education - חינוך חוזרי מנכ''ל
 
   
 
 
 
 
 
 

9. תכניות לימודים

9.15 חינוך למורשת ישראל, ציונות ותולדות המדינה

(תשעד) 9.15-2  יום הלשון העברית במערכת החינוך
 

*בהודעה זו עודכנו פרטים הנוגעים לשנה"ל התשע"ה.

 1.      כללי

בהתאם להחלטת ממשלת ישראל מיום ד' בכסלו התשע"ג (18.11.2012) – "קידום מעמדה של הלשון העברית בישראל ובעולם", הוכרז יום כ"א בטבת, יום הולדתו של אליעזר בן יהודה, כיום מיוחד לכבוד הלשון העברית. לקראת יום זה יתקיימו במערכת החינוך פעילויות מיוחדות במטרה לחנך לאהבת השפה העברית ולשימוש ראוי ותקני בה בדיבור ובכתיבה, להעמיק את הידע הלשוני וכישורי השפה ולהבליט את חשיבותה של השפה העברית בתחייה הלאומית היהודית, במורשת ובמקורות היהודיים, בתרבות ובחברה בישראל.

במסגרת יום הלשון העברית יש להפעיל החל משנת הלימודים התשע"ד תכנית רב-שנתית בכל שכבות הגיל. התכנית תתבצע בשלושה מעגלים:

  • תכנית פדגוגית – בכל מוסד חינוכי תיבנה תכנית שנתית מודולרית וספירלית. כחודש לפני יום הלשון  העברית ילמדו כל התלמידים על השפה העברית בהתאמה לשכבות הגיל השונות.
  • אירועים מיוחדים לסיכום הנושא ופעילויות שיא – מוסדות החינוך יקיימו אירועים מיוחדים שבהם יבואו לידי ביטוי הנושאים שנלמדו במהלך החודש.
  • יום כינוס ארצי – כנס "לשון ראשון" מתקיים בשנת הלימודים התשע"ה ביום השפה העברית ובימים שאחריו. במסגרת הכנס יתקיים יום עיון למדריכים ולמורים - "לשון בהנא(ע)ה" באחריות הפיקוח על הוראת העברית.

    http://www.hironit.co.il/?CategoryID=2292&ArticleID=6164

מלבד הפעילות במסגרת יום השפה העברית יש לעסוק בחשיבותה של הלשון העברית ולפעול לטיפוחה באופן קבוע ומתמשך במהלך השנה כולה.

 

2.      עקרונות מרכזיים והדגשים בהוראת הנושא

  • טיפוח ההבנה כי לשונו של אדם היא ממד בזהותו, היא מייצגת אותו ומשפיעה על דרך חשיבתו, על תודעתו ועל מקומו בחברה
  • הדגשת יחסי הגומלין שבין שפה לבין תרבות: התרבות משתקפת בלשון ואילו הלשון משפיעה ומכוננת את התרבות
  • העמקת ההבנה שרק באמצעות השפה העברית מתאפשרת שמירה על רציפות המורשת היהודית- תרבותית במהלך כל הדורות
  • הכרת תולדות השפה והבנת משמעותה בהתחדשות הלאומית בארץ ישראל
  • הכרת תרומתם של היוצרים בשפה העברית ושל יצירות הספרות העברית לתחייתה של השפה
  • בחינוך הממלכתי-דתי יושם דגש על מרכזיותה של העברית כשפת התורה, שפת התפילה ושפתו של העם היהודי
  • טיפוח היכולת הלשונית והמודעות המטה-לשונית, קידום  מיומנויות הביטוי בעל-פה ובכתב, פיתוח תחושת האחריות כלפי המילה הדבורה והכתובה והרחבה של אוצר המילים לשם העשרת השפה ומורכבות החשיבה
  • הדגשת תפקידה של השפה ככלי לתקשורת מכבדת וסובלנית.

 

3.      הנחיות כלליות להפעלת התכנית

להלן המלצות על דרכים להוראת הנושא ועל מגוון פעילויות ותכניות העוסקות בשפה העברית ברוח העקרונות וההדגשים לעיל. כל התכניות מותאמות לחינוך הממלכתי ולחינוך הממלכתי-דתי, ובנוסף מוצעות תכניות המיועדות לחינוך הממלכתי-דתי. גנים ובתי הספר יבחרו כמה תכניות מתוך המגוון המוצע ויפעילו אותן מדי שנה בחודש טבת.

