א. בתי ספר
 
 
רשימת בקרה 1: ריכוז אישורי בדיקה שבאחריות הרשות המקומית/הבעלות


תיאור  התדירות  מס' 
אישור מהנדס קונסטרוקטור על יציבות המבנים של בית הספר
(ייבדק בבדיקות רישוי וכן במקרה של קיום סדקים או שקיעה של
חלקי מבנה)
 
לפי הצורך
 
1.
 
אישור מהנדס תנועה מחוזי במשרד התחבורה לתחנת הסעה (אם
קיימת)
 
בהקמת מוסד
חינוך חדש
 
2.
 
אישור בדיקה בטיחותית של מתקני החצר על ידי הרשות
המקומית
 
שנתית
 
3.
 
אישור בדיקה חזותית של מתקני החצר על ידי הרשות המקומית
 
פעם בחודש
 
4.
 
אישור בדיקת מוצג על ידי מהנדס קונסטרוקטור
 
שנתית
 
5.
 
אישור ופיקוח של מהנדס חשמל ומהנדס אינסטלציה למוצג
המשלב חשמל ומים
 
שנתית
 
6.
 
אישור תכנון מהנדס קונסטרוקציה לגבי תקינות הבסיס של מבנה
יביל (קראוון)
 
בהקמה
 
7.
 
אישור בודק מוסמך (מהנדס קונסטרוקטור) לתקרת רביץ או לכל
תקרה תלויה אחרת
 
פעם ב-3
שנים
 
8.
 
אישור כבאות לתקינות מערכת לחץ המים ולפריסת אמצעי הכיבוי
ותכולתם
 
שנתית
 
9.
 
אישור בדיקת התקינות של מערכת החשמל וההארקה על ידי
חשמלאי בודק ואישור בדיקת התקינות של מתקני ומכשירי
החשמל על ידי חשמלאי מוסמך ומעלה
 
שנתית
 
10.
 
אישור בודק מוסמך לתקינות מערכת הגז (טכנאי גז סוג 2 ומעלה)
 
פעם ב-5 שנים
 
11.
 
אישור בודק מוסמך (לפי סוג המערכת) לתקינות המערכות
לחימום המים
 
שנתית
 
12.
 
אישור הרשות המקומית/הבעלות לתקינות המתקנים באולם
הספורט על פי הדרישות המפורטות בתקנים הישראליים
הרלוונטיים
 
שנתית
 
13.
 
אישור של בודק מוסמך (כהגדרתו בפקודת הבטיחות בעבודה)
למעליות, למתקני ההרמה, לאבזרי ההרמה, למתקני הלחץ, לדודי
הקיטור ולקולטי הקיטור
 
על פי החוק
 
14.
 
אישור בודק מוסמך לרעש (אם ובמקום שנדרש)
 
על פי החוק
 
15.
 
אישור בודק מוסמך לבדיקת עוצמת הקרינה במוסדות שבתחומם
או בקרבתם נמצאות אנטנות סלולאריות
 
שנתית
 
16.
 
אישור בודק מוסמך לבדיקת עוצמת הקרינה במוסדות שבתחומם
או בקרבתם נמצאים שנעים חשמליים
 
שנתית
 
17.
 
אישור בודק מוסמך לבדיקת נוכחות גז ראדון במקומות או
באזורים שנתגלה בהם גז ראדון וכן בכל מקרה שקיים מרתף או
מבנה תת-קרקעי במוסד החינוך
 
פעם ב-3
שנים
 
18.
 
רשימת בקרה 2: חצר מוסד החינוך

החצר תהיה נקייה ופנויה ממפגעי בטיחות, ולא יישארו בה פסולת בניין או בורות
לאחר עבודות בנייה או שיפוצים.
 
1.
 
בחצר של מוסד החינוך יהיו שני שערים המשמשים לכניסה וליציאה וכן שער נפרד
לצורכי משק (מטבח, איסוף אשפה, הכנסת ציוד וכד'). באותם מקרים שמספר
השוהים במוסד החינוכי קטן מ-800, מותר להתקין שני שערים בלבד.
 
2.
 
מיקום הכניסות ותכנונם יבטיחו יציאה בטוחה מחצר מוסד החינוך. לשם כך תואט
היציאה על-ידי שבירת ציר התנועה הישיר מהחצר לעבר הכביש או לעבר אזורים
אחרים שבהם קיימת תנועה מוטורית, באופן שתיכפה בלימת הריצה.
במקרים שבהם השערים אינם ממוקמים על פי המפורט לעיל תוגן היציאה ממוסד
החינוך באמצעות מעקה בטיחות ממתכת, שייקבע בשפת המדרכה, מול שער
היציאה, על שפת הכביש. אורכו של מעקה-הבטיחות יהיה 10 מ', וגובהו - מטר
אחד.
 
3.
 
הגישה מהרחוב או ממגרש החנייה אל שער-כניסה אחד לפחות תהיה במישור אופקי
או באמצעות רמפה, לנוחותם של מורים ותלמידים נכים, בהתאם לדרישות
המפורטות ב"חוק הנכים".
 
4.
 
שבילי הגישה והמדרכות הגובלים עם החצר בית הספר יהיו סלולים או מרוצפים או
כבושים.
 
5.
 
בבית ספר שיש בו 800 תלמיד ומעלה יהיו 2 שערים + שער משק. סך הכול יהיה
רוחבם הכללי של שערי היציאה 7 מ' לפחות. בבית ספר שיש בו פחות מ-800
תלמיד יהיו 2 שערים שאחד מהם יהיה שער משק. חישוב הרוחב הכולל של
השערים יהיה לפי 0.55 מ' לכל 60 תלמידים. השערים יהיו בגובה של 2.20‎-2 מ'
מפני הקרקע.
 
6.
 
רוחבו של שער יציאה שאינו מיועד לכניסת רכב לא יפחת מ-1.20 מ'. רוחב שער
הכניסה לצורכי משק יהיה 3 מ', כדי לאפשר כניסה נוחה של כלי-רכב, לפריקה או
לטעינה.
 
7.
 
השער ייבנה באופן שלא יהיה אפשר לטפס עליו או לזחול מתחתיו. פרזול השער
יכלול סגר ומנעול הניתנים להפעלה מבפנים ומבחוץ, עם אפשרות לקביעת השער
במצב פתוח בעת הצורך. לא יימתח תיל דוקרני ולא תיקבענה יתדות בעלות קצוות
חדים מעל השער, שכן אלה מסכנים את התלמידים.
 
8.
 
מגרש מוסד החינוך יגודר מכל עבריו. גובה הגדר יהיה 2 מ' לפחות מבפנים ומבחוץ.
הגובה יימדד מפני הקרקע. במקרים שבהם קיים משטח דריכה ורוחבו יותר מ-5
ס"מ, יימדד גובה הגדר ממשטח הדריכה כאמור.
 
9.
 
גדר סורגים יש לייצב בבסיס בטון. הסורגים יהיו אנכיים, במרווחים של לא יותר
מ-10 ס"מ בין סורג לסורג ובחוזק הדרוש למניעת כיפופם.
 
10.
 
גדר רשת תהיה מתיל מגולוון או מצופה חומר פלסטי. משבצות הרשת תהיינה
בגודל 4‎-3 ס"מ כדי למנוע אפשרות של טיפוס עליה.
הקצה התחתון של הרשת ישוקע בקרקע או יחובר אל בסיס בטון או בפרופיל
אופקי סמוך לקרקע. הקצה העליון לא יהיה חופשי, כי-אם יחוזק בפרופיל ברזל
אופקי.
 
11.
 
גדר חיה אינה יכולה בשום מקרה לבוא במקום סוגי הגדרות המפורטים לעיל,
אלא כתוספת נוי בחצר בית-הספר. שיחי הגדר החיה יהיו בלתי-דוקרניים ובעלי
ענפים גמישים כדי למנוע דקירה.
 
12.
 
שטח החנייה לרכב מנועי יהיה מחוץ לחצר המוסד. הגישה בכלי-רכב אל שטח
החנייה תהיה ישירה מבחוץ, ולא תעבור בתחום מגרש מוסד החינוך ולא תחצה
צירי תנועה של תלמידים.
 
13.
 
במקומות שבהם התלמידים מרבים להשתמש באופניים יוקצה שטח בתחום חצר
מוסד החינוך לסככת חנייה לאופניים. הגישה באופניים אל הסככה תהיה ישירה
מבחוץ, ולא תחצה צירי תנועה של התלמידים.
 
14.
 
חניית האופניים תהיה על-פני הקרקע בלבד. לא יותקנו מתקני תלייה לאופניים.
 
15.
 
ארגון חצר מוסד החינוך יבטיח לפחות את התנאים האלה:
* אפשרות תנועה ופעילות של תלמידים בתנאי בטיחות מרבית  
* מניעת יצירה של מקומות מסתור המקשים על פיקוח ושליטה  
* קיום תנאים נוחים לפינויה המהיר במקרי חירום, וכן גישה נוחה לצוותי
הצלה ולרכב כיבוי לפי אישור של שירותי הכבאות.
 
 
16.
 
בשטח המשמש לבילוי תלמידים בהפסקות לא יגודרו עצים או חלקים מהחצר
בגדר תיל או בכל צורת גידור אחרת העלולה לפגוע בתלמידים במרוצתם.
 
17.
 
אין להציב מתקנים והתקנים אחרים כמו עמודים, אנטנות, יחידות
טרנספורמציה או כל מתקן או התקן אחר בשטח החצר אלא לצורך הנובע מארגון
החצר ומתפקודיה. מתקנים והתקנים אחרים, שאינם חלק אורגני מארגון החצר
ומתפקודיה כאמור, יגודרו באופן שתימנע גישה אליהם.
 
18.
 
המפלסים, שבילי ההליכה והמעברים בחצר המוסד החינוכי יאורגנו וימוקמו על
פי הכללים האלה:
* הפרש גובה בין המפלסים העולה על 50 ס"מ מחייב התקנת מעקה-מגן
יציב בגובה של 1.1 מ' או פתרון גנני ההופך את הפרש הגובה לשיפוע
קרקע ביחס של 3:1.
 
* שביל הגישה משער הכניסה לבניין יהיה ברוחב השווה לרוחבו של שער
הכניסה כשהוא פתוח לגמרי. בשום מקרה לא יפחת רוחב השבילים בחצר
מוסד החינוך מ-1.20 מ'.
 
* השבילים משערי הכניסה לבניין, דרכי הגישה והשטחים בחצר - כל אלה
יהיו סלולים או מרוצפים או כבושים, ללא מהמורות, ופניהם יהיו
מחוספסים, למניעת החלקה.
 
* שבילי ההליכה והמעברים שבין המפלסים השונים בחצר יהיו בשיפוע מתון.
 
 
* במקרה שיהיה צורך להתקין מדרגות, לא יפחת מספרן מ-3 ולא יעלה על
14 במהלך אחד.
 
* פני המישור העליון של מדרגות חיצוניות ושל רמפות יהיו מחוספסים,
ויותקנו מחומרים ובשיטות שימנעו סכנת החלקה.
 
19.
 
מתקני חצר הכוללים מתקני קפיצה וגלישה, מתקני טיפוס, מתקני מתח וכן כל
מתקן אחר שקיימת סכנת נפילה ממנו, יהיו תקינים, שלמים, ללא מפגעים,
ויעמדו לכל הפחות בדרישות האלו:
* המתקנים יהיו יציבים.
 
 
* רכיבי המתקן יהיו שלמים.
 
* לא תהיינה נקודות הילכדות.
 
* לא תהיינה נקודות היצבטות.
 
* לא יהיו פינות חדות או חלקים בולטים.
 
* לא יהיו אזורים נגועים בחלודה.
 
 * חלקי העץ יהיו חלקים וללא כפיסים העלולים לגרום לפציעה.  
* השטח שמתחת למתקנים ירופד בשכבת חול בעומק של 30 ס"מ לפחות או
בכל חומר בולם אחר המתאים למתקן ושאושר על ידי מכון התקנים
הישראלי. שכבת החול או החומר הבולם יכסו גם את נקודות העיגון
בקרקע.
 
20.
 
מתקני משחקים הנמצאים במוסד החינוך יעמדו בדרישות התקן 1498-מתקני
משחקים. ראה את הדרישות המפורטות להלן, ברשימות הבקרה לגני הילדים.
 
21.
 
מגרשי הספורט יהיו תקינים, שלמים, ללא מפגעים, ויעמדו בדרישות האלה
לפחות:
* המשטח יהיה ללא בליטות ושקעים ויהיה עשוי מחומר שימנע פציעות עקב
נפילה או חיכוך בעת החלקה.
 
* מגרשים הגובלים במדרונות, בכבישים או בחלקים מזוגגים של הבניין
יגודרו בגדר בגובה מזערי של 4 מ'.
 
* יישמרו שוליים נקיים ברוחב מינימאלי של 2 מ'. עצמים בולטים, ברזיות,
הספורט. הידראנטים, עמודי תאורה, לוחות חשמל וכיו"ב - יורחקו משולי מגרשי
 
* גופי התאורה מעל מגרשי ספורט יהיו מוגנים ברשתות ועשויים מחומרים
בלתי שבירים ועמידים במים.
 
22.
 
קווי חשמל או טלפון עיליים לא יחצו את תחום חצר המוסד החינוכי, אלא
יחוברו למבנים ולמתקנים באמצעות כבלים תת-קרקעיים.
 
23.
 
מתקן לאיסוף אשפה ימוקם בגבול המגרש, הרחק ככל האפשר מבניין מוסד
החינוך ומאזורי תנועה ופעילות של תלמידים.
 
24.
 
מתקני משק, מחסנים וכו' שיש בהם סיכונים בטיחותיים, כגון חומרי הדברה,
חומרי צביעה, חומרי ניקוי, חומרים דליקים, כלי עבודה מונעי כוח וכד', יצוידו
בסידורי נעילה באמצעות מנעולים מתאימים. הערה: בשום מקרה לא ניתן
לאחסן דלקים בתוך מחסנים סגורים.
 
25.
 
* תאי ביקורת, ברכות הסתעפות, מגופים וכד' יותקנו בשטח מוסד החינוך
באופן שפניהם יהיו בגובה פני הקרקע, בלי ליצור בליטה או שקע.
 
* מוני-מים, ברזים וכד' יותקנו בצמוד לקירות הבניין או לגדר, במרחק של
30 ס"מ, לכל היותר.
 
* כל הצינורות של מערכות השירות יהיו תת-קרקעיים.
 
 
26.
 
* ברזיות מי-שתייה תותקנה בקרבת שטחי הפעילויות של התלמידים,
במקום מוצל ומרוחק ממעברים ומצירי תנועה. מתקן השתייה לא ירוצף
באבן חלקה וכד', כדי למנוע החלקה.
 
* הברזים יהיו מטיפוס סניטארי, ללא מגע פה אדם, ויותקנו בתוך
שקערוריות, כדי למנוע שבירת שיניים.
 
 
27.
 
רשימת בקרה 3: מערכות והיערכות לכיבוי דלקות

ליד כל ברז כיבוי יותקן ארון ציוד כיבוי שיכיל שני זרנוקי כיבוי באורך של 15 מ'
כל אחד, עם מזנק שנחירו בקוטר של 8 מ"מ מסוג סילון ריסוס.
 
1.
 
גלילולים נוספים ושני מטפי-כיבוי מסוג אבקה יבשה, בקיבולת של 6 או 3 ק"ג,
בהתאמה, יותקנו במקומות רגישים. שני מטפי כיבוי מסוג אבקה יבשה בגודל של
6 ק"ג יותקנו במקומות הבאים לפחות: באולם ההתקהלות, מאחורי בימת
ההצגות, במעבדה, בבית המלאכה, במטבח ובמחסן של חומרים בעירים.
 
2.
 
מטפי כיבוי האש יהיו שלמים, ותקינותם תיבדק פעם בשנה לפחות.
 
3.
 
בכל בניין מוסד חינוכי, שמספר קומותיו עולה על שלוש תותקן מערכת אזעקה
למקרה שרפה. לחצני-אזעקה יותקנו בכל קומה, סמוך לכניסה לחדר-המדרגות וליד
שערי היציאה החיצוניים. מתקני אזעקה קולניים יותקנו במקומות האלה:
* בכל קומה
 
* בכל אולם המיועד ל-100 בני אדם ומעלה
 
* בכל חצר ששטחה עולה על 250 מ"ר לפחות.
 
4.
 
הגישה לרכב חילוץ, הצלה וכיבוי אש תהיה לפי אישור שירותי הכבאות.
 
5.
 


רשימת בקרה 4: המסדרון, חדרי המדרגות ודרכי המילוט

* רוחב מסדרון בבית ספר חד-סטרי (שהכיתות בו בנויות מצדו האחד של
הפרוזדור) לא יפחת מ-2.4 מ' נטו. רוחב מסדרון בבית ספר דו-סטרי
(שהכיתות בו בנויות משני צדי הפרוזדור) לא יפחת מ-4 מ' נטו. גובהו של
המסדרון יהיה 2.30 מ' לפחות.
 
* במוסדות חינוך שנסתיימה בנייתם לפני ספטמבר 1970 ייקבעו תסדירי
המילוט על פי הנחיית שירותי הכבאות.
 
1.
 
המסדרון יהיה פנוי מחדירת אלמנטים של המבנה, לרבות צנרות שונות, בגובה של
עד 2 מ' מפני הרצפה.
 
2.
 
רצפת המסדרון תהיה במפלס ישר ואחיד.
 
3.
 
ככלל יהיו בכל קומה לפחות שני חדרי מדרגות שאינם צמודים זה לזה. המרחק בין
חדרי המדרגות ובין דלת הכיתה הרחוקה ביותר לא יעלה על 25 מ'.
התקנת חדר מדרגות אחד בלבד מותרת רק בבניין בן שתי קומות, שקומתו
העליונה משמשת 120 תלמידים לכל היותר, בתנאי שהמרחק מהדלת הרחוקה
ביותר לא יעלה על 25 מ'.
 
4.
 
אין להתקין במוסד החינוך מדרגות לולייניות. מדרגות רדיאליות יהיו לפי חוק
התכנון והבנייה, והרדיוס הפנימי שלהן לא יפחת מ-3 מ'.
 
5.
 
המדרגות במוסדות החינוך יעמדו בדרישות האלה:
* מספר המדרגות במהלך אחד לא יהיה פחות מ-3 ולא יעלה על 14.  
* גובה המדרגה (הרום) המרבי יהיה 15 ס"מ בגן ילדים ובחטיבה צעירה, 16
  ס"מ בבית ספר יסודי ו-17 ס"מ בבית ספר על-יסודי.
 
* רוחב המדרגה יהיה על פי נוסחת המדרגות בחוק התכנון והבנייה.  
* רוחב מהלך המדרגות לא יהיה פחות מ-1.20 מ'.  
* קצות מהלכי המדרגות ומשטחיהן שמצד הקיר חייבים להיות צמודים וללא
רווחים בינם לבין הקיר (אם קיים רווח נדרש מעקה בגובה 1.10 מ').
 
* המידות של כל המדרגות באותו מהלך ובאותו חדר מדרגות תהיינה אחידות.  
* פני השטח יהיו מחוספסים, למניעת החלקה.
 
6.
 
בכל חלקי חדר המדרגות, לרבות כניסותיו ויציאותיו, יהיה גובה מזקף הראש 2.10
מ' לפחות.
 
7.
 
בקצה העליון של חדר המדרגות יהיו פתחים ליציאת עשן.
 
8.
 
בכל קומה או מפלס יהיו שני פתחי מילוט נפרדים שיהיו מרוחקים זה מזה
במידת האפשר. המרחק המרבי בין פתח המילוט לכל חדר בבניין לא יעלה על 25
מ', ומיקומם של פתחי המילוט יהיה סמוך לקצות מסלולי המילוט הקומתיים,
במרחק מרבי זה מזה.
 
9.
 
יהיו שני פתחי מילוט לפחות בחדר המשמש יותר מ-60 תלמידים או ששטחו
עולה על 100 מ"ר או שמבוצעות בו עבודות הכרוכות בסיכוני בטיחות או
שמאוחסנים בו חומרים מסוכנים.
 
10.
 
בקומת הקרקע תהיינה שתי כניסות לפחות, שתשמשנה גם פתחי יציאה של
מסלולי המילוט בבניין.
 
11.
 
* מסלולי המילוט ישולטו בשלטים סטנדרטיים המצביעים על כיוון היציאה.
מעל כל פתחי המילוט, הכניסות לחדרי המדרגות ושערי היציאה החיצוניים
יוצבו שלטי יציאה ותותקן תאורת חירום.
 
* הרוחב המינימלי של מרכיבי דרך המילוט (הכוללים דלתות יציאה,
מסדרון, חדר מדרגות וכד') יחושב ביחידות של 0.55 מ' לכל 60 נפשות
שנדרש לפנות דרכה. הרוחב המינימלי יהיה "נטו", כלומר יימדד מהנקודה
החודרת ביותר למסלול המילוט ויתחשב בחדירה של אלמנטים של המבנה
לתוכו.
 
* אין להציב במסלול המילוט חפצים העלולים לגרוע מרוחב המסלול
המינימלי. אפשר להציב חפצים בגומחות, בכוכים וכד' בתנאי שיהיו בלתי
מסוכנים ועמידי אש.
 
* אין לקבוע מסלולי מילוט משותפים עם חללים מסוכנים.
 
12.
 


רשימת בקרה 5: כיתות, אלמנטים בבניין, חומרי בנייה וגימור


עד גובה של 2 מ' מהרצפה לא יבלטו מהקירות כל עצמים שהם, אלא אם כן הם
יותקנו בתוך גומחות מיוחדות.
 
1.
 
לא יהיו מפגעי תשתית בבניין ובכיתות, ובפרט סדקים במבנה, רצפות שקועות,
סימני רפיון (כגון "בטן") בתקרות תלויות ומפגעי תשתית אחרים.
 
2.
 
חלונות החוץ של חדרי הלימוד ואולמי ההתקהלות ייקבעו באופן שגובה הסף
שלהם מהרצפה יהיה 1.20 מ' לפחות, בהתאם לתנאי האוורור והתאורה במקום.
 
3.
 
כל החלונות יהיו מובטחים בפני אפשרות של נפילה דרכם.
 
4.
 
החלונות יוגנו בפני נפילה על ידי מניעת הפתיחה של אגף מעל 100 מ"מ. אחד
הפתרונות נגד נפילה דרך חלונות הוא מתקן מגביל פתיחה אוניברסלי של חלונות
המצוי במכון התקנים. מפתח מגביל פתיחה יימצא בקופסת ניפוץ אדומה, בידי
המורה, בארון המפתחות ובידי המנקה של החלונות. כל המפתחות במוסד החינוך
יהיו זהים.
אפשר גם להגן מנפילה על ידי התקנת מעקה מתאים מעל ספו התחתון של החלון
או על ידי נעילת החלון ושימוש במיזוג אוויר או על ידי הגבהת הסף התחתון
הקבוע עד 1.5 מ' לפחות.
 
5.
 
בכל מקרה שלא יותקן מגביל פתיחה כאמור לעיל ייפתח החלון הקיים באופן
שלא תתאפשר נפילה דרכו.
 
6.
 
מעקה או עוגנים ייבנו לכל חלון שספו התחתון עולה על 2 מ' מפני הקרקע כדי
למנוע נפילה דרכו ולהגן גם על המנקה מפני נפילה.
 
7.
 
קצהו העליון של החלון יהיה בגובה מזערי של 2 מ' מהרצפה.
 
8.
 
כנפי החלונות לא יבלטו לתוך הכיתה. ולא כלפי חוץ כשגובה הסף התחתון של
החלון הוא מתחת ל-2 מ'.
 
9.
 
אין להתקין חלונות גרירה אנכיים המופעלים באמצעות בריחים צדדיים או
באמצעות משקולות נגדיים. מותרים חלונות מדגמים המבטיחים את כנף החלון
מפני נפילה חופשית, וזאת גם לאחר שימוש במשך זמן רב.
 
10.
 
אין להתקין חלונות חיצוניים מרפפות זכוכית.
 
11.
 
חלונות החדרים שמאוכסן בהם חומר מסוכן יהיו מסורגים בהתאם לדרישות
התקן הישראלי 1635 לסורגים. בכל חדר יהיה לפחות פתח מילוט אחד באחד
הסורגים שיענה על הדרישות האלה:
* פתח המילוט בסורג ייפתח כלפי חוץ ויהיה במידות מינימום של 0.80 מ'
(רוחב) ומטר אחד (גובה).
 
* צבע הסורג המשמש פתח מילוט יהיה מסוג זוהר, פולט אור משני הצדדים.
 
* מעל החלון יותקן שלט זוהר וייכתב עליו "יציאת חירום".
 
12.
 
מפתח המנעול שעל הסורג יימצא בתוך קופסת ניפוץ צבועה באדום שתיקבע
במרחק לא גדול מהמנעול שעל הסורג. מפתחות נוספים מאותו הסוג (מאסטר)
יהיו בארון המפתחות של מוסד החינוך ובידי המורה וכן בידי כל אדם שהוא
אחראי לחדר. קופסת הניפוץ תכיל פטישון להוצאה מהירה של המפתח בשעת
חירום.
 
13.
 
בחדרים המשמשים יותר מ-60 תלמידים או ששטחם עולה על 100 מ"ר או
שמבוצעות בהם עבודות הכרוכות בסיכוני בטיחות או שמאוחסנים בהם חומרים
מסוכנים נדרשים שני פתחי מילוט.
 
14.
 
הדלתות של כל חלל (למעט חלל שאין בו יותר מ-10 בני-אדם), וכן הדלתות
המותקנות לאורך מסלול המילוט, תיפתחנה כלפי חוץ, בכיוון המילוט.
 
15.
 
הדלתות במוסד החינוך תהיינה ברוחב מזערי נקי ("מידת אור") של 0.90 מ'
במצב של פתיחה מלאה ובגובה נקי של 2 מ'.
 
16.
 
דלתות הנפתחות כלפי פרוזדורים וצירי תנועה אחרים, לרבות דלתות חדרי
הכיתות, חדרי המעבדות והמלאכה, הספרייה וכו', לא תבלוטנה במצב
הפתוח לתוך תחום צירי התנועה. עליהן להיפתח בזווית של 180, או 90
מעלות לפחות.
 
א. 
בתאי שירותים שאפשר לטפס עליהם או לחדור לתוכם מבחוץ אפשרית
פתיחת הדלת כלפי פנים.
 
ב. 
17.
 
