education - חינוך האחר הוא אני
 
 
 
 
 
 
 
 
מיזמים של הפיקוח לאמנות מחוז צפון העסוקים ברב גוניות של זהויות וחיים משותפים
 

פרוייקט ייחודיות בית ספרית, בית הספר איילים

הפיכת בית הספר היסודי  איילים בטבריה לבית ספר לאמנויות בדגש על פיתוח חשיבה יצירתית. בחסות, הדרכה ובניית תכנית השתלמות של הפיקוח על האמנות מחוז צפון.  פעילות זו כוללת כתיבת תכנית עבודה בית ספרית חדשה על ידי והנחיית הכשרת מורים שנתית. בית הספר איילים מכנס אליו אוכלוסיה מגוונת המגיעה ממעמד סוציואקונומי נמוך ביותר. יש בו ילדים של אנשי צד"ל לשעבר, עולים מרוסיה, אתיופיה, דתיים ולא מעט מילדים אלה מגיעים ללא אוכל לבית הספר. ביוזמתה של מנהלת בית הספר הגב' רותי חליווה הוחלט לייחד את בית הספר כבית ספר לאמנויות בדגש על פיתוח חשיבה יצירתית. מחוז הצפון לא הקצה תקציב נוסף להפיכת המוסד לבית ספר לאמנויות ואין לבית הספר מורה לאמנות במשרה מלאה. ליבת הפעילות של תוכנית הייחוד נבנית על הכשרת המורות בבניית תוכניות הוראה אינטגרטיביות בהובלת האמנות העוסקות בחומרי היומיום ובהתמודדות עם מיגוון הזהויות של אוכלוסיית בית הספר. בימים אלה מסתיימת הכשרה ראשונית בת 30 שעות של המורות  בתכנית הייחוד.

פרוייקט אמנות של כולאננה

הכשרת מורים יהודים וערבים להנחלת ערכי חיים משותפים במסגרת יצירה אמנותית.
החינוך לשלום הוא אחד הכלים שבאמצעותם משרד החינוך מנסה להתמודד עם המציאות הקיימת בחברה  הישראלית. מציאות בה  הסכסוך בין יהודים לערבים בתוך מדינת ישראל הולך ומעמיק ומהווה איום, בין איומים אחרים, על יציבותה של החברה הישראלית. מערכת החינוך, כמו גם מערכות ממשלתיות  ווולונטריות נוספות, מנסה למצוא דרכים להתמודדות עם מצב זה ואף מנסה לשפרו. הפיקוח על האמנות במחוז צפון , עליו  אני ממונה, ובשיתוף והממונה על חיים משותפים וחינוך אזרחי, אני משיק תוכנית חינוכית לילדי כיתות יסוד ד' ו – ה' בשיתוף מכון מרחבים. התכנית הקרויה "אמנות של כולאננה" הינה תכנית מפגשים דו -שנתית בין מורות לאמנות יהודיות וערביות ותלמידים יהודים וערבים סביב למידה ויצירה באמנות. המטרה של תכנית זו היא בניית פעילות מפגשים ארוכת טווח בגישות המגע והנרטיב, הנסמכת על פעילות אמנותית לגילוי ויצירה של מרחבי הסכמה משותפים, ועל הכרה וקבלה של האחר. במילים אחרות, גילוי תרבותם של מגזרי האוכלוסייה היהודים והערבים זה על ידי זה באמצעות חקירה הדדית האחד לתרבותו של האחר ביצירה אמנותית ולמידה. 


