education - חינוך מנהל חברה ונוער זכויות התלמיד

עדכוני rss

 
 
 
 
 
 
 
 
לילד עם מוגבלויות יש זכות לחיים מלאים והוגנים
הפעילות נכתבה בשיתוף עם המפמ"ר לתיאטרון, אפי וישניצקי
 

פעילות מתחום התיאטרון

נושא הפעילות:

לילד עם מוגבלויות יש זכות לחיים מלאים והוגנים. על המדינות החברות להעניק לו, ככל שניתן, טיפול מיוחד, סיוע ושירותי חינוך בהתאם למוגבלות שלו.
זכותי לקבל תמיכה שתאפשר לי להשתלב בחיי החברה ותאפשר לי נגישות אם יש לי מגבלות.
אחריותי לאפשר לכל הילדים, גם אם הם מוגבלים, ליהנות מחיי החברה.

 

רקע:

ילד עם מוגבלות פיזית שכלית או נפשית יכול להיות בעל תפקוד רגיל בהרבה מתחומי החיים ובכל זאת עלול להישאר מבודד ומקופח מבחינה חברתית. יש לזכור שבחיי המציאות אנו מוצאים את עצמנו מוגבלים בהרבה מצבים וחושבים שלו רק הייתה לנו עזרה או תמיכה היינו נחלצים מהמצב הקשה בו אנו נמצאים או מתמודדים טוב יותר עם קשיינו. מוגבלות היא מושג המתפרש על תחומי חיים נרחבים והיבטיו מורכבים. שיתוף פעולה, רצון טוב, התייחסות חברית ומוכנות לעזרה יכולים להפוך את המוגבל לעצמאי, את בעל התלות לחופשי ואת הבודד לחבר. כך יהפוך התורם לנתרם.
שילוב ילדים עם מוגבלויות בחיי החברה תורם להסרה של מנגנוני הגנה שפיתחה החברה כלפי יוצאי דופן ו"אחרים". נוקשות  כזו מביאה את הפרטים בחברה או בקבוצה לפעולה בדפוסים מקובעים ובלתי משתנים. בעזרת תרגול אימפרוביזציה, משחקי תיאטרון והמחזה, המשתתפים מפתחים גמישות פנימית המאפשרת להם לפתח סובלנות לגבי אחרים כמו גם לגבי עצמם.סובלנות זו היא היכולת לקבל וללמוד ולא לדחות על הסף את האחר משום השוני שבו. (אליאב נהרין, במה במקום ספה, צ'ריקובר 1985,  עמ. 106).

 

מטרות התרגיל:

להפנים את חשיבות שילובו של הילד המוגבל בחיי הקהילה באופן ספציפי, ובחיי החברה בכלל. על ידי התנסות בתהליכים בהם תועלה ותומחש התמודדותו של יוצא הדופן בחיי יומיום בחברה, יבינו המשתתפים כי פיתוח סובלנות לקשיי האחר והכרה בתועלת שבתמיכת הקהילה בבעלי מוגבלויות ו"אחרים" בכלל, יעשירו אותם ויעזרו להם להתמודד עם קשיי עצמם. דרך הכרת ייחודו של האחר, יוכלו המשתתפים לבחון ולהעריך או לאמוד את התרומה לעצמם ולזולתם בתחום זה .(תורם כנתרם)
הפעילויות תתמקדנה בבידודו של ה"אחר" או המיעוט, או בעל המוגבלות מחוץ לקבוצה. על ידי הצבת "מראה" למשתתפים בזמן ההפעלה וגם אחריה, הם יוכלו או ינסו, לצמצם את הריחוק בינם לבין ה"אחר" או המוגבל גם במציאות. ויבינו כי שילוב האחרים הוא לא רק מחוייבות חברתית, אלא זכות.

