בחינות 4.
בחינות בגרות 4.3
התאמות בדרכי ההיבחנות לנבחנים בעלי ליקויי למידה
אינטרניים ואקסטרניים
4.3‎-25

 
1 בדצמבר 2003
 
  תאריך תחולה 
החלפת כל
החוזרים
העוסקים
בנושא ובכלל זה
סעיף
4.3‎-15
בחוזר הוראות
הקבע תשס/9(א)

 
  מטרת הפרסום  


דבר המנהלת הכללית
בשנים האחרונות הולכת וגוברת המודעות לקשייהם של תלמידים בעלי
ליקויי למידה, ומערכת החינוך נדרשת לתת מענה הולם לצורכיהם.

זכותם של התלמידים לשוויון הזדמנויות בלמידה ובדרכי ההיבחנות
מתבטאת במתן מענה הולם לצורכיהם הייחודיים של תלמידים בעלי ליקויי
למידה, מענה שנועד להוציא מן הכוח אל הפועל את הפוטנציאל הטמון בהם,
וזאת בלי לפגוע ברמתן של בחינות הבגרות.

במסגרת מדיניות שרת החינוך, חה"כ לימור לבנת, למתן שוויון הזדמנויות
בחינוך, לצמצום פערים ולהעלאת אחוז הזכאים לבגרות, הקים משרד החינוך
התרבות והספורט לפני כשלוש שנים את היחידה לליקויי למידה, אשר למדה
וחקרה את הנושא, הפעילה ניסויים בכמה בתי ספר ויישובים, ותיקנה תקנות
המובאות בחוזר זה.

תחום ליקויי הלמידה ההולך ומתפתח במחקר ובשדה והידע המצטבר בשנים
האחרונות משפיעים גם על מגמות החקיקה בתחום זה, על מדיניות הטיפול
בתלמידים, על דרכי ההתמודדות עם התופעה, על הכשרת המורים ועל
העבודה הבית-ספרית הנגזרת מכך בתחום האיתור, האבחון וההפעלה של
התערבויות חינוכיות וטיפוליות. תהליכים אלה, כמו גם סוגיית ההתאמות
והאבחונים הנדרשים לביסוס ההתאמות, ממשיכים לעמוד לבדיקה ולפיתוח.

בשל חשיבותו של תהליך האיתור המתבצע בבית הספר בחרנו להציגו בצורה
מפורטת. תהליך זה כולל, נוסף לאיתור הראשוני, גם התערבות חינוכית
שמטרתה מיקוד קשיי התלמיד והתייחסות דיפרנציאלית אליהם. חשוב כי
תהליך זה יקדים את ההפניה לאבחון וישמש בסיס להמלצה על סוג האבחון
הנדרש כדי להמשיך ולמקד מאמצים בקידום הישגיו של התלמיד.

הצרכים הדוחקים העולים מן השדה קראו לטיפול דחוף בקביעת נהלים
ולהבהרת המדדים להפעלת ההתאמות. הניסיון שיצטבר בעקבות הפעלת
הנהלים המפורטים בחוזר זה ולמידת ההשתמעויות הנובעות מהם עשויים
להוביל לשינויים נוספים אשר יפורסמו בעתיד.

החוזר מדגיש את תפקידה של המועצה הפדגוגית כגוף המוסמך לאשר את
ההתאמות או להמליץ עליהן, ומשקף את החשיבות המיוחסת לידע המצטבר
הקיים בבית הספר אודות התלמיד ותפקודו הלימודי כבסיס לגיבוש
ההמלצות להתאמות בבחינות.

חוזר זה עוסק בתלמידים שלקויות הלמידה הן המאפיין העיקרי והדומיננטי
שלהם והן פוגעות בהישגיהם. החוזר אינו חל על תלמידים המתקשים
בלימודיהם בשל מגוון גורמים אחרים כגון קשיים רגשיים וחרדת בחינות,
חסך סביבתי, נכויות וכד'.

החוזר מסדיר את נושא ההתאמות בכך שהוא מסווג את לקויות הלמידה ואת
ההתאמות לשלוש קבוצות עיקריות, על פי מידת חומרתן, ובהתאם לכך נקבע
גם הגורם במערכת החינוך המוסמך לאשר את ההתאמות הללו.

אף שהתחום של ליקויי למידה נמצא עדיין בתהליכי למידה ופיתוח הן
מבחינה תיאורטית והן מבחינת היישומים ודרכי ההיערכות של מערכת
החינוך - אנו מקווים שהידע והניסיון המצטברים מהשינויים שהחוזר מביא
עמו יאפשרו לנו לשפר את הטיפול בתלמידים בעלי ליקויי למידה, למצות את
יכולותיהם וליצור מערכת חינוך קשובה, מקצועית והוגנת יותר, וזאת בלי
לפגוע ברמה הלימודית הנדרשת.

משרד החינוך התרבות והספורט ימשיך לחקור ולפתח תחום זה, וכן להקים
מרכזי איתור ואבחון של תלמידים בעלי ליקויי למידה וטיפול בהם כדוגמת
המרכזים שהוקמו לאחרונה בבאר-שבע ובלוד. מרכזים אלו משרתים
אוכלוסיות רבות ביישובים אלו וביישובים הסמוכים להם. במקביל פורסם
חוזר מיוחד להורים לשם הגברת מודעותם לנושא. בחוזר להורים יש מידע
רלוונטי העשוי לסייע להם להבחין בביטויים המצביעים על קיומה של לקות
למידה.

ראוי לציין להורים גם שרשויות המס מאפשרות להם הנחות כהורים
לתלמידים בעלי ליקויי למידה.

בברכה,


רונית תירוש

המנהלת הכללית

מבוא
חוזר זה מחליף את חוזר המנכ"ל המיוחד ד', התשנ"ז, העוסק בליקויי למידה,
וכן את כל החוזרים הקודמים בעניין ליקויי למידה, ובכלל זה את סעיף
4.3‎-15 בחוזר הוראות הקבע תשס/9(א). תקנות חוזר זה תהיינה בתוקף
עבור הנבחנים הניגשים לבחינות במועד קיץ התשס"ד.

החוזר כולל את השינויים שחלו בשנים האחרונות במדיניות הטיפול
בתלמידים בעלי ליקויי למידה, והוא מבטא את ההמלצות של דוח הוועדה
לבחינת המיצוי של יכולתם של התלמידים בעלי ליקויי למידה בראשות פרופ'
מלכה מרגלית (1997) ואת העקרונות המנחים בהצעת חוק זכויות תלמידים
בעלי ליקויי למידה בחינוך הרגיל הנמצא בשלבים מתקדמים של חקיקה
בכנסת.

הנחות היסוד
כל תלמיד זכאי לשוויון הזדמנויות במיצוי הפוטנציאל הלימודי הטמון בו.
1. 
לקות למידה עשויה להתגלות בשלבים שונים של מעגל החיים.
2. 
לקות למידה יכולה להופיע באפיונים שונים ובדרגות חומרה שונות.
3. 
התערבות חינוכית בטיפול בתלמידים בעלי ליקויי למידה מצריכה צוות
רב-מקצועי מיומן החובר יחדיו לגיבוש מדיניות והליכים של איתור,
אבחון, התערבות חינוכית וטיפולית ומעקב.
4. 
ההתאמות בבחינות נתפסות כשלב ברצף ההתאמות החינוכיות הניתנות
לתלמידים במסגרת בית הספר, לאורך כל תקופת לימודיהם.
5. 
מגוון ההתאמות וההתערבויות החינוכיות-טיפוליות נותנות ביטוי
להכרה בשונות של התלמידים.
6. 
לקות למידה אינה מעידה על רמה אינטלקטואלית נמוכה.
7. 
אפשר לעקוף לקות למידה ולהתמודד בהצלחה עם מטלות הלמידה.
8. 


1. רקע תיאורטי

לקות למידה היא הלקות בעלת השכיחות הגבוהה ביותר במערכת החינוך.
בארץ, כבארצות רבות אחרות, שיעור התלמידים המאובחנים ומוכרים
כתלמידים בעלי ליקויי למידה בכל גיל ותרבות נמצא בעלייה, ומרביתם
לומדים במערכות חינוך רגילות. בדוח מרגלית (1997) צוין כי מקובל
שלכ-10% מהתלמידים במערכת החינוך יש ליקויי למידה המחייבים
התייחסות חינוכית המתאימה לצרכים יחידניים ולדרישות המערכת
החינוכית המשקפות את הציפיות החינוכיות מהתלמיד בהתאם לגילו.

בשנים האחרונות גברה המודעות לקשייהם של תלמידים שיש להם ליקויי
למידה. על אף חילוקי הדעות המדעיים המתייחסים להמשגת הליקויים,
לתיאוריות על הסיבות ללקות, לקריטריונים באבחונים, לסיווגים ולדרכי
ההתערבות החינוכית - על אף כל אלה קיימת הסכמה כללית לגבי הבסיס
הנוירולוגי-הפנימי הייחודי של הליקויים ולגבי ההכרה כי הליקויים פוגעים
בסיכויי התלמידים ללמוד כחבריהם. זאת למרות השונות הבולטת בין
התלמידים בעלי ליקויי הלמידה בכישוריהם ובהישגיהם הלימודיים.

ההסכמה כי הליקויים עומדים בבסיס הפגיעה בזכות כל תלמיד לשוויון
בהזדמנויות החינוכיות וכי חובת המדינה והחברה, המכירות בזכויות הילד,
ליצור את התנאים לשוויון הזדמנויות - הסכמה זו מחייבת פיתוח והסדר של
תקנות חינוכיות לקידום סיכויי התלמידים לממש את יכולותיהם ולרכוש
השכלה וידע. מחקרים אף מצביעים על החיוניות במתן סיוע הולם לצרכים
החינוכיים היחידניים ומדגישים את החשיבות של סיוע והתערבות מבוססים
מדעית ונגישים לתלמידים, ללא קשר לרמתם הכלכלית ולמאפייניהם
התרבותיים, כדי למנוע פער לימודי, פגיעה בדימוי העצמי ותסכול המוסיף
קשיים משניים לקשיים הראשוניים.

ההתלבטות המתמשכת במערכת החינוך הישראלית כיצד לענות בצורה
אופטימאלית על צורכי התלמידים בעלי ליקויי למידה על אף הצמצום
במשאבים העומדים לרשות המערכת החינוכית - התלבטות זו אינה ייחודית
למדינת ישראל. בכתב הסכמה של הוועדה הלאומית בארה"ב (מתאריך
25.7.02), המאגדת את עשרת הארגונים הגדולים לליקויי למידה, ובעקבות
ועדת הפסגה שהתקיימה בשנת 2001 בבית הלבן, שבה הוצגו ניירות העמדה
של המומחים לליקויי למידה בארה"ב, הובעה דאגה המתייחסת לשלושה
תחומים: לדרכי האיתור והאבחון של התלמידים בעלי ליקויי הלמידה,
לדרכים שבהן ניתנים שירותי החינוך לסיוע לתלמידים ולדרכי ההתערבות
של המורים כדי לסייע להם.