התוכנית מתבצעת בשני מסלולים

  • שלושה מפגשי יצירה משותפים (כי אין תקציב ליותר מפגשים), לאורך שנת הלימודים, של קבוצות תלמידים יהודים וערבים בארבעה מוזיאונים ברחבי מחוז הצפון. במסגרת מפגשים אלו נפגשים התלמידים זה עם זה באופן ישיר. התלמידים מסיירים במוזיאונים ישתתפו בפעילויות שונות של צוות ההדרכה המוזיאלי וייצרו יצירה משותפת בפרק זמן מוגדר. השאיפה במפגשים אלו תהיה להביא את הילדים ליצור בזוגות מעורבים. מפגשים אלו בין התלמידים יערכו בגישת המגע.
  • יצירה חד לאומית של צמדי בתי ספר. במסגרת פעילות זו יבנו המורים במשותף על פי חלוקה לצמדים את תכנית העבודה המשותפת לכיתותיהם סביב הנושא "מקומי רב גוני". בניית התוכניות תתבצע בהדרכת מדריכי האמנות של מחוז הצפון. את ההדרכה וההנחיה של מפגשי המורים סביב תכנים וערכים של קיום משותף ושאלות של זהות יעבירו מנחי "מכון מרחבים". לאחר כינון תכניות הלימודים יעבדו המורים בצוותים לבניית עבודת אמנות משותפת. ההתאמה בין חלקי היצירה תתבצע בין המורים תוך העברה של תכנים, מסרים ודרכי פעולה לתלמידים ושיתופם בדילמות העולות מהצורך בהתאמה בין היצירות. המורים יחברו בין תלמידים שונים לקידום התיאום בפיתוח היצירה ואף יזמו מפגשים ספונטניים על מנת למצוא פתרונות משותפים לבניית יצירת האמנות המשותפת. הגישה במסלול היצירה החד לאומי מבוססת על גישת המפגשים המכונה גישה נרטיבית. התוכנית החד לאומית תיפרס לאורך כל השנה. היא מתבססת על מושגי יסוד כמו: מרחב הסכמה, רב גוניות, הוגנות, אהדה, אכפתיות ודאגה (care), תוך מתן דגש להיבטים של רב גוניות ושונות בעבודה עם התלמידים, כפי שאלו יבואו לידי ביטוי בסיפורי היצירה שלהם. כחלק אינטגרלי של הגישה הנרטיבית במסלול החד לאומי, יכלול מסלול זה יחידות חקר ויצירה של אמנות אסלאם, אמנות ישראלית עכשווית, אמנות יהודית ואמנות ערבית עכשווית. בנוסף גם  לימוד נושאי המורשות – נושאים הקשורים לחגים וטקסים בדתות השונות, תחנות בחיים  ומעגל השנה בדתות השונות. כל זה מתוך ההנחה שיחידות חקר אלה יספרו את סיפורה של כל תרבות. כמו כן מארגני התכנית יוצאים מתוך הנחה אפלטונית ואמפריציסטית שגילוי יופיה של תרבות האחר יגלה אותה כטובה. ההכרה בקרב התלמידים שהאחר ותרבותו יפים ועל כן טובים ומעשירים את החברה, וכי יש יופי ועצמה ברבגוניות ובשונות.


 

גלריית אחווה וחיים משותפים

מיזם משותף ביוזמת הפיקוח על האמנות עם המכון לאמנות במכללת אורנים, מוזיאון הזורע ומכון מרחבים. במסגרת זו אוצרת מוזיאון הזורע וחברת סגל המכון לאמנות שיר ימגוצ'י יחד עם הפיקוח לאמנות התאימו תערוכה לימודית קיימת הקרויה "האחר שבתוכי" במסגרת גלריה לימודית קבועה. התערוכה תתמקם בחלל שהותאם לכך בקיבוץ הזורע. הגלריה הלימודית תכיל גם יצירות תלמידים השייכים לפרויקט אמנות של כולאננה. במהלך השנה יבקרו בתי הספר המצויים בתכנית "אמנות של כולאננה" בגלריה טיעברו חוויה אסתטית ולימודית במסגרת הרחבת המודעות לאחר. לאחר הרצת הגלריה יגיעו בתי ספר נוספים לסיור ועבודה פעילה במסגרת התערוכה.