אין להתקין במוסד החינוך דלתות לפתיחה דו-כיוונית (בין על "פנדל" ובין
בלעדיו) או דלתות גרירה.
 
18.
 
אגף הדלת יחובר אל המלבן באמצעות צירי-צד מעולים, בעלי שתי כנפיים או
יותר, שאינם מתרוממים והשומרים על רווח מזערי ובלתי מסוכן בין קצות האגף
למלבן (באזור הצירים) בעת פתיחת הדלת.
 
19.
 
אפשר להתקין דלתות מזוגגות בזכוכית או דלתות עם אלמנט של זכוכית בתוכן
או בצדיהן, בתנאי שהזיגוג יהיה מחומר בלתי מתנפץ, כמו זכוכית מחוסמת,
זכוכית-ביטחון דו-שכבתית, פוליקרבונט, לוחות P.V.C וכדומה.
 
20.
 
על הדלת יותקנו האבזרים האלה:
* התקן בגובה הדלת (ולא ברצפה), או בכל מקום אחר שלא יהיה מכשול
לתנועת הילדים, לתפיסת הדלת כשהיא פתוחה.

* התקן להאטת מהלך פתיחתה וסגירתה של הדלת: מחזיר הידראולי מסוג
מעולה לבלימת תנועה חופשית של הדלת.

* בגני ילדים ובכיתות א'-ו' אלמנט שיכסה את המרווח בין הכנף למשקוף
(בצד הצירים) וימנע הכנסת אצבעות.
21.
 
   
הידיות, המנעולים או חיפוייהם (ה"רוזטות") יהיו חלקים וחופשיים
מבליטת ברגים, פינים או חלקי פרזול אחרים.
 
22.
 
כל דלתות חדרי-הכיתות, חדרי המעבדה וחדרי המלאכה תיסגרנה ותינעלנה
באמצעות מנעול צילינדר אחיד, עם רב-מפתח (Master Key) אחד, מנגנון
סגירה וידיות קבועות.
 
23.
 
דלתות הנמצאות במעברי מילוט ראשיים תצוידנה במנעול בהלה המאפשר
את פתיחת הכנף מבפנים גם כאשר היא נעולה מבחוץ. עקרון פעולת
המנעול יהיה שלחיצה על הידית תגרום להפעלת בריח הנעילה ולפתיחה
מיידית של הדלתות. אם יש לדלתות כמה כנפיים יותקן בכל כנף מכלול
נעילה למנעול בהלה.
 
24.
 
יש להתקין מעקה בגובה של 1.10 מ' לפחות בכל מקום בבניין מוסד
החינוך או בחצר שבו הפרשי הגובה בין מפלסים סמוכים עולים על 50
ס"מ ובכל מקום שבו מספר המדרגות עולה על 3.
 
25.
 
כל המעקים במוסד החינוך יעמדו בדרישות האלה:
* המעקים יהיו יציבים ומקובעים למקומם.

* גובהם המזערי יהיה 1.10 מ' (הגובה יימדד מהמשטח האופקי או מקצה
"אף" המדרגה), למעט מעקה גג.

* המעקים ומסעדי-היד ייבנו באופן שלא יהיה אפשר להחליק עליהם, אך גם
באופן שלא יפצעו את מי שינסה להחליק. רוחבם של המעקים לא יעלה
מעל 10 ס"מ (למניעת ישיבה על גבי המעקה).

* גובהם של מסעדי-היד המותקנים על הקיר או בצד המעקה יהיה 70‎-65
ס"מ בבית-ספר יסודי ו-1.10 ס"מ בבית-ספר על-יסודי, ומרחקם מהקיר
יהיה 4 ס"מ.

* המעקה ומסעדי-היד ייבנו ברציפות וללא הפסקה לאורך כל מהלך
המדרגות.

* במעקים המכילים אלמנטים אנכיים לא יעלה המרווח בין האלמנטים
האלה על 10 ס"מ (למניעת הילכדות ראש או חלק גוף אחר).
26.
 
גובה המעקה בגג המשמש לפעילות תלמידים יהיה 1.30 מ' לפחות. אם אין
פעילות תלמידים על הגג, יהיה גובה המעקה לפי התקן.
 
27.
 
כל חומרי הבנייה והגימור בתוך הבניין ומחוצה לו יהיו עמידים בפני בליה, שחיקה
ורטיבות, בהתאם לדרישת התקנים הישראליים העדכניים.
 
28.
 
לא ייבנו או יותקנו אלמנטים חדים בקירות חוץ ופנים, העלולים לפצוע
תלמידים, עד לגובה 2 מ' מהרצפה או מפני הקרקע.
 
29.
 
הריצוף לא יהיה מועד להחלקה בכל מקום בבית הספר, ובמיוחד במקומות
המועדים לרטיבות כמו השירותים, המטבח וכד'.
 
30.
 


רשימת בקרה 6: מכלים, הזנה למערכות אנרגיה ומערכות נוספות

סוללת מכלי הגז לבישול תותקן רחוק ככל האפשר מאזורי הפעילות והתנועה של
התלמידים.
 
1.
 
מכלי הגז יותקנו במקום פתוח ומאוורר, על גבי משטח בטון ישר המוגבה כ-10
ס"מ מפני הקרקע, מגודר ברשת יציבה ומקורה בגגון, עם פשפש לנעילה במנעול
תלייה. המפתחות יהיו במזכירות מוסד החינוך או בידי אב הבית.
 
2.
 
מרכזיית גז למתקני הסקה תותקן במכל תת-קרקעי. סביב מקום המכל תותקן
גדר-רשת בגובה של 1.80 מ' לפחות, עם פשפש ועם מנעול תלייה. המכל ייקבע
במקום רחוק מאזורי הפעילות והתנועה של התלמידים וקרוב לגדר המגרש, באופן
שימולא מבחוץ, בלי שמכלית הגז תיכנס לחצר.
 
3.
 
מכל הנפט או בסולר לצורכי הסקה יהיה תת-קרקעי, אולם אם קיבולו קטן מ-500 ליטר הוא
יכול להיות גם על-קרקעי. במקרה כזה הוא יותקן על גבי בסיס ישר, המוגבה 10 ס"מ מעל פני
הקרקע, ויגודר ברשת יציבה וחזקה, בגובה של 80ץ1 מ', עם פשפש ועם מנעול מתאימים. בכל
   מקרה של הקמת מכל על-קרקעי יש לבנות קירות-איגום בנפח של המכל + 10%.
4.
 
המכל יותקן רחוק ככל האפשר מאזורי הפעילות של התלמידים וקרוב לגבול המגרש, באופן
שהוא ימולא מבחוץ, בלי שמכלית הדלק תיכנס לחצר. בין המכל לבניין היה מרחק מזערי של
  5 מ'.
5.
 
משאבת הדלק תותקן בקרבת מכל הדלק, בארגז עשוי פח-פלדה מגולוון וצבוע אדום, נעול
במנעול מתאים, ובו סידורי אוורור מוגנים מחדירת מים.
 
6.
 


רשימת בקרה 7: אולמות ספורט ושל"ח


באולם הספורט תותקנה שתי דלתות לפחות. הרוחב המזערי הפנוי של כל דלת
יהיה 1.10 מ'. הדלתות תיקבענה בקירות הנגדיים של האולם, ותהיינה רחוקות זו
מזו ככל האפשר, ופתחיהן יהיו כלפי חוץ, בכיוון המילוט.
 
1.
 
התקרה הקונסטרוקטיבית של האולם, תקרת המשנה והציפויים האקוסטיים יהיו
עמידים בפני פגיעות כדורי הספורט.
 
2.
 
קירות האולם וחומרי הגימור יהיו חלקים וללא בליטות עד לגובה של 2 מ'
מהרצפה. הפינות של הקירות והעמודים שבהן יהיו קטומים.
 
3.
 
רצפת האולם תיבנה מחומרים גמישים ומונעי החלקה.
 
4.
 
פתחי אוורור הניתנים לסגירה אטימה לחלוטין בחורף יותקנו בקירות האורך,
בגובה מזערי של 50 ס"מ מהרצפה. תריסי האוורור יהיו חזקים ועמידים בפני
פגיעות.
 
5.
 
גופי התאורה יהיו מוגנים נגד שבירה (נושא זה ייבדק בבדיקת רישוי).
 
6.
 

השקעים ומפסקי החשמל יהיו מטיפוס משוריין. לוח אולם-ההתעמלות יותקן
באחד מחדרי-הספח שמחוץ לאולם.
 
7.
 
מכשירי ההתעמלות המיועדים לתרגילי תנופה (טבעות, מוטות, חבלים וכו')
יותקנו באופן שכיוון התנופה שלהם יהיה לאורך האולם, מרחקם המזערי מקיר
האורך יהיה 2.50 מ', ומרחקם הרצוי מקיר הרוחב יהיה 8‎-6 מ'.
 
8.
 
כל חלקי העץ במתקני ההתעמלות יהיו חלקים ונקיים מכל בליטה, מצופים לכה
שקופה, בהירה וקשה במיוחד ובעלי קצוות מעוגלים. כל חלקי המתכת, לרבות
הברגים, יהיו חלקים ושקועים במבנה העץ ועשויים ממתכת בלתי מחלידה או
מגולוונת.
 
9.
 
המרחקים בין מתקן למתקן יהיו כאלה שבשום פנים ואופן לא תתאפשר חפיפה
בין המתעמלים על המתקנים.
 
10.
 


רשימת בקרה 8: המקלט


חלקי מבנהו של המקלט, לרבות הארובות וצינורות הסינון, התעלות וצינורות
האוורור, ספי הכניסה, דלתות פתחי החירום וכו', לא יהיו מכשול או מפגע
בטיחותי לתלמידים הנעים בשטח.
 
1.
 
חלקי המקלט המתנשאים מעל פני הקרקע ייבנו באופן שהתלמידים לא יוכלו
לטפס עליהם.
 
2.
 
דרכי הגישה אל הכניסות למקלט ואל היציאות ממנו, לרבות היציאות מפתחי
יציאות החירום, תהיינה פנויות, מסומנות ומשולטות, סלולות או מרוצפות, ללא
בליטות או שקעים, בגימור מחוספס למניעת החלקה ופנויות מכל מכשול או
הפרעה לתנועה מהירה וחלקה.
 
3.
 
פתחי החירום של המקלט היוצאים אל שטח החצר יהיו סגורים מבפנים, ולא
יבלטו מעל פני השטח.
 
4.
 
קירות המקלט, תקרתו ורצפתו יצופו בחומרים בלתי דליקים.
 
5.
 
במקלט תהיה תאורת חירום תקינה ומשולטת.
 
6.
 

רשימת בקרה 9: מעבדות המדעים


במעבדה יהיה לפחות מעבר אחד בעל רוחב מזערי של מטר אחד. מעבר זה יהיה
חופשי מכל מכשול, ושום ריהוט וציוד לא יימצאו בו. במעבדה תהיינה לפחות שתי
דלתות שתיפתחנה כלפי חוץ, עם קשר רצוף למעבר (דלת היציאה מחדר ההכנה
המחובר למעבדה תיחשב כדלת יציאה).
 
1.
 
בחדרי הכנה הצמודים לחדרי מעבדות תיבנה יציאה נפרדת, לא דרך חדר המעבדה,
אשר תיפתח כלפי חוץ.
 
2.
 
שימוש בצנרת גלויה או בבידוד העשויים מחומרים פלסטיים יתר רק במקרים
מיוחדים, באישור מהנדס בטיחות.
 
3.
 
לכל סוגי הצנרת (חשמל, מים, אוויר דחוס, גז וכו') המגיעים לשני מקומות לפחות
בתוך חדר המעבדה חייב להיות מתג או ברז ניתוק כללי. ברז או מתג זה יהיה נפרד
עבור אותו חדר ומותקן ליד שולחן המורה. המתגים והברזים חייבים להיות נגישים
וקלים לאבחנה.
 
4.
 
כימיקלים יאוחסנו במחסן נפרד, שיהיה מאוורר היטב הן בחלקו התחתון והן
בחלקו העליון ומוגן מפני קרינת שמש ישירה וממושכת.
 
5.
 
באגף חדרי מעבדות שבו שלוש מעבדות ויותר יוקצה מחסן כימיקלים נפרד. דלתות
המחסן תצוידנה במנעול צילינדר. כן יהיה מחסן כימיקלים למעבדה שיש בה מגמה
לכימייה או מגמה ללבורנטים.
 
6.
 
כל מנגנוני ההפעלה (ברזים ומתגים למיניהם) של מערכות השירות (מים, גז,
חשמל) יהיו מחוץ למנדף.
 
7.
 
החלון המתרומם של המנדף יובטח מפני נפילה מקרית. נורת סימון אדומה תצביע
על מצבו התפעולי של המתקן.
 
8.
 
ליד כל חדר או קבוצה של חדרי מעבדה יותקן ארון ובו ציוד-מגן אישי, ציוד
עזרה-ראשונה וכלים לאיסוף ולטיהור-חירום של שפכים מעבדתיים.
 
9.
 
בכל מעבדה יותקן ברז תקני לשטיפת עיניים, משולב או נפרד ממקלחת החירום.
 
10.
 
בקרבת פתח היציאה מהמעבדה שמרבים להשתמש בה בכימיקלים תימצא
מקלחת-חירום תקנית, עם ניקוז נאות ברצפה.
 
11.
 


רשימת בקרה 10: חדרי המלאכה


בחדרי מלאכה שקיימים בהם סיכוני-אש פוטנציאליים תהיינה הדלתות בעלות
עמידות-אש מזערית של חצי שעה.
 
1.
 
לאורך חדר המלאכה יהיה מעבר מרכזי ברוחב מטר אחד, שיסתיים בפתח היציאה.
 
2.
 
החלקים הנעים והסובבים של מכונות יוגנו באופן בטיחותי.
 
3.
 
לא יוזנו מכונות ומכשירים ממעגלי מאור.
 
4.
 
המפסק הראשי יותקן בקרבת הכניסה ותאופשר נעילתו במצב "מופסק" (OFF).
 
5.
 
לאורך הקירות, במרווחים שאינם עולים על 5 מ', יותקנו לחצני חירום בולטים
להפסקת הזרם בלבד.
 
6.
 
כל מכונה או מתקן חשמלי קבועים יצוידו - נוסף למפסק החשמלי המקורי שלהם -
גם במפסק שיורכב על הקיר או על העמוד הסמוך.
 
7.
 

המכונות תמוקמנה באופן שהפריטים הארוכים המובאים לעיבוד לא יפריעו
לפעולתן של מכונות אחרות ולא יבלטו לתוך המעבר. מכונות המתיזות שבבים,
סיגים וכו' (כגון משחזת, כרסומת, מקצוע וכו') תמוקמנה במרחק סביר מן
המעברים ומשולחנות העבודה, וכיוון התזת השבבים וכו' יהיה כלפי הקיר.
המרחק המזערי בין מכונה למכונה יהיה 90 ס"מ.
 
8.
 
תימנע הפעלה בלתי מבוקרת של ציוד מסוכן בחדרי המלאכה, על ידי גידורו,
נעילתו או ריתוק מתגיו או ברזיו של ציוד כזה במצב "מופסק" או "סגור".
 
9.
 
תנורי קרמיקה יותקנו בחדרי ספח מיוחדים או באגף נפרד בחדרי המלאכה שיש
בהם סידורי אוורור.
 
10.
 
בחדרי מלאכה רועשים תקוימנה בדיקות רעש תקופתיות ויסופקו מגני אוזניים
או אטמים מתאימים.
 
11.
 
בחדרי המלאכה, במקומות שנקבע כי קיים בהם רעש מזיק, יש להציב שילוט
אזהרה לרעש מזיק ושילוט המורה על הצורך להשתמש באמצעי מגן מתאימים,
וכן להקצות אטמי אוזניים או אוזניות.
 
12.
 


רשימת בקרה 11: מערכות החשמל


הלוח הראשי ייבנה מפח או מחומר פלסטי הכבה מעצמו ולא מעץ או מפרספקס.
 
1.
 
לוחות-משנה ייעשו מפח או מחומר פלסטי הכבה מעצמו, או מחומרים בלתי
דליקים אחרים, ולא מעץ או מפרספקס. לארונות יהיו סידורי נעילה.
 
2.
 
בלוחות החשמל יימצאו מבטחים אוטומטיים וכן שני מפסקי זרם פחת ברגישות
של 30 מיליאמפר בהתאם לדרישות חוק החשמל.
 
3.
 
כל המעגלים ומפסקי הזרם הראשיים יסומנו בסימון בר-קיימא.
 
4.
 
בלוח יימצאו תכנית ותרשים של המתקן שלוח-המשנה מזין אותו.
 
5.
 
המפסקים, בתי התקע (השקעים) ונקודות המאור בקירות יותקנו בגובה של 1.80
מ' מהרצפה. כל בתי התקע (השקעים) בגובה מתחת ל-1.8 מ' יהיו מוגנים, ויותקן
בהם תריס מגן פנימי או מכסה.
 
6.
 
מנורות פלורסצנטיות לא תותקנה על גבי חומרים דליקים (כמו עץ וכד').
 
7.
 
גופי התאורה בחדרי השירותים ובחצר יהיו מטיפוס מוגן-מים.
 
8.
 
המעבדות
מפסקי-זרם, מפסקי-מגן, מבטחים וכו' יימצאו בלוח-משנה, בקרבת
הכניסה למעבדה. דלת הארון תהיה מצוידת במנעול, אך המפסקים
הראשיים של כוח ומאור יותקנו מחוץ לארון, ויסומנו באופן בולט.
 
א. 
בתי-תקע חשמליים ימוקמו בגובה 25 ס"מ בקירוב מעל פני לוח השולחן.
 
ב. 
בתי-תקע של מעגלים בעלי מתחים שונים יותקנו באופן שלא יאפשרו
טעות בחיבור המכשירים החשמליים ויסומנו בצורה ברורה.
 
ג. 
הצנרת החשמלית ומרכיביה יופרדו ממקורות מים וממערכות גז.
 
ד. 
בשולחן המורה יימצאו כל המפסקים של המעגלים החשמליים המותקנים
במעבדה.
 
ה. 
מערכת התאורה במחסני הכימיקלים ובחדרי ההכנה תהיה עמידה בפני
התפוצצות וקורוזיה.
 
ו. 
9.
 
חדר המחשב
מערכת החשמל תותקן בתעלות שתיקבענה בגובה שלא יעלה על 25 ס"מ
מעל פני השולחנות.
 
א. 
אפשר להתקין בתי תקע בחזית השולחן, בתנאי שיהיו בתוך תעלות.
 
ב. 
שולחנות שלא יותקנו לאורך הקירות יקובעו לרצפה, ומערכת החשמל
תותקן בצנרת מתחת לרצפת החדר. ליד השולחן יהיה לוח מקובע ברצפה,
ובו יותקנו בתי התקע שהזרם ינותב אליהם.
 
ג. 
10.
 

רשימת בקרה 12: התקנת מבנים יבילים (קראוונים)


הקראוון יוצב על בסיס מוגבה מהקרקע. גובהו המרבי יהיה 60 ס"מ.
 
1.
 
בכניסה לקראוון תהיינה 3 מדרגות לפחות. מעקה (מאחז יד) יותקן משני הצדדים
של המדרגות, בגובה 0.90 מ'.
 
2.
 
מערכת החשמל של הקראוון תהיה מוגנת על ידי מפסק זרם ברגישות של 30
מיליאמפר. המפסק יהיה בלוח החשמל של הקראוון.
 
3.
 
בקראוון שנבנה לפני 1.11.2000 יותקנו גלאים ומתזי מים (ספרינקלרים). כל
שינוי בנושא מחייב אישור של שירותי הכיבוי. בקראוון שנבנה אחרי 1.11.2000
יותקנו גלאים בלבד. קראוון המיועד ללינה מחייב בכל מקרה ספרינקלרים וגלאי
עשן.
 
4.
 
סמוך למבנה תוצב עמדת כיבוי אש הכוללת ברז שרפה "2, גלגלון " 3/4 של 25 מ' עם
מזנק, 2 זרנוקים של 15 מ' כל אחד, וכן מטפה כיבוי אש המכיל 6 ק"ג של אבקה
יבשה, וכל אלה יהיו בארון שמידותיו X 80 X 30 120 ס"מ. אם קיימת עמדת
כיבוי אש במרחק קטן מ-10 מ', אין צורך להוסיף עמדה נוספת, בתנאי שהצינורות
של הזרנוקים יוארכו ל-25 מ'.
 
5.
 
המרווח שבין המבנה לבין הקרקע ייאטם בבלוקים מסביב למניעת הכניסה של
תלמידים אל מתחת לקראוון.
 
6.
 
מבנה השירותים יהיה במרחק סביר מהקראוון (עד 60 מ').
 
7.
 


רשימת בקרה 13: הצבת מוצג
(.הערה: ההתייחסות למוצג המיועד לשמש למשחקים/לשעשועים תהיה כאל מתקן משחקים)

הגובה המרבי של המוצג לא יעלה על 2.5 מ', והרוחב המרבי של צלעות הבסיס לא
יעלה על
3 מ'.
 
1.
 
המוצג ומיקומו לא יהיו מפגע בטיחותי ולא תהיינה בו פינות חדות, בליטות חדות
או זוויות חדות.
 
2.
 
מתקן המשלב חשמל ומים חייב באישור ובפיקוח של מהנדס חשמל ומהנדס
אינסטלציה, ועליו לכלול גם תאורה חיצונית ואפשרות להתזת מים חיצונית
ולניקוז.
 
3.
 
כל מוצג יתוחם וישולט בשלט האוסר על טיפוס.
 
4.
 
מוצג שיותקן ליד הכניסה למוסד יותקן במרחק של 3 מ' לפחות מהכניסה, באופן
שהוא לא יהיה מפגע בכניסה למוסד או ביציאה ממנו.
 
5.
 
מוצג שיותקן בחצר המוסד יותקן לפחות במרחק של 3 מ' מחלונות המבנה.
 
6.
 

ב. גני ילדים
רשימת בקרה 1: ריכוז אישורי בדיקה שבאחריות הרשות המקומית/הבעלות

 
תיאור התדירות  מס'
אישור מהנדס קונסטרוקטור על יציבות המבנים של גן ילדים (ייבדק
בבדיקות רישוי וכן במקרה של קיום סדקים או שקיעה של חלקי
מבנה)
 
לפי צורך
 
1.
 
אישור בודק מוסמך על תקינות מערכת הגז (טכנאי גז מסוג 2
ומעלה)
 
פעם ב-5
שנים
 
2.
 
אישור מהנדס תנועה מחוזי במשרד התחבורה לתחנת הסעה (אם
קיימת)
 
בהקמת גן
חדש
 
3.
 
אישור בדיקה בטיחותית של מתקני החצר על ידי הרשות המקומית
 
שנתית
 
4.
 
אישור בדיקה חזותית של מתקני החצר על ידי הרשות המקומית
 
פעם בחודש
 
5.
 
אישור בודק מוסמך (לפי סוג המערכת) לתקינות מערכות חימום
המים
 
שנתית
 
6.
 
אישור בדיקת מוצג על ידי מהנדס קונסטרוקטור
 
שנתית
 
7.
 
אישור ופיקוח של מהנדס חשמל ומהנדס אינסטלציה למוצג המשלב
חשמל ומים.
 
שנתית
 
8.
 
אישור תכנון מהנדס קונסטרוקציה לגבי תקינות הבסיס של מבנה
יביל (קראוון)
 
בהקמה
 
9.
 
אישור כבאות לתקינות מערכת לחץ המים ולפריסת אמצעי הכיבוי
ותכולתם
 
שנתית
 
10.
 
אישור בדיקת התקינות של מערכת החשמל וההארקה על ידי
חשמלאי בודק ואישור בדיקת התקינות של מתקני ומכשירי חשמל
על ידי חשמלאי מוסמך ומעלה
 
שנתית
 
11.
 
אישור בודק מוסמך (מהנדס קונסטרוקטור) לתקרת רביץ או לכל
תקרה תלויה אחרת
 
פעם ב-3
שנים
 
12.
 
אישור בודק מוסמך לבדיקת עוצמת הקרינה במוסדות שבתחומם
או בקרבתם נמצאות אנטנות סלולאריות.
 
שנתית
 
13.
 
אישור בודק מוסמך לבדיקת עוצמת הקרינה במוסדות שבתחומם
או בקרבתם נמצאים שנעים חשמליים.
 
שנתית
 
14.
 
אישור בודק מוסמך לבדיקת נוכחות גז ראדון במקומות או
באזורים שנתגלה בהם גז ראדון וכן בכל מקרה שקיים מרתף או
מבנה תת-קרקעי במוסד החינוך.
 
פעם ב-3
שנים
 
15.
 


רשימת בקרה 2: חצר גן הילדים וסביבתו


הגן ימוקם הרחק ממקורות רעש וזיהום, הרחק ממחסני דלק וגז ומאזור תעשייה
שיש בו סיכון בריאותי לתלמידים, הרחק ממפגעים תברואתיים, ממטרדי תנועה
ומהתקהלויות בני אדם, מסיכוני תנועת כלי רכב בעורקי תנועה ובצומתי תנועה,
מאזורים מועדים לסיכוני הצפות ומפולות או גלישת קרקע וסלעים וכיוצא באלה.
 
1.
 
בחצר הגן לא יימצאו עמודי חשמל או טלפון. כל קווי החשמל והטלפון יהיו
תת-קרקעיים.
 
2.
 
גן הילדים או חצר המשחקים של הגן לא יימצאו מתחת למרפסות, לרמפות, לגגות
של מבנה כלשהו, או מתחת לכל מערכת אחרת שתאפשר נפילת גופים מגבוה על
הגן או על חצרו.
במקרים חריגים (כגון שכירות זמנית כשאין חלופה אחרת), כשגן הילדים פועל
בניגוד לאמור לעיל, יש להתקין גגון מתאים מעל חצר המשחקים כדי למנוע פגיעה
כתוצאה מנפילת חפצים.
 
3.
 
* חצר הגן תהיה חופשייה ממפגעים: ערמות פסולת בנייה, גרוטאות
בעלות קצוות חדים, ברזלים תקועים בקרקע, שברי זכוכית וכד'.
* לא יימצאו בחצר הגן בורות, חפירות ותעלות מכל סוג שהוא ובכל
עומק שהוא.
4.
 
הארגון והמבנה של חצר הגן יאפשרו קשר עין של הגננת והעוזרת לגננת עם כל
חלקי החצר. לא תהיינה פינות נסתרות בחצר הגן.
 
