אורחות חיים במוסדות החינוך 2.
עישון, סמים ואלכוהול 2.5
מניעת עישון סיגריות ומוצרי טבק במוסדות החינוך 2.5‎-6
 
1 בנובמבר 2001
 
  תאריך תחולה 
החלפת סעיף
177 בחוזר
נה/5, סעיף
96 בחוזר
נו/3 וסעיף
2.5‎-3 בחוזר
הוראות הקבע
תשס/1(א)
 
  מטרת הפרסום  


עם החוזר
משרד החינוך רואה חשיבות רבה בהפעלת תכנית מניעה בנושאי טבק,
אלכוהול וסמים, מתוך דאגה לבריאותם של התלמידים ובהתייחס לנתונים
המדאיגים על עלייה בהיקף העישון בקרב תלמידים במערכת החינוך במדינת
ישראל.
בחוזר זה מתפרסם מידע חיוני שישמש את מוסדות החינוך בהפעלת תכניות
מניעה חינוכיות וביישום ההנחיות בנושא העישון כמתחייב מהחוק להגבלת
העישון במקומות ציבוריים.
עם הרחבת התקנות של החוק להגבלת העישון במקומות ציבוריים
(התשמ"ב-1983) והיכנסו לתוקף ב-1.8.01 חל איסור מוחלט על עישון של
תלמידים במוסדות חינוך, למעט מוסדות מוסדות על תיכוניים שבהם גיל
הלומדים עולה על 18 שנים (ראה נספח ג).
אשר לכלל העובדים במוסדות החינוך, מגני הילדים ועד בתי הספר
העל-יסודיים, העישון אסור באופן מוחלט, למעט בחדר נפרד לחלוטין,
שהוקצה לכך במיוחד על ידי הנהלת המוסד, שיש בו הסדרי אוורור הולמים
ושאין בו נוכחות תלמידים.
תקנות אלה אלה מחזקות את הנחיות המשרד שתפורטנה בחוזר זה. חוזר זה
בא במקום כל החוזרים הקודמים שעסקו במניעת עישון ומוסיף עליהם.
מנהלי מוסדות החינוך מתבקשים להקפיד על מילוי ההוראות כמתחייב
מהחוק ומהנחיות המשרד ולהפעיל תכניות מניעה כגון אלה המוצעות בחוזר
זה.

1. הרציונל להפעלת תכניות מניעה
עישון סיגריות הוא אחד מדפוסי ההתנהגות המסוכנים ביותר לבריאות. נוסף
לנזק הבריאותי לטווח ארוך שהעישון גורם, כגון מחלות לב וכלי דם ומחלות
הסרטן, הוא גורם גם נזקים מיידיים המתבטאים במחלות אקוטיות של דרכי
הנשימה, בפגיעה בכושר המיני ובירידה משמעותית בכושר הגופני. מלבד
הנזק הישיר לבריאות, העישון כרוך גם בהתמכרות שקשה להיגמל ממנה.
על פי תיאוריות מקובלות הסיגריות מוגדרות כ"סם שער" העלול להוביל
בהמשך לצריכת אלכוהול וסמים אחרים, וקיימת הסכמה גוברת בין הגורמים
השונים בתחום כי הדרך היעילה ביותר להתמודד עם התופעה של עישון
מוצרי טבק היא המניעה.
פעולות להקטנת ממדי העישון בקרב תלמידים צריכות לכלול תכניות מניעה,
הסברה, מידע על החוקים ועל התקנות ותכניות גמילה לתלמידים מעשנים.
מאחר שהמבוגרים, ובמיוחד הצוות החינוכי, משמשים מודל חיקוי
לתלמידים, נדרשת מהם מעורבות, הזדהות והקפדה על כללי ההתנהגות
שקובעים החוק וההנחיות של המשרד.
תכניות למניעת עישון סיגריות עשויות להשפיע גם על ההימנעות משימוש
בסמים אחרים ומשתייה מופרזת של אלכוהול. התערבות בגיל צעיר, לפני
ההתנסות בעישון, עשויה להבטיח תוצאות יעילות יותר במניעה. מעורבות של
גורמי קהילה בתכניות, ובעיקר של ההורים, תסייע להצלחתן.
קהל היעד למניעה ראשונית הם ילדים ובני נוער שטרם התנסו בעישון
סיגריות ומתבגרים שעישנו בצורה אקראית שהם קבוצת סיכון לעישון קבוע
בעתיד.
הפעלת תכניות מניעה החל מכיתות היסוד בנושא זה חשובה מאוד בשל
שיקולים מספר:
מניעת העישון בגיל צעיר תחסוך תוצאות בריאותיות חמורות בגיל
מבוגר יותר.
1. 
גיל התחלת העישון הוא במגמת ירידה. המחקרים מראים כי כ-90%
מהמעשנים התחילו לעשן לפני גיל 18.
2. 
תכניות המניעה עשויות לסייע במניעת העישון בגיל צעיר, ביצירת נורמה
השוללת אימוץ התנהגות זו ובהפסקת העישון בשלבים המוקדמים, לפני
הפיכתו להרגל.
3. 
על תכנית המניעה להיות התפתחותית ומתמשכת, מכוונת לכלל התלמידים,
מותאמת לשוני תרבותי ולמאפיינים חברתיים, אינטגרטיבית, מופעלת
באמצעות תהליכים בין-אישיים וקבוצתיים, משלבת הורים, משתפת גורמים
קהילתיים ביישוב ומערבת את התלמידים בכל שלבי התהליך.
בבתי הספר של החינוך הדתי רצוי לשלב את תכניות המניעה בחינוך הדתי
השוטף של בית הספר כדי לחזק את המסרים של התכנית.
על התכנית להכיל את "עקרונות המניעה" הכוללים את התחומים האלה:
ערכים, מידע, יכולות, וכן כישורי חיים ייחודיים לפיתוח תפיסת עולמו של
התלמיד ולגיבוש החלטתו להימנע מעישון.

