הודעות:32




הודעות:33

הודעות:83

תודה לכל מי שתרם, ותודה למיכאל על הקישור לד"ר נ'.
העניין היחיד הוא שעכשיו אני מבולבלת ולא יודעת למה להאמין. גלית, תמיר, פסיכו' א"ל וד"ר נוקונייט אמרו כולם דברים שונים. מי מבין ארבעת האנשים האלה באמת יודע הכי הרבה על הנושא?

הודעות:22

אני חושבת שהיכולת לדבר לפני קהל תלויה באישיות של כל אדם. יש אנשים שנראה שהם בכלל לא יכולים לדבר בפני קהל. כשהם צריכים לעשות את זה, הידיים שלהם רועדות והקול שלהם לא יציב. אחרים, לעומת זאת, מסוגלים לדון בנושא כלשהו בשטף, בדרך שהופכת אותו למעניין עבור הקהל. נראה שהאנשים האלה מסוגלים לתת הופעה מבריקה גם אם לא היה להם זמן להתכונן!
לדעתי אין טעם לנסות לשנות את מה שאתה.

הודעות:41

הגישה שלנו לדיבור לפני קהל תלויה במידה רבה בגיל שלנו. הגיל שבו הכי קל לדבר לפני קהל הוא כשאנחנו בני שלוש. בגיל זה באופן טבעי אנחנו מדברים ללא הפסקה, ומשתמשים בכל מיני מטבעות לשון חדשים שהמצאנו. אנחנו יוצרים ומתנסים בשפה, בלי שיהיה לנו אכפת מאוצר המילים. גם החלק הרגשי של הדיבור קולח - אף אחד לא צוחק, בוכה או מביע ייאוש בדרך כמה מוחצנת כמו ילד בגיל הגן. מדוע אנחנו כל כך נועזים בגיל הזה? זה מפני שאנחנו לא שופטים את עצמנו, אנחנו לא מהרהרים על עצמנו ואיננו נושאים מטען של חוויות מכאיבות. כשאנחנו מגיעים לבית הספר התיכון, אז אנחנו מגלים לפתע שאיננו מסוגלים לדבר כשאנחנו נקראים לדבר לפני כל הכיתה.

הודעות:82

אני בן אדם נורמלי. אני לא סובל משום בעיות גופניות או פסיכולוגיות. אז למה ברגע שעליי לדבר לפני קהל, הלב שלי מתחיל להלום בפראות וצונח לי לתחתונים? כמובן שאני מנסה לקחת את עצמי בידיים, אבל זה לא כל כך מצליח. אני חושש שאם לא אתמודד עם הבעיה ולא אתגבר עליה היא תישאר איתי עד סוף חיי.

הודעות:24

כן, אני מסכים עם כל מה שאת אומרת. אי אפשר להמנע מזה. מצאתי מאמר מקוון מועיל מאת ד"ר נוקונייט. תעיפי בו מבט.

הודעות:3

אני לא חושבת שהימנעות מדיבור לפני קהל היא רעיון טוב - עדיף לנסות את זה, ולהתגבר על הפחד תוך כדי כך. אי אפשר לברוח מדיבור בפני קהל. גם אם את מאוד פוחדת מדיבור לפני קהל, יש דברים שתוכלי לעשות כדי להתגבר על הפחד.

הודעות:82

אני עורך חזרה על הרצאות חשובות בבית. אני קורא אותן בקול ומשתמש בעזרים החזותיים שבהם אשתמש כשאשא את ההרצאה לפני קהל. כך לא רק שיש פחות סיכוי שהראש שלי פתאום יתרוקן כשאדבר, אלא שההרצאה שלי גם תקבל תמיכה מהעזרים החזותיים. חשוב שלא סתם תקראי את ההרצאה היישר מהדפים שלך. את צריכה להיות מסוגלת לדבר בשטף, ורק להעיף מבט בדפים שלך מדי פעם בפעם. תרגול יעזור לך להתגבר על הפחד. כך גם הידיעה שאת מכירה היטב את הנושא.

הודעות:18

כבר דיברתי לפני כל הכיתה שלי כמה פעמים. הפעם האחרונה היתה נוראית. שכחתי הכול ומלמלתי את הכל ההרצאה הכי מהר שרק יכולתי. בשבוע הבא אני צריכה שוב לדבר לפני כל הכיתה. אני לא יכולה לסבול את המחשבה שכל האנשים האלה ימקדו את תשומת הלב שלהם רק בי. איך אני יכולה להימנע מדיבור לפני קהל?


ד"ר זיטה נוקונייט

עצות לדיבור בפני קהל

טבעי להיות מתוח כשעליך לתת הרצאה.
התרכז. נסה לא לחשוב על כיצד אתה נראה בעיני אחרים או עד כמה אתה עצבני, נסה לחשוב רק על נושא ההרצאה.

אנשים נעשים עצבניים ביותר כשהם מרגישים שאחרים שמים לב לחוסר הבטחון שלהם. היכולת להסתיר את הפחד מפחיתה את הפחד עצמו.

כיוון שאנשים הכי מתוחים בתחילת הנאום, דרך מעשית אחת להתגבר על הפחד היא ללמוד את תחילת הנאום בעל פה. לפני תחילת הנאום, הסתכל סביב על הקהל. כשאתה יודע בדיוק למי אתה מדבר, אתה מרגיש יותר נינוח.

אם אתה מרגיש, בזמן הנאום, שהפחד מכריע אותך, נסה לא להביט על אדם ספציפי בקהל; הפנה את מבטך לעבר אמצע הקהל. כשאתה משתמש בשיטה זו, האנשים היושבים מקדימה וגם אלו היושבים לקראת הסוף ירגישו שאתה מסתכל אליהם. אמור כל מילה בבהירות. שום דבר לא ירגיע אותך יותר מקולך שלך שנשמע ברור ובטוח.

נלקח מ:
לימודי תורת הנאום, ד"ר ז. נוקונייט, הפקולטה לפילוסופיה, אוניברסיטת וילינוס, ליטואניה.


מי כתב את התגובה הראשונה למירב בדיון הזה בפורום?





ליאת כותבת: "גם אם את מאוד פוחדת מדיבור לפני קהל, יש דברים שתוכלי לעשות כדי להתגבר על הפחד." איזה כותב הכי סביר שלא יסכים עם ליאת?






מִצאו את המאמר שכתבה ד"ר נוקונייט. איזו מבין ההצעות אלה מציעה ד"ר נוקונייט?






הביטו בהודעה של מירב מ: 10 במארס. לחצו על "כתיבת תגובה" וכתבו תגובה למירב.
בתגובתכם ענו על השאלה שלה מי מבין הכותבים לדעתכם יודע הכי הרבה על הנושא. נמקו את תשובתכם.
[הערה: השתמשו בלחצן "חזרה" כדי לחזור ולקרוא בדף הפורום.]
לחצו על "שליחת תגובה" כדי להוסיף את תגובתכם לפורום.