5.
 
לחצר הגן יהיו שני שערים: שער הכניסה והיציאה ייפתח כלפי פנים, ורוחבו יהיה
1.50‎-1.20 מ'. השער השני ישמש למצבי חירום בלבד, ימוקם מצדו האחורי של
הגן ויהיה נעול.
השערים יהיו מצוידים במנגנוני הסגירה והנעילה האלה:
* מנגנון סגירה שניתן להפעלה מבפנים ומבחוץ
* מנגנון נעילה שניתן להפעלה מבפנים ומבחוץ
* מנגנון הצמדת השער במצב פתוח, לשם מניעת תנועה בלתי רצויה של השער.
השערים ייבנו באופן שלא יהיה אפשר לטפס עליהם או לזחול מתחתם.
לא יימתח תיל דוקרני ולא תיקבענה יתדות בעלות קצוות חדים מעל השערים.
לשערים יהיו צירים מוזזים, באופן שיהיה מרווח של כ-4 ס"מ לפחות בין כנף
השער למשקופים האנכיים, ותימנע האפשרות של קטיעת אצבעות.
6.
 
היציאה מהגן תוגן באמצעות מעקה בטיחות ממתכת, שייקבע בשפת המדרכה, מול
שער היציאה, במרחק של 1.5 מ' לפחות ממנו. אורכו המזערי של מעקה-הבטיחות
יהיה כרוחב השער ועוד 2 מ' לפחות מכל צד, וגובהו יהיה 90 ס"מ.
 
7.
 
שטח החנייה לרכב מנועי לצורכי מוסד החינוך יהיה מחוץ לתחום המוסד. מערכת
שילוט ותמרור לבטיחות התנועה של הולכי הרגל לעבר הגן תמוקם בסביבתו.
 
8.
 
מגרש גן הילדים יגודר מכל עבריו. גובה הגדר יהיה 2 מ' לפחות מפני הקרקע
משני הצדדים. במקרים שבהם קיים משטח דריכה כלשהו שאפשר לטפס ממנו על
הגדר יימדד גובה הגדר ממשטח הדריכה כאמור.
 
9.
 
* הגדר תהיה בנויה בצורה יציבה וחזקה ותהיה בעלת מבנה קשיח.
היא צריכה להיות עמידה בפני כוחות אופקיים ומקשה על הטיפוס
עליה.
* גדר סורגים יש לייצב בבסיס בטון. הסורגים יהיו אנכיים,
במרווחים של לא יותר מ-10
ס"מ בין סורג לסורג ובחוזק הדרוש למניעת כיפופם. אסור
שהסורגים האנכיים יהיו
מחודדים בקצה.
* גדר רשת תהיה מתיל מגולוון או מצופה חומר פלסטי. משבצות
הרשת תהיינה בגודל
המונע אפשרות של טיפוס עליה. הקצה התחתון של הרשת ישוקע
בקרקע או יחובר
אל בסיס בטון או לפרופיל אופקי סמוך לקרקע. הקצה העליון לא
יהיה חופשי, כי-אם
יחוזק בפרופיל ברזל אופקי.
* אין להתקין בגן הילדים גדרות שיימצא בהן תיל דוקרני.
10.
 
גדר חיה אינה באה בשום פנים ואופן במקום גדרות כמפורט לעיל, אלא כתוספת
נוי בתוך חצר הגן, ועליה להיות משיחים בלתי דוקרניים, שענפיהם גמישים ואינם
שבירים.
 
11.
 
* תאי ביקורת, ברכות הסתעפות, מגופים וכד' יותקנו בשטח מוסד
החינוך באופן
שפניהם יהיו בגובה פני הקרקע, בלי ליצור בליטה או שקע.
* מוני-מים, ברזים וכד' יותקנו בצמוד לקירות הבניין או לגדר,
במרחק של 30 ס"מ מהם
לכל היותר.
* כל הצינורות של מערכות השירות יהיו תת-קרקעיים.
 
12.
 
שטח החצר יהיה ממולא בחול-ים, בכורכר, באדמת גן ("סומסומייה", חצץ בעל
פינות מעוגלות שגודל גרגיריו אינו קטן מ-3 מ"מ) או בדשא. יש להימנע ממילוי
חצר הגן בכל חומר כיסוי אחר שחלקיו או מרכיביו עלולים לפגוע בילדים או
לפצוע אותם אם ימעדו או ייפגעו ממרכיבים אלה בדרך אחרת.
 
13.
 
לא תימצא בגן הילדים צמחייה דוקרנית.
 
14.
 
* לא יימצאו עצים במקומות שבהם הילדים נמצאים בתנועה מתמדת, ואם יש
עצים, תובטח מניעת אפשרות הטיפוס עליהם.
* לא יימצאו עצים בצמוד לגדרות חיצוניים של הגן כדי למנוע אפשרות טיפוס
ויציאה או כניסה בלתי מבוקרות.
15.
 
מתקני משחקים
מתקני משחקים המוצבים בחצר יעמדו בדרישות האלו לפחות:
* מתקני משחקים יותקנו באופן שלא יתאפשר להמשיך ולטפס מהם על עצים,
אל חלקי
בניין, אל גדרות ואל מתקנים אחרים, גבוהים יותר.
* על כל המתקנים יהיה סימון שיכלול פרטים אלו:
1.שם היצרן וכתובתו והסמל המסחרי שלו
2.שנת הייצור
3.גיל המשתמשים שהמתקן מיועד להם
4.בעל המתקן או האחראי עליו וכתובתו
5. סימון התאמת המתקן לת"י.
 
* המתקנים יהיו יציבים.
* רכיבי המתקנים יהיו שלמים.
* לא תימצאנה נקודות הילכדות.
* לא תימצאנה נקודות היצבטות.
* לא יהיו פינות חדות או חלקים בולטים.
* לא יהיו אזורים נגועים בחלודה.
* חלקי העץ יהיו חלקים וללא כפיסים העלולים לגרום לפציעה.
* לכל מתקן ייקבע שטח המשחק שלו: אזור המשחק למתקנים הנייחים יהיה
שטח
המשחק ועוד 1.2 מ' מכל צד. אזור המשחק למתקנים הנעים יהיה שטח המשחק
ועוד
1.8 מ' מכל צד. בין שטחי המשחק יהיו מעברים שרוחבם מטר אחד לפחות.
* השטח שמתחת למתקנים שקיימת אפשרות נפילה מהם ירופד בשכבת חול
בעומק של
30 ס"מ לפחות או בכל חומר בולם אחר המתאים למתקן ושאושר על ידי מכון
התקנים הישראלי. שכבת החול או החומר הבולם יכסו גם את נקודות העיגון
בקרקע.
המרווח בין מתקן כזה למשטח קשיח יהיה לפחות 2 מ'.
 
16.
 

דגשים נוספים לבדיקה במתקני המשחקים
* ארגז החול יהיה בעל פינות מעוגלות, וימולא כדי  2/3 מקיבולו.
* סככת צל תהיה בגובה 2.5 מ', יציבה, ולא תהיינה בליטות סביב בסיסי
העיגון.
* לנדנדת "עלה ורד" יהיו מושבים שלמים, ומתחתם יהיו צמיגים. גובה
המושבים לא
יעלה על מטר אחד.
* בנדנדה תלויה השרשראות תהיינה בתוך צינורות פלסטיים, המסבים יהיו
שלמים,
משטח הישיבה יהיה בגובה 63‎-45 ס"מ מפני הקרקע, והיא תמוקם באופן
שתנועתה
לא תפריע לפעילויות משחק אחרות.
* סביב קטע היציאה של המגלשה יהיה בור מלא בחול שמידותיו X.2 2.0 מ'.
לא יהיה
כל מתקן אחר לפני משטח החול. משטח המגלשה יהיה ללא פגמים. חלקה
התחתון
של המגלשה יהיה מוגבה מעל פני הקרקע 42‎-22 ס"מ. גלישה לא תסתיים בתוך
החול הכללי.
* סולמות טיפוס לא יהיו מתחת לעצים, ולא יותקנו סמוך למשטחים
מרוצפים. רוחב
משטח החול יהיה 2 מ' מכל צד.
* לסולמות קשת לא יהיו מאחזי יד בחלק העליון. השלבים התחתונים יתחילו
מגובה 1.2
מ' מהקרקע.
* מתקן חבית: החבית תהיה שלמה, ולא תהיינה בה פינות חדות או חורים.
משני קצוות
החבית יהיו שלבים במרחק 10 ס"מ משפת החבית. אין להשתמש בחצאי חביות.
* הקרוסלה תהיה סגורה מכל עבריה. המרווח בין התחתית לקרקע לא יעלה על
10 ס"מ.
לא יהיה אפשרי לסובבה במהירות רבה.
חצר גורטאות
החצר תאושר על ידי המפקח הפדגוגי ותופעל רק על ידי גננת שהשתלמה בנושא
זה.
 
 
כל השבילים יהיו ישרים, בלי שברים, בליטות, מהמורות וכד', ופניהם יהיו
מחוספסים, למניעת החלקה, ובעלי שיפוע מתון. שיפועים גדולים יותר יש למתן
באמצעות מדרגות גן (גובהן המרבי יהיה 15 ס"מ, ותהיינה 3 מדרגות רצופות
לפחות).
 
17.
 
כל הפרש גובה בין המפלסים בחצר העולה על 50 ס"מ מחייב התקנת מעקה מגן
יציב בגובה של 1.10 מ' לפחות, שסורגיו אנכיים והמרווח ביניהם אינו עולה על
10 ס"מ נטו למניעת היתפסות. המעקה ייבנה בצורה שתימנע ישיבה עליו.
 
18.
 

רשימת בקרה 3: בניין וכיתות גן הילדים

מבנה גן הילדים יהיה צמוד לחצר המיועדת לצורכי הגן בלבד, והיציאה מהמבנה
תהיה ישירות אל חצר המשחקים.
 
1.
 
לא יהיו מפגעי תשתית בבניין ובכיתות, ובפרט סדקים במבנה, רצפות שקועות,
סימני רפיון (כגון "בטן") בתקרות תלויות ומפגעי תשתית אחרים.
 
2.
 
כל פני השטח החיצוניים והפנימיים של המבנה, בגובה של 2 מ' מהרצפה לפחות,
יהיו ישרים וחלקים מכל בליטה, חספוס וכד' כדי למנוע היפגעות ילדים (מגע
וחיכוך).
 
3.
 
לא יהיו בקירות החיצוניים בליטות או גופים ארכיטקטוניים שיאפשרו לילדים
טיפוס לגובה. המרזבים לא יהיו מכשול לילדים.
 
4.
 
מעברים ודרכי מילוט
רוחבן של דרכי מילוט לא יקטן מ-1.10 מ'. בגן הנמצא במפלס הקרקע, או
לא יותר מאשר 50 ס"מ מעליו או מתחתיו, ושמספר הכיתות שלו אינו
עולה על שתיים, יורשו דרכי מילוט ברוחב מזערי של 90 ס"מ.
גן ילדים בן כיתה אחת בלבד פטור מחובת שני מסלולי מילוט, בתנאי
שיותקן בו גלאי אש/עשן.
 
א. 
אין להציב במסלול המילוט חפצים העלולים לגרוע מרוחב המסלול המזערי.
אפשר להציב חפצים בגומחות, בכוכים וכד', בתנאי שיהיו בלתי מסוכנים
ועמידים באש.
 
ב. 
אין לקבוע מסלולי מילוט משותפים עם חללים מסוכנים.
 
ג. 
5.
 
דלתות
דלת הכניסה תהיה ברוחב נקי (מידת "אור") של 90 ס"מ. הדלתות של תאי
השירותים תהיינה ברוחב נקי מזערי של 60 ס"מ, ורצוי 70 ס"מ. גובהן
יהיה 1.50 מ' מהרצפה. בין הרצפה לחלק התחתון של כנף הדלת יהיה רווח
של 20 ס"מ לפחות. דלתות תאי השירותים לא תינתנה בשום פנים ואופן
לנעילה מבפנים ואף לא לסגירה (מומלץ להשתמש בצמדים מגנטיים).
פתיחת הדלתות תהיה כלפי חוץ. בתאי שירותים שאפשר לטפס עליהם או
לחדור לתוכם מבחוץ אפשרית פתיחת הדלת כלפי פנים.
 
א. 
דלת הכניסה לגן הילדים ולדלתות הכיתות תיפתח כלפי חוץ ובזווית של
180 מעלות, ואם הדלת נצמדת לקיר פינתי - בזווית של 90 מעלות לפחות.
 
ב. 
לא תותקנה דלתות דו-כיווניות (הנפתחות לשני כיוונים). כן אין להתקין בגן
דלתות הזזה או דלתות הנעות על ציר פיר (כדי לא ליצור מרווח בין
המשקוף ובין כנף הדלת).
 
ג. 
6.
 
בכל גן ילדים (המצוי על מישור קרקעי) תהיינה לפחות 2 דלתות ליציאה בשעת
חירום (פרט לגנים בני כיתה אחת): דלת הכניסה הראשית ודלת היציאה
למרפסת או לחצר. בשעת תכנון הגן יש להבטיח מרחק מרבי בין שתי הדלתות.
בגן דו-קומתי תהיה לכל כיתת גן דרך יציאה בטוחה ונפרדת (לא דרך כיתה
סמוכה).
 
ד. 
אפשר להתקין בגן הילדים דלתות עם זכוכית או עם אלמנט מזכוכית בתוכן או
בצדיהן, בתנאי שהזיגוג יהיה מחומר בלתי מתנפץ (זכוכית בטיחות, לוחות
פוליקרבונט, לוחות P.V.C. וכד').
 
ה. 
כנף הדלת תחובר אל המשקוף באמצעות צירי צד בעלי 2 כנפיים או יותר שאינן
מתרוממות והשומרות על רווח מזערי ובלתי מסוכן בין קצה כנף הדלת ובין
המשקוף הצמוד אליו.
 
ו. 
על הדלת יותקנו האבזרים האלה:
* התקן לתפיסת הדלת כשהיא פתוחה
* התקן להאטת מהלך פתיחתה וסגירתה של הדלת: מחזיר הידראולי מסוג
מעולה לבלימת תנועה חופשית של הדלת
* רצועת גומי או כל חומר רך אחר שיכסו את המרווח בין הכנף למשקוף (בצד
הצירים) וימנעו הכנסת אצבעות.
 
ז. 
ידיות הדלתות ואבזריהן יהיו שלמים ותקינים בכל עת.
 
ח. 
הידיות, המנעולים או חיפוייהם (ה"רוזטות") יהיו חלקים וחופשיים מבליטת
ברגים, פינים או חלקי פרזול אחרים. הידיות תהיינה בגובה של 90 ס"מ
מהרצפה.
 
ט. 
חלונות
א.כל החלונות יהיו מובטחים בפני כל אפשרות של נפילה דרכם, למעט חלונות
שהסף התחתון שלהם מתחת ל-2 מ'.
7.
 
* חלונות החוץ ייקבעו באופן שגובה הסף התחתון שלהם מהרצפה יהיה 1.20
מ' לפחות, בהתאם לתנאי האוורור והתאורה במקום.
* חלון שגובה ספו בין 0.6 מ' ל-1.20 מ' מפני הרצפה יזוגג בחומר בלתי מתנפץ.
 
ב. 
אם הסף התחתון של החלון בגן הילדים הוא בגובה של 2 מ' ומעלה מעל פני
הקרקע, יוגנו החלונות בפני נפילה על ידי מניעת הפתיחה של כנף מעל 100
מ"מ (ראה מתקן מגביל פתיחה אוניברסלי של חלונות כאחד מן הפתרונות נגד
נפילה דרך חלונות). מפתח מגביל פתיחה יימצא בקופסת ניפוץ אדומה, בידי
גננת, בארון המפתחות ובידי המנקה של החלונות. כל המפתחות בגן הילדים
יהיו זהים.
אפשר גם להגן מנפילה על ידי התקנת מעקה מתאים מעל ספו התחתון של
החלון או על ידי נעילת החלון ושימוש במיזוג אוויר או על ידי הגבהת הסף
התחתון הקבוע עד 1.5 מ' לפחות.
 
ג. 
בכל מקרה שלא יותקן מגביל פתיחה כאמור לעיל ייפתח החלון הקיים באופן
שלא תתאפשר נפילה דרכו.
 
ד. 
קצהו העליון של החלון יהיה בגובה מזערי של 2 מ' מהרצפה.
 
ה. 
עד גובה 2 מ' מהרצפה יהיו החללים נקיים מבליטות של אגפי החלונות מכל סוג
שהוא. חלונות שאגפיהם כן נפתחים כלפי פנים, מתחת לגובה 2 מ', יצוידו
בפרזול לקביעת האגף הפתוח או לעצירתו באופן שלא יוכל לשנות את מצבו
בחופשיות כתוצאה מרוח או מסיבה אחרת. אין להתקין חלונות מסוג זה ללא
פרזול. החלונות ייפתחו בזווית של .
 
ו. 
 
 
אין להתקין חלונות גרירה אנכיים המופעלים באמצעות בריחים צדדיים או
באמצעות משקולות נגדיים. מותרים חלונות מדגמים המבטיחים את אגף
החלון מפני נפילה חופשית, וזאת גם לאחר שימוש במשך זמן רב.
 
ז.
אין להתקין חלונות חיצוניים מרפפות זכוכית.
 
ח. 
 
חלונות מסורגים
חלונות החדרים שמאוכסן בהם חומר מסוכן יהיו מסורגים בהתאם לדרישות
התקן הישראלי 1635 לסורגים. בכל חדר יהיה לפחות פתח מילוט אחד באחד
הסורגים שיענה על הדרישות האלה:
* פתח המילוט בסורג ייפתח כלפי חוץ ויהיה במידות מינימום של 0.80 מ'
(רוחב) ומטר אחד (גובה).
* צבע הסורג המשמש פתח מילוט יהיה מסוג זוהר, פולט אור משני הצדדים.
* מעל החלון יותקן שלט זוהר וייכתב עליו "יציאת חירום".
* במקרים שבהם יותקנו סורגים על החלונות ויש דלת כניסה/יציאה אחת
בלבד, יש לדאוג שאחד הסורגים, רצוי הרחוק מהדלת, יאפשר פתיחה מתוך
הגן, וישמש פתח מילוט נוסף לדלת.
* מפתח המנעול שעל הסורג יימצא בתוך קופסת ניפוץ צבועה באדום שתיקבע
במרחק לא גדול מהמנעול שעל הסורג. מפתחות נוספים מאותו הסוג (מאסטר)
יהיו בארון המפתחות של הגן ובידי הגננת וכל אדם אחראי לחדר. קופסת
הניפוץ תכיל פטישון להוצאה מהירה של המפתח בשעת חירום.
*בגנים החדשים לא יותקנו סורגים.
 
ט.
 
מעקות ומסעדי יד
יש להתקין מעקה בכל מקום בבניין מוסד החינוך או בחצר שבו הפרשי
הגובה בין מפלסים סמוכים עולים על 50 ס"מ ובכל מקום שבו מספר
המדרגות עולה על שלוש.
כל המעקים במוסד החינוך (חוץ ממעקה הגג) יעמדו בדרישות האלה:
* המעקים יהיו יציבים ומקובעים למקומם.
* גובהם המזערי יהיה 1.10 מ'. הגובה יימדד מהמשטח האופקי או מקצה
"אף" המדרגה.
* המעקים ומסעדי-היד ייבנו באופן שלא יהיה אפשר להחליק עליהם, אך גם
באופן שלא יפצעו את מי שינסה להחליק. רוחבם של המעקים לא יעלה על
10 ס"מ (למניעת ישיבה על גבי המעקה).
* מסעדי יד יותקנו משני צדי מהלך המדרגות, בלי להתחשב ברוחבו. גובהם
של מסעדי-היד המותקנים בצד המעקה או על הקיר יהיה 50‎-45 ס"מ,
ומרחקם מהקיר יהיה 4 ס"מ.
* המעקה ומסעדי-היד ייבנו ברציפות וללא הפסקה לאורך כל מהלך
המדרגות.
* במעקים המכילים אלמנטים אנכיים לא יעלה המרווח בין האלמנטים
האלה על 10 ס"מ (למניעת הילכדות הראש או חלק גוף אחר).
 
א. 
המעקות ובתי האחיזה יהיו בנויים ביחידות רצופות (לא מאלמנטים
בודדים), שתאפשרנה את אחיזת היד ואת החלקתה ברציפות, ללא הפסקה,
ובלי להיתקל במכשול כלשהו. מעקה שאפשר להחליק עליו יצויד באמצעים
מתאימים למניעת החלקה (כפתורי עצירה וכדומה).
 
ב. 
אם הגג משמש את התלמידים, יהיה גובה המעקה בגג 1.30 מ' לפחות.
 
ג. 
כבש (רמפה) חיצוני לשימוש גן הילדים יהיה ברוחב מזערי של 1.25 מ'.
 
ד. 
תכולת הגן וארגון הכיתות בו
א.חומרים, קוביות, ארגזים וכד' - מקומם בפינות רחוקות מן הפתחים, כדי
לאפשר מעבר חופשי.
9.
 
אין לערום חפצים כבדים לגובה רב. במדפים הגבוהים, מעל להישג ידו של
הילד, יהיו ערוכים אך ורק חפצים קלים ובלתי שבירים.
 
ב. 
שולחנות ופרטי ריהוט אחרים יהיו בעלי פינות מעוגלות.
 
ג. 
כלים חשמליים, כמו קומקום חשמלי, מתקנים לחימום מים באקווריום,
מתקני הפעלה לצעצועים וכד' - אלה יהיו בעלי בידוד כפול או יוגנו על ידי
הארקה. לא יימצאו מכשירים חשמליים שאינם שמישים בתחום גן הילדים.
 
ד. 
תמונות, קישוטים וכד' יחוברו אל הקיר בדרך שתמנע סכנת נפילה.
קישוטים כלשהם לא יחוברו אל נורות החשמל ואל חוטי הנורות. לצורך זה
מומלץ להתקין ווים בתקרה.
 
ה. 
לא תימצאנה בגן שקיות ניילון העלולות לשמש למשחקי הילדים. שקיות
ניילון לשימוש הגננת ולאחסון חומרים תימצאנה מעבר להישג ידם של
הילדים, וזאת מחשש שהילדים ילבשו את השקיות על ראשיהם וייחנקו.
 
ו. 
אין להתקין בגני ילדים מראות מזכוכית, אלא מחומר לא שביר (פרספקס).
 
ז. 

8.
 
המטבח
המטבח יופרד מחדר הלימוד, וישמש להכנת אוכל.
 
א. 
מתקני הבישול והחימום והכבלים החשמליים המזינים אותם יימצאו
במקום גבוה, מעבר להישג ידו של הילד.
 
ב. 
חימום ובישול בגן ייעשו בכיריים חשמליים או בכיריים של גז (אין
להשתמש במכשיר גז מיטלטל). מכל הגז יימצא מחוץ לגן, ויהיה מוקף
ברשת נעולה.
 
ג. 
נמצא במטבח מקרר, תהיה בו אפשרות של פתיחה מבפנים.
 
ד. 
אחסון חומרי ניקוי
כל חומרי הניקוי והחיטוי יוחזקו בארון נפרד ונעול, ומפתח הארון יימצא
בידי הגננת ובידי הסייעת בלבד. אם אין ארון מיוחד לכך בגן, תדאג הגננת
שחומרי הניקוי והחיטוי יימצאו מעבר להישג ידם של הילדים ובנפרד
ממזון, וכן שיהיו מאוחסנים באופן שלא יהיה חשש של נפילתם או
שפיכתם.
 
11.
 
עזרה ראשונה
א.בגן הילדים יימצא תרמיל עזרה ראשונה בעל תכולה מתאימה (על פי
ההנחיות בחוזר המנכ"ל).
12.
 
ציוד העזרה הראשונה יהיה בלתי נגיש לילדים.
 
ב. 
10.
 


רשימת בקרה 4: מערכות והיערכות לכיבוי דלקות

במקרים שבהם מותקן בגן גלגלון הוא ימוקם באופן שלא יגרום להתזה על לוח
החשמל. בגנים שבהם מותקן גלגלון ישירות על הקיר, ולא בתוך גומחה, הוא יותקן
בגובה של
כ-1.50 מ'.
 
1.
 
מטפה כיבוי אש יהיה תלוי על הקיר, במקום בולט, סמוך לדלת היציאה מהמבנה,
ובגובה העולה על 1.50 מ'. המטפה יהיה מסוג המכיל אבקה יבשה, בעל תו תקן
ישראלי ותקין (תווית האישור על תקינות המטפה תהיה צמודה אליו).
 
2.
 

רשימת בקרה 5: מכלים והזנה למערכות אנרגיה ולמערכות נוספות

סוללת מכלי גז לבישול תותקן רחוק ככל האפשר מאזורי הפעילות והתנועה של
התלמידים.
 
1.
 
המכלים יותקנו במקום פתוח ומאוורר, על גבי משטח בטון ישר המוגבה כ-10 ס"מ
מפני הקרקע, מגודר ברשת יציבה ומקורה בגגון, עם פשפש לנעילה במנעול תלייה.
המפתחות יהיו אצל הגננת או במזכירות אשכול הגנים.
 
2.
 
מרכזיית גז למתקני הסקה תותקן במכל תת-קרקעי. סביב מקום המכל תותקן
גדר-רשת בגובה של 1.80 מ', לפחות, עם פשפש ועם מנעול תלייה. המכל ייקבע
במקום רחוק מאזורי הפעילות והתנועה של התלמידים וקרוב לגדר המגרש, באופן
שימולא מבחוץ ומכלית הגז תצטרך להיכנס לחצר.
 
3.
 
צנרת ההזנה למערכת הגז לא תהיה גלויה אלא תת-קרקעית.
 
4.
 
מכל הנפט או הסולר לצורכי הסקה יהיה תת-קרקעי, אולם אם קיבולו קטן
מ-500 ליטר הוא יכול להיות גם על-קרקעי. במקרה כזה הוא יותקן על בסיס ישר,
המוגבה 10 ס"מ מעל פני הקרקע, ויגודר ברשת יציבה וחזקה, בגובה של 1.80 מ',
עם פשפש ועם מנעול מתאימים. בכל מקרה של הקמת מכל על-קרקעי יש לבנות
קירות-איגום (מעצרה) בנפח של המכל + 10%.
 
5.
 