בכתב ההסכמה של הוועדה הלאומית לליקויי למידה בארה"ב הודגש כי
מערכת החינוך חייבת להכיר בעובדה שליקויי למידה מתמידים לאורך מעגל
החיים ויש להם ביטויים ועוצמה המשתנים כפונקציה של שלבי ההתפתחות
ודרישות מערכת החינוך. ליקויי למידה מצויים בכל הקבוצות התרבותיות
והאתניות וברמות כלכליות שונות. פעילות אקטיבית של מערכת החינוך
לזיהוי ולאבחון מיידיים של תלמידים בסיכון ללקות למידה תבטיח מתן מענה
חינוכי לפני שמתפתח פער משמעותי. התערבויות חינוכיות מבוססות מחקר
והערכה הן ערובה לשיפור ההוראה ולהשבחתה עבור תלמידים בכלל ועבור
תלמידים בעלי ליקויי למידה בפרט.


ליקויי למידה - הגדרה ואבחנה

האפיונים של תלמידים בעלי ליקויי למידה מבוססים על ההגדרות
הפורמאליות המקובלות על חוגים רחבים של אנשי מקצוע בתחום של ליקויי
למידה. להלן הגדרת ה-NJCLD-National Joint Committee on Learning Disabilities, 1994:
"ליקוי למידה הוא מונח כללי המתייחס לקבוצת הפרעות הטרוגניות המתבטאות
בקשיים משמעותיים ברכישת הקשבה, דיבור, קריאה, כתיבה, המשגה ו/או
יכולות מתמטיות ובשימוש בהם. הפרעות אלו הן פנימיות, ומניחים שהן
נובעות מדיספונקציה נוירולוגית מרכזית, ויכולות להתגלות לאורך מעגל
החיים. אף שלקות למידה יכולה להתרחש בו-זמנית עם תנאים מגבילים
נוספים (פגיעה חושית, פיגור שכלי, הפרעה רגשית או חברתית או תנאים
חיצוניים - הבדלים תרבותיים, הוראה לא מספיקה או לא מתאימה) - ליקויי
הלמידה אינם תוצאה ישירה של תנאים אלו."

ההגדרה המקובלת לצורך קביעת אבחנה של ליקויי למידה היא זו של ה-
DSM IV,
1994 - המדריך להבחנות פסיכיאטריות של הארגון הפסיכיאטרי האמריקאי
(Diagnositical Statistical Manual of Mental Disorders), שאבחנותיו מקובלות
גם בארץ. ההגדרה היא אופרטיבית במהותה ומוסכמת על קבוצות רחבות של
חוקרים ואנשי מקצוע מתחומים מקצועיים שונים העוסקים בתלמידים בעלי
ליקויי למידה.

להלן ההגדרה לצורך קביעת אבחנה: "אדם מאובחן כלקוי למידה כאשר
הישגיו במבחנים סטנדרטיים בקריאה, בחשבון או בהבעה בכתב, המועברים
לו באופן אינדיבידואלי, נמוכים במידה משמעותית מהמצופה על פי גילו, רמת
השכלתו ורמת המשכל שלו, ובעיות הלמידה גורמות להפרעות משמעותיות
בהישגיו האקדמיים או בפעילויות יום-יום אחרות הדורשות מיומנויות
קריאה, חשבון או כתיבה."

לפיכך תלמידים בעלי ליקויי למידה יוגדרו ככאלה כאשר יתקיימו שני
התנאים האלה:

קיים פער משמעותי ומתמשך בין הישגיו הלימודיים של התלמיד לבין
ההישגים המצופים ממנו על פי גילו ורמת כיתתו.
1. 
קיים פער משמעותי בין הישגיו הלימודיים של התלמיד לבין כישוריו
האינטלקטואליים כפי שנמצאו במבחני משכל אובייקטיביים.
 
2. 

2.       איתור ואבחון תלמידים בעלי ליקויי למידה וטיפול בהם

2.1       מודל עבודה
כללי
מגמות משרד החינוך התרבות והספורט מכוונות להכלת תלמידים בעלי
ליקויים וקשיים בלמידה בכל שכבות הגיל במסגרות החינוך הרגיל.
הכלה הולמת מצריכה תהליכים יעילים של איתור תלמידים מתקשים,
אבחון מדויק של נקודות החוזק שלהם ושל קשייהם ובניית תכניות
התערבות יחידניות, קבוצתיות ובית ספריות. על פי תפיסה זו התלמיד,
הוריו או בא כוחו הם שותפים מלאים בכל אחד משלבי התכנית.
 
2.1.1
 

הבהרת רכיבי המודל
מודל זה מבהיר כי הליכי האיתור, האבחון, ההתערבות החינוכית
וההתערבות הטיפולית נעשים בשלבים. מחנך הכיתה/המורה ממלא
תפקיד-מפתח באיתור, בזיהוי ובהערכה של הקשיים של תלמידיו,
בבנייה של תכנית התערבות בתוך המסגרת החינוכית ובהפעלתה
ובמעקב אחר התקדמות התלמיד. כאשר תלמיד ממשיך להראות קשיים
משמעותיים בלמידה יש צורך להפנותו לאבחון. האבחון ייעשה תוך
התייחסות להיסטוריה הלימודית של התלמיד, ובעיקר לאופן הערכתו
הראשונית על ידי המורה ולתגובתו לתכנית הטיפול.
 
2.1.2
 
איתור סימנים לקשיים בלמידה
קשיים בלמידה מתבטאים בראש ובראשונה בביצוע לא יעיל של אחת או
יותר ממיומנויות הלמידה הבסיסיות הכוללות קריאה, כתיבה (כתב יד,
כתיב והבעה) וחשבון. קשיים אלה משליכים על התפקוד בכיתה ועל
ההישגים הלימודיים במקצועות שונים. איתור קשיים יכול להיעשות
באמצעות מבחנים דיאגנוסטיים המיועדים לכך וכן באמצעות תצפיות
על התלמיד בכיתה ובאמצעות בחינת
תוצרים - ובכלל זה עבודות, מטלות ומבחנים שהוא מגיש - וניתוחם, בין
הסימנים לקשיים נכללים קריאה איטית ושגויה, שגיאות כתיב חריגות,
הבעה בכתב שאינה עונה על המטרות (כמו למשל תשובה שאינה קשורה
לשאלה), טעויות בביצוע חישובים או אי-הבנה של בעיות מילוליות
בחשבון.
בדרך כלל נלווים לקשיים הלימודיים גם קשיים רגשיים והתנהגותיים.
שלב האיתור כולל שימת לב לקשיים אלה תוך התייחסות למצופה ברמת
הכיתה ולפערים לא מוסברים בתפקודו של התלמיד. במקרים יוצאי
דופן יבחין המורה בבולטות חריגה של קושי שיצריך הפניה ישירה
לאבחון.
 
2.1.3
 
הערכת התפקוד הלימודי על ידי מחנך או מורה
הערכת התפקוד הלימודי כוללת: (1) בחינה של רמת ההישגים
הבסיסיים במיומנויות הלמידה קריאה, כתיבה וחשבון; (2) בחינת
דפוסי למידה במקצועות הלימוד השונים כגון אסטרטגיות, כושרי ארגון
וביצוע של מטלות לימודיות. הליך ההערכה אמור להצביע אם אכן
התלמיד מתפקד בפער משמעותי יחסית למצופה ברמת הכיתה.
 
2.1.4
 
בניית התערבות חינוכית לקידום התפקוד הלימודי של
התלמיד, יישומה והערכת התקדמותו של התלמיד
לאחר ההערכה של קשיי התלמיד יש לבנות עבורו תכנית התערבות
חינוכית לקידום מיומנויות הלמידה של הישגיו במקצועות הלימוד
השונים תוך ניתוח האופן שבו קשייו הספציפיים משליכים על ביצוע
מטלות בתחומי התוכן. תכניות ההתערבות תיכתבנה בשיתוף עם המחנך
ועם המורים המקצועיים. עבור כל תלמיד יודגש מה יהיו התכנים
שילמד, ותיבחרנה דרכי הוראה מתאימות.
 
2.1.5
 
הערכה חוזרת של התפקוד הלימודי
הערכת ההתקדמות בעקבות ההתערבות החינוכית היא אמצעי להבנה
משמעותית יותר של הקשיים שגילה הלומד. ייתכנו כמה מצבים: (א)
צמצום הפער: ההתערבות מאפשרת לתלמיד להתקדם ולצמצם את הפער
בינו לבין קבוצת הגיל; (ב) הפער נשאר יציב: התלמיד מתקדם יחסית
לעצמו, אך הפער בינו לבין קבוצת הגיל נשאר יציב; (ג) התרחבות הפער:
לאורך הזמן נוצרת התרחבות של הפער בתפקוד, בדרך כלל כתוצאה
מצורך בסוג שונה של התערבות.
המדידה המדויקת של התפקוד בנקודות זמן שונות נותנת מידע חשוב על
הצורך בבירור מעמיק של מקור הקשיים ועל הערכת ההתערבות
החינוכית הנדרשת.
 
2.1.6
 
הפניה לאבחון לצורך אבחנה מבדלת של קשיים/ ליקויים
בלמידה
כאשר התלמיד אינו מתקדם כלל, או שהוא מתקדם יחסית לעצמו אך
אינו מצמצם את הפער יחסית לרמת כיתתו, וכן כאשר הפער בינו לבין
רמת הכיתה גדל - במקרים אלה נדרשת הפניה לאבחון.
 
2.1.7
 
2.2       אבחון לקויות למידה
כללי
כאמור לעיל, תלמיד מופנה לאבחון כאשר הקשיים בתפקודו הלימודי
נמשכים על אף הסיוע שקיבל בתחום קשייו או כאשר התקדמותו
בעקבות ההתערבות החינוכית מעטה בלבד, וכן כאשר הקשיים
בתפקודו הלימודי חמורים במיוחד והפער בינו לבין תלמידי הכיתה אינו
מצטמצם ולפעמים אף גדל.

אבחון ליקויי למידה יסביר את הקשיים בהישגים במיומנויות למידה
בסיסיות, ובכללן קריאה, כתיב, כתיבה וחשבון, ושל קשיים בהישגים
במקצועות הלימוד השונים. ההסברים יתבססו על מודלים תיאורטיים
המתארים אפיונים ספציפיים של לקויות למידה ומצביעים על קשר
סיבתי בין אפיונים אלה לבין מנגנונים קוגניטיביים העומדים בבסיסן
של מיומנויות הלמידה הבסיסיות. מנגנונים אלה כוללים תהליכי עיבוד
קוגניטיבי בתחום השפה הדבורה והכתובה; תהליכי תפיסה חזותית,
מרחבית ושמיעתית; פונקציות ניהוליות (
Executive Functions); תפקודי
קשב וריכוז; זיכרון; כישורים ויזו-מוטוריים וגרפו-מוטוריים; תהליכים
של קוגניציה חברתית-רגשית.