2. מגמות עישון בקרב ילדים ובני נוער
מחקרים, ספרות מקצועית והניסיון מהשדה מעידים שצעירים בראשית גיל
ההתבגרות מתחילים להתנסות בעישון סיגריות.
נתונים מתוך מחקר של ארגון הבריאות העולמי הנוגעים גם לנושא העישון
בישראל מעלים כי בין השנים 1994 ו-1998 הייתה עלייה ניכרת בשיעור
העישון בקרב בני הנוער בישראל: ב-1998 דיווחו 9.9% מבני הנוער על עישון
לפחות פעם בשבוע לעומת 4.9% מבני הנוער שעישנו בשנת 1994. 5.7%
מהנוער עישנו לפחות פעם ביום ב-1998, לעומת 3.2% בשנת 1994 (המחקר
נערך על ידי ד"ר הראל מאוניברסיטת בר-אילן וממכון ברוקדייל).
מהמחקר עולה עוד, כי במגזר היהודי שיעור העישון בקרב הבנים גבוה יותר
משיעורו בקרב הבנות: 11.9% מהבנים עישנו לפחות פעם בשבוע בשנת
1998 לעומת 5.7% בשנת 1994, ו-6.5% מהבנות עישנו לפחות פעם בשבוע
בשנת 1998, לעומת 4.1% בשנת 1994.
ממחקר שנערך בשנת 1998 עולה ששיעור העישון בקרב תלמידים ערביים
גבוה יותר משיעור העישון בקרב תלמידים יהודים: 12.6% מהתלמידים
הערבים עישנו לפחות פעם בשבוע לעומת 9.2% מהתלמידים היהודים.
שיעור המעשנים עולה בהדרגה עם העלייה בגיל. בקטגוריה של עישון של פעם
בשבוע: בכיתות ו' 5% מהילדים; בכיתות ח' 8.9% מהילדים; בכיתות ט'
12% מהילדים; בכיתות י' 18.8% מהילדים. "הקפיצה" הגדולה ביותר
בשיעור העישון מתרחשת בקרב האוכלוסייה היהודית במעבר מכיתה ט'
לכיתה י': מ-10.5% ל-%.19.7 בקרב האוכלוסייה הערבית נעשית "הקפיצה"
במעבר מכיתה ח' לכיתה ט': מ-11.9% ל-%.18.8 הגיל הממוצע להתחלת
העישון היה 12.6 בשנת 1998, לעומת 12.9 בשנת 1994.
נתונים לגבי בנות המתגייסות לצה"ל בגיל 18 מעידים על עלייה גדולה בשיעור
העישון בעשר השנים האחרונות: מ-17% ל-30%.
כפי שצוין לעיל, בשנת 1998 עישנו כעשירית מהתלמידים סיגריות או מוצרי
טבק פעם אחת בשבוע לפחות. שיעור המעשנים היה גבוה יותר באופן
משמעותי בקרב הבנים, ועלה עם העלייה בשכבת הגיל. שיעור נמוך יותר של
תלמידים עישנו פעם ביום לפחות (5.7%). שיעורי העישון בקרב גילאי 16‎-11
עלו באופן משמעותי בין 1994 ל-1998. שינוי זה מתבטא גם בדירוג
הבינלאומי הגבוה של הבנים הישראלים (9 מתוך 27), אך אינו בולט בדירוג
הבנות, שנשארו עם שיעורי עישון נמוכים יחסית לבנים.
הסיבות להתחלת עישון בקרב מתבגרים הן רבות: העישון נתפס כסמל לבגרות
ולעצמאות וכפתרון לבעיות גיל ההתבגרות, ומעשנים גם בגלל סקרנות, חיפוש
ריגושים ולקיחת סיכונים, התמודדות עם קשיים במעבר לחטיבת הביניים
והשפעות חברתיות הגורמות בין השאר לחקות הורים או חברים מעשנים.
זמינות הסיגריות והאפשרות להשיגן גם בגיל צעיר, כמו גם הפרסומות של
חברות הטבק המופנות בעיקר למתבגרים והמשדרות באופן ישיר ועקיף מסר
חיובי וקשר בין עישון ובין הצלחה, מראה חיצוני מושך ומקובלות
חברתית - כל אלה גורמים גם הם להרחבת המעגל של המעשנים הצעירים.

3. מדיניות משרד החינוך בנושא של עישון סיגריות
מסגרת המדיניות
3.1
על פי החלטת שר החינוך והתרבות שפורסמה בכמה שלבים הונהגו כחובה
בבתי הספר בכיתות ו'-י"ב תכניות מניעה שפותחו בשירות
הפסיכולוגי-הייעוצי בנושאי עישון סיגריות, שתייה בלתי מבוקרת של
אלכוהול ושימוש בסמים לא חוקיים כחלק בלתי נפרד מהעשייה החינוכית
בבית הספר. התכניות מופעלות על ידי יועצים חינוכיים, על ידי מחנכים ועל
ידי צוותי חינוך. הן מיושמות על פי עקרונות המניעה בתחומי החומרים
הפסיכואקטיביים לסוגיהם ומיועדות לקידום בריאותו הנפשית והגופנית של
התלמיד.
מדיניות המשרד היא לשלב את התכניות כחלק מהעשייה הבית ספרית
בכיתות א'-י"ב ולהתמקד בתכניות למניעת עישון בעיקר במעברים מבית
הספר היסודי לחטיבת הביניים ומחטיבת הביניים לחטיבה העליונה. התכניות
מופעלות בסדנאות ובשיעורים פרונטליים בשיתוף עם יועצים, עם מחנכים
ועם מורים שהוכשרו לכך, והן משלבות גם מרצים אורחים ועזרים שונים
כמו סרטים, הצגות וכו'. דגש מיוחד מושם על הפעלת "עמיתים" - תלמידים
העוברים הכשרה מיוחדת בסדנת "עמיתים" והמונחים לקחת אחריות על
התכנית בשיתוף עם מחנכי הכיתות ועם היועצים.
על התכניות לכלול נושאים התפתחותיים, התנהגותיים וערכיים כמו מידע על
עישון אקטיבי ופסיבי ועל נזקי עישון נרגילות, דרכי התמודדות במצבי מעבר
ולחץ, השפעת הקבוצה על אופני הבילוי של המתבגרים, התנהגויות סיכוניות
שונות, המסרים והמניעים של הפרסומת והשפעתה עלינו, התמודדות עם
פיתויים, קבלת החלטות, אסרטיביות ומיומנויות לזיהוי מצבי סיכון וכד'.
ביחידה למניעת סמים, אלכוהול ועישון בשפ"י פועלים מפקחים
ומדריכים מחוזיים בכל המגזרים המתמחים בנושא העישון והמנחים
את הצוות החינוכי ואת היועצים בהפעלת תכניות למניעת עישון.
המפקחים והמדריכים פועלים על פי מדיניות מתואמת עם היועצים
הבכירים בשפ"י.
משרד החינוך עובד בשיתוף פעולה עם הגורמים השונים העוסקים
במניעת עישון: משרד הבריאות, האגודה למלחמה בסרטן, המחלקה
לחינוך ולקידום שירותי בריאות כללית והליגה למחלות ריאה בישראל.
שיתוף פעולה זה מניב פעילות משותפת ואיגום משאבים וכוחות
המתמקדים בעשייה החינוכית ובמניעה והעומדים לרשות בתי הספר.
המשרד ממליץ על שילוב הרצאות של אנשי מקצוע, סטודנטים ונציגי
משרדי ממשלה, עמותות ואגודות כחלק מהתפיסה של איגום משאבים
מקצועי במניעה.
 