המכל יותקן רחוק ככל האפשר מאזורי הפעילות של התלמידים וקרוב לגבול
המגרש, באופן שהוא ימולא מבחוץ, ומכלית הדלק לא תצטרך להיכנס לחצר. בין
המכל לבניין יהיה מרחק מזערי של 5 מ'.
 
6.
 
משאבת הדלק תותקן בקרבת מכל הדלק, בארגז עשוי פח-פלדה מגולוון וצבוע
אדום, נעול במנעול מתאים, ובו סידורי אוורור מוגנים מחדירת מים.
 
7.
 
כל צינורות ההזנה למערכת הדלק יותקנו תת-קרקעית.
 
8.
 

רשימת בקרה 6: מערכות ומכשירי חשמל

הלוח הראשי ייבנה מפח או מחומר פלסטי הכבה מעצמו ולא מעץ או מפרספקס.
 
1.
 
לוחות-משנה ייעשו מפח או מחומרים בלתי דליקים אחרים, ולא מעץ או
מפרספקס. לארונות יהיו סידורי נעילה.
 
2.
 
בלוחות החשמל יימצאו מבטחים אוטומטיים וכן מפסקי זרם פחת ברגישות של 30
מילי-אמפר.
 
3.
 
כל המעגלים ומפסקי הזרם הראשיים יסומנו בסימון בר-קיימא.
 
4.
 
בלוח יימצאו תכנית ותרשים על התקן שלוח-המשנה מזין אותו.
 
5.
 
המפסקים, השקעים ונקודות המאור בקירות יותקנו בגובה של 1.80 מ' מהרצפה.
כל השקעים שמתחת לגובה 1.80 מ' יהיו בעלי מכסה מסתובב או אחר המונע גישה
לחשמל (לדוגמה, שקע שהחשמל בו זורם רק כאשר מכניסים פין של הארקה).
 
6.
 
מנורות פלורסצנטיות לא תותקנה על גבי חומרים דליקים (כמו עץ וכד'). יש
להבטיח את הגנת המנורות במגן.
 
7.
 
גופי התאורה בחדרי השירותים ובחצר יהיו מטיפוס מוגן-מים.
 
8.
 

רשימת בקרה 7: התקנת מבנים יבילים (קראוונים)

הקראוון יוצב על בסיס מוגבה מהקרקע. גובהו המרבי יהיה 60 ס"מ.
 
1.
 
בכניסה לקראוון תהיינה 3 מדרגות לפחות. מעקה (מאחז יד) יותקן משני הצדדים
של המדרגות, בגובה 0.90 מ'.
 
2.
 
מערכת החשמל של הקראוון תהיה מוגנת על ידי מפסק זרם ברגישות של 30
מיליאמפר. המפסק יהיה בלוח החשמל של הקראוון.
 
3.
 
בקראוון שנבנה לפני 1.11.2000 יותקנו גלאים ומתזי מים (ספרינקלרים). כל
שינוי בנושא מחייב אישור של שירותי הכיבוי. בקראוון שנבנה אחרי 1.11.2000
יותקנו גלאים בלבד. קראוון המיועד ללינה מחייב בכל מקרה ספרינקלרים וגלאי
עשן.
 
4.
 
סמוך למבנה תוצב עמדת כיבוי אש הכוללת ברז שרפה "2, גלגלון " של 25 מ' עם
מזנק, 2 זרנוקים של 15 מ' כל אחד, וכן מטפה כיבוי אש המכיל 6 ק"ג של אבקה
יבשה, וכל אלה יהיו בארון שמידותיו X 80 X 30 120 ס"מ. אם קיימת עמדת כיבוי
אש במרחק קטן מ-10 מ', אין צורך להוסיף עמדה נוספת, בתנאי שהצינורות של
הזרנוקים יוארכו ל-25 מ'.
 
5.
 
המרווח שבין המבנה לבין הקרקע ייאטם בבלוקים מסביב למניעת הכניסה של
תלמידים אל מתחת לקראוון.
 
6.
 
מבנה השירותים יהיה במרחק סביר מהקראוון (עד 60 מ').
 
7.
 


רשימת בקרה 8: הצבת מוצג
הערה: ההתייחסות למוצג המיועד לשמש למשחקים/לשעשועים)
.תהיה כאל מתקן משחקים)

הגובה המרבי של המוצג לא יעלה על 2.5 מ', והרוחב המרבי של צלעות הבסיס לא
יעלה על
3 מ'.
 
1.
 
המוצג ומיקומו לא יהיו מפגע בטיחותי ולא תהיינה בו פינות, בליטות או זוויות
חדות.
 
2.
 
מתקן המשלב חשמל ומים חייב באישור ובפיקוח של מהנדס חשמל ומהנדס
אינסטלציה, ועליו לכלול גם תאורה חיצונית ואפשרות להתזת מים חיצונית
ולניקוז.
 
3.
 
כל מוצג יתוחם וישולט בשלט האוסר את הטיפוס עליו.
 
4.
 
מוצג שיותקן ליד הכניסה למוסד יותקן במרחק של 3 מ' לפחות מהכניסה, באופן
שהוא לא יהיה מפגע בכניסה למוסד או ביציאה ממנו.
 
5.
 
מוצג שיותקן בחצר המוסד יותקן לפחות במרחק של 3 מ' מחלונות המבנה.
 
6.
 

רשימת בקרה 9: המקלט

חלקי מבנהו של המקלט, לרבות הארובות וצינורות הסינון, התעלות וצינורות
האוורור, ספי הכניסה, דלתות פתחי החירום וכו', לא יהיו מכשול או מפגע
בטיחותי לתלמידים הנעים בשטח.
 
1.
 
חלקי המקלט המתנשאים מעל פני הקרקע ייבנו באופן שתלמידים לא יוכלו לטפס
עליהם.
 
2.
 
דרכי הגישה אל הכניסות למקלט ואל היציאות ממנו, לרבות היציאות מפתחי
יציאות החירום, תהיינה פנויות, מסומנות ומשולטות, סלולות או מרוצפות, ללא
בליטות או שקעים, בגימור מחוספס למניעת החלקה ופנויות מכל מכשול או
הפרעה לתנועה מהירה וחלקה.
 
3.
 
פתחי החירום של המקלט היוצאים אל שטח החצר יהיו סגורים מבפנים, ולא
יבלטו מעל פני השטח.
 
4.
 
קירות המקלט, תקרתו ורצפתו יצופו בחומרים בלתי דליקים המאושרים על ידי
מכון התקנים.
 
5.
 
במקלט תהיה תאורת חירום תקינה ומשולטת.
 
6.
 

ג. פנימיות וכפרי נוער
רשימת בקרה 1: מבני כפר הנוער (ללא בי"ס)

יש לוודא שקיים רשיון מעון בתוקף (בפנימיות שיש בהן תלמידים גילאי ז'-ח'
ומטה).
 
1.
 
יש לוודא שקיים אישור שנתי של שירותי כיבוי אזוריים לעמידה בדרישות למניעת
דלקות ולכיבוין.
 
2.
 
יש לוודא שקיים אישור לכך שציוד כיבוי האש נבדק בשנה האחרונה.
 
3.
 
יש לוודא שקיימות יציאות מילוט בחדרי המגורים, בחדרי האוכל, במטבח,
באולמות התרבות ובמועדונים הניתנים לפתיחה מבפנים והדרך אליהם משולטת
ומוארת בתאורת חירום.
 
4.
 
חדר המכיל יותר מ-60 איש מחויב בשני פתחי מילוט לפחות.
 
5.
 
יש לוודא שניתן אישור שנתי לתקינות מערכת החשמל וההארקה על ידי חשמלאי
בודק. ניתן אישור שנתי לתקינות מתקני החשמל ומכשיריו על ידי חשמלאי
מוסמך ומעלה.
 
6.
 
בודק גז מוסמך יבדוק את מערכת הגז פעם ב-5 שנים.
 
7.
 
מערכת האנרגיה למטבח ולהסקה במגורים נבדקה והותקנה כחוק (דרושה בדיקה
פעם בשנה).
 
8.
 
יש לוודא שמתקני חדר כושר ייבדקו על ידי בודק מוסמך פעם בשנה, ומפעיל חדר
הכושר הוא מדריך בעל הסמכה מתאימה, שעבר השתלמויות באופן סדיר.
 
9.
 
יש לוודא שקיים אישור של בודק מוסמך לדודי קיטור, למתקנים ולאבזרים של
הרמה, למדחסים וכיו"ב.
 
10.
 
למפעיל ברכת השחייה יהיו האישורים האלה: רישוי עסקים, אישור מיוחד
לשחייה בלילה, אישור משרד הבריאות ואישור של מפקח רחצה מחוזי מטעם
משרד הפנים להפעלת הברכה.
 
11.
 
יש לוודא שקיים מינוי ממונה בטיחות בעבודה בתוקף או מנהל בטיחות למוסדות
חינוך בכפרי הנוער שנדרשו לכך על ידי משרד העבודה.
 
12.
 
יש לוודא שסגל המוסד עבר הדרכה בהפעלת ציוד כיבוי אש. לפחות פעם בשנה
נעשה תרגול עם החניכים.
 
13.
 
יש לוודא שמבוצע סקר למבנים ישנים ולתקרות רביץ על ידי מהנדס
קונסטרוקטור פעם בשלוש שנים לפחות.
 
14.
 
מבנים שאינם בשימוש יהיו נעולים ומגודרים ומצוידים בשלטים שכתוב עליהם
"הכניסה אסורה".
 
15.
 
מסגרייה/נגרייה/מוסך יופעלו על ידי עובדים שהוסמכו לעבודה וזוהי עבודתם
העיקרית. נושא זה ייבדק פעם בשנה על ידי הממונה על הבטיחות.
 
16.
 
ביקורת בטיחות שנתית מקיפה תבוצע על ידי הבעלות, ויקוים מעקב אחר תיקון
הליקויים בעלי קדימות ראשונה אשר נמצאו בביקורת.
 
17.
 
יש לוודא שקיימות גדר ואבטחה של 24 שעות ביממה תוך קישור עם לחצני
חירום למוקד משטרה.
 
18.
 
יש לוודא שקיימת מערכת כריזה באזורי הפנימיות וחדרי האוכל.
 
19.
 
המקלטים בכפר יתוחזקו מבחינה בטיחותית כנדרש.
 
20.
 
יש לוודא שקיימות מערכות התרעה וגילוי של אש, וכן שקיים קשר על ידי לחצן
מצוקה למוקד מאויש.
 
21.
 
מרכזי הענפים ושאר עובדי הכפר יכירו את הוראות הבטיחות הייחודיות בתחום
עיסוקם כגון ההוראות הקשורות למטבח, למחסן המטבח, לחדרי האוכל וכדומה.
 
22.
 
יש לוודא שמתבצע גיזום עצים לקראת החורף.
 
23.
 
עצים מסוכנים, הנוטים ליפול, ייכרתו על ידי כורת עצים מנוסה (חיצוני).
 
24.
 
קיים לחצן מצוקה במוקד מאויש למשטרת ישראל.
 
25.
 


רשימת בקרה 2: המטבח

דלתות המטבח תיפתחנה כלפי חוץ.
 
1.
 
המטבח יהיה מאוורר.
 
2.
 
המעברים יהיו פנויים לכיוון דלתות היציאה.
 
3.
 
תעלות הניקוז תהיינה שקועות ומוגנות ברשתות בגובה פני הרצפה.
 
4.
 
כל הציוד ייבדק פעם בשנה לפחות, על ידי חשמלאי, טכנאי-גז וכל בודק אחר
כנדרש.
 
5.
 
לא יהיו חומרי-ניקוי וחיטוי בתוך המטבח, אלא במחסן המיוחד לכך.
 
6.
 
לא יהיו במטבח חומרים מתלקחים כגון בנזין ונפט.
 
7.
 
במטבח יהיו ציוד עזרה ראשונה תקין, נגיש ובמקום בולט.
 
8.
 
המטבח וחדר האוכל לא יהיו במקלט או בחדר תת-קרקעי.
 
9.
 
חדר האוכל, המטבח וחדר-החלוקה יהיו במפלס אחד, ללא מדרגות ביניהם.
 
10.
 
חומרי ניקוי יאוחסנו בארון סגור שיסומן עליו "זהירות! חומרי-ניקוי!".
 
11.
 
חומרי הניקוי יהיו באריזתם במקורית, ויאוחסנו מחוץ למבנה, במקום נעול
ומאוורר לפי ת"י 158.
 
12.
 
בכל מטבח יהיה מטפה ובו 6 ק"ג של אבקה לפחות, נגיש ובמקום בולט לעין.
 
13.
 
ציוד העזרה הראשונה יהיה במצב תקין, נגיש ובולט.
 
14.
 
כל המכונות במטבח תהיינה מוגנות באופן בטיחותי.
 
15.
 
את המכונה לחיתוך לחם אפשר יהיה להפעיל רק עם סגירת מכסה ההגנה של
אזור הסכינים.
 
16.
 
סירים מתהפכים יהיו מאובטחים באופן שתימנע התהפכותם בפעולה אקראית.
 
17.
 
עובדי המטבח יעברו בדיקה רפואית שנתית כנדרש בחוק.
 
18.
 

רשימת בקרה 3: מחסן המטבח

תכולת המחסן תאוחסן על מדפים, החפצים הכבדים למטה והקלים למעלה.
 
1.
 
כלי זכוכית יאוחסנו באופן שתימנע נפילתם.
 
2.
 
תהיה הפרדה בין חומרי-ניקוי וחיטוי, בין מזון ובין אריזות ריקות.
 
3.
 
מטפה כיבוי-אש תקין יהיה סמוך לדלת היציאה.
 
4.
 
תקינות המקרר תיבדק תקופתית.
 
5.
 
לדלת חדר הקירור יהיה מתקן המאפשר פתיחה מבפנים, כפתור אזעקה מבפנים
ופעמון אזעקה מבחוץ שאפשר לשמוע אותו למרחוק, גם בתנאי רעש.
 
6.
 

רשימת בקרה 4: חדר האוכל

בחדר האוכל יהיה ציוד כיבוי-אש תקין, נגיש, גלוי וקרוב לפתחי היציאה.
 
1.
 
שלט מואר במילה "יציאה" יהיה מעל דלתות היציאה.
 
2.
 
בחדר האוכל תהיה תאורות חירום.
 
3.
 
אם יש סורגים על החלונות, יותקנו בהם פתחי-מילוט הניתנים לפתיחה מבפנים,
על ידי מנעולים ומפתחות שיהיו בקופסאות ניפוץ צפודות. בחדר שיש בו מעל 60
איש חייבים להיות שני פתחי מילוט.
 
4.
 

רשימת בקרה 5: הנוי

ציוד מכני וציוד מורכב (שיש בו חלקים נעים, להבים, חוטים פלסטיים מסתובבים,
שרשראות, חגורות וכבלים חשמליים) ייבדק פעם בחודש. הבדיקה תירשם ביומן
המצאי בחתימת הבודק.
 
1.
 
כלי עבודה חשמליים יוזנו דרך ממסר מגן (פחת).
 
2.
 
הציוד ייבדק בהתאם להנחיות היצרן (נדרש אישור בדיקה).
 
3.
 
כל החלקים הנעים והמסתובבים ימוגנו.
 
4.
 
חרמש מכני ומסור מנועי יופעלו על ידי מבוגר בלבד.
 
5.
 
חומרי ההדברה יוחזקו באריזות המקוריות כחוק.
 
6.
 

רשימת בקרה 6: טרקטורים ומכונות חקלאיות
א. טרקטורים ומכונות חקלאיות

מנהל ענף המכונות החקלאיות/מוסך הטרקטורים יהיה בעל הכשרה מקצועית
מתאימה ובעל היתר ממשרד התחבורה לנהל מוסך טרקטורים ומכונות חקלאיות.
 
1.
 
החלקים הנעים במכונה, בין ממקור הנעה ראשוני ובין של תמסורת הנעה - כגון
גלגלי תנופה, גלגלי שיניים, גלגלות, רצועות, שרשראות, צירים, גלים, נקודות
מעיכה, גזירה ולחיצה, חלקים "עובדים" של מכונות, שבמשך פעולתם עלולים
לגרום להעפת חפצים - יהיו מגודרים במגנים באופן שיבטיחו את העובדים מפני כל
פגיעה.
 
2.
 
חיבור המגנים צריך להיות בדרך כלל קבוע ובצורה שתאפשר טיפול ואחזקה
מתאימים. על המכונה ייתלה שלט "בלי המגן אסור להפעיל את הציוד".
 
3.
 
עיקרי הוראות הבטיחות יפורסמו על לוח המודעות במוסך.
 
4.
 
ב. מכונות חקלאיות ייחודיות

מכונות דישון וזיבול
המכונות תצוידנה בציוד מגן שיהיה בהישג יד ובשילוט מתאים המורה על
חובת השימוש בציוד זה.
 
א. 
למפזרת זבל אורגני יהיה מוט שימנע גישה למנגנון הפיזור.
 
ב. 
למפזרת צנטריפוגלית יהיה מוט מגן היקפי שימנע גישה חופשית למנגנון
הפיזור.
 
ג. 
1.
 
מכונה לתיחוח ולכיסוח
במכונה יהיו משקפי מגן ושילוט המחייב שימוש בשקפיים אלו.
 
א. 
במכסחת אופקית יהיו מגן מפח או שרשראות תלויות.
 
ב. 
2.
 
מתקנים לריסוס ולהדברה
המתקן ייבדק פעם בשנה.*
 
א. 
על מד הלחץ יסומן באופן ברור הלחץ המותר.
 
ב. 
במרסס בעל מנוע משלו והנגרר על ידי טרקטור יותקן מתקן המאפשר את
הדממתו ממושב הטרקטור.
 
ג. 
על המתקן יהיה שילוט אזהרה שייכתב עליו "סכנה, רעל!".
 
ד. 
3.
 
מתקן לאיבוק
במתקן לאיבוק יהיה ציוד מגן אישי מתאים.
 
4.
 
מתקן לאיבוק
במתקן לאיבוק יהיה ציוד מגן אישי מתאים.
 
5.
 
מתקן גיזום
במתקן יהיה ציוד מגן אישי מתאים כמו משקפי מגן, נעליים גבוהות
וכדומה.
 
א. 
בכלי יד חשמליים עם מוט מאריך יהיה המוט מעץ או מחומר מבודד כגון
גומי או פלסטיק.
 
ב. 
הגנרטור להפעלת הכלים יהיה מבודד מהקרקע.
 
ג. 
6.
 
* מחייב הצגת אישור.
ג. התקני בטיחות בטרקטורים J

הטרקטורים, העגלות והמכונות החקלאיות העצמאיות יהיו מצוידים ברשיונות
בתוקף.
 
1.
 
לטרקטור תהיה מסגרת בטיחות שבה גם גגון להגנה מקרני השמש.
 
2.
 
לטרקטור תהיינה ידיות אחיזה ומדרגות לצורך עלייה לעמדת הנהג.
 
3.
 
לטרקטורים יהיה אור אחורי שיאיר את הכלי הנגרר, וכן יהיו להם אורות
אחוריים תקינים.
 
4.
 
בטרקטור יהיה מפסק ראשי למערכת החשמל.
 
5.
 
דוושות הבלימה תהיינה מחוספסות או מנוקבות, ודוושות הבלם תהיינה מצוידות
במתקן המחבר ומנתק את הנעילה.
 
6.
 
יהיו מגנים על כלל החלקים הנעים בטרקטורים, כמו הגלגלים, הגל הקרדני,
מעביר הכוח, גלגל השרשרת וכדומה.
 
7.
 
הגלגלים האחוריים יהיו מוגנים בכנפיים למניעת מגע מקרי.
 
8.
 
צינור הפליטה יהיה מורכב בגובה באופן שימנע זרימת גזים הנפלטים לכיוון הנהג.
בצינור הפליטה יהיה קולט גצים.
 
9.
 
פין הגרירה יהיה תקין, ובקצהו התחתון יהיה פין אבטחה.
 
10.
 
בטרקטור יהיה מטפה אבקה וארגז עזרה ראשונה.
 
11.
 
על הטרקטור יהיו סרטים זוהרים לאזהרה בנקודות תורפה.
 
12.
 
בטרקטור יהיה מתקן למניעת התנעה ללא רשות.
 
13.
 
ד. ציוד לכלים נגררים

ברשיון הטרקטור יהיה רישוי לכלי נגרר.
 
1.
 
בכלי הנגרר תהיה רגלית מתקפלת שתהיה צמודה ליצול של הנגרר.
 
2.
 
בכלי הנגרר יהיו סדי עצירה מעץ.
 
3.
 
בכלי הנגרר יהיה מטפה אבקה בקיבולת של 3 ק"ג (לכלים גדולים).
 
4.
 
בכלי הנגרר יהיו סימונים לאזהרה בנקודות תורפה וסכנה.
 
5.
 
ה. סככת המכונות החקלאיות

הסככה, ובכלל זה מקום חנייתם של הטרקטורים, תגודר בגדר יציבה וחזקה.
 
1.
 
שער הכניסה יהיה ניתן לנעילה.
 
2.
 
בסככה תותקן מערכת תאורה נאותה בשעות החשכה.
 
3.
 
בסככה ובסביבתה יותקנו אמצעים לכיבוי שרפות בהתאם להמלצת שירותי הכיבוי,
והעובדים יודרכו בכיבוי אש.
 
4.
 

רשימת בקרה 7: העבודה במכוורת

במכוורת יהיו סולמות תקינים ותקניים.
 
1.
 
חומרי הדברה ורעלים אחרים יאוחסנו בארון נפרד ונעול או במחסן מיוחד שהוכשר
לכך ויהיו משולטים בשלט אזהרה "סכנה! רעל! חומרי הדברה!" עם ציור של
גולגולת ושתי עצמות.
 
2.
 
חומרי ההדברה והרעלים יישמרו באריזות המקוריות המציגות את הוראות היצרן.
 
3.
 
לעובדים יהיה ציוד מגן אישי, תקין ובהישג יד, כולל שילוט המחייב שימוש בציוד
המגן.
 
4.
 
בחדר או במחסן המשמש לאיוד ולאחסון חומר אתילן-דה ברומייד, חומצת חומץ
או חומרי איוד יותקנו חלונות הנפתחים וננעלים מבחוץ.
 
5.
 
ציוד עזרה ראשונה יימצא במכוורת או בחדר לימוד שיש בו כוורת זכוכית. המורה
חייב בהשתלמות של מגיש עזרה ראשונה.
 
6.
 
תוף מכונת הרדייה יהיה בעל מכסה עם סגר ביטחון.
 
7.
 
ציוד ההרמה המשמש להעברת הכוורת (כגון כננות הרמה) ייבדק על ידי בודק
מוסמך.
 
8.
 
גופי התאורה, המפסקים, חיבורי הכוח (השקעים) והצנרת יהיו מסוג משוריין.
 
9.
 
כלים בעלי גוף חימום יצוידו במנורות התראה לציון פעולה תקינה.
 
10.
 
במכוורת יהיה מפסק זרם ראשי, משולט, נגיש ובמקום בולט.
 
11.
 
נורת אזהרה אדומה תותקן במקום בולט בכניסה לבניין המכוורת ותדלוק בזמן
שהמפסק הראשי מחובר.
 
12.
 
חשמלאי מוסמך יבדוק פעם בחודש את תקינות המערכת החשמלית.*
 
13.
 
בכניסת הרשת למבנה יהיה ממסר זרם פחת.*
 
14.
 
השטח מסביב למכוורת יהיה נקי מעשבים יבשים.
 
15.
 
ליד המכוורת יהיו חבית מים או בור לכיבוי חומר דליק.
 
16.
 
ליד המכוורת תהיה עמדת כיבוי אש ובה מטפי כיבוי, 2 מחבטים, 2 ווי הריסה
ודליי חול.
 
17.
 

רשימת בקרה 8: החממה


המאוורר יהיה בעל מסגרת הגנה מפני הלהבים וממערכת ההנעה ובעל שילוט
אזהרה מופעל אוטומטית. כאשר המגן יוסר תהיה הפסקת פעולה אוטומטית.
 
1.
 
בצינור המים המזין את מכל הדישון יהיו 2 שסתומים אל-חוזרים.
 
2.
 
תהיה הפרדה בין מכל הריסוס לרשת המים.
 
3.
 
הרצפה בחדר המיון והאריזה תהיה בשיפוע, עם תעלות ניקוז למים.
 
4.
 
חומרי ההדברה, החיטוי והאיבוק יימצאו במחסן נפרד, נעול ומשולט כחוק.
 
5.
 
תהיה בחממה תאורה נאותה.
 
6.
 
תיבדק תקינות הארקתם של המאיידים ממתכת.*
 
7.
 
בחממה יהיו מפסקי זרם פחת.
 
8.
 
בחממה יהיו סולמות תקינים ותקניים.
 
9.
 
בחממה יהיו אמצעים נאותים ונדרשים לעבודה בגובה ועל הגג.
 
10.
 
העגלה המשמשת לפריסת יריעות פוליאתילן על הגג תצויד במעקים.
 
11.
 
יהיו גובלים למניעת נפילתה של העגלה ממשטח הגג.
 
12.
 

* מחייב הצגת אישור .

רשימת בקרה 9: הרפת+הדיר
א. רפת+דיר


ציוד העזרה הראשונה יימצא ברפת ובדיר, והעובדים האחראים ידעו להגיש עזרה
ראשונה. הרפת והדיר יהיו בפיקוח וטרינרי צמוד ומוסמך.
 
1.
 
ברפת ובדיר יהיו מקלחות חמות וחדרי הלבשה מתאימים.
 
2.
 
העובדים ילבשו נעלי עבודה או מגפיים, ויהיה שילוט מתאים המחייב זאת.
 
3.
 
יהיה מתקן מסודר לכלי עבודה.
 
4.
 
* מחייב הצגת אישור .
ב. חדרי חליבה

גלגלי רצועות ההנעה של מדחסי הקירור ומכונות החליבה יגודרו באופן בטיחותי,
ואבזרי החשמל יהיו מוגני מים.
 
1.
 
מצמדי המנועים והמשאבות של חלקי ההנעה של הבוחשים יגודרו באופן בטיחותי,
וחדר המכונות והמדחסים יהיה מאוורר, נעול ונקי.
 
2.
 
מכלי החלב מהסוג המאורך יצוידו במשטחי עמידה עם מעקים משני צדי המכל.
המדחסים יעברו בדיקות תקופתיות כחוק על ידי בודק מוסמך.
 
3.
 
מצג הבוחש של כל מכל יצויד במנעול תלייה.
 
4.
 
