אורחות חיים במוסדות החינוך 2.

מצבי לחץ נפשי ומשבר

2.9

 אבדנות ילדים ובני נוער - מניעה והתערבות

2.9‎-1

1. מבוא

תמצית
חוזר זה עוסק בתופעת האבדנות בקרב ילדים ובני נוער, מניעתה
וההתמודדות עמה. החוזר דן בנושאים האלה: התנהגויות תלמידים
במצוקה רגשית ובסיכון לאבדנות ונוהלי היידוע, ההפניה וההתערבות
לנוכח סכנה אבדנית/איום בהתאבדות/ניסיון התאבדות וההתערבות
ברמת הפרט וברמת בית הספר. החוזר גם דן בעקרונות מנחים להפעלת
תכנית למניעת אבדנות, ומציג את התכניות למניעת אבדנות הנפוצות
כיום בשדה.
  1.1
מטרת הפרסום   1.2
התוקף: החל ב-1 בדצמבר 2004. א.
התחולה: החוזר חל על כלל הצוותים החינוכיים והטיפוליים בבתי
הספר.
ב.
הסטטוס: החלפה. ג.
חוזרים קודמים באותו נושא ד.
חוזר מא/6, סעיף 186, "היערכות הצוות החינוכי בבית הספר
במצבי לחץ" - מבוטל
    -
חוזר מו/9, סעיף 270, "הנחיות להתנהגות במצבי לחץ ומשבר" -
מבוטל
    -
חוזר שן/7, סעיף 276, "התאבדות ילדים ובני נוער" - מבוטל
    -
חוזר שן/10, סעיף 413, "התאבדות ילדים ובני נוער (המשך
לסעיף 276 בחוזר שן/7)" - מבוטל
    -
חוזר נב/4, סעיף 172, "הנחיות הוועדה לתכניות למניעת
התאבדות ולטיפול בלחץ נפשי" - מבוטל
    -
חוזר נה/7, סעיף 291, "מניעת ניסיונות התאבדות בקרב הנוער"
- מבוטל
    -
חוזר נו/1, סעיף 10, "הנחיות הקשורות בהתאבדות ובניסיונות
התאבדות של תלמידים" - מבוטל
    -
חוזר נז/4, סעיף 164, "התאבדות תלמידים ובני נוער במקרה של
איום" - מבוטל
    -
חוזר הוראות הקבע סא/7(א), סעיף 2.2‎-21, "נוהל ההתערבות
בהתאבדות - רענון" - מבוטל
    -
חוזר הוראות הקבע סב/6(ב), סעיף 5.1‎-25 (נספח ו, עמ' 88),
"הנחיות הקשורות בהתאבדות ובניסיונות התאבדות של
תלמידים" (מתוך חוזר נו/1, סעיף 10) - מבוטל.
    -
 
המשנה החינוכית   1.3
אפשר למנוע התאבדויות. א.  
למבוגר המשמעותי הפוגש את הנער או את הנערה ביום-יום יש
תפקיד חשוב באיתור מצוקות ובטיפול בהן.
ב.  

התפוצה
החוזר יופץ לכלל בתי הספר וחובה על המנהלים, על הפסיכולוגים, על
היועצים ועל צוותי הניהול לקרוא אותו ולשנן את ההנחיות.
  1.4

הגורם האחראי   1.5
שם היחידה: היחידה להתמודדות במצבי לחץ, אגף א', שפ"י א.
בעל התפקיד: מנהל/ת היחידה ב.
מספר הטל': 02‎-5603236 ו-050‎-6282819 ג.
כתובת הדוא"ל: mailto:Yochisi@education.gov.il
ד.

נספחים   1.6
תכניות להתמודדות עם תופעת האבדנות 1.
טופס יידוע על אפשרויות טיפול בתלמיד בסיכון אבדני 2.
קווים כלליים לניהול שיחה בכיתה לאחר התאבדות או ניסיון
התאבדות
3.
תרשים זרימה בנושא ילדים בסיכון אבדני: איתות אזהרה
4.
תרשים זרימה בנושא נוהלי הדיווח וההתערבות לנוכח סכנה אבדנית
של תלמיד
5.
תרשים זרימה בנושא נוהלי הדיווח וההתערבות לנוכח ניסיון
התאבדות
6.
תרשים זרימה בנושא נוהלי הדיווח וההתערבות לנוכח התאבדות של
תלמיד
7.
טופס דיווח על אירוע של ניסיון התאבדות/התאבדות תלמיד.
8.

