education - חינוך מנהל חברה ונוער זכויות התלמיד

עדכוני rss

 
 
 
 
 
 
 
 
חוק חינוך מיוחד
 

חוק חינוך מיוחד, התשמ"ח-1988
פרק א': פרשנות

1. הגדרות [תיקון: תש"ס]
(א) בחוק זה -
"חינוך מיוחד" - הוראה, לימוד וטיפול שיטתיים הניתנים לפי חוק זה לילד בעל צרכים מיוחדים, לרבות טיפולי פיזיותרפיה, ריפוי בדיבור, ריפוי בעיסוק וטיפולים בתחומי מקצועות נוספים שייקבעו ולרבות שירותים נלווים, הכל לפי צרכיו של הילד בעל הצרכים המיוחדים;

"ילד בעל צרכים מיוחדים" - אדם בגיל שלוש עד עשרים ואחת שמחמת התפתחות לקויה של כשרו הגופני, השכלי, הנפשי או ההתנהגותי מוגבלת יכלתו להתנהגות מסתגלת והוא נזקק לחינוך מיוחד;

"מוסד חינוך מוכר" - כמשמעותו בחוק לימוד חובה, התש"ט -1949 .

"מוסד לחינוך מיוחד" - מוסד חינוך מוכר שניתן בו חינוך מיוחד, לרבות כתה במוסד חינוך מוכר שבה ניתן חינוך מיוחד;

"שירותים נלווים" - שירותי הסעה וארוחות, עזרים מסייעים, שירותים רפואיים, פארא-רפואיים, פסיכולוגיים וסוציאליים, וכל שירות אחר שהשר קבע בצו, בהתייעצות עם שר הבריאות או עם שר העבודה והרווחה, לפי הענין;

"ארגון ציבורי" - ארגון ארצי של מתנדבים העוסק בטיפול בילדים בעלי צרכים מיוחדים מסוג מסויים או בקידום ענינם, שהשר הכיר בו בצו;

"השר" - שר החינוך והתרבות.

(ב) מונחים אחרים תהא להם המשמעות שיש להם בחוק לימוד חובה, התש"ט-1949 ובחוק חינוך ממלכתי, התשי"ג-1953, אלא אם כן ניתן להם פירוש אחר בחוק זה.

פרק ב': חינוך מיוחד חינם

2. מטרת החינוך המיוחד [תיקון: תש"ס]
מטרת החינוך המיוחד היא לקדם ולפתח את כישוריו ויכלתו של הילד בעל הצרכים המיוחדים, לתקן ולשפר את תפקודו הגופני, השכלי, הנפשי וההתנהגותי, להקנות לו ידע, מיומנות והרגלים ולסגל לו התנהגות מקובלת בחברה, במטרה להקל על שילובו בה ובמעגל העבודה.
3. חינוך מיוחד חינם [תיקון: תש"ס(2)]
ילד בעל צרכים מיוחדים זכאי לחינוך מיוחד חינם במוסד לחינוך מיוחד באזור מגוריו; לא נמצא מוסד כאמור באזור מגוריו אחראית רשות החינוך המקומית למתן חינוך מיוחד לילד במוסד מתאים, קרוב ככל האפשר לאזור מגוריו, אף אם המוסד נמצא בתחום שיפוטה של רשות מקומית אחרת.
4. אחריות למתן חינוך מיוחד חינם [תיקון: תש"ס]
(א) המדינה אחראית למתן חינוך מיוחד חינם לפי חוק זה.
(ב) קיום מוסדות לחינוך מיוחד לפי חוק זה בתחום שיפוטה של רשות חינוך מקומית, יהיה מוטל על המדינה ועל רשות החינוך המקומית במשותף.
(ג) רשות חינוך מקומית ששלחה ילד בעל צרכים מיוחדים למוסד לחינוך מיוחד הנמצא בתחום שיפוטה של רשות חינוך מקומית אחרת (להלן - הרשות השולחת), תשתתף בהוצאות קיום המוסד האמור בגין הילד בעל הצרכים המיוחדים ששלחה; השר יקבע בצו את שיעורי ההשתתפות של הרשות השולחת; לענין זה יראו רשות חינוך מקומית כרשות שולחת גם אם הילד בעל הצרכים המיוחדים שוהה מחוץ לתחום שיפוטה במעון כמשמעותו בחוק הפיקוח על המעונות, התשכ"ה-1965 4 (להלן - חוק הפיקוח).
(ד) השר רשאי לחייב רשות חינוך מקומית או רשויות חינוך מקומיות אחדות במשותף, לפתוח ולקיים מוסד לחינוך מיוחד לילדים בעלי צרכים מיוחדים הגרים בתחום שיפוטה של אותה רשות חינוך מקומית או של אותן רשויות חינוך מקומיות.

