצוג
  עלה נעלה - יצחק צוקרמן
  ברית גורל - דוד אבולעפיה
  לולי ה' - הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל
  חובתנו לעזור לעם היהודי - אנדרי גרומיקו
  הציויליזציה זקוקה לישראל - הנרי פרלי
  וורשה ומצדה - מנחם בגין
  קול דודי דופק - הרב יוסף דב הלוי סולובייצ'יק
  מחורבן למדינה - הרב פרופ' אליעזר ברקוביץ
  ההכרזה על הקמת המדינה - הרב יהודה לייב מימון
  אילו היה בידי להכריז על המדינה - ש"י עגנון
  מגילת העצמאות -  
  פתיחת הכנסת הראשונה - הנשיא חיים וייצמן
  מגש הכסף - נתן אלתרמן
  המנון למדינה - אהרון צייטלין
  בין ההר להר - אורי צבי גרינברג
  הבא נצא לקראת הקב"ה -  
  אתחלתא דגאולה - הרב צבי יהודה הכהן קוק
  למדינת המשיח - הרב יעקב יחיאל ויינברג

 

 

 

 החלומות הגדולים

 

החלומות הגדולים יסוד העולם הם. המדרגות שונות הן.
חולמים הנביאים - בחלום אדבר בו. חולמים הם המשוררים בהקיץ, חולמים בעלי המחשבה הגדולים לתיקון העולם.
חולמים אנו כולנו בשוב ד' את שיבת ציון.

 

הרב אברהם יצחק הכהן קוק,
אורות הקודש, הגיון הקודש, נ"ג

 

 

 ממשלת אלקים

 

כל בני האדם שונים אלה מאלה.
...אלה נתנו את ממשל מדינתם בידי שליט יחיד (מונארכיה), ואלה בידי שליטים מתי מספר (אוליגרכיה), ואלה בידי המון העם.
אולם מחוקקנו... ציוה לנו "ממשלת אלקים" (תאוקרטיה)... כי לאלקים לבדו הקדיש את המלוכה והשלטון.

 

יוסף בן מתתיהו,
המדינה התיאוקרטית, קדמות היהודים.
תרגים י. נ. שמחוני, מסדה, ‏1968, עמ' ‏58

 

 

 ארץ הדרור

 

הקיבוץ הנבחר והמאושר יעשו את ארצנו הקדושה ארץ החירות ויקראו דרור בארץ לכל יושביה, מבלי הבדל דת העם. כי כל העמים ילכו איש בשם אלהיו ואנחנו נלך בשם ה' אלקינו, והיא (המדינה) לא תתנהג בדרך פוליטיקה כשאר המדינות... האומה הישראלית היא בת נדיב, בתו של אברהם אבינו, ושביה בצדקה, בצדק לכל תושביה.

 

הרב יהודה אלקעי,
קונטרס "מעודד ענוים" סעיף ל"ג

 

 

 יעוד מדינת ישראל

 

אין המדינה האשר היותר עליון של האדם. זה נתן להאמר במדינה רגילה, שאינה עולה לערך יותר גדול מחברת אחריות גדולה.

מה שאין כן מדינה שהיא ביסודה אידיאלית, שחקוק בהויתה התכן האידיאלי היותר עליון. ומדינה זו היא מדינתנו, מדינת ישראל, יסוד כסא ה' בעולם, שכל חפצה הוא שיהיה ה' אחד ושמו אחד - שזהו באמת האשר היותר עליון.

אמת, שאשר נשגב זה צריך הוא לבאור ארך כדי להעלות אותו בימי חשך, אבל לא מפני זה יחדל מלהיות האשר היותר גדול.

 

הראי"ה קוק,
מוסר הקדוש

 

 

 מדינת המוסר

 

הישוב היהודי בא"י הוא הישג נפלא, מאמץ עטור גבורה לפתור את הבעיה היהודית, אבל עוד יותר מזה הוא מאמץ לעצב את המשמעות החדשה הזאת של המונח "מדינה", את הצורה החדשה הזאת של קהיליה וקיבוץ על תפקידיו האנושיים והסוציאליים. זהו מאמץ חלוצי בעל משמעות אנושית כוללת.