2. רקע

חוזר זה בנושא "אבדנות ילדים ובני נוער - מניעה והתערבות" עוסק בתופעה
קשה ומאיימת בקרב תלמידים, המוכרת בארץ ובעולם. חוזר זה מחליף את
כל החוזרים הקודמים בנושא זה.

על פי נתוני משרד הבריאות, התאבדות נחשבת לגורם השני למוות בקרב
גילאי 24‎-15 שנים. עם זאת יש לשים לב גם לסימני מצוקה בסיכון לאבדנות
בקרב תלמידים צעירים.

החוזר נועד להפנות את תשומת לב המנהלים, המחנכים, הפסיכולוגיים
והיועצים לתופעה מדאיגה זו. עירנות גבוהה של אנשי המקצוע בזיהוי
תלמידים במצוקה רגשית ובסיכון ומתן התמיכה המתאימה, כל אחד בתחומו,
יגדילו את הסיכוי לסייע לתלמידים בשעה קשה של משבר.

חוזר זה עוסק ב"דרגות" שונות של סיכון לאבדנות: מסימנים של מצוקה
נפשית שעלולה להיות סמן לסיכון לאבדנות ועד התאבדות. החוזר מתייחס
לתפקידי המערכת החינוכית ברמת הפרט וברמת המערך הבית ספרי, בהיבט
המניעתי ובהיבט ההתערבותי.

חשוב שהצוות החינוכי יהיה קשוב לביטויי המצוקה, ובמקרה שהוא נתקל
בהם שיידע על כך את הפסיכולוג, בין אם ביטויים אלה נמסרו ישירות על ידי
התלמיד עצמו ובין אם הם נמסרו בעקיפין, על ידי מי מחבריו, גם כשהסימנים
אינם מובילים להתנהגות אבדנית.

יש שמלווים את מצוקתו הרגשית של התלמיד ביטויים הקשורים בסיכון
לאבדנות. אף שההתנהגות המכוונת לאבדנות נפוצה יותר בגיל ההתבגרות, יש
לציין שכיום ידוע מהטיפול בשטח ומהמחקר על ילדים בגיל צעיר יותר שעשו
ניסיונות אבדניים. בגיל ההתבגרות, המאופיין לעתים במצבי רוח וחוסר
יציבות ובמחשבות על מהות החיים והמוות, קשה יותר לאבחן מתי התנהגות
היא נורמטיבית לגיל ומתי היא הופכת למסוכנת; לכן חשוב מאוד שאנשי
החינוך יחדדו את רגישותם לסימני מצוקה רגשית בכלל ולאלה העלולים
להצביע על סיכון לאבדנות בפרט.

התנהגויות תלמידים במצוקה רגשית ובסיכון לאבדנות 3.
תלמידים החווים מצוקה רגשית גבוהה עלולים לתת לה ביטוי במסגרות
חייהם השונות: במשפחה, בין חברים ובסביבה הבית ספרית. תלמיד
עשוי להביא לידי ביטוי את מצוקתו הרגשית בפני ילד או מבוגר בסביבה
החינוכית או מחוץ לה, באמצעים שונים: אמירות מילוליות, חיבורים,
שירים, תכתובות באינטרנט וציורים.
3.1
להלן התנהגויות תלמידים המצביעות על סימני מצוקה רגשית. הסימנים
מופיעים בסדר חומרה עולה. צבירה של כמה אפיונים או הופעה של
האפיונים החמורים מחייבות פנייה לאיש מקצוע בבית הספר:
3.2  
התייחסות לנושא ההצלחה בצורה אובססיבית, תוך גילוי של תגובה
מוגזמת לכישלון, ולו הקטן ביותר.
א.
ירידה בלתי מוסברת בהישגים הלימודיים אצל תלמידים בעלי "צורך
הישג" גבוה ובעלי רגישות יתר להצלחה, להישגיות ולהערכת הסביבה
(דמויות סמכות וחברים).
ב.
ריבוי היעדרויות מבית הספר ומחלות שאינן מוסברות רפואית ג.
ריבוי "מקרי" כביכול של תאונות ופגיעות גופניות תוך פרק זמן קצר ד.
התנהגות דיכאונית העשויה להתבטא במצבי רוח ירודים המלווים
בקשיי שינה, בשינת יתר, בהפרעות אכילה, בהסתגרות, בהתבודדות
או בהתנתקות חברתית, באפתיה ובייאוש
ה.
התנהגויות מסוכנות, במיוחד צירוף של כמה התנהגויות: שימוש
בסמים ובאלכוהול, נהיגה פרועה, הסתכנות בטיולים, טיול במקומות
מסוכנים וכו'
ו.
התנהגות המראה על אבל, העלאה מוגזמת של זיכרונות על אנשים
שנפטרו (ביקורים מוגזמים בבתי קברות), האדרה (גלוריפיקציה) של
המוות, השתתפות בסיאנסים וכו'
ז.
הצהרה על חוסר הטעם בחיים, חוסר נהנתנות, תחושת נטל על
המשפחה ועל הסביבה (חברים), חלוקת רכוש אישי (כביכול כמתנה
לחברים), התעניינות יתר במוות
ח.
ביטוי של רצון למות העשוי להופיע בדרכים עקיפות המבטאות
מצוקה בחיבורים, בשירים, ביומנים וכו'
ט.
הצהרה על כוונה להתאבד, לא להמשיך לחיות י.
התוויית תכנית אופרטיבית להתאבדות, ובכלל זה התייחסות לזמן
שלאחר המוות.
יא.
תשומת לב מיוחדת צריכה להינתן לתלמידים שחוו תקופה של משבר
נפשי קשה בשל חשיפה לניסיון אבדני של אדם קרוב או בשל טראומה
אישית כלשהי או משברי חיים.
תלמידים שיש להם קושי בהסתגלות על רקע של משברי זהות הקשורים
במשברי הגירה או בבעיות בזהות מינית נמצאים אף הם בקבוצת סיכון.
תרשים המתאר ילדים בסיכון אבדני ומפרט את אותות האזהרה מובא
להלן, בנספח 4.
  3.3

