תעודת הזהות של החודש

חודש תשרי הוא החודש הראשון למניין השנה והשביעי למניין החודשים מחודש ניסן: "בחודש השביעי, באחד לחודש, יהיה לכם שבתון, זיכרון תרועה, מקרא קודש" (ויקרא כג כד). זהו חודש "הימים הנוראים" ימי הרחמים, הסליחות, התשובה והכפרה ,בהם ממשיכים את אמירת הסליחות שהחלו בחודש אלול.

הידעת?
מקור שם החודש: מקור שמו של החודש בבלי, "תשרית" שמשמעותו הוא התחלה. החודש בו מתחילה השנה החדשה.

"ירח איתנים" החודש נקרא גם על פי ספר מלכים א' ח' ב) " בירח האיתנים בחג, הוא החודש השביעי". על פי המסורת בחודש זה גם נברא אדם הראשון, נולדו בו אבות האומה, יוסף יצא מבית האסורים ובו בטלה עבודת הפרך של אבותינו במצרים. חז"ל דרשו "תשרי ותשבוק כל חובינו" כלומר תתיר כל עוונותינו בחודש זה ( פסיקתא רבתי מ"א).

 בלוח החקלאי העברי הקדום שנמצא בחפירות גזר החודש נקרא "ירח האסיף" המצטיין את גמר איסוף תנובת השדה.

אירועים מרכזיים בחודש. חודש תשרי הוא חודש מלא ובו שלושים יום.

א-ב בתשרי -שני ימי החג. על פי המסורת בא' בתשרי נברא העולם והוא גם היום שבו נעקד יצחק אבינו על גבי המזבח.

ג' בתשרי - ערב צום גדליה. יום שנקבע בלוח העברי לדורות , זכר לרצח של גדליה בן אחיקם. עם מותו של גדליה חששו היהודים מנקמת מלך בבל וברחו למצרים וכך הגיעה לסיומה ההתיישבות בארץ ישראל ( על פי מלכים ב, כ"ה , כ"ב- כ"ה).

י' בתשרי - יום הכיפורים. בזמן המקדש ציינו ביום זה את התחלת שנת היובל. לפנים יום זה היה יום מחולות ושמחה לבנות ירושלים.

י' בתשרי תשל"ד (1973)- פרוץ מלחמת יום הכיפורים.אחת המלחמות הקשות שידעה מדינת ישראל

י"א בתשרי תש"ז ( 1946)- הקמת אחת עשרה הנקודות בנגב הצפון מערבי. התיישבות שקמה בניגוד לרצונו של השלטון הבריטי בארץ.

י"ד בתשרי ת"ש ( 1939)- פלישת הנאצים לוורשה ותחילת הגזירות על היהודים .

י"ד- כ"ב בתשרי -חג סוכות.

ט"ו בתשרי - יום ראשון של חג סוכות.

ט"ו בתשרי - החל מבצע " עשר המכות".

כ"א בתשרי - יום השביעי של חג סוכות נקרא יום הושענה רבה. ביום זה ציבור המתפללים בבית הכנסת מקיפים את הבימה שבע פעמים ,כאשר בידיהם הם אוחזים את ארבעת המינים. בשעת ההקפות אומרים "הושענות".
כ"ב בתשרי - שמיני עצרת ויום שמחת תורה.

כ"ב בתשרי תרס"ו (1907) - נוסדה "בר גיורא"- אגודה עברית לשמירה על הנפש והרכוש. בשנה זו נוסדה גם גימנסיה הרצליה.

ל' תשרי תשס"ב ( 2001) - היום בו נרצח רחבעם זאבי, גנדי.

מזל החודש:

מאזניים הוא מזל החודש, רמז לראש השנה וליום הכיפורים ימים בהם נידונים כל באי עולם לפני בורא עולם . בימים אלה גם נשקלים מעשיו של כל אדם, זכויות כנגד חובות במאזני הצדק ,כפי שנאמר בתפילת ונתנה תוקף :" וכל באי עולם יעברון לפניך כבני מרון".