החוקים אינם באים להגן על העשיר והחזק, אלא על העני והחלש. זהו הרעיון היהודי האמיתי. זוהי תקוות היהודים ושאיפתם. יהיה זה עונג ואושר להמנות על המיעוט בא"י תחת השלטון היהודי. כי היהודי יודע את נפש המיעוטים.
היהודים הם המיעוט הנצחי. היהודים הם יוצאי הדופן הגדולים. בעולם הזה הם ממלאים את התפקיד של האופוזיציה הנאמנה של הקב"ה. הם יודעים את נפש המיעוט.

 

הרב ליאו בק
מתוך דברים לפני ועדת החקירה
האנגלו-אמריקאית לענייני א"י, תש"ו

 

 

 סבירות להקמת מדינה

 

ואיך שיהיה הנה הארץ הזאת אם תשאר לישמעאלים כמו הוא היום או יכבשוה הנוצרים... או אין עוד תקומות ונפילות? והנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל. האם אין חומר עוד ביד היוצר הזה לברוא איש כמשה או קטן ממנו שבא לפני מלכים והם ימסרנו לו... או מדוע לא יעשה הא-ל, לנו כמו שעשה בבית שני... כורש העביר קול בכל מלכותו "מי בכם מכל עמו ויעל"... ובכלל, מי יוכל לספר הדרכים, דרכי הא-ל, ואנחנו לא נוכל לשער אחד מני אלף הידועים אצלו יתברך.

 

רבי יוסף כספי,
תם הכסף, עמ' ‏45‎-41

 

 

 מלכות ואחדות

 

...מלכות ישראל תהיה מתקיימת, כשיהיו ישראל מתאספים ראשיהם יחד, ולא יהיו בד בבד, שבזה יהיה סיבה שיתייחדו יחד שבטי ישראל, וכשישראל בגדר זה, הנה הנם ברום גדר ההצלחות, ומלכותם תהיה בה הוויה של קיום. צא ולמד, כי מיום שנחלקו הלבבות ונחלקו המלכויות, מה עלתה בידם? וזאת סיבת עגלי ירבעם והבאים אחריו, כי ראש האובדן הוא הפירוד, וכלי המחזיק ברכה הוא השלום וייחוד הלבבות.

 

רבי חיים בן עטר,
"אור החיים" דברים לג, ה

 

 

 למה אנשי איטליה

 

למה אנשי איטליה ושארי מדינות ימסרו נפש עבור ארץ אבותיהם, על אחת כמה וכמה ארץ כזאת אשר כל יושבי תבל "קדוש" יאמרו עליה, ואנחנו נעמוד מרחוק כגבר אין איל ולב אין?! גם אנחנו - תדרכי נפשנו עוז לבנות הנשמות ולהקים ההריסות.

 

רבי צבי הירש קאלישר,
דרישת ציון, מהדורת קלויזנר, עמ' ע"ט

 

 

 אתחלתא דגאולה

 

לא בחיל ולא בכח יגבר איש. חס ושלום להמרות באומות העולם ומלכי חסד אשר עטרונו ברחמים גדולים... כי אם באתערותא דלתתא, במה שבידינו לעשות בעזר אלוקים בסיוע מלכי החסד ורצונם הטוב והגמור...
שמחויבים (אנחנו) לשמור לעשות אתחלתא דגאולה. וכל מעשה אשר נעשה אנחנו בהתחלה הוא עצמו יורנו דרך נבחר אל המעשה הבא אחריו... ואתם שרי ישראל חזקו ויאמץ לבבכם לקרב אל המלאכה... אל תיראו ואל תחתו, כי ה' עמנו וכל מלכי האדמה לבבם שלם עמנו ואנחנו עמהם וחפצים בטובתנו למלא רצון בוראנו.

 

רבי דוד חזן רב הכולל וראשון לציון בירושלים,
מתוך מכתב הסכמה אל הרב צבי הירש קאלישר.
נדפס ב"המגיד" מיום א' באדר תרנ"כ

 

 

 כלל ישראל

 

ההיאחזות הזאת... חייבה מאמצים עצומים, התמדה, כושר פעולה וכוח ארגון. הושקע בה מרץ כלל ישראלי של כל חוגי העם, של כל קיבוצי היהודים, של כל הנתונים ההיסטוריים של דורות קודמים. ביטא הדבר הבארון רוטשילד, כשזיגמונד זימל, יהודי מברלין, בעל בית חרושת לעורות וחרד למצוות, עסקן יהודי בקהילתו, נאמנם של חובבי ציון ברוסיה, בא אליו להשתדל בדבר עזרה למושבות בגליל העליון - יסוד המעלה וראש פינה - שנוסדו על ידי יהודי פולין ורומניה, הבארון רוטשילד אמר: האין אתה מתרשם מן המופלא שבדבר, שיהודי מפרוסיה בא בשם יהודי רוסיה להשתדל לפני יהודי מפאריס לטובת יהודי רומניה ופולין המתיישבים בארץ ישראל?.