כדי לטעון לקיומה של לקות תפקודית בלמידה נדרש הסבר המיישב את
ממצאי האבחון עם תפקודו האקדמי של התלמיד. מעבר להתמקדות
באפיוני לקות הלמידה ובמנגנונים הקשורים בה האבחון חייב להתייחס
לרקע החינוכי של הלומד ולאסטרטגיות ולשיטות ההוראה שהוא נחשף
אליהן, להיבטים התפתחותיים רגשיים וחברתיים כמו מוטיבציה
והשקעה (לעומת הימנעות) וכן לקשר בין ההיבטים השונים.

במקרים שקיים צורך בבירור מעמיק יותר של יכולת שכלית,
תהליכים רגשיים ואספקטים סביבתיים חריגים יופנה התלמיד
לאבחון פסיכולוגי משולב (ראה להלן).
 
2.2.1
 
סוגי האבחון המקצועי של ליקויי למידה
אבחון של ליקויי למידה מחייב התייחסות רב-תחומית וכולל כמה
מוקדי אבחון, על פי המפורט להלן. היקף ההתייחסות לנקודות
המפורטות בכל סעיף יוכתב על פי סוג השאלות המתעוררות ביחס
לתלמיד. לפיכך כל אבחון הבא לבדוק לקות למידה חייב להתבצע באופן
פרטני.  
2.2.2
 
אבחון דידקטי
הפניית התלמיד לאבחון דידקטי תתבצע כאשר יש יסוד להניח, על
סמך התערבות חינוכית מתועדת לאורך זמן ועל סמך היכרות עם
התלמיד ועם תפקודו, כי הכשלים בלמידה הם על רקע של ליקויי
למידה ראשוניים, ללא עדויות לקשיים נוספים, כגון יכולת שכלית
נמוכה, תפקוד נמוך על רקע סביבתי או חושי או פער לא מוסבר
בין היכולת השכלית המשוערת לתפקודו של התלמיד, וכן קשיים
רגשיים משמעותיים אשר יש לשלול אותם כגורם נוסף המשליך על
התפקוד.
אבחון דידקטי עוסק במיפוי קשייו וכשריו של התלמיד בלמידה -
תוך אפיון ומיפוי של מיומנויות למידה בסיסיות, ובכללן קריאה
וכתיבה, הבעה בכתב ובעל פה וחשבון - ובתיאור התנהגותו של
התלמיד בתחומי הלמידה. כמו כן האבחון עוסק בזיהוי
אסטרטגיות הלמידה של התלמיד וביעילותן ובבדיקת המנגנונים
הקוגניטיביים העומדים בבסיס הלמידה של מיומנויות היסוד.
האבחון הדידקטי משמש בסיס לבניית תכנית חינוכית לתלמיד או
לשיפור התכנית המופעלת לגביו.
אבחון דידקטי מתבצע על ידי מי שהוכשר לכך.
 
א.   
אבחון פסיכולוגי
האבחון הפסיכולוגי נועד להעריך את תחומי החוזק והחולשה
בתחומים השכליים, הקוגניטיביים, הרגשיים וההתנהגותיים,
ובכלל זה יחסי הגומלין ביניהם והשפעתם על תפקודו האקדמי של
התלמיד ועל תפקודיו האחרים. כמו כן מטרת האבחון הפסיכולוגי
לבנות תכנית טיפול מורחבת העונה על מגוון מקורות הקושי.
 
ב.   
אבחון משולב
אבחון משולב כולל אבחון דידקטי ואבחון פסיכולוגי. הפניית
תלמיד לאבחון משולב מתבצעת כאשר קשייו נובעים מגורמים
שונים ונרחבים וכאשר הכשלים בלמידה חמורים במיוחד. מטרת
האבחון המשולב היא להעריך את התפקודים
השכליים-הקוגניטיביים הפועלים בבסיס הלמידה ולבחון את
השפעתם של כוחות ועל כשלים בתפקודו הלימודי של התלמיד -
כל זאת בהתייחס ליכולות ולקשיים בתחום האישיותי, הרגשי,
ההתנהגותי והחברתי ולמידת השפעתם על תפקודו.
אבחון משולב יכול להתבצע באחד משני האופנים האלה:
ג.   
על ידי פסיכולוג מומחה שהוכשר לביצוע אבחון דידקטי  1)   
על-ידי אבחון פסיכולוגי ואבחון דידקטי שנעשו כל אחד
בנפרד, ובלבד שגיבוש המסקנות, האבחנה המבדלת
וההמלצות הנובעות משני האבחונים גם יחד יסוכמו בחוות
דעת על ידי פסיכולוג מומחה.
 
2)   
אבחון רפואי ופרה-רפואי
במקרה שמתעורר חשד להפרעות אחרות, יופנה התלמיד על ידי מי
שזיהה את הקושי לגורם מאבחן מקצועי נוסף, כדלקמן:  
ד.   
בחשד להפרעות בספקטרום נוירולוגי - הפרעת קשב, טורט -
הפניה לפסיכיאטר או לנוירולוג
 
בחשד להפרעות בספקטרום פסיכיאטרי (אספרגר) - הפניה
לפסיכיאטר
 
-   
בחשד להפרעות שפה ודיבור - הפניה לקלינאי תקשורת  -   
בחשד להפרעות מוטוריות - הפניה לאבחון של מרפא בעיסוק  -   
בחשד להפרעות ראייה - הפניה לרופא עיניים  -   
בחשד להפרעות בשמיעה - הפניה לבדיקה אודיאולוגית.
 
-   
השלבים הנדרשים בתהליך האבחון  2.2.3
 
איסוף נתוני רקע
שלב זה כולל: בירור סיבת ההפניה, איסוף נתונים על הישגיו ועל
תפקודו הנוכחי של התלמיד במקצועות השונים ואיסוף נתונים על
הרקע ההתפתחותי-המשפחתי והחינוכי שלו, ובכלל זה איסוף
נתונים על הערכות ועל אבחונים קודמים, על ההיסטוריה
הלימודית ועל התערבויות וטיפולים שנעשו בעבר.
הליך זה יתבצע בכל אבחון: דידקטי, פסיכולוגי ומשולב.
 
א.   
איסוף נתונים באמצעות כלי אבחון
אבחון התפקודים שיפורטו להלן יתבצע בהתאם לסיבת ההפניה.
בחירת תחומי האבחון תיעשה על פי שיקול דעתו של המאבחן.
 
ב.   
אבחון מיומנויות היסוד  1)   
הקריאה על היבטיה השונים (השטף, הדיוק והקצב של
הקריאה, השליטה ביסודות הקריאה, פענוח מילים
בתוך הקשר וללא הקשר, הפקת משמעות מהכתוב ועוד,
על פי הנדרש)
 
   
הכתיבה על היבטיה השונים (הקצב, כתב היד, הארגון,
העיצוב, הכתיב), ההבעה, התוכן (העלאת רעיונות),
המבנה (לכידות ומילות קישור) והלשון (משלב לשוני,
תקינות תחבירית)
 
   
החשיבה המתמטית על היבטיה השונים (תפקודי חישוב
אוטומטיים, שליטה באלגוריתם חשבוני, הבנה
מתמטית, הבנה גיאומטרית) ועוד.
 
   
הליך זה יתבצע באבחון דידקטי ובאבחון משולב.   
אבחון התפקודים הקוגניטיביים  2)   
תפיסה חזותית, מרחבית ושמיעתית     
תפקודים ויזו-מוטוריים וגרפו-מוטוריים     
תפקודי הזיכרון על היבטיהם השונים כמו זיכרון
מיידי, זיכרון עבודה, זיכרון לטווח קצר, זיכרון לטווח
ארוך וזיכרון הרצף
 
   
תפקודי השפה הדבורה והכתובה כמו אוצר מילים,
ניסוח וארגון של המבע המילולי, מהירות שיום ושטף
שפתי, תחביר, עיבוד פונולוגי ועוד
 
   
סגנון העבודה: קצב, תכנון, התארגנות, אסטרטגיות
למידה ומנגנוני פיצוי ובקרה.
 
   
הליך זה יתבצע באבחון דידקטי ובאבחון משולב.   
אבחון היכולת השכלית (האינטליגנציה)
אבחון האינטליגנציה כולל התייחסות למנת המשכל, לפערים
בתפקוד וליעילות פעילותם של מנגנוני עיבוד, בקרה ופיצוי.
האבחון מאפשר לאמוד את היכולות ואת התפקודים
הקוגניטיביים והשכליים של התלמיד בהשוואה לבני גילו,
ובהתאם לכך את רמת ההישגים האקדמיים המצופים ממנו
ואת הישגיו בפועל. כמו כן הוא מאפשר את שלילת האפשרות
שהקושי בלמידה נובע מיכולת שכלית נמוכה.
מבחני אינטליגנציה הם מבחנים המועברים באופן
אינדיבידואלי, והם מורכבים ממשימות המתייחסות למגוון
רחב של כישורים מילוליים ולא מילוליים המאפשרים קבלת
תמונה מקיפה ומהימנה על היכולת השכלית של התלמיד.

הליך זה יתבצע באבחון פסיכולוגי ובאבחון משולב.
3)   
אבחון היבטים אישיותיים, רגשיים, התנהגותיים
וחברתיים
להיבטים אישיותיים-רגשיים יש תרומה משמעותית ליכולת
ההכלה וההתמודדות של תלמידים בעל ליקויי למידה, והם
משפיעים על מידת הצלחתם בלימודים ובחיי היום-יום.
האבחון כולל: הערכה של הנושאים המרכזיים בעולמו הרגשי
של התלמיד, הערכה של "כוחות האני", הערכה של מנגנוני
ההגנה ודרכי ההתמודדות והערכת היכולת ליצור קשר עם
הזולת.
מטרת האבחון היא להעריך את משקלם של היבטים אלה
ואת תרומתם לקשיים בתפקודו האקדמי של התלמיד
כגורמים ראשוניים לקושי או כנלווים ללקות הלמידה, לצורך
אבחנה מבדלת בין לקות למידה לקשיי למידה. יש חשיבות
להתייחס להיבטים אלה כדי להגדיר את צרכיו הטיפוליים
של התלמיד ולכוונו בהתאם.
הליך זה יתבצע באבחון פסיכולוגי ובאבחון משולב.
 
4)   
ניתוח ממצאי האבחון וקביעת האבחנה
ניתוח נתוני האבחון חייב לשאוף לקוהרנטיות, באופן שהממצאים
לא יעמדו בפני עצמם (כמספרים או כתיאורים) אלא ייתנו הסבר
המיישב את הממצאים האקדמיים עם הממצאים הנוגעים
למנגנונים הקוגניטיביים, ובמקרים שנערכת בהם הערכת יכולת
אינטלקטואלית ורגשית - גם עם ממצאי מבחנים אלה.
נדרשת הקפדה על קשר הגיוני בין ממצאי האבחון להערכת
תפקודו האקדמי של התלמיד ולהמלצות.
הליך זה יתבצע בכל אחד מסוגי האבחונים: דידקטי,
פסיכולוגי ומשולב.
 
