education - חינוך חוזרי מנכ''ל
 
   
 
 
 
 
 
 

9. תכניות לימודים

9.10 לימודי השואה

(תשעא) 9.10-2  חמישים שנה למשפט אייכמן
 

השנה ימלאו חמישים שנים לפתיחת משפט אייכמן בירושלים. חודשים ספורים לאחר לכידתו והבאתו של אייכמן לארץ נמצאו הממשלה והציבור מאוחדים בדעה כי יש למדינת ישראל, כנציגת העם היהודי, סמכות וריבונות לשפוט את אייכמן. למעשה גם רוב מדינות העולם ויהדות התפוצות לא ערערו על כך.

משפט אייכמן היה ללא ספק אחד האירועים המרכזיים במדינת ישראל בעשור השני לקיומה ובעל אופי מעצב  בתפיסת החברה הישראלית את השואה.

50 שנה לאחר המשפט ראוי לבחון מחדש את השפעת משפט אייכמן  על השיח הישראלי על אודות השואה ואת משמעותה לחיינו ולזהותנו  כיום.

המורים, הרכזים והמחנכים בבתי הספר העל-יסודיים נקראים להיעזר בחומרים ייחודיים שהופקו במכוני השואה השונים לקראת שנת החמישים למשפט ובאתרי האינטרנט שלהם ככלי עזר לעיסוק חינוכי בנושאים אלו. מצ"ב – נספח 1.

בתי הספר והצוותים החינוכיים מוזמנים גם להתייעץ בנושא עם רכזי הוראת השואה במחוזות.

 

 

1.   על המשפט

"במאי 1960 לכדו סוכני "המוסד" הישראלי את אדולף אייכמן, דמות מרכזית בארגון ובביצוע "הפתרון הסופי", התכנית להשמדת יהודי אירופה. הוא הובא לישראל, נחקר והועמד למשפט בהתאם ל"חוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם תש"י-1950". לכידת אייכמן הייתה האירוע הראשון שהמחיש לאזרחי המדינה הצעירה אז את משמעותה של הריבונות היהודית – מדינת ישראל שלחה את זרועה הארוכה כנציגתו של העם היהודי הבא חשבון עם רוצחיו.

המונח "משפט אייכמן" מתייחס לאירועים שהתרחשו ב-26 החודשים שחלפו מיום הבאתו של אייכמן לארץ ב-23 במאי 1960 ועד ה-1 ביוני 1962, יום ביצוע גזר דין המוות ואשר עשו את המשפט לאחד מהאירועים המכוננים של החברה ישראלית...   

...השנה שבה נערך משפט אייכמן הייתה השנה השלוש עשרה לעצמאות המדינה. אף שרוב ניצולי השואה בחרו לשקם את חייהם בישראל, במדינה הצעירה נדחק זכר נוראות השואה מפאת המאבק על קיומה ושיקום חייהם האישיים של השרידים. הניצולים לא רצו לדבר, והציבור הישראלי לא רצה לשמוע. היה זה משפטו של אייכמן אשר הציב את זכרה ולקחיה של השואה במרכז ההוויה הישראלית ובתודעת העולם. 

משפט אייכמן נחקק בתודעה הציבורית כמשפטם של העדים. סיפוריהם האישיים של 110 עדים ובהם 99 ניצולי שואה, גברים ונשים אשר עלו יום אחר יום לדוכן העדים והשמיעו בקול רם ובפני קהל, לעיתים לראשונה בחייהם, את קורותיהם בימי האימה.

משפט אייכמן חולל תמורה עצומה בהתמודדותה של החברה הישראלית עם זיכרון השואה. נוראותה הוטמעה בתודעה הציבורית, והחלוקה החד משמעית בין "שואה" ל"גבורה" הומרה ביתר קשב לזיכרון הפרטי וביתר אמפתיה לניצולים. ההתוודעות של הציבור הישראלי לגורלם של יחידים בשואה הביאה לראשיתה של ההבנה למציאות חוסר האונים שבה נלכדו קורבנות והציגה תמונה מורכבת של תגובות היהודים לאסונם. המשפט והמפגש עם עדויות הניצולים העמידו את הדיון בנושא השואה במרכז הקונצנזוס של החברה הישראלית ועיצבו את זיכרון השואה עבור דור שלם של ישראלים צעירים".

מתוך: איה בן נפתלי, "שישה מיליון קטגורים, משפט אייכמן – אירוע מעצב תודעה", הוצאת משואה וידיעות אחרונות, 2011 (בדפוס) 

 

2.   על החוברת "בשביל הזיכרון" בהוצאת יד ושם – ביה"ס המרכזי להוראת השואה ומשרד החינוך – המזכירות הפדגוגית

ערכת כרזות וחוברת "בשביל הזיכרון" מס' 7 -  כתב עת לחינוך וללימוד השואה, יד ושם, דצמבר 2010

במלאות חמישים שנה למשפט אייכמן הפיק בית הספר המרכזי להוראת השואה, בשיתוף עם משרד החינוך, ערכת כרזות העוסקת בהשלכות ובמשמעויות של המשפט, תוך התייחסות לציטוטים הנוגעים למשפט.