המקבילה הלועזית: חודשים ספטמבר - אוקטובר. עובד על פי מידי חודש בחודשו, אנציקלופדיה חודש תשרי

מבחר פעילויות סביב הכרזות של חגי תשרי

פעילות סביב הכרזה של ראש השנה
פעילות סביב הכרזה של יום הכיפורים
פעילות סביב הכרזה של חג סוכות

דינים ומנהגים לראש השנה וליום הכיפורים

ראש השנה

דינים 

• בראש השנה תוקעים בשופר. תוקעים מאה קולות בתפילות שחרית ומוסף בבקר.
• אחרי תפילת מנחה הולכים לתפילת "תשליך" : "ותשליך במצולות ים כל חטאתם" תפילה זו אומרים על גדה של נהר שיש בו דגים או על שפת הים.
• בסעודת החג של ערב שני של ראש השנה ,יש לשים על השולחן פרי חדש בשעת הקידוש.

מנהגים 

• בליל ראש השנה מברכים זה את זה : "לשנה טובה תיכתב ותיחתם לאלתר לחיים טובים".
• בסעודת החג אוכלים תפוח עץ מתוק וטובלים אותו בדבש ומברכים לפני האכילה: "יהי רצון שתהיה השנה הזאת שנה טובה ומתוקה".
• יש הטובלים את לחם "המוציא" בדבש, במקום במלח.
• אוכלים ראש של כבש ואומרים "יהי רצון שתזכור לנו עקידת יצחק , ושנהיה לראש ולא לזנב".
• אין מכינים מאכלים בחומץ, כגון סלטים, כדי "שהשנה לא תהיה חמוצה"
• יש מקפידים שלא לאכול אגוזים עד סוף החגים , שכן "אגוז" בגימטריה הוא "חט".
• נהוג ללבוש בגדים חדשים ולאמר "שהחיינו".
• אמרו חז"ל "סימנא מילתא", ולכן נוהגים לאכול בליל ראש השנה פירות וירקות שבשמם יש משום רמז לברכה , ואומרים "יהי רצון " לכל מין לפי שמו: תמרים - "שיתמו שונאינו", רימון - " שירבו זכויותינו כרימון", סלק - "שיסתלקו שונאינו".
  

יום הכיפורים

דינים 

•  אוכלים לפני הצום סעודה מפסקת ומקדימים את תפילת מנחה, כדי להספיק לסיים את הארוחה מבעוד יום.
•  לא אוכלים ולא שותים במשך יממה , זהו צום יום הכיפורים.
•  בסיום תפילת נעילה, לקראת סיום הצום , אחר השקיעה , תוקעים תקיעה גדולה וקוראים "לשנה הבאה בירושלים".
•  במוצאי יום הכיפורים מתחילים בבניין הסוכה או בהכנה של קישוטיה, כדי לפתוח את השנה ב"זכות" של מצווה.
  

מנהגים 

•  נוהגים מנהג "כפרות" בתרנגולות - "זה התרנגול ילך לשחיטה ואני אלך לחיים טובים וארוכים". ויש הנוהגים לעשות "כפרות" עם כסף ולומר "אלו המטבעות ילכו לצדקה ..."
• בערב יום הכיפורים מפייסים איש את רעהו, ובדרך לבית הכנסת מברכים כל אדם בברכת : חתימה טובה.
• לובשים בגדים לבנים , חולצים את נעלי העור ונועלים נעלי בד. לפני שהולכים לבית הכנסת, מברכים את הבנים והבנות באריכות ימים ושיקיימו תורה ומצוות לתפארת אבותיהם.

דינים ומנהגים לסוכות

דינים
ישיבה בסוכה - מצווה לשבת בסוכות שבעה ימים.
ארבעת המינים -אתרוג , לולב , הדס , וערבה. מהיום הראשון של חג הסוכות ועד הושענא רבא נוטלים מידי יום את ארבעת המינים ומברכים על הלולב. בשבת אין נוטלים את ארבעת המינים.
"ושמחת בחגך והיית אך שמח" (דברים טז') - מצות שמחה מן התורה.: "אעפ"י שכל המועדות מצווה לשמוח בהן, בחג הסוכות היה במקדש יום שמחה יתירה" , הרמב"ם) הלכות לולב ח', יב').
ניסוך המים - שמחת בית השואבה - אמרו חז"ל: "מי שלא ראה שמחה זו לא ראה שמחה מימיו".בליל שני של חג הסוכות נוהגים להרבות בשמחה ,בשיר ובריקוד זכר לטקס "ניסוך המים" על המזבח וקבלת פני הגשמים.
הלל שלם - תפילת הלל ,הנאמרת בתפילת שחרית בחג הסוכות.