פרק ג': אבחון והשמה

5. מינוי ועדות השמה [תיקון: תש"ס]
השר ימנה ועדות השמה לילדים בעלי צרכים מיוחדים ויקבע את אזורי פעולתן.
6. הרכב ועדת השמה [תיקון: תשנ"ו, תש"ס]
(א) בועדת השמה יהיו שבעה חברים כמפורט להלן:
(1) נציג רשות חינוך מקומית והוא יהיה היושב ראש;
(2) שני מפקחים של משרד החינוך והתרבות, שאחד מהם הוא מפקח לחינוך מיוחד, או נציגיהם;
(3) פסיכולוג חינוכי לפי חוק הפסיכולוגים, התשל"ז-1977 (להלן - פסיכולוג חינוכי), מטעם הרשות המקומית;
(4) רופא מומחה ברפואת ילדים מתוך רשימה שיקבע שר הבריאות;
(5) עובד סוציאלי כהגדרתו בחוק העובדים הסוציאליים, התשנ"ו-1996, בעל נסיון של 5 שנים לפחות בטיפול בילדים בעלי צרכים מיוחדים (להלן - עובד סוציאלי), מתוך רשימה שיקבע שר העבודה והרווחה;
(6) הורה לילד בעל צרכים מיוחדים שיקבע השר מתוך רשימות שיגישו לו ארגוני הורים לילדים בעלי צרכים מיוחדים במערכת החינוך.
(ב) יושב ראש ועדת השמה יזמן את הועדה.
7. קביעת זכאות [תיקון: תש"ן, תש"ס ]
(א) ועדת השמה תקבע את זכאותו של ילד בעל צרכים מיוחדים לחינוך מיוחד ואת השמתו במוסד לחינוך מיוחד.
(ב) בבואה לקבוע השמתו של ילד בעל צרכים מיוחדים, תעניק ועדת השמה זכות קדימה להשמתו במוסד חינוך מוכר שאינו מוסד לחינוך מיוחד.
(ג) החליטה ועדת השמה על השמתו של ילד בעל צרכים מיוחדים במוסד כאמור בסעיף קטן (ב), תמליץ הועדה על טיפולים או שיעורים מיוחדים שיינתנו לו באותו מוסד.
(ד) הובא לפני ועדת השמה ענינו של ילד בעל צרכים מיוחדים שועדת אבחון לפי חוק הסעד (טיפול במפגרים), התשכ"ט-1969, קבעה שהוא מפגר, תתחשב ועדת ההשמה, לצורך קבלת החלטתה, בקביעת ועדת האבחון לענינו.
(ה) השר, בהסכמת שר האוצר, יקבע לכל שנת לימודים את התקציב להרחבת מספר הזכאים לחינוך מיוחד; השר יקבע לכל ועדת השמה את מספר הזכאים שהיא רשאית לאשר בכל שנת לימודים, על פי כללים שיבטיחו שסך עלות החינוך המיוחד לכל הזכאים החדשים לא יעלה על התקציב שייקבע כאמור לאותה שנה.
8. הפניה לועדת השמה
ועדת השמה תדון בענינו של מי שהופנה אליה בידי הורה, מוסד חינוך מוכר, רשות חינוך מקומית, ארגון ציבורי או מי שהשר, שר העבודה והרווחה או שר הבריאות הסמיך לכך.
9. סמכויות ועדה והדיון בה [תיקון: תש"ס(2)]
(א) ועדת השמה רשאית לצוות על כל אדם להמציא לה כל מסמך שברשותו וכן חוות דעת רפואית או פסיכולוגית הנוגעים לילד בעל צרכים מיוחדים, ולהפנות את הילד לבדיקות נוספות, לפי הצורך, והכל כדרוש לה לצורך החלטתה.
(ב) הועדה תזמין את הורי הילד בעל הצרכים המיוחדים ותאפשר להם או למי מטעמם להשמיע את טיעוניהם; כן רשאית היא לשמוע את הילד בעל הצרכים המיוחדים.
