|
אמצעים אלה פותחים הזדמנויות ללמידה שיתופית, לשיתוף המידע, ליצירת קשרים חברתיים ומקצועיים חדשים מחד גיסא, ומאידך גיסא חושפים את המשתמש להתנהגויות חדשות המחייבות אותו להפעיל חשיבה ושיקול דעת בהערכת המידע, אמינותו ומהימנותו. פרופ' יורם עשת-אלקלעי מכנה חשיבה זו "חשיבה חברתית – רגשית" ושואל: "כיצד ניתן לדעת אם האדם בחדר הצ'ט הוא/היא באמת מי שהם מתיימרים להיות? האם כדאי לפתוח דואר אלקטרוני מידוען מפורסם? אולי הוא מכיל וירוס?" כיצד יוצרים אמון ונאמנות, בבחינת כבדהו וחשדהו בין השותפים בדיאלוג בכלל ובשיח הדיגיטאלי בפרט, שהרי הנמען לא תמיד מוכר וידוע?"
שאלות אלה ואחרות העלו את הצורך להתייחס לסוגיות האתיות והחברתיות שנובעות מרשת האינטרנט. חוזרי מנכ"ל סד/9 (א) ו – סד/3 (א) מתייחסים גם הם לסוגיה זו.
לגבי סוגיות מסוימות, כמו: הגנה על כבוד הזולת, הקפדה על זכויות יוצרים ושמירה על ציוד, יש לקבוע כללים ברורים ונוקשים. לעומת זאת סוגיות אחרות, כמו: שמירה על פרטיות או חלוקה הוגנת של זמן ומשאבים רצוי להביא לדיון לשם גיבוש הסכמות מקובלות. (מתוך המסמך "למידה בסביבה מתוקשבת בחינוך היסודי" עמ' 14 )
עקב צורך השעה, חברו יחד גופים שונים ופיתחו פעילויות לשכבות הגיל השונות בחינוך היסודי, בחמישה נושאים: שמירה על הרכוש, שמירה על הפרטיות, ניהול שיח, זכויות יוצרים וניהול זמן פנוי.
פעילויות אילו נועדו להעלות את מודעות התלמידים הן ליתרונות של רשת האינטרנט והן לסכנות האורבות לנו שם.
לפעילויות |