חומרי ניקוי, חיטוי וצריבה יאוחסנו בארון סגור, משולט באזהרה מתאימה.
 
5.
 
יש להשתמש בציוד מגן אישי מתאים לשימוש בחומרי חיטוי וצריבה.
 
6.
 
בחדר החליבה יהיה מפסק זרם פחת מסומן ומוגן כהלכה.
 
7.
 
ג. סככות רביצה

בסככות יהיו מעברי אדם לצורך מיגון ומילוט בעת סכנה.
 
1.
 
לוחות החשמל וכבלי החשמל יהיו אטומים ומוגנים ממים.
 
2.
 
המאווררים יהיו מוגנים מכל הצדדים וייתלו בגובה של 2.5 מ' לפחות.
 
3.
 
ד. בורות זבל ונוזלים

יש לגדר את בורות הזבל ולשלטם בשילוט אזהרה.
 
1.
 
הבורות יהיו מדופנים בחומר המונע מעבר מזהמים לקרקע.
 
2.
 
ה. מרכזי מזון ומכלי תערובת

חובה להגן על רגלי המכלים נגד פגיעת כלי רכב.
 
1.
 
הפתח הקדמי של המכל צריך להיות בגובה של 3.2 מ' מעל הרגליים.
 
2.
 
יש להקפיד שסביבת המתבן תהיה נקייה מעשבים ורצפת המתבן תהיה ישרה.
 
3.
 
משטחים לחומרים לחים ולגינות להחמצת פרי הדר יש לגדר בשלטי אזהרה.
 
4.
 
ו. דיר הצאן (הוראות נוספות לנאמר ב-א)

אם קיים "בור מחלוב" בעל כיסוי מתרומם, חובה לבדוק את כננת ההרמה פעם
ב-14 חודש על ידי בודק מוסמך. המשקולות תהיינה בתוך מסלול סגור או מוגן.
בכננת תהיה לשונית ביטחון שתמנע ירידה חופשית של המכסה.
 
1.
 
בדיר יהיה נוהל קבוע וברור ליציאה למרעה (ראה בסעיף 5.1‎-30 של חוזר זה, ס"ק
1.8).
 
2.
 
תרופות, חומרי חיטוי וכו' יאוחסנו בארון מתכת נעול.
 
3.
 
אילי ההרבעה של העדר יוחזקו במקום נעול, בעל גדרות גבוהות וחזקות.
 
3.
 

רשימת בקרה 10: הלול


אם יש בלול מאביס אוטומטי, יותקן מפסק חשמלי נוסף בצד הלול המרוחק
מהמאביס.
 
1.
 
למאביס המגן על האלווטור החלזוני להעברת תערובת ולמערכת האוורור המאולץ
יהיה גידור מגן.
 
2.
 
בור הרקב יהיה מגודר בעמודי הגנה, ויהיה לו כיסוי יציב.
 
3.
 
חומרי הדברה וקוטלי עשבים יאוחסנו בארון מיוחד ממתכת, נעול ומשולט.
 
4.
 
מכל הדלק למשרפה יוצב במרחק של 12 מ' לפחות מהמשרפה.
 
5.
 
במכל הסילו יש להקפיד על סולם תקין, וחובה להתקין מעקה בטיחות סביב גג
המכל.
 
6.
 

רשימת בקרה 11: הפעלת אורוות סוסים


לאורווה יהיה אישור מקצועי ובטיחותי מהגורמים הממונים במינהל לחינוך
התיישבותי.
 
1.
 
האורווה תהיה נקייה ומרווחת, והמעברים יהיו פנויים ממכשולים.
 
2.
 
רצפת האורווה תהיה נקייה ומנוקזת מנוזלים, למניעת החלקת העובדים והסוסים.
 
3.
 
עמדת הסוסים תאפשר למטפל לנוע בחופשיות לפני ראש הסוס.
 
4.
 
בפתח האורווה יוצב שילוט המתריע על הסכנות ועל האיסורים באורווה.
 
5.
 
מערכת החשמל תיבדק לפחות פעם בשנה על ידי חשמלאי מוסמך.*
 
6.
 
מרכז האורווה ומדריכי הרכיבה יהיו בעלי תעודות הסמכה כמדריכי רכיבה מטעם
בית הספר למוסמכים במכון וינגייט ובעלי הכשרה של מגישי עזרה ראשונה.
 
7.
 
באורווה תותקן דלת יציאת חירום מהצד הנגדי של הדלת הראשית, וגודלה
יאפשר מעבר סוס דרכה.
 
8.
 
בכניסה וביציאת החירום תותקן תאורת חירום.
 
9.
 
במקום יימצאו שירותים וכיור עם מים זורמים.
 
10.
 
ליד האורווה יימצא חדר המתנה לתלמידים.
 
11.
 
מתקן/מבנה אחסון הקש יהיה במרחק של כ-50 מ' מהאורווה.
 
12.
 
יש להציב עמדת כיבוי מאושרת על ידי הכבאות הכוללת מטפה עם 6 ק"ג של
אבקה, ברז כיבוי "2 עם חיבור תקני, גלגלון כיבוי ", 2 זרנוקים בקוטר "2 ומזנק
"2.
 
13.
 
במקום יהיה שילוט האוסר על עישון באורווה ובסביבה הקרובה ברדיוס של 3 מ'.
 
14.
 
השטח שמסביב לאורווה יהיה נקי מקוצים ומעשבים שוטים.
 
15.
 
בכניסה יירשם בצורה בולטת מספר הטלפון של תחנת הכיבוי הקרובה, מיקום
הטלפון הקרוב ושם מחזיק המפתחות של האורווה.
 
16.
 
באורווה יהיה אישור על פיקוח וטרינרי ועל חיסון הסוסים.
 
17.
 
תרופות לסוסים וחומרי הדברה יוחזקו בארון נעול וסגור.
 
18.
 
באורווה יימצא מתקן שיאפשר עלייה על גב הסוס.
 
19.
 
קסדות המגן תהיינה מאושרות ותעמודנה בדרישות התקן המוכר.
 
20.
 
מגרש האימונים לרכיבה יהיה בגודל X4020 מ' לפחות, תחם בגדר עמידה בפני
סוסים ובה שער אחד לפחות שרוחבו 2.5 מ'. גובה הגדר והשער יהיה 1.5 מ'
לפחות.
 
21.
 

* מחייב הצגת אישור .

רשימת בקרה 12: המטע והפרדס

עבודות שונות במטע ובפרדס מחייבות שימוש באמצעי מגן. הציוד שיהיה בנמצא
חייב להיות תקין ותקני, וחייב להיות שילוט המחייב את השימוש באמצעי המגן.
 
1.
 
הסולמות יהיו תקינים ויהיו מצוידים בפלטות עם דוקרן למניעת שקיעה.
 
2.
 

רשימת בקרה 13: חומרי הדברה

אין לאחסן חומרי הדברה בשדה, אלא במחסן. אם כמות החומרים קטנה, אפשר
לאחסנם בארגז סגור כהלכה.
 
1.
 
לא יאוחסנו במחסן או בארגז האחסנה אלא חומרי הדברה בלבד, ואולם מותר
לאחסן במחסן זבלים כימיים ואריזות ריקות של חומרי הדברה.
 
2.
 
רצפת המחסן תהיה מחומר מוצק ובלתי חדיר לרטיבות.
 
3.
 
חומרי הדברה יוחזקו במחסן של משטחי מתכת קבועים, בגובה של 25 ס"מ לפחות
מהרצפה ובמרחק של 25 ס"מ לפחות מקירות המחסן.
 
4.
 
במחסן יהיה אוורור נאות באמצעות פתחים בגובה של מטר וחצי לפחות מן הרצפה.
בפתחים יותקנו סורגים למניעת הכניסה אל המחסן של מבוגרים וילדים, וכן
תותקן רשת זבובים.
 
5.
 
ארגז אחסנה יהיה עשוי מתכת או עץ בעובי 2 ס"מ לפחות, ויהיה מצופה בפח
מבחוץ. הארגז יוחזק תמיד במצב תקין.
 
6.
 
המחסן וארגזי האחסנה יינעלו. מפתח הארגז או המחסן יוחזק בדרך כלל בידי
המחסנאי. מותר למסור את המפתח של המחסן או הארגז לבעל רשיון ריסוס
מטעם האגף להגנת הצומח, אשר מונה כחוק.
 
7.
 
בצד החיצון של דלת המחסן יוצג שלט אזהרה בגודל X4020 ס"מ לפחות, עשוי פח,
וייכתב עליו "סכנה! רעל! חומרי הדברה!" באותיות שגובהן 4 ס"מ לפחות. כן
יצוירו על הארגז גולגולת ושתי עצמות בגודל X1510 ס"מ לפחות.
 
8.
 
במקום בולט על הארגז ייכתב "סכנה! רעל! חומרי הדברה!" באותיות שגובהן 4
ס"מ לפחות, וכן יצוירו על הארגז גולגולת ושתי עצמות בגודל X1510 ס"מ לפחות.
 
9.
 
חומר הדברה שנתפזר שלא בדרך הדברה ייאסף מיד, ואם הוא אינו ראוי
לשימוש, הוא יושמד ללא דיחוי ובאופן בטוח.
 
10.
 
חומרי הדברה יישמרו באריזות המקוריות של היצרן, על סימוניהן ועל תוויותיהן
המקוריות.
 
11.
 
חומר הדברה שאינו דרוש לשימוש מיידי יורחק ויוחזק תמיד בכלי סגור או
באריזה סגורה.
 
12.
 
העברת חומר הדברה מאריזתו המקורית לכלי או לאריזה אחרת אסורה על פי
התקן, גם אם יסומנו באופן בולט על גבי הכלי או האריזה שם החומר, עובדת
היותו רעיל והוראות קצרות לשימוש בטוח בו.
 
13.
 
השימוש באריזות ובציוד המגן יהיה כנדרש בתקנות על פי ההוראות שעל תוויות
האריזה.
 
14.
 
חובה על המשתמשים לעבור בדיקות רפואיות תקופתיות על פי תקנות משרד
הבריאות.
 
15.
 

רשימת בקרה 14: מפעלים לאספקת מים

הסולם הקבוע המוליך לראש המגדל יהיה בעל הגנה מלאה למניעת נפילה.
 
1.
 
הקצה העליון של הסולם יהיה 1.5‎-1 מ' מעל המפלס שהוא מוביל אליו.
 
2.
 
קצהו התחתון של הסולם יסתיים בגובה של 2.5‎-2 מ' מעל פני הקרקע. פתח
הסולם יהיה נעול.
 
3.
 
גג המגדל או מפלס גבוה אחר יהיה מוקף מעקה חזק ויציב, בגובה 1.30 מ', עם
אזן יד ואזן תיכון.
 
4.
 
כל החלקים במנועים ובמשאבות יהיו מגודרים באופן בטיחותי.
 
5.
 
לוח החשמל יהיה בתוך מבנה או בארון סגור, לפי תקנות החשמל.
 
6.
 
חדרי הבארות והמשאבות יהיו נעולים.
 
7.
 
ברכות מים פתוחות יש לגדר בגדר גבוהה וחזקה ולשלט בשלטי אזהרה "סכנה!
הכניסה לשטח הברכה אסורה!".
 
8.
 
ברכות חמצון
* שטח הברכות יהיה מגודר.
* השערים יהיו נעולים.
* יהיו שלטי אזהרה מסביב לשטח הברכות.
* ברזי השקיה במי שופכין ישולטו בשילוט אזהרה "מים לא לשתייה!" בעברית,
ובאזורים שמתגוררים בהם ערבים גם בערבית.
 
9.
 

רשימת בקרה 15: המוסך

את המוסך יפעיל עובד שהוסמך כחוק.
 
1.
 
הרצפה תהיה נקייה.
 
2.
 
במוסך יהיה מטפה מסוג שייקבע על ידי רשות הכבאות.
 
3.
 
אזור טעינת המצברים ימוקם בפינה מבודדת, עם אוורור נאות. תימנע גישת
תלמידים למקום ויימצא בו שילוט האוסר עישון.
 
4.
 
באזור טעינת המצברים יהיו כל הציוד והאבזרים החשמליים מסוג חסין פיצוץ.
 
5.
 
המשאות הכבדים (מנועים וכיו"ב) יוצבו על מעמד נאות ויציב.
 
6.
 

רשימת בקרה 16: המסגרייה

את המסגרייה יפעיל מסגר מנוסה שזהו עיסוקו העיקרי.
 
1.
 
לכל מכונה יותקן מפסק המוזן דרך מפסק פחת.
 
2.
 
הכלים החשמליים יהיו תקינים ובעלי בידוד כפול.
 
3.
 
למקדחת עמוד ולמשחזת יהיו מגנים מתאימים. המכשירים יהיו מקובעים לרצפה
כהלכה.
 
4.
 
מדחס ייבדק תקופתית, ויהיה בעל מגן ושילוט אזהרה על הפעלה אוטומטית. אם
המדחס מופעל חשמלית, הוא חייב בהערקה ובהזנה דרך ממסר פחת.
 
5.
 
עבודות הריתוך תבוצענה על ידי רתך בעל הסמכה והכשרה מתאימות.
 
6.
 
גלילי החמצן והאצטילן יאוחסנו כחוק.
 
7.
 

רשימת בקרה 17: הנגרייה

המעברים הפנימיים יהיו פנויים בכל עת ליציאת חירום.
 
1.
 
לכל מכונה יהיה מפסק חשמלי נפרד המוזן דרך ממסר פחת.
 
2.
 
תימצא בנגרייה מערכת ליניקת אבק אשר תהיה קרובה למקום היווצרותו.
 
3.
 
מסור עגול חייב מגן המצויד גם במערכת יניקת אבק ונסורת.
 
4.
 
במכונת ההקצעה יימצא מגן באזור המפעיל.
 
5.
 
במכונת כרסומת (פרייזר) יותקן מיגון מושלם וקפדני.
 
6.
 
במכונת ליטוש ימוגנו אזורי הלכידה בין רצועות הליטוש לבין גלגלי ההנעה
והמתיחה.
 
7.
 
אזורים שקיים בהם רעש מזיק חייבים בסימון ובשילוט המורה על חובת הזהירות
מפני מפגעי רעש.
 
8.
 
בנגרייה יהיה ציוד כיבוי אש מאושר מתאים להנחיות רשות הכבאות.*
 
9.
 
את המכונות בנגרייה יפעיל רק נגר מנוסה, שזהו עיסוקו העיקרי.
 
10.
 

רשימת בקרה 18: דוד הקיטור

המבנה מעל הדוד חייב להיות מקורה בגג קל.
 
1.
 
על דופן הדוד יהיה מד גובה פני המים ומד לחץ עם זכוכית שקופה.
 
2.
 
על הדוד לעבור ביקורת תקופתית על ידי בודק מוסמך.
 
3.
 
מכל הדלק המזין את הדוד מחויב ברישוי עסקים ומותנה באישור של מפקח עבודה
אזורי.*
 
4.
 
במכל דלק תת-קרקעי יש להתקין צינור אוורור, ויש לגדר את אזור המכל.
 
5.
 
מתחת למכל דלק על-קרקעי יש להתקין ברכת גלישה שתכיל 110% מתכולת
המכל.
 
6.
 
* מחייב הצגת אישור .

רשימת בקרה 19: פינות חי ובתי גידול
א. פינות חי ובתי גידול בתוך מבנה


הקמת פינת חי מחייבת אישור בכתב ממפקח מקצועי.
 
1.
 
האחראי על פינת החי יהיה בוגר הקורס לרכזי פינות חי.
 
2.
 
הצוות המטפל יעבור השתלמות מתאימה לטיפול בבעלי חיים ולפעילות אתם.
 
3.
 
פינת החי חייבת להיות בפיקוח וטרינרי צמוד.*
 
4.
 
בכניסה לפינת החי/לחדר החקר וליד כלובים יוצבו שלטי אזהרה "אסורה הכניסה"
ו"סכנת נשיכה".
 
5.
 
בכל בית גידול, במבנה או בחצר, חייבת להיות ערכת עזרה ראשונה הכוללת
תכולת תיק מגיש עזרה ראשונה (על פי ההוראות בחוזר המנכ"ל).
 
6.
 
בית גידול יוצב במקום נוח לטיפול, שלא יחייב אמצעים מיוחדים כדי להגיע אליו.
 
7.
 
בית הגידול יוצב על מעמד יציב, בולט ונוח לצפייה.
 
8.
 
בית הגידול יוצב באופן שלא יפגע או יפריע למעבר חופשי.
 
9.
 
באקווריום/טרריום הבנוי מזכוכית תהיינה הפינות ושפת הזכוכית מלוטשות לכל
אורכן ומעוגלות.
 
10.
 
כלוב מרשת גמישה יהיה בעל מסגרת קשיחה.
 
11.
 
בכלוב הבנוי מרשת תהיינה קצות הרשת מוגנות על ידי פס הגנה.
 
12.
 
מכסה/גג של בתי גידול ברוחב של מטר אחד חייב להיות מעוגן לדפנות הכלוב או
לקיר המבנה.
 
13.
 
בית הגידול לא יבלוט מהמעמד שלו.
 
14.
 
בית הגידול יוצב באופן שלא יבלטו פינות חדות ואבזרים חדים כלפי מעבר
להולכי-רגל.
 
15.
 

* מחייב הצגת אישור .
ב. בתי גידול מחוץ למבנה וספארי

בית גידול מחוץ למבנה חייב להיות סגור ומוקף גדר רשת בצפיפות שלא תעלה על
5 ס"מ בין מרכיביה, ובכל מקרה עליה להתאים לסוג בעלי החיים שבפינת החי.
הגדר תהיה בגובה של לא פחות מ-200 ס"מ, ובחלקה העליון תהיה תוספת גדר
ברוחב של 50 ס"מ בשיפוע של 45 מעלות כלפי חוץ.
 
1.
 
בפינת חי שיש בה בעלי חיים המסוגלים לקפוץ/לטפס על גדרות יש לבנות גדר
היקפית עם שיפוע עליון המוטה כלפי פנים בזווית של 45 מעלות.
 
2.
 
בפינת החי יימצאו שני פתחי יציאה ברוחב של 120 ס"מ לפחות, מרוחקים זה
מזה.
 
3.
 
פתחי היציאה צריכים להיות נעולים. אמצעים לפתיחת הנעילה חייבים להיות
סמוך לפתחים.
 
4.
 
סביב ברכה לבעלי חיים חייבת להיות גדר בגובה של לא פחות מ-110 ס"מ על פי
ת"י 1142.*
 
5.
 
בברכה לא יעלה גובה המים על 40 ס"מ.
 
6.
 
ניקוז הברכה יהיה ישירות למערכת הביוב.
 
7.
 
בבתי גידול מחוץ למבנה תימצא פינה להגיינה, לחיטוי ולנטילת ידיים.
 
8.
 
בבתי גידול מחוץ למבנה תימצא פינה קבועה, סגורה ומסודרת לאחסון כלי
עבודה.
 
9.
 
חייב להיות אישור, על פי תקנים ובאישור מהנדס, לכל שבילי התנועה, הגשרים
והמתקנים.
 
10.
 
בספארי חובה לבנות כניסה כפולה באופן שייווצר שטח כליאה בין השער החיצוני
לשער הפנימי.
 
11.
 
גובה הגדר בספארי יהיה מותאם לסוג בעלי החיים,* ובכל מקרה לא יפחת
מ-110 ס"מ ולא יעלה על 2 מ'.
 
12.
 
* מחייב הצגת אישור .
ג. פינות חי - כללי

בפינות החי חייבות להיות עמדות כיבוי אש תקניות ונגישות בהתאם להנחיות
שירותי הכבאות.
 
1.
 
בפינת חי צריך להיות אישור של חשמלאי מוסמך למערכות החשמל.
 
2.
 
אסור לחמם כלוב באמצעות גוף חימום גלוי או להבה גלויה.
 
3.
 
בפינות ליטוף יימצאו שני פתחי כניסה/יציאה ברוחב של 120 ס"מ לפחות.
 
4.
 
חומרי חיטוי יאוחסנו במקום נעול ומאוורר. יותקנו שלטים "סכנה"! חומרים
מסוכנים!".
 
5.
 
ד. חדר/כיתה עם בעלי חיים טורפים

במקום חייב להיות לחצן מצוקה תקני סמוך לדלת הכניסה ובגובה מרבי של 100
ס"מ המסומן בבירור. הלחצן יחובר למזכירות בית הספר ולפעמון דלת הכניסה.
 
1.
 
בכניסה תיתלנה הוראות בטיחות חשובות.
 
2.
 
בחדר או בכיתה עם בעלי חיים טורפים תהיה ערכת לכידה לבעלי חיים אלו.
 
3.
 
בתי גידול עם בעלי חיים טורפים יוצבו בחדרים/בכיתות הניתנים לנעילה ואשר
חלונותיהם מסורגים.
 
4.
 
ה. גידול בעלי חיים טורפים בחצר

במקום שמגדלים בו בעלי חיים טורפים יהיה אישור בכתב מהמפקח על הוראת
החקלאות ואיכות הסביבה במחוז ומווטרינר הרשות.
 
1.
 
בין שביל המבקרים לכלוב תהיה גדר הפרדה במרחק שלא יפחת מ-150 ס"מ. הגדר
תהיה תקנית, בגובה של לא פחות מ-120 ס"מ ויציבה, ותמנע מעבר אל הכלוב.
 
2.
 
בכלוב שמגדלים בו בעלי חיים טורפים חייבים להיות 2 תאים שיאפשרו הפרדה
מוחלטת בין בעל החיים לבין המטפל.
 
3.
 
הכלוב שמגדלים בו בעלי חיים טורפים חייב להיות בנוי מחומרים עמידים כדי
שיימנעו בריחת הטורף או כרסום הכלוב.

 
4.
 
נספח - דוח סיכום מבדק  8.4.4 
דוח הסיכום מאפשר לבודק לרכז את ממצאי המבדק ולדרג אותם לפי סדר הקדימות
לטיפול.
 
1.   
דוח הסיכום לפי מתכונתו בנוי באופן שיהיה אפשר לשלוח אותו לרשות או לכל מוסד
אחר המבקש את ממצאי הדוח.
 
2.   
הבטחת תנאים בטיחותיים במוסדות חינוך
דוח סיכום מבדק

נתונים כלליים

מספר התלמידים   

סמל המוסד   

שם המוסד   

הבעלות   

היישוב   


טלפון המוסד   

שנת ההקמה   

כתובת המוסד   


המשתתפים מטעם   
הרשות/הבעלות

המשתתפים מטעם   
המוסד החינוכי

פרטי המפקח/ת    
הכללי/ת

פרטי המנהל   
או הגננת


פרטי הבודק   

תאריך המבדק   



הממצאים לפי תחומי הבדיקה וסדר הקדימויות לביצוע וליישום של פעולות מתקנות
כללי

הממצאים אותרו מתוך השוואת המצב הקיים עם סטנדרטים נדרשים המפורטים ברשימות המנחות לעריכת מבדק
המצויות והמפורטות בחוזר זה.
 
1. 
הממצאים ערוכים בטבלה המפרטת את תחומי הבדיקה ואת קדימות הטיפול באופן הזה:  2. 
א.תחומי הבדיקה: הסעיף שהממצא המצוי ברשימת המבדק מתייחס אליו.     
ב.הדרישה לתיקון ולשיפור: הדרישה כפי שהיא מנוסחת ברשימת המבדק.     
ג.הממצא, מהותו ומיקומו: פירוט הממצא כפי שאובחן על ידי עורך המבדק, בחלוקה לשלוש רמות קדימות אלו:
קדימות טיפול 1: מתייחסת להסרה של מפגע(1) בטיחותי. קיומו של המפגע מחייב את הסרתו המיידית.
קדימות טיפול 2: מתייחסת לתיקון ליקוי. הפער בין הממצא לבין הדרישה מוערך כגדול. משך הזמן עד
לתיקון בפועל של הליקוי ייקבע על ידי הרשות.
 
   
קדימות טיפול 3: מתייחסת לתיקון ליקוי. הפער בין הממצא לבין הדרישה מוערך כפער קטן עד בינוני.
 משך הזמן עד לתיקון בפועל של הליקוי ייקבע על ידי הרשות.
 
סמל המוסד  
 
שם המוסד  
 
תאריך המבדק
 





מפגע הוא פגם או ליקוי שלפי דעת עורך המבדק מסכן באופן ברור ומיידי את האדם במגע מקרי או לא מכוון (דוגמאות .1
אפשריות: מרצפת שלא במקומה; ברזל זווית בולט בחצר המשחקים; חוסר במעקה; בור בחצר; פינה חדה במתקן משחקים
או במתקן חצר; נקודת היתפסות או הילכדות במתקן משחקים; מתקן ספורט לא מקובע או מבוסס; חלון ללא מגביל
.(נפילה; מתקן חשמלי לא מוארק; שקע חשמלי חשוף; מדרגה שבורה; חפץ בולט למעבר ופגמים וליקויים דומים אחרים









פרטי הממצאים

קדימות 1

הממצא, מהותו
ומיקומו
 
הדרישה לתיקון
ולשיפור
 
הסעיף ברשימת
המבדקים
 
תחום
הבדיקה
 

מס'
 
            1. 
            2. 
            3. 
            4. 
            5. 
          

קדימות 2


הממצא, מהותו
ומיקומו
 
הדרישה לתיקון
ולשיפור
 
הסעיף ברשימת
המבדקים
 
תחום
הבדיקה
 

מס'
 
            1. 
            2. 
            3. 
            4. 
            5. 
          

קדימות 3


הממצא, מהותו
ומיקומו
 
הדרישה לתיקון
ולשיפור
 
הסעיף ברשימת
המבדקים
 
תחום
הבדיקה
 

מס'
 
            1. 
            2. 
            3. 
            4. 
            5. 
          

בדיקות באחריות הרשות/הבעלות - ריכוז אישורים חסרים במוסד החינוכי
 תיאור  תדירות  מס' 
   פעם בחודש  1. 
   שנתית  2. 
   שנתית  3. 
   שנתית  4. 
   פעם ב-3 שנים  5. 
   פעם ב-5 שנים  6. 

סיכום אישי:______________________________________________________
______________________________________________________________


,בברכה
_________



9. עבודות בנייה ושיפוצים בתחום מוסדות חינוך בזמן לימודים
 
רקע  9.1
מעת לעת נדרשים מוסדות החינוך לבצע עבודות של הרחבות, שינויים ותוספות בנייה העלולות
להיות סיכון בטיחותי לתלמידים הלומדים במוסדות החינוך והשוהים בתחומיהם. העקרונות
המפורטים להלן הם תוספת לחוקים, לתקנות, לתקנים ולהוראות מחייבות אחרות כמו חוק
התכנון והבנייה, חוקי עזר עירוניים וכד'.
 