 

הברון בנימין אדמונד רוטשילד,
ב"צ דינור, במאבק הדורות, עמ' ‏275

 

 

 בעוד חמישים שנה

 

אם אסכם את הקונגרס במלה אחת - שעלי להיזהר מבטאה בקהל - הרי זאת היא:
בבאזל יסדתי את מדינת היהודים. אולי בעוד חמש שנים, לכל היותר בעוד חמישים שנה יכירו בה הכל.
בבאזל יצרתי אותו הדבר המופשט, שהוא למעלה מבינת הרוב. במיסתרים, באמצעים היותר זעירים, הילכתי על העם בהדרגה מצב נפש של מדינה ונטעתי בליבם את הרגש, שהם הם האספה הלאומית.

 

בנימין זאב הרצל

 

 

 היאחזות

 

בתהליך ההאיחזות הזאת, היה גלום מאמץ אנושי רב להתחדשותו הנפשית של היחיד, גם מבחינת יחסו האינטימי לטבע ולעבודה וגם מבחינת יחסו לזולת ולכלל בחיי יום יום.
המאמץ האנושי הרב שהושקע ועלה בתהליך זה היה אפשרי רק מפני שהיחידים ראו את עצמם כשליחיו של ישראל השב לארצו.
מגמה זו של היאחזות באה לידי גילוי בבהירות בולטת בכל מעשה גדול וקטן של ההיאחזות. אם רק נקרא את שמות האגודות והחברות שנוסדו לשם רכישת קרקעות ועליה לארץ, אם רק נציין את שמות המושבות והישובים, ניווכח בכך: 'דבר אל בני ישראל ויסעו', 'בית יעקב לכו ונלכה', 'שארית ישראל' ו'תקות ישראל', 'מקוה ישראל' ו'תחית ישראל', 'פתח תקוה' ו'ראש פינה', 'ציון' ו'ראשון לציון', 'עזרא ונחמיה', 'יסוד המעלה' ו'חלוצי יסוד המעלה'.
שמותיהם של הישובים והארגונים היו שמות סמליים, שביטאו את אופייה של 'ההיאחזות המחודשת של ישראל בארצו' שהיה טבוע בהם. בשמות הללו, כבכל העליה שהחלה לזרום לארץ ישראל, היתה גלומה מגמתה ההיסטורית, הלאומית והמדינית, של כל העליה לארץ ישראל.

 

בן ציון דינור,
במאבק הדורות, עמ' ‏234

 

 

 הדגל

אתן דגל לעם. דגל מהו?..

 

בדגל מוליכים את הבריות
לכל מקום שרוצים אפילו
לארץ הבחירה.

(הרצל לבארון הירש, ‏1895)

בפקודת מנהיגנו הרצל באתי לבזל, כדי לעשות את כל ההכנות לקונגרס הראשון. בין השאלות הרבות שהעסיקוני אז היתה אחת: באיזה דגל נקשט את אולם הקונגרס?
...והנה הבהיק רעיון במוחי: הרי יש לנו דגל, לבן כחול. הטלית אשר בה נתעטף בתפילתנו - טלית זו היא סמלנו, נוציא נא את הטלית מנרתיקה ונגולל אותה לעיני ישראל ולעיני כל העמים.
הזמנתי אז דגל כחול לבן ומגן דוד מצוייר עליו. וכך בא לעולם דגלנו הלאומי.