4. נוהלי התערבות לנוכח סכנה אבדנית/איום בהתאבדות/ניסיון התאבדות
להלן הפעולות המיידיות שינקוט המורה עם הופעתו של אחד מן המצבים האלה:
הופעת סימני מצוקה בסיכון לאבדנות  
איום בהתאבדות  
ניסיון התאבדות:  
יידוע 4.1  
יש ליידע את מנהל בית הספר, ובהיעדרו - נציג מטעמו (סגן
המנהל/רכז השכבה).
א.
יש ליידע את פסיכולוג בית הספר ולהיוועץ עמו. בהיוועצות זו יישקל
הצורך ליידע גורמים נוספים בבית הספר, כגון המחנך ורכז השכבה.
בהעדר פסיכולוג בבית הספר יש לפנות אל השירות
הפסיכולוגי-החינוכי ביישוב. במקרים נדירים, שבהם אין קשר עם
השירות הפסיכולוגי-החינוכי, יש להיוועץ בגורם פסיכיאטרי בתחנה
לבריאות הנפש.
ב.
יש ליידע את יועץ בית הספר. ג.
על מנהל בית הספר לדאוג ליצירת קשר עם ההורים לשם יידועם, על
פי הנחיות שייתן הפסיכולוג או היועץ של בית הספר, וכדי להנחותם
בכל הנוגע לשמירה על התלמיד לצורך הבטחת שלומו האישי
והתערבות מתאימה.
ד.
איש חינוך או איש טיפול המקיים קשר עם התלמיד ישתף אותו
בחובת בית הספר ליידע את משפחתו, מתוך דאגה לשלומו. אין
להשאיר בידי התלמיד את זכות ההחלטה באשר ליידוע המשפחה.
ה.
במקרים קיצוניים, שבהם קיים חשש לביצוע אפשרי של ניסיון אבדני
או שנודע לגורם החינוכי על ניסיון אבדני שנעשה זה עתה במסגרת
מחוץ לו, ואין פסיכולוג זמין בבית הספר או בשירות
הפסיכולוגי-החינוכי ביישוב - במקרים כאלה יש לפנות באופן ישיר
ומיידי למרפאה לבריאות נפש או למחלקה פסיכיאטרית בבית חולים
קרוב לקבלת ייעוץ והנחיות (גם מעבר לשעות העבודה של המערכת
בית הספר או החינוכית).
ו.
על כל מקרה של ניסיון התאבדות של תלמיד במסגרת בית הספר
או מחוצה לו ידווח מנהל המוסד החינוכי שהתלמיד לומד בו מיד
למפקח על בית הספר.
ז.
דיווח על סיכון לאבדנות במעבר של תלמיד מבית הספר אחד למשנהו
ייעשה רק לאחר התייעצות עם פסיכולוג מהשירות הפסיכולוגי או
מהמרפאה לבריאות הנפש. חשוב ליידע את התלמיד ואת הוריו
אודות דיווח זה.
ח.
במקרה של תלמיד העומד להתגייס וקיים חשש לשלומו האישי יקיים
הצוות הבין-מקצועי היוועצות. הצוות ידאג ליידע את ההורים בדבר
הדיון, ויביא לידיעתם את אחריותם לבריאותו הנפשית והגופנית של
התלמיד וימליץ לפנות לגורם בריאות נפש בלשכת הגיוס. הפנייה
להורים על ידי צוות בית הספר תיעשה גם בכתב. יש לתעד את מפגשי
ההיוועצות.
ט.
מנהל השירות הפסיכולוגי יידע את הפסיכולוג המחוזי על כל מקרה
של ניסיון התאבדות.
י.
יועץ בית הספר יידע את היועץ הבכיר על כל מקרה של ניסיון
התאבדות בטופס מיוחד שיימסר לו על ידי היועץ הבכיר.
יא.
היועץ הבכיר ומנהל השירות הפסיכולוגי ידווחו על עבודתם
המשותפת למנהלת היחידה להתמודות במצבי לחץ במטה שפ"י, פקס'
02‎-5603256. אין לציין פרטים אישיים של התלמיד, מלבד הכיתה,
שם בית הספר ומקומו.
יב.
טופס דיווח על ניסיון התאבדות או על התאבדות של תלמיד מובא
בנספח 8 להלן.
יג.
השגחה
אם נודע למנהל בית הספר שתלמיד איים בהתאבדות או ביצע ניסיון
אבדני, והתלמיד נמצא בבית הספר, הוא יקפיד על ביצוע פעולות
ההשגחה במסגרת בית הספר: עליו לוודא שהתלמיד נמצא במוסד החינוך
במהלך שעות הלימודים וליידע מיידית את הוריו של התלמיד במקרה של
היעדרות או עזיבה בלתי צפויות.
4.2  
הפניה 4.3  
מנהל בית הספר ידאג לזמן את ההורים למפגש עמו ועם פסיכולוג
בית הספר או עם היועץ לצורך התוויית התערבות מתאימה.
א.
בכל מקרה של ניסיון התאבדות יפנה הפסיכולוג את התלמיד