 
3.2 הנחיות ליישום החוק במוסדות החינוך
כללי
כל ההנחיות המפורטות להלן מתייחסות לעישון טבק ומוצריו
ולעישון נרגילות בין כותלי מוסד החינוך ובפעולות שהמוסד
יוזם גם מחוצה לו, והן תקפות גם לגבי מבקרים המגיעים
אליו.

הערה:
עישון נרגילות הפך לאחד מאופני הבילוי של צעירים
ותלמידים. יש להביא לידיעת המורים, התלמידים וההורים,
שעל פי חוות דעת של מומחים הנזק הבריאותי מעישון
נרגילות זהה לפחות לנזק הנגרם מעישון סיגריות, ופעמים
רבות הנרגילה מכילה מריחואנה (גראס) כתחליף לניקוטין
ואלכוהול כתחליף למים. תופעה זו חמורה ביותר הן מבחינת
החוק והן מבחינת הנזק הבריאותי שהיא גורמת.
 
3.2.1   
על מנהל מוסד החינוך ליידע את כל הגורמים הפועלים
בו בדבר החוק, התקנות וההנחיות לקבוע שילוט
כמפורט בחוק שיופיעו עליו הסמל וההוראה על איסור
העישון בכניסה למבנה המוסד, במקומות הנראים לעין,
במעברים, במסדרונות ובפינות הישיבה.
 
א.  3.2.2   
מומלץ שמנהל המוסד החינוכי יעודד תלמידים וצוותים
חינוכיים לעצב את השילוט בעצמם, כחלק מתהליך
ההטמעה והאכיפה של התקנות.
 
ב.   
אסור בהחלט לעשן בכל שטח מוסד החינוך, ובכלל זה
חדר המורים והחצר.
 
א.  3.2.3   
המנהל לא יתיר את קיומם של פינות או חדרי עישון
לתלמידים בין כותלי המוסד.  
ב.   
מנהל מוסד החינוך רשאי להקצות חדר עישון למורים
ולעובדים בלבד.
 
א.  3.2.4   
בחדר זה מותר למורים ולעובדים לעשן אך ורק כשאין
נוכחות של תלמידים.
 
ב.   
החדר ישרת את המעשנים בלבד, ובכלל זה אורחים
מבוגרים, אך לא יוזמנו אליו מי שאינם מעשנים.
 
ג.   
על המקום להיות נפרד ומאוורר, ויש לדאוג שלא יהיה
מטרד למי שאינם מעשנים.
 
ד.   
פירוט של נושאי תכניות המניעה על פי שלבי הגיל
 
3.3

הערות
 
נושאים למפגשי
הורים-מורים
 
ערכים, יכולות
וכישורי חיים
שיפותחו
 
התכנים
(מידע)
 
דרגת
הכיתה
 
נושא העישון יטופל על פי הצורך במסגרת תכניות קיימות
לפיתוח כישורי חיים ולחינוך לבריאות, בדגש על מניעת
מחלות, מניעת השימוש בחומרים מסוכנים ושמירה על איכות
הסביבה.
 
קדם
יסודי
 
בעידן המודרני
התלמידים
חשופים
מגיל צעיר
למסרים
בתקשורת -
בטלוויזיה,
באינטרנט
ובמחשבים.
יש להתחיל
בגיל זה לפתח
בתלמיד
מודעות
לחשיבות
השמירה על
בריאות הגוף
ולנזקי העישון.
 
השפעת עמדתם
של ההורים בנושא
בריאות
הקשר בין
מסרים ברורים
ובין עמדות
השפעת החומרים
על התפתחות
הילד
הנזק של
העישון הפסיבי
לילדים
 
מודעות ואחריות
ביחס לגוף
ולבריאותו
יכולת הבחנה
בין חומרים
יכולת לסרב
להשתמש
בחומרים מזיקים
יכולת לבחור
בחומרים מועילים
 
נזקי העישון
הפסיבי
הבחנה בין
חומרים
מועילים ומזיקים
 
א'-ג'
 
על החינוך
להתמקד
בפיתויים
ובלחצים,
בחוקים,
בנורמות
ובערכים.
חשוב לספק
מידע
קונקרטי
ולייחס אותו
לחוקים,
לנורמות
ולערכים.
יש לעודד
מעורבות
בקהילה
ובחברה.
 
נורמות במשפחה
והשפעתן על
דפוסי התנהגות
הקשורים בשימוש
בתרופות, בטבק,
באלכוהול ובסמים
אחרים
השפעת הפרסומות
ותכניות הטלוויזיה
על דפוסי
שימוש בחומרים
שונים
השפעת המשפחה
על דפוסי
ההתנהגות בעתיד
מידע בסיסי
על גיל
ההתבגרות כגיל
של סיכויים
וסיכונים
מידע כללי
על שימוש
בחומרים שונים
תוך שימת
דגש על סיגריות
ועל נרגילות
 
יכולות לזהות
סיבות אישיות
ומשפחתיות וצרכים
חברתיים הגורמים
לרוב האנשים
להחליט לא
לעשן סיגריות
התמודדות
עם פיתויים
קבלת החלטות
אסרטיביות
מיומנויות המסייעות
לזיהוי סיכונים
בסביבה הקרובה
ודרכי התמודדות
ערכי החופש
והבריאות
מיקום שליטה
דרכים בריאות
להשתלב בחברה
בחט"ב (ללא
עישון סיגריות)
 
עישון סיגריות
(אקטיבי
ופסיבי)
עישון נרגילות
הכרת המסרים
והמניעים של
הפרסומות
והשפעתן על
הבחירה של
היחיד
הנזק שגורמים
הסמים השונים
(ניקוטין, אלכוהול
וכד') להתפתחות
הגוף ולבריאותו,
לתפקודי המוח
ולמערכת הנשימה
חשיבות הבריאות
של הגוף
היכרות עם
בעלי מקצוע
הקשורים בבריאות
(אחות, רופא)
 
ד'-ו'
 
מומלצת גישה
עובדתית, אם
כי יש לצפות
להתנגדות
ולספקנות.
חשוב להיעזר
בקבוצת הגיל
ולעודד מנהיגות
צעירה.
מומלץ
להשתמש
במידע כבסיס
לדיון.
מומלץ
להתנסות
במשחקי
תפקידים.
 