 

דוד ולפסון,
עפ"י ספר המועדים, יום העצמאות, עמ' ‏432

 

 

 החלטת סאן רימו

 

נתקבלה ביום ז' אייר, תר"פ (‏25 באפריל ‏1920).
שני הצדדים בעלי החוזה הסכימו למסור את הנהלת ארץ ישראל בתורת מנדט לממשלה שתיבחר על ידי ממשלות הברית.
הממשלה בעלת המנדט תהיה אחראית להגשמת ההצהרה שממשלת בריטניה פירסמה ביום ‏2 בנובמבר ‏1917 ושנתקבלה על ידי ממשלות ההסכמה האחרות לטובת יסוד "בית לאומי" לעם היהודי בארץ ישראל מתוך הנחה, שלא יעשה שום דבר שיפגע בזכויותיהן הדתיות והאזרחיות של העדות הבלתי יהודיות בארץ ישראל או בזכיותיהם ובמעמדם המדיני של היהודים בכל ארץ אחרת.

 

עפ"י סעיף ‏22 של ספר הדעות
של חבר הלאומים. ‏24.7.1922

 

 

 התנ"ך הוא המאנדאט שלנו

 

העם היהודי זכאי להיות ולחיות חפשי למענו ובזכותו הוא.
זכותנו לארץ ישראל נובעת לא מהמאנדאט הבריטי ולא מהצהרת באלפור, היא קודמת להם. היושב ראש של הוועדה המלכותית או אחד מחבריו אמר באחת הישיבות, שהמאנדאט על ארץ ישראל הוא ה"בייבל" של הציונות. אני יכול לומר בשם העם היהודי את ההיפך: התנ"ך הוא המאנדאט שלנו.

 

דוד בן גוריון,
מתוך דברים בפני וועדת פיל.
ה' בשבט תרצ"ז

 

 

 אצבע אלקים

 

בניינה של ציון יש בו כדי להחזיר לנורמאליות אחת ולתמיד את מעמדו של העם האחד, שהוא בן בלי בית ובן בלי ארץ עלי אדמות. אצבע אלוקים מראה בבירור ובאופן שאינו משתמע לשתי פנים, על ארץ ישראל כפתרון היחיד של בעית ישראל.
המיליונים שהלכו לתאי הגאז, ועל שפתיהם המצומקות קריאת אמונת ישראל ושירת ציון, ידעו והרגישו זאת בחוש. אל תנסו להחזיר לאחור את יד ההשגחה העליונה, כי בדברי משורר התהילים אנו אומרים: "לא אמות כי אחיה ואספר מעשי יה".
רוצים אנו לחיות, וחיה נחיה כאן, בארץ ישראל, ברוח אמונתנו הקדושה, כדי להגשים כאן את ייעודנו ההיסטורי לטובת כל האדם!

 

הרב יצחק הלוי הרצוג,
תרגום מאנגלית. נאומים ועדויות,
ועדת החקירה האנגלו-אמריקאית
לענין א"י, ערך עזריאל קרליבך.
תל אביב, תש"ו

 

 

 עלה נעלה

 

ב-‏11 בפברואר כונסה בוורשה ועידת נציגי הישובים היהודיים בפולין. כל משלחת מקומית כללה נציגים של כל המפלגות והאגודות הפעילות ברחוב היהודי.
על שולחן הנשיאות מונחת קופסה שחורה עם אפר של לוחמי גיטו שרופים. קופסת האפר מסמלת את נוכחותם של ששת מיליוני היהודים שהושמדו, ואמנם הנואמים מדגישים זאת.
מפקד ארגון הקרב היהודי, יצחק צוקרמן, אמר:

העולם הולך לקראת שלום - לנו אין שלום.
העולם הולך לקראת מנוחה - לנו אין מנוחה. אנחנו נעים ונדים; אנחנו צללי רפאים. גם אנו רוצים שלום ומנוחה... עלה נעלה, למרות כל החוקים הבלתי חוקיים.
נילחם בגזירות, ונוכל להן. אנחנו, עם שהקריב ששה מיליון קרבנות, לא ניחת מפני כל, ומה עוד יכול לקרות לנו? כמה פעמים עוד אפשר לטבוח ששה מיליון יהודים?


המפגש התקיים בקשר לביקור הועדה האנגלו-אמריקאית בפולין. נאומים ועדויות, שם

 

יצחק צוקרמן

 

 

 ברית גורל

 

הספרדים היו מן הציונים הראשונים לא רק להלכה אלא גם למעשה, מתוך שהיו ראשונים לעליה, פעמים רבות בתנאים פיסיים קשים ובאמצעי תחבורה פרימיטיביים ביותר.