באמצעות הוריו לגורם טיפולי בתחום בריאות הנפש בקהילה וימשיך
את המעקב אחר מצבו (בהעדר הפסיכולוג יש לפנות אל מנהל
השירות הפסיכולוגי המקומי).
ב.
כאשר קיים איום ממשי של התלמיד באבדנות, יפנה הפסיכולוג את
התלמיד ל"בדיקת אבדנות" שתיערך על ידי פסיכולוג קליני מומחה
או פסיכיאטר לילדים ולנוער. הבדיקה מצריכה הסכמת הורים או
אפוטרופוס (בהעדר הפסיכולוג ייוועץ היועץ במנהל השירות
הפסיכולוגי המקומי).
ג.
במקרים נדירים, שבהם נדרשת הפניית תלמיד לגורם בריאות נפש
לנוכח סיכון לאבדנות, המצריכה כאמור הסכמת הורים או
אפוטרופוס, וההורים או האפוטרופוס מסרבים לתת את הסכמתם -
במקרים כאלה יש לפנות לפקיד סעד לחוק הנוער להיוועצות
ולהתוויית המשך ההתערבות.
ד.
תרשים זרימה של נוהלי הדיווח וההתערבות לנוכח סכנה אבדנית
מובא בנספח 5 להלן.
ה.
התערבות ברמת הפרט במסגרת החינוכית (לנוכח סיכון
לאבדנות/איום להתאבדות/ניסיון התאבדות)
4.4  
על מנהל בית הספר לקיים הערכת מצב עם הצוות הבין-מקצועי של
בית
הספר - רכז שכבה, מחנך, פסיכולוג ויועץ וכל גורם חינוכי רלוונטי
בצוות - באשר לצורכי ההתערבות הנוגעים לתלמיד עצמו ולתלמידי
בית הספר, לחברים הקרובים, לילדי הכיתה, לילדי השכבה וגם
לכלל ילדי בית הספר.
א.
חשוב שבית הספר יזהה את איש הצוות החינוכי (מרכז השכבה או
המחנך או המורה; להלן "מורה") המתאים ביותר להימצא בקשר
מיידי עם התלמיד המראה סימני מצוקה. בית הספר ייקח בחשבון
את הקשר הקיים בין המורה לבין התלמיד תוך התחשבות ביכולת
המורה להתמודד עם מצב מורכב זה ובאפשרות שלו לשמור על קשר
לאורך זמן. המורה יקבל הדרכה מהפסיכולוג של בית הספר או
מהפסיכולוג בשירות הפסיכולוגי החינוכי.
ב.
יש לשמור על קשר רציף עם הורי התלמיד. קשר זה נועד להבטיח
טיפול מקצועי והתמודדות מתאימה עם מצוקת התלמיד בטווח
המיידי ובטווח הרחוק.
ג.
התערבות בית ספרית לנוכח ניסיון התאבדות
מנהל בית הספר, יחד עם היועץ ועם פסיכולוג בית הספר, ידאג לזיהוי
צורכי ההתערבות בקרב אוכלוסיית התלמידים בהתאם להערכה של
מעגלי חשיפה ופגיעות לנוכח האירוע, ויפעיל תכנית התערבות המכוונת
לתלמידים שנחשפו לאירוע או תלמידים הקרובים לתלמיד.
4.5  
צוות זה ישקול את אופן ההתייחסות להורי התלמידים ולצוות החינוכי
בבית הספר.
בהעדר פסיכולוג בבית הספר יפנה מנהל בית הספר אל השירות
הפסיכולוגי להיוועצות בסוגיית ההתערבות בקרב התלמידים, ההורים
והצוות הבית ספרי.
נוהלי הבדיקה לנוכח ניסיון התאבדות 4.6  
עם קבלת מידע על ניסיון התאבדות ימנה המפקח על בית הספר צוות
בודק בראשותו וידווח על כך למנהל המחוז.
א.
הרכב הצוות יהיה כדלקמן:
1) המפקח על בית הספר - יו"ר
2) מנהל השירות הפסיכולוגי או נציגו
ב.
3) נציג רשות מקומית (מומלץ ממחלקת חינוך)
4) יועץ בכיר או נציגו.
דרכי הבדיקה והיקפה: הצוות יזמן אנשים ובעלי תפקידים
הקשורים באירוע: הורי התלמיד, חברי הצוות החינוכי, חברי הצוות
הטיפולי, חברי התלמיד וגורמים בקהילה. הצוות ישקול את היקף
הבדיקה הדרוש.
ג.
הצוות יוודא שהתלמיד מקבל עזרה נפשית מתאימה. ד.
יו"ר הצוות יגיש את ממצאיו למנהל המחוז תוך שלושים יום ממינויו.
העתק הדוח יישלח למנכ"ל משרדנו ולשפ"י.
ה.
במקרים חריגים ימנה מנהל המחוז, על פי שיקול דעתו, ועדה
לבדיקת ניסיון ההתאבדות. ועדה זו תפעל בהתאם להנחיות הוועדה
לבדיקת התאבדויות.
ו.
תרשים זרימה בנושא נוהלי דיווח והתערבות לנוכח ניסיון התאבדות
מובא בנספח 6 להלן.
ז.

