בטיחות, ביטחון ושעת חירום 5.
בטיחות 5.1
הבטחת הבטיחות בשיעורי חקלאות, במשק החקלאי; בפינות
חי ובפנימיות
5.1‎-30
 
1 בפברואר 2002
 
  תאריך תחולה 
החלפת נוהל
4 בחוזר המיוחד
ז', התשנ"ז
 
  מטרת הפרסום  


1. חקלאות ואיכות הסביבה
 
כללי בטיחות בשיעורי החקלאות ואיכות הסביבה בתחומי מוסד החינוך או בחוות
חקלאיות
 
1.1
הוראות כלליות  1.1.1
 
 
המורה לחקלאות אחראי לבטיחותם של התלמידים בשעת השיעור.  א.   
בתחילת כל שיעור לחקלאות יסביר המורה את בעיות הבטיחות הקשורות בעבודה
העומדת להיעשות.
 
ב.   
המורה יערוך ביקורת שבועית של הציוד (בהעדרו יעשה זאת מחליפו או הממונה מטעם
מנהל המוסד החינוכי).
 
ג.   
בכיתות המונות עשרים וחמישה תלמידים ומעלה בשיעור מעשי יחולקו התלמידים
לשתי קבוצות עבודה.
 
ד.   
לא תותר עבודה חקלאית בימי שרב שבהם עומס החום גבוה והטמפרטורה היא מעל
  30 מעלות.
ה.   
תלמידים יורשו לעבוד רק כשהם נועלים נעליים ולבושים בחולצה ובכיסוי ראש.  ו.   
חלוקת כלי עבודה תיעשה על ידי תורן בצורה שתאפשר את קבלתם בבטחה.  ז.   
המשא המרבי המותר לתלמידי כיתות ה'-ו' הוא עד 8 ק"ג, ולכיתות ז'-ח' עד 13 ק"ג.  ח.   
פיזור התלמידים למקומות העבודה ייעשה באופן שיהיה קשר עין בין המורה, או בין
ראש הקבוצה שימונה על ידו, לבין שאר התלמידים.
 
ט.   
בעבודה בגינה או בשטח יעבדו התלמידים בשורה חזיתית.  י.   
פיזור התלמידים חייב להבטיח שלא תיווצר אפשרות של תאונה על ידי היפגעות מכלי
העבודה: המרחק בין שני תלמידים לא יהיה קטן מאורך היד בתוספת אורך כלי
העבודה ומרחק ביטחון סביר.
 
יא.   
אין לעבוד בכלים בעלי ראש דו-צדדי.  יב.   
בעת הפסקת העבודה יקפיד המורה שהתלמידים ינעצו את כלי העבודה באדמה או
יניחום באופן שהלהב מופנה כלפי האדמה.
 
יג.   
כלי עבודה ידניים  1.1.2
 
 
בנשיאת כלי עבודה יתודרך התלמיד להחזיק בקת של הכלי בחלק הקרוב ללהב,
והידית תהיה מקבילה וצמודה לגופו.
 
א.   
יש לבדוק את טיב החיבור בין הקת לכלי.  ב.   
הקת תהיה שלמה, בלא סדקים ובלא חלקים בלתי מהוקצעים.  ג.   
הכלים יהיו תקינים לעבודה (מבחינת הלהבים, הידוק החיבורים וכדו').  ד.   
אין להשתמש במעדרים שבחלק העליון של ראשם נמצאים חודי חפירה  ה.   
יש להתאים את גודל הכלי לגיל התלמידים.  ו.   
דגש מיוחד יש לתת לבטיחות ולהדגמה של עבודה במזמרת יד ובמספרי דשא.
 
ז.   
   
ציוד מורכב (ציוד שיש בו חלקים נעים, להבים, חוטים פלסטיים מסתובבים,
שרשרות, חגורות וכבלים חשמליים)  
1.1.3
 
 
לתלמידי בית הספר היסודי (עד כיתה ו') אסור להפעיל ציוד מורכב.  א.   
תלמידי כיתות ז'-ט', רשאים להפעיל ציוד מורכב רק בהשגחת המורה ולאחר שינון
הוראות הבטיחות.
 
ב.   
כלי המונע במנוע חשמלי יהיה מצויד במנוע בעל בידוד כפול (שסימונו
   []).
ג.   
כלי עבודה חשמליים יוזנו דרך ממסר מגן (ממסר פחת ברגישות של 30 מיליאמפר).  ד.   
לא ייעשה תיקון בציוד מורכב על ידי תלמיד בית-הספר.  ה.   
הציוד ייבדק בהתאם להנחיות היצרן, ויוגנו בו כל החלקים הנעים.  ו.   
ציוד מכני (מכסחות, חרמש מכני, מסור מכני, מקדחה, טרקטור ועוד)  1.1.4
 
 
הציוד המכני ייבדק פעם בחודש (הבדיקה תירשם ביומן המצאי, בחתימתו של הבודק).
א.   
החלקים הנעים והמסתובבים - העלולים לגרום לתאונה - יוגנו בעזרת מגנים חיצוניים.
ב.   
הטיפול והתיקון של ציוד זה ייעשה רק לאחר ניתוקו ממקור ההנעה.  ג.   
לפני כל פעולה או תיקון בציוד יסביר החמורה את אופן הפעלת הציוד ואת הסיכונים
המיוחדים העלולים להיווצר בפעולה זו.
 
ד.   
תלמיד לא יעבוד עם מכסחת דשא ללא השגחת מורה.  ה.   
חרמש מכני לא יינתן לתלמיד בשום תנאי, ויופעל על-ידי מבוגר בלבד.  ו.   
מסור מנועי לא יינתן לתלמיד בשום תנאי, ויופעל על ידי מבוגר בלבד.  ז.   
הטרקטור יופעל רק על ידי בעל רשיון נהיגה בטרקטור. אסור בהחלט להסיע תלמידים
על הכנפיים של הטרקטור.
 
ח.   
 
מחסן כלים  1.1.5
 
 
בכל מחסן יהיו מתקנים לסידור הכלים. המחסן צריך להיות בגודל שיאפשר לתלמידים
לנוע בחופשיות עם כלי בלי לפגוע זה בזה.
 
א.   
המחסן חייב להיות מאוורר. אם יימצאו בו חומרי הדברה, הם חייבים להיות בארון
נפרד ונעול ומשולט בשלטים מתאימים.
 
ב.   
מטפים לכיבוי אש יוצמדו למחסן הכלים (המטפים יהיו בעלי אישור תקינות תקף).  ג.   
שימוש בחשמל
יש להתנהג בהתאם להוראות היצרנים. הטיפול במתקן חשמלי ייעשה רק על ידי בעל מקצוע
מורשה.
 
1.1.6
 
 
קטיף מעצים גבוהים  1.1.7
 
 
יש לדאוג שהסולם יעמוד באופן יציב.  א.   
תלמיד לא יטפס על העץ כדי לקטוף פרי.  ב.   
הדברה, חומרי הדברה, כלי ריסוס ואיבוק  1.1.8
 
 
יש לשמור על הוראות הקבע של היצרן בכל הקשור להפעלת מתקן הריסוס.  א.   
יש לבדוק את תקינות מד הלחץ במרסס (מנומטר). מכשיר לא תקין עלול לגרום לפיצוץ
חלקי המכשיר.
 
ב.   
אין לקרב את הפנים למכל המרסס בעת פתיחתו, מחשש להתפרצות גזים.  ג.   
בתום הריסוס ינוקו מתקני הריסוס שישתמשו בהם באותו יום בהתאם להוראות על
גבי התווית.
 
ד.   
אריזות חומרי הדברה לא תישארנה בשדה, אלא תפונינה על פי ההוראות שעל התווית.
ה.   
המחסן או ארון ההדברה ישולטו בשלט אזהרה בגודל של X3040 ס"מ עם ציור של
גולגולת שיהיה רשום עליו "סכנה! רעל! חומרי הדברה!".
 
ו.   
המרסס בפועל או המורה ינהגו בהתאם להוראות הכתובות על התווית המודבקת על
האריזה, בגלל סכנת ההיפגעות הכרוכה בכך.
 
ז.   
תלמידים לא ייכנסו לשטח הריסוס כמה ימים לאחר הריסוס, בהתאם להוראות שעל
  התווית.
ח.   
יש להקפיד על תלבושת מתאימה: מכנסיים ארוכים, סרבל, משקפי מגן, כפפות ונעליים
מתאימות.  
ט.   
על פי חוק עבודת נוער התשי"ג-1953 אין להרשות לנערים עד גיל 18 לעבוד בעבודות
הדברה.
 
י.   
לאחר ריסוס ואיבוק יש לרחוץ את המרסס היטב במים ובסבון.  יא.   
בטיחות בשימוש במתקן לזיקוק תבלינים  1.1.9
 
 
כללי
המתקנים לזיקוק תבלינים המשמשים במעבדות בבתי הספר הם מסוכנים מבחינה
בטיחותית במקרה של אחזקה וטיפול לא נכונים. הסכנה המיידית היא שבירת
הזכוכית כתוצאה מחום גבוה הנפלט מהזכוכית.  
א.   
הרכבת המתקן והצבתו  ב.   
מאחר שמתקן הזיקוק עשוי זכוכית עדינה ומורכב מחלקים שונים, יש להקפיד על
זהירות בעת הרכבתו.
 
1)   
יש להבטיח שהחיבורים (הלטש) בין החלקים יהיו יציבים.  2)   
יש לבדוק שצינורות הגומי יהיו מחוברים למעבה כראוי, לא יהיו מתוחים מדיי
ויבטיחו זרימה חופשית של מים.
 
3)   
יש להציב את המתקן על משטח יציב, במקום אופקי ובצורה שתלמידים יוכלו
להביט בתהליך מטווח ביטחון.
 
4)   
את רשת הקרמיקה יש להניח על תלת הרגל (חצובה). המוט יוברג היטב לתוך כן
הברזל, וכן הברזל יונח במקום ישר על גבי שולחן ההדגמה.
 
5)   
תהליך החימום  ג.   
אלה אמצעי החימום שהמתקן יחומם בהם: פלטה חשמלית, בונזן ומבער גז נייד.
בכל מקרה יש להבטיח את יציבות המתקן ומתקן החימום.
 
1)   
הפעלת מתקן החימום תיעשה על ידי המורה בלבד, והוא יבדוק את תקינות
המתקן לפני הפעלתו.
 
2)   
יש למלא את הגולה במים חמים. יש להיזהר בהעברת המים החמים ובמזיגתם
לגולה.
 
3)   
תהליך הזיקוק  ד.   
לאחר שהצטברה שכבת שמן בחלק העליון של המלכודת יש לפתוח את הברז
בתחתית המלכודת כדי לנקז את השמן. לפני פתיחת ברז הניקוז יש להציב כלי
קיבול שקוף מתחת לפיית הברז.
 
1)   
אין להחזיק את כלי הקיבול ביד בעת ביצוע פעולת הניקוז.  2)   
פירוק המתקן
לפני פירוק המתקן יש לסגור את אספקת המים ואת מכשיר החימום ולהמתין
להתקררות המכשיר והנוזל בגולה.
 
ה.   
     
כללי הבטיחות בעבודה במשקים חקלאיים, בבתי ספר חקלאיים ובכפרי נוער  1.2
עבודות במכונות חקלאיות והגנה עליהן  1.2.1
 
 
הגנה על מכונות חקלאיות (כללי)  א.   
הגדרה: מכונה חקלאית היא טרקטור וכל מכונה אחרת המונעת בכוח מכני (או
חשמל, גז, מנוע שרפה), לרבות גל מעביר כוח, ממסרת ורצועת התקנה של התקן
חקלאי המשמשים בחקלאות.
 
1)   
מכונות חקלאיות, מטבען, עתירות במוקדי סיכון ופגיעה, ועל כן יש לנהוג משנה
זהירות בעיסוק בכלים אלה.
 
2)   
אין להחזיק או להפעיל מכונות חקלאיות אלא על פי תקנת הבטיחות בעבודה עם
מכונות חקלאיות.
 
3)   
מנהל ענף מכונות חקלאיות/מוסך טרקטורים יהיה בעל הכשרה מקצועית מתאימה
ובעל היתר ממשרד התחבורה לנהל מוסך טרקטורים ומכונות חקלאיות.
 
4)   
הטרקטורים ושאר המכונות החקלאיות יוחזקו תמיד בסככת המכונות החקלאיות
ויימסרו למפעילים מדי יום באישורו של מנהל המוסך ולאחר בדיקתו.
 
5)   
בעת היעדרות של מנהל המוסך לא יבוצעו כל תיקונים בסככת המכונות
  החקלאיות, וחלוקת הטרקטורים תבוצע באחריות ובנוכחות מרכז המשק.
6)   
חלקים נעים במכונה, בין ממקור הנעה ראשוני ובין ממקור של תמסורת הנעה,
יהיו מוגנים באופן שיבטיחו את העובדים מפני כל פגיעה. בין החלקים שיש
למגן נציין במיוחד חלקים אלה:
א)גלגלי תנופה, גלגלי שיניים, גלגלי חיכוך (גליליים או קוניים), גלגלות, רצועות,
שרשראות, צירים וגלים
 
7)   
ב)ברגים, פינים, שגמים וכד', שהם מסוכנים בעת תנועתם   
ג)נקודות מעיכה, גזירה ולחיצה   
ד)קווי פעולה של משקולות, מטוטלות וכד'   
ה)חלקים "עובדים" של מכונות, שבמשך פעולתם עלולים לגרום להעפת חפצים
(רגבים, אבנים, חלקי מכונה וכד').
 
 
קוטר הפתחים במגנים לא יעלה על המידות האלה:
א)6 מ"מ - כאשר המרחק מהמגן לחלק המסוכן הוא פחות מ-10 ס"מ
 
8)   
ב)12 מ"מ - כאשר המרחק בין המגן לחלק המסוכן הוא 40‎-10 ס"מ   
ג)50 מ"מ - כאשר המרחק הוא יותר מ-40 ס"מ.   
חיבור המגנים צריך להיות בדרך כלל קבוע ובצורה שתאפשר טיפול ואחזקה
מתאימים. במקומות שהדבר נחוץ בגלל תכיפות הטיפול יש לקבוע את המגנים
בצורה שתאפשר גישה קלה ונוחה ככל האפשר, על-ידי התקנת מגנים ציריים וכד'.
9)   
בנייתם של מתקני מגן תהיה מוצקה ומחומר טוב, כדי שיישמרו לאורך זמן.  10)
 
הכנת המכונה לעבודה
לפני התנעת המכונה יש לוודא שהיא במצב תקין לעבודה,
ובמיוחד -
 
ב.   
שהיא מכוונת לפעולה רצויה  1)   
שהאומים, הברגים, השגמים וכד' מהודקים היטב;  2)   
שכל המגנים במקומם ובמצב תקין;  3)   
אין להשתמש במכונה בלתי תקינה.
 
 
התנעת המכונה ועצירתה  ג.   
מכונה בעלת הנעה מנועית תהיה מצוידת בשלט הדרכה נוח לקריאה, שידריך את
מפעיל המכונה בעצירתה המיידית בעת הצורך.
 
1)   
במכונה המופעלת על-ידי יותר מאדם אחד ייקבע אחראי למכונה שרק בסמכותו
יהיה להתניע את המכונה. האחראי לא יעביר את המכונה למצב עבודה בלי
להזהיר את שאר חברי הצוות ובלי לוודא שהדבר לא יסכן אותם.
 
2)   
מכונה המצוידת באמצעי שחרור ממקור ההנעה, יש לשחררה ממקור ההנעה
כאשר הדבר אפשרי (כשהמכונה עומדת או כשהיא בנסיעה אל השטח וכד').
 
3)   
                             
סככת המכונות החקלאיות  1.2.2
 
 
סככת המכונות החקלאיות תוצב במקום המאפשר גישה נוחה ובטוחה, ותהיה מרוחקת
מריכוזי התלמידים.
 
א.   
סככת המכונות החקלאיות, ובכלל זה מקום חנייתם של הטרקטורים, תגודר בגדר
יציבה וחזקה.
 
ב.   
שער הסככה יינעל על-ידי האחראי בתום יום העבודה.  ג.   
לכל מכונה ייקבע מקום מיוחד ומסומן בבירור על-ידי שילוט מתאים.  ד.   
מפתחות הטרקטורים ומתגי הביטחון החשמליים שלהם יימסרו בתום יום העבודה
לאחראי לסככה.
 
ה.   
בסככה תותקן מערכת תאורה חשמלית, שתבטיח תאורה נאותה בשעות החשכה.  ו.   
האחראי ינהל רישום שיציין לגבי כל כלי מופעל את שעות התחלת העבודה וסיומה, את
שם המפעיל, את שטח העבודה ואת מהותה. כן יקבל האחראי דיווח מהמפעילים ואת
הערותיהם על תקלות, על קלקולים וכו'.
 
ז.   
לפני מסירת הכלי (מכונה, טרקטור) למפעיל יבדוק אותו מנהל ענף מכונות חקלאיות
בנוכחות המפעיל. אם המפעיל הוא תלמיד, יבדוק האחראי את מידת מיומנותו בהפעלת
  הכלי.
ח.   
בסככה ובסביבתה יותקנו אמצעים לכיבוי שרפות. ההתקנה תיעשה בהתאם להמלצת
תחנת כיבוי-אש אזורית (מכבי-אש). התלמידים והעובדים יודרכו בכיבוי-אש.
 
ט.   
הפעלת מכונות חקלאיות  1.2.3
 
 
לפני התחלת העבודה יש לוודא שכל המגנים במקומם.  א.   
אין לתקן, לשמן, לסוך, למשוח וכו' חלק כלשהו של המכונה כל עוד היא אינה דוממת.
במכונה שאינה בעלת מקור כוח עצמאי אלא נגררת אין לעשות פעולה כזו כל עוד מנוע
הכלי הגורר (טרקטור, בדרך כלל) אינו דומם.
 
ב.   
אין לטפל במכונה ולמתוח ולהרכיב רצועות, חבלים, שרשראות וכבלים של תמסורות,
כל עוד המכונה אינה דוממת.
 
ג.   
מכונה חקלאית ניידת, המופעלת על-ידי כמה עובדים, תהיה מצוידת במושב נאות
(המספק אחיזת יד ורגל ותמיכה לגב) לכל עובד.
 
ד.   
אין להרשות לעובד להפעיל מכונה כל עוד הוא לא הוכשר לכך. יש לוודא שאמצעי
הבטיחות ונקודות התורפה של הכלי נהירים למפעיל.
 
ה.   
בהפעלת הכלי יש לנהוג לפי הוראות היצרן ולוודא שהתלמידים מבינים את שלטי
ההדרכה והאזהרה שלו.
 
ו.   
אין להפעיל או לדומם כל מכונה חקלאית (ניידת או נגררת) אלא מהמושב של המפעיל.
ז.   
הפעלת מכונה עם תלמיד  ח.   
יש להסביר לתלמיד היטב את מבנה המכונה ואת פעולותיה העיקריות. אין להסס
להסביר חזור והסבר עד שהתלמיד יבין את ההסברים ולהחתימו על טופס הדרכה
מתאים.
 
1)   
יש להדגיש באופן מיוחד את הנקודות ואת הפעולות המסוכנות בתפעול המכונה.  2)   
יש לקרוא, יחד עם התלמיד, את אזהרות הבטיחות של היצרן מעל גבי תווית
האזהרה שעל הכלי ואת הוראות הבטיחות של היצרן שבחוברת (או בספר) של
המכונה.
 
3)   
אין לשלוח את התלמיד לתקן תקלה, לשחרר סתימה וכד' במכונה אלא לאחר
שמנוע הטרקטור (או המכונה) הודמם ומפעיל הכלי ירד ממושב ההפעלה. התיקון
  יתבצע בליווי ובהדרכה של מבוגר מנוסה.
4)   
יש לבדוק את לבושו ואת נעליו של התלמיד לפני היציאה לשטח העבודה.  5)   
התלמיד והמדריך ישבו אך ורק במושב המיועד למפעיל ובמושב הנוסף.  6)   
אין לאפשר לתלמיד להפעיל את המכונה באופן עצמאי, אלא לאחר ניסיון שנרכש
בנוכחות המדריך.
 
7)   
אדם מבוגר, שהוא האחראי לשטח שבו עומדת להתבצע עבודת טרקטור (או
מכונה חקלאית אחרת) המופעל על-ידי תלמיד, ידריך את התלמיד ויצביע לפניו על
המכשולים ועל הסכנות בשטח. ההדרכה תתבצע באופן שהתלמיד אכן יכיר את
השטח ואת העבודה הנדרשת ממנו.
 
8)   
חריש, דיסוק, קלטור  ט.   
לפני ריתום הכלי יש לוודא את תקינותו.  1)   
הריתום ייעשה בעזרת פין המובטח מפני הינתקות מקרית.  2)   
ריתום כלים נגררים לטרקטור רצוי שייעשה על-ידי הטרקטוריסט בעצמו.  3)   
לפני תחילת הנסיעה יוודא הטרקטוריסט כי אין אדם בשטח שבין הכלי הנגרר
לטרקטור.
 
4)   
בשום מקרה אין להרשות לעובד לעמוד על כלי בשעת נסיעתו או בשעת הפעלתו
(פרט לכלים שתפעולם תוכנן כך על-ידי היצרן, כמו "טורית").
 
5)   
כאשר יש להכביד על הכלי, יש להשתמש לשם כך במשקולות מתאימות.  6)   
העובדים ילבשו בגדי עבודה שלמים, כובע ונעלי עבודה.  7)   
דישון וזיבול  י.   
יש לוודא שכל המגנים על שרשראות, על גלגלי שיניים, על מפרקים קרדניים, על גל
מעביר-כוח וכד' תקינים ונמצאים במקומם.
 
1)   
 יש לדומם את מנוע הטרקטור לפני הכוונון, השימון או כל טיפול אחר. 2)   
על הטרקטור ועל המדריך האחראי לוודא כי אין אנשים בקרבת מכונות דישון
וזיבול בשעת עבודתן.
 
3)   
בעת דישון באמוניה מימית יש להצטייד בציוד מגן - במשקפי מגן ובכפפות. לפני
התחלת הפעולה יש לבדוק היטב את הצנרת ואת חיבוריה.
 
4)   
למפזרת זבל אורגני רצוי להוסיף מוט מגן שימנע גישה חופשית למנגנון הפיזור של
המזבלת.
 
5)   
מפזרות דשן צנטריפוגליות  יא.   
אין להפעיל את המפזרת ללא המגן על מעבר-הכוח.  1)   
כל טיפול, כוונון וכו' במכונה ייעשה אך ורק לאחר דימום מנוע הטרקטור.  2)   
אין לטפל במפזרת הרתומה לטרקטור כשהיא מורמת על-ידי המערכת
ההידראולית (הכוונה למפזרת שאינה נגררת).
 
3)   
יש להרחיק עובדים וסקרנים מהשטח שבו עובדים בפיזור דשן.  4)   
שחרור סתימות, פירור גושי דשן וכד' ייעשו באמצעות שרביט מיוחד לכך
שהמדשנת תצויד בו.
 
5)   
כדי למנוע גישה חופשית למנגנון הפיזור אפשר ורצוי להרכיב מוט מגן היקפי מעל
מנגנון הפיזור.
 
6)   
תיחוח  יב.   
יש להשתמש במכונה בעלת מגן על גל מעביר הכוח.  1)   
יש להפעיל את המתחחת כאשר המגן האחורי קרוב ככל האפשר לפני הקרקע.  2)   
יש לוודא כי אין אנשים בקרבת מתחחת פועלת.  3)   
בעבודות תיחוח שנוצר בהן אבק רב יש להרכיב משקפי אבק.  4)   
כל טיפול במתחחת ייעשה אך ורק לאחר שמנוע הטרקטור הודמם ונפסקה
התנועה השיורית של המתחחת.
 
5)   
יש לוודא כי מהירות מעביר הכוח של הטרקטור מתאימה למהירות המתחחת.  6)   
כיסוח  יג.   
 יש להשתמש במכסחת בעלת גל מעביר כוח מגודר היטב.״ 1)   
מכסחת אופקית תהיה מצוידת במגן, רצוי על-ידי פח או על ידי מסך שרשראות
תלויות.
 
2)   
לא יימצאו אנשים בקרבת מכסחת פועלת.  3)   
בעת הכיסוח יש להשתמש במשקפי מגן.  4)   
כל טיפול במכסחת ייעשה אך ורק לאחר שמנוע הטרקטור הודמם ונפסקה התנועה
השיורית של המכסחת.
 
5)   
יש לוודא כי מהירות מעביר הכוח של הטרקטור מתאימה למהירות המכסחת.  6)   
שימוש ב"מכסחת פטישים" מונע כמעט לחלוטין את סכנת העפת החפצים על-ידי
המכסחת.
 
