ארגון ומינהל
3.
ארגון העבודה הפדגוגית
3.1
שבוע לימודים בן 41 שעות - יישום חוק יום חינוך ארוך
ולימודי העשרה
3.1‎-4
1 בדצמבר 1998
תאריך תחולה
 
עדכון החוזר
המיוחד ט', התש"ן

מטרת הפרסום
 

מבוא
1.
ביום כ"ד בתמוז התשנ"ז (31.7.98) אושר בכנסת חוק "יום חינוך ארוך
ולימודי העשרה" התשנ"ז, המוכר גם כ"חוק שטרית". הנוהל שלהלן נכתב
בעקבות חוק זה, והוא בא לבטל את החוזר המיוחד ט', התש"ן, "יום
חינוך ארוך, התשנ"א".
 
על פי הוראות החוק ילמדו התלמידים במערכת החינוך בישראל בכל
מוסדות החינוך ובכל המגזרים, מגן חובה ועד כיתה י"ב, 41 שעות
לימוד בשבוע. ההפעלה תהיה בהדרגה.
 
תוספת השעות מיועדת (כלשון החוק) -
 
"לתת הזדמנות שווה בחינוך לכל ילד בישראל כדי להביאו למיצוי
מרבי של כשרונותיו";
א.
 
"להוסיף שעות לימודים וחינוך על השעות הקיימות במוסדות
החינוך, כדי להרחיב ולהעמיק את הידע וההשכלה של התלמיד,
להוסיף חינוך לערכים ופעילות חברתית".
ב.
 
שבוע לימודים בן 41 שעות בחינוך הקדם יסודי
2.
כללי
2.1
 
בשנת הלימודים התשנ"ט מתחילה בגני החובה ובגנים מעורבים
תקופת ניסוי שבה נבחנים ההיבטים השונים ליישום החוק בגני
הילדים.
 
אוכלוסיית היעד
2.2
 
במסגרת הניסוי יוארך יום הלימודים בגני הילדים הנמצאים בכמה
שכונות/יישובים מתוך אלה שהחלו ליישם את החוק בהתשנ"ח
בבתי הספר היסודיים. הניסוי יופעל בגני חובה ובגנים מעורבים
ביישובים או בשכונות שהביעו נכונות להשתתף בו.
 
הנחות יסוד
2.3
 
שהייה ארוכה בגן מקצרת את זמן השהייה של הילד עם
ההורים, דבר המחייב שמירה על קשר הדוק בין הגננת לבינם
ועל הקפדה על כללי התנהגות מקצועיים.
א.
 
סביבת החיים בגן חייבת לענות על מרב הצרכים של הילדים:
עניין חינוכי לימודי, חום, תמיכה ואפשרות תעסוקה
לשעות רבות.
ב.
 
שירות חינוכי לימודי מחייב צוות מיומן, מקצועי ומגובש
הפועל על פי תכניות עבודה מתוכננות ומבוקרות.
ג.
 
הארכת השהות בגן מחייבת גיוון במרחב פיזי אסתטי העונה
על צורכי הילדים מבחינת הצפיפות, ההיגיינה, המראה,
הריהוט, הציוד המשחקי, הציוד הלימודי, הציוד
הטכנולוגי, מזגנים ומקומות מתאימים לאכילה ולמנוחה.
ד.
 
בעקבות שהייה ממושכת בגן נדרש שיתוף פעולה בתמיכה
טיפולית ובעזרה בתחום הלימודים לילדים בעלי קשיים
התפתחותיים.
ה.
 
תכנית לימודים העונה על צורכי ילדים במשך שעות רבות
תהיה מגוונת, דיפרנציאלית ועונה על תחומי עניין רבים.
ו.
 
צמצום זמן הבילוי עם ההורים מחייב יצירת קשר עם
הקהילה ושימוש במתקנים שבה לתכניות העשרה והרחבת
הדעת וקשר עם שירותי בריאות והזנה.
ז.
 
ארגון ההוראה לשעות שהייה רבות מחייב איגום משאבים
וארגון גמיש של קבוצות למידה על פי צורכי הילדים.
ח.
 
נטל האחריות הנוספת המוטלת על הגננת מחייב העסקת
גננות בעלות יכולת מנהיגות, יזמה וכישורים לניהול צוות
עובדים ולתיאום בין צוותי מומחים.
ט.
 
עקרונות פדגוגיים
2.4
 
שבוע לימודים בן 41 שעות לתלמיד משמעו הארכת משך
הלימודים של כל תלמידי הגן במסגרת הגנית.
א.
 