5. נוהלי ההתערבות לנוכח התאבדות תלמיד

יידוע 5.1  
עם קבלת ידיעה על התאבדות של תלמיד יידע המנהל את פסיכולוג
בית הספר ואת היועץ החינוכי על כך. אם אין לבית הספר פסיכולוג
יידע המנהל את מנהל השירות הפסיכולוגי החינוכי ביישוב.
א.
מנהל בית הספר ידאג, בהיוועצות עם הפסיכולוג ועם היועץ, ליידע
את הצוות החינוכי בבית הספר.
ב.
מנהל בית הספר יידע את המפקח על בית הספר ואת מנהל המחוז.
ג.
מנהל השירות הפסיכולוגי יידע את הפסיכולוג המחוזי, והוא יידע את
מטה שפ"י.
ד.
יועץ בית הספר יידע את היועץ הבכיר, והוא יידע את מטה שפ"י. ה.
מנהל השירות הפסיכולוגי והיועץ הבכיר ידווחו על עבודתם
המשותפת למנהל היחידה להתמודדות במצבי לחץ במטה שפ"י, פקס'
02‎-5603256. עם היוודע האירוע ידווח על כך אחד מהם בטל'
02‎-5603239.
ו.
התערבות בית ספרית 5.2  
על מנהל בית הספר לקיים הערכת מצב עם הצוות הבין-מקצועי של
בית
הספר - רכז שכבה, מחנך, פסיכולוג ויועץ וכל גורם חינוכי רלוונטי
בצוות - באשר לצורכי ההתערבות הנוגעים לתלמיד עצמו ולתלמידי
בית הספר, לחברים קרובים, לילדי הכיתה, לילדי השכבה, ולכלל
ילדי בית הספר.
הצוות יגבש דעה בכל הנוגע ליידוע, להסברה ולהתוויית התערבויות
ישירות בטווח הקצר והארוך לאוכלוסיות התלמידים הרלוונטיות
(ראה להלן, "מניעת אבדנות"), ויפעיל תכניות התערבות בהתאם.
א.
מנהל בית הספר ידאג, בעזרתם של היועץ והפסיכולוג של בית הספר,
לקיומו של מפגש הדרכה לצוות המורים שיתמקד בשיחה עם
התלמידים לנוכח התאבדותו של תלמיד ובזיהוי סימני מצוקה של
תלמידים, ובכלל זה איתור מעגלי פגיעות.
ב.
יועץ בית הספר, באמצעות מחנכי הכיתות, יקיים מעקב שוטף אחר
תלמידים שהראו תגובות התנהגותיות ורגשיות מדאיגות לנוכח
ההתאבדות של חברם.
ג.
יועץ בית הספר ילווה את אחיו של התלמיד שהתאבד, יתמוך בהם
ויעקוב אחריהם.
ד.
מנהל בית הספר ינחה את הצוות הבין-מקצועי לשקול פעולות של
הסברה להורים ויפעילן במעגלי אוכלוסייה רלוונטיים לאירוע. רצוי
ליצור "קו פתוח" לפניות תלמידים והורים, בתיאום עם השירות
הפסיכולוגי-החינוכי, לימים הראשונים שלאחר האירוע.
ה.
מנהל בית הספר ידאג לקיים קשר עם הורי התלמיד וליידע אותם
בכל הנוגע לוועדת הבדיקה.
ו.
נוהלי הבדיקה 5.3  