 

הכנה:

לפעילות דרוש חלל היכול להיות בעת הצורך חדר כיתה או חדר ספח בבית הספר או במבנה אחר. כמו כן, יש להכין כמה פרטי ריהוט בסיסיים כמו שולחן, כסאות, קולבים וכונניות. לצורך עיצוב הדמויות יש להכין פרטי לבוש, ומלאי אביזרים וחפצים לשימוש המשתתפים. הפריטים והחפצים יכללו: תמונות, חפצי בית, כלי עבודה, כלי יצירה, ומכל הבא ליד.

 

שלב 1: הטענה או פעילות התחלתית

מטרות התרגיל:

לאפשר למשתתפים להפנים את נושא קשיי הביטוי וההבעה של בעלי המוגבלויות בניסיונם להשתלב בחיי החברה. באופן כזה, המשתתפים ש"יגלמו" עצמם כבעלי מוגבלויות, פיזית, נפשית, או רגשית, יגיעו לתובנות טובות יותר הנוגעות לזולת או ל"אחר" המוגבל. כדי לעמוד על הקשיים הפיזיים ולחדד אותם, הטענת הנושא או הפעילות ההתחלתית של המוכנות, תיעשה באופן בלתי מילולי.
מוקד הפעילות הוא משחק סוציו-דרמטי בו המשתתפים חווים התנסות פעילה כדי לפתור בעיה או מערך קבוצתי של יחסי אנוש באמצעות רפרזנטציה סימבולית. המשחק ממוקד במצבי "כאילו" בהם אחד מהמשתתפים מתפקד כ"גוף מטפורי" בודד המעכב או משנה את מסלול העשייה וההתקדמות של הקבוצה כולה. חשוב להביא את הקבוצה לשותפות שבה יוכל הפרט לעבד, בסופו של דבר, את מצבו בביטחון ופתיחות, וללמוד לראות את עצמו כחלק מן הקבוצה. כל זה יושג על ידי "התכוונות מהופכת" שבסופה, או בשלב הרפלקציה, תובהר המטרה האמיתית-מקורית.

 

פעילות 1 - בניית מכונה: פעילות משותפת לבנייה יצירתית של גוף ממונע

מטרות התרגיל:

להמחיש מצבים בהם מוגבלים או אחרים מוצאים קושי להשתלב בפעילות חברתית מפאת קשיי התפקוד שלהם. המשתתפים יזדמנו  למצבים בהם המוגבלים אינם מספיקים, אינם מבינים או שחסרות להם מיומנויות כאלה ואחרות. חשוב לבדוק באילו תגובות יתקלו הילדים הללו, ומה תגלה הקבוצה על עצמה, על התנהגותה ועל חבריה במקרים כאלו.

  1. המשתתף הראשון מתחיל בפעילות תנועה שאליה מתלווה קול או צליל. מדי כמה שניות מצטרף משתתף נוסף להפעלת המכונה בעזרת גופו. המצטרף האחרון לקבוצה, (על פי הנחיית המדריך) פועל באופן שונה או במנוגד למטרה המשותפת. עקב כך מתעכבת הפעלת המכונה, או שהיא מקבלת-משמעות שונה.

פעילות 2 –  תרגיל חפצים יוצאי דופן

מטרות התרגיל:

המחשת מצבים בהם מתרחש זיהוי השונה ו/ או יוצא הדופן ובידודו  עקב בחירות התנהגותיות, החלטות מודעות או תגובות אימפולסיביות.

  1. יש לערום ערמת חפצים במרכז המעגל. מראש, יונח בין החפצים חפץ אחד יוצא דופן.
  2. המשתתף הבוחר בחפץ יוצא הדופן, ימשיך להפעיל אותו כמו האחרים, אך השוני יחייב קונפליקט (נעליים בערימת בגדים, סיר בערימת ספרים, כובע בערימת עיתונים, כדור בערימת כסאות, בגד אדום בערמת בגדים שחורים). על מפעילי החפצים הדומים או הקונבנציונליים, לבודד את המשתתף יוצא הדופן כך שיפעל לבדו.
  3. הפעילות תעבור משימוש בחפצים מוחשיים להאנשה דרך דימוי לחפצים. על משתתף אחד לפעול בעצמו על ידי כך ש"יגלם" בגופו חפץ יוצא דופן בין אחרים: המשתתפים יבחרו כיצד להגיב אל הדמות יוצאת הדופן בין קבוצת חפצים-דמויות הזהים: למשל: משתתף אחד יגלם כדור זכוכית בין כדורי מתכת או פלסטיק, בלון בין צעצועי "לגו", קובייה בין בובות.