...הזדהות זו היא שלמה בכל השטחים, כי אחים אנו לכל דבר.
כואבים אנו את המצב הנורא של עמנו וכשאר בני עמנו משוועים אנו לעלית שרידי החרב שלנו. בלעדיהם לא נוכל לשבת כאן בשלוה.
אנו נפנה להם מקום בתוכנו, נחלק אתם את פתנו ונקדיש את מיטב חילנו ואוננו כדי שיתערו בארץ כאשר התערינו אנו, היושבים כאן דורות.

 

דוד אבולעפיה,
נאומים ועדויות, ועדת החקירה לעניני א"י

 

 

 לולי ה'

 

במדה שזממו ופעלו הנאצים וגרוריהם, כן זממו מדינות המזרח ואיימו תמיד על חיי היהודים וחלוקת שללם. סימנים אלה התגלו בכל כיעורם בראשונה בבגדאד, בעת המלחמה, ואחריה במצרים, בטריפולי ובסוריה. ולולא ה' שהיה לנו, ולולא מפלתם של הנאצים, כי אז חס ושלום, לא השאירו לנו שריד, ומי יודע מה ילד יום בשנוי המשטר שבארצות אלה!
מתוך ידיעה ברורה ונאמנה, הנני מעיד לפניכם, שכל שבט ישראל הספרדי שבמדינות האישלאם רואה את קיומו בארצות גלותו בחרדה ודאגה גדולה ומכירה כי רק בתקומתה של מדינת ישראל בא"י ימצא לו מנוח ותוסר מעליו חרפת הגלות, שהיא סיבה נאמנה לכל מצוקותיו.

 

הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל,
נאומים ועדויות, ועדת החקירה לעניני א"י

 

 

 חובתנו לעזור לעם היהודי

 

קיימת שאלה שעל ועדת החקירה להביאה בחשבון: כששה מיליוני יהודים הושמדו... מספר רב של יהודים ששרדו הם ללא מדינה וללא מולדת וללא כל אמצעי יקום. הם נודדים מארץ לארץ. חובתנו לעזור לעם אומלל זה שסבל הרבה כל כך בימי המלחמה... העובדה, שאף מדינה לא היתה מסוגלת לערוב להגנת הזכויות האלמנטריות של העם היהודי או לפצותו על האלימות שסבל מידי התליינים הפשיסטיים, מסבירה את שאיפת היהודים ליצירת מדינה משלהם. יהיה זה בלתי צודק לא להביא זאת בחשבון ולשלול את זכות העם היהודי להגשמת שאיפה כזו.

 

אנדרי גרומיקו,
מתוך דברי ראש המשלחת,
הסובייטית בעצרת האו"ם
שהחליטה לשגר לארץ ישראל ועדת
חקירה מיוחדת מטעם או"ם לשם
דיון בעניני ארץ ישראל. (‏14.5.47)

 

 

 הציויליזציה זקוקה לישראל

 

עלובים מאוד היו פני הציוויליזציה המערבית ב-‏1945, ודל מאוד היה נראה העולם כולו בלעדי השראתה. היה רושם, שנישארו רק שלוש סיבות לתקווה: ראשית - אמריקה, שנית - מה שכינו אז בדרך כלל "סוציאליזם דמוקרטי", שעמד בשער בכבוד מול סטאלין ומול היטלר; ושלישית - ישראל. ישראל נועדה להיות מופת מזהיר של מיטב הדמוקרטיה הסוציאלית המערבית.
כל הציוויליזציה שלנו, על כל צרור ההיסטוריה שלה, זקוקה לישראל. כדי שתוכל לסלק את ה"אנטישמיות" שלה מעם מסוים.
היהודי צריך להיראות במקום אחר, כדי שלא נמצא אותו במקום שאיננו - והמקום היחיד ששם הוא יכול להיות נראה - בין יוצא אירופה המזרחית, בין יוצא צפון אפריקה - הוא במדינה הלאומית שלו.

 

הנרי פרלי,
מתוך: האומנם בחזרה מירושלים,
מכתב של גוי אל שאול (סול) בלו,
"מעריב", גליון שבת פרשת "כי תשא" תשל"ז.