עם קבלת ידיעה על התאבדות תלמיד יפנה מנהל המחוז אל מנכ"ל
המשרד בבקשה למנות ועדת בדיקה.
א.
הרכב הוועדה יהיה כדלהלן:
1) מפקח ממחוז אחר - יו"ר, ובחמ"ד - מחמ"ד ממחוז אחר
2) מפקח במחוז (שאינו המפקח על בית הספר)
3) נציג הרשות המקומית (מומלץ ממחלקת החינוך)
4) פסיכולוג מחוזי או נציגו
5) יועץ בכיר או נציגו
6) נציג ציבור.
ב.
תפקיד הוועדה
הוועדה תבחן את הרקע שקדם לאירוע ההתאבדות, ותתייחס לאופני
ההתערבות שננקטו בבית הספר ברמת הפרט וברמת המערכת הבית
הספרית לאחר האירוע. הוועדה תסיק מסקנות ותגיש את המלצותיה
בתחום החינוכי-הטיפולי.
ג.
דרכי הבדיקה
הוועדה תזמן אנשים ובעלי תפקידים הקשורים באירוע, ותעיין
במסמכים הנוגעים לאירוע.
1)
בכל מקרה תזמן הוועדה את הורי התלמיד, את הנהלת בית
הספר, את חברי הצוות הטיפולי, את מחנך הכיתה ואת מפקח
בית הספר. מומלץ כי הוועדה תיפגש גם עם כמה חברים של
התלמיד מבית הספר. חשוב שאיש מקצוע טיפולי ילווה את
הפגישה.
2)
לפי הצורך תזמן הוועדה חברי צוות חינוכי, בני משפחה, חברים
וגורמים בקהילה.
3)
במידת הצורך תבקר הוועדה בבית הספר. 4)
הוועדה תאפשר להורים שאינם מעוניינים להופיע לפניה לקיים
פגישה עם יו"ר הוועדה או עם אחד מחבריה.
5)
ד.
היקף הבדיקה
הוועדה תבדוק את הנושאים הבאים ותתייחס אליהם בדוח שתגיש:
נסיבות ההתאבדות והאירועים הרלוונטיים שקדמו לו ושבאו
בעקבותיו
1.
קיומם של נהלים והוראות 2.
איתורם של סימני מצוקה קודמים ואופני הטיפול בהם 3.
פעולות שנקט בית הספר בעקבות האירוע 4.
דרכי הפעולה המתוכננות על ידי בית הספר ברמת הפרט
והמערכת הבית ספרית לנוכח האירוע
5.
מסקנות והמלצות.
6.
ה.
הוועדה תגיש את ממצאי בדיקתה למנכ"ל המשרד וליועץ המשפטי
תוך שלושים יום ממינויה ותוך שמירה מוחלטת על סודיות.
ו.
מסירת ממצאי הוועדה להורים, למנהל המחוז, למנהל מחלקת
החינוך, לשפ"י במשרד החינוך למנהל בית הספר ולמנהל השירות
הפסיכולוגי-החינוכי ביישוב תיעשה רק לאחר קבלת אישור של מנכ"ל
המשרד.
ז.
לאחר קבלת אישור המנכ"ל והנחיותיו למסירת חוות דעת הוועדה
יחליט יו"ר הוועדה, בהתייעצות עם חבריה, איך יימסר הדוח להורים
ועל ידי מי.
ח.
תרשים זרימה בנושא נוהלי הדיווח על התערבות במקרה של
התאבדות תלמיד מובא בנספח 7 להלן.
ט.