כל מוסדות החינוך מתבקשים לעסוק בנושא השפה העברית בשני אופנים:

א.    למידה חווייתית באמצעות חידונים, תחרויות, תערוכות של תוצרי למידה, סיורים וביקורים באתרים, קריאת ספרים ועוד

ב.     למידת הנושא בתחומי הדעת השונים, תוך שיתוף פעולה עם המורים המקצועיים בבית הספר.

להלן מוצעות פעילויות במסגרות החינוך השונות: בגני הילדים, בכיתות, בבית הספר כולו, ואף פעילויות ברמה יישובית ואזורית. המנהלים, המורים והגננות מוזמנים להיעזר במדריכים ובבעלי התפקידים הרלוונטיים במשרד לקיום הפעילויות השונות.

מוסדות חינוך במגזרים שאינם יהודיים אשר לומדים עברית כשפה שנייה מוזמנים להשתתף בפעילויות שלהלן  על פי בחירתם.

בגן הילדים ישולבו הפעילויות לקראת יום הלשון העברית בתכנית ההוראה בצורה אינטגרטיבית וחווייתית. הגננת תבחר באחד מן הנושאים המוצעים בהתאמה לגילם וליכולותיהם של ילדי הגן. מטרות ההוראה תיגזרנה הן מהיעדים של יום הלשון העברית והן מתכנית הלימודים "תשתית לקראת קריאה וכתיבה". תהליך ההוראה יכלול פעילויות מכוונות ופעילויות מזדמנות.

 

4.      פעילויות במסגרת שיעורי העברית והספרות בחטיבות הגיל השונות

הפעילויות המוצעות להלן הן תוספת להוראה השוטפת לפי תכנית הלימודים. הן עומדות בהלימה ליעדיה ותואמות את שכבות הגיל השונות.

א.      אישים מרכזיים שתרמו להתחדשות השפה ולהתפתחותה מאז ועד היום (היבט היסטורי)

 יודגש השימוש המתמיד בשפה העברית במהלך כל שנות קיומו של העם היהודי ועד להתחדשותה בתקופת ההתיישבות המחודשת בארץ ישראל. מוצע להתמקד בדמויות אשר השפיעו על התחדשות השפה העברית על רקע התקופה שבה פעלו. אפשר לעסוק בדמויותיהם של יוסף קלאוזנר, חיים נחמן ביאליק, הרב יחיאל מיכל פינס, דוד ילין, דוד יודילביץ, יוסף ויתקין ועוד.

 

הצעות לאופני  למידה של הנושא

  • קריאה וכתיבה של טקסטים עיוניים בנושא, כגון טקסטים ביוגרפיים, מקורות מידע על האישים, טקסטים שנכתבו על ידי האישים עצמם, מכתבים שנכתבו אליהם או על אודותיהם, טקסטים העוסקים בנושא העברית בתקופות השונות 
  • קריאת יצירות ספרות בנושא (למשל ספריה של הסופרת דבורה עומר "הבכור לבית אב"י" ו"בן ציון והסביבון הראשון")
  • כתיבת עבודה בעקבות התנסות בתהליך חקר על אחת הדמויות (באמצעות חקר של שמות רחובות, בולים, יישובים, שלטים, עיתונים  ועוד)
  • הרצאה על אחד האישים או דיון בדילמות הקשורות בו או בפעילותו (למשל לימוד על 'מלחמת השפות' במסגרת העיסוק באליעזר בן יהודה). 

 

ב.       מילים-מילים: "ייחודיות השפה העברית"