עצמאות המתבגר
ומעורבות ההורים
בנושא שעות
הפנאי ודרכי
הבילוי
סמכות ההורים
בנוגע לבילוי
של שעות
הפנאי
אפיוני גיל
ההתבגרות -
השפעת קבוצת
הגיל לגבי
התנהגויות מסוכנות
מעברים בגיל
ההתבגרות כמצבי
סיכון ודרכי
ההתמודדות אתם
(במעבר לחט"ב:
ריבוי דמויות,
שינוי מסגרת,
החלפת חברים
וכו')
ההורים כמודל
לחיקוי
 
דרכי התמודדות
במצבי לחץ
דרכי התמודדות
עם השפעתה
של הקבוצה
ודרכי השתלבותו
של היחיד בה
הבנת השפעתה
של הקבוצה על
אופני בילוי
פתרון בעיות
אסרטיביות ועמידה
על עמדות
ועל דעות
התמודדות עם
מסרים של
פרסומות
בדיקת עמדות
בנושאי העישון
 
עישון סיגריות
ונרגילות
במעברים
ובמצבים
משתנים
תפיסות מוטעות
לגבי עישון
שהתלמיד עלול
ליצור בין
העישון ובין
התדמית שלו
כבוגר
נזקי העישון
לכושר הגופני,
לנשימה, למערכת
כלי הדם
ולהתפתחות
המינית
 
ז'-ט'
 

תכניות מניעה מומלצות
3.4
מומלצת השתלמות של אנשי הצוות החינוכי לפני הפעלת התכניות,
בהנחיית היועץ החינוכי. אפשר להיעזר במדריכי שפ"י במחוזות (ראה
את רשימת המפקחים בנספח ב). יש לבדוק את התאמתה של תכנית
המניעה לאוכלוסיית התלמידים הספציפית של בית הספר.
 
להלן התכניות:
 
"כישורי חיים" (בהוצאת האגף לתכניות לימודים, אגף
שפ"י, האגף לחינוך יסודי והמינהל לחינוך דתי, משרד
החינוך, התשנ"ו): התכנית מתאימה לכיתות א'-ו' ועוסקת
בעיקר בכישורי חיים. בתכנית עצמה יש התייחסות מפורטת
לנושא העישון.
אפשר לרכוש את התכנית בחנויות "ספר לכול", טל'
35‎-1800‎-1800, וב"רכגולד", טל' 03‎-5180555.
 
3.4.1   
"לשאוף אוויר נקי" (לא"ן) (בהוצאת משרד הבריאות,
משרד החינוך והאגודה למלחמה בסרטן, התשמ"ט-1989):
התכנית מבוססת על תכנית קנדית ועל תכניות נוספות
שהותאמו לישראל. היא מתמקדת גם בנזקי העישון וגם
במשמעויות החברתיות של הרגלי העישון. התכנית מתאימה
לכיתות ו'-ט', והיא כוללת דפדפת לקבוצה וחוברת למורה.
אפשר להשיגה גם בשפה הערבית, במשרד הבריאות, ביחידה
לקידום הבריאות, טל' 02‎-6222001 ו-6228880, פקס'
02‎-6235399.
 
3.4.2   
תכנית "שג"ב" ("שמור גופך בריא") (מופעלת בשיתוף
בין משרד הבריאות למשרד החינוך): התכנית כוללת חוברות
לתלמיד ולמורה ועוסקת במגוון נושאים הקשורים לחינוך
לבריאות, לקידום הבריאות, ובכלל זה מניעת עישון. התכנית
מתאימה לכיתות א'-ב'.
אפשר להשיג את התכנית במשרד הבריאות, ביחידה לקידום
הבריאות, טל' 02‎-6222001 ו-02‎-6228880, פקס'
02‎-6235399.
 
3.4.3   
תכנית "שג"ב" לגן (בהוצאת מט"ח, התשנ"ח-1988):
בתכנית 7 נושאים העוסקים בבריאות ובבטיחות: הכרת
הגוף, פעילות גופנית, תזונה, שמירה על היגיינה, בריאות השן,
בריאות וחולי ובטיחות.
הערכה כוללת חוברת תמונות לילדי הגן ושתי כרזות, מדריך
למחנכים בגיל הרך ומערכת כרטיסי תמונות למיון ולמשחק.
אפשר לרכוש את הערכה בגסטליט-חן, טל' 03‎-9229732
(הזמנה למשלוח בטל' 04‎-8419353).
3.4.4   
התכנית "אני, את ואתה ידידים לסביבה" (בהוצאת
משרד החינוך, המינהל הפדגוגי, האגף לתכניות לימודים,
האגף לחינוך קדם-יסודי, מעלות, 1984): התכנית מתוארת
בערכה הכוללת ספר הדרכה וערכת משחקים. המדריך וערכת
המשחקים עוסקים במרב הנושאים הנוגעים לאיכות הסביבה
כמו אוויר, משאבים, רעש, אנרגיה, מחזור מים ועוד. בכל
נושא מוקדי התנסות, צפייה ומעקב וכן פעילויות יצירתיות.
בערכה 6 משחקים שונים.
הערכה נמצאת לעיון במרכזים הפדגוגיים, ואינה ניתנת
לרכישה.
 
3.4.5   
לא"ב ("לשאוף אוויר בריא") (דגנית פלס, בהוצאת שפ"י,
מחלקת הפרסומים, משרד החינוך, 1999, בתמיכת האגודה
למניעת מחלות ריאה בישראל): זוהי תכנית המופעלת בשיטה
אינטראקטיבית בכיתות ו'-ז'-ח'. בין נושאי התכנית: מידע
אמין, התייחסות לבעיות של גיל ההתבגרות, לחץ חברתי
ודימוי אישי וחברתי. התכנית כוללת חוברת הדרכה ומרכז
למידה, והיא מתאימה לכיתות ו'-ט'.
את החוברת אפשר להשיג בשפ"י, פקס' 02‎-5603256,
ובחנויות "ספר לכול", טל' 35‎-1800‎-1800, ו"רכגולד", טל'
03‎-5180555.
 
3.4.6   
"חופשי לנשום" (דגנית פלס, מהדורה ניסיונית בהפקת
שפ"י, משרד החינוך התשס"א-2000): החוברת כוללת מערך
של 10 שיעורים המיועד לכיתות ו'-ט' וכולל התייחסות
למרכיבי הגיל והפעלות שונות המתייחסות לכישורי חיים
תואמי גיל ההתבגרות, כגון השפעת הקבוצה, עמדות ורגשות
כלפי עישון, השערות ועובדות, הפרסומת, ייעודה והשפעתה
על בחירת היחיד, "אין עשן בלי אש", מיתוסים ועובדות.
אפשר להזמין את החוברת בשפ"י, פקס' 02‎-5603256.
 
3.4.7   
"כיתת הלא מעשנים של שנות ה-2000 בוחרת
להישאר בשליטה"
(תכנית הכוללת קלטת וידיאו וחוברת
עבודה, שהוכנו והוצאו במשותף על ידי האגודה למלחמה
בסרטן ושירותי בריאות כללית): התכנית מיועדת לכיתות
ה'-ו' והיא עוסקת בתכנים של מיקום שליטה פנימי,
התמודדות עם לחץ חברתי, הימנעות מלקיחת סיכונים
מיותרים וכו'.
את החוברת ואת הקלטת אפשר לרכוש באגודה למלחמה
בסרטן, טל' 03‎-5719577.
 