הארכת משך הלימודים תחייב שינוי באופן ניצול הזמן
(סדר היום), העשרת התכנים הלימודיים חינוכיים והטמעה
של מגוון תכנים עדכני וחדשני.
ב.
 
הארכת יום הלימודים תשמש זרז לארגון מחדש של תכניות
הלימוד ושיטות ההוראה כדי לאפשר התייחסות
דיפרנציאלית לתלמידים לצורך פיתוח יכולתם הרגשית
והקוגניטיבית, להעשרתם, לשיפור הישגיהם הלימודיים
ולשיפור האקלים בגן.
ג.
 
מכלול 41 השעות הוא רצף אחד המשלב פעילויות
חינוכיות בהתאם לצורכי התלמידים.
ד.
 
אחריות צוות הגן בכלל והגננת מנהלת הגן האם בפרט היא
על כל שעות הלימודים.
ה.
 
ארגון סדר היום מתבסס על קווי מבנה הלימודים ועל
עקרונות ההוראה וארגון ההוראה שמתווה האגף לחינוך
קדם יסודי בהתאם לחוזרים המתפרסמים על ידו.
ו.
 
מתוך אמונה באוטונומיה ובעצמאות הפדגוגית והמינהלית
של הגן, בהיותו המוקד המבצע הקרוב ביותר לתלמיד,
המכיר את צרכיו ואת קשייו והאחראי לקידום של כל
תלמיד, מוענקות סמכויות הפעולה העיקריות ביחס לתכנון
וליישום תכנית הלימודים לצוות הגן בהדרכת הפיקוח
ובאישורו.
ז.
 
בתכנית יודגשו התייחסות דיפרנציאלית לתלמידים, העלאת
רמת ההישגים וקידום תלמידים בהתפתחות האישית
והחברתית ובתחומי ההעשרה התרבותית חינוכית.
ח.
 
לגננת מנהלת הגן האוטונומיה (בתיאום עם הפיקוח)
ט.
 
להוסיף פעילויות חדשניות בתחומים שחסרו
למערכת ולהעמיק בתחומים מקובלים;
*  
להעשיר פעילויות חינוכיות ולקבוע שילובים בין
פעילויות לימודיות לבין פעולות חברתיות או
שילובים בין תחומיים;
*  
לארגן סדר יום מתאים ליכולת ולרמת העניין של
התלמידים (כדי למנוע התעייפות ושעמום);
*  
לבחור את דרכי ניהול הזמן על פי צורכי התלמידים
ובהתאם ליכולתם.
*  
הגננת מנהלת הגן תקבע את דרכי ההזנה בגן. המלצות בעניין
תישלחנה להורים על ידי הגננת, באיגרת שהוכנה על ידי נציגי
האגף לחינוך קדם יסודי, המפמ"רית של החינוך לבריאות
ונציגי משרד הבריאות.
י.
 
המפקחת על הגן תנחה את הגננות מנהלות הגן בהכנת תכנית
העבודה ותאשר אותה.
יא.
 
משאבי ביצוע
2.5
 
שעות
א.
 
ארגון שבוע הלימודים בגנים שלומדים בהם 6 ימים
בשבוע יהיה כדלקמן: התלמידים ילמדו בימים א', ב',
ד' ו-ה' בשעות 15.30‎-8, בימי ג' בשעות 13‎-8 ובימי ו'
בשעות 12‎-8.
1)
 
ארגון שבוע הלימודים בגנים שלומדים בהם 5 ימים
בשבוע יהיה כדלקמן: התלמידים ילמדו בימים א', ב',
ג', ד' ו-ה', בשעות 15‎-8.
2)
 
הגננת תחל את עבודתה לא יאוחר מהשעה 7.55.
3)
 
עבודת הסייעת בגן תחל לא יאוחר מהשעה 7.30,
ותסתיים לאחר עזיבת הילדים וסיום כל העבודות
הכרוכות בארגון הגן ליום הבא.
4)
 
תוספת השעות לעובדי הגן היא כדלקמן:
5)
 
10 שעות לגננת
-  
שעה לסייעת כמפורט ב- 4 לעיל, לפי הסכם
העבודה בין מרכז השלטון המקומי
להסתדרות הפקידים: הודעה בענייני עובדים,
828/98.
-  
שעות תל"ן תתקיימנה על פי בחירת ההורים
ובמימונם, בכפיפות לתקנות התל"ן.
6)
 