 

 

 וורשה ומצדה

 

הלקח העיקרי, הנישא ממרד גיטו וורשה הוא - לעולם לא להגיע אליהם, כלומר, לא לגיטו ולא למרד של גיטו. לשון אחרת: היסטורית הנישאת אלינו מימי קדם ועד עצם היום הזה: מה יש ללמוד ממצדה? - כיצד לא להגיע אליה. מה יש ללמוד ממודיעין? - איך לעשות אותה.
זהו הלקח. לא עוד מצדה. תמיד, בכל דור ודור, אם יקום ההכרח, או תבוא השעה - מודיעין. כי הדרך שנסללה בימינו, על ידי לוחמים ומורדים, בפני יהודה וישראל, היא לא אבדון עם כבוד, אלא כבוד עם נצחון.

 

מנחם בגין,
מתוך מבוא / "גיטו ורשה" לעמוס לסקר

 

 

 קול דודי דופק

 

...בעצם ליל בלהות מלא זוועות - מיידניק, טרבלינקה ובוכנוואלד.
בליל של תאי גז וכבשנים; בליל של הסתר פנים מוחלט, בליל שלטון שטן הספקות והשמד, אשר רצה לסחוב את הרעיה מביתה לכנסיה הנוצרית;
בליל חיפושים בלי הרף ובקשת הדוד - בליל זה גופו צף ועלה הדוד, הא-ל המסתתר, בשפריר חביון; הופיע פתאום והתחיל לדפוק בפתח אהלה של הרעיה הסחופה והדוויה, שהתהפכה על משכבה מתוך פרפורים ויסורי גיהינום. עקב ההכאות והדפיקות בפתח הרעיה, עטופת אבל, נולדה מדינת ישראל!

 

הרב יוסף דב הלוי סולובייצ'יק,
קול דודי דופק, תורה ומלוכה, תשמ"א, עמ' ‏21

 

 

 מחורבן למדינה

 

החורבן הזה היה יחיד במינו. זה היה חורבן הגלות. זוהי הפעם הראשונה שהגלות עצמה נחרבה. הגלות האלקית - גלות השכינה - הגיעה לירידתה היותר טרגית בכל ההיסטוריה. ודוקא משום השתתפותנו בגלות זאת של השכינה גם אנחנו ירדנו לעומק הצרות והמכאובים ונשארנו חסרי אונים. כח הגאולה, שמעולם לא חסר לגמרי, בפעם הזאת נחרב לגמרי. זה מה שאני מכנה חורבן הגלות. לחורבן הגלות היתה רק תרופה אחת - גאולה לאומית לאור העמים, החזרת ריבונותו של עם ישראל בארץ ישראל. אין ספק שבלא זה היינו אובדים. הגלות היתה חרבה בלא כח להמשיך, כאילו נעלמה מן העולם. מהקמת המדינה נושבת הרוח היחידה המחיה את העצמות היבשות בתפוצות.

 

הרב פרופ' אליעזר ברקוביץ,
גאולה ומדינה, האגף לתרבות תורנית, עמ' ‏147‎-146.

 

 

 ההכרזה על הקמת המדינה

 

מתל אביב שלחו חברי לעבודה אווירון מיוחד שמראהו כעגלה שבורה ומורסקת, ואל האווירון הזה קשרו אותי ואת הטלית ותפילין שלי, וכך טסנו סחור סחור עד שהגענו לתל אביב. אותו יום ערב שבת היה, ואנגליה החליטה לצאת מן הארץ בחצות ליל שבת. מפני קדושת השבת החלטנו להכריז על התחדשות מדינת ישראל בערב שבת קודש לאחר הצהרים - עוד בטרם שתעזוב אנגליה את הארץ... חמישה אנשים היינו כשחיברנו ביום הרביעי לאייר את נוסח ההכרזה, ולמחרתו זכיתי אני להיות הראשון לברך ברכת "שהחיינו" בשם ומלכות - בשעה שכל הנאספים עמדו על רגליהם ודמעות גיל זלגו מעיניהם..