7)   
ריסוס  יד.   
יש לשמור בקפדנות על הוראות הקבע של היצרן בקשר להפעלת מתקן הריסוס.  1)   
לפני תחילת העבודה יש לבדוק את תקינותו של המתקן, את הימצאות המגנים
במקומם, את מצב צינורות הריסוס, את מד-הלחץ ואת חיבורי הצינורות הגמישים
למוצאים הקשיחים.
 
2)   
פעם בשנה, לפני תחילת עונת העבודה, יש לבדוק את מד-הלחץ על-ידי הסרתו
ממקומו ובדיקתו במוסך.
 
3)   
באותה עת יש לערוך בדיקה יסודית של שאר חלקי המתקן, ובמיוחד של אבזרי
הבטיחות, כגון שסתום הבטיחות, פעמוני הלחץ, וסת-הלחץ וכד'. הבדיקה צריכה
להיעשות במוסך ובהתאם להוראות היצרן.
 
4)   
על מד-הלחץ יש לסמן באופן ברור את לחץ-העבודה המותר על-פי הוראות היצרן.
5)   
בעת התחלת העבודה יש להעלות את הלחץ באופן הדרגתי, תוך ביקורת נוספת של
תקינות הצינורות וחיבוריהם.
 
6)   
פתיחת פומית ריסוס שנסתמה תבוצע אך ורק כשהמנוע דומם ובעזרת כלי מיוחד
(מברשת רכה, כפיס עץ וכד').
 
7)   
לפני פתיחת חיבורים במתקן הריסוס לצורך ניקוי וכד' יש לוודא כי המערכת
משוחררת מלחץ. פתיחת המערכת הנתונה תחת לחץ עלולה לפגוע בעובד על-ידי
  התזת נוזלים, השתחררות פתאומית של חלק וכד'.
8)   
בשעת פתיחת מכל של מתקן ריסוס אין לקרב אליו את הפנים, כדי למנוע פגיעת
גזים בפנים.
 
9)   
לפני ביצוע תיקון או טיפול במכונה יש לדומם את המנוע.  10)
 
כל חלקי ההנעה של מתקני הריסוס, ובכלל זה גל מעביר-הכוח מהטרקטור, יצוידו
במגנים מתאימים. מרססי מפוח יצוידו במגן על להבי המפוח. המגן לא יאפשר מגע
בלהבים.
 
11)
 
אם מתקן הריסוס מונע על-ידי מנוע שרפה פנימי משלו, יש לנהוג כדלהלן:
א)אין לאחסן דלק (נוסף על זה הנמצא במכל המרסס) על המתקן.
 
12)
 
ב)יש לדומם את המנוע בעת מילוי דלק ולהיזהר משפיכת דלק על מנוע חם; יש
לחכות עד שהמנוע יצטנן לפני המילוי מחדש.
 
 
ג)אין להדליק אש ואין לעשן בעת מילוי דלק.   
בעת הפסקת העבודה אין להשאיר את מכל המרסס תחת קרני השמש, אלא אם כן
שוחרר הלחץ מהמתקן.
 
13)
 
מרסס הנגרר על-ידי טרקטור והמצויד במנוע עצמי להפעלה, יש לציידו במתקן
שיאפשר את הדממת המנוע ממושב הטרקטור.
 
14)
 
בשימוש במתקני הדברה (ריסוס ואיבוק) יש לנהוג על-פי פקודת הבטיחות בעבודה
(נוסח חדש), התש"ל-1970, "תקנות הבטיחות בעבודה (עובדים בחומרי הדברה),
התשכ"ד-1964, חוק החומרים המסוכנים, התשנ"ג-1993, וההנחיות הרשומות
על התווית, ובמיוחד בנושאים שלהלן:
חובת ניקוי מתקנים: בתום יום עבודה בפעולות הדברה ינוקו מתקני ההדברה
שבהם השתמשו באותו יום, בהשגחתו של אדם אחראי.
איסור להשאיר בשדה מתקנים קלים. בתום יום עבודה בפעולות הדברה אין
להשאיר בשדה מתקן הדברה שאדם יכול לשאתו, אלא יש לאחסנו במחסן או
במקום אחר, ובלבד שאותו מקום יהיה סגור, נעול ומשולט בשלט אזהרה, כאמור
  בתקנה 9.
15)
 
חובת שילוט מתקנים כבדים: מתקן הדברה הנשאר בשדה, אפשר שלא
לנקותו, ובלבד שפתח מכל המתקן יהיה סגור ויותקן עליו שלט אזהרה בגודל X4030
ס"מ, לפחות, ובו ייכתבו המילים "סכנה, רעל, חומרי הדברה!" באותיות שגובהן
הוא 4 ס"מ לפחות, וכן יצוירו על השלט גולגולת ושתי עצמות בגודל X1510 ס"מ
לפחות.
איסור לתקן מתקן שלא נוקה: לא יועבד אדם בתיקון מתקן הדברה ולא
יישלח מתקן הדברה לתיקון בטרם נוקה על כל חלקיו בצורה יסודית, למעט תיקון
שגרתי, הנעשה תוך כדי פעולת הדברה והדרוש למהלכה התקין של פעולת
ההדברה.
 
 
איבוק  טו.   
יש לספק לעובד העוסק באיבוק ציוד מגן אישי, לפי הוראות היצרן. במיוחד יש
להקפיד על אספקת משקפי מגן מתאימים.
 
1)   
באיבוק גפרית במאבק-גב מנועי קיימת סכנה של התלקחות הגפרית. סכנה זו
גוברת במיוחד בימי שרב, ולכן אין לגפר במזג אוויר שרבי (הדבר מזיק גם
לצמחים).
 
2)   
אין להפעיל את המאבק ללא מגן על גל מעביר-הכוח.  3)   
יש להתקין מגן על גלגל התמסורת של המאבק.  4)   
אין לתקן את המאבק, לטפל בו וכו' לפני דימום מנוע הטרקטור. לפני הטיפול
במאבק הרתום לטרקטור (ריתום תלת-נקודתי) יושען המאבק על הקרקע.
 
5)   
גיזום  טז.   
לבוש העובד
א)העובד בגיזום ילבש בגדי עבודה וכובע וינעל נעלי עבודה גבוהות; רצויות גם
כפפות מעור.
 
1)   
ב)בגיזום בעזרת כלי גיזום מכני רצוי שהעובד ירכיב משקפי מגן.   
כלי-יד (מזמרה ומסור על מוט מאריך)
בעבודה בכלים אלה קיימת סכנה של היפגעות ממכת חשמל, ולכן יש להקפיד
שמוט הכלי יהיה מעץ או מבודד על-ידי ציפוי גומי או חומר פלסטי.
 
2)   
מסורי גיזום חשמליים
א)בעת הרכישה יש להעדיף כלי בעל בידוד כפול שסימנו []
ולבדוק את החיבורים ואת כבלי החשמל של המערכת.
 
3)   
ב)לפני תחילת העבודה יש לוודא שהכלי במצב תקין.   
ג)בעבודה במתח של 220 וולט יש לבודד את ספק הזרם (הגנרטור) מן האדמה
(הדבר אפשרי על-ידי הכנסתו למכל מחומר פלסטי בלתי מוליך חשמל). אפשר
להשתמש גם בשיטות הגנה נוספות, כגון אלה:
(1) התקנת מפסק לזרם פחת
(2) עבודה עם שנאי מבדל
(3) שימוש במערכת גנרטור במתח של 24 וולט.
 
 
ד)לפני ניקוי המסור או הטיפול בו יש לנתקו ממקור הזרם או לדומם את פעולת
המנוע של הגנרטור.
 
 
כלי גיזום פנאומטיים והידראוליים
א)לפני תחילת העבודה יוודא המפעיל (על ידי בדיקת הסתכלות) שכלי הגיזום
במצב תקין ושצינורות האוויר הדחוס אינם פגומים.
 
4)   
(ב)כן יש לבדוק את "החיבורים המהירים" ליציאת השמן ולכניסתו.   
מכונות איסוף  יז.   
מכבש
א)אין לנקות, לסוך ולכוונן את המכבש כשהוא בפעולה.
 
1)   
ב)אין לרתק את המצמד (במכבש בעל הנעה עצמית), ואין להעביר את הכוח
מהטרקטור למכבש (במכבש נגרר), אלא לאחר שהמפעיל יוודא שאיש אינו נמצא
בקרבת המכבש.
 
 
ג)בשעת פעולת המכבש אין לנסות למשוך שרכי שחת או קש או חבלי קשירה.   
ד)לפני טיפול כלשהו במכבש יש לדומם את המנוע (של המכבש או של הטרקטור).
 
 
ה)אין למלא דלק במנוע המכבש (בעל הנעה עצמית), אלא כשהמנוע דומם ולאחר
שהוא התקרר במידת-מה.
 
 
ו)יש להרחיק מקרבת המכבש "עוזרים" ו"סקרנים".   
ז)כל חלקי ההנעה של המכבש, ובכלל זה גלגל התנופה, תמסורות הרצועות
ותמסורות אחרות, יהיו מצוידים במגנים.
 
 
ח)במכבשים ישנים, שלא צוידו במגנים על החלקים שהזכרנו לעיל על-ידי היצרן,
חייבים להתקין את המגנים האלה.
 
 
מקצרה (צמודה לטקרטור)
א)בעת הירידה מהטרקטור יש להפסיק את פעולת מעביר-הכוח.
 
2)   
ב)אין לבצע כל טיפול במקצרה או במנגנון העברת הכוח מהטרקטור למקצרה אלא
לאחר שדומם מנוע הטרקטור.
 
 
ג)המקצרה לא תופעל ללא מגן על גל מעביר-הכוח.   
ד)בעת הרמת המקצרה למצב של נסיעה יש לוודא שהמקצרה, במצבה המאונך,
מחוזקת היטב, באופן שלא תיפול בשעת הנסיעה.
 
 
ה)אפשר ורצוי להתקין מגן פשוט, בעזרת שני לוחות עץ קלים, שיורכב לאורך זרוע
המקצרה בשעת נסיעה ובשעה שהמקצרה נמצאת בסככת הכלים.
 
 
ו)יש לוודא שאיש אינו נמצא בקרבת המקצרה בשעת עבודתה.   
מכסחת ירק רוטארית
א)לפני תחילת העבודה יש לבדוק אם כל המגנים במקומם. כן יש לבדוק את
מצבם ולוודא שהם מחוברים כראוי.
 
3)   
ב)לפני הפעלת המכסחת יש לבדוק אם הסכינים והמוטות של הרוטור תקינים.
חלק רפוי או שחוק עלול להישבר פתאום כשהוא נתקל במכשול.
 
 
ג)אין להרשות לאדם נוסף לנסוע על המכסחת או על הטרקטור.
 
 
ד)בגלל כובדו של הרוטור הוא יכול להמשיך להסתובב עם סכיניו זמן מה לאחר
הדממת מעביר-הכוח, ולכן יש לדומם את המנוע לפני כל טיפול במכונה ולהיווכח
שאמנם גם הרוטור דומם.
 
 
ה)לקראת העברת המכסחה יש לכוונן את הארכובה בגובה, באופן שתהיה
מרוחקת מצמיגי הטרקטור בפניות חדות.
 
 
ו)לקראת פניות חדות, בקצה השדה וכד', יש לדומם את מעביר-הכוח כדי למנוע
בו תנודות יתר (יש לזכור לרתקו שוב לאחר הסיבוב ולפני תחילת הפעולה).
 
 
ז)כשמתהווה תנודה מופרזת במעביר-הכוח, יש לדומם אותו מיד, לדומם את
המנוע ולמצוא את סיבת התקלה. אין להפעילו מחדש לפני הסרת התקלה.
 
 
ח)אין לחבר טרקטור שמעביר-הכוח שלו פועל ב-1000 סל"ד (סיבובים לדקה)
למכסחת בעלת ממסרה של 540 סל"ד.
 
 
ט)עגלה נגררת תחובר למכסחת אך ורק על-ידי פין גרירה מובטח מפני הינתקות.   
קומביין ירק
א)קומביינים לירק מוצעים עם "ראשים" שונים, בהתאם לגידולים ("ראש"
לגידולי שורה, "ראש פיק-אפ", "ראש" עם מקצרה וכו'). כאשר מחליפים את
"ראש" הקומביין, יש להקפיד שכל המגנים יהיו במקומם.
 
4)   
ב)בקומביין בעל "ראש" מסוג "פיק-אפ" רצוי להרכיב מוט מגן לפני ה"פיק-אפ";
הדבר יכול להיעשות בקלות על-ידי האחראי לנושא.
 
 
ג)אין להפעיל את הקומביין ללא מגנים.   
ד)אין להרשות לסקרנים לעמוד בשדה הפעלת המכונה.   
ה)כל טיפול במכונה ייעשה אך ורק לאחר דימום מנוע הטרקטור. עגלה נגררת
תחובר לקומביין הירק אך ורק על-ידי פין גרירה המובטח מפני הינתקות.
 
 
כלי זריעה  יח.   
רוב הזרעים עוברים טיפול בחומרים רעילים נגד מזיקים ומחלות, ועל כן אין
לטפל בהם ללא כפפות. אין לאכול או לטעום זרעים המיועדים לזריעה.
 
1)   
מזרעת שורות
א)את המזרעה יפעיל אדם אחד בלבד.
 
2)   
ב)אין להרשות לאדם נוסף (גם לא לתלמיד) לשבת או לעמוד על המכונה או על
החיבורים שבין המכונה לטרקטור. העוזר ישב במושב מיוחד שעל-גבי הטרקטור
או ילך לצד המכונה.
 
 
ג)יש להתקין מגנים לשרשרת ולגלגלי השיניים של המזרעה, גם כאשר היצרנים
מספקים מזרעה זו ללא מגנים.
 
 
ד)אין לבדוק את כמות הזרעים במכלי הזרעים על-ידי הכנסת יד למכלים כאשר
המכונה בתנועה.
 
 
ה)כל כוונן, טיפול ומתיחה במזרעה הרתומה לטרקטור ייעשו לאחר שמנוע
הטרקטור הודמם (אף-על-פי שמזרעה זו מופעלת על-ידי תנועת המזרעה וחיכוך
גלגלי ההידוק באדמה, ולא על-ידי גל מעביר-כוח).
 
 
ו)אין לטפל במזרעה כשהיא מורמת על-ידי המערכת ההידראולית.   
מזרעה לעומד סופי (מטיפוס סטנה)
א)יש להתקין מגנים לכל התמסורות של המזרעה שלא גודרו על-ידי היצרן.
 
3)   
ב)אין להפעיל את המזרעה ללא מגנים על כל נקודות הלכידה.   
ג)לפני כל טיפול במזרעה הרתומה לטרקטור יש לדומם את מנוע הטרקטור.   
ד)תלמיד או עוזר ישב אך ורק במושב המיועד לו על-גבי הטרקטור.
 
 
מזרעת טורים (דריל)  4)   
א)מבחינת הבטיחות מוטב לא להסיע אדם נוסף על המזרעה, גם כאשר המזרעה
מצוידת במשטח עמידה מיוחד. מזרעות חדישות תוכננו להפעלה בידי
הטרקטוריסט, ואין בהן משטח עמידה.
 
 
ב)התמסורת של המזרעה תצויד במגנים, ואין להפעיל אותה בלעדיהם.   
ג)כאשר המזרעה מופעלת בעזרת אדם נוסף (עוזר) העומד על משטח העמידה, יש
לבדוק אם קיימים מקומות אחיזה לידי אדם זה, למניעת נפילתו. יש להדריך את
העוזר שלא יכניס את ידיו למכל הזרעים בשעת התנועה של המזרעה.
 
 
ד)מכל הזרעים ימולא כאשר המזרעה רתומה לטרקטור, כדי למנוע את התהפכות
המכל כתוצאה משינוי מרכז הכובד.
 
 
נהיגה בטרקטור ואחזקתו  1.3
התקני בטיחות בטרקטורים ובכלים חקלאיים נגררים  1.3.1
 
 
ציוד לטרקטור
הציוד והתקני הבטיחות של הטרקטור ושל הגרור, ענייני רישוי למכונות חקלאיות וכן
ענייני רשיון לנוהג בטרקטור - כל אלה יהיו בהתאם לתקנות התעבורה המעודכנות
שפורסמנו ב"דיני תעבורה ורישוי". להלן חלק מהתקנות:
 
א.   
מסגרת בטיחות התואמת את דרישות החוק. במסגרת יהיה גגון להגנה מפני קרני
השמש. גם אם הטרקטור מצויד בתא נהג מוכן או במסגרת בטיחות, יש להשתמש
בחגורת הבטיחות, העשויה לסייע במקרה של תאונה או עצירת פתאום.
 
1)   
מושב בעל קפיצים בולמי-זעזוע ובעל משענת-גב שאפשר להתאימה לגובה של
הנוהג. רצוי להשתמש במושב שאפשר להתאימו למשקלו של הנהוג ולמרחק בין
הנוהג לדוושות.
 
2)   
מדרגות וידיות-אחיזה, כדי להקל על העלייה ועל הירידה.  3)   
אורות תקינים (בהתאם לתקנות התעבורה), לרבות אור אחורי להאיר את הכלי
הנגרר.
 
4)   
מפסק חשמלי ראשי למערכת החשמל של הטרקטור.  5)   
דוושות רחבות ומנוקבות או בעלות משטח מחוספס ושפה, למניעת החלקת הרגל.
דוושות הבלם תהיינה מצוידות במתקן מחבר ובמתקן נעילה.
 
6)   
כנפיים הסוגרות על הגלגלים האחוריים, למניעת מגע מקרי בהם.  8)   
מגנים על חלקים נעים - גלגלים, גל קרדני, מעביר-כוח, גלגל שרשרת. יש להקפיד
על לבוש הדוק לגוף בעבודה ליד חלקים נעים.
 
9)   
צינור פליטה המורכב בגובה שימנע את זרימת הגזים הנפלטים לעבר הנוהג (מעל
גובה הגגון). הצינור יהיה מצויד במשקיט ובקולט גצים למניעת הצתת גידולי-שדה
ומתבנים.
 
10)
 
פין גרירה. את פין הגרירה יש להבטיח על-ידי נעילה או על-ידי פין אבטחה קפיצי,
למניעת אפשרות של נפילה מקרית.
 
11)
 
מטפה אבקה יבשה בקיבולת של ק"ג אחד וארגז ציוד עזרה-ראשונה.  12)
 
צופר חשמלי (מומלץ).  13)
 
סימוני אזהרה בעברית או סמלים גרפיים בנקודות תורפה.  14)
 
מתקן נעילה לטרקטור או לאבזרי ההיגוי, למניעת התנעה ללא רשות.  15)
 
ציוד לכלים נגררים  ב.   
יש להתקין רגלית מתקפלת ליצול הגרירה, למניעת הזדקקות לעוזר - העלול
להיפגע - בשעת ריתום הנגרר.
 
1)   
כל גרור שמשקלו הכולל מעל 1,000 ק"ג חייב ברישוי לפי דרישות תקנות
התעבורה (תקנה 279). תקנות אלה כוללות דרישות בטיחות לגבי בלמים, תאורה,
סימון, רישום ורישוי. גרורים עד 1,000 ק"ג חייבים להיות בעלי רשיון ורשומים
כחוק, לפי התקנה שהוזכרה לעיל.
 
2)   
הסעת נוסעים בגרור חקלאי מותרת רק בגרור מורשה כחוק ועל-ידי נהג טרקטור
המחזיק ברשיון נהיגה של שנתיים ומעלה וגילו מעל 21 שנים (בכפיפות לשינויים
המתפרסמים על ידי משרד העבודה).
 
3)   
המגנים יהיו בעלי כושר נשיאה של 120 ק"ג לפחות, להגנה על מעביר הכוח בזמן
שאינו מופעל ועל הגל הקרדני של הכלי.
 
4)   
יימצאו "נעלי עץ" להבטחת עגלות וכלים אופניים בעת חנייתם.  5)   
יימצא מטפה אבקה יבשה בקיבולת של 3 ק"ג לכלים גדולים (מכבש, קומביין).  6)   
יסומנו סימוני אזהרה בעברית או סמלים גרפיים בכל נקודות התורפה.
 
7)   
 
הוראות בטיחות לנוהגים בטרקטור  1.3.2
 
 
הוראות כלליות  א.   
המדריך חייב להביא הוראות בטיחות אלה לידיעת התלמידים, להקפיד על קיומן
ולפרסם את עיקרי ההוראות על לוח המודעות במוסך.
 
1)   
רק בעל רשיון נהיגה בדרגה מתאימה, שניתן על-ידי רשות התעבורה המוסמכת
והתקף ביום הנהיגה, מורשה לנהוג בטרקטור; נהיגה ללא רשיון היא עברה על
החוק - פרט לשיעורי נהיגה בליווי מדריך נהיגה מוסמך.
 
2)   
על הנוהג בטרקטור להחזיק ברשותו את רשיונות הרכב (הטרקטור והגרר),
תקפים ליום השימוש ברכב ובגרר, ואת תעודות הביטוח של הטרקטור ושל
גרורים, תקפות ליום השימוש בהם.
 
3)   
על התלמיד להופיע לעבודה בבגדי עבודה, לרבות כובע ונעליים שלמות.  4)   
כפפות מגן מתאימות, אם התלמיד נדרש לטפל בחומרים מזיקים, ומשקפי מגן,
אם התלמיד נדרש לעבוד בתנאי אבק - אלה יסופקו לתלמיד על-ידי המדריך לפני
תחילת העבודה. כן יסופקו לתלמיד מגני-רעש לאוזניים, לפי הצורך, וציוד מגן
  תקני, אם עבודתו כרוכה בחומרי הדברה למיניהם.
5)   
אם משתמשים בחומרי הדברה, המדריך חייב להסביר את הסכנות שבהם לפני
תחילת העבודה, לקרוא לפני התלמידים את הוראות הזהירות של היצרן,
להנחותם בכללי הבטיחות הנוגעים לחומרי ההדברה ולהקפיד על קיום הוראותיו
במהלך העבודה.
 
6)   
התחלת העבודה  ב.   
אין להפעיל טרקטור אלא על-פי הוראות המדריך האחראי.  1)   
לפני התחלת העבודה על התלמיד לבדוק, בפיקוח מדריך
הענף -
א)את פעולתם ואת תקינותם של הבלמים, הצמיגים, ההגה והמהלכים;
 
2)   
ב)את תקינות החיבורים ההידראוליים;   
ג)את מיקומו ואת תקינותו של פין הרתמה ואת פיני הנעילה לרתם ב-3 נקודות;   
ד)את ההתקנה ואת התקינות של כל המגנים;   
ה)מים, שמן ודלק (דלק מותר למלא רק כאשר המנוע דומם)   
ו)את לחץ האוויר בגלגלים;   
ז)אם ידיות ההפעלה לכלים מורכבים, כגון הידית להפעלת מעביר-כוח, נתונות
במצב ביניים (ניוטרל).
 
 
לפני ההתנעה הנוהג חייב לוודא כי אין אנשים -
א)לפני הטרקטור;
 
3)   
ב)מאחורי הטרקטור או הגרור   
ג)בין הטרקטור ובין הגרור.   
לפני ההתנעה יש לשחרר את המצמד ולעבור למהלך סרק (או להילוך חנייה
מיוחד).
 
4)   
אין להתניע את הטרקטור -
א)במדרון;
 
5)   
ב)על-ידי גרירה   
ג)על-ידי דחיפה.
 
 
הן המדריך והן התלמיד יקפידו - גם בנסיעה בהילוך הנמוך ביותר - שאיש לא
יעבור בין הטקרטור ובין הכלי הנגרר, לא בשעה שהטרקטור מופעל ואף לא בשעה
שהוא דומם ומחובר לכלי נגרר מכל סוג שהוא. אסור בהחלט להשאיר טרקטור
מותנע ללא השגחה צמודה.
 
6)   
בנסיעה  ג.   
בנסיעה בכביש יש לקשור יחד את דוושות הבלמים.  1)   
יש לשמור על חוקי התנועה ולציית לתמרורים.  2)   
יש להתאים לכל עבודה את המהירות הבטוחה.  3)   
יש להאט את מהירות הנסיעה בסיבובים. מהירות מופרזת מגדילה את סכנת
ההתהפכות.
 
4)   
ליד תעלות, מאגרי-מים וברכות דגים, באדמה בוצית, באדמת טרשים וליד
מכשולים יש לנהוג בהילוך נמוך ובמשנה זהירות.
 
5)   
אסור לנסוע אחורנית, אלא רק כאשר נראה בבירור שהמקום מסביב וכיוון
הנסיעה פנויים ואין איש בדרך. אם אין מי שיכוון את הנוהג בנסיעה אחורנית,
עליו לרדת מהטרקטור ולוודא שהדרך פנויה.
 