הגננת תעביר את תכנית העבודה השנתית לאישור
המפקחת. מנהל המחוז יודיע למינהל הפדגוגי על
הגנים שתכניותיהם אושרו לשם העברת התקציב.
7)
 
הצעת דוגמה לארגון סדר יום לגן
8)
 
הפעילות
המומלצת -
חלופה שנייה

הפעילות המומלצת - חלופה
ראשונה

מספר
השעות

השעה

קבלת הילדים ועידודם לבחור
בפעילות חופשית
35
דקות
8.30‎-7.55

בממ"ד: קדם תפילה ותפילה
20
דקות
8.35‎-8.15

פעילות גופנית למחצית הכיתה
בכיתה או בחצר:
- הגננת תעסוק באימון גופני,
במשחקי תנועה, בבטיחות בדרכים,
בתנועה או במחול.
- תלמידי המחצית האחרת ימשיכו
בעיסוקיהם בליווי הסייעות.
15
דקות
8.45‎-8.30
- פעילות העשרה
(קבוצה שלמה
או מחציתה)
- פעילות
תמיכתית
טיפולית
- עבודה
בקבוצות קטנות
- פנייה חופשית של ילדים למזנון
לאכול ארוחת בוקר
- פעילות חופשית, מודרכת
ומתווכת במרכזי פעילות
- סייעת בחצר וסייעת בחדר
לפעילות מודרכת
105
דקות
10.30‎-8.45

מפגש של כלל ילדי הגן להצגת נושא
מהנלמד בגן או לסיכום נושא,
התייחסות לאירוע שהתרחש בגן,
התייחסות לאקטואליה
30
דקות
11‎-10.30

פעילות לימודית מתוכננת
בקבוצות לפי הנושא הנלמד
90
דקות
11.40‎-11

פעילות חופשית בחצר או בכיתה
40
דקות
12.30‎-11.40

ארוחת צהריים קלה
30
דקות
13‎-12.30

מפגש חווייתי פתוח (סיפור, שיר,
חוויות אישיות)
30
דקות
13.30‎-13
תגבור פעילות
גופנית, מחול,
סיפור, המחזה,
תיאטרון בובות
- מנוחה (צפייה בטלוויזיה, האזנה
למוזיקה, עיון בספרים, ציור
חופשי)
- משחקי שולחן (הרכבה,
אסטרטגיה)
45
דקות
14.15‎-13.30
טיפול
אינדיווידואלי
בבעיות
לימודיות
והתפתחותיות
העשרה (אמנות, מחול, מוזיקה,
חינוך טרום כלי, התעמלות מתקנת)
45
דקות
15‎-14.15

סיכום
30
דקות
15.30‎-15
כוחות ההוראה
ב.
 
ככלל תועסקנה בכל גן שתי גננות מוסמכות להוראה
בלבד הגננת מנהלת הגן וגננת משלימה.
1)
 
גננות חדשות תועסקנה לפי הכללים של העסקה
במשימה חולפת בחוזה מיוחד.
2)
 
גננות קבועות במערכת, העובדות במשרה מלאה
ואשר תקבלנה תוספת שעות, תועסקנה על פי הכללים
של העבודה כמקובל (עד 140% משרה לכל היותר),
על פי אישור מיוחד לאותה שנת הלימודים בלבד.
3)
 
עובדים קבועים במערכת, העובדים במשרה חלקית
ואשר יקבלו תוספת שעות עד להשלמת משרה מלאה
ומעבר למשרה מלאה ועד 140%, יחתמו על טופס
שלפיו ידוע להם כי תוספת השעות ניתנת עד סוף
אותה שנת הלימודים וכי לא תהיה להם שום טענה
או תביעה לקביעות באשר לשעות אלו.
4)
 
מפקחי המוסדות החינוכיים יסייעו באיתור כוח
האדם ובליווי השתלבותו בעבודה השוטפת.
5)
 
חלוקת התפקידים
ג.
 
מטה משרד החינוך התרבות והספורט, בשיתוף
המחוזות, אחראי לקביעת מדיניות, להעברת תקציבי
המשרד, לתכנון, לבקרה ולהערכת היישום.
1)
 
הסמכות ביחס לאישור הפעילות במוסדות החינוך,
על בסיס העקרונות הנזכרים בזה, היא של מנהל
המחוז. אישור פעילויות החורגות מן ההנחיות
והמלצה על נהלים נוספים הנובעים מצרכים
מקומיים יתואמו בין המחוז לבין המטה ויטופלו על
ידי המחוז.
2)
 
