סוכות

שמעון ליהודה בר מנשה לקרית ערביה. שלחתי לך שני חמורים, כדי שתשלח עמהם שני אנשים אצל יהונתן בן בעין ואצל מסבלה, כדי שיעמיסו וישלחו למחנה אצלך לולבים ואתרוגים. ואתה שלח אחרים מאצלך ויביאו לך הדסים וערבות והתקן אותם ושלח אותם למחנה מפני שהצבא רב, היה שלום.

שמעון בן כוסיבא, תרגום מארמית

סוכות - זכר לכבוש הארץ

כשצרו על ארץ האמורי של סיחון ועוג ועל כרכים שבארץ כנען, אז ישבו ישראל בסוכות, כמו שכתוב "הארון וישראל ויהודה יושבים בסוכות". וזהו "למען ידעו דורותיכם", שלא יחשבו שמאבותינו אברהם יצחק ויעקב אנחנו יושבים בארץ, אלא ידעו שיצאו ממצרים וצרו על הערים ונתנם ביד ישראל. ומה שכתוב בנחמיה: "כי לא עשו כן מימי יהושע בן נון" ולא אמר "מימי משה", לפי שמשה לא כבש רק סיחון ועוג, אבל יהושע לכד וכבש כל הערים.

ר' אלעזר מגרמייזה, רוקח הל' סוכה

הקהל

בין רבן גמליאל הזקן ובין הפילוסוף ידידיה האלכסנדרוני צועד איש גבוה, לבוש הוא בגדים לבנים ועליהם טלית מצוייצת שכולה תכלת, על ראשו צניף טהור.

- הוא אגריפס, הוא המלך!...

בו ברגע הבין העם, זקן ונער, כי לא לפני אחיו יתהדר מלך ישראל. לא בבגדיו יתפאר ויתגאה.

בפתח ההיכל נראה חזן הכנסת, כשהוא נושא את ספר התורה בידו ומוסרו לרבן גמליאל, וזה לכוהן הגדול, והכוהן הגדול למלך, כשהוא קם בענוה ואוחז בספר הקדוש ברגש לעיני כל העם. ויעמוד המלך לפניו נגד כל קהל ישראל, ובקול רם בירך את ברכת התורה הנהוגה ובקול צלול התחיל קורא בנעימה, קורא וגולל, גולל וקרוא.

למראה ענוותנותו של המלך לא עצר העם ברגשותיו, והקיפה השירה את כל ההר, סביב המקדש, המזבח ובימת המלך.

ח. א. זוטה מתוך "יום הקהל"

אגודה אחת

ארבעה מינים שבלולב, שנים מהם עושים פירות ושנים מהם אין עושים פירות. העושים פירות יהיו זקוקים לשאין עושים פירות; ושאין עושים פירות יהיו זקוקים לעושים פירות. ואין אדם יוצא ידי חובתו בהן עד שיהיו כולן באגודה אחת. וכן ישראל לא ישובו לארצם עד שיהיו כולם באגודה אחת.

ילקוט שמעוני, אמור

שמחה לפני ה'

ושמחתם לפני ה' אלהיכם שבעת ימים (ויקרא כג, מ)

אין שמחתם לפני ה', כי אם בזמן שהם אגודה אחת, והזהירם שתהיה השמחה לפני ה' דוקא, ולא בשמחת הריקים, המרבים מחלוקת בישראל, ובשמחה זו החריבו שני בתי מקדשים וגלו בראש גולים, כמו שכתוב (ישעי' נה, יב) "כי בשמחה תצאו" (תצאו מן הארץ), כי בעבור שהיו שמחים שלא לשם שמים סיבבו כל חלי וכל מכה, כמעשה האתרוג שזרקו בינאי המלך, אמנם "בשלום" (המשך הכתוב בישעי' נה, יב), כשתהיו באגודה אחת ושלום ביניכם, "תובלון" אל הארץ, "וכל עצי השדה ימחאו כף" - המה כל ד' כיתות הרמוזות בד' מינים אלו הבאים מעצי השדה, ימחאו כף לשמוח לפני ה'.

ר' אפרים מלונטשיץ, "כלי יקר" על התורה, עפ"י אברהם קריב

חג הסוכות בעדן

בבוא חג הסוכות ומלאו כל גגות הבתים הצפופים סוכות, ורחובות היהודים דומים כעיר גנים. רגילים בני עדן לשבת שעות הרבה במסיבה אל השולחן ומרבים לשיר משירי הסוכה. וכן נשמעים לאזנים כל מיני שירים בפעם אחת, וכעין מקהלה אחת. מסוכה אחת נשמע השיר: בסוכות תשבו שבעת ימים. / תוסיפו שנים כמה ימים... מסוכה מולה נשמע שיר: אשאלה מאת אלוהי יעזרני, / ישמעה קולי ויעשה לי רצוני, / אל ברחמיך הרבים שמחני, / כי אני נע ונד מרוב עווני... מסוכה אחרת נשמע שיר: ידידי, עורה / ומהר בנהרה / ואכתוב השירה / אשר בתוך לבי סדורה...