6)   
אין לנסוע בשעות החשכה בלי בדיקה מוקדמת של תקינות האורות בטרקטור
ובכלים הנגררים. כלי שהוא רחב יותר מטרקטור טעון מחזירי-אור או פנסי רוחב
מיוחדים, מלפנים ומאחור.
 
7)   
רתחו מי הקירור, יש להפסיק את פעולת הטרקטור ולהמתין - כשהמנוע
בהילוך-סרק - עד להפסקת הרתיחה. יש להיזהר בפתיחת המצנן ולהרים את
הפקק באיטיות. מים יש להוסיף כשהמנוע פועל.
 
8)   
לפני הכניסה לכביש ראשי יש לעצור, להסתכל ולהאזין. יש לנסוע בצד ימין של
הכביש ולסור מעט הצדה, כדי לאפשר לכלי-רכב מהירים לעבור. לפני פנייה יש
להאט ולאותת.
 
9)   
אין להשתמש בתחום המוסד החינוכי בהילוך הגבוה של טרקטור אופני.
 
10)
 
         
נסיעה במורד  ד.   
בירידה יש לנסוע בהילוך נמוך, במיוחד בנסיעה עם מטען כבד.  1)   
אין לרדת בהילוך-סרק.  2)   
אין להחליף הילוכים במורד, ויש לרדת בהילוך שבו עולים.  3)   
בשטחים מדרוניים יש לעבוד באיטיות ולהרחיב את המרווח בין האופנים, ככל
שסוג העבודה מרשה את הדבר.
 
4)   
מרחק הבלימה גדל בנסיעה בכביש רטוב ובכביש שיש עליו בוץ או קרח. יש אפוא
לנהוג בזהירות ולשמור על מרחק בין הטרקטור לבין הרכב שלפניו.
 
5)   
יש לזכור:
א)בטרקטורים מסוימים יש הילוכים שאין בהם "בלימת מנוע"; יש להימנע
משימוש בהילוכים אלה במורד.
 
6)   
ב)בטרקטורים אחרים כיבוי המנוע מבטל את הבלימה ואת פעולות העזר להיגוי;
על כן אין להקטין את מספר סיבובי המנוע למצב של סיבובי סרק.
 
 
הסעת אנשים, הובלת מטענים וגרירת כלים  ה.   
הנהג בלבד רשאי להימצא על הטרקטור.  1)   
אסור בהחלט להסיע אנשים על היצול, על מוט הגרירה ועל הכנפיים, אלא אך ורק
על מושב המותקן ומורשה כחוק ובעגלה המורשית לפי התקנות, בתנאי שהנוהג
מוסמך לכך.
 
2)   
הובלת מטענים תיעשה רק במשקל המורשה של הטרקטור, כאשר המטען יציב,
קשור היטב ולא צפויה סכנת התהפכות או תזוזתו מהמקום בגלל הטלטולים
בדרך.
 
3)   
יש לאזן את המטען, בעיקר על גלגלי הגרור, ולמנוע משקל יתר על יצול הגרירה. יש
להוסיף משקולות בקצה הקדמי של הטרקטור, לשם שיפור יציבותו.
 
4)   
יש להקפיד שמשקל המטען לא יעלה על יכולתו של הטרקטור לשאת ולהיעצר
בשעת הצורך - גם כאשר משקל זה פחות מהמורשה.
 
5)   
נגררים יש לרתום רק ליצול. אין לחברם לנקודה הגבוהה מ-45 ס"מ מעל פני
  הקרקע, כדי למנוע את התהפכות הטרקטור אחורנית.
6)   
בחיבור כלי נגרר לטרקטור יש להשתמש בפין גרירה בעל הבטחה, ורצוי ביותר
בעל הבטחה עילית.
 
7)   
כאשר הנגרר הוא בעל סרן אחד בלבד, נוצר לחץ על היצול העלול לגרום לשבירת
הברגים. יש אפוא להקפיד במקרה זה על נסיעה איטית.
 
8)   
בגרירת כלים רחבים, הבולטים מהטרקטור, יש לנהוג בזהירות רבה בנסיעה
בכבישים ובשבילים צרים ולשלט כחוק את הטרקטורים ואת הנגררים.
 
9)   
אין להשתמש בטרקטור כדוחף או גורר ללא מוט גרירה או דחיפה המיועד לכך
והמתחבר לוו-גרירה או ליצול; יש להימנע ככל האפשר משימוש בכבל.
 
10)
 
אסור בהחלט לנוהג ולכל אדם אחר לעמוד או לעבור בין הטרקטור ובין הכלי
הנגרר.
 
11)
 
ילדים מתחת לגיל 16 הנוסעים בגרור טעונים ליווי והשגחה של שני מבוגרים.  12)
 
אין לאשר הסעה של יותר מ-15 נוסעים בגרור.  13)
 
הסעת תלמידים בגרור תבוצע אך ורק על ידי נוהג מבוגר ומנוסה שגילו
מעל 24.
 
14)
 
חנייה וסיום העבודה  ו.   
בכל חנייה יש להוריד ארצה כל כלי צמוד וכן להפסיק לחלוטין את פעולת המנוע.  1)   
בשעת חנייה אין להשאיר מתקני הרמה והעמסה במצב מורם, אלא יש להורידם
אל פני הקרקע.
 
2)   
בסיום העבודה יש להביא את הטרקטורים למגרש המוסך או לשטח חנייה אחר
שנקבע לכך על-ידי הנהלת המוסד, בתנאי שהשטח יהיה מגודר ונעול. אין להחנות
את הטרקטורים ליד בתי מגורים, כיתות-לימוד ומשרדים אלא רק בשעת מילוי
תפקיד ובהשגחת הנהג. מפתחות השער יהיו בידי מדריך המוסך או הפלחה, מרכז
המשק והמזכירות, ולא יימסרו לתלמידים.
 
3)   
לפני עזיבת שטח החנייה של הטרקטור יש לוודא, כי המנוע דומם לחלוטין, בלם
החנייה מופעל, והמתג הראשי של מערכת החשמל מנותק.
 
4)   
בגמר העבודה יוודא מדריך המוסך או הפלחה, או המדריך של ענף אחר, כי
הטרקטור הובא למגרש החנייה, וינעל את השער. בחנייה יש לנתק את זרם
החשמל על-ידי פתיחת מתג הביטחון של הטרקטור.
 
5)   
לא יוציא תלמיד טרקטור משטח החנייה, אלא ברשות המדריך או מרכז המשק
ובנוכחותו.
 
6)   
תיקונים  1.3.3
 
 
תלמידים לא יבצעו תיקונים מתחת לטרקטורים או מכונות חקלאיות/גרורים.  א.   
תלמידים לא יבצעו תיקונים כלשהם ללא נוכחות מבוגר מוסמך לנושא.  ב.   
אסור לתקן תיקון כלשהו בגוף הטרקטור ובכלים הנגררים, אלא רק בשעה שהמנוע
דומם והתנועות השיוריות נפסקו. גם הניקוי ושחרור פקימות (סתימות) בכלים ייעשו
רק כאשר מנוע הטרקטור דומם.
 
ג.   
אין להפעיל את המנוע בתוך מבנה סגור.  ד.   
אין להשתמש בבנזין, בנפט או בחומר דליק אחר לניקוי. יש להרחיק מהם כל אש
גלויה.
 
ה.   
אסור בתכלית האיסור להעמיד כלים ומכונות המיועדים לתיקון על ארגזי עץ או על
מעמדים אחרים שיציבותם מפוקפקת. יש להיעזר באמצעי הרמה לצורך תיקונים
ולהבטיח תמוכות יציבות.
 
ו.   
המדריך יהיה נוכח במקום שבו התיקון מתבצע. תפקידו הראשוני הוא להבטיח את
חוזק המעמדים ולוודא כי ננקטו אמצעי הבטיחות למניעת תאונות עבודה.
 
ז.   
תיקון של מתקן הרמה ייעשה רק על-ידי מי שבקי בכך. יש לתמוך את המתקן במוט
יציב ובטוח, שיציבותו תיבדק על-ידי המדריך.
 
ח.   
חלקי המתכת הגלויים של המצברים טעונים מתח חשמלי. אין להניח חפץ מתכתי על
החיבורים של המצברים, כדי למנוע גצים ו"קצרים".
 
ט.   
יש להישמר מהישפכות החומצה שבמצברים על הידיים או על הבגדים ומהתזת
החומצה בעיניים.
 
י.   
דיווח על תאונה בעבודה  1.3.4
 
 
נגרמה תאונה בעבודה - מחובתו של המדריך לדווח על כך מיד להנהלת המוסד ולמסור
פרטים מלאים על נסיבות התאונה, בעל-פה ובכתב.
 
א.   
הנהלת המוסד תפעל על פי המפורט בסעיף 5.1‎-25 של חוזר זה, "נוהלי שגרה, רשימות
בקרה ומפרטים טכניים", תת סעיף 2.13, נספחים ב' ו-ג'.
 
ב.   
עזרה-ראשונה והטיפול בנפגע  ג.   
1) במוסד יימצא, דרך קבע, ארגז עם ציוד לעזרה-ראשונה, שיסופק ויבוקר לעתים
קרובות על-ידי האחות שבמרפאת המוסד.
 
   
2) במקרה של תאונה בעבודה יגיש רכז המוסך, הפלחה או הענף עזרה-ראשונה
מיידית לנפגע וידאג להבאתו לטיפול במרפאת המוסד. כן מחובתו לדאוג לפינויו
של הנפגע במהירות מרבית כשהוא מלווה על-ידי מבוגר לבית-החולים הקרוב
למוסד או להזעיק מיד אמבולנס, כאשר טלטלת הנפגע אינה רצויה, לפי עצת אחות
או רופא או בהתאם למצב הנפגע.
 
   
3) כל הסידורים הנוגעים לטיפול או לאשפוז ייעשו על-ידי המלווה המבוגר במוסד
הרפואי שהנפגע הוחש אליו.
 
   
   
עבודה במכוורת  1.4
הוראות כלליות  1.4.1
 
 
בעקיצה הדבורה מפרישה פרומון מפיץ ריח, המושך ומזעיק דבורים נוספות שתוקפות
באותו מקום; לכן יש להתפנות ולהתרחק בזריזות מאזור העקיצה, ורצוי למקום מוצל.
א.   
דבורה אינה תוקפת אלא אם היא מופרעת בעבודתה או מאוימת; אין להכות דבורים
ולאיים עליהן, ויש לשמור על מרחק סביר מכוורות.
 
ב.   
מומלץ לשטוף את אזור העקיצה במים, ואפשר להשתמש גם בקרח, בלימון או בדבש.  ג.   
כל התלמידים העובדים במכוורת יודרכו בכל שנות לימודיהם על-ידי
המורה/מדריך-הענף בכללי בטיחות בכלל ובכללי הבטיחות בחומרי הדברה וברעלים
למיניהם בפרט. בתחילת הלימודים הבסיסיים במכוורת ייבחנו התלמידים בכתב
ובעל-פה על ידיעת כללי הבטיחות האלה.
 
ד.   
הדרכה מיוחדת לתלמידים כיצד להתנהג במקרה של התנפלות רגזנית של דבורים
תינתן על-ידי המורה/מדריך-הענף לפני כל עבודה העלולה להרגיז את הדבורה, כגון
רדייה והעלאת קומות.
 
ה.   
כדי למנוע כניסה מקרית של זרים לשטח המכוורת בעת ביצוע עבודות המרגיזות את
הדבורים יש להציב את אחד התלמידים כצופה וכמתריע.
 
ו.   
בקרבת כביש תוצבנה הכוורות כשגבן לכביש, במרחק של 100 מ' ממנו לפחות.  ז.   
אין לבצע עבודות עם בעלי-חיים במכוורת או בקרבתה, מחשש מעקיצות ומהשתוללות
כתוצאה מהעקיצות.
 
ח.   
תלמידים כממלאי מקום של מדריך הענף  1.4.2
 
 
ממלא-מקום של מדריך הענף לתקופה מוגבלת יהיה רק תלמיד כיתה י"ב שעבד בענף
שנתיים לפחות והממלא את התנאים האלה:
 
א.   
הוא קיבל הדרכה יסודית ממדריך הענף בכללי הבטיחות והבריאות הספציפיים
של הענף, נוסף להדרכה בתהליכי העבודה במכוורת.
 
1)   
הוא מכיר היטב את ההוראות שבנוהל זה.  2)   
התלמיד ממלא-המקום יימצא בהדרכתו ובפיקוחו של מרכז המשק או מדריך ענף אחר
- הכול לפי החלטת הנהלת המוסד.
 
ב.   
בהעדרו של המדריך לא יבצע התלמיד ממלא-המקום עבודות איוד, הדברה וכל שימוש
אחר בחומרים רעילים במכוורת.
 
ג.   
נדידה  1.4.3
 
 
הכנת הכוורת לנדידה תיעשה בהשגחתו של המורה או של מדריך הענף. על המורה
לוודא שהכוורות סגורות וקשורות בצורה יציבה בעת הנסיעה (רצוי להשתמש בסגרים
מיוחדים) ומכוסות ברשת.
 
א.   
העברת כוורות עם הדבורים בעגלה רתומה לבעל-חיים אסורה בהחלט.  ב.   
אסור לשבת על כוורות בשעת הנסיעה.  ג.   
אם תפיסת נחילים מחייבת טיפוס על מקומות גבוהים - עצים
למשל - יהיו הסולמות במצב תקין ויציבים, עם חיזוקים המצוידים באמצעים למניעת
החלקה (עקב גומי).
 
ד.   
בעבודות נדידה המרוחקות מהמוסד יותר מ-2 ק"מ יימצא רכב צמוד במקום בכל שעות
העבודה. כאשר המרחק ממקום הנדידה אל המוסד מאפשר להזעיק עזרה ראשונה תוך
15 דקות, אין צורך ברכב צמוד.
 
ה.   
רצוי לבצע שינוע של הכוורות בלילה.
 
ו.   
בהצבת כוורות יש לדאוג לגידור ולשילוט מתאימים.
 
ז.   
שימוש בחומרי הדברה (חומרים רעילים)  1.4.4
 
 
לפני כל עבודה הכרוכה בשימוש בחומרי הדברה יודרכו התלמידים על-ידי המורה או
על ידי מדריך הענף בסכנות הטמונות בחומרים אלה, בסימנים הקליניים של ההרעלה,
בעזרה-ראשונה במקרה של הרעלה, בשימוש בציוד מגן ובהוראות הבטיחות
המתייחסות לנושא זה.
 
א.   
השימוש בחומרים רעילים על-ידי התלמידים ייעשה רק בפיקוח של המורה או המדריך.
המדריך חייב להיות בעל רשיון לטיפול בחומרים רעילים לפי קובץ תקנות 3100 (היתר
איוד בלתי מוגבל).
 
ב.   
את החומרים הרעילים יש לאחסן בארון נפרד ונעול או במחסן מיוחד שיוכשר לכך
ויסומן בשלט אזהרה "סכנה! רעל! חומרי הדברה!", באותיות שגובהן 4 ס"מ, לפחות. כן
תצוירנה על הארגז גולגולת ושתי עצמות בגודל של X105 ס"מ, לפחות.
 
ג.   
את חומרי ההדברה ואת הרעלים יש לשמור באריזות המקוריות, המציגות את הוראות
היצרן, אזהרות וכללי עזרה לנפגע מהרעלה.
 
ד.   
מפתח הארון לחומרים רעילים יהיה רק בידי המורה או המדריך, ולא יימסר
לתלמידים.
 
ה.   
בעת הטיפול בחומרי הדברה וברעלים יש לצייד את התלמידים בציוד אישי ולפעול לפי
המצוין על תווית האריזה של החומר.
 
ו.   
בעבודות חיטוי בתמיסות סודה, נתר-מעכל ומים רותחים יש לנעול מגפי גומי ולהשתמש
בכפפות מגן ובמשקפי מגן למניעת התזת התמיסה לעיניים.
 
ז.   
בחדר או במחסן המשמש לאיוד ולאחסון של חומרי הדברה ואיוד יותקנו חלונות
הנפתחים מבחוץ, לשם אוורורו לפני תחילת העבודה.
 
ח.   
אם חדר האידוי לא אוורור במידה מספקת, יש לחבוש מסכת נשימה עם מסנן מתאים
לפני הכניסה אליו.
 
ט.   
יש למנוע מגע של הרעלים בעור על-ידי שימוש באמצעי מגן. ניתז רעל על העור - יש
לרחוץ מיד את המקום שנפגע במים ובסבון ולנגבו היטב.
 
י.   
בכל מקרה שנשפך חומר הדברה על בגדי העבודה של התלמיד יש לאסור את המשך
השימוש בהם ולמסרם לכביסה.
 
יא.   
כל הוצאת רעלים תירשם ביומן, בציון פרטים אלו: שם החומר, תאריך ההוצאה, שם
המקבל, הכמות שנמסרה והכמות שנתקבלה חזרה.
 
יב.   
ציוד המגן והלבוש במכוורת  1.4.5
 
 
הציוד יכלול: מסכות, כפפות, כובעים וסרבלי עבודה (במספר הגדול ב-25 לפחות
ממספר התלמידים המועסקים במכוורת בעת ובעונה אחת) וגומיות שתשמשנה לכיווץ
קצות המכנסיים וקצות השרוולים.
 
א.   
הציוד ייבדק על-ידי המורה או על ידי המדריך לפני מסירתו לתלמידים. ציוד פגום
יורחק מהמכוורת עד לתיקונו.
 
ב.   
התלמידים החדשים והוותיקים יודרכו על-ידי המורה או על המדריך בשימוש נכון
בציוד ובלבוש ובשמירתם.
 
ג.   
לא תורשה עבודה במכוורת בסנדלים או בנעליים חצאיות, אלא בנעלי עבודה גבוהות או
במגפיים.
 
ד.   
בגדי העבודה יהיו רפויים, השרוולים ארוכים ורכוסים, והראש יכוסה בכובע או
במטפחת.
 
ה.   
בחדר לימוד שיש בו כוורת זכוכית יימצא דרך קבע מנדף במצב תקין וכשיר, להפעלה
מיידית במקרה של התפרצות דבורים.
 
ו.   
הוראות בריאות ועזרה-ראשונה  1.4.6
 
 
במכוורת או בחדר הלימוד שבו יש כוורת זכוכית יימצא דרך קבע תיק או ארגז עם
ציוד שמיש לעזרה-ראשונה, שיוכן על-ידי האחות ויכלול פריטים רפואיים שבסמכות
המורה ומדריך הענף לתת בשעת הצורך, עד להבאת הנפגע למרפאה או לבית-חולים.
 
א.   
הפריטים בציוד העזרה הראשונה וכן מהותם ומטרתם יסומנו על-ידי הרופא או האחות
על-גבי אריזתם.
 
ב.   
המורה או מדריך הענף ידאגו למלא את החסר בציוד ולוודא את תקינותו.  ג.   
בכל יציאה לשטח יש לקחת ציוד עזרה-ראשונה שיימצא בהשגחת המורה או מדריך
הענף.
 
ד.   
בכל זמן העבודה במכוורת יש להבטיח אספקה חופשית של מי שתייה.
 
ה.   
תלמיד בעל רגישות אלרגית לעקיצות דבורים לא יעבוד במכוורת.  ו.   
יש לדרוש אישור בכתב מהורי התלמיד המועמד לעבוד במכוורת במסגרת הכשרתו
המקצועית שהתלמיד לא סבל מרגישות אלרגית לעקיצות בכלל ולעקיצות דבורים בפרט
- אם נתונים אלה אינם רשומים בטופס הרפואי של התלמיד שברשות מרפאת המוסד.
 
ז.   
תלמיד המגלה בתקופת הכשרתו המקצועית במכוורת רגישות אלרגית לעקיצות דבורים,
וברצונו להמשיך ולהשתלם בענף זה, לא יורשה להמשיך בעבודה במכוורת אלא
באישור מרופא אלרגולוג, שיימסר להנהלת המוסד, ובאמצעות לצוות הרפואי ולידיעת
מדריך הענף.
 
ח.   
תלמיד שנעקץ ומגלה אבדן הכרה או קשיי נשימה יועבר במהירות, במצב שכיבה,
לקבלת טיפול ועזרה-ראשונה במרפאת המוסד החינוכי או במרפאה אזורית או
בבית-החולים הקרוב.
 
ט.   
תלמיד שנפגע מחומרי הדברה, יש להביאו מיד למרפאת המוסד החינוכי או למרפאה
האזורית או לבית-החולים הקרוב, בצירוף פרטים מלאים על החומר, על מהותו ועל
שימושו, וכן בצירוף הוראות היצרן, כללי עזרה-ראשונה וכו', הרשומים על האריזה של
חומר ההדברה (רצוי להביא עם התלמיד הנפגע את אריזת החומר שהוא נפגע ממנו).
 
י.   
תלמיד שנפגע ונשלח לטיפול מחוץ למוסד החינוך ילווה על-ידי מדריכו או על-ידי מבוגר
אחר במוסד, בין אם הוא פונה למרפאה ובין אם הוא פונה לבית-חולים.
 
יא.   
רופאים ואחיות העובדים בבתי-ספר חקלאיים, במשרה מלאה או חלקית, צריכים
להיות בעלי ידיעה רחבה במתן טיפול עזרה ראשונה לעקיצות ולתופעות אלרגיות,
לתופעות טוקסולוגיות של היפגעות מחומרי הדברה וחומרים רגילים, להתחשמלות
ולכוויות.
 
יב.   
מכונות וכלי-עבודה  1.4.7
 
 
כל מכונה המופעלת בחשמל או בבנזין תופעל רק בנוכחות מורה או מדריך.  א.   
הפעלת מכונה תותר רק לאחר שהמורה או המדריך יוודא שכל החלקים הנעים -
  צירים, תמסורת, גלגלים, שרשרות ורצועות - מכוסים בכיסוי מגן.
ב.   
תלמיד, מורה או מדריך הניגש לעבוד במכונה חייב להיות לבוש בלבוש מסודר -
שרוולים מופשלים או רכוסים, כיסוי שערות הראש בכובע או במטפחת - וללא חלקי
לבוש "מתנופפים", העלולים להיתפס בחלקי המכונה הנעים.
 
ג.   
התוף של מכונת הרדייה חייב להיות בעל מכסה עם סגר ביטחון.  ד.   
אין לפתוח את המכסה לפני שהמכונה דוממת לחלוטין.  ה.   
הכלים החשמליים יעמדו בדרישות התקן הישראלי וחוק החשמל.  ו.   
ציוד הרמה המשמש לנדידה, כגון כננות יד, ייבדק על-ידי בודק מוסמך פעם בשנה.
 
ז.   
 
מערכת החשמל  1.4.8
 
 
מערכת החשמל, חיבורים למיניהם ושינויים במערכת החשמל יותקנו רק על-ידי
חשמלאי מוסמך.
 
א.   
גופי התאורה, המפסקים וחיבורי הכוח (שקעים) יהיו מטיפוס משוריין.  ב.   
חיבורי מנועים חשמליים אל ההתקנים הקבועים יהיו בצנרת משוריינת, ויכללו מפסקי
זרם שיותקנו ככל האפשר בקרבת ההתקן, במקום בולט לעין, ויסומנו בצורה ברורה.
 
ג.   
מנועים והתקנים חשמליים יהיו מוארקים בהתאם לדרישות חוק החשמל.  ד.   
כלי חשמל ניידים יהיו בעלי הארקה טובה או בעלי בידוד כפול.  ה.   
כלים או התקנים בעלי גופי חימום יצוידו במנורת התראה המציינת את פעולתו התקינה
של הכלי.
 
ו.   
יש להתקין במכוורת ממסר זרם פחת בכניסת הרשת למבנה, למניעת סכנת התחשמלות.
ז.   
מפסקים ראשיים יותקנו במקום נוח לגישה; יש לנתקם עם עזיבת בניין המכוורת.  ח.   
נורת אזהרה אדומה תותקן במקום בולט בכניסה לבניין המכוורת, שתדלק בזמן
שהמפסק הראשי במצב מחובר. יש לבדוק את תקינות הנורה מדי יום. השארת מקור
  ההזנה (המפסק הראשי) מחובר עלולה לגרום לשרפה.
ט.   
פעם בחודש תיבדק תקינות המערכת החשמלית על-ידי חשמלאי מוסמך.
 
י.   
 
מניעת שרפות וציוד לכיבוי-אש  1.4.9
 
 
השטח סביב המכוורת ינוקה מעשבים ומקוצים יבשים, כדי למנוע שרפות. יש לרסס
את העשבים מדי שנה, עם הנביטה.
 