יישום החוק מחייב שיתוף פעולה מלא עם הרשות.
ראש אגף החינוך ביישוב ילווה את ההשלכות
היישומיות ברמה המקומית הבין מוסדית (כגון
הסעות, הזנה, ציוד, העסקת עובדים, מבנים ועוד).
3)
 
תינתן תוספת של 3,100 ש"ח לכל כיתת גן להצטיידות
ראשונית ולהפעלה שוטפת. תכנית הרכישה תאושר
על ידי מפקחת הגן ותשולם על ידי הרשות. (מומלץ
שבגן יהיו הפריטים האלה: 3 - 7 מזרנים, טלוויזיה
צבעונית, וידיאו וקלטות, מחשב ותכניות למשחק
וללמידה, מרכז קשב וקלטות שמע, משחקים, ספרים,
מכשור לחינוך גופני, מקרר וכיריים. כמו כן חשוב
לתכנן הצללה בגן).
4)
 
כל מוסד יקבל תוספת אבטחה בימים שבהם יום
הלימודים מוארך. נושא זה הוא בטיפול המשרד
לביטחון פנים.
5)
 
כל רשות אשר כתוצאה מהארכת יום הלימודים בה
יחולו שינויים המשנים את עלויות הנסיעה תגיש
בקשה לאגף ההסעות במחוז. הבקשות תיבחנה לגופן
ותאושרנה בהתאם.
6)
 
ועדת ההיגוי היישובית תמפה משאבים מתוך החינוך
המשלים במטרה לבחון את שילובם בתוך מערכת
השעות של החינוך הפורמלי.
7)
 
מומלץ שוועדת ההיגוי היישובית תכין מראש מאגר
של גננות ממלאות מקום שתשתלבנה בעבודה בהתאם
לצורך.
8)
 
מעקב, בקרה והערכה
ד.
 
הפעלה יעילה של מערכת החינוך מחייבת הפעלה של מנגנוני
בקרה ומעקב אחר ביצוע התכנית, כדלקמן:
 
במחוז:
 
ועדת היגוי מחוזית, בראשות מנהל המחוז והמחמ"ד או
הרפרנט הממונה מטעמו והמתאמת בגני הילדים, ישמשו
אחראים לבקרת הביצוע.
 
מנהל המחוז יעביר למטה במינהל הפדגוגי תכנית שנתית של
מעקב פדגוגי ובקרה מינהלית עד אמצע אוקטובר.
 
המפקחת על הגן תזהה גנים הזקוקים לעדיפות בהנחיה
ובהדרכה ותפעל לקידומם.
 
המפקחת תעקוב אחר ההשתלבות של הגננות המשלימות
בעבודה בגן.
 
המפקחת תבחן נתונים חריגים (היעדרויות, אלימות,
תלונות הורים או אחרים) ותפעל לשיפור המצב.
 
ברשות:
 
מנהל מחלקת החינוך ביישוב יערוך בקרה על תפקוד הגנים
מן ההיבטים הקשורים לתחום אחריותו. הנתונים וחוות
דעתו יעלו לדיון משותף בין הפיקוח לרשות וישמשו בסיס
לשינויים ולשיפור.
 
במטה:
 
כמעקב פדגוגי צמוד במהלך שנת הניסוי יבחן האגף לחינוך
קדם יסודי את המודלים שנבחרו לשיבוץ עובדי הוראה
בכיתות הגן שבניסוי ואת תכניות הלימודים הפדגוגיות
שתעברנה המפקחות מן הגנים. לביצוע פעולות מתקנות
יקיים האגף במהלך השנה מפגשים למפקחות.
 
מטה שבוע לימודים בן 41 שעות יערוך מעת לעת בדיקה
מדגמית לבחינת צרכים לשינוי המדיניות או העקרונות
המנחים של התכנית.
 
הערכה ומחקר של התכנית יתבצעו באחריות לשכת
המדענית הראשית, הגף להערכה ולמדידה והמינהל הפדגוגי.
הבקרה תבחן את ארגון שעות ההוראה (חלוקת שעות גננת),
את ארגון סדר היום (החלוקה לפעילות ולמנוחה), את
התאמת אופנויות וחומרי הלמידה וארגון הסביבה
הלימודית, את השימוש באמצעות הטכנולוגיים ובמתקני
החצר ואת ההישגים הלימודיים בתחומי השפה, מיומנויות
החשיבה והאוריינות ואת ההרגלים.
 
שבוע לימודים בן 41 שעות בחינוך היסודי
3.
הנחות יסוד
3.1
 
שבוע לימודים בן 41 שעות לתלמיד משמעו הארכת משך
הלימודים של כל התלמידים במסגרת החינוכית של בית
הספר.
א.
 