 

שלב 2: תרגול

מטרות התרגיל:

לתרגל וליישם יישום תיאטרוני-דרמטי, שההתנסות וההכוונה בו יעזרו בזיהוי הסימפטומים הנחשפים מהמפגש עם יוצאי הדופן והקשיים הכרוכים בשילובם בחיי החברה.
ההכנות לתרגיל, הבחירות והאמצעים שיינקטו על ידי המשתתפים, יחד עם הניתוח בשלב הרפלקציה, ישלימו את כוונות המטרה.

  1. המשתתפים מתחלקים לקבוצות של ארבעה עד חמישה.
  2. בשיחה משותפת או על פי הנחיית המדריך, יש להחליט מראש על מצבים בהם קבוצת משתתפים עוסקת בפעילות משותפת כמו: כנס בחירות , ארוחה, תחרות ספורט, טיול, הכנות למופע. על כל אחד מהמשתתפים לבחור מרכיבי דמות ייחודיים כמו: גיל, מקצוע, אפיון פיזי,תלבושת ואביזרים. בנוסף לכך יבחר כל משתתף מגבלה המפריעה לו לקיים פעילות חברתית כשווה בין שווים. הקבוצה תבחר מקום לפעילות: בית פרטי, מקום ציבורי, בית חינוך, אתר טבע.
  3. אחד המשתתפים מבודד, בגלל המגבלה בה בחר, ומפנה את החדר כדי לתת לחבריו להגיע להחלטה "אובייקטיבית" לכאורה. המשתתפים הנותרים מפתחים סיטואציה העוסקת במשתתף הנעדר ומוגבלותו, כשחלק מחליטים לשנות את כל הפעילות למענו וחלק מחליטים לבודד אותו. עם שובו, נפסקת השיחה, עד שמשתתף אחר מתנדב לצאת. מוקד התרגיל: מה נאמר על המשתתף הנעדר, שלא נאמר קודם לכן, בפניו.
  4. לאחר שהסתיים הסבב וכל המשתתפים ביצעו את מטלת היציאה או עזיבת החדר, תתקיים "ישיבה" נוספת, ובה יסופר לכל אחד מהמשתתפים מה נאמר עליו בהעדרו.

 

          חלון למחזאות


המחזה: הקיץ של אביה מאת גילה אלמגור


אביה היא ילדה בת 10, יתומה מאב, החיה בפנימייה כי אימה החד-הורית ניצולת השואה, חולה בנפשה. בטקס סיום הלימודים, מגיעה האם לפנימייה ומוציאה משם את אביה. אחרי שהן חוזרות הביתה, האם מגלחת את שערותיה של אביה, והיא הופכת מושא לעג עבור הילדים במושבה. גם האם היא מושא ללעג ולבוז עבור ילדי המושבה המכנים אותה "משוגעת". למרות שאביה רוצה להשתתף בחיי החברתיים של ילדי המושבה היא מנועה מלעשות כך בגלל שונותה. בסופו של דבר, חוטפת האם התמוטטות עצבים ונלקחת בחזרה למוסד הרפואי. אביה מבינה שהיא יתומה מלידה, וחוזרת לפנימייה.

 

מדוע בחרנו במחזה זה?


בעזרתו ניתן להמחיש עד כמה השונות יכולה לבודד את הפרט ולגרום לנידויו החברתי. לא תמיד השונות מתבטאת במגבלה גופנית או נכות. בהרבה מקרים עצם ההשתייכות למקורות או שרשים יוצאי דופן מהווה מוקד וסיבה לאפליה, הרחקה ונידוי מחיי חברה.