 
 
עקרונות מנחים  9.2
מניעת הפרעות ורעש  9.2.1
 
 
מחלקות החינוך וההנדסה של הרשות המקומית (או הבעלות) תתכננה את ביצוען של עבודות
הבנייה או השיפוצים לפי לוח זמנים ובשיטות עבודה וארגון שימנעו הפרעות, מטרדי
בטיחות ורעש.
 
 
העדפת ביצוע עבודות בחופשות (עבודות שיפוץ קצרות)  9.2.2
 
 
עבודות המחייבות פעילות מקצועית קצרה במבנה תבוצענה בעת החופשות שבמהלך שנת
הלימודים. במקרים אלו יש להיוועץ באחראים על הבטיחות ברשות/בבעלות ולנהוג על פי
הנחיותיהם.
 
 
העדפת ביצוע עבודות ממושכות בפגרת הקיץ ובחופשות ארוכות  9.2.3
 
 
עבודות המחייבות פעילות ממושכת תבוצענה רק בפגרת הקיץ ובחופשות, ותתוכננה באופן
שלפחות כל העבודות הכרוכות בסיכון בטיחותי ובמטרדים קשים של רעש, לכלוך, אבק וכד'
תבוצענה בחודשים יולי-אוגוסט, ורק בלית בררה תבוצענה שאר העבודות השקטות והנקיות
יחסית במהלך הלימודים.
 
 
איסור חשיפת תלמידים לרעש מזיק  9.2.4
 
 
אין לבצע עבודות הכרוכות במטרדי רעש גדולים במיוחד - חד פעמיים (כגון פיצוצים) או
ממושכים (כגון הפעלת מדחס אוויר) - בעת שילדים נמצאים במקום.
 
 
בידוד אזור העבודה  9.2.5
 
 
יש להתקין סידורי גישה נפרדים לעובדים לצורך הכנסה והוצאה של חומרים, כלים
וציוד מדרכי הגישה של תלמידים אל המוסד.
 
א.   
בין שטח המוסד לאתר הבנייה תיבנה גדר הפרדה קשיחה, אטומה ויציבה מלבנים,
מלוחות עץ או מחומרים דומים. גדר ההפרדה תהיה בגובה של 2 מ' לפחות, והיא
תבטיח הפרדה מוחלטת בין אתר הבנייה לשטחי משחק או פעילות; זאת כדי למנוע כל
  אפשרות של כניסת ילדים ואנשים לא מורשים לאתר הבנייה עד גמר עבודות הבנייה.
ב.   
הצד הפונה אל אזור משחק הילדים ופעילות מוסד החינוך יהיה חלק וללא בליטות
ומסמרים, חוטי ברזל ומפגעים דומים אחרים.
 
ג.   
אין להתקין גדר רשת או למתוח בדי יוטה ודומיהם, וכן אין להשתמש בפח גלי כגדר
הפרדה בין אתר הבנייה ובין שטח המשחק של המוסד החינוכי.
 
ד.   
על הגדרות המפרידים ייתלה שילוט "סכנה! כאן בונים! אין כניסה!".  ה.   
כל בור, שקע או מקום שקיימת סכנה לנפילה לתוכו או ממנו יגודר באופן בטיחותי כדי
למנוע סכנה של נפילת תלמידים.
 
ו.   
גידור וסימון שטח סכנה  9.2.6
 
 
אם במהלך הבנייה יש סכנה של נפילת חפצים, אבזרי בנייה וכלים, יש לאסור
הימצאות ילדים בשטח הסכנה.
 
א.   
אפשר להתקין גגון מעל חצר המשחקים באופן שהוא יכסה כ-3.5 מ' מאזור הסכנה של
נפילת חפצים. הגגון יהיה קשיח ויוכל לשאת את המשקל של אבזרים וחומרי בנייה
העלולים ליפול בנפילה חופשית.
 
ב.   
עבודה על גגות - מניעת סיכוני רטיבות בעונת הגשמים  9.2.7
 
 
הכיסוי המבודד מפני חדירת גשמים לא יוסר בתקופת הגשמים כדי למנוע חדירת מים
אל מערכות החשמל ורטיבויות (סכנת התחשמלות).
 
א.   
הכיסוי המבודד יושלם לפני תחילת עונת גשמים.  ב.   
אטימת חלונות ופתחים בבנייה פנימית  9.2.8
 
 
הושלמה בנייה חיצונית של המבנה ונמשכת הבנייה הפנימית, ייאטמו החלונות הפונים אל
חצר המשחקים בלוחות עץ, בלבנים וכד', כדי למנוע נפילת חפצים וחדירת מי גשמים
למבנה.
 
 
שמירה על הניקיון ופינוי פסולת  9.2.9
 
 
בסוף כל יום עבודה של הקבלן במבנה עליו לאסוף את האבזרים ואת פסולת הבנייה שנפלו
על הגגון או לחצר ולבדוק את יציבות הגגון, ובמידת הצורך לבצע בו תיקונים.
 
 
שימוש בעגורן צריח  9.2.10
 
בשימוש בעגורן צריח לבנייה סמוך לשטח מוסדות החינוך אסורה העברת חומרים מעל שטח
מוסדות החינוך, וכן העברת המשקולות הנגדיים של העגורן מעל שטח החצר. הדבר יבוצע
בפיקוחו של בודק מוסמך לעגורן צריח ועל ידי גובלים שיקבעו זאת.
 
 
בנייה במהלך הלימודים  9.2.11
 
בכל מקרה של בנייה בזמן לימודים יש לקבל הנחיות ממהנדס הרשות/הבעלות ומממונה
הבטיחות הרשותי.
 
 
בקרה ומעקב  9.2.12
 
מנהלי מוסדות חינוך וגננות שבשטח מוסד החינוך שלהם מתבצע שיפוץ בתחומים של מבנה,
מתקני משחקים, שערים, גדרות, חצרות וכד' ידווחו לממונה הבטיחות ברשות/בבעלות
לצורך מעקב על ידי יועצי הבטיחות כדי לוודא עמידה בתקנים ובהוראות הבטיחות.
 
 
ביקורת הרשות (הבעלות) לפני מסירה  9.2.13
 
לפני שיימסר המבנה או המתקן לשימוש המוסד החינוכי תבוצע בו ביקורת יסודית על
ידי מחלקת ההנדסה של הרשות המקומית (או הבעלות), בשיתוף עם מנהל מוסד
החינוך, כדי לוודא שהמקום, כולל החצר, נקיים ופנויים מכל חפץ, פסולת בנייה או
מטרד בטיחות כלשהו.
 
א.   
לביקורת כזו מומלץ להזמין את ממונה הבטיחות ברשות/בבעלות.  ב.   
בסיום ביצוע הביקורת ישלח מהנדס הרשות/הבעלות אישור בטיחות לממונה הבטיחות
במחוז.
 
ג.   
10. הנחיות נוספות
בקרת החשיפה לגז ראדון במוסדות חינוך  10.1
 
רקע  10.1.1
 
המשרד לאיכות הסביבה ממליץ לבצע בדיקות של הימצאות גז ראדון במוסדות חינוך
בכיתות צמודות קרקע, במקלטים ובכיתות הנמצאות במפלס שמתחת לפני הקרקע.
 
א.   
רשויות המעוניינות לבצע בדיקה במוסדות החינוך שבתחום שיפוטן יכולות לפנות
למשרד לאיכות הסביבה לקבלת מידע לגבי אפשרויות הביצוע של מדידת גז הראדון
ורשימת החברות המורשות לבצע בדיקה זו.
 
ב.   
כל חברה המבצעת בדיקות כאלה חייבת לקבל אישור של המשרד לאיכות הסביבה.  ג.   
צעדים למניעת ההימצאות של גז ראדון  10.1.2
 
יש להגביר את האוורור במקלטים המשמשים חדרי לימוד על ידי הפעלת המאווררים
  ופתיחת הדלתות והחלונות למשך שעות רבות.
א.   
יש להגביר את האוורור בחדרי לימוד הנמצאים בקומת קרקע ובמפלס שמתחת לקרקע
על ידי פתיחת חלונות ודלתות למשך שעות רבות. חדרים אלו, אם הם היו סגורים
במשך תקופה ארוכה, יש לאווררם לפני כניסת התלמידים.
 
ב.   
יש לסתום ולאטום סדקים וחורים ברצפות ובקירות המקלטים והחדרים האלה.  ג.   
מומלץ לצבוע את שטחי הרצפה ואת הקירות של המקלטים והחדרים המוזכרים לעיל.
הצבעים המומלצים והיעילים ביותר לעצירת גז הראדון הם צבעי אפוקסי (שתי שכבות
של צבע לפחות) או צבע המעורב בתרכובת האטימה.
 
ד.   
במקלטים ובחדרי לימוד שבוצעה בהם אטימה נגד חדירת גז ראדון אין לתקוע
מסמרים וווים בקירות.
 
ה.   
ציפוי הקירות בגבס, בטיח או בטפטים אינו מצמצם את פליטת גז הראדון לתוך מוסד
החינוך.
 
ו.   
בבניית מוסדות חינוך חדשים ניתן לשלב חומרים וטכנולוגיות היכולים להקטין את
אפשרות חדירת גז הראדון לתוך המבנים. זאת תוך התייעצות עם מהנדסים מומחים
ועם המכון הגיאולוגי לגבי אזורי סיכון של פליטת גז ראדון.
 
ז.   
חומר הסברה  10.1.3
 
מוסדות חינוך המעוניינים לקבל חומר הסברה על גז הראדון יפנו למשרד לאיכות הסביבה.
 
 
איסוף סוללות - הנחיות בטיחות  10.2
 
רקע  10.2.1
 
על פי פניית המשרד לאיכות הסביבה התבקשו מוסדות החינוך לסייע באיסוף סוללות שיצאו
מכלל שימוש. משרד החינוך מצטרף וממליץ להצטרף לפעילות החשובה. יחד עם זאת, אנו
מפנים את תשומת הלב להוראות הבטיחות שלהלן כדי למנוע היפגעות כתוצאה מטיפול לא
נכון בסוללות.
 
 
הנחיות בטיחות לאיסוף סוללות  10.2.2
 
יש להרחיק את הסוללות מקרבתם של פעוטות (בשל סכנת בליעה וסכנת היפגעות
מחומרים רעילים המצויים בסוללה כתוצאה מהכנסתם לפה).
 
א.   
אין לזרוק סוללות לאש או לחשוף אותן למקור חום.  ב.   
אין לטעון סוללות חד-פעמיות (בשל סכנת התפוצצות של הסוללה או שחרור גזים
רעילים).
 
ג.   
אין להשאיר את הסוללות בתחום בית-הספר מעל לתקופת זמן של 30 ימים, ורצוי
לפנותן מוקדם ככל האפשר.
 
ד.   
יש להשתמש אך ורק במכלים שסופקו על ידי המשרד לאיכות הסביבה לצורך איסוף
הסוללות.
 
ה.   
מידע על סוגי הסוללות הקיימות ועל החומרים המסוכנים שהן מכילות
 
10.2.3  
 
תיאור הסוללה ושימושה החומרים
המסוכנים
 
סוג הסוללה
כפתור - למכשירי שמיעה (מכשירים רפואיים), לשעונים,
למצלמות ועוד
 
כספית
 
תחמוצת
כספית
 
כפתור - למחשבונים, למצלמות, לשעונים ועוד
 
כסף, ניקל
 
תחמוצת כסף
 
סוללות נטענות מגודל M עד D - למכשירים חשמליים
שונים
 
קדמיום
 
ניקל קדמיום
 
כפתור - למצלמות, למחשבים ועוד
 
ליתיום, תיוניל
 
ליתיום
 
D, C, M, AAA - 9 וולט - לשימוש ממושך
 
כספית
 
אלקלין (מגנן)
 
D, C, M, AAA - 9 וולט - לשימוש רגיל
 
כספית
 
אבץ - פחם
 
 
בקרת החשיפה לקרינה אלקטרומגנטית  10.3
 
המשרד לאיכות הסביבה מגביל את הקרינה מאנטנות השידור לפי המפורט להלן:   
בקרת החשיפה לקרינה אלקטרומגנטית בלתי-מייננת  10.3.1
 
בכל מוסד חינוכי תיערך בדיקה פעם בשנה להתאמת הדרישות של הקרינה המותרת
לפי אזורי השטח של תחום המוסד.
 
א.   
הבדיקה תיעשה במעבדה שתאושר על ידי המשרד לאיכות הסביבה והאזורים של
קרינה אסורה יסומנו על מפת השטח. כל זאת לפי תקן בינלאומי כפי שקבע המשרד
לאיכות הסביבה:
ICNIRP - International commission on non ionizing radiation protection - guidelines for
limiting exposure to time varying electric magnetic and electromagnetic fields (up to
GHz300).
 
ב.   
שיטת הבדיקה של הקרינה תבוצע על פי התקן האמריקאי ANSI C 95.3 1991:
IEEE - Recommended practice for the measurement of potentially hazardous
electromagnetic fields RF and Microwave.  
ג.   
האזורים המסומנים כאזורי קרינה אסורה יגודרו באופן שלא תתאפשר כניסה אליהם.
ד.   
קרינה אלקטרומגנטית משנאים  10.3.2
 
השדות האלקטרומגנטיים והחשמליים הנוצרים בשנאי חשמל הם לפי התקן InciRP
המפורט ב-10.3.1-ב לעיל. בדיקת השדות המגנטיים תיעשה לפי התקן הבינלאומי
ANSI/IEEE 644‎-1987 (הקיים במכון התקנים), וחלים עליה אותם כללים.  
א.   
במוסדות חינוך חדשים יש להימנע מהכנסת שנאים של חברת החשמל לתוך חצר
המוסד, כדי להימנע מן הסיכון של קרינה והתחשמלות.
 
ב.   
במוסדות חינוך קיימים שיש בהם שנאים תיבדק הקרינה פעם בשנתיים על ידי מעבדה
שאישר המשרד לאיכות הסביבה.
 
ג.   
התנהגות בעת רעידות אדמה  10.4
 
הערה: ההנחיות המפורטות להלן נוספות להנחיות שפורסמו בחוזר הוראות הקבע סא/1(ב), סעיף
5.4‎-2, נוהל 12, סעיף קטן 12.1 בנושא רעידות אדמה.
 
 
רקע  10.4.1
 
קרום כדור הארץ בנוי לוחות ענקיים וגושים גדולים הנעים ללא הרף זה מול זה, הן אנכית
והן אופקית. עקב החיכוך הרב אין תנועה זו נעשית באופן רצוף ואיטי, אלא בקפיצות: כאשר
המתח המצטבר בקרום מגיע לערך קריטי, הוא משתחרר בבת אחת, וגורם לרעידת אדמה.
האזור שבו מתחדשת התזוזה הוא "המוקד"
(FOCUS) של רעידת האדמה, השולח 2 סוגים
של גלים סיסמיים: גלי דחיסה מהירים וגלי גזירה איטיים, שהם המסוכנים יותר. אם המוקד
קרוב, הרעידה מורגשת כרעידה אחת ארוכה, ואם הוא רחוק מורגשות רעידות נפרדות.
בדרך כלל, לאחר רעידת אדמה חזקה באות רעידות חלשות יותר, לאחר כמה שעות או ימים,
ואפילו לאחר שבועות מספר. רעידות אלה עלולות לגרום נזקים נוספים למבנים שנפגעו
ברעידה העיקרית.
 
 
"סולם ריכטר" (המוזכר בחדשות לאחר כל רעידת אדמה) הוא סולם לוגריתמי ("כל דרגה
מבטאת עוצמה גדולה פי 10 מקודמתה) המציין את כמות האנרגיה שהשתחררה במוקד.
למרות החשיבות המדעית של סולם זה אין לו חשיבות מעשית, משום שרעידה חלשה
וקרובה מסוכנת יותר מרעידה הרסנית אך רחוקה. הסולם המשמעותי יותר הוא "סולם
מרקלי", המציין את עוצמת הזעזוע וההרס בכל מקום נתון: עוצמות אלה נקבעות לא רק על
פי עוצמת הרעידה ומרחקה, אלא גם על פי טיב הסלע שהמבנה עומד עליו, על פי הקרבה
לשברים גיאולוגיים, על פי גובה מי התהום וכו'.
ב"מפת העוצמות הסיסמיות" מדורגים מרכז וצפון הארץ, בהתאם לסולם מרקלי, מדרגה 4
החלשה יותר (הדרגות למטה מ-4 אינן מסוכנות/מורגשות) ועד דרגה 10. אפשר לראות
במפה כי האזורים שבהם העוצמה הסיסמית הצפויה היא הגבוהה ביותר הם בקע ים המלח
לכל אורכו, עמק ירזעאל ומפרץ חיפה.
כדי להימנע מפגיעה בתלמידי בתי הספר עקב רעידות אדמה יש לנקוט סדרת פעולות
מיידיות תחילה ולאחר מכן לפנות את מוסד החינוך.  
 
פעולות שיש לנקוט מיד עם תחילתה של רעידת אדמה  10.4.2
 
בתוך הכיתה  א.   
הסכנה הראשונית במקרה של רעידת אדמה היא היפגעות מחפצים ומרהיטים
נופלים, מחלקי תקרה וטיח נושרים ומרסיסי זכוכית.
 
1)   
עם תחילתה של רעידת האדמה יש להורות לילדים להיכנס מיד מתחת
לשולחנותיהם, להתרחק מרהיטים, מארונות ומכל חפץ אחר העלול ליפול או
להתמוטט.
 
2)   
אם יש וילונות לחלונות, יש לסגרם במהירות כדי לבלום רסיסי זכוכית מחלונות
העלולים להתנפץ.
 
3)   
אם יש מתקנים המחוברים למכלי גז (במטבח, במעבדות) יש לסגור מיד את כל
ברזי הגז (רצוי גם את מפסקי החשמל באותם מקומות) כדי למנוע סכנת שרפה.
כמו כן יש לפתוח מיד את כל הדלתות, שכן הדלת עלולה להיתקע ולא להיפתח
לאחר מכן.
 
4)   
במצב זה יש להמתין עד להוראה לפינוי בית הספר. ההוראה תינתן אך ורק לאחר
בדיקת דרכי היציאה, כדי לוודא שהן פתוחות ובטוחות. לפיכך יש לקבוע בבית
הספר את האחראי לבדיקת כל מסדרון וגרם מדרגות, ובהתאם לדיווח על כך
ניתנת הוראת הפינוי.
 
5)   
בהפסקה  ב.   
יש להישאר בחוץ.  1)   
אין להיכנס לבניינים, לדירות, או לחדרי מדרגות.  2)   
יש להשתדל להתרחק מבניינים, מעצים, מעמודים גבוהים ומכבלי-חשמל.  3)   
יש להשתדל להיצמד לקרקע ולגונן על הראש בעזרת הידיים.  4)   
בטיול בתוך אוטובוס  ג.   
יש לעצור ולהישאר ברכב עד שהרעידה תיפסק.  1)   
אם יש אפשרות להגיע לאזור פתוח, יש להמשיך בנסיעה זהירה. יש להקפיד
לבחור ציר תנועה נקי מסיכונים (חוטי חשמל, גשרים וכו').
 
2)   
פינוי בית הספר  10.4.3
 
היות שלאחר הרעידה הראשונה יכולות להתרחש רעידות נוספות, רצוי לפנות מיד את
תלמידי בית הספר לשטח פתוח שאין בו סכנה.
 
א.   
הפינוי צריך להיות מתוכנן מראש, מאורגן היטב ומתורגל מראש, שכן פינוי בהול, תוך
פאניקה, יכול להיות הרה-אסון יותר מאשר רעידת האדמה עצמה. לשם כך יש לתכנן
את הפינוי בשלבים האלה:
 
ב.   
בשלב הראשון יש לקבוע שטחים פתוחים סמוכים (גן ציבורי, שדה, שטח מיועד
לבנייה עתידית וכו') שאליהם יתפנו תלמידי בית הספר ("שטחי כינוס").
 
1)   
לאחר מכן יש לקבוע מסלול תנועה מבית הספר לשטח הכינוס שיהיה קצר ובטוח
ככל האפשר, מוכר היטב למורים ולתלמידים. רצוי מאוד שיהיה מרוחק מקירות
של בתים גבוהים (למשל, אפשר לנוע על אי תנועה רחב הנמצא בין שני כבישים).
 
2)   
בהתאם לכך יש לקבוע את דרכי היציאה מבית הספר: הכיתות היוצאות,
המסדרונות והשערים שהן יוצאות דרכם ומסלול התנועה שבו ינועו.
 
3)   
לאור זאת יש לקבוע את סדר היציאה: קודם כול תצא הכיתה הבוגרת ביותר,
ולתלמידיה תהיינה משימות מוגדרות לאורך ציר התנועה: לשמש "פקחי תנועה"
במסדרונות ובשערים ולסייע למורים בהרגעת הילדים ובתנועתם הבטוחה
והמהירה לאורך ציר התנועה ובשטח הכינוס הפתוח.
 
4)   
לאחר פיזור התלמידים הבוגרים יש להוציא את יתר הכיתות: הגיל הצעיר יותר תחילה
ולאחר מכן כיתות בוגרות יותר ויותר.
 
5)   
פינוי נפגעים
1) פצועים קל יתפנו יחד עם כל הכיתה.
 
6)   
2) פצועים קשה ולכודים יטופלו על ידי כוחות ההצלה בסיוע סגל המוסד.   
לאחר הפינוי  10.4.4
 
קשה מאוד לקבוע מראש אם, מתי וכיצד יחזרו הילדים לבתי הספר. ייתכן שיהיה צורך
לפזרם לבתיהם משטח הכינוס. היות שהמצב יכול להיות שונה ממקום למקום, וההחלטה
תלויה בגורמים רבים שאי אפשר לחזותם מראש, רצוי שהרשות המקומית תיצור קשר עם
לשכת המחוז וכן עם תחנת המשטרה, עם מד"א ועם שירותי ההצלה במקום כדי לקבל
החלטה אם לפזר את התלמידים לבתים, או להחזירם לבית הספר וכיצד. מכל מקום
האחריות חלה על הרשות המקומית (בהתאם לעוצמת הרעידה ולמצב בשטח), ועליה להיערך
לכך בהתאם, כולל יידוע ההורים לגבי שטח הכינוס, נוהלי הפינוי מבית הספר וההחזרה
לבתים, אם וכאשר יוחלט על כך.
 
 
תרגול  10.4.5
 
התרגול יתבצע כנהוג לגבי שאר התרגולים המתייחסים למצבי חירום.
 
 
התארגנות המוסד החינוכי למניעת דלקות ולפינוי בחירום  10.5
 
הדרכה ותרגול  10.5.1
 
מנהלי מוסדות החינוך יארגנו, בסיוע הרשות המקומית/הבעלות ובתיאום ובשיתוף עם
מכבי האש המקומיים, פעולות להדרכת המורים ותלמידי הכיתות הגבוהות בכיבוי אש
ובתגובה למצב חירום.
 
א.   
בכל בית-ספר יהיה צוות או יהיו צוותים לכיבוי אש של מורים ותלמידים.  ב.   
על מנהל בית-הספר להכין הוראות קבע למקרה שתפרוץ שרפה. ההוראות תכלולנה, בין
היתר -
 
ג.   
אות התרעה מפני אש;  1)   
סדרי פינוי של הכיתות, מסלול הפינוי, ליווי מורים, שטחי כינוס וכן מקרים
ותגובות;
 
2)   
תפקידי תלמידים, מורים ועובדים אחרים בשעת שרפה (הודעה למכבי-אש,
שימוש במכשירים, הפסקת גז וחשמל ופעולות נוספות).
 
3)   
יש לתכנן ולבצע פעם בשנה תרגיל פינוי של התלמידים מהכיתות ומהמבנים של מוסד
החינוך לשטחי הכינוס.
 
ד.   
הנחיות למניעת דלקות במעבדות, במחסנים ובשימוש בהתקנים חשמליים  10.5.2
 
מעבדות להוראת הטכנולוגיה  א.   
סיכוני האש בחדרי המלאכה נובעים מביצוען של פעולות כגון הלחמה וריתוך
בעזרת גז ומהימצאותם של חומרי עבודה - עץ, בד, צבעים מדללים וחומרים
מתלקחים אחרים.
 
1)   
כדי למנוע שרפות במהלך השהייה והפעילות במעבדות או עקב השהייה או
הפעילות בהן יש לנהוג על פי הכללים האלה:
 
2)   
א)יש לשמור על ניקיון וסדר קפדניים.   
ב)יש להחזיק כמות נוזלים דליקים במידה הדרושה לצריכה היומית בלבד.   
ג)יש לאחסן את הנוזלים הדליקים בבקבוקים בלתי-שבירים, עמידים בפני
החומרים המצויים בהם, בארון מתכת נעול ומאוורר.
 
 
ד)אין להצית גפרורים או להבעיר אש במעבדה הטכנולוגית או בקרבתה, אלא
לאחר אישור המורה ובהשגחתו.
 
 
מחסנים  ב.   
סיכוני האש במחסנים נובעים בעיקר מהימצאות חומרים שאחסונם בצמידות זה
לזה אסור, וכן מהקרבה של החומרים אל נורות ליבון או אל מערכת חשמל
העלולה להתחמם.
 
1)   
כדי למנוע שרפות עקב אחסון לא נכון יש לנהוג על פי הכללים האלה:  2)   
א)אין לדחוס אל תוך המחסן חומרים בצפיפות יתרה.   
ב)בעת האחסון יש להקפיד על הפרדה בין חומרים מסוגים שונים.   
ג)יש לדאוג שדברים יאוחסנו באופן שלא ייווצר מגע בינם לבין המערכת
החשמלית או נורות החשמל.
 
 
ד)יש לערוך בדיקה תקופתית של המחסן.   
ה)הציוד לכיבוי-אש יכלול מטפים בתוך המחסן, בהתאם לגודלו ולתכולתו
(בהיוועצות עם תחנת מכבי-האש המקומית), וכן עמדת כיבוי-אש בחוץ, מול דלת
הכניסה.
 
 
מערכות חשמל  ג.   
מערכות החשמל ומכשירי החשמל ייבדקו פעם בשנה על ידי חשמלאי מורשה.  1)   
יש לדאוג לתקינות מערכת הכבלים ומכשירי החשמל (ובכלל זה להתקנת מפסק
ראשי) ולקיים פיקוח מתמיד על תקינותם.
 