א.   
מותר להבעיר אש רחוק ככל האפשר מהמכוורת, בשטח נקי מחומרים דליקים (בזמן
שאין רוח חזקה וביום שאינו שרבי).
 
ב.   
לאחר השימוש במדפים יש לרוקן אותם לחלוטין משאריות של חומר דליק. את
השאריות הדולקות יש לכבות בחול או במים.
 
ג.   
יש לוודא שליד המכוורת יימצאו חבית מים או בור לכיבוי חומר דליק הנותר במדפים.
ד.   
ליד המכוורת תמוקם עמדת כיבוי-אש, ובה -
1) מטפי-כיבוי;
2) 2 מחבטים;
3) 2 ווי הריסה;
4) דליי חול.
 
ה.   
במידת האפשר יש להתקין ברז-כיבוי וזרנוק רב-שימושי. רצוי להתייעץ עם תחנת מכבי
האש הקרובה על מיקום עמדת כיבוי האש ועל תכולתה.
 
ו.   
תקינות עמדות כיבוי-אש ותכולתן תיבדקנה פעם בשנה, רצוי בתחילת שנת-הלימודים.
מועד הבדיקה יירשם על טופס שיוצמד למטפי הכיבוי.
 
ז.   
לפני עבודה באש פתוחה על-ידי התלמידים הם יודרכו על-ידי המורה או המדריך
בנושאים האלה:
1) כללי מניעת שרפות וכיבוי-אש
2) כיבוי-אש באדם שבגדיו נשרפים
3) טיפול בכוויות.
 
ח.   
עבודה באש פתוחה תבוצע רק בהשגחת מורה או מדריך.
 
ט.   
לוח לביקורת תקופתית של תקינות הציוד לעזרה-ראשונה ואמצעי המגן
 
י.   
 
ביקורת
שנתית
 
שליש ג'
שליש
ב'
 
שליש
א'
 
הפריט 
   +  +  +  בגדי המגן 
   +  +  +  מסווה המגן 
   +  +  +  הכפפות והמגפיים 
         המסכה לנשימה 
   +  +  +  עם מסנן 
   +  +  +  כלי העבודה 
   +  +  +  הציוד לעזרה- ראשונה 
   +  +  +  הארון לחומרים רעילים 
+        הציוד לכיבוי אש 
+        ציוד ההרמה 
+        הציוד החשמלי
(שקעים, תקעים, כבלים)
 
+        קולט האוויר 
+        קולט הקיטור 
+        דודי הקיטור 
 
עבודה בחממה  1.5
מאווררים  1.5.1
 
 
המאוורר צריך להיות מצויד במגנים מצדו החיצוני (להבי המדחף) ומצדו הפנימי
(רצועה וגלגלים).
 
א.   
המגן צריך למנוע לחלוטין אפשרות נגיעה בלהבים או ברצועה ובגלגלים המניעים.  ב.   
אפשר לשפר את המגנים על-ידי ציפוף רשתות המגן או על-ידי הרחקתם מנקודות
הסכנה. כן אפשר לשפר את המגן הפנימי על-ידי הצמדת רשת צפופה לרשת המקורית,
מול הרצועות והגלגלים.
 
ג.   
חשיבותו של גידור בטוח במקומות אלה רבה במיוחד, כיוון שהפעלת המאוררים היא
אוטומטית.
 
ד.   
יש להתקין שילוט אזהרה ליד המאווררים: "מופעלים אוטומטית".  ה.   
מכל דישון מרכזי  1.5.2
 
 
בצינור המים הנכנס למכל הדשן יש להתקין 2 שסתומים אל-חוזרים (בטור) סמוך
לנקודת הכניסה של הצינור למכל של מתקן הריסוס המרכזי (לעתים משולב עם מכל
דישון).
 
א.   
יש להפריד בין מכל הריסוס לרשת המים.  ב.   
המים יוכנסו למכל מלמעלה (דרך הפתח העליון של המכל), בנפילה חופשית.  ג.   
חלקים נעים של המתקן (רצועות וגלגלים להנעת המשאבה, מערבל וכד') יש לגדר
במגנים מתאימים.
 
ד.   
משאבות מים
במשאבות מים שהמצמד גלוי בהן יש להתקין מגן קבוע (בדרך כלל בצורת אומגה - ).
 
1.5.3
 
 
חדר מיון ואריזה  1.5.4
 
 
יש למנוע, עד כמה שאפשר, הצטברות מים על רצפת חדר המיון. האמצעי המקובל הוא
בניית הרצפה בשיפוע קל ותעלות ניקוז בקצה החדר שהשיפוע נוטה אליו.
 
א.   
רצוי להתקין דרגשי עץ העשויים שלבים שלבים או אף רצפת עץ.  ב.   
רצוי לאפשר לעובדים במיון ובאריזה לעשות את עבודתם בישיבה. לשם כך יש לספק
להם כיסאות נוחים, בעלי משענות, הניתנים לצידוד ולהגבהה.
 
ג.   
למניעת דקירות מקוצי הוורדים יש להצטייד בכפפות עור מיוחדות.  ד.   
אין להשאיר את מכשירי החיתוך (להשוואת אורך הפרחים) במצב מורם.  ה.   
יש לדאוג לתאורה נאותה בחדר המיון.  ו.   
איוד החממות  1.5.5
 
 
רצוי להשתמש במאיידים בעלי גוף חיצוני מחומר פלסטי, למניעת התחשמלות.
כשמשתמשים במאיידים כאלה יש להקפיד ולבדוק את מיקום גוף החימום כלפי
המעטה החיצוני.
 
א.   
כשהמאיידים עשויים מתכת, יש לבדוק מדי פעם את תקינות ההארקה החשמלית
שלהם.  
ב.   
למניעת התחשמלות בחממה, ובכלל זה המאיידים, יש להתקין מפסקי מגן לזרם פחת.  ג.   
את המאיידים יש לתלות מעל הערוגות, ולא מעל השבילים.  ד.   
לאחר איוד או ריסוס בחומרי הדברה יש להקפיד על אוורור נאות לפני הכניסה
לחממות על פי הוראות התווית, אם על-ידי שהייה של כמה שעות מגמר האיוד עד
לכניסה או על-ידי הפעלת המאווררים למשך כמה דקות לפני הכניסה.
 
ה.   
פריסת יריעות פוליאתילן על גג החממה  1.5.6
 
 
העגלה המשמשת לפריסה על הגג תצויד במעקים (בין אם היא חד-שיפועית או
דו-שיפועית).
 
א.   
יש לבדוק אם משטחי גג החממה המשמשים כפסים לעגלה עשויים לעצור את גלגלי
העגלה מליפול (על-ידי עצם המבנה שלהם). אם אין הדבר כך, יש להוסיף לקצות
הקורות גובלים מיוחדים למטרה זו.
 
ב.   
העברת העגלה מגג אחד לגג אחר תיעשה בעזרת כלי הרמה (כננת יד וכד') שיש לבדקם
על-ידי בודק מוסמך פעם ב-14 חודש.
 
ג.   
לעתים מתהווה צורך ללכת על קורות הגג. למניעת סכנת נפילה מוצע להתקין בקצות
החממה עמודים שיבלטו לגובה  1/2 3‎-2 מ' מעל מפלס גג החממה, וביניהם כבל מתכת
מתוח שהעובדים ייקשרו אליו באמצעות חגורות הצלה.
 
ד.   
יש להקפיד שהסולמות שמשתמשים בהם בחממה יהיו בנויים כהלכה.  ה.   
לא יישלחו תלמידים לעבודה על גגות החממות.  ו.   
יש להשתמש בלוחות זחילה או דריכה על פי הדרישות שבחוק.
 
ז.   
 
עבודה ברפת
 
1.6
הוראות כלליות  1.6.1 
התלמידים הבאים לעבודה ברפת יודרכו על ידי מרכז הענף בסיכונים הטמונים
בעבודה עם בעלי חיים אלה ובדרכים להימנע מהיפגעות מהם.
 
א.   
הרפת תצויד במקלחות חמות ובחדרי הלבשה מתאימים; יש לחייב תלמידים להתקלח
ולהחליף בגדים מיד לאחר העבודה.
 
ב.   
ברפת יימצאו ארגז וחומרי עזרה ראשונה, והעובדים האחראים יוכשרו להגשת עזרה
ראשונה בסיסית.
 
ג.   
כלי עבודה, קלשונים, אתים וכד' יונחו במקום מסודר, מיוחד למטרה זו.  ד.   
מתקנים לחשמול גדרות (באזורי רעייה) ייבדקו על ידי חשמלאי מוסמך לפני הכנסתם
לשימוש וכן פעם בכמה חודשים.
 
ה.   
העבודה ברפת ובצאן מחייבת נעילת נעלי עבודה או מגפיים.  ו.   
מכון חליבה  1.6.2
 
 
כללי
במכון החליבה העובד עובד בצמידות לרגלי הפרה, ונוצרת קרבה מסוכנת המובילה
לפציעות ולתאונות רבות. משקלה, גודלה וכוחה של הפרה מחמירים את הסיכון. לכן
יש לנקוט אמצעי זהירות אלה:  
א.   
בחליבה יש להיזהר מהפרעות הפרה, (מגע יד מונע הפתעה). בהרכבת הגביעים יש
להרחיק את הראש ככל האפשר.
 
1)   
פרות בחליבה ראשונה עלולות להגיב באופן חריף לחליבה, ולכן רצוי לשתף שני
חולבים בחליבת "מבכירה".
 
2)   
החליבה היא פעולה שיש לבצע בזמן קצר, ועל כן יש לדאוג לתחזוקה מעולה של
ציוד החליבה למניעת תקלות.
 
3)   
בעת החליבה יש להשתמש ביד אחת בולמת בין הרגל לבין העטין וביד השנייה
לעבודה עם גביעי החליבה.
 
4)   
אפשר להשתמש במכשיר מונע בעיטות בעת הצורך.  5)   
מומלץ להרחיק מהעדר בועטות כרוניות.
 
6)   
ציוד החליבה  ב.   
יש לתחזק את ציוד החליבה באופן סדיר. בעת הטיפול בתקלות חשוב לפעול על פי
כללי הבטיחות. יש להשתמש בסולמות לפי הצורך או להקים רמפות שישמשו
משטח עבודה נוח ובטיחותי.
 
1)   
במכון החליבה יש צירוף של מים וחשמל, ועל כן יש להתקין מפסק פחת
ולהשתמש באבזרי חשמל מוגני מים.
 
2)   
מכונות החליבה והמדחסים  ג.   
יש לבדוק את המדחסים בדיקה תקופתית על פי החוק.  1)   
יש לבודד מדחסים ומכונות ואקום ולהגן על הרפתנים ועל אנשים אחרים ממגע
אקראי אתם. חדר המכונות צריך להיות מאוורר, נקי ונעול.
 
2)   
רצועות הנעה וגלגלים יגודרו באופן בטיחותי על ידי מגנים מתאימים.  3)   
מצמדי מנועים ומשאבות למים ולחלב יגודרו באופן בטיחותי; כן יש לגדר מצמדים
וחלקי הנעה של הבוחשים למים בלבד.
 
4)   
מכל החלב  ד.   
מכל החלב מתנקה על ידי מערכת שטיפה אוטומטית; יש לשמור על תקינותה, ועל
ניקיונה ויש לעשות הכול כדי להימנע מהצורך להיכנס למכל החלב: אפשר
להשתמש במברשות ארוכות או במתקן מיוחד.
 
1)   
אם החליט מרכז הרפת שיש להכניס למכל, יש לנקוט את אמצעי הזהירות
הנדרשים בחוק.
 
2)   
כניסה למכל החלב היא כניסה ל"מקום מוקף"; יש להקפיד אפוא על אמצעי
זהירות אלו:
א)לא ייכנס תלמיד למכל החלב.
 
3)   
ב)המתג הבוחש של כל מכל יצויד במנעול תלייה; לפני הכניסה יינעל המתג במצב
הפסקה.
 
 
ג)יש ליידע עובד אחר על הימצאות אדם במכל.   
ד)יש להתקין סולם תקני או מדרגות עם מעקה לטיפוס על המכל מבחוץ.   
ה)יש להשתמש בסולם חבלים תקני לכניסה לתוך המכל.
 
 
חומרי ניקוי וחיטוי  1.6.3
 
 
יש לאחסן את החומרים על פי כללי הטיפול בחומרים מסוכנים: במקום סגור ובאופן
מרוכז; המכלים יהיו מסומנים ותקניים, ויש לשלט את הארון/דלת חדר החומרים על פי
החוק, בשלטי אזהרה תקניים.
 
א.   
אין להשאיר חומרים בהישג ידם של גורמים בלתי מורשים, ויש להשתמש בהם רק על
פי הוראות היצרן.
 
ב.   
יש להשתמש בכפפות, בציוד מגן, במשקפי מגן ובסינר בעת הטיפול בחומרים אלו.  ג.   
סככות הרביצה  1.6.4
 
 
חשוב להתקין מעברי אדם בסככות לצורך מיגון ומילוט, בעת סכנה; רצוי ליצור
תוספות של משטחי בטון למניעת החלקה ובמיוחד באזורי השקתות שקיימת בהם סכנת
החלקה ונפילה.
 
א.   
במדרכי זבל גם פרות מחליקות ונופלות, ועל כן יש לשמור על חצרות יבשות ככל
האפשר.
 
ב.   
לוחות החשמל וכבלי החשמל בסככות הרביצה צריכים להיות אטומים ומוגנים ממים.  ג.   
המאווררים בסככות הרביצה צריכים להיות מוגנים מכל הצדדים ותלויים במקום
גבוה ככל האפשר; יש להיזהר בעמידה בין שתי פרות.
 
ד.   
תלמידים לא יבצעו טיפולים רפואיים לפרות ולא יאלפו אותן.  ה.   
בורות זבל ובורות נוזלים  1.6.5
 
 
בורות זבל הם מקומות מסוכנים, וקיימת בהם סכנת נפילה וטביעה.  א.   
יש לגדר את בורות הזבל ולשלטם בשילוט אזהרה; לעתים שכבתם העליונה מתייבשת
ויוצרת הטעיה.
 
ב.   
יש למנוע הגעת אנשים לשטחי הרפת באופן בלתי מבוקר כדי למנוע סיכון.  ג.   
מחלות משותפות לבני אדם ולבעלי חיים  1.6.6
 
 
מחלות אלה עלולות להיות קטלניות לאדם ולחיה. ההדבקה יכולה להיעשות דרך
מערכת הנשימה וההפרשה (צואה, ריר המופרש מהפה), על ידי שתיית חלב לא מפוסטר
ועוד.
 
א.   
כדי להימנע ממחלות אלה יש לנקוט את האמצעים האלה:  ב.   
יש לקבל חיסונים בהתאם להמלצות משרד הבריאות.  1)   
יש לנעול מגפיים באזור העבודה ולצמצם מגע מיותר עם בעלי החיים ללא אמצעי
מיגון.
 
2)   
יש למנוע גידול ושוטטות של כלבים ברפת.  3)   
אין לאכול באזור העבודה.  4)   
יש לדאוג לפיקוח וטרינרי צמוד ומוסמך על הרפת.  5)   
מרכזי מזון ומכלי תערובת  1.6.7
 
 
מכלי תערובת  א.   
יש לבנות את מכלי התערובת על פי תכנית הנדסית. אפשר להעמיד את המכלים
זה ליד זה. יש להעדיף מכלים הבנויים על מסגרת, כדי שאפשר יהיה להגן עליהם
באמצעות מתקן בטון.
 
1)   
חובה להגן על רגלי המכלים באופן שכלי רכב לא יפגעו בהם.  2)   
הפתח הקדמי של המכל צריך להיות בגובה 3‎-2 מ' מעל הרגליים.  3)   
מכל שנפגע יש לתכננו מחדש ולחזקו בהתאם.  4)   
אסור לתלמידים להיכנס למכלי התערובת, בגלל איסור הכניסה ל"מקום מוקף".  5)   
בור תחמיץ
בתהליך הידוק התחמיץ יש חשש שהטרקטור ילחץ על הקיר ויגרום להתמוטטות;
כאשר יש סימני תזוזה של הקירות יש לחזקם על פי הוראות מהנדס.
 
ב.   
מתבנים  ג.   
חשוב להקפיד שרצפת המתבן תהיה ישרה (עדיף מבטון) ושסידור ה"בלות"
במתבן ייעשה בנוכחות מבוגר.
 
1)   
יש להקפיד שסביבת המתבן תהיה נקייה מעשבים.  2)   
קיימת סכנת נפילה ממשטחים לחומרים לחים ומלגונות להחמצת פרי הדר, ולכן
יש לגדרם ולשלטם בשלטי אזהרה.
 
3)   
יש להדביר מכרסמים בהתאם להמלצות השירותים הווטרינריים במשרד
החקלאות.
 
4)   
מערבלות  ד.   
אסור להפעיל מערבלת כשמישהו או משהו נמצא בתוכה, ויש לוודא זאת לפני
תחילת העבודה.
 
1)   
יש להגן על מעביר הכוח ועל גלגלי הרצועות.  2)   
כאשר יש חסימה חובה לדומם את המנוע ולהמתין עד לעצירה מוחלטת של
התנועה השיורית, ורק אז לטפל בה.
 
3)   
כורה תחמיץ
הכורה הוא אוסף של סכינים חדים שאינם מכוסים. יש למנוע מאנשים להיות בקרבתו
הן בשעת פעולה והן כאשר הוא מושבת.
 
ה.   
עבודה עם שופל טרקטור בעל מעמיס קדמי תיעשה בליווי ובפיקוח של מרכז ענף.
 
ו.   
 
עבודה בלול  1.7
הוראות כלליות  1.7.1
 
 
בלול שהותקן בו מאביס אוטומטי יש להוסיף מפסק חשמלי למאביס גם בצד הלול
המרוחק מהמאביס.
 
א.   
יש להקפיד שהמגנים המקוריים של מערכת ההאבסה, שסופקו על-ידי היצרן, יישמרו
במקומם ויוחזרו למקומם לאחר הסרתם.
 
ב.   
אין לטפל במאביס (מתיחה, שחרור סתימות וכד') בלי לנתק את זרם החשמל ולנעול את
המתג בעזרת מנעול תלייה.
 
ג.   
בלול שמצוי בו אליוטור חלזוני להעברת תערובת יש לגדר באופן בטיחותי את הרצועות
ואת הגלגלים המניעים את האליוטור וכן את פתח ההזנה של כלי זה.
 
ד.   
בלוח שהותקנה בו מערכת אוורור מאולץ יש להקפיד על גידורם של להבי המאווררים,
הרצועות והגלגלים המניעים את המדחף, באופן שלא יתאפשר מגע אצבעות בנקודות
המסוכנות.
 
ה.   
פגרי עופות רצוי להשמיד באמצעות בור-רקב; יש להציב מסביבו עמודי הגנה ולהקפיד
על כיסוי יציב לפי הבור. אם משמידים את פגרי העופות בשרפה, יש להקפיד על
הכללים האלה:
 
ו.   
השרפה תהיה אך ורק במשרפה שנבנתה במיוחד לשם כך על-ידי יצרן משרפות
מוכר.
 
1)   
רצויה משרפה בעלת הצתה חשמלית אוטומטית.  2)   
מכל הדלק יוצב במרחק של 2 מ', לפחות, מהמשרפה עצמה.  3)   
יש לאסור שפיכת דלק למשרפה בכל צורה ובכל זמן, פרט לשיטה שקבע היצרן,
באמצעות ערכת הזנת הדלק.
 
4)   
חומרי הדברה וקוטלי עשבים הנמצאים בלול יוחזקו בארון הדברה מיוחד ממתכת,
נעול ומצויד בשלט אזהרה. מפתח הארון יוחזק בידי אדם מבוגר (לא תלמיד).
 
ז.   
חיטוי בעזרת להביור ייעשה בידי אדם מבוגר.  ח.   
בבתי אימון המחוממים על-ידי גז תינתן תשומת-לב למילוי הוראות ספק הגז. במקרה
של דליפה, תקלה או כוונה להכניס שינוי ברשת הגז, יש להזמין את שירות הספק.
 
ט.   
עבודה והליכה על גג לוח העשוי לוחות אסבסט תבוצענה אך ורק על לוחות זחילה
עשויים במיוחד למטרה זו, כמפורט ב"תקנות בתי חרושת (עבודות בנייה),
תשט"ו-1955: "70. נעשית עבודה על גג ... אסבסט צמנט... או בקשר לגג כאמור,
יותקנו סולמות או לוחות זחילה מתאימים למנוע דריכת אדם על החומר השביר."
 
י.   
יציבותן וחיזוקן של סוללות עופות ייבדקו ויתוקנו, במידת הצורך, עם גמר הגידול
ולפני הכנסת גידול חדש.
 
יא.   
עובדי הלול ינעלו נעליים גבוהות, מחשש הכשת נחשים.  יב.   
תלמידים אלרגיים לאבק לא יועסקו בענף.  יג.   
יש להקפיד על מדידת ריכוז האמוניה באוויר (בלול סגור) ולוודא שהריכוזים לא יעברו
את הנורמה המותרת.
 
יד.   
חיטוי בלול נעשה בדרך כלל על ידי חומרי חיטוי. חשוב לדאוג לאוורור לאחר החיטוי.  טו.   
מכל הסילו  1.7.2
 
 
יש להקפיד על סולם תקין. חובה להתקין מעקה בטיחות סביב גג המכל, ועדיף להימנע
מכניסה למכל (הכניסה למכל היא כניסה ל"מקום מוקף").
 
א.   
טיפול או תיקון הנעשים באמצעות אש מחייבים תנאים מיוחדים והליכים למניעת
סכנת התפוצצות.
 
ב.   
 
עבודה בדיר הצאן
 
1.8
יש לפעול על פי הוראות הבטיחות בענף הרפת המפורטות בחוזר זה,
בתוספת
להוראות המפורטות להלן.
 
הוראות כלליות  1.8.1
 
 
יש להקפיד על ניקיון ועל סדר בחדרי העזר של הדיר: המחסן, המשרד, השירותים
וכד'. כן יש להשתדל שחדרים אלה יתאימו לתפקידם מבחינת גודלם.
 
א.   
בדירים שבהם "בור מחלוב" בעל כיסוי מתרומם יש להקפיד על ההוראות האלה:  ב.   
כננות ההרמה של מכסה הבור תיבדקנה על ידי בודק מוסמך כחוק.  1)   
המשקולות הנגדיות תיקבענה בתוך מסלול סגור או מוגן (צינור עב-קוטר או מוגן).
2)   
בכננת ייקבע התקן "לשוניות ביטחון", שימנע ירידה חופשית של המכסה.  3)   
לאחר גמר החליבה והניקוי יכוסה הבור במכסה.  4)   
תרופות וטרינריות, חומרי חיטוי וכד' יוחזקו בארון מתכת סגור.  ג.   
העובדים בדיר יחוסנו נגד טטנוס.  ד.   
עבודות טילוף וגז תתבצענה על ידי שני תלמידים לפחות בנוכחות מרכז הדיר; אין
להרים את הכבשה לצורך ביצוע עבודה.
 
ה.   
העובדים בטילוף ובגז ישתמשו בכפפות גומי בעת ביצוע הפעולה.  ו.   
אילי ההרבעה של העדר יוחזקו במקום נעול, בעל גדרות גבוהות וחזקות, שתמנענה
גישה חופשית אל האילים.
 
ז.   
מרעה  1.8.2
 
 
יש לקבוע (בכתב) נוהל קבוע וברור ליציאה למרעה. הנוהל ייקבע בהתאם למיקום
המוסד החינוכי ובהתחשב בבעיות האופייניות לו: בעיות ביטחוניות, חציית כבישים,
עזרה-ראשונה, הקשר עם בית-הספר, מרחק וכד'.
 
א.   
היציאה למרעה תיעשה באחריותו ובשיתופו של תלמיד מבוגר
ומנוסה - אם לא של עובד מבוגר. יש לצייד את הרועה בתרמיל עזרה-ראשונה ובמכשיר
קשר.
 
ב.   
בשטחי מרעה שאין בהם מי שתייה יצויד הרועה במי שתייה.  ג.   
יציאה למרעה מחייבת הקפדה על לבוש מתאים לעונת השנה.  ד.   
היוצאים למרעה יוזהרו ויודרכו בעניין חפצים חשודים.  ה.   
לא יצא תלמיד בודד למרעה.
 
ו.   
   
הפעלת אורוות סוסים בכפרי נוער  1.9
האורווה  1.9.1
 
 
הקמת אורווה מחייבת קבלת אישור מקצועי ובטיחותי מהגורמים הממונים במינהל
לחינוך התיישבותי.
 
