רעשים קיימים תמיד בסביבתנו. החיים שלנו  עשירים  בקולות וצלילים מסוגים שונים, כמו רעש גלים, גשמים ורעמים,זיקוקי דינור,צפירות... האדם או בעלי החיים קולטים קולות אלה באמצעות חוש השמע, ומגיבים עליהם בהלימה לתחושה שהקול יוצר אצלנו,למסרים הסמויים והגלויים כחלק מהמידע שנאסף אצלנו. עם זאת, ישנם מצבים בהם רעש הופך למטרד ואף פוגע בבריאותנו ובהתפתחותנו התקינה. יכולת השמיעה שלנו מושפעת מכל רעש. ההשפעה הגופנית העיקרית של רעש היא על יכולת השמיעה שלנו. רעשים סביבתיים יכולים לגרום לפגיעה בשמיעה ולהביא אף לאיבוד יכולת השמיעה.

פגיעה ביכולת השמיעה משמעה פגיעה בזכות של כל אחד מאיתנו להתפתחות תקינה ולחיים ראויים בסביבה בה הזכות לחיים היא אמת מידה איכותית המוענקת לכל אדם, מבוגר או צעיר. למפגעי רעש בסביבה השפעות נוספות על גופנו, על מחשבותינו ועל נפשנו. חשיפה ממושכת לרעש מחמירה נזקים שונים – מחלות שונות, שיקולי דעת מוטעים עייפות, חוסר שקט, קשיי ריכוז והשפעות רגשיות.

במדינת ישראל קיימים חוקים שמטרתם להגן על התושבים ובמיוחד על ילדים ונוער מפני מפגעי רעש שונים. החוקים עוסקים בגורמים השונים לגרימת רעש, ובענישה על גרימת רעשים שונים. מידע על חוקים אלה מצורף בקישורים המופיעים בהמשך.

ישנה חשיבות רבה באיתור של מפגעי רעש בסביבתנו, טיפול בהם והפסקתם בכל דרך אפשרית. מפגעי רעש שכיחים בסביבה כוללים – רעשי מוסיקה מבתים פרטיים, רעשי תיקונים ושיפוצים של בניינים, רעשי מזגנים, רעשי אזעקות של רכבים, רעשים שמקורם בתנועת רכבים, רכבות או כלי תעופה, מוסיקה בדיסקוטקים, רעשים במגרשי ספורט ועוד מגוון רעשים הנוצרים על ידי אנשים.

טיפול במפגעי רעש מאפשר טיפוח איכויות החיים להן אנו זקוקים בטווח הקצר כגון אפשרות למנוחה, קריאה, הכנת שיעורי בית, צפייה בתוכנית טלוויזיה או שיחה, והתנהלות רגועה ולא עצבנית.(מפגעי רעש גורמים לעיתים קרובות להרגשת עצבנות, כעס ותסכול). כל אחת וכל אחד יכול לתרום לשינוי המצב – הורדת ווליום המוסיקה שאנו שומעים, לא לצעוק לחברים בקצה הרחוב, לבקש מההורים לכבות את מנוע הרכב כאשר איננו בנסיעה, להרגיע את הכלב הנובח שלנו, לא לטלטל או לזרוק חפצים ברחוב (פחי זבל, בקבוקים, נפצים).

חזרה ליום השמיעה הארצי - פעילויות בדרך ליוזמה חברתית