ג.   
סיכום חוות הדעת והמלצות
סיכום חוות הדעת חייב לכלול פרטים אלו:
 
ד.   
פרטי הזיהוי של הנבדק  
תאריך האבחון
 
סיבת ההפניה   
הרקע (המשפחתי, ההתפתחותי והחינוכי ופרטים משמעותיים אחרים)  
פירוט כלי ההערכה ששימשו באבחון   
תיאור ממצאי האבחון וניתוחם על פי הנאמר ב-ג לעיל   
סיכום והמלצות טיפוליות וחינוכיות במסגרת החינוכית ומחוצה לה,
ובכלל זה המלצות על דרכי היבחנות מיוחדות במידת הצורך
 
 
חתימת המאבחן ותוארו המקצועי.  
הליך זה יתבצע בכל אחד מסוגי האבחונים: דידקטי, פסיכולוגי
ומשולב.
 
 
3.       התאמות בדרכי ההיבחנות בבחינות הבגרות לנבחנים אינטרניים
           ואקסטרניים בעלי ליקויי למידה

3.1       מה הן ההתאמות בדרכי ההיבחנות?

ההתאמות מיועדות לתלמידים שקשייהם בתפקוד הלימודי הם על רקע
של ליקויי למידה ואינם נובעים מגורמים אחרים כגון חסך
חינוכי-סביבתי, ביקור לא סדיר, העדר מוטיבציה ומכוונות עצמית
ללמידה, הוראה לא מתאימה ועוד.
3.1.1
ההתאמות בתנאי הלמידה והבחינה מאפשרות לתלמידים בעלי ליקויי
למידה לעקוף את תחומי הקושי ולתת ביטוי הולם לידע שרכשו ללא
המגבלות הנובעות מהלקות. ההתאמות בבחינות הבגרות נתפסות כשלב
ברצף ההתערבויות החינוכיות הניתנות לתלמידים במסגרת בית הספר.
3.1.2
 
ההתאמות בבחינות הבגרות הן שינויים בתנאי ההיבחנות הסטנדרטיים
בבחינות אלה. ההתאמות מסירות מאפיינים שאינם רלוונטיים להערכת
הידע של התלמידים אך הם מכשול בביטוי הידע כתוצאה מלקות
למידה כלשהי.
3.1.3
 
אופי ההתאמה נקבע על פי הקשיים הספציפיים שאובחנו אצל התלמיד.
קשיים אלה הם אבני נגף להצלחה בביצוע הבחינות ופוגעים ביכולתו של
התלמיד לבטא את הישגיו.
3.1.4
 
ההתאמות בתנאי הבחינה מחייבות תרגול, אימון והערכה במטרה
לבדוק את מידת יעילותן בקידום ההישגים של תלמידים בעלי ליקויי
למידה.
3.1.5
 

3.2       קווים מנחים בקביעת התאמות

ההתאמות בבחינות הן נקודת מפגש של שני גורמים: הנבחן (סוג הלקות
ודרגת החומרה של הלקות/הקשיים) והבחינה (המהות הנבדקת בה).
ההמלצות להתאמות בבחינות הן תוצאה של תהליך הלוקח בחשבון את
הגורמים האלה:
הקשר שבין אופי הלקות ומקורה לבין הכשרים הקוגניטיביים הנדרשים
לביצוע מטלות המבחן
 
המידה שבה ההתאמות המוצעות מסייעות לעקוף את הקושי הנובע
מהלקות ומאפשרות לנבחן לעמוד במטלות המבחן
 
המידה שבה רמת הבחינה נשמרת באופן שההתאמה אינה פוגעת במהות
הנבדקת והמבחן אכן בודק את מה שהוא התכוון למדוד.
 
 
ההתאמות נועדו לאפשר לתלמיד בעל ליקויי הלמידה להביא לידי ביטוי את
ידיעותיו על בסיס שוויון הזדמנויות. ההתאמות אינן באות להעניק יתרון
לתלמיד בעלי ליקויי הלמידה על פני תלמיד שאינו מקבל התאמות.

3.3       סיווג ההתאמות

ההתאמות בתנאי ההיבחנות באות לידי ביטוי בכמה אופנים:  3.3.1
שינויים באופן הצגת הבחינה לתלמיד: הבחינה מוגשת באופן
שתאפשר לתלמיד להבין את מטלות הבחינה (מה נדרש ממנו) על
אף מגבלות הלקות, כגון הקראת שאלות, מתן קלטת או מתן שאלון
בחינה עם דפוס מוגדל.
 
א.   
שינויים באופן מתן התשובות על ידי התלמיד: השינויים
מאפשרים לתלמיד לענות על הבחינה בדרך שלקות הלמידה לא
תפגע בהערכת ידיעותיו, כגון התעלמות משגיאות כתיב, שכתוב
כתב ידו הלא קריא.
 
ב.   
שינויים בהקצאת הזמן: תלמיד שקצב הביצוע שלו איטי מקבל
תוספת זמן.
 
ג.   
שינויים במהות הבחינה: מצמצמים לתלמיד את החומר
לבחינה או בוחנים אותו בעל-פה.
 
ד.   
ההתאמות מחולקות לשלוש רמות על פי היקף השינויים החלים
במתכונת הבחינה:
 
3.3.2
 
רמה 1
התאמות אלו אינן פוגעות במהות הנמדדת על ידי הבחינה. להתאמות
מסוג זה אין השפעה על נבחנים שאין להם ליקויי למידה. דהיינו: מתן
ההתאמה למי שאין להם ליקויי למידה אינו משפר את הישגיהם. לעומת
זאת, ההתאמות עשויות לסייע לנבחנים בעלי ליקויי למידה לשפר את
הישגיהם (את פירוט ההתאמות ראה ב-3.11)
 
 
רמה 2
התאמות אלו עלולות לפגוע באופן חלקי במהות הנמדדת על ידי הבחינה
והן מתייחסות בעיקר לשינויים בתנאי הבחינה אך לא בתוכנה (את
פירוט ההתאמות ראה ב-3.11)

רמה 3
התאמות אלו משנות את המהות הנמדדת על ידי הבחינה ומתייחסות
לשינויים הן בתנאי הבחינה והן בתוכנה. לפיכך התאמות ברמה זו
ניתנות במקרים מיוחדים בלבד, שבהם התאמות ברמה 1 ו-2 אינן
יעילות דיין. התאמות ברמה זו ניתנות באישור מיוחד של ועדת
ההתאמות המחוזית (את פירוט ההתאמות ראה ב-3.11).
 
 
3.4       הגורמים המאשרים את ההתאמות

הגורמים המצוינים להלן פועלים כגופים המוסמכים לאשר את דרכי
ההיבחנות המתאימות לתלמידים שיש להם ליקויי למידה בהתייחס לשלוש
רמות ההתאמה המתוארות ב-3.3 לעיל:

המועצה הפדגוגית  3.4.1
המועצה הפדגוגית היא הגוף המוסמך והאחראי להחליט מה הן
דרכי ההיבחנות המתאימות לתלמידים בעלי ליקויי למידה ברמות
ההתאמה.
 
א.   
המועצה הפדגוגית רשאית להאציל מסמכותה לצוות פדגוגי
נבחר שיקבע את ההתאמות הנדרשות לתלמיד. הצוות הפדגוגי
הנבחר ימונה על ידי מנהל בית הספר או על ידי נציג מטעמו, והוא
חייב לכלול את שלושת בעלי התפקידים הבאים לצורך קבלת
ההחלטה :
 
ב.   
מנהל בית הספר או נציגו     
מחנך הכיתה     
יועץ ו/או פסיכולוג (חובה שאחד מהם יהיה בצוות).     
אפשר לצרף מורים מקצועיים המלמדים את התלמיד את
המקצועות שנדרשות בהם התאמות בדרכי ההיבחנות במהלך
הלימודים ובבחינות הבגרות, וכן מורים מצוות בית הספר
שהוכשרו בחינוך מיוחד ובתחום של ליקויי למידה.
 
ג.   
המועצה הפדגוגית תסתמך בהחלטותיה על האבחונים של
ליקויי הלמידה, על המלצותיהם של המאבחנים ועל
התפקוד הלימודי של התלמיד בבית הספר.
 
ד.   
תוקף האבחון מכיתה ז' ומעלה. בית הספר רשאי לדרוש
עדכון אבחון אם חל שינוי בתפקודו של התלמיד.
ה.   
אלה סמכויות המועצה הפדגוגית:  ו.   
לאשר או לדחות את ההמלצות להתאמות לדרכי ההיבחנות
המצוינות באבחונים
 
   
לאשר התאמות באופן הזה:     
התאמות ברמה 1 על בסיס של אבחון דידקטי*  -   
התאמות ברמה 2 על בסיס של אבחון דידקטי או אבחון
משולב
 
-   
להמליץ לוועדת התאמות מחוזית על התאמות המסווגות
כרמה 3 על בסיס של אבחון משולב.
 
   
אם יש בידי התלמיד אבחון פסיכולוגי שיש בו התייחסות לקשיים בתפקודו הלימודי
והנמקה מקצועית לבקשת התאמה ברמה זו, אפשר לאשר הסתמכות על אבחון זה.
 
* 
ועדת ההתאמות המחוזית  3.4.2
 
ועדת ההתאמות המחוזית היא גוף הממונה על ידי ראש המינהל
הפדגוגי ומנהל המחוז בתיאום עם חברי הוועדה המחוזית בנושא
ליקויי למידה.
 
א.   
על ועדת ההתאמות המחוזית לכלול את בעלי התפקידים
האלה:
 
ב.   
מפקח כולל - נציג מנהל המחוז (יו"ר)     
נציג אגף הבחינות     
פסיכולוג מחוזי או נציגו (בעל הכשרה וניסיון בתחום של
ליקויי למידה)
 
   
יועץ בכיר או נציגו (בעל הכשרה וניסיון בתחום של ליקויי
למידה)
 
   
מנהל בית ספר.     
הדיון בוועדת ההתאמות המחוזית יתקיים רק אם ישתתפו בו 3
חברים לפחות: מפקח כולל - נציג מנהל המחוז - פסיכולוג מחוזי
או נציגו ויועץ בכיר או נציגו.
 
ג.   
אלה סמכויות ועדת ההתאמות המחוזית:  ד.   
לאשר התאמות המסווגות ברמה 3     
לדון בערעורים על החלטת המועצה הפדגוגית     
להניע תהליכי הערכה ובקרה.
 
   
להלן תהליך אישור ההתאמה ברמה 3:  ה.   
בית הספר יפנה בקשה לוועדת ההתאמות המחוזית באמצעות
טופס פנייה לוועדת ההתאמות (ראה נספח 2).
 
   
בסיום התהליך של הפניית הבקשות לוועדת ההתאמות ירכז
בית הספר את כל הבקשות על גבי טופס ריכוז נתונים בית
ספריים (ראה נספח 4).
טופס זה יש להעביר ליושב ראש הוועדה המחוזית בנושא
ליקויי למידה, עם העתקים למפקח בית הספר וליחידה
לליקויי למידה במשרד החינוך התרבות והספורט.
 