א.   
האורווה צריכה להיות מרווחת ומאווררת, והמעברים בה חופשיים וללא מכשולים.  ב.   
יש לבנות את עמדת הסוסים באופן שהמטפל יוכל לנוע לפני ראשי הסוסים.  ג.   
בפתח האורווה יוצב שילוט המתריע על הסכנות ועל האיסורים באורווה.  ד.   
מערכת החשמל תהיה תקנית ובעלת הארקה וממסר לזרם דלף (ממסר פחת). מערכת
החשמל תותקן על ידי חשמלאי מוסמך ותיבדק על ידי חשמלאי בודק לפחות פעם
בשנה, ויתקבל על כך אישור בכתב.
 
ה.   
באורווה תותקן דלת יציאת חירום מהצד הנגדי של הדלת הראשית. יציאת החירום
תהיה בגודל שיאפשר מעבר של סוס דרכה.
 
ו.   
באורווה תותקן תאורת חירום בכניסה וביציאת החירום.  ז.   
ליד האוורווה יימצאו שירותים וכיור עם מים זורמים.
 
ח.   
ליד האורווה יימצא חדר המתנה או מבנה מקורה עבור התלמידים.  ט.   
מתקן/מבנה אחסון הקש יהיה במרחק של כ-50 מ' מהאורווה.  י.   
   
בטיחות אש באורווה  1.9.2 
יש להציב עמדת כיבוי אש בכניסה לאורווה. העמדה תכלול -  א.   
מטפה אבקה לכיבוי אש, 6 ק"ג  1)   
ברז כיבוי אש "2 עם חיבור שטוצר תקני;  2)   
גלגלון כיבוי אש ";  3)   
2 זרנוקים בקוטר "2;  4)   
מזנק אחד של "2.  5)   
בכל מקרה יש להתייעץ עם שירותי הכבאות.  ב.   
אסור בהחלט לעשן באורווה. יש לתלות בתוך האורווה ומחוצה לה שלטים המזהירים
מפני סכנת אש ועל איסור עישון.
 
ג.   
אסור להשתמש באורווה באמצעים ובמכשירים עם אש גלויה (עבודות ריתוך, תנורי
חימום וכד'). כל עבודה עם אש גלויה/ריתוך תחייב קבלת אישור מראש ובכתב ממרכז
הענף.
 
ד.   
אין להחזיק באורווה כמות חציר וקש מעבר למנה היומית. שאר החציר והקש יאוחסנו
במתקן הקש שנבנה לשם כך.
 
ה.   
השטח סביב האורווה יהיה נקי מקוצים ומעשבים שוטים מחשש לשרפה.  ו.   
בכניסה לאורווה יירשם בצורה בולטת מספר טלפון של תחנת הכיבוי הקרובה, מיקום
הטלפון הקרוב שאפשר להתקשר ממנו וכן שם המחזיק במפתחות האורווה.
 
ז.   
בתחילת שנת הלימודים תינתן הדרכה לתלמידים העובדים באורווה בנושא כיבוי אש,
פעולות בשעת חירום וקריאה לעזרה. יש לחזור על פעולות ההדרכה ולתרגל את
התלמידים פעמיים במשך שנת הלימודים.
 
ח.   
הסוסים ושירותים וטרינריים  1.9.3
 
 
באורווה יוחזקו אך ורק סוסים שקטים ומאולפים.  א.   
הסוסים יבוטחו בביטוח צד שלישי ובביטוחים מתאימים לפעילויות שונות כגון שיעורי
  רכיבה, תחרויות וכדו'.
ב.   
האורווה תהיה תחת פיקוח וטרינרי, ואישור על כשירותה יהיה ברשות מנהל האורווה.
ג.   
פעם בשנה יש לחסן את הסוסים נגד כלבת.  ד.   
בכל חשד של מחלות מידבקות אצל הסוסים יש לפנות ללשכה הווטרינרית האזורית
באמצעות הרופא הווטרינרי.
 
ה.   
יש לפתוח כרטיס מעקב בריאותי לכל סוס.  ו.   
בכל מקרה של נשיכת תלמיד/אדם על ידי סוס על הנשוך לפנות מיד ללשכת הבריאות
המחוזית.
 
ז.   
תרופות וטיפול רפואי יינתנו לסוס, בהתאם להוראות הווטרינר, אך ורק על ידי מבוגר
(מעל גיל 21).
 
ח.   
תרופות לסוסים ותכשירי הדברה יוחזקו בארון סגור ונעול, ומפתחות הארון יימצאו
בידי מרכז האורווה או מבוגר אחר שמונה על ידו.
 
ט.   
רתמות, אוכפים, קסדות ולבוש  1.9.4
 
 
הרתמות והאוכפים חייבים להיות מתאימים לגודל הסוס, לא בלויים ומתוחזקים
היטב.
 
א.   
לפני תחילת העבודה או הרכיבה יש לבדוק אם הרתמות והאוכפים הורכבו כהלכה
ואינם לוחצים על הסוס או רפויים מדיי.
 
ב.   
קסדות המגן תעמודנה בדרישות תקן מוכרות (B.S.I. 4472). מומלץ השימוש בקסדות
מגן עם תו תקן בריטי (B.S.I. 6473).  
ג.   
אין לעלות על סוס הרכיבה ללא קסדת מגן מותאמת וקשורה היטב.  ד.   
הרכיבה תתבצע בנעליים סגורות.  ה.   
אין להשתמש בציוד פגום ואין לתקנו בתיקון לא מקצועי.  ו.   
בכל אורווה יהיה מתקן (רמפה) אשר יאפשר עלייה על גב הסוס.  ז.   
מרכז הענף ומדריך רכיבה  1.9.5
 
 
לתפקיד מנהל האורווה (מרכז הענף) יתמנה עובד שבידו תעודת הסמכה כמדריך
רכיבה מטעם בית הספר למאמנים במכון וינגייט ובעל ניסיון מוכח של שנתיים לפחות
בהדרכת רכיבה וכן בעל כתב מינוי מאת מנהל מוסד החינוך ובעל הכשרה של מגיש
עזרה ראשונה.
 
א.   
למדריך רכיבה יתמנה עובד שסיים בהצלחה קורס מדריכי רכיבה ובידו תעודת
הסמכה מטעם בית הספר למאמנים במכון וינגייט.
 
ב.   
אחריות והתנהגות באורווה  1.9.6
 
 
כל פעולה המתבצעת על ידי תלמידים באורווה חייבת להיות מבוקרת (פיזית) על ידי
כוח אדם מבוגר ומיומן (מעל גיל 21).
 
א.   
בעת היעדרות מרכז הענף לא תתקיים פעילות כלשהי בענף, למעט הזנה על ידי ממלא
מקום מבוגר.
 
ב.   
אין להיכנס לאורווה ללא רשות האחראי במקום.  ג.   
יש להקפיד לסגור את השערים בכניסה לאורווה ולתאים וביציאה מהם.  ד.   
אין להתקרב אל הסוס מאחור ואין לגעת ברגליו האחוריות.  ה.   
לפני הכניסה לתא הסוס יש לנהוג במתינות ובזהירות. יש להימנע מפעולות או מתנועות
שתגרומנה להפחדת הסוס. מומלץ לפנות אל הסוס בדברים מרגיעים לפני הטיפול.
 
ו.   
יש לאסור באיסור חמור הכאת סוסים, הצקה להם והתגרות בהם.  ז.   
אין לגשת אל סוס באופן מפתיע, במיוחד לא מאחור. אין לשכב, לשבת או לכרוע ברך
בקרבת הסוסים.
 
ח.   
יש לנקות את הרצפה ולדאוג שיהיה ניקוז של נוזלים, או שיימצא עליה ריפוד מתאים,
כדי למנוע סכנת החלקה של הסוסים ושל המטפלים.
 
ט.   
בשעת ניקוי האורווה יש להקפיד לא לפגוע בסוס ולדאוג שכלי העבודה יוחזרו למקומם
הקבוע בגמר העבודה.
 
י.   
מדי יום ביומו יש לנקות את השטח הקרוב לאורווה מגללי הסוסים.  יא.   
יש להקפיד לפנות את חוטי הקשירה של חבילות החציר והקש לתוך כלי האחסון
שיועדו לכך.
 
יב.   
יש להימנע מהפעלת ציוד מכני בסביבות הסוסים ללא אישור מרכז הענף.  יג.   
כל העבודות באורווה תבוצענה בנעלי עבודה.  יד.   
יש להקפיד על הולכה נכונה של הסוסים, ובמעברים צרים יעבור קודם הרוכב, שיוליך
את הסוס בעזרת רסן ומושכות.
 
טו.   
הובלת סוסים ברכב תיעשה אך ורק בעגלה המורשית להוביל סוסים.  טז.   
ניקוי הסוס חשוב להבטחת בריאותו; יש להקפיד על כך.
 
יז.   
   
בשעה שמגרדים את הסוס או רוחצים אותו, הסוס חייב להיות קשור, והגישה אליו
תהיה מהצד בלבד, ולא מאחור.  
יח.   
הזנה  1.9.7
 
 
יש להאכיל את הסוס בזמנים קבועים, במזון מתאים ובכמויות מתאימות.  א.   
אין להוציא סוס לעבודה ולרכיבה לפני שנותנים לו אוכל ומים.  ב.   
בתום יום העבודה או בתום הרכיבה יש לקשור את הסוס באופן נאות ולנעול את
האורווה או את התא שהסוס מוחזק בהם.
 
ג.   
יש להקפיד על סגירת תאים, שערים וחצרות.  ד.   
השימוש בסוסי עבודה  1.9.8
 
 
לא יינתן סוס עבודה לתלמיד אלא על ידי מדריך מוסמך ורק לאחר שהתלמיד יוכשר
לעבוד עם סוס עבודה.
 
א.   
אין לרכוב על סוס עבודה הרתום לעגלה או לכל כלי נגרר אחר.  ב.   
בריתום סוס עבודה לעגלה יש לבדוק אם אין קדמת העגלה פוגעת ברגליו האחוריות של
הסוס. יש לתקן את המצב בהתאם לצורך.
 
ג.   
הובלת נוסעים על כרכרה או על עגלה רתומה לסוס תיעשה אך ורק כאשר הנוסעים
יושבים על מושבים נאותים ולאחר בדיקת העגלה והכרכרה על ידי מדריך רכיבה
מוסמך.
 
ד.   
השימוש בסוסי רכיבה  1.9.9
 
 
מדריכי רכיבה יהיו ערים לסכנות ולהפתעות ברכיבה על סוסים, וידרשו משמעת
קפדנית מהתלמידים הרוכבים.
 
א.   
חובת מדריכי הרכיבה לחנך את התלמידים הרוכבים לזהירות ברכיבה. החינוך לנושא
יתבצע לפני הרכיבה, בשעת הרכיבה ואחריה.
 
ב.   
רכיבה במגרש אימונים  1.9.10
 
מגרש אימונים יהיה בגודל X2040 מ' לפחות, תחום בגדר עמידה בפני הסוסים, ובה שער
אחד לפחות שרוחבו 2.5 מ'. גובה הגדר והשער יהיו כ-1.5 מ'. מומלץ לבנותם מעץ, כדי
למנוע פגיעה בסוסים וברוכבים. שטח מגרש האימונים יהיה ישר ככל האפשר ונקי
מאבנים וממכשולים.
 
א.   
רוכבים ותלמידים אחרים לא ייכנסו לשטח מגרש האימונים ללא אישור מדריך רכיבה.
 
ב.   
יש לוודא שכל הסוסים המשמשים לרכיבה הם סוסים מאומנים ובעלי אופי שקט ונוח.
ג.   
רוכב המתאמן במגרש יהיה ער לנעשה סביבו ולסוסו ויתחשב ברוכבים אחרים.  ד.   
יש לבדוק את רתמות האוכף והחבק לפני כל עלייה על סוס ולהתאימם בהתאם לצורך.
ה.   
הרוכבים המתאמנים במגרש ישאירו רווח של 6‎-4 מטרים בין רוכב לרוכב. בזמן
עקיפת רוכב יש להשאיר מרווח של מטר אחד לפחות בין הרוכבים.
 
ו.   
אין לעקוף רוכב אחר הנמצא באותו מסלול רכיבה ואין להפריע לו בשעת רכיבתו.  ז.   
כל עצירה והמתנה עם הסוס תיעשינה במרכז מגרש האימונים. בתחילת כל שיעור
רכיבה ובסיומו יילקח הסוס אל מרכז מגרש הרכיבה.
 
ח.   
רוכב איטי יפנה את מסלול הרכיבה לרוכבים מהירים ממנו.  ט.   
בשעת מפגש בין רוכבים על המסלול יפנה כל רוכב לצד ימין.  י.   
רכיבה קבוצתית מחוץ למגרש האימונים  1.9.11
 
מנהל האורווה ימנה אחראי לקבוצת הלימוד או האימון, והדבר יימסר למדריכי
הרכיבה ולרוכבים.
 
א.   
אין לצאת עם הסוסים לרכיבה בטרם נבדק נושא האוכל, השתייה והטיפול שניתנו
לסוסים.
 
ב.   
המדריכים יכירו היטב את מסלול הרכיבה, את יכולת הסוסים ואת יכולת הרוכבים.  ג.   
הסוסים יהיו רגועים ושקטים.  ד.   
התלמידים הרוכבים יהיו מיומנים ברכיבה (ע"פ קביעת מדריך מוסמך), ברמה של
יכולת שליטה בסוס גם במקרה של בהלת הסוס.
 
ה.   
לפני היציאה לרכיבה יש לבדוק את תקינות רתמות הסוסים, את האוכפים, את לבוש
הרוכבים, וכן אם יש תיק עזרה ראשונה ומים.
 
ו.   
יינתן תדריך לרוכבים ותבוצע תרגולת למקרה של מצב חירום (נפילה מסוס, התנהגות
עם סוס עצבני וכו').
 
ז.   
לפני היציאה מתחום מוסד החינוך יש לקבל אישור ממנהל המוסד. יש למסור למרכז
הענף הסבר מדויק לגבי המסלול, זמן הרכיבה המשוער ומספר הרוכבים.
 
ח.   
יש להצטייד במכשיר קשר/בטלפון סלולארי, ובאזורי קו התפר גם במלווה חמוש.  ט.   
לכל 4 רוכבים יוצמד מדריך רכיבה.  י.   
יש להימנע מבחירת מסלולים החוצים כבישים שיש בהם תנועת כלי רכב ומסילות
ברזל.
 
יא.   
אם חייבים לחצות כבישים או מסילות ברזל, ירדו הרוכבים מהסוסים ויחצו ברגל.  יב.   
קיום תהלוכות/מופעים במוסדות חינוך עם סוסים  1.9.12
 
כל פעילות של תהלוכה או מופעים במוסדות חינוך עם סוסים כרוכה בקבלת אישור
ממפקח מרכז מהמינהל לחינוך התיישבותי.
 
א.   
מסלול התהלוכה או המופע יהיה ידוע מראש, וייערך בו תרגול ללא קהל לפני התהלוכה
או המופע.
 
ב.   
תהיה הפרדה פיזית ברורה ויציבה בין הקהל לסוסים.  ג.   
המופע או התהלוכה יתבצעו עם סוסים שקטים, המורגלים לאירועים בנוכחות קהל.  ד.   
תנועת סוסים לאורך המסלול תהיה מלווה בסייס מהקרקע. היחס המספרי בין
הרוכבים למדריכים לא יעלה על מדריך אחד לכל 6 תלמידים רוכבים.
 
ה.   
השתתפות תלמידים בתחרויות כנציגי בית הספר או מטעמו אסורה.  ו.   
אין לקיים תחרויות רכיבה במוסדות חינוך ובין בתי ספר.  ז.   
אירועים שבהם מוזמנים סוסים ורוכבים ממוסדות חינוך שונים יתקיימו אך ורק
לאחר אישור הממונה על הבטיחות במינהל לחינוך התיישבותי.
 
ח.   
עבודה במטע ובפרדס  1.10
 
   
הוראות כלליות  1.10.1 
יש להקפיד שהתלמידים יופיעו לעבודה בבגדי עבודה, בכובע ובנעליים גבוהות (או
  במגפיים, לפי הצורך).
א.   
כשהעבודה נעשית במטע מרוחק, יהיה במקום מדריך מבוגר.  ב.   
רצוי שלרשות העובדים יעמוד כלי תחבורה כלשהו.
 
ג.   
השקיה  1.10.2
 
בזמן השקיה והעברת צינורות השקיה יש לנעול מגפיים במצב תקין.  א.   
אין להעביר צינורות השקיה במצב זקוף או אלכסוני, אלא במצב אופקי בלבד.  ב.   
בשטח שקו חשמל מתוח מעליו רצוי לעבור לשיטות השקיה בטוחות יותר, כגון שימוש
בהשקיה קבועה, בצינורות פלסטיים או בגרירת קווים.
 
ג.   
בשטח כמתואר ב-ג', שמשקים בו עדיין בשיטה המקובלת של קווי אלומיניום
מתפרקים, יש להזהיר את התלמידים במיוחד מפני הסכנה, וכל השקיה תיעשה
בהשגחתו הצמודה של מדריך מבוגר.
 
ד.   
אין להשעין צינורות בצורה זקופה או אלכסונית על עצים.  ה.   
בעת גרירת קווי השקיה תוך שימוש בתוף הסבה אין להרשות עמידה על תוף ההסבה.  ו.   
בעת הרכבת צינורות וחיבורים יש להקפיד ש"התחילית" תהיה מחוברת היטב לצינור
הראשי.
 
ז.   
המגוף ייפתח באיטיות ובהדרגה. בעת הפתיחה אין להתכופף מעל התחילית (תחילית
שאינה מחוברת כהלכה עלולה "לעוף" ולפגוע בפני העובד).
 
ח.   
בעת פתיחת מגוף ראשי יש להשאיר "מגוף-סנופי" פתוח (בסוף הקו), עד לשחרור
האוויר וליציאת הלכלוך מהקו.
 
ט.   
גיזום וכיסוח  1.10.3
 
במהלך הגיזום נדרשות פעולות אלו:  א.   
הרכבת משקפי מגן למניעת התזת שבבים ופגיעה מענפים  1)   
שימוש בכפפות עבות המונעות פציעה בשעת הגיזום  2)   
שימוש באוזניות להקטנת הרעש בכלי גיזום המונעים על ידי מנוע או טרקטור  3)   
חבישת קסדת מגן, בעיקר בגיזום כבד (של ענף שקוטרו מעל 50 מ"מ).  4)   
בכלים המופעלים על ידי טרקטור המפעיל צריך להיות מוגן על מושבו.
 
ב.   
בטיחות בכלים מכניים  1.10.4
 
כל הכלים המונעים חייבים בהגנה על יחידות הגיזום, על השרשרת, על הסכין, על
המשור, על הדיסק וכד'.
 
א.   
יש לוודא שלא יהיו בשטח העבודה אנשים העלולים להיפגע.  ב.   
בכיסוח עשבייה ובריסוק גזם יש להבטיח את המפעיל מפגיעה, בין היתר באמצעות
הפעולות האלה:
 
ג.   
יש לוודא שהפתח המופנה כלפי הטרקטור יוגן על ידי שרשרות כבדות או פלטות
פלדה תלויות על ציר.
 
1)   
על הטרקטור, בנוסף לתא הנהג, יש להרכיב רשת פלדה שתמנע התזת גזם ואבנים
אל הנהג.
 
2)   
ריסוס  ד.   
יש לכסות את פתח יניקת האוויר במפוח על ידי רשת שלא תאפשר הכנסת ידיים
בעת העבודה. במטע יש להשתמש באמצעי מגן אישי או בתא נהג סגור וממוזג, בעל
פילטר פחם פעיל.
 
1)   
ניקוי המרסס לאחר השימוש יבוצע על ידי ריסוס שאריות החומר בתוך שטח
המטע.
 
2)   
     
הקטיף בפרדס  1.10.5
 
הוראות כלליות  א.   
יש להדריך את התלמידים להשתמש נכונה בכלי הקטיף.  1)   
בקטיף של פרי מזנים קוצניים ירכיבו הקטפים משקפיים, ילבשו מכנסי עבודה
ארוכים וחולצה בעלת שרוולים ארוכים שיהיו מופשלים, וישתמשו בכפפות.
 
2)   
אין לטפס על עצים כדי לקטוף פרות.  3)   
סולמות  ב.   
היחס בין גובה הסולם לרוחבו יהיה 3:1, עומק השלבים יהיה לפחות 15 ס"מ,
והמרווח ביניהם כ-30 ס"מ. בתחתית הרגליים יש לקבוע פלטה למניעת שקיעה
ובתחתיתה דוקרן.
 
1)   
הסולם יוצב בשטח ישר ככל האפשר.  2)   
אפשר להגדיל את יציבות הסולם על-ידי קביעת טריזים הנתקעים באדמה וברגלי
  הסולם.
3)   
יש לעלות על הסולם עם הפנים אליו.  4)   
אין לעלות על השלב האחרון של הסולם.  5)   
אין להשתמש בסולם לקוי או שבור, שחסרים לו שלבים או שהוא בעל שלבים
משופשפים או זקף סדוק או שבור וכו'.
 
6)   
יש להשתמש בסולמות יציבים וחזקים. השלבים צריכים להיות קבועים בזקפים
או נתמכים מצדם התחתון.
 
7)   
לפני תחילת עונת הקטיף ייבדקו כל הסולמות ויתוקנו אלה הטעונים תיקון. יש
להורות לתלמידים לדווח לאחראי על כל סולם לקוי.
 
8)   
אפשר להאריך את תקופת השימוש בסולם עץ על-ידי חומרים לשימור עץ, כגון
שמן פשתן וכד' (לא צבע).
 
9)   
סולמות שאין בהם עוד צורך בקטיף יועברו לאחסנה.  10)
 
הסולמות יאוחסנו בצורה מסודרת, רצוי במאוזן, במקום יבש ובאופן שיאפשר
גישה קלה אליהם.
 
11)
 
בתחילת העונה יודרכו התלמידים בשימוש נכון בסולמות.  12)
 
דרגשי קטיף  ג.   
דרגשי קטיף מאפשרים עמידה נוחה וטלטול קל יותר מאשר סולמות.  1)   
דרגש קטיף יהיה בגובה מרבי של מטר אחד, בעל רצפה עמידה, וברוחב ובעומק
של מטר אחד לפחות.
 
2)   
יש להוסיף למשטח העמידה של הדרגשים דופן בגובה 5‎-3 ס"מ.  3)   
עדיף שימוש בדרגש בעל שלבי טיפוס רחבים.  4)   
מקטפות  ד.   
לפני תחילת העבודה יש לוודא כי המקטפות חדות ובמצב תקין.  1)   
יש להדריך את התלמידים בשימוש במקטפות, ובייחוד באשר לאפשרות של
פציעה על-ידי חיתוך בלהבי המקטפות וצביטה בין ידיותיהן.
 
2)   
יש להימנע משימוש במקטפות פגומות ולהורות לתלמידים להחזיר לאחראי כל
מקטפה פגומה.
 
3)   
כדי למנוע שפשוף האצבעות והופעת בועות מים אפשר להשתמש במגני אצבעות.  4)   
מכלי פרי (מכלים גדולים ותיבות שדה)  ה.   
יש להימנע משימוש במכלים פגומים, שבורים או סדוקים.  1)   
מסמרים בולטים ופסי פח רופפים במכלים עלולים לגרום לפציעת ידי העובדים,
ולכן אין להשתמש במכלים שיש בהם הליקויים האלה.
 
2)   
רצוי לקבוע עם בית האריזה שלא יישלחו על-ידו מכלים פגומים.  3)   
בעת העמסת תיבות שדה רצוי ללבוש כפפות (מעור או מבד גס).  4)   
הוצאת הפרי (באמצעות מלגזות הרמה המורכבות על טרקטורים)  1.10.6
 
מפעיל הטרקטור יהיה בעל רשיון נהיגה.  א.   
אין לעמוד ליד מלגזן בעת עבודתו, ובמיוחד אין לעמוד מתחת למכל מורם.  ב.   
הנסיעה בין השורות מחייבת זהירות משנה וכוננות של הטרקטוריסט מפני "הפתעות",
כגון קוטפים או תלמידים הנכנסים באופן מפתיע לשורת הנסיעה.
 
ג.   
בנסיעה (עם מטען או בלעדיו) המלגז חייב להיות בגובה נמוך.  ד.   
בעת חניית הטרקטור ידומם המנוע, והמלגז יורד לרצפה (עם מטען או בלעדיו).  ה.   
טעינת מכלים ופריקתם  1.10.7
 
רצוי להקצות מקומות קבועים, ישרים, לפעולות פריקה וטעינה.  א.   
בגמר הטעינה יש להקפיד על קשירת המכלים בכבלי פלדה. בעת העבודה בכבלי הפלדה
יש ללבוש כפפות מתאימות (מעור, מבד גס וכד').
 