 

הרב יהודה לייב מימון

 

 

 אילו היה בידי להכריז על המדינה

 

ודאי רציתי במדינה עברית, אבל אילו היו שואלים אותי בשעת הכרזת המדינה: להכריז או לא? - הייתי נבהל. הייתי אומר נחכה עוד שלושים שנה. וקרוב בעיני שכל אחד מאתנו היה נבהל מן הגמר. בן גוריון, שקודם טעיתי בו ולא החשבתי אותו, הוא לא נבהל, גמר וסבר. רבבות מישראל רצו במדינה העברית, אבל גם אנשי המעשה שעשו - לא כל איש מעשה מביא את המעשה שלו לידי גמר, וחז"ל אמרו: "אין המלאכה נקראת אלא על מי שגומרה".
זה דרכו של עולם. אי אפשר לומר שהעולם מתנהג יפה, אלא כבר אמר הרב מאפטא באחד מסיפורי: "אילו מסר הקדוש ברוך הוא את העולם בידי, לא הייתי מנהיג את העולם יפה ממנו".

 

ש"י עגנון,
מעצמי אל עצמי, הוצאת שוקן

 

 

 מגילת העצמאות

 

אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל, היא מדינת ישראל.
...מדינת ישראל תהא פתוחה לעליה יהודית ולקבוץ גלויות, תשקד על פתוח הארץ לטובת כל תושביה, תהא משתתה על יסודות החרות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל; תקיים שויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין; תבטיח חפש דת, מצפון, לשון, חנוך ותרבות.
...אנו קוראים אל העם היהודי בכל התפוצות להתלכד סביב הישוב, בעליה ובבנין ולעמד לימינו במערכה הגדולה על הגשמת שאיפת הדורות לגאלת ישראל.
מתוך בטחון בצור ישראל הננו חותמים בחתימת ידינו לעדות על הכרזה זו, במושב מועצת המדינה הזמנית, על אדמת המולדת, בעיר תל-אביב, היום הזה, ערב שבת, ה' אייר תש"ח.

 

 

 פתיחת הכנסת הראשונה

 

ברגש של יראת כבוד והדרת קודש אני קם לפתוח את האסיפה המכוננת של מדינת ישראל, את כנסת ישראל הראשונה בימינו, בעיר הנצחית ירושלים.
ברגע הגדול הזה בתולדות עמנו ניתן שבח והודיה לאלקי ישראל, שבחסדו זכינו לראות הגאולה לאחר דורות של סבל ויסורים.
...בשתי דרכים פעל מאמץ ההגשמה. הראשונה היתה דרך התעוררות הלבבות, השיבה למקורות הרוח של המסורת היהודית וכינוס כוחות העם הפזורים לאגודה אחת.
הדרך השניה היתה דרך המעשה החי והמגשים, בה הלכו אלה שהעפילו לעלות לארץ וחתרו להביא גאולה לעמם בפועל בפיהם ממש, בזיעת אפיהם ובדמם.

 

הנשיא חיים וייצמן,
ט"ו בשבט תש"ט / דברי הכנסת

 

 

 מגש הכסף

 

...והארץ תשקט. עין שמים אודמת
תעמעם לאטה
על גבולות עשנים.
ואומה תעמוד - קרועת לב אך נושמת -
לקבל את הנס
האחד ואין שני
היא לטקס תכון, היא תקום למול סהר
ועמדה, טרם יום עוטה חג ואימה.
- - - אז מנגד יצאו נערה ונער
ואט אט יצעדו הם אל מול האומה.
לובשי חול וחגור וכבדי נעלים,
בנתיב יעלו הם
הלוך והחרש.
לא החליפו בגדם, לא מחו עוד במים
את עקבות יום הפרך וליל קו האש.
עיפים עד בלי קץ, נזירים ממרגוע,
ונוטפים טלללי נעורים עבריים - - -
דום השנים יגשו,
ועמדו לבלי נוע.
ואין אותם אם חיים הם או ירויים.
אז תשאל האומה, שטופת דמע וקסם,
ואמרה: מי אתם? והשנים, שוקטים,
יענו לה: אנחנו מגש הכסף
שעליו נתנה מדינת היהודים.
כך יאמרו. ונפלו לרגלה עוטפי צל
והשאר יסופר בתולדות ישראל.

 

נתן אלתרמן
הטור השביעי,
לעילוי נשמות של אלה שנפלו במערכה

 

 

 המנון למדינה

 

מדינת ישראל היא היא הקץ
לשבר דורות! ונצא חוצץ
לקראת קץ זה, וזאת הראשית,
לקראת הממלכת השלישית -
ואלהי מכבים עמנו.