   
ערעורים על החלטות ועדת ההתאמה המחוזית יש להפנות לוועדת
ערעורים עליונה.
 
ו.   
ועדת ערעורים עליונה  3.4.3
בקשות ערעור על החלטתה של ועדת ההתאמות המחוזית ועל
החלטתה של ועדת החריגים באגף הבחינות יש להפנות לוועדת
הערעורים העליונה באמצעות בית הספר שבו התלמיד לומד
בצירוף תיקו המלא של התלמיד.
 
א.   
ועדת הערעורים העליונה תכלול את בעלי התפקידים האלה:  ב.   
ראש המינהל הפדגוגי או סגנו  
היועץ המשפטי או נציגו     
הפסיכולוג הראשי או נציגו     
נציג המפמ"רים     
נציג אגף הבחינות     
נציג הקו הפתוח     
איש ציבור.     
החלטת ועדת הערעורים היא סופית.
ג.   

המען לפניות: יו"ר ועדת הערעורים העליונה, המינהל הפדגוגי,
משרד החינוך התרבות והספורט, ת"ד 292, ירושלים 91911.


ועדת החריגים באגף הבחינות  3.4.4
 
ועדת החריגים באגף הבחינות תכלול את נציג אגף הבחינות ,
פסיכולוג חינוכי מטעם הפסיכולוג הראשי, מנהל או סגן מנהל בית
ספר על-יסודי ומורה מומחה באבחון דידקטי או יועץ חינוכי.
 
א.   
אלה סמכויות ועדת החריגים באגף הבחינות:  ב.   
לדון בבקשות מיוחדות החורגות מהנהלים ולהחליט לגבי
דרכי ההיבחנות המתאימות לנבחנים (הפנייה תתבצע
באמצעות בית הספר, בצירוף אבחונים של התלמיד
והמסמכים הרלוונטיים)
 
   
לאשר התאמות לנבחנים אקסטרניים     
לאשר התאמות לנבחני משנה בוגרים אשר פג תוקף
ההתאמות שנקבעו להם בעבר או שהם מבקשים לקבל או
להוסיף התאמות חדשות.
 
   
הגורם המאשר התאמות בכל הרמות לנבחנים אקסטרניים
הוא ועדת החריגים באגף הבחינות.  
ג.   
במקרים מיוחדים, שבהם התלמיד אינו זכאי להתאמות
בגין חוזר זה, אפשר לפנות בבקשה מנומקת לוועדת
החריגים באגף הבחינות.
 
ד.   
3.5       לוח זמנים רב-שנתי לפניות לגורמים המאשרים את ההתאמות
פניות לוועדות מחוזיות 3.5.1
למועד חורף אפשר לפנות עד 15 בנובמבר של אותה שנת
הלימודים.
 
-   
למועד קיץ אפשר לפנות עד 15 בינואר של אותה שנת הלימודים,
כולל בקשות למועדי ב'.
 
-   
תלמידים המאובחנים באמצעות מימון של משרד החינוך לצורך
היבחנותם באותה שנה יוכלו לפנות לוועדת ההתאמות המחוזית עד 28
בינואר.
 
פניות לוועדת הערעורים העליונה  3.5.2
למועד חורף אפשר לפנות עד 20 בדצמבר של אותה שנת
הלימודים.
 
-   
למועד קיץ אפשר לפנות עד 20 באפריל של אותה שנת הלימודים.
-   
פניות לוועדת החריגים שבאגף הבחינות  3.5.3
למועד חורף אפשר לפנות עד 15 בנובמבר של אותה שנת
הלימודים.
-   
למועד קיץ אפשר לפנות עד 15 במרס של אותה שנת הלימודים.
-   
מומלץ מאוד לשלוח את הבקשות ואת הערעורים במועד מוקדם, כדי
לאפשר לוועדות לחלק את עבודתן בצורה שווה על פני רצף הזמן עד
למועד האחרון. תאריך הגעת הפניות לוועדות ייקבע על פי חותמת
הדואר על המעטפה. בכל התאריכים שצוינו, אם היום האחרון לפנייה
או לערעור חל בשבת, מוסכם כי יום ראשון שאחרי שבת יהיה היום
האחרון לפנייה או לערעור לוועדות השונות ברמות השונות. יחד עם
זאת, יש לעקוב בכל שנה אחר הפרסומים של משרד החינוך לגבי לוח
הזמנים המדויק לפניות לוועדות השונות. פניות שתגענה לאחר המועד
שנקבע תוחזרנה לשולחיהן ללא בדיקה.
 
3.5.4
 
3.6       היערכות בית הספר

שלב א': דיון ראשוני
המועצה הפדגוגית תדון בבקשות להתאמות בדרכי ההיבחנות של
התלמיד בעל ליקויי הלמידה ותחליט אם לאשרן בהסתמך על האבחונים
שהוא יציג לפניה. המועצה תנחה את המורים המלמדים את התלמיד
במקצועות שבהם אושרו התאמות להפעיל את ההתאמות שהומלצו
בבחינות הפנימיות, וזאת כדי לבחון את יעילותן.
3.6.1
שלב ב': בחינת יעילותן של ההתאמות  3.6.2
בית הספר יבחן ויתעד את התהליך של יישום ההתאמות בבחינות
הפנימיות בכל הרמות, לרבות ההתאמות ברמה 3, כדי לאפשר
המלצה לגביהן לוועדת ההתאמות המחוזית.
 
א.   
המועצה הפדגוגית תרכז את חוות הדעת של המחנך והמורים
המקצועיים (לפי הצורך), את עמדתו של התלמיד בהתייחס לקשייו
וליעילות ההתאמות ואת האבחונים לצורך קבלת החלטות. כמו כן
יתועדו בכתב כל דיוני המועצה הפדגוגית (או הצוות הפדגוגי
הנבחר) וכל מסמך שיופיע על שולחנה של המועצה.
 
ב.   
לכל תלמיד ייפתח תיק אישי אשר ירכז את כל המסמכים ואת
פרוטוקול הדיונים.
ג.   
שלב ג' : גיבוש החלטות והמלצות  3.6.3
החלטת המועצה הפדגוגית על התאמות בדרכי ההיבחנות בבחינות
הבגרות ברמות 2‎-1 ו/או המלצת המועצה הפדגוגית לוועדת
ההתאמות המחוזית ברמה 3 תתבססנה על פרטים אלו:
 
א.   
פירוט כל סוגי ההתאמות שניתנו בבחינות הפנימיות     
חוות הדעת של המורים המקצועיים
   
חוות הדעת של מחנך הכיתה     
ציוני התלמיד במחצית האחרונה     
דיווח התלמיד ביחס לקשייו וליעילות ההתאמות     
סיכום דיוניה של המועצה הפדגוגית     
האבחונים שנעשו לתלמיד מכיתה ז' ואילך     
הסכמת ההורים.     
לאחר דיוני המועצה הפדגוגית יתקיים הנוהל הזה:  ב.   
ברמות 1 ו-2: החלטתה המנומקת של המועצה הפדגוגית
תימסר בכתב לתלמיד, להוריו או לבא כוחם.
 
   
ברמה 3: המלצת המועצה הפדגוגית, בצירוף הנימוקים
שהביאו אליה, תישלח לדיון בוועדת ההתאמות המחוזית
(כמפורט בנספח 2).
 
   
ועדת ההתאמות המחוזית תמסור בכתב את החלטתה
המנומקת לבית הספר, ובית הספר יעביר החלטה זו לתלמיד,
להוריו או לבא כוחם.
 
   
ההמלצה המנומקת של המועצה הפדגוגית ושל ועדת ההתאמות
המחוזית תישמרנה בתיק האישי של התלמיד ותישארנה בבית
הספר עד מועד פקיעתו של האבחון. יש לשמור על סודיות
המסמכים בתיק. התיק יעמוד לעיון נציגי משרד החינוך לצורך
בקרה והערכה.
 
ג.   
ההתאמות שתיקבענה על ידי המועצה הפדגוגית ו/או על ידי ועדת
ההתאמות המחוזית תהיינה בתוקף עד שיגיע התלמיד לגיל 25,
לרבות היבחנות חוזרת לשיפור הציונים ולהשלמת בחינות
הבגרות.
 
ד.   
התלמיד, הוריו או בא כוחם יוכלו לערער על ההחלטות. הערעורים
יופנו בכתב ובצירוף תיקו המלא של התלמיד באמצעות בית הספר.
ערעורים על החלטת המועצה הפדגוגית יופנו לוועדת ההתאמות
המחוזית. ערעורים על החלטת ועדת ההתאמות המחוזית יופנו
לוועדת הערעורים העליונה.
ה.   
שלב ד': לקראת מבחני הבגרות  3.6.4
משהחליטה המועצה הפדגוגית ו/או ועדת ההתאמות המחוזית על
התאמת דרכי ההיבחנות לתלמיד, מוטלת על בית הספר האחריות
להכינו לדרכי ההיבחנות המיוחדות ולבחון אותו באופן שנקבע גם
בבחינות הפנימיות המתקיימות בבית הספר.
א.   
מנהל בית הספר יעביר לאגף הבחינות, באמצעות רכז הבחינות, את
רשימת התלמידים שאושרו להם דרכי היבחנות מיוחדות ואת
ההתאמות שאושרו להם. רשימה זו תוגש באמצעות טופס 9539,
בהתאם ללוח הזמנים שיפורסם על ידי אגף הבחינות. אם הוגשה
בקשה לוועדת ההתאמה, יש לצרף לטופס את אישור הוועדה.
 
ב.   
על בית הספר ליידע את התלמיד שעליו לדאוג לאמצעים הנדרשים
למימוש ההתאמות (כגון רשמקול במקרה של הקראה לקלטת).
בית הספר יעשה כמיטב יכולתו ועל פי האמצעים העומדים לרשותו
כדי לסייע לתלמיד.
ג.   
סיוע במימון אבחונים
בית הספר יוכל לפנות למנהלי המחוזות בבקשות לסיוע במימון
האבחונים של ליקויי למידה לתלמידים ממשפחות שיש להן קשיים
כלכליים, בתיאום עם ההורים ובהסכמתם, באמצעות טופס בקשה
למימון אבחון המופיע בנספח 5 . מדי שנה תתפרסמנה הנחיות לבתי
הספר שתפרטנה את הנוהל להגשת הבקשות.
אפשר לייעד טופס זה גם למטרות פנים בית-ספריות, לצורך איתור,
הפניה לאבחון, התערבות חינוכית מתאימה ועוד.
תלמידים שקיבלו אישור למימון אבחון יופנו למרכזי אבחון בשירותים
הפסיכולוגיים. תלמידים אחרים יוכלו לפנות למרכזי אבחון אלה או
אחרים על פי בחירתם.
3.6.5
 

3.7       נבחני משנה - בוגרים

בוגרי בית הספר אשר אובחנו וקיבלו התאמות במהלך לימודיהם ימשיכו
לקבל את ההתאמות בדרכי ההיבחנות כפי שקיבלו בזמן היותם תלמידים
בבית הספר התיכון עד הגיעם לגיל 25.
לצורך מימוש זכות זו על נבחני המשנה לפנות באמצעות בית הספר התיכון
שלמדו בו אל אגף הבחינות ולציין את מקצועות הבחינה שאליהם ייגשו
במועד הנקוב ואת ההתאמות שאושרו להם בעבר. אגף הבחינות יאשר את
אופני ההיבחנות וישלח אישור לבית הספר.
תלמידים המעוניינים לקבל התאמות בדרכי ההיבחנות לאחר סיום לימודיהם
בבית הספר ואשר לא אובחנו במהלך לימודיהם כתלמידים בעלי ליקויי
למידה, או בוגרים המבקשים לקבל התאמות אחרות, יפנו לוועדות החריגים
באגף הבחינות. הבקשה תוגש בכתב, באמצעות בית הספר שלמדו בו, בצירוף
אבחון עדכני על פי דרישות הוועדה ובכפיפות למועדים ולפרסומים של אגף
הבחינות. האבחון והאישור על התאמת דרכי ההיבחנות יהיו תקפים עד
שהנבחן יגיע לגיל 25.
נבחן משנה בוגר שזכאותו להתאמה בדרכי ההיבחנות בבחינות הבגרות
נקבעה על פי הכללים בחוזרי מנכ"ל קודמים, תמשכנה לחול עליו התאמות
אלה עד מלאת לו 25 שנים, למעט ההתאמה "בחינה בית ספרית", שהוסרה
מרשימת ההתאמות. אפשר להמיר התאמה זו ל"שאלון בחינה מותאם".