ב.   
 בשעת הפריקה והטעינה לא "יסתובבו" תלמידים ועובדים בקרבת מקום שלא לצורך. ג.   
טעינת תיבות שדה על-ידי תלמידים תיעשה בהתאם למגבלות הקבועות בחוק עבודת
הנוער.
 
ד.   
כלי גובה ממונעים
כלים אלה מסוכנים מאוד למפעילים בגלל גובהם כאשר הם מופעלים במצב מוגבה.
המפעילים חייבים בהדרכה מיוחדת מהיצרן או מספק הציוד אשר תכלול, מעבר להפעלה,
הסבר מלא על השינויים במרכז הכובד במצבים השונים.
 
1.10.8
 
       
חומרי הדברה  1.11
 
להלן תקנות הגנת הצומח (קיום הוראות תווית אריזה) בנושא של הפעלת תכשיר
הדברה:
"לא יפעיל אדם תכשיר הדברה בעל תעודת רישום אלא לגבי נגעים וגידולים ובהתאם
להוראות השימוש המפורטות בתוויות האריזה, שאושר בידי מנהל האגף להגנת הצומח,
כמפורט בתקנה 3 לתקנת הגנת הצומח (הסדר מכירת תכשירים כימיים), התשכ"ז-1967."
 
1.11.1
 
אחסנת חומרי הדברה (ובכלל זה קוטלי עשבים)  1.11.2
 
להלן תקנות מ"פקודת הבטיחות בעבודה (נוסח חדש), התש"ל-1970, תקנות הבטיחות
בעבודה (עובדים בחומרי הדברה), התשכ"ד-1964":
 
א.   
לא יאוחסנו חומרי הדברה לשימוש במקומות שמבוצעת בהם עבודה חקלאית,
אלא במחסן, ואולם במקום שבו מחזיקים כמות קטנה של חומרים אפשר
לאחסנם בארגז אחסנה.
 
(1)   
לא יאוחסנו במחסן או בארגז אחסנה אלא חומרי הדברה בלבד, ואולם מותר
לאחסן במחסן זבלים כימיים ואריזות ריקות של חומרי הדברה.
 
(2)   
רצפת המחסן תהיה מחומר מוצק ובלתי חדיר לרטיבות.  (3)   
חומרי הדברה יוחזקו במחסן על משטחי מתכת קבועים, בגובה של 25 ס"מ
לפחות מהרצפה ובמרחק של 25 ס"מ לפחות מקירות המחסן.
 
(4)   
במחסן יקוים אוורור נאות באמצעות פתחים בגובה של מטר וחצי לפחות מן
הרצפה; בפתחים יותקנו סורגים למניעת כניסה אל המחסן של מבוגרים וילדים,
וכן רשת זבובים.
 
(5)   
ארגז אחסנה יהיה עשוי מתכת או עץ שעוביו 2 ס"מ לפחות, והמצופה בפח מבחוץ.
הארגז יוחזק תמיד במצב תקין.
 
(6)   
המחסן וארגז האחסנה יוחזקו נעולים במנעול, להוציא בעת הכנסת חומרים,
הוצאתם או הטיפול בהם. מפתח המחסן או ארגז האחסנה יוחזק בדרך-כלל בידי
המחסנאי ולא יימסר על-ידיו אלא לאדם אחראי ("אדם אחראי" - אדם שמלאו לו
18 שנה, יודע קרוא וכתוב ובעל ידיעה מספקת בסיכונים הכרוכים בשימוש
בחומרי הדברה).
 
(7)   
בצד החיצון של דלת המחסן יוצג שלט אזהרה בגודל של X4010 ס"מ לפחות, עשוי
פח, ועליו תסומנה המילים "סכנה! רעל! חומרי הדברה!" באותיות שגובהן הוא 4
ס"מ, לפחות, וכן יצוירו על השלט גולגולת ושתי עצמות בגודל של X1510 ס"מ
לפחות.
 
(8)   
במקום בולט על ארגז האחסנה תסומנה המילים "סכנה! רעל - חומרי הדברה!",
באותיות שגובהן הוא 4 ס"מ, לפחות, וכן יצוירו על הארגז גולגולת ושתי עצמות
בגודל של X105 ס"מ לפחות.
 
(9)   
חומר הדברה שנתפזר שלא בדרך הדברה ייאסף מיד, ואם הוא אינו ראוי
לשימוש, הוא יושמד ללא דיחוי ובאופן בטוח.
 
(10)
 
חומרי הדברה יישמרו באריזות המקוריות של היצרן, על סימוניהן או על
תוויותיהן המקוריות.
 
(11)
 
חומר הדברה שאינו דרוש לשימוש מיידי יורחק ויוחזק תמיד בכלי סגור או
באריזה סגורה.
 
(12)
 
מועבר חומר הדברה מאריזתו המקורית לכלי או לאריזה אחרת, יסומנו מיד
באופן בולט על גבי הכלי או האריזה כאמור שם החומר, עובדת רעילותו והוראות
קצרות לשימוש בטוח בו.
 
(13)
 
כדי לפשט את הטיפול ולהבטיח את השמירה על התקנות שהזכרנו לעיל בשטח האחסון
רצוי כי במוסד החינוך ינוהל מחסן מרכזי אחד לחומרי הדברה, ואילו בענפים יימצאו
ארגזי אחסנה בלבד.
 
ב.   
למחסנאי ימונה אדם אחראי, בעל רשיון רסס מטעם האגף להגנת הצומח של משרד
החקלאות. על מינוי מחסנאי תימסר הודעה בכתב (בדואר רשום), חתומה
  על-ידהממונה ועל-ידי המחסנאי, למפקח עבודה אזורי במשרד העבודה.
ג.   
אריזות והכנה להדברה  1.11.3
 
אריזות ריקות של חומרי הדברה תושמדנה בתום יום ההדברה או תוחזרנה למחסן.
האריזות תישטפנה שלוש פעמים, תנוקבנה, תימעכנה ותועברנה לפסולת הביתית.
 
א.   
אריזות ריקות של חומרי הדברה לא תוצאנה מן המחסן אלא כשהן נקיות משיירי
חומרי הדברה, פרט להוצאתן לשם השמדה על פי תווית האריזה. באריזות ריקות
שאינן ניתנות לשטיפה יש לפעול על פי ההוראות שעל התווית.
 
ב.   
אין לעסוק בהכנת חומר הדברה לפעולת הדברה אלא בתוך מחסן או במרחק נאות
ממבנים ומבני אדם.
 
ג.   
במחסן יש לנהל יומן תנועה של חומרי הדברה ולדרוש מהמקבלים חומרי הדברה
להחזיר את האריזות הריקות למחסנאי.
 
ד.   
הוראות שימוש, ערבוב, מהילה, אחסנה והשמדה (עפ"י תקנות הגנת הצומח
1977)

יש לפעול על פי תווית האריזה שבה מופיע -
א. שם התכשיר;
ב. מתקן התכשיר;
ג. שם היצרן;
ד. מטרות השימוש ואופן השימוש בו;
ה. אמצעי הזהירות המפורטים לשימוש בתכשיר: אחסנה, הכנה ויישום בשדה;  
1.11.4
 
ו. השמדת אריזות ריקות;
ז. אמצעי עזרה ראשונה;
ח. דרגות הרעילות.
 
 
ציוד מגן ואמצעי בטיחות נוספים  1.11.5
 
תקנות  א.   
עובד המועסק בפעולה מן הפעולות האמורות בתוספת הראשונה לתקנה 17 (של
תקנות הגנת הצומח 1977) שלהלן, בטור ב', להוציא טייס המבצע פעולת הדברה
מן האוויר, יצויד בציוד מגן כאמור לצדה של הפעולה, בטור ג'.
 
1)   
ציוד המגן יסופק לעובד כשהוא במצב תקין.
 
2)   
תוספת ראשונה
(לתקנה 17)


טור ג'
ציוד המגן שיש להשתמש בו
 
טור ב'
פעולת ההדברה האסורה ללא
שימוש בציוד מגן
 
טור א'
חומר ההדברה
 
1) כפפות מגומי או מחומר
פלסטי
2) מגפיים מגומי או
מחומר פלסטי או נעלי
עבודה גבוהות מעור
3) מכשיר נשימה ומשקפי
מגן
4) סרבל וסינר מגומי או
מחומר פלסטי
5) כיסוי ראש נאות
 
1) פתיחת מכל המכיל את
החומר המרוכז, העברת
חומר ממכל למכל,
מהילתו, ערבובו
והשימוש בו
2) חיטוי זרעים בחומר
3) שטיפה וניקוי של מכל או
של מתקן הדברה לחומר,
בין של קרקע ובין
של מטוסים
 

* אזודרין
* מטאציל
* נובקרון
* סיאולן
* פרתיון
 
1) סרבל
2) מגן פנים
3) מגפיים מגומי או
מחומר פלסטי
4) כיסוי ראש נאות
 
4) דיגול לטייס המבצע
פעולת הדברה מן האוויר
 
 
1) כפפות מגומי או מחומר
פלסטי
2) מגן פנים
3) סרבל
 
פתיחת מכל המכיל חומר
מרוכז, העברת חומר ממכל למכל,
מהילתו, ערבובו
 
* אנדרין
* גוסתין
* פוספאמידון
 
1) כפפות מגומי או מחומר
פלסטי
2) מגן פנים
 
חיטוי גרעינים
 
* תרכובות
* אורגניות
* של כספית
 
כפפות מגומי או מחומר
פלסטי

 
פיזור גרעינים
 
* גפרת
* התליום
 
                 
ציוד מגן כאמור בתקנה 17 יוחזק במצב תקין ומתאים לשימוש, בהתאם להוראות
היצרן.
 
3)   
מסננים וחלקים אחרים של מכשירי נשימה יוחלפו עם אבדן כוח פעולתם, וכן
בהתאם להוראות היצרן.
 
4)   
על פי חוק עבודת נוער התשי"ג-1953 אין להרשות לנערים עד גיל 18 לעבוד
בעבודת הדברה.
 
5)   
עם גמר פעולת ההדברה יחליפו המדבירים את בגדיהם לאחר רחצה במים ובסבון.
6)   
בגדי העבודה בהדברה לא יילקחו למגורים, אלא ייעשו סידורים במקום העבודה
להשרותם, לכבסם ולייבשם במקום.
 
7)   
ייעשו סידורים מתאימים שיאפשרו רחיצת ידיים ופנים לפני האוכל (בשדה).  8)   
המדבירים יצטיידו במי-שתייה, אם אין בקרבתם מקור מים שאפשר לשתות
ממנו.
 
9)   
בפעולות הדברה במקומות מרוחקים ממרכז המשק ייעשו סידורים להובלת
נפגעים מחומרי הדברה.
 
10)
 
העובדים בחומרי הדברה - תלמידים כמבוגרים - יודרכו באמצעי זהירות, ויימנעו
מאכילה ומעישון בעת פעולת ההדברה ובמחסן של חומרי ההדברה.
 
11)
 
לפני התחלת העבודה בחומר הדברה כלשהו יש לקרוא היטב את הוראות היצרן
על התווית של מכל החומר ולציית להוראות אלה.
 
12)
 
הכלים המשמשים להכנת חומרי הדברה לא ישמשו לכל מטרה אחרת.  13)
 
התלמידים העתידים לעסוק בפעולות הדברה יעברו בדיקה רפואית מוקדמת
לקביעת התאמתם לעבודה זו. כמו כן, הם יעברו בדיקה רפואית תקופתית לאחר
שיתחילו לעבוד בחומרי הדברה. רופא מוסד החינוך יקבע את מחזוריות הבדיקות
הרפואיות.
 
14)
 
העובד האחראי לפעולת ההדברה יוכשר להגשת עזרה-ראשונה, והתלמידים לא
יועסקו בעבודה זו בלי השגחה צמודה של האחראי.
 
15)
 
לאחר טיפול בחומרי הדברה יצוין השטח בשלטי אזהרה שיוצבו סביבו. השלטים
יוסרו מיד עם חלוף השפעת החומר.
 
16)
 
לא יוצבו שלטי אזהרה בשטחים שבהם לא ביצעו פעולת הדברה. כן לא יוצבו
שלטי אזהרה לאחר פעולת הדברה בחומר בלתי רעיל.
 
17)
 
 
הפעלת מקורות מים (מגדלים, בארות וברכות)  1.12
 
מגדלי מים  1.12.1
 
לסולם הקבוע המוביל לראש המגדל יש להתקין משענת הגנה. המשענת תיבנה בצורת
חישוקים שיקיפו את העובד בשעת שימושו בסולם. החישוקים יחוברו למוטות האורך.
א.   
אפשרות שנייה ליצור הגנה זו היא הרחקת הסולם מהקיר באופן שייווצר רווח בין
הסולם לקיר שהוא נשען עליו. המשתמש בסולם יימצא בין הסולם לקיר.
 
ב.   
קצהו העליון של הסולם יסתיים בגובה של 1.5‎-1 מ' מעל המפלס שהוא מוביל אליו.  ג.   
קצהו התחתון של הסולם יסתיים בגובה של 2.5‎-2 מ' מעל פני הקרקע. פתח הסולם
יהיה נעול.
 
ד.   
אפשר גם להתקין דלת שטוחה על הקטע התחתון של הסולם, הניתנת לנעילה (הדבר
ימנע את הצורך לקטוע את החלק התחתון של הסולם).
 
ה.   
הגג של מגדל המים או כל מפלס גבוה אחר במגדל צריך להיות מוקף במעקה חזק
ויציב, המורכב לפחות משני פסים מקבילים.
 
ו.   
יש למנוע עליית תלמידים על מגדל המים.  ז.   
בארות ומשאבות  1.12.2
 
כל החלקים הנעים במנועים ובמשאבות מים יגודרו באופן בטיחותי, אלא אם הם
בנויים בצורה שאינה מאפשרת מגע עם מקום הסכנה.
 
א.   
במשאבות אנכיות יש להקפיד ש"כיפת המנוע" תימצא תמיד במקומה וכי הפתחים
שדרכם אפשר לגעת בגל המניע יגודרו.
 
ב.   
כאשר המשאבה והמנוע אינם נמצאים במבנה, יש להקפיד שלוח החשמל המשמש
אותם יימצא במבנה או בארון סגור.
 
ג.   
חדרי בארות ומשאבות יוחזקו נעולים.
 
ד.   
בארות ומשאבות תופעלנה אך ורק על-ידי האדם האחראי לכך.  ה.   
במוסדות החינוך שקיימות בהם בארות נטושות, בעלות פיר פתוח, יש לפעול לסתימתן
(אחרי פנייה לנציבות המים לקבלת רשיון סתימה) או לגדרן בצורה שתבטיח מפני
נפילה. כאשר אין טעם מיוחד בשמירת הבאר (לשעת-חירום, כערך היסטורי וכו'), יש
להעדיף את סתימתה על גידורה.
 
ו.   
ברכות מים לאגירה ולהשקיה
יש למנוע כניסת תלמידים ואחרים לברכות מים, ולכן עדיפות ברכות מקורות. ברכות
פתוחות יש לגדר בגדר גבוהה וחזקה ולשלט בשלטי אזהרה.
 
1.12.3   
ברכות חמצון (למי-שופכין)  1.12.4   
יש לגדר את שטח הברכות בגדר גבוהה וחזקה.  א.   
אין להשאיר את שערי הברכות בלתי נעולים.  ב.   
מסביב לשטח הברכות יש להציב שלטי אזהרה.  ג.   
ליד ברזים של השקיה במי-השופכין יש להציב שלטי אזהרה המציינים כי המים הם מי
ביוב ואינם ראויים לשתייה.
 
ד.   
העובדים והתלמידים המשקים במים אלה יודרכו כיצד להישמר מפני מחלות
המועברות על-ידי מים אלה (לפטוספירוזיס וכד'). אמצעי הזהירות העיקריים הם:
 
ה.   
1) הימנעות מעבודה כאשר יש בגוף פצעים פתוחים   
2) עבודה במגפיים   
3) הימנעות מאכילה בזמן העבודה   
4) רחיצה במים ובסבון והחלפת בגדים מיד לאחר העבודה.   
אין להשקות גינות נוי במי קולחין.  ו.   
מערכות הקשורות לאגני חמצון, כגון קווי הולכה אל האגן וביבי הביקורת הקשורים
בהם, נחשבות "מקומות מוקפים", ויש לנהוג בהן ככאלה.
 
ז.   
עבודה בגננות ובנוי  1.13
 
יש לתת את הדעת לאזור העבודה ולהתחשב בגורמים אלו:  1.13.1
 
מיקומה של צמחייה המסכנת את העובדים ואת הציבור (ענפים בולטים, צמחייה
החוסמת מעברים ושדה ראייה, עצים בסיכון נפילה)
 
א.   
מיקום כבלי חשמל באזור העבודה (בגובה או תת-קרקעיים)  ב.   
מיקום צנרת המים, הביוב, הגז, הדלק  ג.   
קיומה של צמחייה קוצנית או רעילה.  ד.   
בעבודה בגן הנוי יש להקפיד להשתמש בציוד המגן שלהלן:  1.13.2
 
נעלי בטיחות תקניות כולל סוליות עמידות בפני החלקה, ונגד בעלי חיים, קוצים ותנאי
שטח קשים
 
א.   
לבוש מלא ושלם להגנה מפני השמש, עקיצות וצמחייה מזיקה  ב.   
כפפות להגנה על הידיים מפני חומרים רעילים לסוגיהם וצמחים קוצניים  ג.   
כובע מגן בעבודות גיזום  ד.   
כובע להגנה מפני השמש  ה.   
משקפי מגן נגד התזת שבבים ואבנים  ו.   
משקפי שמש נגד קרינת השמש  ז.   
אוזניות תקניות להגנה מפני רעש בעבודה עם ציוד מכני.  ח.   
ציוד עבודה מכני וידני  1.13.3
 
יש להשתמש בציוד תקין ומתאים.  א.   
יש להתאים את גובה הידיות לגובה העובד.  ב.   
יש להדריך את החניכים בנושא השימוש הנכון בציוד העבודה.  ג.   
תלמידים לא יעבדו עם מסור שרשרת.  ד.   
גיזום  1.13.4
 
יש לספק ציוד מתאים לאופי הגיזום.  א.   
יש לוודא שקיים רישוי לגוזם העצים (הסמכה ותעודה).  ב.   
בגיזום בגובה יש לדאוג לאבטחה ענפית.  ג.   
יש לוודא את הכרת תכונות העצים.  ד.   
עבודות דישון וריסוס
יש לפעול על פי כללי הטיפול והשימוש בחומרי הדברה (חומ"ס).
 
1.13.5
 
2. שירותי משק - סיכונים ובטיחות בשירותים טכניים
 
מסגרייה
 
2.1
את הכלים ואת המכונות במסגרייה יפעיל מסגר מנוסה שזהו עיסוקו העיקרי.  2.1.1
 
 
המסגרייה מאופיינת בכך שיש בה ציוד רב ולכן יש להקפיד על הסדר ועל מעברים פנויים.  2.1.2
 
 
הרצפה חייבת להיות נקייה (ממים ומנוזלים אחרים, משומנים ומשבבים) כדי למנוע
החלקות ומעידות.
 
2.1.3
 
 
הטיפול במכונות צריך להיעשות רק לאחר שהמכונה נותקה ממערכת החשמל על ידי הורדת
המפסק ונעילתו.
 
2.1.4
 
 
חובה להתקין מפסק לכל מכונה, עם חורים למנעול ושלט אזהרה - "מכונה בטיפול, נא לא
להפעיל!".
 
2.1.5
 
 
כלי לעבודת יד  2.1.6
 
 
א. יש לעבוד רק עם כלי נקי ותקין.     
ב. יש לעבוד רק עם כלי המיועד למטרתו (מתאים לסוג העבודה בחוזק, במידה וכו').     
ג. יש להשתמש בכלי לפי הוראות היצרן.     
כלים חשמליים
הכלים חייבים להיות תקינים ובעלי בידוד כפול.
 
2.1.7
 
 
מקדחת עמוד  2.1.8
 
 
א. אין לפרק את המגן המקורי של המקדחה, ויש להשתמש במגן כשהוא שלם ומגן גם על
החלק העליון של הציר.
 
   
ב. יש לחזק את המקדחה לשולחן ולעגן אותה אל הרצפה.     
אבן משחזת  2.1.9
 
 
א. יש להקפיד כי האבן תהיה מותאמת לסוג העבודה המבוצעת. משטח ההיקף של האבן
חייב להיות ישר, והמרחק המרבי בין היקף האבן למשענת ההשחזה לא יעלה על 2
  מ"מ.
   
יש להתקין מגן שקוף מעל האבן לעצירת גצים.  ב.   
מדחס  2.1.10
 
יש להקפיד שהמגן יהיה שלם, ויש לקבוע שלט המבהיר שהמדחס מופעל אוטומטית.  א.   
המדחס צריך לעבור בדיקה שנתית של בודק מוסמך פעם בשנתיים.  ב.   
ריתוך  2.1.11
 
כדי לפעול כרתך יש צורך בהכשרה ובהסמכה.  א.   
כדי למנוע סכנת פיצוץ של גליל חמצן יש להרחיקו משמן. אין לפתוח את הברז בידיים
משומנות.
 
ב.   
אין להשכיב גליל אצטילן בשעת העבודה כדי למנוע הצטברות אצטון.  ג.   
הגלילים חייבים להיות מצוידים במכסים ומחוברים אל הקיר. אין לאחסן גלילי חמצן
ליד גלילי אצטילן.
 
ד.   
יש לאחסן גלילים במקום מוצל, במצב עמידה, כשהם מאובטחים למניעת נפילה.  ה.   
ריתוך בלהבה  ו.   
כדי למנוע "אש חוזרת" יש לנקות את המבער בצורה נכונה ולוודא לעתים קרובות
שהמערכת עובדת בלחץ תקין ושהווסתים תקינים.
 
1)   
יש להתקין למבערים שסתומים בולמי להבה.  2)   
בריתוך בקשת חשמלית יש להשתמש במסכות ריתוך כדי למנוע חשיפה לכל סוגי
הקרינה.
 
ז.   
עיבוד שבבי  2.1.12
 
יש לדאוג למרחב עבודה נאות. חובה לסמן את החלק הבולט מעברה החיצוני של
התפסנית.
 
1)   
אין להשאיר את המפתח בתפסנית, ואין לנקות את השבבים באוויר דחוס.
 
2)   
 
מוסך  2.2
כללי  2.2.1
 
 
את המוסך יפעיל רק עובד שהוסמך כחוק לנהל מוסך.  א.   
 יש להקפיד על רצפה ועל סביבת עבודה נקיות. ב.   
בעת הכנסה והוצאה של מצברים מרכב המונע בדלק חייב להיות בהישג יד מטפה כיבוי
אש יעיל.
 
ג.   
בעבודה עם משאות מורמים אסור לעבוד על משא המורם מעל פני הרצפה; יש להניח ולקבוע
את המנוע על מעמד נאות.
 
2.2.2
 
 
אזור לטעינת מצברים  2.2.3
 
 
יש לייעד לאזור זה פינה מבודדת עם מאווררים ולמנוע התקרבות אנשים. כמו כן יש
להציב שלט המורה על איסור עישון.
 
א.   
תאורה חשמלית, מתגי חשמל וציוד חשמלי אחר יהיו מסוג חסין פיצוץ.
 
ב.   
 
נגרייה  2.3
כללי  2.3.1
 
 
את המכונות בנגרייה יפעיל אך ורק נגר מנוסה שזהו עיסוקו העיקרי.  א.   
בנגריות קיימים חומרים רעילים ודליקים, דבקים, צבעים וכן סיכונים כימיים אחרים.
לפיכך יש להקפיד לעבוד לפי הוראות העבודה עם חומרים מסוכנים.
 
ב.   
יש להקפיד על מעברים פנימיים פנויים בכל עת ועל קיומה של יציאת מילוט.  ג.   
יש להקפיד שלכל מכונה יהיה מפסק חשמלי נפרד.  ד.   
יש לוודא את קיומה של מערכת ליניקת אבק שתהיה קרובה ככל האפשר למקום
היווצרותו של האבק.
 
ה.   
השימוש במסור עגול מחייב במגן המצויד גם במערכת יניקת אבק ונסורת.  2.3.2
 
 
שימוש במכונת הקצעה  2.3.3
 
 
יש להשתמש במגן מתכוונן באזור שמאחורי סרגל ההכוונה ובאזור הפעיל.  א.   
יש להשתמש בדוחפנים לצורך עיבוד קצהו של החומר.  ב.   
השימוש במכונת פרייזר מחייב מיגון מושלם וקפדני, ולכן יש להתקין מגנים ולהשתמש
בדוחפנים.
 