פרוייקט צפת עיר אמנויות

מיזם משותף בין הפיקוח לאמנות מחוז צפון לעירית צפת שתכנונו החל בתשע"ג.  מטרת העל של מערך לימודי "צפת-עיר-אמנויות" (שם זמני) מבחינה פדגוגית חינוכית היא בראש ובראשונה חינוך האזרח/התלמיד להבנת תופעות החברה והסביבה בה הוא חי. הבנתה של העיר צפת על אפיוניה, ייחודה והמורכבות שלה. מכאן שתכנית הלימודים יוצאת מתוך הנחת יסוד אינטגרטיבית קרי הבנה מכלילה עד כמה שניתן, של העיר צפת בכלל ושכונת האמנים בפרט, תוך ניצול תחומי הדעת השונים של בית הספר ליישום מטרה זו. התלמידים ילמדו על יחסי הגומלין הקיימים בין הסביבה הפיזית לסביבה האנושית והמהווים את סביבת חייו של התלמיד. בעיר צפת מתגוררות אוכלוסיות המצויות בקונפליקטים רעיוניים ותרבותיים ויש צורך בוער להכשיר את המורים ליצירת תוכניות יצירה העוסקות בתפיסות של גישור וחיים משותפים. חשיבותה של יצירת אמנות נובע מכוחה הויזואלי אך גם מהלימוד שלה בהקשר  חברתי ותרבותי. מכאן נובע שתלמידים יכולים באמצעות יצירות האמנות ותהליכי יצירה שונים בתחומי דעת נוספים, לבטא בצורה הטובה ביותר את הבנתם של יסודות מארגנים (רעיונות המפתח, סדרים) של השאלות ההכרחיות. האמנות מהווה גם כלי ביטוי רב עצמה אך גם כלי חקירה לימודית.

מורה-אמן, אזרח-אמן ומה שביניהם

פיתוח הכשרת מורים הרואה באמנות וערכים  הנלמדים בבית הספר עשייה ערכית הקשורה במעגלי זהות מורכבים של אוכלוסיית בית הספר, מורים ותלמידים כאחד . השתלמות זו משולבת עם הנחייה של מנחים ממכון מרחבים. ההשתלמות נערכה בפסגת קרית שמונה והתמקדה בעיקר עם שאלות זהות שהעלו מורות האמנות ביחס לתפקידן כמורות לאמנות, ביחס לשונות ומיגוון הזהויות בכיתה ממוצעת ודרך ההתמודדות עם שונות זו. כמו כן מתמודדות המורות עם דילמות והתלבטויות מול התפיסה הגורסת את תחום האמנות כתחום חוויתי תמים המעניק אמצעי ביטוי "ניטרליים" לתלמידים ועד לתובנה שהמורות מהוות כלי פעיל בהנחלת ערכים ובנשיאת הנרטיבים המרכזיים של התרבות.  

זהויות מתחלפות בין דת לאמנות

השתלמות מורים הנבנית בימים אלה עבור המגזר הדתי לאומי ותצא לפועל בתקופה בתשע"ד. בחמש השנים האחרונות יש פריחה של האמנויות בקרב מגזר החמ"ד. אך פריחה זו מלווה בשאלות רבות, התלבטויות לגבי הלכה, איסורים והיתרים. גוף ומרחב ביחס לדת. התופעה משפיעה רבות על פעילות המורות בכיתות. ההשתלמות תעסוק בשאלות של זהות, זהות אישית וזהות מקצועית  כמורה לאמנות על רקע ערכים כגון גיוון ונגישות ותועבר על ידי ומנחי מכון מרחבים.

קיימות ומיחזור באמצעות האמנות

פיתוח השתלמות מיוחדת למגזר הדרוזי בנושא אמנות וקיימות עם יעל תמיר בוגרת המכון לאמנות. מטרת ההשתלמות לעורר בקרב המורים מודעות סביבתית במעגלים מתרחבים  (הבית, בית הספר, יישוב וכו'), לשנות את התודעה ולהבין שזבל = זהב, להפוך את החומרים המצויים בפחי המחזור לחומרים זמינים ופשוטים ליצירה במרחב הכיתתי והבית ספרי ולפתח חשיבה יצירתית אצל התלמידים. לעורר את היצירתיות שבכל מורה ומורה דרך החפצים והחומרים המצויים בפחים; לגרום למורים להתרחק מהבנאלי והמוכר; יצירת תהליך לימודי-התנסותי של כל מורה במרחבו האישי שבסופו ייצא עם מאגר רעיוני וחומרי ללימוד התנסות בחומרי יצירה חדשים ומפתיעים  ובטכניקות מיוחדות; הכרות עם אמנים רבים שיצרו בחומרים בשימוש חוזר.

 

בברכה

ד"ר אלי ברודרמן
ממונה על הוראת האמנות
מחוז צפון

 
 
 
    תאריך עדכון אחרון:  20/11/2013  

עדכוני rss