6. מניעת אבדנות תלמידים
מפגשי רענון 6.1
 

על מנהלי בתי הספר העל-יסודיים לדאוג שלפחות מדי שנה (בשליש
הראשון שלה) יתבצע מפגש של כל צוות המורים בבית הספר עם היועץ
החינוכי, בשיתוף פסיכולוג בית הספר, לצורך רענון ההיכרות של הצוות
החינוכי עם סימני מצוקה רגשית של תלמידים ואופני ההתערבות הנדרשים.
מנהל בית הספר יפנה לפסיכולוג או ליועץ בבית הספר לצורך תיאומו של
בתחילת שנת הלימודים מפגש זה.

א)

ההיבטים הצריכים להיכלל בהנחיית הצוותים החינוכיים

ב)
זיהוי תלמידים המראים סימנים של מצוקה רגשית, במיוחד בסיכון תלמידים
להתנהגות אבדנית
1)
נוהלי התערבות וסיוע בתוך המערכת לתלמידים החינוכית ובקהילת בית
הספר במצוקה רגשית
2)
הנהלים ליידוע ולהתערבות לנוכח איום והתאבדות באבדנות, ניסיון אבדני
3)
הנחיית תלמידים באשר לשיתוף אנשי חינוך ולדיווח בכל הנוגע לתלמידים
המדברים על כוונת התאבדות.
4)
תכניות מניעה
יועץ בית הספר, בשיתוף עם פסיכולוג בית הספר, יבחן את הצורך בהפעלתה של
תכנית מניעה.

נושא ההתאבדויות קשור לתחום רחב יותר של קשיי התמודדות של תלמידים,
ובמיוחד מתבגרים. מומלץ להפעיל תכנית מניעה כחלק מחיזוק החוסן הנפשי של
התלמידים להגברת יכולת ההתמודדות שלהם עם לחץ נפשי בשגרת
חייהם, תוך הגברת רגישותם של תלמידים למצוקה אפשרית של חבר והדרכים
לסייע לו. יש שההחלטה על הפעלת תכנית מניעה תיגזר ממצבי מצוקה רגשית של
תלמידים שהראו בדרך זו או אחרת סיכון לאבדנות, ולפעמים יוחלט על הפעלת
התכנית בעקבות התאבדות של תלמיד. הנסיבות שבגינן יוחלט על הפעלת תכנית
בקרב אוכלוסיית תלמידים תשפענה על בחירת קהל היעד של התכנית (כיתה
/שכבה/בית ספר) ועל סוג התכנית. אין להפעיל תכנית מניעה מובנית ללא
התאמתה לנסיבות. אם יוחלט להפעיל תכנית מניעה, יבחן היועץ את צורכי
אוכלוסיית התלמידים ויחליט בהתאם על קהל היעד של התכנית ועל
סוג התכנית שיש להפעיל. היועץ ידאג לשתף את היועץ הבכיר במהלך זה.
6.2  
 

עקרונות מנחים להפעלת תכנית למניעת אבדנות

6.3
 
מניעת אבדנות היא חלק ממכלול רחב של דאגה לאורח חיים בריא בבית
הספר.
א)
תכניות מניעה אינן התערבויות חד-פעמיות. יש להעדיף תכנית ארוכת
טווח שתשמש מניעה ראשונית, כדוגמת התכנית "כישורי חיים".
ב)
יש להפעיל שיקול דעת בכל הנוגע להפעלת תכנית מניעה בנושא
האבדני. יש לשקול היטב את קהל היעד של התכנית בהתאם לגיל,
לצורכי התלמידים ולנסיבות שבגינן התכנית מופעלת.
ג)
מנהל בית הספר אחראי להפעלת התכנית שתיבחר בבית ספרו. ד)
בחירת התכנית תיעשה אך ורק בהיוועצות עם יועץ בית הספר או עם
פסיכולוג בית הספר.
ה)
על הגורם המקצועי המפעיל את התכנית להיות בקיא בתמורות
ובסכנות של הפעלת תכניות שונות לצורכי מניעה בנושא האבדנות.
ו)
עיקר התפקיד של טיפול בנושא המניעה צריך להיות מוטל על המחנכים,
כשהם נעזרים בצוות המקצועי המייעץ בבית הספר. יש
תכניות שעצם הפעלתן מצריכה הכשרה ונוכחות של יועץ או של
פסיכולוג בצד המחנך בכיתה.
ז)
מומלץ לחזק בכל תכנית את קבוצת השווים כמערכת תומכת ומזהה מצוקות,
של המקבלת הכוונה בהתאם.
ח)
חשוב לשלב את ההורים בתכניות בדרכים שונות ועל פי שיקולי הדעת
שקדמו להפעלת התכנית למניעת אבדנות.
ט)



