education - חינוך האגף לחינוך יסודי

עדכוני rss

 
 
 
 
 
 
 
 
נספח
הערכת  פרוייקט "מחשב לכל ילד"
 

סיכום ודיון

דו"ח זה מביא ממצאים העוסקים במצבם של ילדים המשתתפים בפרוייקט "מחשב לכל ילד". הדוח מבוסס על איסוף מידע שבוצע בארבעה יישובים לגבי שלוש קבוצות ילדים: ילדים שהצטרפו לתוכנית רק לאחרונה (עד שנה) ילדים המשתתפים בתוכנית במשך שנתיים עד שלוש שנים וילדים הלומדים באותם יישובים ובאותן כיתות בהם לומדים הילדים בפרוייקט, אך אינם משתתפים בפרוייקט. הדוח מבוסס על מספר מקורות מידע- הילדים עצמם, הוריהם, מוריהם, ואנשי מפתח (בעיקר מתחום החינוך) המעורבים בפרוייקט מכל יישוב.


הממצאים מלמדים על מאפייני הילדים המשתתפים בפרוייקט ומשפחותיהם, על הערכתם את אופן יישום הפרוייקט ואת השפעתו על הילדים, ומספקים עדויות לכיוונים אפשריים של השלכות הפרוייקט לגבי הילדים (מבחינת ידע במחשבים, מצב לימודי, חברתי, וכד'), ומשפחותיהם. למרות מגבלות מערך המחקר, שפגמו ביכולת להסיק מסקנות חד משמעיות לגבי השפעותיו בחלק מהתחומים, הממצאים מאפשרים ללמוד על הצלחות הפרוייקט וחולשותיו, ומספקים בסיס לתיכנון המשך הפעילות בפרוייקט, באופן שיגביר את סיכוייו לתרום במידה ניכרת לילדים ולמשפחותיהם.


להלן הממצאים העיקריים העולים מדוח זה:

  • בחירת הילדים לפרוייקט
    מהממצאים ניתן ללמוד שהילדים המשתתפים בפרוייקט באים ממשפחות בעלות מאפיינים המתקשרים למצוקה- אחוזים גבוהים מהם (ביחס לקבוצת הילדים שאינם בפרוייקט ולאוכלוסיה הכללית) חיים במשפחות גדולות, במשפחות חד הוריות ובמשפחות המתמודדות עם קשיים כלכליים ניכרים. בנוסף הוריהם של ילדים אלו פחות משכילים. הילדים חשופים פחות מילדים אחרים לפעילויות תרבות ופנאי כגון חוגים וסרטים, עקב מצבן הכלכלי של משפחותיהם. מבחינות אלה, נראה כי המחשבים אכן הגיעו לילדים המתאימים לקריטריונים שנקבעו במסגרת הפרוייקט. קריטריון נוסף לבחירת הילדים לפרוייקט הוא היותם בעלי  "יכולת לימודית ממוצעת ומעלה" . חלק מהתלמידים הם אכן תלמידים טובים, אך חלק ניכר מהם הם תלמידים בינוניים ואף חלשים(אם כי יתכן כי בעת הבחירה הם הוערכו כבעלי פוטנציאל לימודי). היעדר קיום סדר עדיפות ברור בין הקריטריון הכלכלי לקריטריון הלימודי עלה כאחת הסוגיות המרכזיות בדוח היישום. יתכן שהממצאים בדוח זה מצביאים על כך שלפחות ביישובים שנכללו במחקר ניתנה בחלק מהמקרים עדיפות מסוימת  לקריטריון הכלכלי, או שהושם דגש על הפוטנציאל הלימודי ועל המוטיבציה, ולא על ההישגים בפועל.
  • היקף ואופן השימוש במחשב
    הרוב המכריע של הילדים משתמשים במחשב כמעט כל יום. רובם משתמשים במחשב הן לשם משחק והן לשם לימודים. הממצאים מצביעים על כך שדפוסי השימוש במחשב של ילדי הפרוייקט דומים לאלה של ילדים שאינם בפרוייקט ויש בבתיהם מחשב. גם בחינת השימוש במחשב לצרכי לימודים (שימוש בלומדות ועשיית דברים לבית הספר) הצביעה על כך שאחוזים גבוהים מבין הילדים בפרוייקט משתמשים במחשב לצרכים אלה, בדומה לילדים שאינם בפרוייקט. אחוז הילדים בפרויקט שדיווחו על שימוש בלומדות אף גבוה מאחוז הילדים שאינם בפרוייקט המשתמשים בלומדות. ניתן לייחס זאת לעובדה שבמסגרת הפרוייקט חולקו לילדים לומדות, וניתנה הדרכה בשימוש בהן. ממצאים אלה מעידים על כך שהפרוייקט הצליח במטרתו המרכזית- להנגיש את השימוש במחשבים לילדים ממשפחות מעוטות יכולת ולעודד אותם להשתמש בהם, דבר היוצר שוויון בהזדמנות לרכוש מיומנויות חשובות להשתלבות מוצלחת כמבוגרים בחברה המודרנית. בנוסף, הפרוייקט הביא לכך שילדים אלה מנצלים את המחשבים באופן מושכל בדומה לילדים אחרים שיש בבתיהם מחשב, וייתכן שאף יותר מכך. בניתוחים רב משתניים שנערכו, לא נמצא קשר בין מאפיינים שונים של הילדים ומשפחותיהם לבין אופן השימוש במחשב (שימוש בלומדות, שימוש במחשב לצרכי בית הספר), מלבד העובדה שילדים במשפחות עם 4 ילדים ויותר משתמשים פחות בלומדות.
  • המשכיות השימוש במחשב
    אחד החששות המרכזיים שעלו בתחילת הפרוייקט היה שכאשר מחלקים מחשבים בבתים, ובהיעדר תוכנית מובנית לעידוד ההמשכיות של השימוש במחשב, השימוש של הילדים במחשב יפחת עם הזמן, דבר שיביא לכך שמטרת הפרוייקט, להטמיע את השימוש במחשב בקרב ילדים ממשפחות חלשות, לא תושג. ממצאי המחקר מצביעים על כך שחששות אלה לא התממשו והיקף השימוש במחשב אינו יורד עם הזמן: ילדי הגל הראשון משתמשים במחשב לא פחות מילדי הגל השני, ויש אף סימנים לכך שעם הזמן, השימוש במחשב נעשה מגוון יותר. חיזוק לממצאים אלה ניתן למצוא בכך שהשימוש במחשב תופס מקום מרכזי בשעות הפנאי של הילדים.
  • הטמעת השימוש במחשב במשפחה
    בחלק גדול מהמשפחות יש אחים נוספים המשתמשים במחשב באופן תדיר, ובחלק קטן מהמשפחות גם ההורים משתמשים במחשב באופן תדיר. ראוי לציין כי הורים רבים ציינו שבני משפחה נוספים (בעיקר אחים, אך גם הורים), למדו להשתמש במחשב בעקבות הפרוייקט. חלקם למדו עם הילד בהדרכות, וחלקם למדו מהילד עצמו. ניתן לראות בכך ממצא חיובי משתי בחינות: הן משום שהדבר מרחיב את השפעות הפרוייקט בתחום מבינות בטכנולוגיית מידע לבני משפחה נוספים, והן מבחינת העצמת הילד, שהעובדה שהוא יכול ללמד את בני משפחתו עשויה לתרום להגברת בטחונות העצמי.
  • הערכת ההורים והילדים את השפעות הפרוייקט
    ההורים והילדים התבקשו להעריך האם ההשתתפות בפרוייקט שיפרה את מצב הילד בתחומים שונים. התחומים הבולטים ביותר לגביהם דיווחו ההורים (משתי הקבוצות) על שיפור הם בתחום הידע במחשבים (כ-90% מההורים) ובתחום ההערכה העצמית של הילד והמוטיבציה ללימודים (כ-60% מההורים, בשני התחומים). אחוזים נמוכים יותר של הורים חשו בשיפור בהישגים הלימודיים של הילדים ובמצב החברתי בכיתה. ראוי לציין ששני תחומים בהם חלק גדול מההורים ראו שיפור הם "סיכויי הילד להתקדם בלימודים בעתיד" ו"סיכויי הילד להצליח בחיים באופן כללי". דבר זה מבטא אולי את הציפיות הרבות שתולים ההורים במחשב, שהתבטאו גם בתשובות בנושא עמדות לגבי מחשבים: מרבית ההורים דברו כי "ילדים שאין להם מחשב מצליחים פחות בלימודים". כשנשאלו הילדים על תרומות הפרוייקט, מרבית הילדים (כ-80%) ציינו כי "יותר מעניין להם בשעות הפנאי". בנוסף, כמחצית מהילדים חשים שהם מצליחים יותר בלימודים, וכחמישית – שיש להם יותר חברים. מרבית ההורים סבורים כי הפרוייקט השפיע באופן חיובי על היחסים במשפחה ועל האחים של הילד, ורק מעטים מאד הצביעו על השפעות שליליות (כגון קנאה ומריבות בין האחים). גם חלק ניכר מהילדים חשים שהשתתפותם בפרוייקט השפיעה לטובה על הערכת בני משפחתם כלפיהם. בניתוחים רב משתניים שנערכו לא נמצאו הבדלים בין ילדים והורים שונים, על פי מאפייניהם, בתפיסת תרומות הפרוייקט, חוץ מבנושא אחד: הורים לילדים בגל הראשון והורים משכילים פחות מעריכים יותר כי ההשתתפות בפרוייקט שיפרה את הישגי ילדיהם בלימודים.