2)   
יש להפסיק את הפעלתו של כל מכשיר מקולקל עד לתיקונו בידי אדם מוסמך. יש
לשים שלט האוסר על הפעלת המכשיר.
 
3)   
יש לדאוג שצינור מים או נקודות שבהם נוטפים מים לא יהיו קרובים לצינורות
החשמל.
 
4)   
אין להעמיס את רשת החשמל מעבר למותר.
 
5)   
11. הבטחת הבטיחות בחינוך המיוחד בבית ספר רגיל
רקע  11.1
 
הנחיות אלו הן בנוסף להנחיות, להוראות, לחוקים, לתקנות ולתקנים החלים במוסדות חינוך
רגילים במדינת ישראל.
 
11.1.1
 
הכיתה לחינוך מיוחד בבית הספר לחינוך רגיל היא מסגרת חינוכית הקבועה בחוק החינוך
המיוחד ומיועדת לתלמידים שוועדת ההשמה או הערר החליטה על השמתם במסגרת זו.
 
11.1.2
 
על פי הוראות החוק תעדיף ועדת ההשמה את השמתו של תלמיד בכיתה רגילה על פני
השמתו במסגרת של חינוך מיוחד.
 
11.1.3
 
משהחליטה הוועדה על השמתו של תלמיד במסגרת לחינוך מיוחד תיבדק החלטה זו על ידה
פעם בשלוש שנים.
 
11.1.4
 
מדיניות השילוב של משרד החינוך  11.2
 
מדיניות השילוב של משרד החינוך, ברוח חוק החינוך המיוחד, מכוונת לעודד את בתי הספר
לחינוך הרגיל לצמצם ככל האפשר הפניית תלמידים אל ועדות ההשמה.
 
11.2.1
 
בית הספר נדרש לגבש מדיניות חינוכית הנותנת ביטוי לאחריותו לקידומם של כל תלמידיו,
בין אם הם לומדים בכיתה רגילה ובין אם הם לומדים בכיתה לחינוך מיוחד, לחתור
לשילובם של מרב התלמידים ולטפח אקלים חינוכי של קבלת השונה והכרה בו.
 
11.2.2
 
יישום מדיניות זו מחייב פיתוח של עבודת צוות רב מקצועי בבית הספר. כמו כן הוא מחייב
נכונות ומחויבות של כל חברי הצוות לראות בשילובם של תלמידים עם צרכים מיוחדים
אתגר חינוכי משותף, גם אם נדרשים לעתים שינויים בהיערכות של בית הספר כדי לאפשר
שילוב זה.
 
11.2.3
 
מטרת הנוהל  11.3
 
לפרט את העקרונות הספציפיים להבטחת הבטיחות של תלמידי כיתת חינוך מיוחד במוסד חינוכי
רגיל.
 
 
סיווג כיתות לחינוך מיוחד  11.4
 
כיתות לחינוך מיוחד מסווגות על פי אפיון החריגות העיקרית של רוב תלמידיהן כפי שנקבע
בוועדת ההשמה/הערר. לעניין נוהל זה הכיתות לחינוך מיוחד מסווגות לשתי קבוצות:
 
 
קבוצה א'  11.4.1
 
בעלי משכל גבולי רב-בעייתי  א.   
בעלי פיגור קל רב-בעייתי  ב.   
בעלי הפרעות התנהגותיות/רגשיות קשות  ג.   
לקויי למידה רב-בעייתיים  ד.   
מעוכבי התפתחות  ה.   
מעוכבי שפה.  ו.   
קבוצה ב'  11.4.2
 
בעלי פיגור בינוני רב-בעייתי  א.   
בעלי פיגור בינוני מורכב  ב.   
בעלי פיגור קשה/עמוק סיעודיים  ג.   
אוטיסטים/PDD קשים  ד.   
משותקי מוחין ובעלי נכויות פיזיות קשות רב-בעייתיים  ה.   
חירשים/כבדי שמיעה רב-בעייתיים  ו.   
עיוורים/לקויי ראייה רב-בעייתיים.
 
ז.   
פתיחת כיתה לחינוך מיוחד בבית ספר לחינוך רגיל  11.5
 
סמכות צוות השיבוץ  11.5.1
 
צוות השיבוץ הפועל בכל רשות מקומית שמתקיימת בה ועדת השמה הוא המוסמך לשבץ
תלמידים במסגרות החינוך המיוחד, בכפיפות להחלטות ועדת ההשמה או הערר ועל פי
הנהלים שפורסמו בחוזר הוראות הקבע נט/8 (א), סעיף 1.2‎-19: "שיבוץ תלמידים במסגרות
החינוך המיוחד".
 
 
בחירת בית הספר  11.5.2
 
בבחירת בית הספר שבו תשולב הכיתה תינתן עדיפות לבית הספר המתאים הקרוב ביותר
לאזור המגורים של מרב התלמידים המיועדים ללמוד בה.
 
 
מתן אישורים וחוות דעת לעניין הבטיחות לפתיחת כיתה  11.5.3
 
פתיחה של כל כיתה לחינוך מיוחד בבית ספר של החינוך הרגיל טעונה אישור של המפקח
הכולל ושל המפקח על החינוך המיוחד שבית הספר מתאים מבחינה פדגוגית לקליטת כיתה
לחינוך מיוחד ואישור של הממונה על הבטיחות ברשות/בבעלות שבית הספר מתאים מבחינה
בטיחותית לקליטת הכיתה.
 
 
תנאים לפתיחת כיתה הנכללת בקבוצה א'  11.5.4
 
פתיחת כיתה לחינוך מיוחד הנכללת בקבוצה א' בבית ספר יסודי ובחטיבת הביניים תיעשה
בתיאום עם ועדת השילוב היישובית ובמסגרת המשאבים העומדים לרשותה.
 
 
תנאים לפתיחת כיתה הנכללת בקבוצה ב'  11.5.5
 
פתיחת כיתה לחינוך מיוחד הנכללת בקבוצה ב' בבית ספר יסודי ובחטיבת הביניים טעונה
אישור מראש של מנהל המחוז, במסגרת המשאבים העומדים לרשות המחוז.
 
 
פתיחת כיתה לחינוך מיוחד במוסד מוכר שאינו רשמי  11.5.6
 
פתיחת כיתה לחינוך מיוחד במוסד מוכר שאינו רשמי טעונה אישור מראש של מנהל האגף
הבכיר לחינוך מוכר ותיאום עם הבעלות על המוסד.
 
 
פתיחת כיתה לחינוך מיוחד המיועדת לתלמידים עיוורים או חירשים  11.5.7
 
פתיחת כיתה לחינוך מיוחד המיועדת לתלמידים עיוורים וכבדי ראייה או לתלמידים
חירשים וכבדי שמיעה תיעשה בתיאום עם הפיקוח הארצי על לקויות אלה.
 
 
בדיקת התנאים הבטיחותיים  11.5.8
 
צוות השיבוץ יעביר לממונה על הבטיחות ברשות/בבעלות מידע אודות סוג הכיתה
המיועדת להשתלב בבית-הספר ומספר התלמידים העתידים ללמוד בה.
 
א.   
המפקח על החינוך המיוחד יתלווה לממונה על הבטיחות בבדיקת תנאי הבטיחות של
בית ספר שאמורה להשתלב בו כיתה מקבוצה ב'.
 
ב.   
במידת הצורך יצרף אליו המפקח גם איש מקצוע נוסף (מפקח או מדריך) הבקיא
בצרכים המיוחדים של הכיתה המיועדת.
 
ג.   
הצבת מורה בעל הכשרה לחינוך מיוחד  11.5.9
 
משהחליט צוות השיבוץ לפתוח כיתה לחינוך מיוחד בבית ספר מסוים, ישבץ המפקח על
החינוך המיוחד בבית הספר מורה בעל הכשרה לחינוך מיוחד אשר ישמש מחנך
הכיתה.
 
א.   
בית הספר לא יתנה את קליטת הכיתה בקבלת משאבים מעבר למה שהכיתה זכאית
להם על פי הקריטריונים שפורסמו בחוזרי המנהל הכללי.
 
ב.   
היערכות פיזית של בית הספר לקליטת כיתה לחינוך מיוחד  11.6
 
הבעלות על בית הספר, בתיאום עם מנהל בית הספר, תייעד חדר לכיתת אם, ובלבד שאינו
מקלט, בשטח נטו של 36 מ"ר לפחות.
 
11.6.1
 
עבור כיתה המיועדת לתלמידים משותקי מוחין ובעלי נכויות פיזיות קשות רב-בעייתיות
נדרש שטח נטו של 49 מ"ר לפחות.  
11.6.2
 
מספר התלמידים המרבי בכל סוג כיתה לחינוך מיוחד פורסם בחוזר הוראות הקבע נח/8
(ב), סעיף 1.2‎-2, "נוהל אישור כיתות חינוך מיוחד", תת-
סעיף 2.
 
11.6.3
 
המיקום של החדר המיועד לכיתה לחינוך מיוחד ייקבע על פי ההנחיות שלהלן:  11.6.4
 
חדר הכיתה המיועד יימצא באזור שבו ממוקמות הכיתות הרגילות של אותה שכבת גיל
וכחלק בלתי נפרד ממנה.
 
א.   
כיתה לחינוך מיוחד המיועדת לתלמידים בכיתות א'-ג' תמוקם בקומת הקרקע.  ב.   
כיתה לחינוך מיוחד המיועדת לתלמידים מכיתה ד' ומעלה עם פיגור שכלי או עם בעיות
התנהגותיות/רגשיות קשות או עם אוטיזם תמוקם בקומת קרקע, או, לחלופין, בחדר
כיתה שפתחי החלונות בו מוגנים, על פי אישור הממונה על הבטיחות ברשות/בבעלות.
 
ג.   
לכיתה המיועדת לתלמידים עם נכויות פיזיות קשות או לתלמידים עיוורים וכבדי
ראייה, או לתלמידים עם אוטיזם או לתלמידים עם פיגור בינוני או קשה נדרשת נגישות
לשירותים בקומה שבה נמצאת הכיתה.
 
ד.   
על פי הנחיות המפקח על החינוך המיוחד ייערך מיפוי של האזורים השונים בכיתה
ובחדרי ספח אחרים אשר ישמשו למתן טיפולים פרא-רפואיים לתלמידים.
 
ה.   
הבעלות על המוסד, בתיאום עם מנהל בית הספר, תחליט מה הן הפעולות הנדרשות
בבית הספר כדי לעמוד בדרישות שפורטו לעיל: התאמות פיזיות או ארגון מחדש של
הכיתות הרגילות בבית הספר ובחדרי הספח או שתי הפעולות גם יחד.
 
ו.   
הבעלות על בית הספר תטפל בסילוק מפגעי בטיחות על פי הנחיות הממונה על הבטיחות
ברשות/בבעלות.
 
ז.   
אם הכיתה מיועדת לתלמידים בעלי נכויות פיזיות קשות, תבוצענה בבית הספר
ההתאמות הנדרשות בהתאם לתקנות התכנון והבנייה (סידורים מיוחדים לנכים
בבניינים ציבוריים), התשמ"א-1981.
 
ח.   
הבעלות על המוסד תתייעץ עם המפקח על החינוך המיוחד בדבר אספקת הריהוט
והציוד הנדרשים לכיתה והמותאמים לצרכים של התלמידים ולטיפול בהם ולצורכי
ההוראה.
 
ט.   
הדגשי בטיחות מיוחדים  11.7
 
מנהלי מוסדות חינוך שיש בהם כיתות לחינוך מיוחד יקבעו נהלים ברורים בכתב המפרטים
את הדרישות לניהול הבטיחות בדגש על הנושאים האלה:
 
11.7.1
 
שטחי האחריות של המורים-התורנים בבית הספר במהלך ההפסקות ולפני תחילת
הלימודים
 
א.   
תפקידי הסייעת  ב.   
כללים לגבי שהייתם של התלמידים בכיתה או מחוץ לה במהלך ההפסקות  ג.   
כללים המנחים את הצורך בהשגחה של מבוגר במקרה שתלמידים נשארים בכיתה
וכללים המתייחסים לתחומי אחריותו וסמכותו של המבוגר, אם הוחלט כי קיים צורך
בהשגחה של מבוגר
 
ד.   
ליווי תלמידי הכיתה לחינוך מיוחד העוברים ממקום למקום לשיעורים שונים או
לקבלת טיפולים
 
ה.   
כללים לגבי קבלת התלמידים עם הגעתם לבית הספר ולגבי ליוויים להסעה בתום
הלימודים
 
ו.   
דרכי עדכון מערכת השעות של הכיתה לחינוך מיוחד ולוח האיכון  ז.   
נושאים נוספים, לפי דרישת המפקח הכולל על המוסד או המפקח על החינוך המיוחד.
 
ח.   
מנהל בית הספר יעביר את הנהלים לעיונם של המפקח הכולל של המוסד ושל המפקח על
החינוך המיוחד.
 
11.7.2
 
הנהלים הכתובים יימסרו לכל אנשי הצוות של מוסד החינוך ולכל גורם מקצועי המטפל
בתלמידים במסגרת מוסד החינוך.
 
11.7.3
 
הנהלים יובאו לידיעת התלמידים ויישלחו להוריהם.  11.7.4
 
בכל כיתה לחינוך מיוחד תימצא במקום בולט מערכת שעות מעודכנת של השיעורים
והטיפולים המתוכננים לכל אחד מהתלמידים (שמית), בציון המקום שבו השיעור או
הטיפול מתקיימים. לצדה של המערכת יימצא לוח איכון, שבו יירשמו שמות התלמידים
שהגיעו באותו יום לבית הספר והמקום שבו נמצא כל תלמיד שאינו נוכח בכיתה בכל
שיעור.
 
11.7.5
 
ליווי בתי ספר המתנסים לראשונה בשילוב כיתה לחינוך מיוחד  11.8
 
המפקח הכולל של בית הספר והמפקח על החינוך המיוחד ילוו את בית הספר המתנסה
לראשונה בשילוב כיתה לחינוך מיוחד.
 
11.8.1
 
בתום שנת ההתנסות יעבירו המפקחים לצוות השיבוץ של הרשות המקומית (הבעלות) חוות
דעת בשאלה אם להמשיך בהפעלת הכיתה בבית הספר.
 
11.8.2
 
12. מפרטי בטיחות למבנים של בתי הספר היסודיים, חטיבות הביניים, בתי הספר
התיכוניים העיוניים וגני הילדים
אישור התכנון, קבלת המבנה, שינויים ושיפוצים  12.1
 
אישור התכנון  12.1.1
 
התכניות של כל מבנה בן יותר מקומה אחת המיועד לשמש מוסד חינוך טעונות אישור
בטיחות מיוחד מטעם מינהל הפיתוח במשרד החינוך.
 
 
קבלת המבנה עם גמר הבנייה  12.1.2
 
הרשות המקומית תוודא כי בנייני מוסדות חינוך חדשים הנבנים בתחומה ייבנו על פי
ת"י 413: עמידות מבנים ברעידות אדמה ותבצע פיקוח של מהנדסי בניין
וקונסטרוקציה.
 
א.   
המבנה הגמור של בית-הספר, על כל מערכותיו, יימסר לשימוש רק לאחר ביקורת
אמינות ובטיחות וקבלת אישור בכתב מטעם מהנדס הרשות המקומית.
 
ב.   
באישור חייב להיאמר, כי המבנה הוקם בהתאם לתכניות המאושרות, כי הוא עומד
בדרישות הבטיחות, כי כל הפסולת, חומרי הבנייה שנותרו, הציוד וכו' פונו על-ידי
הקבלן, וכי המבנה כשיר לקליטת תלמידים.
 
ג.   
האישור יועבר לממונה הבטיחות במחוז, והעתק שלו יועבר למינהל הפיתוח בלשכה
המחוזית של משרד החינוך.
 
ד.   
רק לאחר קבלת האישור של מהנדס הרשות, כאמור לעיל, יאושר אכלוס בית-הספר.  ה.   
בנייה ושיפוצים בתחום של מוסד חינוך קיים  12.1.3
 
מחלקות ההנדסה של הרשות המקומית תתכננה את עבודות הבנייה והשיפוצים בבניין
בית-הספר לפי לוח זמנים ובשיטות עבודה וארגון שימנעו מטרדי בטיחות ורעש
לתלמידים.
 
א.   
על הקבלן לנקוט אמצעי בטיחות אלה:  ב.   
1) דרכי הגישה אל אתר הבנייה לצורך הובלת חומרים וציוד תופרדנה מהכניסה
לבניין ולחצר בית-הספר.
 
   
2) אתר הבנייה ושטחי אחסון החומרים והציוד יופרדו ממקומות השהות והתנועה
של התלמידים על-ידי גדר-לוחות מלאה, אטומה ויציבה, ועלייה שילוט-אזהרה
מתאים. גובה הגדר יהיה 2 מ' לפחות.
 
   
3) כל המפגעים הבטיחותיים, לרבות ציוד, חומרי בנייה ופסולת, יסולקו לפני
מסירת המבנה.
 
   
הרשות המקומית אחראית להכללת הדרישות המפורטות בסעיף הקודם בחוזה עם
הקבלן. מחלקת ההנדסה של הרשות המקומית אחראית לפיקוח על ביצוען של הוראות
אלה.
 
ג.   
לפני שיימסר המבנה לשימוש בית-הספר, תבוצע בו ביקורת יסודית על-ידי מחלקת
ההנדסה של הרשות המקומית, בשיתוף עם מנהל בית-ספר, כדי לוודא שהמקום נקי
ופנוי מכל מטרד בטיחותי. לביקורת כזו מומלץ להזמין את מדריך הבטיחות.
 
ד.   
סקר הרשות לעמידות מבנים בפני רעידות אדמה  12.1.4
 
הרשות המקומית תבצע סקר מבנים קיימים של מוסדות חינוך לעמידותם בפני רעידת
אדמה, ותסווג את המבנים על פי עמידותם בפני רעידות אדמה. הסקר יבוצע על ידי
מהנדסי בניין וקונסטרוקציה.
 
א.   
הרשות המקומית תוודא כי בנייני מוסדות חינוך חדשים הנבנים בתחומה ייבנו על פי
תקן ישראלי 413: עמידות מבנים ברעידות אדמה, ותדאג לפיקוח של מהנדסי בניין
וקונסטרוקציה.  
ב.   
תוצאות הסקר תועברנה לממונה הבטיחות במחוז, והעתק שלו יועבר למינהל הפיתוח
בלשכה המחוזית של משרד החינוך.
 
ג.   
מסמכים ושמירתם  12.1.5
 
כל תכניות הבניין לסוגיהן (תכניות ההגשה לצורך היתר הבנייה, תכניות העבודה של
הבניין, מערכות המתקנים, הצינורות וכו'), וכן כל האישורים שניתנו על-ידי הרשויות
המוסמכות תוך כדי הליכי הרישוי והבנייה, יישמרו בשני העתקים במחלקת ההנדסה
של הרשות המקומית, החייבת בשמירתם כל עוד הבניין משמש לצורכי ציבור. העתק
נוסף יישמר אצל אדריכל הבניין.
 
א.   
כל שינוי או תוספת בבניין בית-הספר, במערכות מתקניו או בצנרת שלו יסומן ויעודכן
בתכניות המופקדות במחלקת ההנדסה של הרשות המקומית.
 
ב.   
מגרש בית הספר וסביבתו  12.2
 
מיקום המגרש  12.2.1
 
בית-הספר, בעיר ובכפר, ימוקם אך ורק בתחומי האזור המיועד למגורים ובהתאמה
עם תכניות-בניין מאושרות כחוק. כל הצעת מיקום טעונה אישור בכתב מטעם מינהל
הפיתוח או מטעם רשויות מוסמכות אחרות.
 
א.   
בית-הספר ימוקם בסביבה שקטה, נקייה ובטוחה, בתנאים אקלימיים נוחים ובתנאי
אור ואוורור טבעיים וטובים.
 
ב.   
בית-הספר ימוקם על מגרש ששטחו ומבנהו יאפשרו את תכנונו ואת בנייתו של המבנה
בהתאמה למפרט המאושר ולפי פרוגרמות ומפרטים מחייבים (ראה חוזר מיוחד א',
התשמ"ח, "פרוגרמות לתכנון גני-ילדים ובתי-ספר").
 
ג.   
מומלץ למקם את בית-הספר קרוב ככל האפשר לשטח ציבורי פתוח, כגון גן ציבורי,
פארק, שטח ירוק וכדומה, כדי לאפשר לתלמידים גישה נוחה למקומות אלה, ללא
חציית צירי תנועה מוטורית.
 
ד.   
הסביבה  12.2.2
 
יש להרחיק ככל האפשר את מבנה בית-הספר מאזורי תעשייה ומלאכה, ממקורות
רעש, צחנה, זיהום אוויר, אבק וגזים, ממפעלים וממחסנים שיש בהם סיכונים
פוטנציאליים, ממתקני ביוב, מאגני חמצון, ממקווי-מים וממקומות אחרים העלולים
להיות מפגעי בטיחות או גיהות, ובכלל זה מבנים סמוכים ושכנים.
 
א.   
המרחק המזערי בין גבול המגרש שבית-הספר בנוי עליו לבין מקום - מקורה או לא
מקורה - ששטחו עולה על 50 מ"ר, ובו חומרים מסוכנים (נפיצים, מתלקחים, רעילים,
רדיואקטיביים) או חלל בעל מטען-אש העולה על 5 טונות דלק או גז או תחנת דלק מכל
סוג שהוא - המרחק המזערי ממקומות אלה יהיה 80 מ'. במקרה של תחנת דלק יימדד
המרחק בין המשאבה הקרובה ביותר לפינת מבנה בית הספר הקרובה אליה (ראה
תמ"א 18).
 
ב.   
אין למקם מוסד חינוך מתחת לקו חשמלי עילי, בין של מתח גבוה ובין של מתח נמוך,
או במקום שחוצים אותו קווי חשמל תת-קרקעיים של מתח נמוך או מתח גבוה, אלא
אם כן הקווים האמורים נתונים בתוך צינורות.
 
ג.   
אין להעביר קו מתח חשמל בקרבת בית הספר, ויש לנהוג לפי הוראות "חוק החשמל".  ד.   
אין לבנות בורות חלחול (ספיגה) בתוך שטח המוסד החינוכי. אם קיים בור חלחול, יש
לסתום אותו או לגדרו ולמנוע גישה אליו ולשלטו בשלט "סכנה, בור חלחול (ספיגה)!".
 
ה.   
תנועה ודרכי גישה  12.2.3
 
דרכי הגישה אל בית-הספר וממנו תאפשרנה תנועה ללא חציית עורקי תחבורה
ראשיים, צמתים, מסילות-ברזל, נתיבי-מים וכל מעבר אחר שאינו מוסדר מבחינת
הבטיחות בדרכים.
 
א.   
יש לאפשר גישה לבית-הספר ויציאה ממנו דרך פסי ירק, שדרות, גנים וכו', או דרך
שבילים להולכי-רגל, או לפחות דרך רחובות צדדיים, רצוי חד-סטריים.
 
ב.   
שבילי הגישה והמדרכות הגובלים בחצר מוסד החינוך יהיו סלולים, מרוצפים או
כבושים.
 
ג.   
בתחנת ההסעה יהיה רציף המתנה ומעקה בטיחות אשר יוליך את התלמידים אל פתח
רכב ההסעה. ייסלל כביש שיאפשר תמרון סיבובי מלא של אוטובוס ללא נסיעה
בהילוך אחורי, כולל סובה.  
ד.   
כל תחנת הסעה בבית-הספר טעונה אישור מטעם מהנדס התנועה המחוזי במשרד
התחבורה.
 
ה.   
תנאי הקרקע והתנאים הטופוגרפיים  12.2.4
 
יש להקים את בית-הספר על מגרש יציב ובשטח שאין בו סכנת מפולת, גלישה קרקע או
סלעים.
 
א.   
דרכי הגישה אל בית-הספר תהיינה, במידת האפשר, בקו גובה ישר ואחיד ובשיפוע
שאינו עולה על 12.5%, אפילו תתארכנה הדרכים בשל כך.
 
ב.   
רצוי למקם את בית-הספר במגרש ששיפועו אינו עולה על 20%.  ג.   
מקורות של רעשים סביבתיים
יש לדאוג לתנאים אקוסטיים סבירים בבית הספר. אם יש בקרבת בית הספר מקור רעש
חריג (כביש ראשי, מסלול מטוסים וכד'), יש להסתייע בחוות דעת של מהנדס אקוסטיקה
מורשה לשם פתרון הבעיה.
 
12.2.5
 
תנאי אקלים ותאורה*  12.3
 
רווחה אקלימית  12.3.1
 
יש ליצור תנאי רווחה אקלימית בבניין ובחצר של בית-הספר, לשם הבטחת בריאותם
של התלמידים ושל אנשי הסגל.
 
א.   
בתנאי לחות יחסית של 40%‎-60% יש לספק טמפרטורה של 22‎-18 מעלות צלסיוס
בפנים הבניין. בתנאים של נשיבת רוח יש לספק טמפרטורה של 26‎-21 מעלות.
 
ב.   
בכל מקרה שהטמפרטורות נמוכות או גבוהות מהנאמר לעיל יש להתקין בבניין
בית-הספר מערכות קירור וחימום. המערכות תאושרנה על-ידי מהנדס מורשה.
 
ג.   
על המתכנן לבחור בחומרים ובשיטות בנייה המתאימים לתנאי האקלים המקומיים,
וזאת מבחינת המיקום הגיאוגרפי והטופוגרפי, כיווני הרוחות ומאפיינים נוספים.
 
ד.   
בחודשי הקיץ ובעונות המעבר יש הכרח ברוב חלקי הארץ להגן על פנים בית-הספר
מפני רוחות שרב ומפני קרינה ישירה של השמש, בעיקר בשעות שלפני הצהריים
ומכיוון מזרח. הגנה כזו (הצללה) תהיה חלק מתכנון הבניין. יש לדאוג שהיא תיבנה
באופן שלא יהיה אפשרי לטפס עליה או באמצעותה.
 
ה.   
יש להשתמש בצמחייה ובתכנון בצורה הנכונה, כדי לשפר את מאזן הקרינה, את
טמפרטורות האוויר, את תנאי הרוח ואת תנאי הלחות והצל בחצר בית-הספר ובבניין
עצמו.
 