3.8       נבחנים חיצוניים - אקסטרניים

נבחנים אשר אובחנו
וקיבלו התאמות במהלך לימודיהם במערכת
האינטרנית ועברו למערכת הבחינות החיצונית-האקסטרנית ימשיכו לקבל את
אותן ההתאמות בדרכי ההיבחנות לצורך השלמת בחינותיהם האקסטרניות.
הנבחן יפנה לבית הספר שבו למד כדי לקבל אישור על התאמת דרכי
ההיבחנות. האישור יוצג לשלוחה המטפלת בנבחנים אקסטרניים הסמוכה
למקום מגוריו בעת פתיחת תיק הנבחן, ויהיה תקף עד שהתלמיד יגיע לגיל 25.
כתובות השלוחות המטפלות בנבחנים אקסטרניים מובאות בנספח 6.
נבחנים שלא אובחנו בעבר יגישו בקשות באמצעות השלוחות
האקסטרניות אל ועדת החריגים באגף הבחינות, בצירוף אבחון עדכני על פי
דרישות הוועדה ובכפיפות למועדים ולפרסומים של אגף הבחינות. האישור על
התאמת דרכי ההיבחנות יהיה תקף למשך 5 שנים או עד שהנבחן יגיע לגיל
25.
תלמיד אקסטרני שזכאותו להתאמה בדרכי ההיבחנות בבחינות הבגרות
נקבעה על פי הכללים בחוזרי מנכ"ל קודמים, תמשכנה לחול עליו התאמות
אלה עד מלאת לו 25 שנים, למעט ההתאמה "בחינה בית ספרית", שהוסרה
מרשימת ההתאמות. אפשר להמיר התאמה זו ל"שאלון בחינה מותאם".
תלמיד המבקש התאמות שונות או נוספות יפעל להשגתן על פי ההוראות
בחוזר זה.

3.9       תחולה והוראות מעבר

מועד תוקפן של ההוראות בחוזר זה הוא כדלקמן:

הגורם המאשר את ההתאמות
החל מקיץ התשס"ד תאושרנה כל ההתאמות על ידי הגורמים כפי
שמצוין בחוזר זה.
 
3.9.1
סוג האבחון הנדרש
החל מקיץ התשס"ד יציגו כל התלמידים המבקשים התאמות אבחונים
על פי המתבקש בחוזר זה.
 
3.9.2
 
3.10       הערכה ובקרה

המינהל הפדגוגי הסמיך את הוועדות המחוזיות לנושא לקויות למידה
להעריך ולבקר באופן שיטתי את תהליכי קבלת ההחלטות ואת יישום
ההנחיות לדרכי ההיבחנות בבתי הספר העל-יסודיים. אם יימצא כי בית ספר
לא פעל כנדרש על פי חוזר זה, תתקיים הערכה מחודשת לגבי סמכות המועצה
הפדגוגית של בית הספר לקבוע דרכי היבחנות מיוחדות לתלמידים בעלי
ליקויי למידה.
3.10.1
תכנית ההערכה והבקרה תפעל באופן הזה: 3.10.2
איתור בתי ספר שבהם יותר מ-10% תלמידים שנדרשת להם
התאמה בדרכי ההיבחנות וכן בתי ספר שבהם תלמידים אינם
מקבלים התאמות בדרכי ההיבחנות
 
א. 
בקרה והערכה בבתי ספר באופן אקראי, לבחינת נוהל הטיפול
בתלמידים בעלי ליקויי למידה
 
ב.   
ניתוח נתונים והפקת דוחות השוואתיים על תלמידים בעלי ליקויי
למידה
 
ג.   
הערכה מעצבת שמטרתה לתמוך בתהליכים הבית-ספריים כדי
לשפרם, בזיקה להתפתחות הידע התיאורטי והיישומי.
 
ד.   
3.11       רשימת ההתאמות
רמה 1
ההתאמות מסוג זה אינן פוגעות במהות הנמדדת על ידי הבחינה. להתאמות
מסוג זה אין השפעה על נבחנים שאין להם ליקויי למידה; דהיינו: מתן
ההתאמה למי שאין להם ליקויי למידה לא ישפר את הישגיהם. לעומת זאת,
ההתאמות עשויות לסייע לנבחנים שיש להם ליקויי למידה ולשפר את
הישגיהם.
3.11.1
הגורם המאשר את ההתאמות הוא המועצה הפדגוגית, בהסתמך על
אבחון דידקטי.*

להלן ההתאמות:

ההליך הנדרש  ביטויי הלקות המצדיקים 
את ההתאמה
סוג ההתאמה 
 
איטיות
בקריאה
ובכתיבה
- 
קשיים
בהתארגנות
-
לעתים
הפרעות בקשב
ובריכוז
- 
הארכת זמן הבחינה
בכתב בשיעור של
25% מזמן
הבחינה
1.
  ריבוי שגיאות כתיב
התעלמות משגיאות
כתיב**
2. 
הנבחן יכתוב את הבחינה ויקריא אותה
במלואה; הכותב יכתוב את דברי הנבחן
במחברת נפרדת, ללא שינוי ותיקון. שתי
המחברות תיבדקנה בצמידות במרב"ד.
רמה נמוכה של
קריאות כתב היד
שעתוק הבחינה**
3. 
על ביה"ס מוטלת האחריות להגדיל את
השאלון.
בעיות קריאה על
רקע עיבוד חזותי
לקוי וליקויים
בקשב חזותי
הגדלת שאלון הבחינה
4. 
דף הנוסחאות המורחב מתפרסם בחוזר
המפמ"ר.
מומלץ להגדיל את דף הנוסחאות הרגיל
עבור התלמיד.
קושי בדלייה
מהזיכרון ובשימור
בזיכרון
דף נוסחאות מורחב ו/או
ארגון שונה של דף
הנוסחאות הרגיל
והמורחב
5. 
אם יש בידי התלמיד אבחון פסיכולוגי שיש בו התייחסות לקשיים בתפקידו הלימודי והנמקה
מקצוית לבקשת התאמה ברמה זו, אפשר לאשר הסתמכות על אבחון זה.
* 
התעלמות משגיאות כתיב ושעתוק בשפות ב-5 י"ל יינתנו באישור ועדת ההתאמות
המחוזית.
 
** 
רמה 2
ההתאמות מסוג זה עלולות לפגוע באופן חלקי במהות הנמדדת על ידי הבחינה
והן מתייחסות בעיקר לשינויים בתנאי הבחינה אך לא בתוכנה.
3.11.2

הגורם המאשר את ההתאמות הוא המועצה הפדגוגית, בהסתמך על
אבחון דידקטי או על אבחון משולב.
להלן ההתאמות:
 
ההליך הנדרש ביטויי הלקות המצדיקים
את ההתאמה
סוג ההתאמה 
הנבחן יענה על שאלון הבחינה בשלמותו,
והבוחן ירשום את דבריו במדויק, ללא
שינוי ותיקון.
פער משמעותי
בין יכולת
ההבעה בעל-פה
ליכולת ההבעה
בכתב; כתב יד
בלתי קריא
לחלוטין
הכתבת מבחן:
הנבחן מכתיב את
התשובות לבוחן
ניטרלי (בוחן דובר השפה
העברית/הערבית או
משגיח שיודע קרוא
וכתוב באופן סביר)
6.
הבוחן המקריא צריך להיות זמין
לתלמיד הנבחן לצורך הקראה נוספת.
בכל המקצועות, כולל מתמטיקה, שפות,
מחשב ועוד, יש להקפיד על הקראה
בלבד, ללא הסבר שאלות, מילים, או
מונחים. פירוט ראה בחוזרי המפמ"רים.
קריאה איטית
במיוחד או
קריאה משובשת
הקראת שאלון
הבחינה ע"י
קורא נייטרלי,
ובאנגלית -
השמעת שאלון
הבחינה
באמצעות קלטת
7. 
אפשר להשתמש רק במילון אלקטרוני
שאינו מדבר.
קשיים בשימוש
אוטומטי
במילון, הנובעים
מקשיי שליפה,
שימור בזיכרון
וארגון
שימוש במילון
אלקטרוני
באנגלית
8. 
התלמיד יקליט את תשובותיו ישירות
לקלטת, והקלטת תישלח למרב"ד.
קשיים חמורים
בתהליך הכתיבה
באנגלית -
הקלטת
התשובות של
הנבחן על גבי
קלטת*
9. 

הקלטת התשובות באנגלית ברמת 5 י"ל תינתן באישור ועדת ההתאמות המחוזית.
 