מכלול 41 השעות הוא מקשה אחת, ולכן יום הלימודים
יתקיים ברצף המשלב פעילויות חינוכיות בהתאם לצורכי
התלמידים. מכאן הצורך בפריסה חדשה של מערכת השעות
הבית ספרית כדי לאפשר למורה לממש את תכנית הלימודים
ביתר נינוחות ובהתאם ליעדים שהוגדרו בחוק.
ב.
 
בית הספר יפעל באופן אוטונומי בקביעת המטרות וסדרי
העדיפויות, בבניית מערכת השעות ובשילוב של הגופים
הנלווים, מתוך תפיסה של איגום משאבים ומענה לצורכי
התלמידים, וזאת בהתאמה לעקרונות ההוראה ולארגון
מערכת השעות שהתווה האגף לחינוך היסודי ושיפורסם
בחוזר המנכ"ל, ומינהל החינוך הדתי לגבי החינוך הממלכתי
דתי.
ג.
 
לצוות הפדגוגי האוטונומיה להעמיק בתחומים הקיימים
ולהוסיף תחומי לימוד חדשים שחסרו למערכת, להעשיר
פעילויות חינוכיות, לקבוע שילובים בין פעילויות
לימודיות לבין פעולות חברתיות או שילובים בין תחומיים
ולארגן סדר יום מתאים ליכולת ולרמת העניין של
התלמידים ובכך לסייע בהקטנת תופעות של עייפות
ואלימות.
ד.
 
הארכת יום הלימודים תשמש זרז לארגון מחדש של תכניות
הלימוד ושיטות ההוראה כדי לאפשר התייחסות
דיפרנציאלית לתלמידים, לצורך פיתוח יכולתם הרגשית
והקוגניטיבית, להעשרתם, לשיפור הישגיהם הלימודיים
ולשיפור האקלים בבית הספר.
ה.
 
שינוי משמעותי של הסביבה הלימודית, של ארגון הזמן ושל
יחסי המורה התלמיד יאפשר את הגדלת הזמן לעבודה עם
תלמידים בעלי צרכים מיוחדים ויוכל לסייע להפחתת
האלימות בכיתה ובחצר.בתי הספר יוכלו להסתייע בתכניות
של החינוך החברתי באגף לחינוך יסודי ובעזרתם של
היועצים לעידוד סביבה לימודית תומכת ומונעת אלימות.
ו.
 
המעבר לשבוע לימודים בן 41 שעות משמש הזדמנות
לחשיבה מחודשת לגבי תפיסות מקובלות בנושאים כגון
ארגון הזמן והמרחב, ארגון הלימודים, תפקידי התלמיד,
התייחסות מערכתית כוללת לפנאי וכן שינוי מושגים כגון
העשרה, סביבת לימוד ושיעורי בית.
ז.
 
ההוראה כולה היא באחריות הצוות הפדגוגי.
ח.
 
פעילויות חוץ קוריקולריות וכן פעילויות המבוצעות על
ידי גופים נלווים לבית הספר תאוגמנה לתוך מערכת
השעות, על פי צורכי בית הספר ובאחריותו.
ט.
 
יש לראות במורה איש מקצוע (פרופסיונל) שמרבית עיסוקו
בהוראה ובמפגש עם תלמידים בתוך הכיתה, אולם עליו
להקדיש זמן גם למגוון הנושאים המלווים את ההוראה
(ישיבות צוות, מפגשים עם הורים ולא רק בימי הורים,
קריאת תיקי עבודות של תלמידים, ניתוח אבחונים
דידקטיים, תכנון ההוראה ועוד). זמן זה יש להעמיד
לרשותו במקום עבודתו, דהיינו בבית הספר.
י.
 
משאבי ביצוע
3.2
 
פיזור שעות הלימוד במהלך השבוע
א.
 
במוסדות חינוך שלומדים בהם 6 ימים בשבוע
ילמדו התלמידים כדלקמן:
1)
 
ארבעה ימים בני 8 שעות לימוד (יום לימודים
המתחיל בשעה 8 יסתיים בשעה 15.30)
-  
יום אחד (מומלץ יום ג') בן 5 שעות לימוד
(יום לימודים המתחיל בשעה 8 יסתיים בשעה
13)
-  
בימי ו' 4 שעות (הלימודים יסתיימו בשעה
12).
-  
במוסדות חינוך שלומדים בהם חמישה ימים בשבוע
אפשר לבחור בין החלופות האלה:
2)
 
שעות בארבעה ימים ו 9 שעות באחד הימים
הנותרים
-  
מעבר לשישה ימי לימודים (לא כולל שבת)
-  
בהתשנ"ט בלבד - 8 שעות בארבעה ימים, 5
שעות ביום אחד (מומלץ יום ג') ו 4 השעות
הנותרות שעות רוחב.
-  
מכסת השעות לבית הספר בגין שבוע לימודים בן 41 שעות
ב.
 