מנהגים

אושפיזין - כנוי לנשמות של אבות האומה ,הבאים להתארח בסוכותיהם של בני ישראל בחג הסוכות. שבעת האורחים הם: אברהם , יצחק , יעקב , יוסף , משה , אהרון ודוד. משתדלים לשמוח בחג הסוכות שמחה יתירה. לפיכך , נוהגים להתכנס בסוכות חברים , או בבתי כנסיות ובבתי מדרשות , ולזמר לזכר שמחת בית השואבה.
מנהג לזמר 15 שירי המעלות מספר תהילים (פרקים קכ' - קלד') לזכר המעלות שירדו מעזרת גברים לעזרת נשים בבית המקדש ושעליהן עמדו הלוויים ושרו בשמחת בית השואבה.
הושענא רבא - בכל יום מששת הימים הראשונים של חג הסוכות , מיד אחרי ההלל , מוציאים ספר תורה מארון הקודש ואומרים את פיוט "הושענא" ש לאותו יום. כל הקהל מקיף את הבימה בבית הכנסת ואתרוגיהם ולולביהם בידיהם. ביום השביעי מקיפים את הבמה - שבע פעמים. מנהג זה הוא לזכר המקדש , אותו היו מקיפים הכהנים.
חביטת ערבות - ביום הושענא רבא חובטים ערבות בקרקע ,כאשר אומרים את התפילות על המים .
ליל הושענא רבא נחוג ביום האחרון של החג .נוהגים להישאר בו ערים ולעסוק בתורה.

דינים ומנהגים ל"שמיני עצרת" ו"שמחת תורה"

שמחת תורה ושמיני עצרת יום אחד הוא. שמיני עצרת הוא רגל בפני עצמו.

דינים
הקפות - בליל שמחת תורה , לאחר תפילת ערבית ובתפילת שחרית ביום עצמו - פותחים את ארון הקודש , מוציאים את כל ספרי התורה שבהיכל. מקיפים איתם שבע הקפות סביב הבימה. בכל הקפה אומרים את הנוסח המיוחד לה. רוקדים ושרים בשמחה גדולה.
תפילת הלל שלם בחג.
תפילת הגשם - בתפילת מוסף של שמיני עצרת אומרים את "תפילת הגשם".

מנהגים
ביום שמחת תורה עולים הילדים הקטנים לתורה ופורשים מעליהם טלית ומברכים את ברכת הילדים.
חתן תורה וחתן בראשית . ביום זה בוחרים שני חתנים . חתן תורה קורא ומסיים את הפרשה האחרונה בספר דברים , פרשת "וזאת הברכה" ואילו חתן בראשית פותח בקריאת הפרשיה הראשונה שבתורה בספר "בראשית".

חגי תשרי באתר המינהל

חשבון נפש אישי וציבורי - אנו עומדים בפתחה של שנה חדשה. כל אחד מאתנו מהרהר ותוהה מה תביא לו שנה זו בכנפיה. לצד השאיפות והחלומות האישיים, יש ודאי לכולנו גם הרהורים ומחשבות הנוגעים במרחב הציבורי המשותף של החברה הישראלית. בפעילות זו נברר את המושג חשבון נפש, מטרתו ומשמעותו על פי מקורות שונים. נעלה לדיון אירועים מן השנה האחרונה המשקפים קשיים של אוכלוסיות מוחלשות בחברה, ונבחן דרכים אפשריות להתמודדות עם קשיים אלה.

תקע בשופר גדול לחירותנו - הימים הנוראים מעוררים אותנו לחשבון נפש הן במישור האישי והן במישור הציבורי. גיליון זה מבקש להתמקד במצוות התקיעה בשופר, תוך קריאה לכל אחד מאיתנו לקבל על עצמו תהליך של בירור ושיפור אישי וחברתי - לא להסתפק במוכר וברגיל, אלא להתחזק ולהיות נכונים לחיים עמוקים יותר של עשייה ואחריות. 