* 
רמה 3
ההתאמות מסוג זה משנות את המהות הנמדדת על ידי הבחינה ומתייחסות
לשינויים הן בתנאי הבחינה והן בתוכנה.
3.11.3

הגורם המאשר את ההתאמות הוא ועדת התאמות מחוזית.*

להלן ההתאמות:
ההליך הנדרש  ביטויי הלקות המצדיקים
את ההתאמה
סוג ההתאמה 
הנחיות מפורטות לגבי שאלונים
מותאמים במקצועות השונים ראה
בחוזרי המפמ"רים.
בשום מקרה לא יפטור בית הספר
את התלמיד מלימוד פרקים בתכנית
הלימודים.
אישור ההתאמה דורש הנמקה ברורה
על קשר בין הלקות לבין החלק
בבחינה שהוא קשה במיוחד לתלמיד.
שאלון מותאם עבור תלמידים
אקסטרנים יהיה בתוקף החל מקיץ
התשס"ד.
ליקויים ספציפיים
וחריגים המונעים
מהתלמיד לענות על
חלקים מהבחינה
שאלון
מותאם,
הנגזר משאלון
הבחינה הרגיל
עפ"י ההנחיות
בחוזרי
המפמ"רים
(הבחינה אינה
נכתבת ואינה
נבדקת על-ידי
ביה"ס)
10. 
הליך הבחינה בע"פ יפורסם ע"י
המפמ"רים סמוך למועד פרסום
המיקוד.
פער של שני ציונים
לפחות בין ההבעה בכתב
להבעה בע"פ לטובת
ההבעה בע"פ; קשיים
חמורים בקריאה,
בכתיבה ובארגון הידע
ו/או הפרעה קשה בקשב
ובריכוז שאינה מאפשרת
לנבחן לעבוד באופן
עצמאי ו/או להכתיב
לבוחן ניטרלי
מבחן בעל-פה
(הבוחן יבקש
מהנבחן להשיב
על כל השאלות
המופיעות
בשאלון החיצוני;
ראה הנחיות
בחוזרי
המפמ"רים)
11.
ביה"ס יידע את הנבחן על המגבלות
בקבלה למוסדות להשכלה גבוהה,
ויפעל על פי הנחיות המפמ"ר.
קשיים חמורים במיוחד
בתחום ההבנה הכמותית
וחישובים - תלמידים
שאובחנו כדיסקלקולים
המרת בחינה
במתמטיקה
לבחינה במקצוע
מדעי אחר
-
ביולוגיה,
כימייה או
פיזיקה - ברמה
של 3 יחידות
12.
בהסתמך על המלצת המועצה הפדגוגית, הנשענת בהמלצתה על אבחון משולב.
 
* 
4.       נספחים
נספח   1 אגפים ויחידות במשרד העומדים לשירות תלמידים בעלי לקויי למידה

היחידה לליקויי למידה בשפ"י
היחידה לליקויי למידה באגף השירות הפסיכולוגי-ייעוצי (שפ"י) הוקמה
לפני כשנתיים על ידי שרת החינוך, חה"כ לימור לבנת, ומנכ"לית
המשרד, הגב' רונית תירוש, בעקבות המלצות דוח מרגלית מ-1997
המבטא את השינויים שחלו בשנים האחרונות בטיפול בתלמידים בעלי
ליקויי למידה במערכת החינוך.

תפקידי היחידה ומטרותיה
 
1. 
ביצוע מדיניות המשרד לגבי זכויות תלמידים בעלי ליקויי למידה
בחינוך הרגיל בתיאום עם אגפי המשרד ועם יחידותיו העוסקים
בנושא: אגפי הגיל, האגף לחינוך מיוחד, אגף הבחינות, אגף
המפמ"רים, אגף שח"ר, הקו הפתוח והיחידה למחוננים
 
   
בניית נוהלי עבודה לאיתור ולאבחון תלמידים בעלי לקויות למידה
ולטיפול בהם במסגרות החינוך הרגילות
 
   
תכנון הקצאתם של המשאבים הנדרשים להתערבויות חינוכיות
בחינוך הרגיל
 
   
ייזום הקמת מרכזים יישוביים ואזוריים המתמחים באיתור,
באבחון, בטיפול ובמתן ייעוץ והדרכה למסגרות החינוך הרגילות
לתלמידים שאינם זכאים לחינוך מיוחד בתכנית השילוב או
בכיתות לחינוך מיוחד
 
   
אחריות לעיצוב מדיניות המשרד בכל הנוגע למתן התאמות
לתלמידים בעלי ליקויי למידה בבחינות הבגרות במוסדות החינוך,
לרבות נבחנים אקסטרניים
 
   
אחריות להקמה ולהפעלה של ועדות מקצועיות העוסקות בנושא     
השתתפות פעילה בפורומים ציבוריים העוסקים בנושא     
תיאום עבודת המפקחים במחוזות וביחידות המשרד בנושא ליקויי
למידה בחינוך הרגיל
 
   
ייזום מערך השתלמויות למנהלים, לצוותי הוראה, לפסיכולוגים
חינוכיים וליועצים, לקידום הנושא
 
   
אחריות לאיסוף נתונים וייזום מחקרים לצורך קידום עניינם של
תלמידים בעלי ליקויי למידה, פיתוח ובדיקה של מערך הטיפול
בתלמידים בעלי ליקויי למידה במערכת החינוך הרגילה ומעקב
אחר יישום המערך בשטח.
   

הקו הפתוח לפניות תלמידים

הקו הפתוח לפניות תלמידים מופקד על פיתוחו ועל קידומו של נושא
זכויות התלמידים במערכת החינוך ומסייע גם במידע ובייעוץ במצוקות
ובשאלות אישיות וחברתיות. מתקבלות פניות מגיל הגן ועד בוגרים מכל
בתי הספר והמגזרים.
בתחום המידע עבודת הקו הפתוח לפניות התלמידים מתאפיינת
בפעולות האלה:
 
2. 
מתן מידע על זכויות תלמידים בעלי ליקויי למידה  א.   
מתן ייעוץ והכוונה לתלמידים בעלי ליקויי למידה ולהוריהם  ב.   
מתן מידע בפנייה טלפונית.
 
ג.   
המפמ"רים - המפקחים המרכזים

המפמ"רים לוקחים חלק פעיל בעיצוב התאמות לתלמידים בעלי ליקויי
למידה על פי קריטריונים מקצועיים ואחידים תוך מתן מענה לצורכי
התלמידים. המפמ"רים מדריכים את בתי הספר התיכוניים באמצעות
חוזרי המפמ"רים המפרטים את דרכי ההיבחנות בבחינות הבגרות בכל
מקצוע. חוזרי המפמ"רים נכתבים בהתאם להנחיות הכלליות המופיעות
בחוזר המנכ"ל.
המפמ"רים אחראים לבניית מחווני הערכה לבחינות הבגרות המותאמים
לתלמידים בעלי ליקויי למידה, לביצוע הערכה לבחינות הבגרות
המותאמות לתלמידים בעלי ליקויי למידה ולמתן הנחיות לביצוע בחינות
בעל-פה.
3. 
 
אגף הבחינות

לאגף הבחינות תפקיד מרכזי וחשוב בכל הקשור להיבטים הארגוניים
והתקציביים של מתן ההתאמות בבחינות הבגרות לתלמידים בעלי
ליקויי למידה. במסגרת זו אגף הבחינות אחראי על התחומים האלה:
 
4. 
ארגון וביצוע של דרכי ההיבחנות על פי ההתאמות בבחינות
הבגרות כפי שהן נקבעות על ידי המועצות הפדגוגיות בבתי הספר,
ועדות החריגים, הוועדות המחוזיות וועדת הערעורים העליונה
 
א.   
ארגון וניהול של הוועדה לדיון בבקשות חריגות  ב.   
הפקת נהלים והנחיות לבתי הספר על פי ההוראות בחוזר המנכ"ל.
ג.   
ביצוע הערכה כמותית וסטטיסטית של ההתאמות בבחינות הבגרות
בהתייחס למשתני פילוח נבחרים.
 
ד.   
אגף המפמ"רים, אגף שפ"י ואגף הבחינות פועלים בשיתוף פעולה הדוק
ושיטתי לצורך עיצוב ההתאמות הראויות לתלמידים בעלי ליקויי
למידה.
 
 
נספח   2 טופס הפניה לוועדת התאמות מחוזית (התאמות ברמה 3)

(הטופס ימולא ע"י הצוות החינוכי שימונה ע"י מנהל/ת ביה"ס וילווה בחתימת
ההורים על ויתור על סודיות)

פרטי התלמיד/ה ובית הספר
שם המשפחה___________ השם הפרטי___________ המין: ז /נ
מס' ת"ז__________ תאריך הלידה________ תאריך העלייה________
ארץ הלידה___________ שם האב_________ שם האם_________
הכתובת______________ טל' בבית_________ טל' נוסף_________
שם ביה"ס:__________________________ ממ'/ממ"ד (הקף במעגל)
המגזר: יהודי/לא יהודי (הקף במעגל)
כתובת ביה"ס______________ המחוז_________________
טל' ביה"ס_________ סמל המוסד_______________
הכיתה_____ המגמה______ הרשות שביה"ס משתייך אליה_______
שם היועץ/ת____________________ טל'_________
שם המחנך/ת____________________ טל'_________
א. 
סוג ההתאמה המבוקש (הקף במעגל את ההתאמה המבוקשת)
שאלון מותאם/מבחן בעל-פה/המרת הבחינה במתמטיקה במקצוע מדעי
אחר/
שפה זרה - 5 י"ל (התעלמות משגיאות כתיב, שעתוק והקלטת התשובות)
ב. 
אבחונים
פרט את סוג האבחונים שהתלמיד/ה עבר/ה:
ג. 
ממצאים והמלצות
גיל התלמיד/ה בעת 
האבחון
הגורם המאבחן
סוג האבחון 
      פסיכולוגי 
      דידקטי 
      משולב 
      אחר _______


ד. תפקוד לימודי

     1. פרט את ציוניו/ה של התלמיד/ה במקצועות השונים במחצית האחרונה:


הציון  מס' יחידות 
הלימוד
המקצוע  הציון  מס' יחידות 
הלימוד
המקצוע 
      לשון      ספרות 
      אזרחות      מתמטיקה 
      חינוך גופני      הנדסה 
     אחר______      אנגלית 
     אחר______      שפה זרה נוספת 
     אחר______      תנ"ך 
     אחר______      היסטוריה 


הערכת התפקוד הלימודי של התלמיד/ה (תחומי החוזק, תחומי
הקושי ודרכי ההתמודדות)
______________________________________
______________________________________
______________________________________
     4.   
פירוט ההתאמות שניתנו לתלמיד/ה במהלך לימודיו/ה בביה"ס
בבחינות פנימיות:__________________________ 
______________________________________
______________________________________
בבחינות חיצוניות:__________________________ 
______________________________________
______________________________________
האם מתן התאמות אלו סייע לו/לה בשיפור תפקודו/ה הלימודי?
באיזו מידה?
______________________________________
______________________________________
______________________________________
     5.   
סיכום החלטת המועצה הפדגוגית:__________________ 
______________________________________
______________________________________
______________________________________
     6.   

ה. עמדת הצוות החינוכי לגבי מתן ההתאמה:

האם דרך היבחנות שונה מזו המומלצת באבחון מתאימה
לתלמיד/ה?
כן/לא אם כן - פרט איזו:__________________ 
 
3.   
שמות חברי הצוות החינוכי השותף לבקשה (בציון תפקידם
בביה"ס)
__________________________
__________________________
__________________________
4.   


ו. אישור מנהל/ת בית הספר

שם מנהל/ת בית הספר_________________ חתימה_________
תאריך_________


ז. מסמכים נלווים להגשת בקשה לוועדת ההתאמות

יש לצרף את המסמכים הבאים לבקשה לדיון בוועדת ההתאמות המחוזית:
אבחון תקף (מכיתה ז' ואילך)
1. 
דיווח התלמיד/ה ביחס לקשייו/ה וליעילות ההתאמות
2. 
דוגמה של עבודה או בחינה בכתב ידו/ה של התלמיד/ה, עם הערות
המורה (יש להגיש דוגמה מקורית ולא מצולמת)
3. 
אישור ההורים לקיום הדיון בוועדת ההתאמות (ראה דוגמה בנספח 3)
4. 
יש להקפיד על הגשת המסמכים במלואם. בקשות חסרות לא תידונה.