מהללאל העדני

סוכה באושוויץ

גם מצוות סוכה עלה בידי לקיים... אולם הישיבה בסוכה זו הייתה כרוכה בסכנת נפשות, היות ואנשי הס"ס עברו במקום זה בכל שעות היום כדי להשגיח על עבודת היהודים, ואם היו מוצאים מישהו יושב בסוכה ואוכל, היו מכים אותו מכת רצח. באופן כזה תפסו פעם את בני יקירי בעת שאכל כזית באותה סוכה, ובנס נשאר בחיים אחרי המהלומות הכבדות שניתכו אז על ראשו וגופו.

הרב צבי הירש מייזליש,שו"ת מקדשי השם, שער מחמדים, שיקאגו, תשט"ו

אמא עוד תהיה פדויה, הסוכה תהיה בנויה

פזמון עממי

הוי אתה רבונו של עולם. / למה לא תביט. / למה לא תראה / מר גלותנו, מר גלותנו! / עבור נעבור, / לארצנו הלוך נלך. / נלך לארצנו, / ושם נמצא את בוראנו, / ושם נמצא את גואלנו! / -הוי בני, אל נא תפחד, / ולבבך אל נא יחת! / אמא עוד תהיה פדויה, / הסוכה תהיה בנויה. / היה נבון, חכה לקץ!

הוי אבא! / פדה את אמא, / הסוכה הקימה! / - אי בני, אל נא תדאג: / אמא עוד תהיה פדויה, / הסוכה תהיה בנויה, / הללויה!

תרגום ש. שלום

מרגוע מן העמל

ואת ימי החג עלינו לבלות בסוכות, אפשר משום שאין אנו צריכים להיות שרויים עוד תחת כיפת השמים, מאחר שאין מתעסקים בעבודת אדמה... לאחר שהפירות נבצרו, בוא והיכנס גם אתה הביתה ומצא לך בדירתך הבטוחה מרגוע מן העמל שעמלת בעבודת השדה.

בניגוד לדעה שהסוכה היא דירת עראי ובאה להזכיר ימי הרעה - מפרשה פילון כסימן להרגשת רווחה.

פילון האלכסנדרוני עפ"י ח. חמיאל, מעיינות סוכות

תועליות הסוכה

הסתפקות במועט

(שיעור הסוכה) שהיא שבעה טפחים באורך ושבעה ברוחב ועשרה בגובה, כי זה מה שיורה תחילה על חיי הסיפוק והצימצום, כלומר: צמצם עצמך בתוך ההכרחי ואל תבקש גדולות, כי אם תרגיל עצמך בכך, לא יחסר לך כלום, ואם תתיר לך היתרונות - לא יספיק לך כל.

יראת שמים

והענן השני (שהסוכה) צריכה להיות תחת השמים, ולא יהיה סכך אחר מבדיל, כלומר: הבט מה למעלה ממך - השמים ושמי השמים וכל צבאם, וראה מי ברא אלה, וקבל עול מלכות שלימה, וכמו שאמר: (אבות א) "ויהי מורא שמים עליכם".

רבי יצחק עראמה

מה מרמזת הסוכה

- - - מצוות סוכה באה ללמדנו, שאין לנו קיום רק בצל וסכך אשר על פי ה', דעמידתנו בן האומות כשה בין הזאבים, דוגמת ישראל במדבר, אשר היו מסובבים נחשים שרפים ועקרבים ועומדים עלינו לכלותנו, ורק ענן ה' מגן עלינו. ואפילו אם ישראל ברום המעלה ומקורבים וחשובים בין האומות אל תסמכו עליהם ושקר בטחונם ורק נראים כאוהבים, כאשר מעיד הנסיון לנו מכמה מעשים שבדורות העבר ובדורותינו, וזה שציווה ה' (ויקרא כג, מב): "כל האזרח בישראל ישבו בסוכות", אפילו הסוברים שהם מושרשים וחזקים בישראל ישבו בסוכות - רק בצל מצוה וצלו של הקב"ה.

רבי משה שיק, דרשות מהר"ם שי"ק

הסוכה העליונה

סוכות המדבר לא היו רק לשעתם, אלא הן נמש