  • הישגים בלימודים
    אחת הציפיות המרכזיות היתה שההשתתפות בפרוייקט תביא לשיפור בהישגים הלימודיים של הילדים ובתפקודם בבית הספר. בשל הקשיים בהפעלת מערך המחקר המלא לא ניתן היה לעמוד על שינויים במצבם של הילדים בעקבות הפרוייקט. יחד עם זאת בגלל המאפיינים המשפחתיים הדומים של הילדים בשני הגלים, ניתן לראות בהבדלים משמעותיים ביניהם בהישגים הלימודים עדויות לכיוון ההשפעה של הפרוייקט. אולם בניתוח רב משתני שנעשה לא נמצאו הבדלים מובהקים בין הגלים בהישגים הלימודיים כאשר המאפיינים המשפחתיים של הילדים נותרים קבועים. תחום אחד בו נמצאו הבדלים מובהקים הוא ההתנהגות הלימודית, שבו מצבם של ילדים הנמצאים בפרוייקט זמן רב יותר (הגל הראשון) טוב יותר. לא ניתן להסיק מממצאים אלה מסקנות חד משמעיות כיוון שהם אינם מתבססים על שתי מדידות של מצב הילדים. אולם, הם מצביעים על הצורך לבחון היבט זה באופן מעמיק יותר, כיוון שייתכן ששיפור בהתנהגות הלימודית יוביל לשיפור בהישגים בטווח הארוך יותר.
  • קשר עם מערכת החינוך
    אחת הביקורות המרכזיות שהובעה ביחס לפרוייקט היא, שבתהליך התכנון ובתחילת היישום שלו לא נכלל מרכיב של יצירת קשר מובנה עם בתי הספר בהם לומדים הילדים. ביקורת זו התבססה על ההנחה שאם מערכת החינוך תתמוך בשימוש במחשב, הדבר יתרום לשימוש מושכל יותר ומכוון יותר ללמידה, ובכך תהיה התרומה לילדים גדולה יותר. גם הממצאים מדוח היישום העלו שקיימת ביקורת על היעדר הקשר עם מערכת החינוך והצביעו על הצורך לחיזוק שיתוף הפעולה של הפרוייקט עם בתי הספר. למרות זאת, בבתי הספר וברשויות שנבדקו, לא נמצאו עדויות להיערכות מאורגנת לקראת חלוקת המחשבים ולאחריה. מעבר לשותפות בתהליך בחירת הילדים שישתתפו בפרוייקט, לא קיבלו המורים שום הנחייה והכוונה לגבי תמיכה אפשרית בילדים שיקבלו מחשבים, וכרבע מהמורים שרואיינו אף אמרו כי אינם מכירים מספיק את הפרוייקט על מנת להעריך את השלכותיו. לפיכם גם לא היתה תשומת לב מיוחדת בכיתות לילדים שקיבלו את המחשבים. ממצאי המחקר מעלים גם ששיתוף פעולה מובנה עם מערכת החינוך מחייב הם את הרחבת היקף הפעילות עם מחשבים במסגרת בתי הספר, שהינו מועט, ובעיקר מתן הכשרה למורים על מנת שיוכלו להנחות את התלמידים בשימוש מושכל במחשב. זאת על רקע הממצאים שיותר ממחצית מהמורים דיווחו על ידע מועט בשימוש במחשבים ועל כך שהם מתקשים להשתמש במחשב בעצמם.
  • ההדרכה שניתנה במסגרת הפרוייקט
    מרבית ההורים מרוצים מההדרכות שניתנו לילד, אם כי חלקם היו מעדיפים הדרכות ארוכות ומעמיקות יותר. מרביתם חשים שהעובדה שנדרש ליווי של מבוגר להדרכות חשובה, אם כי רובם מדווחים כי כיום המלווה אינו עוזר לילד בשימוש במחשב (יתכן שהחשיבות שהם מייחסים לליווי נובעת דווקא מכך שהליווי סיפק הזדמנות לכן משפחה נוסף ללמוד, כפי שהוזכר קודם). גם רוב הילדים מרוצים מההדרכות. העובדה שחלק גדול מהילדים מסוגלים להתגבר על תקלות בהפעלת המחשב בעצמם ואף לסייע בכך לאחרים מעידה על הצלחת ההדרכה והתמיכה בתחומים אלה.
  • תמיכה לאורך זמן
    אחת הסוגיות שעלתה בתחילת הפרוייקט הינה, באיזו מידה יתרום המחשב לילדים אם לא תהיה תמיכה בשימוש בו לאורך זמן באמצעות הדרכות מתקדמות, חוגים או חונכים. למרות שכפי שנאמר, השימוש במחשב נשמר ומוטמע לאורך זמן, הממצאים מעידים על כך שלא קיימת תמיכה מתמשכת בעזרת אמצעים אלה. הצורך בהמשך בתמיכה בהדרכה הוא בין הצרכים הבולטים שהובעו על ידי ההורים והילדים. בנוסף, במידה שיפותחו מסגרות למיכה מתמשכת בשימוש במחשב, הן יוכלו לשמש להעשרת מגוון האפשרויות שלהם בשימוש במחשבים. בנוסף ניתן יהיה להשתמש במסגרות אלה כמנוף למתן העשרה בתחומים נוספים תוך שימוש במחשב כפלטפורמה. כיוון זה מקבל חשיבות מיוחדת על רקע הישגיהם הנמוכים בלימודים של חלק ניכר מהילדים כמו גם על רקע היקף ההשתתפות הנמוך יחסית בפעילויות העשרה בשעות הפנאי הכרוכות בתשלום.
  • הציוד שניתן במסגרת הפרוייקט
    רוב ההורים והילדים מרוצים מהמחשב ומהתוכנות שקיבלו, אך רבים מהם מעונינים בציוד נוסף – בעיקר תוכנות העשרה ולימוד, חיבור לאינטרנט, מדפסת ועוד. רבים מההורים דיווחו על כך שהם רכשו או מתעדים לרכוש ציוד נוסף, דבר העשוי להעיד על החשיבות המיוחסת למחשב במשפחות אלה, שמצבן הכלכלי בדרך כלל קשה. יש לייחס תשומת לב מיוחדת לנושא החיבור לאינטרנט. אחוז הילדים המחוברים בקרב ילדי הפרוייקט נמוך בהרבה מאשר בקרב הילדים שאינם בפרוייקט. לאור השימוש הגובר באינטרנט בתחומים רבים היעדר חיבור מחבל במטרתו המרכזית של הפרוייקט, שהיא מתן הזדמנויות לילדים ממשפחות מעוטות יכולת לרכוש מיומנויות טכנולוגיות הדרושות להשתלבות מוצלחת בחברה מודרנית.