(ג) דיוני הועדה יירשמו בפרוטוקול; הפרוטוקול, המסמכים הרפואיים וכל מסמך אחר שבידי הועדה הם סודיים, אך מותר להביאם לידיעת אדם אשר נזקקים לשירותיו לצורך ההחלטה; אדם שלידיעתו הובא פרוטוקול או מסמך כאמור חייב בשמירת סודיותם.
(ד) הועדה תודיע בכתב להורי הילד בעל הצרכים המיוחדים או למי מטעמם על החלטתה ונימוקיה, אלא אם כן החליטה הועדה שמטעמים מיוחדים אין להביא את נימוקיה לידיעתם, ואולם פסיכולוג חינוכי, רופא או עובד סוציאלי מטעמם יהיה רשאי, בכל מקרה, לעיין בפרוטוקול כולו.
10. דיון חוזר [תיקון: תש"ס]
(א) מנהל מוסד לחינוך מיוחד יביא, אחת לשלוש שנים, את ענינו של ילד בעל צרכים מיוחדים הלומד במוסד, לדיון חוזר לפני ועדת ההשמה (להלן - דיון חוזר).
(ב) דיון חוזר יכול שיתקיים גם לאחר תקופה קצרה מזו שנקבעה בסעיף קטן (א), בין מיזמת מנהל מוסד כאמור ובין לבקשת ארגון ציבורי.
(ג) הורה רשאי, בכל עת, להביא את ענינו של ילדו בעל הצרכים המיוחדים לדיון חוזר, ובלבד שחלפה שנה ממועד ההחלטה הקודמת בענינו.
(ד) בדיון חוזר כאמור בסעיפים קטנים (ב) ו-(ג) רשאית ועדת השמה להחליט על סמך מסמכים בלבד.
11. החלטת ועדת השמה
החלטת ועדת השמה תתקבל ברוב דעות חבריה המשתתפים בישיבה ובלבד שמספרם לא יפחת משלושה.
12. מינוי ועדת ערר [תיקון: תש"ס(2)]
(א) השר ימנה ועדת ערר בת שבעה חברים.
(ב) חברי ועדת ערר יהיו:
(1) מנהל מחוז של משרד החינוך והתרבות או נציגו והוא יהיה היושב ראש;
(2) פסיכולוג חינוכי מחוזי של משרד החינוך והתרבות;
(3) מפקח לחינוך מיוחד;
(4) עובד סוציאלי מתוך רשימה שיקבע שר העבודה והרווחה;
(5) רופא מומחה מתוך רשימה שיקבע שר הבריאות;
(6) הורה לילד בעל צרכים מיוחדים שיקבע השר מתוך רשימות שיגישו לו ארגוני הורים לילדים בעלי צרכים מיוחדים במערכת החינוך;.
(7) נציג של ארגון ציבורי מתוך רשימות שהגישו הארגונים הציבוריים לשר.
(ג) יושב ראש ועדת ערר יזמן את הועדה.
13. ערר [תיקון: תש"ס]
(א) על החלטת ועדת השמה רשאי ילד בעל צרכים מיוחדים הורה או נציג של ארגון ציבורי להגיש ערר לועדת ערר, תוך עשרים ואחד ימים מיום שקיבל את ההחלטה.
(ב) ועדת ערר רשאית -
(1) לקבל את הערר ולשנות את החלטת ועדת ההשמה;
(2) להחזיר את הענין לועדת השמה לדיון נוסף, עם הוראות או בלעדיהן;
(3) לדחות את הערר.
(ג) ועדת ערר תתן החלטתה תוך עשרים ואחד ימים מיום שהוגש הערר, זולת אם האריכה את המועד מטעמים מיוחדים שיירשמו.
(ד) החלטת ועדת ערר תתקבל ברוב דעות חבריה המשתתפים בישיבה ובלבד שמספרם לא יפחת משלושה.
(ה) החלטת ועדת ערר תהיה סופית.

