רשימת הפעילויות:

כל אחד והרעש שלו

בנעליו של כבד שמיעה

"קקפוניה או הרמוניה?"

כל אחד והרעש שלו

מה להכין מראש?

לצורך פעילות זו יש להכין מראש תקליטור (דיסק) שעליו יוקלטו מראש צלילים שונים כדוגמת מטוס ממריא, מוסיקה חזקה, פעילות מקדחה, רעש מפוח, תנועת רכבת, ציוץ ציפורים ועוד צלילים השכיחים בחיי היום יום בסביבתנו. בנוסף, יש להכין מכשיר להשמעת הדיסק.

הפעילות בכיתה

במסגרת הפעילות המורה תשמיע בכל פעם את אחד הצלילים המוקלטים. כל ילד יקבל דף, ויתבקש להתייחס לכל אחד מהצלילים הללו, ולציין האם עבורו צליל זה הוא רעש מטריד או שלא. לאחר סיום השמעת הצלילים השונים יציגו הילדים את ההתייחסות שלהם לכל אחד מהצלילים שהושמעו.
ניתן לרכז את תגובות הילדים, ולבחור את הצלילים שנחשבו למרעישים ולמטרידים ביותר מבין כל אלה שהושמעו.

בעקבות הפעילות הזו ניתן לברר עם הילדים את הסוגיות הבאות:

1. מתי  צליל מסוים נתפס על ידינו כרעש בעוד צליל אחר לא נתפס כך?
2. כיצד צליל מרעיש משפיע על האופן בו אנו מתנהגים בבית הספר או בבית?
3. מה אני עושה כאשר אני נתקל/ת בצליל מרעיש שמטריד ומקשה עלי?
4. למה הצלילים שהגיעו למקומות הראשונים במשחק נחשבו למרעישים ולמטרידים ביותר עבור רוב הילדים?

חומר למחשבה

צלילים שונים בסביבתנו יכולים לחוות כרעש עבורנו או עבור אחרים. ישנה שונות בדרך בה אנו חווים אותם. על מנת לכבד את בני האדם סביבנו החווים צלילים שונים כרעשים מוטלת עלינו האחריות להיות רגישים לשונות הזו. עלינו לנסות ולברר עימם האם צלילים מסוימים נתפסים עבורם כמקור רעש מטריד, ולהפחית עוצמות של צלילים כאלה (לדוגמה: אם אני אוהב לשמוע מוסיקה חזק מאד אך אחד מבני משפחתי חווה זאת כרעש עליי להתחשב בו ולהפחית את עוצמת המוסיקה או לדאוג שהחדר בו אני שומע את המוסיקה יהיה אטום ככל האפשר).

חזרה

"בנעליו של כבד שמיעה"

מה להכין מראש?

מספר אוזניות ואטמי אוזניים המפחיתים באופן משמעותי את יכולת השמיעה.

הפעילות בכיתה

חצי מהילדים בכיתה יקבלו אוזניה או אטמי אוזניים, ויתבקשו לחבוש או לשים אותם. המורה תציע מספר פעילויות שאותן יש לקיים בזוגות של ילד שומע וילד "כבד שמיעה" –

1. הילדים יתבקשו לנהל ביניהם שיחה קצרה.
2. הילדים יתבקשו לשחק יחד משחק "תופסת" או "מחבואים".
3. הילדים יתבקשו להכין יחד ציור משותף.
   ניתן להציע עוד משימות בהתאם לזמן העומד לרשות הפעילות. חשוב לאפשר לכל ילד להיות בצד השומע ובצד "כבד השמיעה", ולכן לאחר ביצוע חלק מהמשימות הילדים יתחלפו.
   