2.3.4
 
 
השימוש במכונת ליטוש מחייב מיגון של אזורי הלכידה בין רצועת הליטוש לבין גלגלי ההנעה
והמתיחה.  
2.3.5
 
 
מניעת נזקי רעש  2.3.6
 
 
בנגרייה המכונות מפיקות רעש בעוצמה גבוהה בהרבה מ-85 דציבל; על כן חייבים
לסמן ולשלט את אזורי הרעש ולדאוג שכל החשופים לרעש יעברו בדיקות רפואיות.
 
א.   
יש להשתמש בציוד מגן אישי ומתאים לסוג הרעש בהתייעצות עם מעבדה מוסמכת
לרעש.
 
ב.   
 
עבודות ביוב
 
2.4
העבודה במערכת ביוב היא עבודה במקום מוקף. בביוב יש תהליכי תסיסה היוצרים גזים
אורגניים הנוצרים ומתפרקים כל הזמן. כמו כן, בכניסה למערכת ביוב אין מרגישים בגז המיתן
בגלל שקיעתו. לפני הכניסה לעבודה בביוב יש לנקוט אפוא אמצעי זהירות אלו:
 
 
האדם הנכנס לעבודה בביוב ישתמש במכשיר נשימה פתוח ויקשור את עצמו אל משגיח
שימוקם מחוץ למקום המוקף. על העובדים להיות בעלי יכולת לחלץ זה את זה באמצעות
מתקן עם גלגלות הממוקם מעל פתח הביוב ושהעובד הנמצא בפנים קשור אליו בחבל.
 
2.4.1
 
 
לפני הכניסה לביוב ובמשך כל השהייה בו יש לדאוג לאוורור בתנאים.
 
2.4.2
 
 
 
דוד קיטור
 
2.5
הדוד יותקן במקום שייקבע על ידי גורם מקצועי מוסמך.  2.5.1
 
 
המבנה מעל הדוד חייב להיות מקורה בגג קל.  2.5.2
 
 
הדוד יופעל על ידי מפעיל מקצועי.  2.5.3
 
 
לדוד חייב להיות מד-גובה-פני-המים תקין, עם זכוכית שקופה.  2.5.4
 
 
לדוד תהיה מערכת אוטומטית שתכבה אותו במקרה שיחסרו מים בצנרת שלו.  2.5.5
 
 
על הדוד לעבור בדיקה של בודק מוסמך פעם בשנה.  2.5.6
 
 
אספקת דלק לדוד תיעשה ממכל תת-קרקעי או על-קרקעי המחויב ברישוי עסקים ובהיתר של
מפקח עבודה אזורי.
 
2.5.7
 
 
במכל תת-קרקעי יש להתקין צינור אוורור. כמו כן יש לגדר את אזור המכל.
 
2.5.8
 
 
מתחת למכל על-קרקעי יש להתקין ברכת גלישה שנפח תכולתה יהיה גדול ב-10% מנפח
תכולת המכל.
 
2.5.9
 
 
3. בטיחות בפינות חי ובמוסדות חינוך המגדלים בעלי חיים
 
כללי  3.1
בעלי חיים הם משאב לימודי, ערכי, חברתי ורגשי במוסד החינוכי. מומלץ לגדל בעלי חיים
במוסדות חינוך.
 
3.1.1
 
 
הקמת פינת חי בתחום המוסד החינוכי מחייבת אישור בכתב ממפקח מקצועי.  3.1.2
 
 
הוראות אלה נוספות לחוקים ולתקנות של משרדי הממשלה ושל הרשויות שבעלי חיים
נמצאים בתחום אחריותם, כגון משרד החקלאות, משרד הבריאות ורשות שמורות הטבע.
 
3.1.3
 
 
כל המעוניין להחזיק חיות בר חייב לדווח על כך ולקבל היתר החזקה מיחידת ההיתרים,
חטיבת אכיפה ופיקוח ברשות שמורות הטבע והגנים הלאומיים.
 
3.1.4
 
 
לקבלת מידע נוסף אפשר לפנות לרשות שמורות הטבע והגנים הלאומיים, חטיבת אכיפה
ופיקוח, וכן למרפ"ד בכפר הירוק.
 
3.1.5
 
 
 
מטרת הנוהל  3.2
להנחות את מוסדות החינוך בטיפול נכון בבעלי חיים תוך הקפדה על רווחתם ועל בטיחות
התלמידים והמורים. הוראות הבטיחות אינן באות להקשות על גידול בעלי חיים במוסדות חינוך
או למנוע אותו.
 
 
 
תחולה  3.3
הוראות הבטיחות מיועדות לכל מוסד חינוכי שמגדלים בו בעלי חיים במעבדה, בחדר מחקר,
במסדרון, בחצר וכו' ולכל מסגרת אחרת שמגדלים בה בעלי חיים ותלמידים ממוסד חינוכי
מבקרים או פועלים בה. מנהל המוסד החינוכי אחראי לוודא שהסביבה שבה תלמידים ומורים
במוסד ומחוצה לו מבקרים או פועלים עומדת בהנחיות אלה.
 
 
 
הגדרות  3.4
בית גידול: כל מקום שמגדלים בו בעלי חיים, בתוך המבנה או מחוץ לו.  3.4.1
 
 
חדר חקר: חלל סגור שמגדלים בו בעלי חיים, בתוך המבנה או מחוץ לו.  3.4.2
 
 
כניסה כפולה: כניסה לבית גידול דרך תא מעבר הכולל שתי כניסות - שער חיצוני ושער
פנימי - שרוחבן 120 ס"מ לפחות. השער החיצוני ייפתח כלפי חוץ, והשער הפנימי כלפי פנים.
אורך התא הפנימי 200 ס"מ לפחות. על השערים יש לציין מהו כיוון פתיחתם.
 
3.4.3
 
 
ספארי: שטח פתוח התחום על ידי גדר, ובו חיים ופעילים בעלי חיים, ותלמידים מבקרים
בתוכו.
 
4.3.4
 
 
פינת חי/גן חקר: בית גידול מחוץ למבנה המכיל כלוב אחד לפחות.  4.3.5
 
 
חיית בר: יונק, עוף, זוחל או דו-חיים שאין טבעו לחיות במחיצתו של אדם (לא כולל דגים
וחיות בית ומשק).
 
4.3.6
 
 
 
עקרונות כלליים
 
3.5
 
כל מוסד חינוכי המעוניין להחזיק ולגדל בעלי חיים ולטפל בהם חייב לקבל אישור בכתב
מהפיקוח המקצועי תוך פירוט הנתונים על בעלי החיים, מטרת החזקתם, שם האחראי
ותיאור המקום שהם מוחזקים בו, אמצעי ההגנה עליהם והאכלתם. כל אתר בעלי חיים חייב
להיות בפיקוח וטרינרי צמוד. יש להביא לידי הווטרינר הרשותי את פירוט בעלי החיים
הנמצאים בפינת החי.
 
3.5.1
 
 
אחזקת פינת חי מחייבת את הגדרת התכנים המתייחסים לפינה הנמצאת מחוץ לכיתה
ולאחזקת בעלי החיים בתוך הכיתה. את האישור לתכנית לימודית זו יש לקבל מהמפקחים
האחראים על הוראות מדע וטכנולוגיה בכל מחוז או מהמפקח על הוראת החקלאות ואיכות
הסביבה במחוז.
 
3.5.2
 
 
ייעוץ והכוונה אפשר לקבל מהווטרינר הצמוד, נוסף לפיקוח המקצועי במחוז ולמרכז
לגידול בעלי חיים ולטיפול בהם במערכת החינוך.
 
3.5.3
 
 
הכשרת הצוות החינוכי: יש לקיים השתלמויות לגננות ולמורים בנושא הטיפול בבעלי
חיים והפעילות אתם. כן יש לתת הדרכה וליווי שוטף לצוות בנושא אחזקת בעלי חיים
במוסדות והתכנית לטיפוחם.
 
3.5.4
 
 
אחראי לפינת החי: בכל מוסד חינוכי שיש בו בעלי חיים יש למנות אחראי לפינת החי בעל
הכשרה בתחום של בעלי חיים, בעל תעודת הוראה ובעל ניסיון בגידול בעלי חיים. האחראי
  חייב להיות בוגר הקורס לרכזי פינות
3.5.5
 
 
חי או בעל הכשרה מקבילה המאושרת על ידי המפקח על הוראת החקלאות במחוז. האחראי
לפינת החי הוא זה שיבחר את בעלי החיים המתאימים וידאג שבחירתם תהיה ממקור
מהימן, הדואג לבריאותן של החיות ולטיפול בהן. על האחראי להבטיח כי המגע עם בעלי
החיים יתבצע על פי הכללים המפורטים ובזהירות המתחייבת ממצב בעל החיים ומתכונותיו.
האחראי ידריך את התלמידים כיצד לנהוג בבעלי החיים וימנע מגע אתם שלא לפי ההנחיות.
 
שילוט ואזהרה: בכניסה לפינת החי/חדר החקר וליד הכלובים יוצבו שלטי אזהרה "אסורה
הכניסה!", "סכנת נשיכה!" ועוד.
 
3.5.6
 
 
כללי ההתנהגות בפינת החי יפורטו בכניסה לפינת החי.  3.5.7
 
 
גידול חיות ניסוי  3.5.8
 
 
המוסד החינוכי לא יגדל ולא יחזיק בעלי חיים לצורכי ניסוי אלא בהתאם לעקרונות
א. הקבועים בחוק ובאישור הפיקוח המקצועי המוסמך.
 
   
ב. לא יבוצעו ניסויים בבעלי חיים במוסדות החינוך, אלא אם אושרו לכך, כמפורט בחוק
ובאישור הגורמים הפדגוגיים המוסמכים.
 
   
ג. האחראי יקפיד על מילוי הצרכים הדרושים לקיומו של בעל חיים כדי שלא ייגרם לו
סבל מיותר. יש לקצר למינימום את זמן ההחזקה של בעל חיים עד לניסוי.
 
   
 
אחזקת בעלי חיים בתקופת חופשה מלימודים  3.6
יש לקבל אישור בכתב מההורים על הסכמתם ועל אחריותם לקבל את בעל החיים לתקופת
החופשה לביתם.
 
3.6.1
 
 
אסור לתת לילדים בעלי חיים טורפים לטיפול בבית.  3.6.2
 
 
בעלי חיים המותרים לטיפול בבית התלמיד יינתנו בכלובים מתאימים להעברה בצירוף
הנחיות ברורות בכתב לטיפול בבעלי החיים ולמקרה של פגיעה בהם ומהם. בעלי החיים
יינתנו לאחר הדרכה מתאימה.
 
3.6.3
 
 
חובה לתת לתלמיד המטפל בבעלי חיים בביתו את מספר הטלפון של האחראי על גידול בעלי
חיים בבית הספר ושל הווטרינר המפקח ולוודא שהתלמיד יודע ומבין את ההנחיות לטיפול
ואת דרכי ההתקשרות.
 
3.6.4
 
 
בעלי החיים הנשארים בפינת החי יטופלו במהלך החופשה באחריות הממונה על פינת החי.
 
3.6.5
 
 
 
הכשרת עובדים לטיפול בבעלי חיים במוסד החינוכי
 
3.7
מטפל בבעלי חיים במוסד חינוכי חייב לעבור הכשרה בהוראות הבטיחות.  3.7.1
 
 
הכשרה בהוראות הבטיחות ניתנת במסגרת קורס לרכזי פינות חי ולמטפלים בבעלי חיים
במרפ"ד הארצי לגידול וחקר בעלי חיים במוסדות חינוך בכפר הירוק ובכל מסגרת אחרת
המוכרת על ידי משרד החינוך לצורך זה.
 
3.7.2
 
 
 
רכישת בעלי חיים
 
3.8
יש לרכוש בעלי חיים ממקורות המצויים תחת פיקוח וטרינרי.  3.8.1
 
 
הכנסת בעלי חיים חדשים לפינת החי תהיה בתיאום עם הווטרינר המטפל.  3.8.2
 
 
יש לערוך בדיקת וטרינר לבעלי חיים שייכנסו למעבדה ולהמשיך לבצע ביקורות שוטפות.
 
3.8.3
 
 
 
טיפול וטרינרי
 
3.9
כל בית גידול במוסד חינוכי חייב להיות בפיקוח וטרינר צמוד. הטיפולים והחיסונים יהיו על פי
הנחיות הווטרינר ובהתאם לסוג בעל החיים ולמיקום פינת החי.
 
 
הזנה
 
3.10
 
אסור לרכוש מזון כגון בשר ודגים לצורך האכלת בעלי חיים ממקור לא ידוע, שלא בפיקוח
וטרינרי.
 
3.10.1
 
יש לספק לכל בעל חיים את המזון הנחוץ לו ולהבטיח לו אספקה סדירה של מזון, בתדירות
הנחוצה ובכמות המתאימה.
 
3.10.2
 
מזון יבש, כמו כופתאות או זרעים, יכול להישאר בכלוב ימים מספר, אולם מזון לח, כמו
פרות וירקות, נרקב, ולכן הכרחי להחליפו מדי יום ביומו.
 
3.10.3
 
התאמת המזון תיעשה על פי הנחיות בעלי המקצוע.  3.10.4
 
מים  3.10.5
 
כל בעלי החיים זקוקים למים, גם אלה הניזונים מפרות ומירקות העשירים בנוזלים.  א.   
יש להבטיח גישה טובה למקור מים טריים.
 
ב.   
יש להתאים את כלי המים לבעלי החיים; למשל, עכברים זקוקים לבקבוק יניקה,
ועופות לכלי שטוח.
 
ג.   
הובלת בעלי חיים והעברתם
 
3.11
 
חובה להעביר בעלי חיים בכלובים המותאמים להעברה, בהתאם לסוג בעל החיים ובכפיפות
להוראות של רשות שמורות הטבע והגנים הלאומיים. חיות בר יש להעביר רק לאחר קבלת היתר
מרשות שמורות הטבע.
 
 
תמותת בעלי חיים
 
3.12
 
מת בעל חיים, יוציא המורה את הגווייה בעזרת כפפות, וידאג לנקות את הכלוב ולחטאו. את
הגווייה יש לקבור או להכניסה לשקית ניילון אטומה ולהשליכה לפח אשפה מרכזי.
 
3.12.1
 
במקרה של תמותת בעלי חיים (יותר מאחד) יש לפנות לווטרינר הרשותי לקבלת הנחיות.
עותק של הפנייה יישלח אל המפקח על הוראת מדעי הטבע במחוז או למפקח על החקלאות
ועל לימודי הסביבה.
 
3.12.2
 
מחלות בעלי חיים
 
3.13
 
בעלי חיים חולים יטופלו על ידי וטרינר.  3.13.1
 
כאשר בעל חיים מת, יש לדווח לווטרינר העירוני ולהתייעץ אתו לגבי סיבת המוות כדי למנוע
תמותה של בעלי חיים אחרים ופגיעה תברואתית בסביבה.
 
3.13.2
 
בעקבות מקרים מצערים אלה יש לקיים שיחה בנדון עם התלמידים.
 
3.13.3
 
תנאים נאותים לגידול בעלי חיים
 
3.14
 
מיקום פינות החי
אלה התנאים הנאותים למיקום פינות החי:
 
3.14.1
 
אזורים מוגנים מפני גשם, רוח ושמש  א.   
תנאי אוורור נאותים  ב.   
אפשרות לחימום לפי הצורך  ג.   
מקום שיאפשר תנועה חופשית ואפשרות לתצפיות נוחות בבעלי החיים.
 
ד.   
     
הכלובים  3.14.2
 
גודל הכלובים: על פי ההוראות של מינהל השירותים הווטרינריים יש להתאים את
גודל הכלובים לבעלי החיים באופן שיתאפשר להם מרחב תנועה מתאים.
 
א.   
מקום מסתור בכלוב: יש מכרסמים ויונקים הזקוקים ל"בית" בתוך הכלוב המשמש
להם פינה חמה בחורף, מסתור בעת מצוקה ומקום להמלטת הוולדות.
 
ב.   
סוגי בעלי החיים שאפשר לגדלם במוסדות חינוך
אפשר לגדל ולהחזיק בעלי חיים בכפיפות לתנאים הכלליים האלה:
 
3.14.3
 
טורפים
מותר לגדל בחצר המוסד החינוכי בעלי חיים טורפים השוקלים בבגרותם מעל 2 ק"ג -
כגון שועלים, חתולים למיניהם, זאבים, תנים וגיריות - בתנאים האלה:  
א.   
יש לקבל אישור בכתב מהמפקח על הוראת החקלאות ואיכות הסביבה במחוז
ומהווטרינר הרשותי.
 
1)   
בין שביל המבקרים לכלוב תהיה גדר הפרדה באורך שלא יפחת מ-1.5 מ'.  2)   
גדר ההפרדה תהיה יציבה ובגובה של 1.2 מ' לפחות, והיא תמנע מעבר אל הכלוב
(לפי תקן ישראלי 1142).
 
3)   
בכלוב חייבים להיות 2 תאים המאפשרים הפרדה מוחלטת בין בעלי החיים ובין
המטפל בזמן הטיפול.
 
4)   
הכלוב חייב להיות בנוי מחומרים עמידים בפני כרסום והשחתה של החיה, ועליו
להיות בנוי באופן שימנע את בריחת החיה (כגון על ידי חפירה מתחת לדפנות).
 
5)   
הטיפול בחיות הטורפות יתבצע אך ורק על ידי מבוגר מנוסה.  6)   
באזור של בעלי חיים טורפים יוצבו שלטים המזהירים את המבקרים מפני
הסכנות הצפויות.
 
7)   
הכלובים יהיו נעולים בכל עת.  8)   
סמוך לדלת יהיה לחצן מצוקה תקני בגובה מרבי של 100 ס"מ. הלחצן יסומן
בצורה בולטת ויחובר למזכירות בית הספר וכן לפעמון מעל דלת הכניסה לבית
  הגידול. בכניסה לבית הגידול תיתלינה הוראות בטיחות חשובות.
9)   
ערכת לכידה: הערכה תכלול רשת לכידה לעופות וליונקים קטנים, מוט ללכידת
נחשים, כפפות עבות וכלוב ריק.
 
10)
 
בתי גידול עם בעלי חיים טורפים יוצבו אך ורק בחדרים ובכיתות הניתנים לנעילה
ושיש בהם חלונות עם סורגים. הכניסה לחדרים ולכיתות אלה תהיה אך ורק עם
האחראי המוסמך לפינת החי/לגן החקר.
 
11)
 
אסור להציב כלובים עם בעלי חיים טורפים במסדרון ובמעברים.  12)
 
קופים  ב.   
מותר לגדל קופים בפינות חי באישור בכתב מהממונה על גידול בעלי חיים
במוסדות חינוך.
 
1)   
חצר פינת חי שיש בה קופים תיבנה בצורה שתמנע את יציאתם על ידי טיפוס או
קפיצה.
 
2)   
פרסתניים  ג.   
מותר לגדל בעלי חיים פרסתניים כגון צבאים, יעלים, עזי וכבשים אך ורק בתוך
מכלאה המונעת מגע פיזי בין התלמיד לבעל החיים.
 
1)   
מותר לגדל פרסתניים בפינות ליטוף.  2)   
בפינת ליטוף שבה מבקרים נכנסים לתוך הכלוב מותר לגדל גדיים, טליים ועופרים
עד גיל 3 חודשים.
 
3)   
בעלי חיים המשמשים לרכיבה
מותר לגדל בעלי חיים המשמשים לרכיבה, כמו סוס, סוס פוני וחמור, בתנאי שיש
בפינת החי אורווה תקנית ומדריך מוסמך לרכיבה, בהתאם להנחיות בתת-סעיף 1.9
לעיל, "הפעלת אורוות סוסים בכפרי נוער".
 
ד.   
יונקים קטנים שאינם טורפים
מותר לגדל את כל סוגי היונקים הקטנים שאינם טורפים כגון עכברים, חולדות,
אוגרים, קביות, ארנבונים וחדפים.
 
ה.   
עופות  ו.   
           
מותר לגדל את כל סוגי העופות בכלובים. לגבי הכלובים המאכלסים עופות
מסוכנים כגון תוכים גדולים, עורבים, דורסים וכו', יחולו הכללים לעיל העוסקים
בבעלי חיים טורפים.
 
1)   
בעונת הרבייה של העופות הגדלים בשטח הפתוח יש למנוע התקרבות למקום
הקינון.
 
2)   
חצר פינת חי שיש בה עופות דורסים תיבנה בצורה שתמנע את יציאתם בתעופה.  3)   
זוחלים
מותר לגדל זוחלים שבבגרותם משקלם מעל ק"ג אחד בהתאם לתנאים שפורטו בסעיף
העוסק בבעלי חיים טורפים, להוציא צב יבשה.  
ז.   
דגים
אסור לגדל דגים טורפים שבבגרותם משקלם עולה על ק"ג אחד.  
ח.   
פרוקי רגליים
מותר לגדל פרוקי רגליים לא ארסיים.
 
ט.   
חרקים  י.   
מותר לגדל דבורת דבש בכוורת זכוכית על פי הנהלים המופיעים בתכנית
הלימודים בחקלאות ובלימודי הסביבה.
 
1)   
מותר לגדל דבורים בכוורות רגילות בכפיפות לתנאי הבטיחות המופיעים בלימודי
החקלאות והסביבה.
 
2)   
יצורים ימיים ודו-חיים ארסיים
מותר לגדל יצורים ימיים ודו-חיים שאינם ארסיים.
 
יא.   
סוגי בעלי החיים האסורים בגידול ובאחזקה במוסדות חינוך  3.14.4
 
כללי
אסור לגדל בתוך בניין המוסד החינוכי בעלי חיים טורפים השוקלים בבגרותם מעל 2
ק"ג.  
א.   
קופים  ב.   
אסור לגדל קופים למיניהם בתוך בניין המוסד החינוכי.  1)   
מותר לגדל קופים בפינות חי לפי התנאים המפורטים בסעיף העוסק בבעלי חיים
טורפים.
 
2)   
יונקים קטנים שאינם טורפים
אסור להחזיק בפינות ליטוף אמהות עם גורים של יונקים קטנים שאינם טורפים.
 
ג.   
עופות גדולים  ד.   
אסור לגדל בספארי (בשטח הפתוח למבקרים) עופות גדולים כמו יען או קזואר.  1)   
אסור לגדל בספארי את אווז הבית ואווז סיני.  2)   
זוחלים  ה.   
אסור לגדל בתוך בניין המוסד החינוכי זוחלים שבבגרותם משקלם מעל ק"ג אחד.
1)   
אסור לגדל זוחלים ארסיים.  2)   
דגים  ו.   
אסור לגדל דגים טורפים שבבגרותם משקלם עולה על ק"ג אחד.  1)   
אסור לגדל דגי פירנאה.  2)   
פרוקי רגליים
אסור לגדל פרוקי רגליים ארסיים (נדל, עקרב, עכביש וכו').
 
ז.   
יצורים ימיים ודו-חיים ארסיים
אסור לגדל יצורים ימיים ודו-חיים ארסיים (קיפוד ים, זהרון, אבנון, שושנת ים,
אלמוגים, קרפדה ארסית ויצורים דומים אחרים).
 
ח.   
נוהל הטיפול בנשיכות
במקרה של נשיכה או שריטה או פגיעה כתוצאה מהתנהגות לא שגרתית של בעלי חיים יש
לפעול לפי הכללים האלה:
 
3.14.5
 
הטיפול: יש לשטוף את המקום הנפגע במים.  א.   
הפנייה: יש להעביר את הנפגע לקבלת טיפול מגורם רפואי מוסמך.  ב.   
הדיווח: יש להודיע ללשכת הבריאות המחוזית, לווטרינר הרשותי ולמפקח על הוראת
הטבע במחוז.
 
ג.   
בידוד בעל החיים: יש לבודד מיד את בעל החיים הפוגע בכלוב מיוחד ולהתייעץ עם
הווטרינר הרשותי להמשך הטיפול.
 
ד.   
עזרה ראשונה ומניעת היפגעות  3.14.6
 
בכל בית גידול לבעלי חיים, במבנה או בחצר, חייבת להיות ערכת עזרה ראשונה נגישה
  של "מגיש עזרה ראשונה".
א.   
לאחר כל טיפול בבעלי חיים או בכלובים יש לשטוף את הידיים במים ובסבון או
בחומר ניקוי אחר.
 
ב.   
אסור בהחלט לאכול בחדר שמגדלים בו בעלי חיים או במקום שמבוצעים בו ניסויים
בבעלי חיים.
 
ג.   
הוראות בטיחות כלליות לטיפול ביונקים קטנים (מכרסמים) ולאחזקתם  3.14.7
 
בשעת הטיפול בבעלי חיים העלולים לנשוך יש להגן על הידיים בכפפות מתאימות.  א.   
הכלובים המשמשים לתצוגה ולהסתכלות יוצגו באופן שהתלמידים לא יוכלו להכניס
את ידיהם לתוכם.
 