נספח   3 אישור ההורים לקיום הדיון בוועדת ההתאמות - טופס ויתור על סודיות

לכבוד הורי התלמיד/ה____________________
החל משנת התשס"ד חל שינוי בנוהל מתן אישור התאמות לתלמידים בעלי
ליקויי למידה:
אישור מתן התאמות לתוספת זמן לבחינה, להתעלמות משגיאות כתיב,
לשעתוק, להכתבה ולהקראת שאלון יינתן על ידי המועצה הפדגוגית
הבית-ספרית.
- 
אישור מתן התאמות לבחינה בעל-פה, לשאלון מותאם, להמרת השאלון
במתמטיקה בשאלון מדעי אחר ולשעתוק, לתוספת זמן ולהקלטה בשפות
ברמה של 5 י"ל הוא בסמכותה של ועדת התאמה מחוזית של משרד
החינוך בלבד.
- 
בית הספר יגיש בקשה למתן התאמות אלו על סמך האבחון שנערך
לבנכם/לבתכם ועל סמך חוות הדעת של המורים המלמדים אותו.

את הבקשה על בית הספר להגיש לוועדת ההתאמה עד לתאריך 15 בינואר
בכל שנה.
לפיכך אתם מתבקשים לאשר את הסכמתכם על גבי טופס זה להעברת
האבחון וחוות הדעת של המועצה הפדגוגית לוועדת ההתאמה. ללא חתימתכם
לא תועבר בקשתכם לטיפול הוועדה.

תשובת הוועדה תועבר אליכם על ידנו עד לתאריך 30 במרס בכל שנה.

שם מנהל בית הספר_____________ תאריך_______________
_ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _

ויתור על סודיות
אני מאשר/ת לבית הספר להעביר את האבחון הדידקטי/הפסיכולוגי שהמצאתי
לכם וכן כל חומר רלוונטי הקשור לתפקודו/ה של בני/בתי לוועדת ההתאמה
המחוזית.
שם ההורה___________ חתימה________ תאריך________


נספח 4 ריכוז נתונים בית-ספריים לאישור ועדת ההתאמה המחוזית

אל: ראש הוועדה המחוזית, מחוז ____________________________
חלק א' - פרטי ביה"ס
שם ביה"ס_________________
שם המנהל/ת_______________
הכתובת___________________
סמל המוסד________________



ס"כ התלמידים שהוגשו עבורם התאמות לוועדה:_________________

חתימת מנהל/ת ביה"ס________________

מפקח/ת ביה"ס העתקים
היחידה לליקויי למידה בשפ"י  


נספח   5  סיוע במימון אבחונים לתלמידים נזקקים

1. שאלון בקשה למימון אבחון ליקויי למידה

(ימולא ע"י הצוות החינוכי שימונה ע"י מנהל ביה"ס, וילווה בחתימת ההורים
על ויתור סודיות לשפ"ח/ים שבו/בהם הילד מוכר)
פרטי התלמיד/ה
שם המשפחה____________ השם הפרטי__________ המין: ז/נ
מס' ת"ז_________ תאריך הלידה________ תאריך העלייה________
ארץ הלידה________ שם האב________ שם האם________
הכתובת___________ טל' בבית__________ טל' נוסף__________
שם ביה"ס:_________________ ממ'/ממ"ד (הקף במעגל)
המגזר: יהודי/לא יהודי (הקף במעגל)
כתובת ביה"ס____________ המחוז___________
טל' ביה"ס_____________ סמל המוסד___________
הכיתה_____ המגמה_______ הרשות שביה"ס משתייך אליה________
שם היועץ/ת________________ טל' נוסף___________
שם המחנך/ת________________ טל' נוסף___________
הסיבה להפניה לאבחון
_________________________________________
_________________________________________
_________________________________________
א. 
אבחונים
פרט את סוג האבחונים שהתלמיד/ה עבר/ה:
 
ב. 
ממצאים והמלצות
גיל התלמיד/ה בעת 
האבחון
הגורם המאבחן
סוג האבחון 
      פסיכולוגי 
      דידקטי 
      משולב 
      אחר_____ 

אם יש בידיכם דוח אבחון קודם, אנא צרפו אותו לבקשה.

תפקוד לימודי ג. 
        1)   פרט את ציוניו/ה של התלמיד/ה במקצועות השונים במחצית האחרונה:

הציון  מס' יחידות 
הלימוד
המקצוע  הציון  מס' יחידות 
הלימוד
המקצוע 
      לשון      ספרות 
      אזרחות      מתמטיקה 
      חינוך גופני      הנדסה 
     אחר______      אנגלית 
     אחר______      שפה זרה נוספת 
     אחר______      תנ"ך 
     אחר______      היסטוריה 
2)   הערכת התפקוד הלימודי עפ"י התחומים ורמות הקושי (סמן  X 
במשבצת המתאימה)


 
באיזו מידה קיים לדעתך פער משמעותי בין היכולת של התלמיד/ה
לבין הישגיו/ה?


3)   
אילו דרכי התערבות לימודית והתאמות במבחנים נוסו בבית
הספר? ציין את השפעתם (פרט):

______________________________________
______________________________________
______________________________________
______________________________________
______________________________________
4)   
הערכת תפקוד התלמיד/ה בתחומי הקשב, ההתנהגות, הרגש ןהחברה ד. 
באיזו מידה קיימות התופעות הבאות?  

במידה רבה  
4
 
3
 
2
במידה מועטה 
1
 
        קשיים בקשב ובריכוז 
        קשיים בקשב ובריכוז 
        קשיים בתחום החברתי 
        קשיים בתחום הרגשי 
        קשיים בתחום ההתנהגותי 

עמדת הצוות החינוכי לגבי השתתפות המשרד במימון


הצוות החינוכי השותף לבקשה (בציון התפקידים בביה"ס)
________________________________
________________________________
________________________________
________________________________
ה. 

אישור מנהל/ת בית הספר
שם מנהל/ת בית הספר_____________________
המלצת המנהל/ת להשתתפות המשרד במימון האבחון:

ו. 

אישור המפקח/ת הכולל/ת
שם המפקח/ת הכולל/ת__________________ 
חתימה_____________ 
ז. 


2. טופס בקשה למלגה

פרטים אישיים של התלמיד/ה

שם המשפחה______________ השם הפרטי________________
מס' ת"ז________________ הכיתה_________________
הכתובת__________________ הטל' בבית__________
פרטי ההורים
שם האב_________ מס' ת"ז________________
העיסוק______________ מקום העבודה______________
טל' בעבודה__________
שם האם_________ מס' ת"ז________________
העיסוק______________ מקום העבודה______________
טל' בעבודה__________
משפחה חד הורית/דו הורית (הקף במעגל)
מס' הנפשות בבית (כולל הורים)________________

ילדים

העיסוק  הגיל  השם  מס' 
      1 
      2 
      3 
      4 
      5 
      6 
      7 
      8 
      9 
      10 


הכנסות (ברוטו)

הכנסות הבעל_____________________
הכנסות האישה________________ (אם האישה עקרת בית, יש לציין זאת בטופס)
הכנסות מקצבת ילדים____________________
הכנסות ממקורות אחרים________________________________
סה"כ הכנסות_________________
אני מצהיר/ה בזאת כי אין לי הכנסות נוספות.
חתימת האב__________ חתימת האם__________ תאריך__________


מצב משפחתי

האם המשפחה בקשר עם שירות הרווחה: כן/לא. אם כן, צרף פנייה של עו"ס.
האם המשפחה נקלעה למצב משברי כגון פיטורין , מוות, מחלה, גירושין,
הגירה, אחר?
פרט:
_______________________________________
_______________________________________
_______________________________________
_______________________________________

נא לצרף את האישורים ואת המסמכים האלה (ללא אישורים אלו לא
יתקיים דיון בבקשות):

1. שכירים: תלושי משכורת של שלושת החודשים האחרונים
2. עצמאים: אישורי מס הכנסה של השנה האחרונה
3. מובטלים: אישור על קצבת אבטלה מהביטוח הלאומי
4. תצלום של תעודת הזהות של ההורים, כולל הספח
5. אישורים על הוצאות מיוחדות של המשפחה.

3. טופס הסכמת הורים

התלמיד


שם המשפחה_____________ השם הפרטי_________ מס' ת"ז_________
שם ביה"ס____________ הכיתה_________ מגמת הלימוד____________

ההורים

שם המשפחה_____________
שם האב__________ מס' ת"ז__________
שם האם__________ מס' ת"ז__________
הכתובת____________________________
טל'__________ טל' נוסף__________


הרינו מסכימים ומאשרים בזאת שבננו/בתנו, ששמו/ה מופיע לעיל,
יעבור/תעבור אבחון ליקויי למידה.

ידוע לנו שסיכום האבחון יועבר לצוות הטיפולי בביה"ס שבו
לומד/ת בני/בתי להמשך הטיפול.

אנו מוותרים בזאת על חובת שמירת סודיות כלפי ביה"ס.


חתימת האב_________________
חתימת האם_________________
תאריך_________

העתק: מנהל ביה"ס


נספח   6  רשימת השלוחות המטפלות בנבחנים אקסטרניים וכתובותיהן

מטה המנב"ת: טלדור מערכות מחשבים בע"מ, מטה המנב"ת (שמואל
קצין), רח' היצירה 13, ת"ד 10266, קרית אריה, פתח תקוה 49002,
טל' 03‎-9298229 ו-03‎-9298384, פקס' 03‎-9298386
1. 
שלוחת ת"א והמרכז (המנהלת: הגב' אלינור טבע): רח' בן-גוריון 19,
בני ברק 51263, טל' 03‎-6164022, פקס' 03‎-5785508
2. 
שלוחת חיפה והצפון (המנהלת: הגב' מריאנה דוידוביץ'): רח' חורי 2
(מגדל הנביאים), קומה 14, חיפה 33045, טל' 04‎-8645584, פקס'
04‎-8645418
3. 
שלוחת ב"ש והדרום (המנהלת: הגב' גיתה גטניו): שד' שז"ר 21, בית
נועם, קומה 6, באר שבע 84894, טל' 08‎-6283291
ו-08‎-62883292, פקס' 08‎-6283293
4. 
שלוחת ירושלים (המנהלת: הגב' אורית חן-אורנשטיין): רח' כנפי
נשרים 24 (גבעת שאול), ירושלים 95464, טל' 02‎-6515913, פקס'
02‎-6520124
5. 


בשאלות ובבירורים אפשר לפנות אל היחידה לליקויי למידה,
טל' 02‎-5603246.



הוראות קבע


חוזר מנכ"ל תשסד/4(ב), ו' כסליו תשס"ד, 1 בדצמבר 2003