education - חינוך האחר הוא אני
 
 
 
 
 
 
 
 
מתווה התהליך החינוכי
 

רציונל התהליך החינוכי

 

מערכת החינוך תוביל מהלך ערכי, חברתי, מוסרי והומניסטי, המאפשר לפרטים השונים זה מזה לחיות יחדיו בחברת מופת, המושתתת על ערכים אוניברסליים, דמוקרטיים, הומניסטיים ויהודיים, כפי שמופיעים במגילת העצמאות, ערכים של כבוד האדם, של שוויון, של צדק, של ערבות הדדית, של סולידריות, של סובלנות, של קבלת האחר, של הכלה ושל חמלה. חברה המאפשרת לכל יחיד מימוש עצמי מתוך אחריות, מעורבות ומחויבות לכלל.

המוסד החינוכי כחלק ממערכת החינוך הינו בבואה של החברה הכללית. השונות הבין-אישית בין התלמידים כפרטים והרב-תרבותיות בחברה הישראלית, הנוצרת ממגוון תפוצות, עדות וזרמים, מזמנת לפתחנו אתגר תרבותי וחברתי, והזדמנות ללמוד להכיל את השונה והאחר במעגלים שונים של חיינו ולהדגיש את ערכי החברה שלאורם נרצה לחיות. השונות החברתית היא משאב רב-ערך. ההון החברתי של החברה מועצם בזכות השונות בין חבריה המאפשרת למידה הדדית. הדבר מחייב תהליך מתמשך ורב-מערכתי, שבו שותפים רבים בתוך מערכת החינוך ומחוצה לה.

 

המהלך הערכי המוצע משקף בראש וראשונה עמדה ערכית-מוסרית של המערכת החינוך לנוכח תפקיד מסגרות החינוך השונות בחברה משתנה; אמונה בכושרו של החינוך לעצב לחיוב את דמותם של היחידים ושל החברה, אמונה שמערכת החינוך מסוגלת להוביל שיח אחר בחברה הישראלית, שיח דמוקרטי ערכי, המכבד את האחר ודואג לחלשים בחברה על יסוד המורשת הדתית והתרבותית של כל המגזרים, מתוך שוויון ותובנה שעל-פיה משתייך הפרט בסיטואציה מסוימת לקבוצת ה"דומים", ובסיטואציה אחרת הוא ה"שונה". מעבר להיותו תפיסה מנחה מחייב מהלך זה גם הגשמה בחיי היום-יום.

 

לצערנו, אנו עדים בתקופה האחרונה להתגברותם של אירועים קשים, המאופיינים בגילויי אלימות, גזענות, פגיעה בחלשים, בקשישים, בזרים ובגורמים שונים בחברה. אירועים אלה פוגעים ביכולתה של החברה הישראלית לשמש חברת מופת, ומחייבים התגייסות של המערכת החינוכית על כל שותפיה למניעתם, להובלת שיח מוגן בנושאים בעלי קונפליקט, ולהגברת המעורבות החברתית של הנוער כדי ליצור חברה טובה יותר.

 

מהלך זה עתיד להוביל לחיזוק אופטימלי של המשאב האנושי בבית-הספר, להרחבת ההזדמנויות ללמידה משמעותית, ליצירת אקלים מיטבי בבתי-הספר ולצמצום התנהגויות שליליות בין כותלי בית-הספר ומחוצה לו.

 

 

מטרות התהליך החינוכי

  1. טיפוח הממד האנושי שבתוך כל אחד מאיתנו, ובכל אחד ואחת בסביבתנו.
  2. קבלת השונה והאחר והימנעות מפגיעה בו.
  3. טיפוח ערכי נתינה, חסד ותרומה לחברה על כל גווניה.
  4. חיזוק, הרחבה והעמקה של תהליכי ההכלה במסגרות החינוך, כך שהלומדים יוכלו להשתלב, להתקדם ולהתעצם בהן.
  5. בירור ערכי של המושג "חברת מופת", ובחינת הדרכים להגשמת הערכים של חברת מופת במעגלי החיים השונים.
  6. הגברת  המודעות לאחריות האישית של כל אחד לבניית חברה ערכית, כתנאי לקיומה של חברת מופת.