ניתנות 41 שעות תקן בסיסי לכיתה נורמטיבית, 3
שעות ניהול ו 3 שעות חינוך.
1)
 
שעות להתייחסות דיפרנציאלית: לבתי הספר תינתנה
שעות נוספות, לפי קריטריונים כמו סל טיפוח, שעות
עולים, שעות חינוך מיוחד, שעות רווחה, שעות
הפרדה מינית, שעות רבנים. שעות אלה יש לנצל עבור
הקבוצות שהן נועדו להן (שעות סל עדיפות נכללות
ב 41 השעות).
2)
 
בתי ספר שבחרו להפעיל את תכנית "קרב" יקבלו 38
ש"ש לכיתה. 3 השעות הנוספות להשלמת 41 שעות
השהייה של התלמידים תינתנה באמצעות תכנית
"קרב". נוסף לכך תמשיך תכנית "קרב" לגבות כסף
מרשויות ומהורים, כדי להבטיח לפחות שעתיים
שבועיות לפיצול כיתות (שעות רוחב).
3)
 
שעות תל"ן תתקיימנה, כבעבר, על פי בחירת ההורים.
4)
 
לכיתות החינוך המיוחד בבתי הספר הרגילים תינתן
תוספת שעות דיפרנציאלית בהתאם לחומרת החריגות
של התלמידים: לתלמידים בעלי חריגויות קלות
יושלם יום הלימודים ל 41 ש"ש, לתלמידים בעלי
חריגויות קשות שסיימו את לימודיהם ב 14.30
תיתוספנה 4 ש"ש, ולתלמידים אוטיסטים וחולי נפש
לא תיתוספנה שעות.
5)
 
כזכור השעות נועדו להארכת שבוע הלימודים של
התלמידים ל 41 שעות. יש להקפיד שכל התלמידים
ישהו במוסד החינוכי במשך השעות הללו, ואין
לשחרר תלמידים בשעה מוקדמת יותר. כל חריגה
טעונה אישור של הפיקוח.
6)
 
כוחות ההוראה
ג.
 
ככלל יועסקו מורים בעלי הסמכה להוראה בלבד.
1)
 
עובדים קבועים במערכת, העובדים במשרה מלאה,
ואשר יקבלו תוספת שעות, יועסקו על פי הכללים
המקובלים (עד 40% משרה לכל היותר), ובכלל זה
קבלת אישור מיוחד להעסקה נוספת וציון העובדה
שההעסקה היא לאותה שנת הלימודים בלבד.
2)
 
עובדים קבועים במערכת, העובדים במשרה חלקית
ואשר יקבלו תוספת שעות עד להשלמת משרה מלאה
ומעבר למשרה מלאה ועד 140%, יחתמו על טופס
שלפיו ידוע להם כי תוספת השעות ניתנה עד סוף
אותה שנת הלימודים וכי לא תהיינה להם שום טענה
או תביעה לקביעות באשר לשעות אלה.
3)
 
משרד החינוך התרבות והספורט והסתדרות
המורים יפעלו להקמת מאגר יישובי של מורים
ממלאי מקום. המאגר יכלול סטאז'רים, מורים בשנת
שבתון, פנסיונרים ומורים המועסקים על ידי
פרויקט "קרב".
4)
 
עקרונות דידקטיים
3.3
 
גיוון בפעילויות במהלך 41 השעות
א.
 
כל מספר שעות שתלמיד לומד במשך שבוע מחייב למידה
משמעותית ומגוונת המאפשרת בחירה ובאמצעותה
יתאפשר מיצוי הפוטנציאל והכישורים של כל תלמיד.
 