ותצא ציון ליום קרב אחרון,
ותהם תבל בבוא יום ציון,
ובעוד לב מתפלץ לקץ הראשון -
והנה ירון
קץ שני, פלאיו נאמנו.

כי קם ישראל אחר הרצחו,
ויכרז על ארצו וחיי נצחו,
ונשמות קדושיו רואות במחזה
ברוך אשר למראה הזה
החיינו וקימנו

 

אהרון צייטלין,
רוח ממצולה, עמ' ‏389

 

 

 בין ההר להר

 

מן הדין הוא, שחג העצמאות שלנו יהא מוכרז בהר ציון, כל זמן שאין בידינו הר הבית, ובאו השרים לבושי חג והדליק הנשיא את נר-התמיד במנורת המאור המיוחדת לכך בקבר המלך דוד; ושרה מקהלת מזמרים נאה: "לדוד מזמור" ו"שיר מזמור לבני קורח". אילו היתה מחשבתנו למגמה ארצית, כפי מסורת הכיסופים של כל הדורות, שראשית עצמאותנו המצומצמת בשטח הקרקעי אינה אלא ראשית חידושה של מלכות בית דוד.

 

אורי צבי גרינברג,
ידיעות רמת-גן, תשכ"ב

 

 

 הבא נצא לקראת הקב"ה

 

הנני רואה בחזיון שיבת ציון בדורנו גילוי אור ההשגחה העליונה, המחזיקה בידינו ומוליכה אותנו בין המים הזידונים אשר קמו עלינו לבלענו. הננו רואה את השם יתברך בכל צעד ושעל של העם היושב בציון... אנו עם אלקים וארצנו ארץ שמימית... הבה נצא לקראת הקב"ה, הבה נקבל ונתקרב ליד ההשגחה העליונה המושטת לנו, הנה נפגש עם כל אחינו בני ישראל בנתיבות הנצח של עמנו, תורתו ומצוותיו, לגאולה השלמה במהרה.

 

רבי יוסף כהנמן,
מתוך מכתב תשובה לבן גוריון
בשאלת "מי הוא יהודי",
כ"ז בטבת תשי"ט

 

 

 אתחלתא דגאולה

 

מדברים על "אתחלתא דגאולה". לדעתי, זהו כבר אמצע הגאולה.
ההתחלה כבר היתה לפני מאות שנים. אנו כבר נמצאים בטרקלין, ולא בפרוזדור. ברשימת העולים לארץ בימי עזרא ונחמיה כתוב, שכמה משוררים ומשוררות עלו לארץ, ורש"י אומר: כדי להרבות שמחה בישראל. גם כאן צריך להרבות בשמחה בחג העצמאות - בשמחה על גילוי השכינה ושיבת ציון, ובשמחה על מלכות ישראל הנבנית מחדש. זוהי התגדלות מלכות שמים.

 

הרב צבי יהודה הכהן קוק,
"השולחן המרובע", בהנחיית גאולה כהן, מעריב, ‏8.4.1963

 

 

 למדינת המשיח

 

יש להיאבק כדי לזכות למשיח: על ידי שנתגבר על עצמנו, על ידי השגת ההכרה האמיתית. ליהודי הדתי אין המשיח אשליה וחלום.
ודאות הוא; ודאות של הכרת ה'! זה מזמן הצביעו מביני דבר מוסמכים על כך כי רעיון המשיח אינו אלא מסקנה הגיונית של אמונתנו בא-ל אחד, של המוסר הדתי שלנו. המשיח יבוא, כאשר נהיה מסוגלים להקביל גדולתו הנשגבה בלבותינו. הלא זה אשר הבטיח לנו ה' על ידי נביאיו הקדושים. אם אנו נרצה, הרי יהיה המשיח מציאות. וזה עניננו, לעשות את המדינה החדשה לחזיון אדיר של מדינה יהודית אמיתית, להתגלמות ממשית של האידיאליזם היהודי, הגבורה היהודית, הקדושה היהודית והטהרה היהודית. תיבנה המדינה היהודית לפי הנתונים הטבעיים והמבנה הרוחני של היהדות, וכך תהא בבואה חיה של הישות היהודית.

 

הרב יעקב יחיאל ויינברג ,
המעיין, תש"ך

 

 

 
 
 
    תאריך עדכון אחרון:  02/07/2017  

עדכוני rss