חואן מירו

שמן על בד, 93X73 ס"מ.

אוסף מישל לריס, פריס

לצפייה בתמונה

התמונה שלפנינו כולה על רקע סגול. הקווים עדינים וזורמים, והם מעניקים לתמונה אופי פיוטי.
נקודת המוצא היא המציאות, אך בתיאור יש מידה רבה של הפשטה. ניתן להבחין בדמות אישה: שערות מתנפנפות ואיברים אינטימיים מרומזים. האשה עומדת על בסיס מלבני שחור ושטה על פני הגלים, המרומזים על ידי קווים גליים בצבע לבן.
דומה שהכל שרוי בתנועה: השערות המתבדרות ברוח, הקווים החוצים ויוצאים את גופה של האישה והגלים העוברים לרוחבה של התמונה, הזורמים לאי שם מעבר לשוליה.

התנועה מקבלת חיזוק על ידי הצורות הסטטיות: הראש העגול, הירח והמלבן השחור. שני הקווים – האנכי והאופקי – החוצים את התמונה, גם הם משמשים כאמת מידה ומעצימים את תחושת התנועה.

חואן מירו Joan Miro

1893 – 1983

צייר ספרדי, מהמקוריים והרבגוניים שבאמני המאה העשרים. במרוצת חייו פיתח סגנון ייחודי, שיש בו מזיגה של ציורי נאיבי ומתוחכם.

ציוריו, שבהם הרבה להשתמש במשטחים של צבע טהור, מרהיבים בצבעיהם. גם לקו תפקיד חשוב ביצירותיו של מירו. הוא מופיע כקו מִתאר לדמויות הצבעוניות וכקו עצמאי המשרבט צורות דמיוניות ומורות על כיוונים. הקו מעניק לתמונות תחושה עזה של תנועה.

סגנון ציוריו של מירו אינו מופשט לחלוטין. לרוב משמש לו הטבע כנקודת מוצא. פעמים רבות ניתן לזהות בציוריו דמויות אנוש ובעלי חיים בצורות ובצירופים ססגוניים ומפתיעים, אך לפעמים הדמויות הביומורפיות (צורות לא גיאומטריות המבוססות על הטבע) המופיעות בציוריו אינן ניתנות לזיהוי ברור.
אין זה מקרה שמירו השתייך בתקופה מסוימת לאסכולה הסוריאליסטית: צירופי הדמויות והצורות נראים לא אחת חלומיים, שלא מהעולם הזה, כנובעים מרובד בלתי מודע, ממציאות שלא תמיד ניתנת לפענוח.