לצורך זה יש להבטיח
 
מפגש עם מבוגרים משמעותיים שיסייעו לו לשאול על
העולם, לחקור אותו וללמוד ממנו;
*  
למידה בסביבה עתירת מידע וטכנולוגיה המזמנת
התנסויות אשר בעזרתן הוא יכול "לטעום" הצלחות
וטעויות וללמוד מהן;
*  
מפגש עם חברים בני גילו וכן עם צעירים ועם
מבוגרים ממנו, עמיתים ללמידה בחברותא
ולחונכות, שאתם יחווה פעילויות חברתיות
החשובות להתפתחותו;
*  
הקצאת זמן פרטי לכל תלמיד -
*  
לקריאה, ללמידה עצמית, לכתיבת עבודות
באמצעות תהליכי חקר, לחיפוש ולשימוש
במגוון מקורות להכנת שיעורי בית, כגון
ספרייה, מעבדות אינטרנט ומקורות מידע
ממוחשבים אחרים;
-  
לפעילויות של יזמות חינוכית ולפעילויות
חברתיות;
-  
למנוחה ולפנאי, למשחק עם אחרים;
-  
למפגש עם העולם שמחוץ לבית הספר
(מוזיאון, אתרי טבע, מוסדות ציבוריים)
שיהפוך למקור ידע נוסף.
-  
הוראה דיפרנציאלית
ב.
 
ההוראה הדיפרנציאלית מתייחסת לשונות בין הלומדים.
ילדים שונים זה מזה ביכולותיהם, בסגנון ובקצב שבו הם
לומדים ובתחומי העניין שלהם. כדי להיענות לשונות זו
צריך בית ספר לפתח מערך הוראה ולמידה דיפרנציאלי.
 
ההוראה הדיפרציאלית יכולה להתבטא בתחומים שונים:
 
הזמן: זמן שונה לכל תלמיד משמעו קביעת הזמן
שהתלמיד זקוק לו כדי ללמוד נושא מסוים. הקצאה
זו אין פירושה להוסיף לתלמידים מסוימים שעות על
ידי הוצאתם למסגרות אחרות או להוסיף להם שעות
בסוף היום, אלא ארגון אחר של זמן הלמידה בכיתה,
שבו ילמדו תלמידים שונים נושאים שונים. על
המורה להקדיש זמן דיפרנציאלי לתלמידים שונים
במהלך הלמידה השוטפת; כלומר: במקרה של תלמיד
הזקוק לעבודה אישית או של קבוצת תלמידים
הזקוקים ל"זמן מורה", יארגן המורה את עבודתו
באופן שיוכל להתפנות אליהם.
1)
 
התכנים: דיפרנציאליות בתכנים משמעה התאמת
תוכני הלימוד לכישורי התלמיד ולתחום העניין שלו.
בימים אלה, כאשר המידע נגיש, זמין ומשתנה, אפשר
לפתח כישורי חשיבה בעזרת תכנים שונים. אין
פירושו של דבר שלכל תלמיד תיקבע תכנית לימודים
שונה, אלא תיתכן גמישות ושונות בין התכניות
המוצעות לתלמידים.
2)
 
אסטרטגיות דידקטיות: על המורה להיות בעל
רפרטואר של אסטרטגיות דידקטיות שיוכל להתאימן
לנושא, לזמן הלמידה וללומדים אסטרטגיות אלה
כוללות מגוון דרכי הוראה במליאה, בקבוצות
הומוגניות או הטרוגניות וליחידים וכן מגוון
שיטות הוראה.
3)
 
מטלות לימודיות: המטלות הלימודיות צריכות
להתאים ללומד: ליכולתו, לכישוריו, לסגנון הלמידה
שלו ולהתעניינותו.
4)
 
מידת המורכבות: יש תלמידים שמתאימה להם עבודה
ארוכת טווח. הם מסוגלים לאתר חומרים, לארגנם
ולהפיק מהם מידע הנחוץ להם. לעומתם יש תלמידים
הזקוקים לעזרה צמודה ויום יומית, לתמיכה,
לעידוד ולייעוץ. אלה יקבלו עבודות קצרות טווח.
כמו כן יש להתחשב בכך שתלמידים שונים זה מזה
במידת הקושי של המטלות שהם מסוגלים לבצע.
5)
 
שיעורי הבית: התלמידים יקיימו עבודה עצמית
מודרכת בכיתה, ככל שניתן ללא פעילות נוספת בבית
בימים שלומדים בהם 8 שעות. עם זאת, לפי תכנית
עבודתם האישית תיקבענה לתלמידים מטלות שיש
לבצען לאחר יום הלימודים; זאת תוך התחשבות
בפעילות אחר הצהריים, כגון חוגים. המורה צריך
לארגן את עבודתו באופן שבכל יחידת הוראה יהיה
זמן המוקדש לעבודה פרטנית עם תלמיד. זמן זה
יחולק באופן דיפרנציאלי לתלמידים השונים, על פי
צורכיהם, ויהיה מוקדש להעמקה של ההוראה ולא
לתגבור לימודי גרידא. בזמן זה יוכל המורה לחדד
את האינטראקציה האישית שלו עם כל תלמיד.
להעמקת ההוראה אחראי כל מורה במקצועו.
6)
 
אינטראקציה מורה תלמיד
ג.
 