ו.   
לשם הבטחת רווחה אקלימית מומלץ להתקין מערכות קירור וחימום לבית-הספר
בהתאם לחלוקה הגיאוגרפית הכללית הזו:  
ז.   
1) בשפלת החוף - חימום וקירור (אוורור מכאני או על ידי מיזוג אוויר)     
2) באזור ההר - חימום     
3) במדבר - חימום וקירור     
4) בערבה ובבקעת הירדן - קירור.     
למשרד החינוך יש מדיניות הקובעת שבאזורים שגובהם מעל 600 מ' חובה לתכנן
חימום.
 
 
יש להבטיח תנאי אוורור טבעיים טובים ככל האפשר בבניין בית-הספר, הן על-ידי
הצבתו הנכונה בסביבתו הפיזית המיידית והן על-ידי אוורור מפולש במסדרונותיו
ובחדריו.
 
ח.   

* כל הנושאים בסעיף זה ייבדקו על ידי האדריכלים והמהנדסים היועצים של משרד החינוך.
אור טבעי  12.3.2
 
מיקומו ואופן הצבתו של הבניין צריכים לאפשר לאור הטבעי לחדור לכל חדרי
הלימודים, לרבות חלקיהם הפנימיים.
 
א.   
האור הטבעי הרצוי אינו זה המתקבל בקרינה ישירה, אלא על-ידי אור מוחזר המפוזר
בעוצמה הדרושה. תאורה כזאת מונעת סנוור או אור בלתי-מספיק.
 
ב.   
יש למנוע קרינה ישירה של השמש לתוך חדרי הלימוד, הגורמת להעלאת הטמפרטורה
ולסנוור.  
ג.   
יש לתכנן את התאורה הטבעית באופן שהיא תהיה משמאלם של התלמידים.
 
ד.   
עוצמת התאורה הטבעית הדרושה בבית-הספר היא:  ה.   
כיתות לימוד: 500‎-400 לוקס  1)   
חדרי טבע וחדרי מלאכה: 700‎-300 לוקס  2)   
ספרייה: 600‎-400 לוקס  3)   
אולם התעמלות: 300 לוקס  4)   
חדר אוכל ומטבח: 300‎-200 לוקס  5)   
פרוזדורים, חדרי מדרגות ושירותים: 200‎-150 לוקס.  6)   
בהעדר עוצמת תאורה טבעית כזו יש להשלימה באמצעות תאורה מלאכותית.  ו.   
שטח החלונות חייב להיות לפחות 20% משטח הרצפה. מיקומם וכיוונם חייבים לספק
את הדרישות הנובעות מעוצמת התאורה ומאופן חלוקתה ופיזורה.
 
ז.   
לא יותקנו חלונות בקיר הנמצא מול פני התלמידים, כדי למנוע את סנוורם וכדי
לאפשר להם לראות את הלוח.
 
ח.   
חצר בית הספר  12.4
 
המגרש וחלוקתו  12.4.1
 
הנחיות והצעות לחלוקת המגרש תתקבלנה מאדריכל יועץ של משרד החינוך.   
תיחום חצר בית-הספר  12.4.2
 
כניסות ומיקומן, מעקי בטיחות  א.   
בחצר של בית-ספר שלומדים בו 800 תלמידים ומעלה חובה להתקין שני שערי
כניסה ויציאה, וכן שער נפרד לצורכי משק (מטבח, איסוף אשפה, הכנסת ציוד
וצרכים אחרים). רוחב שערי היציאה הכולל יהיה 7 מ' לפחות.
 
1)   
בחצר בית-הספר שמספר תלמידיו פחות מ-800 מותר להתקין שני שערים, אחד
מהם שער ראשי והשני לצורכי משק וחירום. רוחב סך כל הפתחים יחושב
ביחידות של 0.55 מ' לכל 60 נפשות הנמצאות במוסד החינוך.
 
2)   
מיקום הכניסות ותכנונן חייבים להבטיח יציאה בטוחה מחצר בית-הספר. לשם
כך תואט היציאה על-ידי שבירת ציר התנועה
 
3)   
הישיר מהחצר לעבר הכביש, באופן שתיכפה בלימת הריצה בעת היציאה.
במקרים שבהם הכניסות ממוקמות מול יציאה לאזור עם תנועה מוטורית תוגן
היציאה באמצעות מעקה בטיחות שייקבע בשפת המדרכה, מול שער היציאה, על
שפת הכביש. אורכו של מעקה-הבטיחות יהיה 10 מ', וגובהו מטר אחד. שלביו
יהיו אנכיים, והרווחים ביניהם לא יעלו על 30 ס"מ.
 
 
צירי התנועה מבניין בית-הספר לעבר שערי היציאה מהחצר ייחשבו מסלולי
מילוט לכל דבר. אין לחסום צירי תנועה אלה, ויש להבטיח תנועה שוטפת ככל
האפשר מפתח המבנה אל שערי היציאה.
 
4)   
הגישה מהרחוב או ממגרש החנייה אל שער-כניסה אחד, לפחות, תהיה במישור
אופקי או באמצעות רמפה, לנוחותם של מורים ותלמידים נכים, בהתאם
לדרישות המפורטות ב"חוק הנכים".
 
5)   
שערים  ב.   
רוחבם הכללי של שערי היציאה יחושב כמפורט ב-א 1 ו-2 לעיל.  1)   
רוחבו של שער יציאה שאינו מיועד לכניסת רכב לא יעלה על 2.20 מ', ולא יפחת
מ-1.20 מ'.
 
2)   
רוחב שער הכניסה לצורכי משק יהיה 3 מ' לפחות, כדי לאפשר כניסה נוחה של
כלי-רכב, לפריקה או לטעינה.
 
3)   
פתיחת אגפי (כנפיים) השערים תהיה כלפי חוץ, בזווית פתיחה של 900. בשום
מקרה לא ייפתחו אגפי השערים הראשיים מעבר לגבול המגרש, גם אם לצורך כן
יידרש תכנון גומחה מתאימה בשער אשר תכיל את הכנפיים. אם שער הכניסה
נמצא בשולי המגרש, כנפי השער יכולות להיפתח כלפי פנים.
 
4)   
השער ייבנה באופן שימנע אפשרות של טיפוס עליו או זחילה מתחתיו, וגובהו
יהיה 2.20‎-2 מ'. גובה פתח הכניסה בשער המשק לא יוגבל לגובה השער, אלא
יאפשר כניסה של משאיות בגובה של 3.5 מ' לפחות.
 
5)   
פרזול השער יכלול סגר ומנעול הניתנים להפעלה מבפנים ומבחוץ, עם אפשרות
לקביעת השער במצב פתוח בעת הצורך.
 
6)   
לא תותרנה מתיחת תיל דוקרני או קביעת יתדות בעלי קצוות חדים מעל השער,
חוץ מאשר במקרים שבהם הדבר ייעשה לפי הוראות הביטחון.
 
7)   
השער הראשי בבית הספר יאפשר שילוב של עמדת שומר בתצפית טובה וגישה
נוחה לתפעול השער. אם שער בית הספר נמצא במבנה עצמו, תתוכנן עמדת שומר
במבואת הכניסה אשר תאפשר לו תצפית טובה ותפעול נוח של תהליך הבדיקה.
 
8)   
גידור  ג.   
חובה לגדר את מגרש בית-הספר מכל עבריו. גובה הגדר יהיה 2 מ' לפחות,
ממדרך כף הרגל ועד הקצה העליון של הגדר, משני צדדיה. במקרים שבהם יש
משטח דריכה כלשהו שאפשר לטפס ממנו יימדד גובה הגדר ממשטח הדריכה.
מבנה בית הספר עצמו יכול לשמש גדר, בתנאי שאין חלונות של חדרי לימוד
בקומת קרקע הפונים לשטח שמחוץ לתחום המגודר.
 
1)   
אסור בהחלט להקים בבית-הספר גדרות ובהן תיל דוקרני שהתלמידים עלולים
להיפגע ממנו.
 
2)   
גדר בנויה (מבטון, מבלוקים, מחלקים טרומיים וכו') טעונה תכנון הנדסי,
להבטחת יציבותה.
 
3)   
גדר סורגים יש לייצב בבסיס בטון. הסורגים יהיו אנכיים, במרווחים של לא יותר
מ-10 ס"מ בין סורג לסורג (נטו) ובחוזק הדרוש למניעת כיפופים. הסורגים
והפרופילים האופקיים של הגדר, הן בקצה העליון והן סמוך לקרקע, יהיו בחוזק
שווה, לפחות, לזה של צינור פלדה בקוטר של ".1.5
 
4)   
גדר רשת חייבת להיות מתיל בקוטר מזערי של 3 מ"מ, מגולוון או מצופה חומר
פלסטי חזק ועמיד. משבצות הרשת תהיינה בגודל 4‎-3 ס"מ, כדי למנוע אפשרות
של טיפוס עליה. הקצה התחתון של הרשת ישוקע בקרקע או יחובר אל בסיס
בטון או לפרופיל אופקי סמוך לקרקע. הקצה העליון לא יהיה חופשי, כי-אם
יחוזק בפרופיל ברזל אופקי.
 
5)   
גדר חיה אינה יכולה בשום מקרה לבוא במקום סוגי הגדרות המפורטים לעיל,
אלא כתוספת נוי בחצר בית-הספר. עליה להיות עבותה די הצורך כדי למנוע גישה
לגדר בית-הספר. שיחי הגדר החיה יהיו בלתי-דוקרניים, בעלי ענפים גמישים,
ולא יהיו בהם חלקים רעילים.
 
6)   
חנייה  ד.   
שטח החנייה לרכב מנועי לצורכי בית-הספר יהיה מחוץ לחצר המוסד. הגישה
בכלי-רכב אל שטח החנייה תהיה ישירה מבחוץ; היא
 
1)   
לא תעבור בתחום מגרש בית-הספר ולא תחצה צירי תנועה של תלמידים.   
במקומות שבהם התלמידים מרבים להשתמש באופניים יוקצה שטח בתחום חצר
בית-הספר לסככת חנייה לאופניים. הגישה באופניים אל הסככה תהיה ישירה
מבחוץ, ולא תחצה צירי תנועה של התלמידים. חניית האופניים תהיה על-פני
הקרקע בלבד. לא תותר הקמת מתקני תלייה לאופניים.
 
2)   
החצר ותכולתה  12.4.3
 
תכנון החצר וארגונה  א.   
תכנון החצר וארגונה צריכים להבטיח אפשרות תנועה ופעילות של תלמידים
בתנאי בטיחות מרבית. יש להביא בחשבון את צורכי הבטיחות של התלמידים,
וכן גורמים פיזיים בסביבה המיידית של מגרש בית-הספר, לרבות מבנהו
הטופוגרפי, גורמים אקולוגיים ותנאי האקלים.
 
1)   
בתכנון החצרות בבית הספר יש להימנע מיצירת מקומות מסתור המקשים על
פיקוח ושליטה.
 
2)   
ארגון החצר יבטיח תנאים נוחים לפינויה המהיר במקרי חירום, וכן גישה נוחה
לצוותי הצלה ולרכב כיבוי.
 
3)   
אין להציב עמודים בשטח החצר שלא לצורך הכרחי, אולם עמודים קיימים,
המשמשים לתליית אבזרים שונים, שקוטרם פחות מ-30 ס"מ, יצוידו
בזרועות-טיפוס החל בגובה של 2.5 מ' ועד לחלקם העליון.
 
4)   
אין להציב מתקנים והתקנים כמו אנטנות ויחידות טרנספורמציה בשטח החצר
אלא לצורך הנובע מארגון החצר ומתפקידיה. מתקנים והתקנים אחרים שאינם
חלק אורגאני מארגון החצר ומתפקידיה יגודרו באופן שימנע גישה אליהם או
טיפוס עליהם.
 
5)   
החצר תהיה נקייה ופנויה ממפגעי בטיחות, ולא יישארו בה פסולת בניין או בורות
לאחר עבודות בנייה או שיפוצים.
 
6)   
מפלסים בחצר  ב.   
מבנה המפלסים  1)   
א)אישר משרד החינוך את מיקומו של בית-הספר במגרש שאינו מישורי, יש
לתכנן את החצר במפלסי גובה שונים,
שימתנו את השיפוע ויאפשרו פיתוח חלקי חצר מישוריים, הקמת מתקנים ומילוי כל שאר תפקידיה של
החצר.
 
 
ב)בניית המפלסים בהפרשי גובה תיעשה באמצעות קירות תומכים. המפלסים
יעובדו בצורת מדרגים (טרסות) או שיפועי-קרקע, שיישתלו בהם דשא או צמחים
מייצבי קרקע אחרים, על-פי תכנון וחישוב של מהנדס אזרחי מורשה.
 
 
ג)במדרגים העשויים באמצעות מסלעות אין להשתמש בסלעים שגובהם המרבי
300 .
 
 
ד)מבנה המפלסים יהיה יציב וחזק, וימנע גלישת קרקע ודרדור אבנים.   
ה)במבנה המפלסים יינקטו אמצעים לניקוז מי הגשמים משיפועי הקרקע שמעל
למגרש בית-הספר ומן המפלסים שבמגרש עצמו, לשם מניעת סחף והצפות בחצר
ובבניין.
 
 
מעברים בין המפלסים  2)   
א)הפרש גובה בין המפלסים העולה על 50 ס"מ מחייב התקנת מעקה-מגן יציב
בגובה של 1.1 מ' לפחות, או פתרון גנני ההופך את הפרש הגובה לשיפוע קרקע
ביחס של 1:3 לפחות.
 
 
ב)בכל בימה חיצונית שגובהה עולה על 60 ס"מ (ראה חוק התכנון והבנייה) חובה
להתקין מעקה-מגן הניתן לפירוק בזמן הצגה: אפשרי גם פתרון של גינון
מאלמנטים אנכיים, בצורה שאינה מאפשרת טיפוס וישיבה על הצמחים.
 
 
ג)שבילי ההליכה והמעברים שבין המפלסים השונים בחצר יהיו בשיפוע מרבי של
8%, תוך צמצום אופטימאלי של מספר המדרגות, גם אם יוארכו בשל כך דרכי
התנועה.
 
 
ד)במקרה שיהיה צורך להתקין מדרגות, לא יפחת מספרן מ-3, ולא יעלה על 14
במהלך אחד (ובגני ילדים לא יעלה על 12 מדרגות במהלך אחד). מידותיהן: הרום
עד 15 ס"מ, ורק במקרים מיוחדים עד 16 ס"מ; השלח יחושב בהתאם לנוסחה
זו: 2 רומים + שלח אחד = 63‎-61 ס"מ.
 
 
ה)שבילים משופעים אלו, עם או בלי מדרגות, ייבנו בקווים לא ישרים, באופן
שלא תתאפשר ריצה מהירה מהחצר.
 
 
שבילים ושטחים מרוצפים  ג.   
השבילים משערי הכניסה לבניין, דרכי הגישה והשטחים בחצר - כל אלה יהיו
סלולים או מרוצפים, ופניהם מחוספסים, למניעת החלקה.
 
1)   
שביל הגישה משער הכניסה לבניין יהיה ברוחב השווה לרוחבו של שער הכניסה
כשזה פתוח לגמרי. בשום מקרה לא יפחת רוחב השבילים בחצר בית-הספר
מ-1.20 מ'.
 
2)   
שטחים מרוצפים לצורכי משק (ביתן אשפה, גישה לרכב, שטחי אחסון וכו')
ירוצפו או ייסללו, ויהיו בעלי שיפוע מזערי של 2% בכיוון נקודות הניקוז.
 
3)   
מגרשים ומתקנים לפעילות גופנית  ד.   
מגרשי ספורט  1)   
א)מתקני ספורט ייבנו לפי תקנים בין לאומיים או אירופיים הקיימים במכון
התקנים.
 
 
ב)התקנת מתקן לחינוך גופני בחצר בית הספר (ובכלל זה מתקני טיפוס ותלייה,
שערי כדורגל, מתקני כדורסל ומתקני חצר אחרים) תאושר תחילה על ידי המפקח
על החינוך הגופני ותיעשה בתיאום עם הרשות המקומית.
 
 
ג)המתקנים ימוקמו בצדי החצר, במרחק מתאים מן הגדר, מעצמים בולטים
וממתקן סמוך (בהתאם לסוג המתקן).
 
 
ד)עצמים בולטים, כגון ברזיות, הידראנטים, עמודי תאורה, לוחות חשמל וכיו"ב,
יורחקו משולי מגרשי הספורט.
 
 
ה)אין להתקין מתקני חצר מתחת לחוטי חשמל או בקרבתם.   
ו)רגלי המתקנים יעוגנו בקרקע בסיסי בטון. הקצה העליון של בסיס הבטחון חייב
להימצא 30 ס"מ מתחת לפני הקרקע. שערי הכדוריד, הדרוגרגל ומתקני
הכדורסל חייבים להיות מעוגנים בקרקע.
 
 
ז)המתקנים ייבנו מחומר חזק ובלתי שביר. החלקים האמורים לבוא במגע עם
התלמידים יהיו חלקים ומעוגלים במידת האפשר.
 
 
 ח)מתקנים העשויים פלדה או צינורות מחלידים יהיו צבועים.  
ט)גופי התאורה מעל מגרשי ספורט יהיו מוגנים ברשתות ועשויים מחומרים בלתי
שבירים ועמידים בפני מים.
 
 
י)מגרשים הגובלים במדרונות, בכבישים או בחלקים מזוגגים של הבניין יגודרו
בגדר בגובה 4 מ'.
 
 
יא)לקראת פתיחת שנת הלימודים תיערך בדיקה שגרתית של מצב המתקנים על
ידי מומחה יועץ בטיחות מטעם הרשות המקומית. בכל מקרה של קלקול תדאג
הבעלות לתיקון מיידי.
 
 
יב)השימוש במתקן גלישה מסוג "אומגה" אסור.   
יג)המשטח של מגרש הספורט יהיה על גבי תשתית איתנה, ללא בליטות ושקעים,
ויהיה עשוי מחומרים שימנעו החלקה או פציעה במקרה של נפילה.
 
 
אולמות ספורט
אולמות ספורט ייבנו על פי תקנים בין לאומיים או אירופיים הקיימים במכון
התקנים.
 
2)   
מתקני ספורט ושל"ח  3)   
א)כל המתקנים חייבים לעמוד בתקנים המקובלים של מכון התקנים הישראלי.
על הרשות/הבעלות על המוסד לדאוג לקבל אישור בטיחות להפעלת המתקן
מהגורם המוסמך לכך. מתקני של"ח יעמדו בתקנים שנקבעו על-ידי הפיקוח על
הוראת של"ח.
 
 
ב)מיקומם וקביעתם של המתקנים מבחינת הבטיחות טעונים אישור של מהנדס
מומחה לנושא של מתקני ספורט.
 
 
ג)ביסוס מתקנים הטעונים עיגון בקרקע טעון חישוב של מהנדס בניין.   
ד)מתקני קפיצה וגלישה, וכן מתקנים שקיימת סכנת נפילה מהם, כגון מתקני
טיפוס, מתח וכד', שיותקנו מחוץ לאולמי ספורט ובתוכם - שטחם ירופד בשכבת
חול בעומק של 30 ס"מ, לפחות, שתכסה גם את נקודות העיגון בקרקע, או בכל
חומר בולם אחר המתאים למתקן ואשר אושר על ידי מכון התקנים הישראלי.
 
 
ה)כל מערכת האינסטלציה החשמלית תותקן בגובה 1.80 מ' לפחות. אבזרי
החשמל (שקעים ומפסקים) יהיו מטיפוס "אנטי ונדל". נורות החשמל תהיינה
  מוגנות מפגיעת כדורים.
 
ו)התקנות חשמל ארעיות באולם ההתעמלות לצרכים שונים (הצגות, מסיבות
וכד') תבוצענה באופן שלא תפרענה לפעילות התלמידים ולא תסכנה אותם.
 
 
ז)אחזקת המתקנים ואבטחת אמינותם תהיה בהתאם לתקנים הרלוונטים
הקיימים ולהוראות שפורסמו על-ידי
היצרנים - כל זה בפיקוח של הרשות המקומית.
 
 
ח)המתקנים ישרתו את הקהילה בשעות אחר-הצהריים, ולכן עליהם לענות גם על
דרישות הבטיחות התואמות את שכבת הגיל המבוגרת.
 
 
שטח בילוי בהפסקות  ה.   
השטח המשמש לבילוי התלמידים בהפסקות ייבדק פעם ב-3 חודשים וייושר לפי
הצורך.
 
1)   
אין לגדור עצים או חלקים מהחצר, בשטח המשמש לבילוי תלמידים בהפסקות,
בגדר תיל או בכל צורת גידור אחרת העלולה לפגוע בתלמידים במרוצתם.
 
2)   
נוסף לשטחי הצל של הבניינים עצמם יותקנו שטחי צל על-ידי נטיעות וסככות
בשיעור של 15% לפחות משטח החצר נטו.
 
3)   
מתקני משק ואשפה  ו.   
מתקן לאיסוף אשפה ימוקם בגבול המגרש, הרחק ככל האפשר מבניין בית הספר
ומאזורי תנועה ופעילות של תלמידים.
 
1)   
תוכשר גישה נוחה למתקן האשפה בשביל עובדי הניקיון של הרשות המקומית,
באופן שלא יצטרכו להיכנס, ברכבם או בלעדיו, לתחום בית-הספר.
 
2)   
מתקני משק, מחסנים וכו', שיש בהם סיכונים בטיחותיים, יצוידו בסידורי נעילה
באמצעות מנעולים מתאימים.
 
3)   
מערכות שירות (ביוב, ניקוז, השקיה, מי-שתייה)  ז.   
מערכות הביוב והסידורים התברואיים יותאמו לדרישות של תקנות משרד
הבריאות ומשרד הפנים (הוראות למתקני
תברואה - הל"ת). כל עבודות הביוב והניקוז תבוצענה בהתאם לדרישות
  המפרטים העדכניים.
1)   
תאי ביקורת, ברכות הסתעפות, מגופים וכו' יותקנו בשטח בית-הספר באופן
שפניהם יהיו בגובה פני הקרקע, בלי ליצור בליטה או שקע. חסר מכסה או
התקלקל - יש להתקינו או לתקנו בדחיפות. מוני-מים, ברזים וכד' יותקנו בצמוד
לקירות הבניין או לגדר, במרחק של 30 ס"מ לכל היותר מהם.
 
2)   
כל הצינורות של מערכות השירות המפורטות לעיל יוטמנו בקרקע בעומק של 30
ס"מ לפחות.
 
3)   
השקיית שטח נוי, נטיעות והשטח המיועד לשיעורי חקלאות תיעשה אך ורק
על-ידי ממטרות מיטלטלות ועל ידי צינורות מים גמישים, שיחוברו לברזים
המותקנים ליד הגדרות. הממטרות תופעלנה רק לאחר שעות הלימודים.
 
4)   
ברזיות מי-שתייה תותקנה בקרבת שטחי הפעילויות של התלמידים, במקום מוצל
ומרוחק ממעברים ומצירי תנועה. הברזים יהיו מטיפוס סניטארי ללא מגע פה
אדם, ויותקנו בתוך שקערוריות בעומק 5‎-3 ס"מ, כדי למנוע שבירת שיניים.
 
5)   
מתקן השתייה יאפשר גישה נוחה לתלמידים בני כל הגילים. המרחק בין ברז
לברז יהיה 50 ס"מ, לפחות. מספר הברזים יהי לפי שלושה ברזים לכל מאה
תלמידים, לפחות. מתקן השתייה לא ירוצף באבן חלקה וכד', כדי למנוע החלקה.
השרת ידאג שהברזים בכל ברזייה יהיו במצב תקין.
 
6)   
מכלים וצנרת למערכות אנרגטיות (דלק, חשמל)  ח.   
סוללת מכלי גז לבישול תותקן רחוק ככל האפשר מאזורי הפעילות והתנועה של
התלמידים ובהתאם להוראות התקן הישראלי העדכני. המכלים יותקנו במקום
פתוח ומאוורר, על גבי משטח בטון ישר המוגבה כ-10 ס"מ מפני הקרקע, מגודר
ברשת יציבה ומקורה בגגון, עם פשפש לנעילה במנעול תלייה. המפתחות יהיו
במזכירות בית-הספר ובידי השרת.
 
1)   
מרכזיית גז למתקני הסקה תותקן במכל תת-קרקעי, לפי הוראות התקן הישראלי
ובהתאם לדרישות חוק הגז ותקנותיו המעודכנות. סביב מקום המכל תותקן
גדר-רשת בגובה של 1.80 מ', לפחות, עם פשפש ועם מנעול תלייה. המכל ייקבע
במקום רחוק מאזורי הפעילות והתנועה של התלמידים וקרוב לגדר המגרש,
  באופן שימולא מבחוץ, בלי שמכלית הגז תיכנס לחצר.
2)   
במקרה שהתצרוכת השוטפת של מערכת ההסקה בשיא צריכתה (כשכל מכשירי
ההסקה במערכת מופעלים במלואם) קטנה מ-3 ק"ג לשעה, מותר להתקין
מרכזייה על-קרקעית, בצורת סוללת מכלים בני 48 ק"ג. סוללה כזו תותקן
בהתאם להוראות הבטיחות המפורטות לעיל, אולם גם במקרה זה עדיף להתקין
מכל תת-קרקעי כנאמר לעיל.
 
 
מכל סולר לצורכי הסקה יותקן לפי הוראות התקן הישראלי המעודכנות
וההוראות המעודכנות של המפרט הכללי למתקני הסקה. מכל דלק עילי יותקן על
גבי בסיס ישר, המוגבה 10 ס"מ מעל פני הקרקע, ויגודר ברשת יציבה וחזקה,
בגובה של 1.80 מ', עם פשפש ועם מנעול מתאימים. המכל יותקן רחוק ככל
האפשר מאזורי הפעילות של התלמידים וקרוב לגבול המגרש, באופן שהוא ימולא
מבחוץ, בלי שמכלית הדלק תיכנס לחצר. בין המכל לבניין יהיה מרחק מזערי של
5 מ'.
 
3)   
מכל הנפט לצורכי הסקה יהיה תת-קרקעי, אולם אם קיבולו קטן מ-500 ליטר,
הוא יכול להיות גם על-קרקעי. יתר הוראות הבטיחות הן כמפורט לעיל. משאבת
הדלק תותקן בקרבת מכל הדלק, בארגז עשוי פח-פלדה מגולוון וצבוע אדום, נעול
במנעול מתאים, ובו סידורי אוורור מוגנים מחדירת מים.
 
4)