3.4.8   
"לעשן או לא לעשן" - מערך שקופיות וחוברת הדרכה
(האגודה למלחמה בסרטן וקופ"ח כללית, 1999): המערך
כולל נושאים אלו: סיבות להתחלת עישון, נזקי העישון,
פרסום סמוי וגלוי והשפעת חברים. החומר מתאים לכיתות
ז'-ט'.
אפשר לרכוש את המערך באגודה למלחמה בסרטן, טל'
03‎-5719577, פקס' 03‎-5719578.
3.4.9   
"הכי בריא להיות בריא - עם גורו וגוגול" (משרד
הבריאות, המחלקה לקידום בריאות, בשיתוף עם משרד
החינוך, 1999): התכנית כוללת חוברת לתלמיד, מדריך
למורה, כרזות, גלויות וקלטת וידיאו. בתכנית כלולים נושאים
הקשורים לקידום הבריאות ולמניעת עישון, והיא מותאמת
לכיתות א' ו-ב'.
אפשר לרכוש את התכנית במשרד הבריאות, המחלקה
לקידום בריאות, טל' 02‎-6222001 ו-02‎-6228880.
 
3.4.10   
"מדריך למניעה והתערבות" בנושא טבק, אלכוהול
וסמים אחרים
(רות לקט, הוצאת שפ"י, משרד החינוך):
המדריך כולל את כל המידע הבסיסי הנחוץ להפעלת תכניות
המניעה: רציונל ההתערבות, עקרונות המדיניות, תכנית
הלימודים מכיתה א' עד כיתה י"ב, כל חוזרי המנכ"ל שיצאו
בנושא טבק, אלכוהול וסמים, המלצות להשתלמויות ומאגר
מידע נוסף.
אפשר להזמין את המדריך בשפ"י, פקס' 02‎-5603256.
3.4.11   

פעולות ייחודיות בנושא העישון
3.5
תחרות "הכיתה הלא מעשנת": תחרות זו שאולה מדגם
המופעל בארצות אירופה כבר כמה שנים. מטרתה למנוע
עישון של גילאי חטיבת הביניים, והיא משלבת פעילויות של
מניעת עישון בעזרת פרסומים בטלוויזיה, בעיתוני נוער,
ברדיו, באינטרנט ועוד. תכנית זו משותפת למשרדי החינוך
והבריאות. התכנית מתבצעת ברמה ארצית, והיא נושאת
פרסים אשר יינתו לכיתה שתימנע מעישון סיגריות. התכנית
מיועדת לתלמידי כיתות ז'-ט' ומאפשרת לכל הכיתות של
חטיבות הביניים בארץ להשתתף בה. אחד הקריטריונים
להשתתפות בתחרות הוא הסכמת 90% מתלמידי הכיתה
להימנע מעישון והצהרת מנהל בית הספר על התחייבות
לאכיפת החוק לאיסור עישון בבית הספר. התכנית מלווה
במחקר מקיף לבדיקת יעילותה לטווח קצר ולטווח ארוך.  
3.5.1   
היום הבינלאומי ללא עישון: לקראת היום הבינלאומי
ללא עישון המתקיים ב-31 במאי מדי שנה המנהלים נקראים
להפעיל תכניות למניעת עישון ולהשתתף בתחרות ארצית של
עבודות תלמידים המוצגות בתערוכה. ביום זה מוענקים
לזוכים פרסים, מתנת הליגה למניעת מחלות ריאה ושחפת
בישראל. הקריטריונים להשתתפות בתחרות מתפרסמים מדי
שנה בחוזר המנכ"ל בחודש שבט-פברואר. פרטים נוספים
בשפ"י, טל' 02‎-5603874, פקס' 02‎-5603256.
 
3.5.2   
התכנית "עמיתים" למניעת עישון: זוהי תכנית חינוכית
שמטרתה לחזק באמצעות העמיתים את הנורמה של רוב
התלמידים הבוחרים בחיים ערכיים ובריאים, ללא שימוש
בחומרים פסיכואקטיביים. הרציונל העומד בבסיס
התכנית הוא כי האחריות לקבלת החלטות מוטלת על
התלמידים, בסיוע מבוגרים משמעותיים. התכנית
"עמיתים" מופעלת בשיתוף פעולה בין משרדי החינוך
והבריאות, הליגה למניעת מחלות ריאה ושחפת בישראל,
שירותי בריאות כללית והאגודה למלחמה בסרטן. התלמידים
הנבחרים בבית ספרם בהליך דמוקרטי עוברים סמינר
להכשרתם, ובו הם מקבלים ידע, עמדות, כלים וחומרי עבודה
להכנת התכניות בבתי הספר ולהפעלתן. צוותי המדריכים הם
שותפים מלאים בהכשרת העמיתים. היועצים הם הגורמים
המרכזיים המובילים את התכנית, בשיתוף עם בעלי תפקידים
נוספים: אחות בית הספר, מורי הכיתה, המורים לאמנות
ועוד. השילוב האינטרדיסציפלינרי מומלץ מאוד בתכניות
מניעה, ובפרט בתכניות למניעת עישון. התנאי המקדים
להצטרפות לתכנית הוא מחויבותו של בית הספר. המעוניינים
להצטרף לתכנית יפנו אל שפ"י, פקס' 02‎-5603256.
3.5.3   
דוגמה לפעילות בנושא החוק החדש
3.6
מטרת הפעילות היא לעבוד עם התלמידים ועם צוותי החינוך על עמדותיהם
ועל גישותיהם לתכנים החינוכיים של החוק למניעת עישון ולהבין את
הנימוקים האפשריים לחקיקת החוק לגבי תלמידים.

שם הפעילות: "ארץ העשן העולה" (העישון והחוק)

מטרות הפעילות
לראות בעישון סיגריות במה חברתית הפוגעת במגזרי חיים שונים
ולבחון את הבעיה מנקודות ראות שונות
- 
להכיר בקשר שבין עישון לבין פגיעה באדם האחר (עישון פסיבי) ועל
ידי כך פגיעה בכבוד הזולת
- 
לפתח כלים להתמודדות עם נושא העישון.
- 
תיאור הפעילות
המנחה יחלק את הכיתה לקבוצות קטנות ויקרא את הסיפור הזה:
ב"ארץ העשן העולה" יש המון אנשים המכורים לסיגריות. הם מעשנים בכל
הזדמנות ובכל מקום. בארץ זו אין חוקים ואין הגבלות נגד עישון; מעשנים
בבתי ספר, בבתי חולים, במסעדות, בבתי קולנוע, במסיבות ובאירועים
וברחובות.
חלק מהתושבים אינם מעשנים, והם סובלים מאוד מהעישון. הם חשים
שהעישון גורם נזק לבריאותם ופוגע באיכות חייהם...