 

אפשרות נוספת: המחזה הנערים שבדלת ממול


במרכז ההצגה ארבעה בחורים מוגבלים שכלית החיים יחד בדירה אחת. בהצגה, על פי המחזה של טום גריפין, מנסים ארבעת "הבחורים בדלת ממול", להתמודד בכוחות עצמם עם קשיי היום-יום ועם יחסה העוין של האוכלוסייה הבריאה שבשכנותה הם גרים. בין העובד הסוציאלי שתומך בהם לבין הבחורים נוצר קשר מיוחד של אמון וקרבה, עד לרגע שבו הוא מודיע להם שעליו לעזוב אותם לטובת עבודה אחרת. המחזה מתאר את שגרת חייהם היומית של המוגבלים שכלית, על רגעיה השמחים והכואבים.

 

מדוע בחרנו במחזה זה?


התלמידים יכירו מקרוב את שגרת חייהם של אוכלוסיות מוגבלות, בעלות צרכים מיוחדים, ומן הסתם גם שונות  ואחרות. ההכרות תעניק פרספקטיבה חדשה שתאפשר להבין כי לילד נכה יש זכות לחיים מלאים והוגנים, טיפול מיוחד, סיוע ושירותי חינוך בהתאם למוגבלות שלו. המחזה יבהיר לתלמידים כי זכותו של הילד הנכה לקבל תמיכה שתאפשר לו להשתלב בחיי החברה ותאפשר לו הנאה מחיי חברה ונגישות לכל תחומי החיים גם אם יש לו מגבלות

 

אפשרות נוספת: המחזה מעלה קרחות מאת אפרים סידון

 

"מעלה קרחות" היא עיר שכל תושביה קרחים שלא ראו שערה מעולם.יום אחד מגלה ראש העיר לתדהמתו כי על ראשו צומחת שערה וכל ניסיונותיו להיפטר ממנה לא מצליחים. כאשר מגלים תושבי העיר את האמת על השערה, מאבד ראש העיר את משרתו, והוא מסולק לגלות. המחזה מתמקד בשאלה האם יחזור ראש העיר ל"מעלה קרחות" והאם יושב לו כבודו. כמו כן, נחשפת ומתמקדת הבעייתיות סביב השאלה האם יבינו התושבים כי תכונותיו של הנבחר חשובות מהמראה החיצוני?

 

מדוע בחרנו במחזה זה?


המחזה "מעלה קרחות" הוא משל סאטירי על קבלת האחר, על מנהיגות, דמוקרטיה, שמרנות ודעות קדומות. באמצעות מחזה זה ניתן להמחיש כי יוצא הדופן אינו צריך להיות מושא לנידוי והרחקה. מעשים כגון אלה אינם תורמים לחברה אלא מפלגים אותה והורסים אותה מבפנים. תשתית ערכית תביא להפחתת האפליה ותקדם את ערכי השוויון בין יוצאי הדופן והחברה כולה

 

 

שלב 3: שיקוף (רפלקציה)

הקבוצה תדון בפעילויות ומשמעותן כאשר השאלות המופנות אל המשתתפים תהיינה: 

  1. מה חשתם כלפי מי ש"הפריע" בהגשמת המטרה המשותפת לבניית המכונה?
  2. מה לדעתכם גרם לכך שיפעל בצורה אחרת?
  3. מה חשתם כשנכנסתם לפעילות וידעתם מראש שתפריעו לה?
  4. כיצד משתקפים או עלולים להשתקף התרגילים שעשיתם בחיי המציאות?מה הייתם עושים כדי לעזור למשתתף או לילד המוגבל? האם הייתם מתייצבים לצידו גם אם הדבר היה כרוך במחיר עזיבת הקבוצה? האם ניתן לקבוע גבולות לפתיחות וסובלנות?
  5. איזה סייגים הייתם מציבים מול הזכות הזאת?האם בכל מקרה יש לעזור למוגבל? האם יש פעמים שעזרה או תמיכה מוגזמת ישיגו מטרה הפוכה מזו שקיוויתם להשיג מלכתחילה?
 
 
    תאריך עדכון אחרון:  22/08/2013