בעקבות הפעילות ניתן לברר עם הילדים את הסוגיות הבאות –

1. איך הרגשתי בתור שומע בפעילות המשותפת עם הילד "כבד השמיעה"? (ניתן להתייחס לרגשות כמו תסכול או כעס ולרצון להפסיק את הפעילות או לחילופין למצוא את הדרך לתקשורת הטובה ביותר)
2. איך הרגשתי בתור כבד שמיעה בפעילות המשותפת עם הילד השומע? (גם כאן ניתן להתייחס לרגשות ולמחשבות שהיו לי בזמן המשחק)
3. האם היו פעילויות שהיה יותר קל לעשות ביחד? אם כן – מדוע?
4. האם היו פעילויות שהיה יותר קשה לעשות יחד? אם כן – מדוע?
5. האם למדתי משהו חדש מהפעילות?
6. מה האחריות שלי ושלנו כשומעים כאשר אנו פוגשים ומנהלים קשר עם אדם כבד שמיעה?

חומר למחשבה

חוויית המפגש בין אנשים כבדי שמיעה ואנשים שומעים היא חווית מפגש בין שווים ושונים. מפגש בין אנשים בעלי שונות יכול להיות מתסכל ומכעיס ולעורר קונפליקט דווקא בגלל אותה שונות, ויכול להיות מרתק ומקשר.
היכולת לקיים קשר מכבד ומשמעותי בין אנשים השונים ביכולות השמיעה שלהם מחייבת הכרה והבנה את האחרים. הנחת היסוד היא שכולנו שונים, וכדי להתחבר וליצור טוב עבור כולנו,עלינו להכיר את החוזקות והחולשות אצלנו וגם אצל כל האחרים לצידינו. בירור הדרכים לתקשורת טובה והכרה בזכויותיהם של כל בני האדם להיות שותפים משמעותיים בקבוצה ובחברה ולחיות בסביבה מכבדת וראויה יביאו לא רק לחיברות אלא לתקשורת משמעותית לאורך זמן.

חזרה

"קקופוניה או הרמוניה?"

מה להכין מראש?

יש להכין כלי נגינה או כלים אחרים המייצרים צלילים. ניתן לבקש מהילדים שיביאו כלים או חפצים כאלה מהבית או להכין אותם יחד בכיתה. כלי נגינה או כלים בהם ניתן להשתמש (משולש, תוף קטן, משרוקית, קופסה ובה גרגירי שעועית וכן הלאה).  

הפעילות בכיתה

הפעילות מיועדת לתלמידי כיתות הצעירות, ומטרתה להמחיש כיצד צלילים נעימים יכולים להפוך למטרד רעש. וכיצד נדרשת מאיתנו אחריות ואף שותפות כדי למנוע מצבים כאלה.
כל ילד שבידו כלי יוזמן לנגן בו או להפיק ממנו מספר צלילים. הילדים יוכלו לחוות דעתם על הנגינה. לאחר מכן, המורה תבקש מכל הילדים לנגן או להשתמש בכלים אותם הביאו בו זמנית.

בעקבות כך המורה תשוחח  עם התלמידות והתלמידים:

1. מה היתה התחושה כשכל ילד ניגן לחוד על הכלי שלו?
2. כיצד הרגישו כשכולם ניגנו יחד?
3. מי הרגיש לא נעים ומדוע?
4. מה ניתן לעשות על מנת שהצלילים המעניינים של כלי הנגינה לא ילכו לאיבוד ברעש שנוצר כשכולם ניגנו יחד? אם הילדים יציעו רעיונות ניתן לבחון אותם בפועל בכיתה או בקבוצה.
5. מה אפשר ללמוד על האחריות האישית והאחריות הקבוצתית שלנו בנוגע לגרימת רעש בסביבה? (אם כולנו ניקח אחריות אישית ואחריות קבוצתית משותפת על הרעשים שאנו גורמים, נוכל להפחית אותם ואף להפוך אותם לצלילים נעימים כמו בלהקת זמר)
6. מה אפשר ללמוד על שותפות בנוגע לגרימת רעש בסביבה? (שותפות יכולה להפוך רעש מטריד לצלילים נעימים והדוגמה הבולטת ביותר היא המוסיקה של תזמורות שמורכבת מצלילים של כלי נגינה רבים אשר נשמעת נעימה לאוזן בגלל הנגינה המשותפת והתיאום)

חזרה

חזרה ליום השמיעה הארצי - פעילויות בדרך ליוזמה חברתית