המנחה יבקש מכל קבוצה לדון בשאלות האלה:
מה הן הבעיות השונות העולות מהמצב שנוצר? התייחסו להיבטים
שונים: כלכליים, בריאותיים, חברתיים, רגשיים מוסרים ואישים.
- 
מהי הבעיה הקשה ביותר לדעת רוב חברי הקבוצה? האם היא פוגעת
בכבוד האדם (זה שמעשן וזה שסובל מהעישון) וכיצד? מה אפשר
לעשות?
- 
נסו לעזור לבני אותה ארץ למצוא פתרון לבעיה באמצעות מסע פרסום,
חוקים, מסע הסברה, דיונים ציבוריים, נאומים, תכנית מניעה חינוכית
וכו' (מומלץ להיעזר בנימוקים שיובאו להלן).
המנחה יבקש מהמשתתפים להציע הצעות מעשיות ולבצען; לדוגמה:
לחבר נאום, לכתוב תכנית מניעה, להציע מסע פרסום וכד'.
כל קבוצה תציג במליאה את הבעיות שהועלו ואת הפתרונות שהוצעו,
והמנחה ידאג לקשר בין זכותו של האדם לשמור על כבודו העצמי ובין
זכותו למנוע מאחרים לפגוע בבריאותו.
המנחה ידבר על החוק החדש העוזר לשמור על בריאות הזולת - החוק
האוסר על עישון במקומות ציבוריים ובבית הספר - ויקשר את החוק
לכבוד האדם.
להלן נימוקים אפשריים לחקיקת החוק לגבי תלמידים שהמנחה יוכל
להשתמש בהם לדיון:
- 
נימוקים ערכיים
היתר העישון בבית הספר מצביע על לגיטימציה שבית הספר נותן
לתופעת העישון.
1. 
איסור העישון מעביר מסר של התחשבות בזולת וכיבוד הפרט, כמו גם
מסר של חינוך סביבתי.
2. 
יש לחנך להכרה בחופש של האדם, גם אם הוא כרוך בהגבלות
ובאיסורים.
3. 
יש הרואים בזכות לעשן ערך שיש להקנותו בעידן שבו זכויות הפרט
עומדות כערך בשיח הציבורי. יש לשלול נימוק זה בשם הנזק הבריאותי
המוכח למעשן ולסביבתו.
 
4. 

נימוקים חברתיים
קבוצה מעשנת עלולה לאמץ דפוס התמרדות ולהיות מקור משיכה
והשפעה שלילית על תלמידים אחרים.
1. 
קבוצת תלמידים מעשנת עלולה להיתפס כקבוצה שכדאי להימנות על
חבריה, קבוצה שתמשוך אליה חברים לא מעשנים אשר ייגררו לעישון
כדי לענות על הצורך בהשתייכות.
2. 
הצבת גבולות למתבגר היא צורך גם למתבגר עצמו.
3. 
איסור עישון מציב גבול התוחם את המרד החיוני להתפתחות המתבגר.
 
4. 

נימוקים בריאותיים
הרצון להשתייך לקבוצת מעשנים עלול למשוך תלמידים נוספים,
שהשהות עם המעשנים תחיל עליהם את נזקי העישון הפסיבי.
1. 
ההיתר לעשן עלול להגדיל את מספר המעשנים ואת הנזק הבריאותי
לטווח קצר וארוך.
 
2. 
גמילה מעישון
3.7
הצלחת הגמילה מעישון תלויה במוטיבציה להפסיק לעשן, באמונה ביכולת
האישית להצליח ובתמיכה של המעגל החברתי: הבית, העבודה והחברים.
הסיבות לרצון להפסיק לעשן הן רבות: העישון גורם לריח רע, לקמטים,
לכתמים בשיניים ובעור, לאיבוד שליטה, לירידה בכושר הגופני, לתחלואה,
להיעדרות מהעבודה ולהפסד כסף, לתוחלת חיים קצרה ב-8‎-5 שנים ולבריחת
סידן. סיבה כללית להפסקת העישון היא הרצון לשפר את ההרגשה הכללית.
המעשנים המבקשים להיגמל זקוקים לייעוץ מקצועי. השתתפות בקבוצות
גמילה מעלה את שיעורי ההצלחה בהשוואה לתהליך גמילה הנעשה לבד.
במחקר נמצא שכ-33% מהמשתתפים בסדנאות של גמילה מעישון בארץ
התמידו ולא עישנו בתום מעקב של שנה עד שלוש שנים.
המעוניינים לקבל מידע על הצטרפות לקבוצות גמילה מעישון או על הפעלת
תכנית גמילה בבית הספר יכולים לפנות לקו הגמילה מעישון המופעל על-ידי
משרד הבריאות שמספרו 56‎-88‎-1800‎-88 ולמדריכי שפ"י (ראה נספח ב'
להלן).


פרטים נוספים אפשר לקבל בשפ"י, היחידה למניעת שימוש בטבק, באלכוהול,
ובסמים, טל' 02‎-5603874, 02‎-5603244 ו-02‎-5603233, פקס' 02‎-5603256.


4. נספחים
נספח א רשימת מוסדות וארגונים הקשורים לנושא העישון
משרד החינוך  1. 
שפ"י, היחידה למניעת עישון, אלכוהול וסמים, משרד החינוך,
ירושלים 91911, טל'
02‎-5603874, פקס' 02‎-5603256
 
-   
המזכירות הפדגוגית, בריאות וחינוך לבריאות, ירושלים 91911,
טל' 02‎-5603451,
פקס' 02‎-5602085
-   
משרד הבריאות, היחידה לחינוך ולקידום בריאות, רח' דוד
המלך 20, ירושלים 91010, טל' 02‎-6222001, פקס' 02‎-6228880
2. 
האגודה למלחמה בסרטן, רח' רביבים 7, גבעתיים 63104, טל'
03‎-5719577, 03‎-5721604, 03‎-5721607 פקס' 03‎-5719578,
anat@cancer.org.il
3. 
שירותי בריאות כללית, היחידה לחינוך ולקידום בריאות, רח'
ארלוזורוב 101, תל אביב 62998, טל' 03‎-6923595, פקס'
03‎-6923103.
4. 