ב.   
תלמידים יטפלו בכלובים ובבעלי חיים רק לאחר שיודרכו לכך ויובאו לידיעתם כללי
הבטיחות. כן עליהם לקבל רשות מהמורה. המורה יוודא שהתלמידים המטפלים אמנם
נוקטים את כל אמצעי הבטיחות הדרושים.
 
ג.   
בארבעת הימים הראשונים להכנסת בעלי חיים למוסד חינוך אין לאפשר לתלמידים
לגעת ולטפל בהם.
 
ד.   
כל פעולה המחייבת הכנסת יד לתוך הכלוב תיעשה בדרך שתמנע נשיכות.  ה.   
יש לנקות ולרחוץ את הכלובים בכפפות גומי.  ו.   
את חומרי הפסולת (ריפוד מלוכלך, מזון וכו') יש להכניס לשקיות אטומות מפני (מים
כגון שקיות אשפה), לסגור אותן היטב בחבל או בגומייה ולהשליכן לפח האשפה.
 
ז.   
יש לדאוג שהכלובים יהיו עשויים מחומרים הניתנים לניקוי ועמידים, כדי שבעלי
החיים לא יוכלו לכרסם או לשבור אותם.
 
ח.   
בית הגידול  3.14.8
 
בית גידול בתוך מבנה (חדר, לובי, פטיו-חצר פנימית, סככה ומקומות
דומים)
 
א.   
בית הגידול יוצב במקום נוח לטיפול, שלא יחייב אמצעים מיוחדים כדי להגיע
אליו (כמו סולם, דרגש וכדומה).
 
1)   
יש להציב את בית הגידול על מעמד יציב, בולט ונוח לצפייה.  2)   
בית הגידול יוצב במקום שלא יפריע למעבר חופשי.  3)   
 אסור לבנות אקווריום/טרריום מזכוכית שהיא בעובי של פחות מ-6 מ"מ. 4)   
מומלץ לבנות כלובים מחומר פולימרי.  5)   
באקווריום/טרריום מזכוכית יש לוודא שהפינות ושפת הזכוכית תהיינה מלוטשות
לכל אורכן ומעוגלות.
 
6)   
כל סדק בזכוכית פוסל את השימוש בבית הגידול.  7)   
אסור לבנות כלוב מרשת גמישה ללא מסגרת קשיחה.  8)   
בכלוב הבנוי מרשת יש לוודא שקצות הרשת מוגנות על ידי פס הגנה.  9)   
אסור לבנות כלובים מחומר הניתן לכרסום על ידי בעל חיים.  10)
 
מכסה/גג של בית גידול שרוחבו עולה על מטר אחד חייב להיות מעוגן לדפנות
הכלוב או לקיר המבנה.
 
11)
 
אסור להציב בית גידול הבולט מהמעמד שלו.  12)
 
בית גידול יוצב באופן שלא יבלטו פינות חדות ואבזרים חדים כלפי המעבר של
הולכי רגל.
 
13)
 
בית גידול מחוץ למבנה  ב.   
פינת החי חייבת להיות סגורה ומוקפת גדר רשת ברווחים שלא יעלו על 5 ס"מ בין
מרכיביה, ובכל מקרה עליה להתאים לסוג בעל החיים. הגדר תהיה בגובה של לא
פחות מ-200 ס"מ, ובחלק העליון תהיה תוספת גדר באורך 50 ס"מ, בשיפוע כלפי
חוץ בזווית של . בעלי חיים שאינם מסוכנים (על המסוכנים חלים הכללים של
בע"ח טורפים) - הגדר החיצונית של חצר המוסד החינוכי יכולה להיות הגדר של
פינת החי שלהם, בתנאי שתקוימנה הדרישות שהוזכרו לעיל.
 
1)   
בפינת חי שיש בה בעלי חיים המסוגלים לטפס/לקפוץ על גדרות יש לבנות גדר
היקפית גם עם שיפוע עליון המוטה כלפי פנים בזווית של .
 
2)   
חייבים להיות שני פתחי יציאה בפינת החי, ברוחב של 120 ס"מ לפחות.  3)   
פתחי היציאה מפינת החי צריכים להיות נעולים. האמצעים לפתיחת הנעילה
(מפתח, כלי פריצה וכו') חייבים להיות סמוך לפתחים. בזמן פעילות על הפתחים
  להיות סגורים.
4)   
סביב ברכה לבעלי חיים בחצר חייבת להיות גדר בגובה של לא פחות מ-110 ס"מ.
הגדר תהיה בנויה באופן שיימנע מעבר חופשי לילדים, על פי תקן 1142 עדכני
ליום ביצוע העבודה.
 
5)   
אסור שמפלס המים בברכה יעלה על 40 ס"מ.  6)   
ניקוז הברכה יהיה ישירות למערכת הביוב או למערכת טיהור מים באישור
הגורמים האחראים על מערכת הביוב.
 
7)   
בפינת החי חייבת להיות פינה להיגיינה, לחיטוי ולנטילת ידיים.  8)   
חייבת להיות פינה קבועה, סגורה ומסודרת לאחסון כלי עבודה (מגרפה, מעדר
וכו').
 
9)   
חייב להיות אישור, על פי התקנים ובפיקוח מהנדס, לכל שבילי התנועה, לגשרים
ולמתקנים.
 
10)
 
ספארי  ג.   
חובה לבנות כניסה כפולה בגדר הספארי באופן שייווצר שטח כליאה בין השער
החיצוני לשער הפנימי.
 
1)   
חייבת להיות בספארי גדר בגובה המותאם לסוג בעלי החיים - בהתאם להנחיות
של רשות שמורות הטבע והגנים הלאומיים -
ובכל מקרה גובהה לא יפחת מ-110 ס"מ ולא יעלה על 200 ס"מ, והיא תהיה ללא
בליטות.
 
2)   
אבזרים ומערכות עזר לבטיחות  3.14.9
 
חייבות להיות עמדות כיבוי אש תקניות ונגישות בפינת החי, בספארי, בחצר ובמבנים,
בהתאם להנחיות של שירותי הכבאות.
 
א.   
חובה שחשמלאי בודק יאשר בכתב את תקינות מערכת החשמל המותקנת בפינת
החי/בגן החקר ובבתי הגידול, בחצר/במבנים.
 
ב.   
אסור לחמם כלוב בגוף חימום גלוי ובלהבה גלויה.  ג.   
אסור להשאיר חוטי חשמל גלויים שאינם מושחלים בתוך צינורות ותעלות תקניים
ועמידים בפני כרסום.
 
ד.   
הכלוב חייב להיות בנוי באופן שימנע בריחת חיה טורפת (לדוגמה, על ידי חפירה מתחת
לדפנות).
 
ה.   
בפינות הליטוף חייבים להיות שני פתחי כניסה/יציאה. רוחב הפתח יהיה 1.20 מ'
לפחות.
 
ו.   
פינת הליטוף תהיה בגודל שיאפשר לילדים ולבעלי החיים מרווח מתאים למשחק
ולהנאה ללא סכנת דריסה.
 
ז.   
אחזקה וטיפול יום-יומי  3.14.10
 
חובה לרשום על גבי האריזות של חומרי החיטוי את כללי השימוש ולציין במקום בולט
את המילה "רעל", בהתאם להנחיות של מכון התקנים.
 
א.   
חובה לאחסן חומרי חיטוי במקום נעול ומאוורר.  ב.   
אסור לאחסן חומרי חיטוי באריזות מזון.  ג.   
חובה לאחסן תרופות של בעלי חיים במתקן סגור ונעול בתוך ארון.  ד.   
חובה להפריד בין תרופות לבעלי חיים ובין מזון ותרופות לבני אדם.  ה.   
אסור לאחסן פגרי בעלי חיים עם מזון לאדם ולבעלי חיים.  ו.   
אסור ללכת יחף בסביבת בית גידול לבעלי חיים (פינת חי, ספארי, חדר חקר).  ז.   
אסור לתלמיד בודד להיכנס לחדר חקר, לפינת חי ולספארי אלא בליווי מבוגר.  ח.   
חובה לוודא תאורה של 500 לוקס לפחות לטיפול בבעלי חיים בלילה / בשעות החשכה.
 
ט.   
4. הנחיות בטיחות מיוחדות לפנימיות
 
הגנה מפני נפילות של תלמידים מפתחי בתים, מחלונות וממסדרונות
 
4.1
 
הניסיון מוכיח שהתקן הקיים בנוגע לגובה מעקות, לסף חלונות, גגות וכיו"ב אינו מספיק כדי להגן
מפני נפילות הנובעות מהתנהגות לא נכונה של חניכים.
אפשר לפתור בעיה זו בדרכים שונות; למשל:
 
 
התקנת מגביל פתיחת חלונות המאפשר פתיחה של כל חלון עד 10 ס"מ בלבד (עפ"י מפרט
שאושר ע"י מכון התקנים)
 
-   
התקנת סורגים - מותנה בהתקנת סורג מילוט בכל חדר (תכנון הסורגים והתקנתם יהיו
באישור גורם מוסמך עפ"י התקן הישראלי; ראה סעיף 5.1‎-25 של חוזר זה, תת-סעיף 12.9).
-   
פירוט מלא של הדרישות מצוי בסעיף 5.1‎-25 של חוזר זה.
 
 
 
הגנה מפני התחשמלות  4.2
יש לקבוע תכנית לביקורות תקופתיות במהלך השנה של חשמלאי הכפר או חשמלאי מוסמך
אחר לבדיקת ההארקות, מתקני החשמל, השקעים וכיו"ב. בתקופת החורף יש לוודא
שהביקורות תהיינה תדירות יותר.
 
4.2.1
 
 
יש לקבל אישור שנתי מחשמלאי בודק, על פי חוק החשמל, לתקינות מערכת החשמל
וההארקות. מכשירי חשמל פרטיים המותרים לשימוש על ידי הנהלת הפנימייה, כגון רדיו
טייפ, מכשירי תאורה וכיו"ב, ייבדקו על ידי חשמלאי הכפר/חשמלאי מוסמך.
הערה: הוראות אלה אינן מתייחסות למכשירי החימום המופיעים בתת סעיף 4.3 להלן,
"הגנה מפני אש".
 
4.2.2
 
 
לקראת החורף יש לגזום עצים מסוכנים הסמוכים לקווי חשמל. הביצוע יהיה על ידי גופים
קבלניים מנוסים בתחום זה. הקבלן המבצע ילווה באחראי מטעם המוסד אשר יוודא
שהחניכים הורחקו מאזור הגיזום בזמן הגיזום ושנותק החשמל באזור הגיזום.
 
4.2.3
 
 
פירוט מלא של הדרישות מצוי בסעיף 5.1‎-25 של חוזר זה.
 
4.2.4
 
 
   
הגנה מפני אש  4.3
יש לפעול על פי הדרישות של שירותי הכיבוי האזוריים. יש לבצע את דרישות שירותי הכיבוי
להתקנת גלאים, לשימוש בצבעים חסיני אש, לשיפור פתחי חירום ועוד.
 
4.3.1
 
 
יש להקפיד על ביקורת שנתית לציוד כיבוי האש ולהדרכת סגל המקום בהפעלת אמצעי
כיבוי.
 
4.3.2
 
 
יש להדריך את החניכים בסכנות האש ולהגביר את ההשגחה בחדרי המגורים בשעות הלילה.
4.3.3
 
 
החזקה ושימוש במכשירי חימום ביתיים פרטיים (כגון שמיכות חשמליות, תנורים וכיו"ב)
אסורה.
 
4.3.4
 
 
בעת כינוס החניכים באירועים (מסיבות, הופעות וכיו"ב) באולמות סגורים כגון חדר אוכל,
אולם הרצאות, אולם תרבות ועוד יש להקפיד הקפדה יתרה בבדיקת אמצעי הכיבוי, פתחי
המילוט, תאורת החירום, השילוט המואר ועוד.
 
4.3.5
 
 
יש לתרגל ולקבוע את סדר יציאתם של החניכים באירועים אלה בשעת חירום.
 
4.3.6
 
 
פירוט מלא של הדרישות מצוי בסעיף 5.1‎-25 של חוזר זה.
 
4.3.7
 
 
 
מבנים  4.4
יש לבצע "סקר מבנים" למבנים ישנים ולדאוג לבדיקה קבועה של מבני הכפר על ידי מהנדס
רשות או על ידי מהנדס בניין אחר העובד עם המוסד.
 
4.4.1
 
 
מומלץ שיהיה ספר בניין לכל מבנה לצורך מעקב.  4.4.2
 
 
מבנים ישנים, שאינם בשימוש, יש לסגור ולגדר.  4.4.3
 
 
יש להרוס ולפנות מבנים ישנים מסוכנים.  4.4.4
 
 
תקרות מסוג "רביץ" תיבדקנה על ידי קונסטרוקטור פעם ב-3 שנים. הבדיקה תתמקד בין
היתר במצב העיגון לקורות הגג.
 
4.4.5
 
 
אין להתקין תקרות אקוסטיות ללא תכנון ופיקוח של מהנדס מוסמך לתחום זה. במבנים שיש
בהם תקרות אקוסטיות יש לפתוח פתח שיאפשר את בדיקת התקרה המקורית על ידי
קונסטרוקטור פעם בשנה.
 
4.4.6
 
 
כעיקרון אין לבצע עבודות בנייה, שיפוצים ותוספות בנייה אלא בתכנון ובפיקוח של מהנדס
מוסמך.
 
4.4.7
 
 
מומלץ לא להתקין תקרה אקוסטית במבנים שקיימת בהם תקרה תלויה (למשל רביץ). אם
יוחלט להתקינה - יש לעגנה לקורת הגג.
 
4.4.8
 
 
פירוט מלא של הדרישות מצוי בסעיף 5.1‎-25 של חוזר זה.
 
4.4.9
 
 
   
הוראות בטיחות ונהלים במהלך שיפוצים ותוספות בנייה  4.5
ככלל אין לבצע פעילות של שיפוץ, בדק בית ובעיקר בנייה בתחום מוסד החינוך בזמן
הלימודים, למעט מקרים חריגים שבהם מהנדס הרשות/הבעלות קובע כי השיפוצים דחופים
בשל סכנה הנשקפת לתלמידים.
 
4.5.1
 
 
יש לתכנן את ביצוען של עבודות הבנייה או השיפוצים לפי לוח זמנים ובשיטות עבודה וארגון
שימנעו הפרעות, מטרדי בטיחות ורעש.
 
4.5.2
 
 
עבודות המחייבות פעילות מקצועית קצרה במבנה תבוצענה בעת החופשות שבמהלך שנת
הלימודים.
 
4.5.3
 
 
עבודות המחייבות פעילות ממושכת תבוצענה רק בפגרת הקיץ.  4.5.4
 
 
העבודה תתוכנן באופן שלפחות כל הכרוך במטרדים קשים - של רעש, לכלוך, אבק וכדומה -
יבוצע בחופשה הגדולה ורק בלית בררה תבוצענה שאר העבודות השקטות והנקיות יחסית
  במהלך הלימודים.
4.5.5
 
 
אין לבצע עבודות הכרוכות במטרדי רעש גדולים במיוחד - חד פעמיים (כגון פיצוצים) או
ממושכים (כגון הפעלת מדחס אוויר) - בעת שחניכים נמצאים במקום.
 
4.5.6
 
 
הבעלות והנהלת הכפר לא תמסורנה הזמנה לביצוע עבודות בנייה ושיפוצים לפני שנקבעו
בחוזה עם הקבלן כל התנאים ואמצעי הזהירות שהוא חייב בהם על פי החוזה.
 
4.5.7
 
 
חובה על הקבלן לנקוט את אמצעי הבטיחות האלה לפחות:  4.5.8
 
 
יש להתקין סידורי גישה נפרדים לעובדים לצורך הכנסה והוצאה של חומרים, כלים
וציוד.
 
א.   
בין שטח המוסד לאתר הבנייה תיבנה גדר קשיחה, אטומה ויציבה, מלבנים, מלוחות עץ
וכדו', בגובה 2 מ' לפחות, להפרדה מוחלטת בין אתר הבנייה לשטח פעולת החניכים,
וזאת כדי למנוע כל אפשרות של כניסת חניכים לאתר הבנייה עד גמר עבודות הבנייה.
 
ב.   
הגדר לא תהיה מרשת או מבד יוטה וכד' או מפח גלי (הפח ניתן לכיפוף וקיימת סכנת פגיעה
מקצוות חדים עם כיפופו).
 
4.5.9
 
 
הצד הפונה אל אזורי פעולתם של החניכים יהיה חלק וללא בליטות ומסמרים, חוטי ברזל
וכדו'.
 
4.5.10
 
על הגדרות המפרידים ייתלה שילוט "סכנה, כאן בונים! אין כניסה!".  4.5.11
 
כל בור, שקע וכד' יגודר, כאמור לעיל, באופן שימנע סכנת נפילת תלמידים.  4.5.12
 
אם במהלך הבנייה יש סכנה של נפילת חפצים, אבזרי בנייה או כלים, יש לאסור את
הימצאות החניכים בשטח הסכנה. אפשר להתקין גגון מעל חצר המשחקים באופן שהוא
יכסה שטח בקוטר של כ-3.5 מ' מאזור נפילת החפצים. הגגון יהיה קשיח, ויוכל לשאת משקל
אבזרים וחומרי בנייה העלולים ליפול בנפילה חופשית.
 
4.5.13
 
בסוף כל יום עבודה ידאג הקבלן להסרת פסולת הבנייה שנפלה על הגגון או לחצר ולבדיקת
יציבות הגגון, ובמידת הצורך יבוצעו בו תיקונים.
 
4.5.14
 
אם דרושים פיגומים לצורך הבנייה הם יותקנו על פי החוק ויכוסו ברשת או בבד יוטה וכד'
בצד הפונה לחצר כדי להקטין את הסיכון של נפילת חפצים, וזאת נוסף לאמור לעיל.
 
4.5.15
 
בזמן הבנייה על גג מסירים את החומר האוטם את הגג מפני חדירת הגשמים. על הבעלות
לוודא כי החומר לא יוסר בתקופת הגשמים, כדי למנוע חדירת מים אל מערכת החשמל
ורטיבויות (מחשש התחשמלות). כן עליה לוודא שהגג ייאטם מחדש לפני תחילת עונת
הגשמים.
 
4.5.16
 
הושלמה בנייה חיצונית של המבנה ונמשכת הבנייה הפנימית, ייאטמו החלונות הפונים אל
חצר המשחקים בלוחות עץ, בלבנים וכד' כדי למנוע נפילת חפצים וחדירת מי גשמים למבנה.
4.5.17
 
פירוט מלא של הדרישות מצוי בסעיף 5.1‎-25 של חוזר זה.
 
4.5.18
 
 
ביקורת בטיחות  4.6
על הנהלת הכפר ועל הבעלות ליזום ביקורת בטיחות מקיפה פעם בשנה.  4.6.1
 
 
הדוח של ביקורת הבטיחות יוגש להנהלת המוסד ולבעלות, ועליהן לדאוג לתיקון הליקויים
ולהסרת המפגעים.
 
4.6.2
 
 
עותק של דוח הביקורת יש להעביר לקב"ט המינהל.  4.6.3
 
 
פירוט מלא של הדרישות מצוי בסעיף 5.1‎-25 של חוזר זה.
 
4.6.4
 
 
 
ממונה בטיחות בעבודה
 
4.7
כפרי נוער רבים מחויבים על פי החוק למנות ממונה בטיחות בעבודה. מומלץ להנהלות כפרי הנוער
האחרים להכשיר ממונה בטיחות בעבודה ולתת בידו כלים למילוי משימתו (הכנת תכניות
בטיחות, הקמת ועדת בטיחות, הדרכות והשתלמויות).
 
 
 
רישויים  4.8
הנהלות כפרי הנוער מחויבות לדאוג לרישוי בר-תוקף מהרשויות המתאימות בכל התחומים
שלהלן: אישור מעון, רשיון שירותי כיבוי, אישורים ממשרד הבריאות (למטבח ולברכה),
רישוי עסקים (לברכה ולקייטנות), הכרזת ברכת שחייה, ביקורות תקופתיות על פי החוק
למתקני הרמה, לדודי קיטור, למדחסי אוויר, לטרקטורים, לציוד כיבוי, וכן בדיקות רפואיות
תקופתיות לעובדי המטבח, למתקני אנרגיה ועוד.
 
4.8.1
 
 
פירוט מלא של הדרישות לבדיקות ולביקורות תקופתיות מצוי בסעיף 5.1‎-25 של חוזר זה.
 
4.8.2
 
 
 
תעבורה  4.9
יש להקטין במידת האפשר את תנועת הרכבים באזורים שהתלמידים נמצאים בהם.  4.9.1
 
 
בכל פנימייה שיש בה הסעה מאורגנת לבתים ובחזרה תדאג ההנהלה לליווי מבוגר.״  4.9.2
 
 
בכל פנימייה שיש בה מסוף להעלאה ולהורדה של תלמידים תדאג ההנהלה לאישור המסוף
על ידי מהנדס תנועה מחוזי ממשרד התחבורה.
 
4.9.3
 
 
מגדלי מים/מאגרי מים  4.10
 
יש לגדרם ולהתקין שילוט "אסורה הכניסה"/"סכנת טביעה". יש להזהיר את התלמידים מפניהם
ולמנוע אפשרות עלייה על סולם המגדל.
 
 
חדרי כושר  4.11
 
הפעילות בחדר הכושר מחייבת נוכחות מדריך שהוסמך לכך, בדיקות רפואיות לפעילות
בחדר הכושר ואישורי הורים.
 
4.11.1
 
אין להתיר שימוש במתקני חדר כושר לחניכים מתחת לגיל 14.  4.11.2
 
מתקני חדר הכושר חייבים להיבדק פעם בשנה על ידי בודק מוסמך.  4.11.3
 
פירוט מלא של הדרישות מצוי בסעיף 5.1‎-25 של חוזר זה.
 
4.11.4
 
ברכת שחייה  4.12
 
על פי החוק כל ברכת שחייה מחויבת לעבור תהליך של "הכרזה" במשרד הפנים, ובכלל זה
רישוי עסקים. לפעילות לילה בברכה נדרש אישור מיוחד לפעילות לילית מהמפקח המחוזי
לרחצה במשרד הפנים. כמו כן נדרשים אישורים להפעלתה ממשרד הבריאות. אין להפעיל
ברכות שחייה לפני קבלת אישורים אלו.
 
4.12.1
 
פירוט מלא של הדרישות מצוי בסעיף 5.1‎-25 של חוזר זה.
 
4.12.2
 
קייטנות  4.13
 
פירוט מלא של הדרישות ראה בסעיף 5.1‎-32 של חוזר זה, "אבטחת הבטיחות בקייטנות
ובמחנות קיץ".
 
4.13.1
 
פינות חי  4.14
 
בעלי חיים המותרים בהחזקה בפינות החי ומתקניהם יאושרו על ידי גורם מקצועי מוסמך
במינהל לחינוך התיישבותי, ילוו בפיקוח וטרינרי צמוד, ויופעלו על פי הוראות קפדניות בנוגע
לבטיחות העובדים והמבקרים בפינת החי.
 
4.14.1
 
פירוט מלא של הדרישות ראה בתת-סעיף 3 לעיל, "בטיחות בפינות חי ובמוסדות חינוך
המגדלים בעלי חיים".
 
4.14.2
 
מגישי עזרה ראשונה  4.15
 
על פי הוראות המשרד חייבים להיות כמה מגישי עזרה ראשונה בכל מוסד חינוכי. אפשר לארגן
הכשרה מרוכזת בכפר הנוער לסגל המדריכים, לאמהות הבית ולעובדים.
 
 
פעילויות, יציאות הביתה, יציאות מהפנימייה לסיורים וכיו"ב  4.16
 
כל פנימייה תעגן בתקנון או בחוזרי המידע את מסגרת תכניותיה ופעילויותיה השנתיות
בפנימייה ותביא אותה לידיעת הורי החניכים.
 
4.16.1
 
מסמך זה חייב לקבל את אישור המפקח על הפנימייה, והוא יופץ לחניכים ולהוריהם.
ההורים יתבקשו לתת את אישורם להשתתפות ילדיהם במכלול הפעילויות האלה.
 
4.16.2
 
באשר לפעילות המחייבת אישור ספציפי של ההורים, כגון טיול שנתי או פעילויות
חוץ-בית-ספריות, תדאג הנהלת הפנימייה לקבל אישור הורים מיוחד לכל פעילות בנפרד.
 
4.16.3
 

הוראות קבע


חוזר מנכ"ל תשס"ב ב/6, י"ט שבט תשס"ב, 1 בפברואר 2002