פרק ד': הלימודים במוסד לחינוך מיוחד

14. משך שנת לימודים
השר, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע כי שנת הלימודים במוסדות לחינוך מיוחד, כולם או מקצתם, תוארך מעבר לשנת לימודים רגילה; כן רשאי השר לקבוע כי לימודים במוסדות כאמור יתקיימו גם בתקופות של חופשת לימודים רגילה.
15. יום לימודים ארוך
(א) השר, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע יום לימודים ארוך במוסדות לחינוך מיוחד, כולם או מקצתם, ואת מספר שעות הלימוד ביום לימודים כאמור.
(ב) השר יקבע את השירותים הנלווים המתחייבים מקיום יום לימודים ארוך.
(ג) קביעה כאמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), לגבי מוסד לחינוך מיוחד הנמצא במעון המשמש מקום מגורים כמשמעותו בחוק הפיקוח, תיעשה בהתייעצות עם שר העבודה והרווחה.
16. מורים
(א) מורה במוסד לחינוך מיוחד יהיה מורה מוסמך בעל הכשרה לחינוך מיוחד או מורה שקיבל היתר זמני מאת המנהל הכללי של משרד החינוך והתרבות לשמש כמורה במוסד לחינוך מיוחד.
(ב) האמור בסעיף קטן (א) אין בו כדי למנוע העסקתו של אדם שאינו מורה כאמור בסעיף קטן (א), כמסייע למורה במוסד לחינוך מיוחד, כפי שיקבע המנהל הכללי של משרד החינוך והתרבות.
17. כיתה
השר, בהסכמת שר האוצר, יקבע בתקנות את מספר התלמידים המרבי בכיתה של מוסד לחינוך מיוחד, לפי סוגו ואופיו של המוסד.
18. מטפלים שאינם מורים [תיקון: תשמ"ט]
(א) השר רשאי לקבוע תקנים ואמות מידה מקצועיות לפסיכולוגים ולבעלי מקצועות פארא-רפואיים ואחרים שאינם מורים, המועסקים בחינוך המיוחד; קביעה כאמור תהא בהסכמת שר הבריאות או בהתייעצות עם שר העבודה והרווחה, לפי הענין; קביעה כאמור לענין תקנים תהא גם בהסכמת שר האוצר;
(ב) בעלי מקצועות כאמור בסעיף קטן (א) יהיו בעלי הסמכה או רישוי כנדרש במקצועם, לפי הענין.
19. תכנית לימודים אישית [תיקון: תש"ס]
(א) בראשית כל שנת לימודים ולא יאוחר ממועד שקבע השר בתקנות, יקבע הצוות המטפל במוסד לחינוך מיוחד, תכנית לימודים אישית לכל ילד בעל צרכים מיוחדים הלומד באותו מוסד.
(ב) לצורך קביעת תכנית הלימודים האישית יוזמנו הורי הילד בעל הצרכים המיוחדים או מי שהשר קבע, לענין זה, בתקנות.
(ג) בסעיף זה, "תכנית לימודים אישית" - תכנית המתארת את רמת תפקודו של הילד בעל הצרכים המיוחדים בעת הכנתה, מטרות ויעדים לימודיים פרק הזמן להשגתם, האמצעים הדרושים להשגתם ואמות מידה לבדיקת השגתם.
20. הערכה מסכמת [תיקון: תש"ס]
בסיום שנת הלימודים יקבלו הורי ילד בעל צרכים מיוחדים הלומד במוסד לחינוך מיוחד הערכה בכתב על מידת התקדמותו של הילד בתחומים שונים, בהתייחס לתכנית הלימודים האישית.

פרק ה': שונות

21. תיקון חוק לימוד חובה
בחוק לימוד חובה, התש"ט-1949, סעיפים 4א עד 4ה, 6(א1) ו-9 - בטלים.
22. שמירת דינים [תיקון: תש"ס]
(א) חוק זה בא להוסיף על האמור בכל חוק ולא לגרוע ממנו.
(ב) שירותי בריאות הניתנים לפי חוק זה, אינם שירותי בריאות, לענין סעיף 3(א) לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994.
23. ביצוע ותקנות
השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו.
24.

תחילה ותחולה [תיקון: תשמ"ט, תש"ן, תש"ס]
(א) הוראות חוק זה לענין -
(1) מתן חינוך מיוחד לילדים בעלי צרכים מיוחדים בגיל שלוש וארבע או בגיל העולה על שמונה עשרה שנים;
(2) מתן שירותים נלווים, יוחלו בהדרגה, החל בשנת הלימודים התשנ"ב, על פי צווים שיקבע השר, בהסכמת שר האוצר, לכל אחד מהענינים האמורים, כולו או מקצתו, ובלבד שההחלה תושלם לא יאוחר מראשית שנת הלימודים התשנ"ט.
(ב) תחולתם של סעיפים 17,15 ,14, ו-18 בשנת הלימודים התשנ"ב ואילך.
(ג) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), בשנות הלימודים התש"ן והתשנ"א ייערך בשני אזורים שייקבעו בצו שיתקין השר בהסכמת שר האוצר ניסוי של החלת ההוראות הנזכרות בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), כולן אן מקצתן, הכל בהיקף, בתנאים ובסייגים שייקבעו בצו כאמור.
(ד) תחילתן של יתר הוראות חוק זה ששה חדשים מיום פרסומו.


יצחק שמיר
ראש הממשלה
             יצחק נבון
     שר החינוך והתרבות

             חיים הרצוג
         נשיא המדינה          

 


 



 

 
 
    תאריך עדכון אחרון:  10/06/2009