האינטראקציה בין המורה לתלמיד לשם מיצוי הפוטנציאל
הייחודי של התלמידים מתבטאת בעבודה זו:
 
אבחון דידקטי: באמצעותו יוכל המורה לדעת מה
התלמיד יודע באמת, את דרך עבודתו, את סוג
הטעויות שלו ואת דרכי חשיבתו. על סמך האבחון
יבנו המורה והתלמיד במשותף את תכנית העבודה.
1)
 
תכנון הלמידה: זהו דיון משותף שבו יוכל התלמיד
לבחור ולהחליט על הנושא שהוא יוכל לעבוד עליו.
הבחירה יכולה להיות חופשית או מתוך המגוון
שיציע המורה. בתהליך הבחירה ינמק התלמיד את
בחירתו, ויבחן את האפשרויות שלו לבצע את
העבודה, את היקף העבודה ואת הייצוג שייתן לה. כל
זאת בדיאלוג עם המורה כמנחה.
2)
 
תכנון יום או שבוע לימודים: התכנון יהיה משותף
למורה ולתלמיד. מפגש מעין זה יעמיק את מעורבות
התלמיד ואת אחריותו ללמידה, ויאפשר למורה
מעקב אחר התקדמותו ואחר קשייו.
3)
 
דיון: הדיון יכול להיערך על סוגיה מתוך תכנית
הלימודים, על בעיה חברתית שעלתה או על מאמר, על
ספר שקראו המורה והתלמיד או על בעיית חקר
שהתלמיד עסוק בה.
4)
 
ליבון בעיות: הכוונה לליבון בעיה הקשורה לתלמיד
בנושא אישי, חברתי או לימודי או בעיה אקטואלית
המונחת על סדר היום הציבורי.
5)
 
פורטפוליו (תלקיט): הכוונה לעבודה משותפת על
תיק העבודות של התלמיד: שכתוב, עריכה והערכת
העבודות.
6)
 
תיקון מבחן במשותף: תיקון מבחן במשותף מאפשר
לתלמיד ולמורה להבין את מקור הטעויות שהתלמיד
עשה ולבנות תכנית עבודה לטיפול בבעיה.
7)
 
זמן מחשב משותף: המורה והתלמיד ילמדו זה מזה
מיומנויות מחשב (ראה גם את החוברת "יעדים
פדגוגיים למיומנויות יסוד בסביבה מתוקשבת,
תכניות למדע וטכנולוגיה לחינוך היסודי", שבט
התשנ"ח, פברואר 1998) ותוכנות חדשות.
8)
 
משוב: הכוונה למתן משוב על נושא לימודי, על
תהליך הלמידה או על סיטואציה חברתית.
9)
 
מפגשים מסוג זה בין המורה לתלמיד יוצרים אינטראקציות
בין אישיות מסוג חדש: ההיכרות בין המורה לתלמיד
קרובה ואינטימית יותר, מתקיים מפגש אמיתי בין שני
אנשים, יש פתרון בעיות בזמן אמיתי, והניכור שחלק
מהתלמידים (וחלק מהמורים) חשים פוחת. התלמיד הופך
אחראי אמיתי ללימודיו, והוא שותף בתכנון ויכול לנקוט
עמדה לגבי התוכן, לגבי ההיקף ולגבי אופן הייצוג של
הנלמד. מפגשים אישיים קבועים או מתוכננים בין המורה
לתלמיד יפחיתו אלימות ובעיות משמעת, ויאפשרו אקלים
של למידה וכבוד הדדי. התלמידים והמורה ירגישו
שעבודה בכיתה משמעותית עבור כל אחד מהם ויש להם
אחריות כלפי התהליך. המורה צריך לתכנן את הזמן באופן
שכל תלמיד יקבל ממנו "זמן פרטי" משמעותי לפחות פעם
בשבוע. כדי ליצור את אפשרות המפגש האישי על המורה
ליצור סביבת לימוד עשירה, מגוונת ומאתגרת,
שבאמצעותה יוכלו התלמידים לעבוד באופן עצמאי או עם
עמיתים, בשעה שהמורה עובד באופן אישי עם אחד
התלמידים.
 
העשרה