 

לסיכום, המחקר מצביע על כך שהפרוייקט הצליח להשיג את מטרותיו המרכזיות:

 

  • להפוך את השימוש במחשב לחלק מחייהם של ילדים ומשפחות שלא היו יכולים לרכוש אותו בעצמם בשל מצבם הכלכלי: הפרוייקט הביא ילדים ממשפחות אלה למצב שבו הם משתמשים במחשב בהיקף ובאופן שבו משתמשים בו ילדים אחרים בני גילם שיש בבתיהם מחשבים. בכך, יוצר הפרוייקט יותר שוויון הזדמנויות עבור ילדים אלה.

    גם בקרב ילדי הפרוייקט, לא נמצא בניתוח רב משתני כי היקף ואופן השימוש במחשב קשורים למאפייני המשפחה (למעט מספר הילדים במשפחה) או למצב הלימודי של הילדים, דבר המצביע גם הוא על כך שהתוכנית הצליחה לנטרל במידה רבה את השפעת משתנים אלה על השימוש במחשב.
  • להטמיע את השימוש במחשב לאורך זמן: בניגוד לחששות, השימוש במחשב אינו פוחת עם הזמן.
  • צרכים לימודיים, דימו עצמי וכד', הממצאים מעידים על שביעות רצון הן של ההורים והן של הילדים מההשתתפות בפרוייקט ועל תחושה של תרומה בתחומים שונים. לגבי רוב התחומים לא נמצאו בניתוחים רב משתניים הבדלים מובהקים בין הורים וידלים בעלי מאפיינים שונים בתפיסת התרומה, כלומר, לא נמצא כי דווקא ילדים ממשפחות חזקות נהנות יותר מההשתתפות בתוכנית. כמו כן, לא נמצאו הבדלים מובהקים בין היישובים השונים.
  • המחקר הצביע על מספר מרכיבים של הפרוייקט שנראה כי הם תורמים להצלחתו, ושראוי לשמרם: השתתפות אדם נוסף ממשפחתו של הילד בהדרכות, מתן הדרכה בתפעול המחשב ובטיפול בתקלות, וחלוקת ציוד מתקדם ולומדות.

 

 
 
    תאריך עדכון אחרון:  06/02/2013