נספח 2: טופס יידוע על אפשרויות טיפול בתלמיד בסיכון אבדני

ביום_____ יידעתי את מר/גב'______ על כך שבאפשרותו/ה לפנות לשירות
הפסיכולוגי-החינוכי/למרכז לבריאות הנפש לנוער ולמתבגרים/למחלקת
הרווחה/לפסיכולוג פרטי, ומסרתי לידיו/ה כתובות ומספרי טלפון ליצירת קשר
עם אחד מגורמי הטיפול האמורים.


_________              __________        ___________
      תאריך               חתימת המפנה         הורי התלמיד/ה
                              (יועץ/פסיכולוג)



נספח 3 קווים כלליים לניהול שיחה בכיתה (ע"י המחנך) לאחר
התאבדות או ניסיון התאבדות


יש לתת לתלמידים מידע והסבר אמין על מה שהתרחש. אין להעלים
פרטים או להתעלם משאלות.
1.
יש לאפשר לתלמידים לספר על האירוע, לתקן מידע מעוות ולבטא את
רגשותיהם.
2.
יש לתת לגיטימציה לתגובות חרדה ולהעביר בעקיפין את המסר כי
תגובות אלה הן טבעיות ומתאימות.
3.
מנחה השיחה יכול להתחלק עם התלמידים ברגשותיו באופן מבוקר.
4.
יש לאפשר לתלמידים לספר על התנהגויות המתאבד בזמן האחרון.
5.
יש להשרות אווירה של שותפות, תמיכה ורצון לעזור.
6.
יש לחזור ולהעביר את המסר שהתאבדות היא "פתרון" בלתי הפיך לבעיה
העשויה להיפתר.
7.
יש לשדר אכפתיות לגבי מה שעובר על התלמידים בכלל ובמצבי לחץ
בפרט. יש לאזכר את נגישותם ואת זמינותם של המחנך והיועץ ולהדגיש
את נכונותם להגיש סיוע למתבגר במצוקה, אם יזדקק לו.
8.
יש להביא מידע מפורט על סוכנויות סיוע בקהילה למצבי מצוקה
המיועדות לנוער (כגון "ערן", "אל-סם", "דלת פתוחה").
9.
יש לדאוג שלא תיווצר רומנטיזציה של האירוע.
10.















נספח 8 טופס דיווח על אירוע של ניסיון התאבדות/התאבדות של
תלמיד
יש למלא טופס זה בכתב יד ברור מיד לאחר קבלת דיווח על אירוע ולהעבירו
לשפ"י בפקס' 02‎-5603256, עבור מנהל/ת היחידה להתמודדות במצבי לחץ
בשפ"י.
סוג האירוע (הקיפו במעגל)
ניסיון התאבדות/התאבדות תלמיד
בית הספר:-________היישוב:_________ מס' הטל':__________
פסיכולוג ביה"ס:_______________ מס' הטל':_______________
יועץ ביה"ס:__________________ מס' הטל':_______________
תיאור קצר של האירוע:_________________________________
__________________________________________________
_________________________________________________
__________________________________________________
ההתערבות הראשונית:__________________________________
__________________________________________________
__________________________________________________
__________________________________________________
התכנית להמשך:______________________________________
__________________________________________________
__________________________________________________
קשר עם גורמים נוספים (הקיפו במעגל וציינו שמות):
1. ראש יחידת המניעה במטה____________
2. שפ"ח: המנהל:____________הפסיכולוג:______________
3. יועץ בכיר:____________4. מפקח:-___________
5. רשות מקומית:-___________________
6. אחר:________________________
שם מוסר הדיווח וחתימתו:____________________________
תפקידו:______________________________

הוראות קבע


חוזר מנכ"ל תשסה/4(א), י"ח כסליו תשס"ה, 1 בדצמבר 2004