נספח ב רשימת המפקחים של היחידה לתכניות מניעה בנושאי סמים,

אלכוהול ועישון

ראש היחידה: הגב' רות לקט, טל' 02‎-5603233, 02‎-5603874
ו-056‎-282154; פקס' (בעבודה): 02‎-5603256, פקס' (בבית)
02‎-5334035

מפקחים מחוזיים

מס' הטלפון  הכתובת  השם  המחוז 
ע': 02‎-5601368
02‎-5601644
ב': 02‎-6434080
פ': 052‎-658946
פקס': 02‎-5601618
 
רח' כנפי נשרים 22,
גבעת שאול,
ירושלים
 
הגב'
עליזה
מנדל
 
ירושלים
 
ע': 02‎-5601350
ב': 02‎-6429292
052‎-864774
פקס': 02‎-5601618
 
כנפי נשרים 22,
ירושלים
 
הגב'
לינסיה
מצנר
 
מנח"י
(כנפי נשרים-
ירושלים)
 
ע': 04‎-6500291
ב': 04‎-9571486
פ': 056‎-776297
 
משרד החינוך, ת"ד
530,
נצרת עלית
 
ד"ר יוסף
עלי
 
צפון
(פנימי)
 
ע': 04‎-8353607
ב': 04‎-8374805
04‎-8374604
פ': 051‎-746796
פקס': 04‎-8360393
 
רח' חורי 2,
מגדל הנביאים,
חיפה
 
הגב'
איילת רון
 
חיפה
(פנימי)
 
ע': 03‎-6896592
ב': 09‎-7406711
פ': 053‎-510857
פקס': 03‎-6896598
 
רח' השלושה 2,
יד אליהו,
תל אביב
 
מר שוקי
נחום
 
מרכז
 
ע': 03‎-6896239
ב': 03‎-9362871
פ': 058‎-979790
 
רח' השלושה 2,
יד אליהו,
תל אביב
 
מר אלי
לוי
 
תל אביב
 
ע': 08‎-6464299
ב': 08‎-6469296
פ': 056‎-282536
פקס': 08‎-6464249
 
רח' הנשיאים 15,
באר שבע
 
הגב' מימי
גילוץ
 
דרום
 
ע': 03‎-6898837 - ישיר
03‎-6898794 - מזכירה
 
רח' השלושה 2,
יד אליהו,
תל אביב
 
מר אסף
בר-שיר
 
התיישבותי
 
ע': 04‎-6740747
ב': 04‎-6741580
פ': 054‎-932810
 
משרד החינוך, ת"ד 530,
נצרת עלית
(כתובת פרטית: ת"ד 3,
כפר עראבה 24945)
 
מר האשם
שמאלי
 
המגזר הערבי
(מפקח מתאם
ארצי)
 


נספח ג חוק הגבלת העישון במקומות ציבוריים, התשמ"ג-1983*

איסור עישון  1. 
לא יעשן אדם במקום המפורט בתוספת (להלן - מקום ציבורי).  (א)   
לא יחזיק אדם במקום ציבורי סיגריה, סיגרילה, סיגר או מקטרת
כשהם דלוקים.
 
(ב)   
שר הבריאות, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, רשאי
לשנות בצו את התוספת.
 
(ג)   
קביעת שלטים  2. 
המחזיק למעשה של מקום ציבורי, למעט מעלית לנשיאת בני אדם
בבית מגורים, יקבע בו שלטים המורים על איסור העישון, ויחזיקם
במצב תקין.
 
(א)   
יצרן או יבואן של מעלית המיועדת לנשיאת בני אדם בבית מגורים
יקבע בה, לפני הכנסתה לשימוש, שלט המורה על איסור העישון
במעלית.
 
(ב)   
שר הבריאות יקבע בתקנות הוראות בדבר צורתם של השלטים,
מספרם, גודלם, תוכנם, דרכי קביעתם, המקומות שבהם יותקנו
והחובה להאירם.
 
(ג)   
היתר עישון בבית קולנוע  3. 
בתחומה של רשות מקומית, להוציא מועצה אזורית, שיש בה יותר
מחמישה בתי קולנוע, יכול שיהיה בית קולנוע אחד שבחלק ממנו
שהוקצה לכך לא יחולו הוראות איסור העישון בעת הקרנת סרטי
קולנוע.
 
(א)   
מועצת הרשות המקומית תקבע את בית הקולנוע כאמור בסעיף
קטן (א), מבין המחזיקים של בתי הקולנוע, לפי כללים ולתקופה
שיקבע שר הבריאות.
 
(ב)   
המחזיק למעשה של בית קולנוע שנקבע כאמור בסעיף קטן (ב)
יקבע בפתח בית הקולנוע הודעה על היתר העישון בחלק ממנו
שהוקצה לכך.
 
(ג)   
עונשין  4. 
העובר על הוראות סעיף 1 - דינו קנס 230 שקלים חדשים.  (א)   
העובר על הוראות סעיף 2 - דינו קנס 470 שקלים חדשים.
 
(ב)   
אחריות לעברה
נעברה עברה לפי סעיף 2 בידי חבר-בני-אדם, ייאשם בה כל אדם אשר
בשעת ביצועה היה מנהל פעיל, שותף - למעט שותף מוגבל - או עובד
בכיר האחראי לאותו תחום, אם לא הוכיח שהעברה נעברה שלא
בידיעתו ושהוא נקט כל האמצעים הסבירים להבטחת שמירתו של
הסעיף.

* מעודכן ליום .1.8.01
 
5. 
קנסות לרשות מקומית
קנסות ששולמו עקב הפעלת סמכותו של עובד של רשות מקומית בשל
עברה על חוק זה שנעברה בתחומה יועברו לקופת אותה רשות מקומית.
 
6. 
סמכות כניסה
שוטר וכן עובד של רשות מקומית שראש הרשות המקומית הסמיכו
לעניין חוק זה (להלן - מפקח) רשאים להיכנס בכל עת סבירה לכל מקום
ציבורי כדי לברר אם קוימו הוראות חוק זה והתקנות לפיו, ובלבד שלא
ייכנסו למקום מן המקומות המפורטים בפסקאות 2, 4, 5 ו-6 של
התוספת אלא לאחר שהודיעו על כוונתם למחזיק של המקום או למי
שעובד שם.
 
7. 
סמכות מפקח או סדרן לדרוש זיהוי  8. 
עישן אדם במקום ציבורי, או החזיק שם סיגריה, סיגרילה, סיגר
או מקטרת כשהם דלוקים, לעיניו של מפקח או סדרן, רשאי
המפקח או הסדרן לדרוש ממנו לזהות עצמו, ואם סירב לעשות כן,
רשאי הוא לעכב אותו באותו מקום עד לבוא שוטר, אך לא יותר
מאשר שעה אחת.
 
(א)   
לעניין סעיף זה "סדרן" - מי שהבעל או המחזיק למעשה של מקום
המפורט בפסקאות 1, 2, 4 ו-5 של התוספת מינהו להיות סדרן
באותו מקום והוא עונד תג בולט המעיד על תפקידו ומציג תעודה
על מינויו כסדרן.
 
(ב)   
שר הבריאות יקבע בתקנות הוראות בעניין סייגים למינוי סדרן,
התעודה שתינתן לו, צורת התג ואופן ענידתו.
 
(ג)   
סמכות נהג  9. 
נהג של כלי רכב שהעישון בו אסור לפי הוראות חוק זה רשאי
לאסור כניסת אדם המעשן או המחזיק סיגריה, סיגרילה, סיגר או
מקטרת כשהם דלוקים לכלי הרכב.
 
(א)   
עישן אדם בכלי רכב כאמור, או החזיק בו סיגריה, סיגרילה, סיגר
או מקטרת כשהם דלוקים, לעיניו של הנהג, רשאי הנהג לדרוש
ממנו לזהות עצמו, ואם סירב לעשות כן, רשאי הוא לעכב אותו
בכלי הרכב עד לבוא שוטר, אך לא יותר מאשר שעה אחת, וכן
רשאי הוא להסיע אותו בכלי הרכב לתחנת המשטרה הקרובה.
 