לצד ערכה זו יצא לאור גיליון של כתב העת "בשביל הזיכרון" המתמקד בנושא המשפט ומשתתפים בו מיטב החוקרים בנושא: ד"ר גדעון גרייף, פרופ' משה הלברטל, פרופ' חנה יבלונקה, פרופ' דליה עופר, ד"ר צבי צמרת וד"ר דני עוזיאל, שני לוריא ויעל ריצ'ל פרידמן. בין הנושאים הנידונים בגיליון: דמותו של אייכמן וחלקו המכריע במציאת הדרכים למימוש "הפיתרון הסופי" בשנים 1945-1933, השפעת המשפט והעדויות שבו על התמורות ביחס לניצולים ועל השסע העדתי בישראל, דיון במשמעותו של הרוע בעקבות המשפט והשינוי בתפיסת ההתנגדות והגבורה בחברה הישראלית.

 

3.   כנסים במערכת החינוך

המזכירות הפדגוגית מקיימת שני כנסים בנושא משפט אייכמן המיועדים למערכת החינוך. מפקחים במטה ובמחוזות, מדריכים, מנהלים, מורים ותלמידים מוזמנים להירשם לכנסים בהתאם לפרטים  האלה:

     כנס ב"יד ושם" בירושלים – למחוזות ירושלים, מנח"י, דרום ולחינוך ההתיישבותי.       

       על מועד הכנס תבוא הודעה נפרדת. 

    כנס במכון "משואה" בקיבוץ תל-יצחק – למחוזות צפון, חיפה, מרכז ותל אביב.

       הכנס יתקיים ביום ב', כ"ב אדר ב' התשע"א,28.3.2011, בין השעות 9.30- 15.00.

ההשתתפות בכנסים מותנית ברישום מראש. 

יש לשלוח את הספח המצ"ב (נספח 2) אל הגב' תהילה עמרם, המזכירות הפדגוגית,  עד יום  א' , ל' באדר א' התשע"א, 6.3.2011, פקס' 02-5602883.

 

 

 

בשאלות על הכנסים ועל הוראת הנושא בבתי הספר אפשר לפנות אל הגב' אסתי רוסט, מרכזת המזכירות הפדגוגית, דוא"ל estherro@education.gov.il   

 

 

4.   תערוכה במוזיאון משואה – "שישה מיליון קטגורים – מדינת ישראל נגד אדולף אייכמן"

תערוכת הקבע במוזיאון משואה מתארת את לכידתו של אייכמן, את תהליך הכנת המשפט, את העדויות שנשמעו במשפט ואת השפעת המשפט על השיח הישראלי על אודות השואה. התערוכה עוסקת בשואה בראי משפט אייכמן כפי שעלתה מן העדויות והראיות שהובאו במשפט שנערך בירושלים בשנים 1962-1961 התערוכה משלבת תצוגה תיעודית אודיו-ויזואלית עם מערכת מולטימדיה אינטראקטיבית ממוחשבת.

התערוכה נפתחת במיצג בעל שלושה מסכים ב"אולם בית המשפט" ועוברת לסיור ברגעי השיא של המשפט, המציגים באמצעי הקרנה מגוונים קטעי עדויות וסרטים דוקומנטאריים בני התקופה, בהתאם לסדר הנושאים שהועלו במשפט: שנות השלושים ועליית הנאצים לשלטון, הגטאות, ההרג ההמוני בבורות המוות, השילוחים ומחנות ההשמדה. חדר נפרד מוקדש לחקירה הנגדית של הנאשם. כל העדויות והטקסטים המלווים את התצוגה  מבוססים על החומר שהוצג במהלך המשפט.

המעבר מהתצוגה ההיסטורית לחלק הפעיל שלה מתבצע ע"י מערכת מולטימדיה אינטראקטיבית. מאגר המידע מבוסס על מאה וחמישים קטעי עדות ואלפי תצלומים ומסמכים.  

הביקור בתערוכה נחתם בבחינת הקשר שבין הזיכרון אישי והזיכרון קולקטיבי ובהשפעת המשפט על זיכרון השואה בחברה הישראלית כיום.

לתיאום סיור מודרך בתערוכה "שישה מיליון קטגורים – מדינת ישראל נגד אדולף אייכמן" וימי עיון בנושא "50 שנה למשפט אייכמן – זיכרון השואה בשיח הישראלי" נא לפנות לפקס' 09-8997410, לדוא"ל zehavah@massuah.org.il,

או לטל' 09-8996897, 09-8999563.

 

5.   נספחים

נספח 1: מקורות להוראה

נספח 2: ספח הרשמה לימי העיון



עדכוני rss

 

חוזר מנכ''ל תשעא/6, כ"ז בשבט התשע"א, 01 בפברואר 2011

 
   תאריך עדכון אחרון:  13/07/2014