education - חינוך האגף לתרבות יהודית
 
 
 
 
 
 
 
 
ליל הסדר - נקודת שיא בחנוך המשפחתי היהודי - קוים לשיחה לפני הורים, מאת ד"ר יעקב רוטשילד
 

מבין פרשני המקרא רק שמשון רפאל הירש הטעים את העובדה המפתיעה שחגיגת הקוממיות של עם ישראל מתרחשת דווקא במסגרת המשפחה - בהקרבת הפסח לפנים ובמסבת ליל הסדר היום. המשפחה כתא ראשוני להתהוות העם - כן אנו רואים אותה בפרק חוקת הפסח.

 

הסוד החינוכי של ליל הסדר

במה, כך נשאל, טמון הסוד החינוכי וכוח הקסמים של ליל הסדר ? אם אין אנו טועים, הרי בזה שבמעמד זה המשפחה זוכה שוב - ולו לשעות ספורות - לתוכנה המקיף הקודם. המסובים הופכים שוב לחבורה לומדת המגיעה מתוך העלת הזכרון המשותף של המאורע המכריע בתולדותינו שוב לשיחה בעלת תוכן מהותי ועל ידי כך לשירת הלל נלהבת. קסמו של לילה זה הוא בזה שהכל מתרחש באופן בלתי פורמאלי, כמעט מעצמו, מבלי לשאף לחגיגות המתוכננת של טכס רשמי. אך אין זה גם שעור תורה "פרונטלי" הניתן כאן על ידי האב; הוראתו היא משוקעת בתוך שפת הסמלים העשירה של מצוות הלילה ומנהגיו המרובים, והרי מי שיתן את ה"שעור" בלעדיהם לא יצא ידי חובתו. "יכל מבעוד יום, תלמוד לומר 'בעבור זה', בעבור זה לא אמרתי אלא בשעה שיש מצה ומרור מונחים לפניך" (הגדה של פסח). חנוך אמתי אינו פונה רק אל השכל, אל המודע, הוא חודר לשכבות העמוקות יותר של הרגש ושל החוויה מתחת לסף ההכרה, ועל אלה מדברים למלים ופעולות בשפה יותר ברורה מתכני למוד מופשטים. בתחום זה, של העשיה הדתית והחוויה הדתית, אין תחליף למסגרת המשפחה. ההוראה המודרנית ביותר נשארת כאן מושפטת וחיוורת.

 

הבה ננסה לרענן את זכרונות הילדות שלנו במדה שהם קשורים לליל הסדר! מה השאיר עלינו את הרושם שלא נמחה ולא נשכח ? לא בראש וראשונה הפרושים המרובים - העמוקים והעממיים גם יחד שהשמיע עורך הסדר וכל המשתתפים עד הצעיר שבחבורה, אלא אווירת הערב, השולחן הערוך בחגיגיות, היין הנוצץ בכוסות, שלל האורות, הצלילים האהובים לא רק של השירים והזמירות אלא גם של "האמירה" הרציטטיבית של פרקי ההגדה ואף ריחות התבשילים המקובלים והמקודשים בקדושת המסורת; בקיצור העמידה האיתנה והבטוחה בתוך מסורת אהובה אשר אתה הזדהינו ואשר נישאה על ידי חברה טבעית, ראשונית, על ידי המשפחה: כל זה חובר כאן יחד  והפך את המאורע לנכס כה יקר בזכרוננו.

 

חוויות ממין זה - וליל הסדר לא היה היחיד  במחזור השנה - הן הן שעצבו בראש וראשונה את אישיותנו היהודית.

 

הסדר מכוון לילד 

הכל בליל הסדר מכוון לילד, מרוכז מסביבו  "child centered" במובנה של תורת החנוך החדישה. מוטל עלינו לעורר את התענינותו של  הילד במתרחש, לשמור על עירנותו הפנימית  למאורעות, ואין אב, ויהיה זה תלמיד חכם מופלג ביותר, שיצא ידי חובתו בערב זה, אם לא יצליח להביא את בנו לשאלה על משמעות המתרחש לפני עיניו התמוהות. "וכאן הבן שואל, ואין דעת  בבן, אביו מלמדו" (משנה פסחים י', ד'). רבים ממנהגי הסדר מתפרשים בתלמוד ובפוסקים "בשביל התינוקות שישאלו", ואנו מעמידים בסכנה אף את האוירה הרצינית והחגיגית כאשר מגיעה שעת גנבת האפיקומן והאב נאלץ להכנס למשא ומתן מיגע עם ה"גנבים" ובכוונה ידו נשארת על התחתונה.

  

השתרשרות במשפחה

"בצאתי ממצרים" - 'בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאלו הוא יצא ממצרים'. רק על ידי השתרשותו של האדם הצעיר ביחידה החברתית הקטנה, במשפחתו, הוא יגיע להזדהות עם החברה הרחבה יותר שבה הוא עומד, עם עמו ועברו, עם אישיותיו ההיסטוריים ועם עתידו. משום כך - ובזה אנו חוזרים על הנקודה שממנה יצאנו - חוגג עם ישראל את חג היותו לעם במסגרת המשפחה, התא היוצר של האומה.

 

מי יתן וחווית ליל הסדר תעשיר אותנו במידה כזו שנזכור את לקחו גם בחיי החולין של עבו-דתנו החנוכית : "למען תזכר את יום צאתך כל ימי חייך".

 

 

מתוך: דף לתרבות יהודית, גליון 69, בהוצאת האגף לתרבות תורנית, משרד החינוך התרבות והספורט, ירושלים

 
 
 
    תאריך עדכון אחרון:  02/07/2017  

עדכוני rss