(ב)   
שמירת הוראות
הוראות חוק זה באות להוסיף על כל הוראה בדבר איסור עישון
שנקבעה בכל דין ולא לגרוע ממנה.
 
10.
דין המדינה
הוראות סעיף 2(א) יחולו גם על המדינה.
 
11.
תיקון חוק בתי המשפט
בחוק בתי המשפט, התשי"ז-1957, בסוף התוספת השנייה יבוא:
"18. חוק הגבלת העישון במקומות ציבוריים, התשמ"ג-1983".
 
12.
ביצוע ותקנות
שר הבריאות ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי, באישור ועדת
העבודה והרווחה של הכנסת, להתקין תקנות לביצועו, לרבות תקנות
בדבר דרכי פיקוח על ביצועו.
 
13.
תחילה
תחילתו של חוק זה ביום כ"ח בשבט התשמ"ד (1 בפברואר 1984).
 
14.
תוספת
(סעיף 1)
אולם המשמש דרך כלל לבית קולנוע, לתיאטרון, לקונצרטים, לאופרה
או למחול וכן חדר או אולם המשמש לדיון, להרצאה או לישיבות, וכן
המסדרונות והאכסדרות, למעט חדר נפרד לחלוטין שהוקצה לעישון
בהפסקות בידי הנהלת המקום, אם הוקצה, ששטחו אינו עולה על רבע
מהשטח שהוקצה לציבור להמתנה בהפסקות, ובלבד שיש בו סידורי
אוורור תקינים והעישון בו אינו גורם למטרד בחלקים אחרים של
המקום; אין בהוראות פרט זה, או פרטים אחרים בתוספת זו, כדי לגרוע
מאיסור עישון מכוח כל דין או כדי למנוע מבעל המקום או המחזיק בו
לאסור את העישון במקום.
1. 
כל מקום בבניין של בית חולים או מרפאה.
2. 
החלק הפתוח לציבור בבית מרקחת.
3. 
אולם קריאה וחדר קריאה בספרייה הפתוחה לציבור, חוץ מן המקומות
שהוקצו בידי הנהלת המקום שבהם יהיה העישון מותר, אם הוקצו,
ובלבד שיש בהם סידורי אוורור תקינים והעישון בהם אינו גורם למטרד
בחלקים אחרים של המקום.
4. 
כל מקום בבניין המשמש מוסד חינוך או מוסד להשכלה גבוהה, לרבות
מגורי תלמידים ולמעט חדר נפרד לחלוטין, שהוקצה לעישון בידי הנהלת
מוסד שמתקיים בו חינוך על תיכוני, שתלמידיו בגיל העולה על 18 שנים
(להלן - מוסד על-תיכוני), אם הוקצה, וחדר במגורים במוסד על תיכוני
שבו גר רק מעשן, ובלבד שיש בהם סידורי אוורור תקינים והעישון בהם
אינו גורם למטרד בחלקים אחרים של המקום, וכן למעט חדרי ההנהלה
וחדרי הסגל, שחל עליהם פרט 15.
5. 
מעלית לנשיאת בני אדם.
6. 
אוטובוס, בעת שיש בו נוסעים; בפסקה זו "אוטובוס" - כמשמעותו
בתקנות התעבורה, התשכ"א-1961.
7. 
מונית וזוטובוס, בעת שיש בהם נוסעים; בפסקה זו "מונית" ו"זוטובוס" -
כמשמעותם בתקנות התעבורה, התשכ"א-1961.
8. 
רכבת, בעת שיש בה נוסעים, למעט קרון שהוקצה לכך שבו יהיה העישון
מותר, ובלבד שלא יוקצה לכך הקרון היחיד באותה רכבת, הקרון שבו
נמכרים מזון או משקה או הקרון היחיד שבו נמכרים מקומות שמורים.
9. 
חנות.
10. 
מסעדה, מזנון, בית קפה, לרבות כל בית אוכל אחר (כולם להלן - בית
אוכל), למעט חדר נפרד לחלוטין, אם קיים, שהוקצה לעישון בידי
הנהלת בית האוכל במפורש, אם הוקצה, ובלבד שיש בו סידורי אוורור
תקינים והעישון בו אינו גורם למטרד בחלקים אחרים של בית האוכל
ושטחו אינו עולה על רבע של השטח הפתוח לציבור.
11. 
חדר או אולם פתוח לציבור המשמש לפעילות גופנית או לספורט.
12. 
גן ילדים, מעון ילדים או בית ילדים.
13. 
חדר או אולם הפתוחים לציבור בבנק, בבית דואר או בסוכנות דואר או
במקום אחר המשמש לקהל או חדר, אולם או מסדרון המשמש להמתנה,
למעט חדר נפרד לחלוטין שהוקצה לעישון בידי הנהלת המקום, אם
הוקצה, ובלבד שיש בו סידורי אוורור תקינים והעישון בו אינו גורם
למטרד בחלקים אחרים של המקום.
14. 
מקום עבודה, למעט חלק ממנו שהוא חדר או אולם שהעישון הותר בו
במפורש בידי האחראי במקום לאחר התייעצות עם העובדים (להלן -
אזור עישון), ובלבד שבאזור העישון אין עובדים או נמצאים אנשים
שהם או חלק מהם אינם מעשנים; באזור העישון יותר העישון אם יש בו
סידורי אוורור תקינים ואם העישון בו אינו גורם למטרד בחלקים
אחרים של הבניין; חדר או אולם שעובדים בו רק עובדים שהם
מעשנים, ייראו כאזור עישון בלי שיהיה צורך בהיתר מפורש של
האחראי במקום; לעניין זה, "מקום עבודה" - כל מקום בבניין שעובדים
בו אנשים ושאינו משמש למגורים.
15. 
השטח הפתוח לציבור בקניון, למעט בית עסק המפורט במקום אחר
בתוספת זו ולמעט חדר עישון נפרד לחלוטין שהוקצה לעישון, אם
הוקצה, ובלבד שיש בו סידורי אוורור תקינים והעישון בו אינו גורם
למטרד בחלקים אחרים של המקום.
16. 
אולם שמחות, למעט חדר נפרד לחלוטין, אם קיים, שהוקצה לעישון
בידי הנהלת אולם השמחות במפורש, אם הוקצה, ובלבד שיש בו סידורי
אוורור תקינים והעישון בו אינו גורם למטרד בחלקים אחרים של אולם
השמחות ושטחו אינו עולה על רבע של שטח הפתוח לציבור.
 
17. 

הוראות קבע


חוזר מנכ"ל תשסב/3(ב), ט"ו מרחשוון תשס"ב, 1 בנובמבר 2001