 

עקרונות מנחים לתהליך החינוכי

  1. הערכים המנחים העומדים בבסיס התהליך הם: כבוד האדם, שוויון, צדק, סובלנות, קבלת האחר, הכלה וחמלה, דמוקרטיה, זהות ושייכות.
    המסרים שיודגשו:
    • שונות - הבנה ששונות מצויה בכל אחד, הבנה שהאחר הוא אני, ולכן קבלת השונה היא גם קבלה של עצמי, הכרת ערכה של השונות בחשיבה, בלמידה ובקיומה של חברה.
    • הכלה במעגלים השונים: פרט קבוצה או כיתה,  מסגרות חינוכיות, קהילה, יישוב.
    • כבוד האדם שנברא בצלם – הכרת זכויות האדם, החשיבות והמחויבות לשמירה ולהגנה על זכויות של עצמי ושל האחר.
    • גזענות – הוקעת התופעה בחברה הישראלית.
    • לקראת חברת מופת -  מהי חברת מופת, מהי התרומה הייחודית של כל אחד למימושה, כיצד יוצרים שיח חברתי ומהלך של שינוי חברתי לכיוון חברת מופת.
      נושאים אלה ייבנו כמטריצה, כאשר בכל אחד מהם יש להתייחס למושגים שונים המרכיבים אותם, לידע, לערכים, לדילמות, לכישורים, לתנאים בסביבה שיש ליצור, ולמנגנונים במערכת שיאפשרו יישום והפנמה.
  1. הבניית מהלך ערכי ארוך ומתמשך, המוביל להכשרת לבבות, להרחבת הידע במגוון נושאים, לשיח חברתי במעגלים השונים, לבחינת אורח החיים הלכה למעשה ולמעורבות חברתית.
  2. תהליך מעודד יוזמות וגמישות - משרד החינוך, המתווה את התפיסה ואת עקרונות התהליך, יעמיד לרשות כל השותפים לתהליך מרכז ידע ארצי, אינטרנטי, דינמי. בכל עת יוכלו כלל השותפים להוסיף חומרים לאתר המציגים יוזמות מהשטח.
  3. הלמידה והיישום יבואו לידי ביטוי בשלושה מעגלים מתרחבים הכוללים את מעגל "העצמי", מעגל "האחר" ומעגל "הקהילה והחברה". מהלך זה יוצר רצף ההולך ומתרחב - מן היכולת לכבד ולקבל את עצמי, עבור ביכולת לכבד, להעריך ולהכיל את השונה והאחר, וכלה ברצון הפרואקטיבי לתרום ולתת, לסייע ולקדם את האחר ואת החברה והקהילה שבה האדם חי. בשנת הלימודים תשע"ג הודגש המעגל הראשון. יש להמשיך לבססו, להעמיקו כאורח חיים מוסדי, ולצרף מתשע"ד את שני המעגלים הנוספים.
  4. הלמידה בנושא זה תעשה על רצף התפתחותי. בכל שכבת גיל יידונו הנושאים המתאימים לשלב הגיל, למצבי החיים שבהם מתנסים התלמידים ולדרך המותאמת להתפתחותם הקוגניטיבית, הרגשית והחברתית. הלמידה תתקיים על פני רצף היום כולו, מבוקר עד ערב, תוך שיתוף בין החינוך הפורמלי לחינוך הבלתי פורמלי.
  5. הלמידה תתרחש ברצף שבין השגרתי למודגש: הבלטת ערכים נבחרים בתחומי הדעת בשיעורים, לצד פעילויות ייחודיות סביב מועדים בלוח השנה האוניברסלי והלוקלי.
  6. התכנית תדגיש מפגש בין אוכלוסיות שונות בתוך המסגרת החינוכית, בקהילה ובחברה.
  7. הרחבת התכנית מהמסגרת החינוכית לקהילה וליישוב. מעורבות כל היישוב בתכנית תאפשר את הרחבת השיח בין מסגרות החינוך, ובין החינוך למוסדות אחרים בקהילה. מהלך זה יוכל ליצור תנועה שתבטיח יצירת שינוי.
  8. תהליך משתף - יצירת חיבורים ותנועה בין התכניות השונות ובין מסגרות החינוך ביישוב ובמחוז, באופן שיאפשר שיתוף רעיונות בין מוסדות החינוך.

 

 

מעגלי השותפות

  • משרד החינוך: המטה, מחוזות, מפקחים, מנהלים, מורים
  • טלוויזיה חינוכית
  • ראשי רשויות מקומיות
  • מנהלי מחלקות חינוך
  • נציגי חינוך בלתי פורמלי: מתנ"סים, תנועות נוער, ש"ש, מכינות קדם צבאיות, מדצ"ים, משצ"ים ועוד
  • נציגי מועצות תלמידים
  • נציגי הורים
  • ג'וינט ומגזר שלישי

 

  למסמך המתווה החינוכי המלא בעברית

 לאוגדן המלא בערבית

 
 
 
    תאריך עדכון אחרון:  03/06/2015  

עדכוני rss