חגי תשרי כמבוא לשנה - ההפעלה בוחנת את הערכים הגלומים בחגי תשרי ומבררת את מידת הרלוונטיות שלהם לחיינו היום.

ונתנה תוקף - ההפעלה מבררת את המשמעות של יום הכיפורים ואת מידת הרלוונטיות של החג ומנהגיו למשתתפים.

מקבץ נושאים לחודש תשרי תשע"א - מרכז ההדרכה מחוז ירושלים

מה ברשת - חגי תשרי

מטה שנהר-קרמניצר, משרד החינוך חומרי למידה לחגי תשרי

חודש תשרי וחגיו - אתר דעת מאמרים ומידע על חודש תשרי וחגיו: ראש השנה, יום הכיפורים, סוכות ושמחת תורה.

בין כסה לעשור - אתר מט"ח מידע והסבר על המושג בין כסה לעשור בליווי תמונות ומושגים קשורים.

ראש השנה

ראש השנה - אתר החגים פעילויות, שירים, מן המקורות, ברכות ותפילות, שופרות, העונה בטבע.

ראש השנה - אתר מט"ח על ראש השנה ומקור שמו ועל המשמעות של התקיעה בשופר.

ראש השנה - אתר אמי"ת שמות החג, מהות החג, התפילה, תשליך, מנהגים, מתכונים, ברכות, שירים ופעילויות.

ראש השנה - מאגר מת"ת במכללת קיי באר-שבע ריכוז מקיף ועשיר של קישורים לאתרים ולחומרי לימוד רבים לכל הגילאים.

יום הכיפורים

יום הכיפורים - אתר החגים פעילויות, תפילות, מן המקורות, מלחמת יום הכיפורים.

יום הכיפורים - אתר מט"ח סקירה של יום הכיפורים ומנהגיו בשילוב תמונות וביאורים למושגים שונים.

יום כיפור - אתר אמי"ת פעילות מקוונת על מקורות החג, מהות החג, מנהגים, תפילת כל נדרי, תפילת נעילה.

יום הכיפורים - מאגר מת"ל במכללת קיי באר-שבע ריכוז מקיף ועשיר של קישורים לאתרים ולחומרי לימוד רבים לכל הגילאים
עשרת ימי תשובה - יום הכיפורים - אתר הסוכנות היהודית הלכות עשרת ימי תשובה, צום גדליהו, יום הכיפורים, מנהג הכפרות, תפילות יום הכיפורים.

מלחמת יום הכיפורים - אתר אורט על המלחמה וההפתעה, על ועדת החקירה, המהפך הפוליטי בישראל ועל תהליך השלום.

סוכות

סוכות - אתר החגים פעילויות, מקורות ומצוות, מושגים וביאורים.

חג הסוכות חג השמחה - אתר מט"ח על החובה לשמוח בחג הסוכות ועל הקשר לחנוכת המקדש.

חג הסוכות עולים לרגל לירושלים - אתר מט"ח על מצוות העלייה לרגל בחג סוכות.

חג הסוכות והמים - אתר מט"ח טקסי המים בחג סוכות ותפילת הגשם.

חג הסוכות - רשת אמי"ת מהות החג, מצוות סוכה, אושפיזין, ארבעת המינים, תפילות, סיפורים, שמחת בית השואבה ועוד.

חג הסוכות - עמלנט פעילות מקוונת על הסוכה, ערכים, חקלאות, שמחה ותפילות.
חג סוכות - מאגר מת"ל במכללת קיי באר-שבע
ריכוז מקיף ועשיר של קישורים לאתרים ולחומרי לימוד רבים לכל הגילאים.

חג שמחת תורה - אתר מט"ח על חג סוכות, שמחת תורה ומנהג ההקפות.

שמחת תורה - אתר אמי"ת  מהות החג, הגשם, דגל שמחת תורה, סיפורים ושירים לחג, פעילויות.

כתיבה: אורית חרמון, שרה כהן, צפרית גרינברג
עריכה: חיה פלג