  • משדר חי ומקוון בנושא "איך מחדשים מילים (ואולי גם למה)" - http://trailer.web-view.net/Show/0XDD7A677B82F4EE274875016D0C6A9A933C66508698DE9DD83F5ABA0FA7BFFF00.htm
  • "אלוף העברית" – משחק מקוון לתלמידי כיתות ג'-ו' בעקבות חידון טלוויזיה המאפשר לתלמידים להרחיב את אוצר המילים על ידי בניית א"ב נושאי, התמקדות בנרדפות וקרובות משמעות, חריזה ומשחק איות, בכתובת זו: http://www.mako.co.il/tv-hebrew/hebrew-champ-spelling-b
  • הרחבת אוצר המילים, עיסוק בגלגולן של מילים מלועזית לעברית, השוואת שפת היום-יום לשפה במשלב בינוני-גבוה, עיסוק ב"שפה נקייה", לימוד תחדישים (מילה או מונח שנתחדשו בלשון), פתגמים, ניבים וביטויים
  • התייחסות לאוצר מילים ישן מול חדש, לשימור השפה מול חידושה
  • בחינוך הממלכתי-דתי יודגש מקומה של השפה כלשון הקודש ויובלטו משמעויות של מילים הנובעות מכך. מידע על מילים מתוך ההפטרה והקשרן בעברית המודרנית נשלח מדי שבוע לבתי הספר של החמ"ד במסגרת "גשר לקשר" מאת המפקחת על החינוך הלשוני בחמ"ד, הגב' יעל נדלר.  

הצעות לאופני  למידה של הנושא

  • הרחבת אוצר המילים ולימוד מקורן באמצעות פעילויות המבוססות על "סיפורי מילים" – מאת רוביק רוזנטל ומוטי רוזן (משרד החינוך)
  • הרחבת אוצר המילים ולימוד של משמעויותיהן באמצעות "מילת השבוע" של  האקדמיה העברית ללשון וכן באמצעות  "מילת היום בגן" בערוץ "הופ" בשיתוף עם האגף לחינוך קדם יסודי
  • איתור מידע על גלגולן של מילים
  • הכרת ביטויים, ניבים ופתגמים ומשמעותם באמצעות קריאה ושיח
  • התמצאות במילון והיכרות עם סוגים שונים של מילונים
  • כתיבת עבודה בעקבות התנסות בתהליך חקר של מילים (באמצעות  קריאה בעיתוני ילדים בעבר וכיום, עיון בכתבי עת, כרזות, פרסומות, כריכות של מחברות, שמות רחובות, בתי עסק וכו')
  • הצעה לפעילות הוראה מתוקשבת לחטיבת הביניים. הפעילות עוסקת במעמדה של העברית לנוכח התגברות השימוש באנגלית והיא מצויה באתר מפמ"ר לשון והבעה בכתובת /EducationCMS/Units/Mazkirut_Pedagogit/Ivrit/ ChomreyLemida/tikshuv/Safot.htm
    "העברית מתחדשת" – הכרת דרכים שונות שבהן נוצרות מילים בעברית: יחידת הוראה לבתי הספר היסודיים.  היחידה מצויה בכתובתhttp://meyda.education.gov.il/files/Yesodi/ChomreyEzer/AivritAmitchadeshet.pdf
  • "מדברים וכותבים כך או אחרת" – יחידה לכיתות ג'-ד' העוסקת במשלבים ממאגר המשימות באתר ראמ"ה בכתובת /NR/rdonlyres/2BFEFB3F-1A96-41D7-9C21-7CF29C06A8F3/93653/medabrimtalmid.pdf
  • קריאה בקול של טקסטים קנוניים. אפשר להרחיב את הפעילות לעשייה קהילתית ולהעלות את הטקסטים על גבי תקליטור שיינתן לילדים כבדי ראייה.

 

ג.       השפה העברית כגשר לחיים בישראל

שליטה בשפה העברית היא גורם מרכזי בהשתלבותם של עולים חדשים בחברה במדינת ישראל והיא גם גורם מלכד בין אוכלוסיות שונות בארץ ובתפוצות.

במסגרת העיסוק בנושא זה אפשר לדון בהתמודדותם של העולים לארץ עם השפה העברית המדוברת והכתובה ובקשיים שהם נתקלים בהם בעת למידתה. 

הצעות לאופני למידה של הנושא

  • באתר הפיקוח על הוראת העברית אפשר למצוא פעילות להוראת כתיבה בנושא "עברית בעידן הגלובליזציה", בכתובת זו: /EducationCMS/Units/Mazkirut_Pedagogit/Ivrit/ChomreyLemida/yehidot.htm
  • הכנת ריאיון עם עולה חדש תוך התמקדות בקשיי השפה שלו
  • קריאת שירים המציגים את השפה העברית מנקודת מבטם של העולים (לדוגמה:  "אני חולם בספרדית")
  • הזמנת תלמידים עולים לכתיבה חווייתית משתפת על אודות התמודדותם עם רכישת השפה העברית
  • יצירת מסגרות לשיח משותף בין עולים לבין ותיקים במפגש פנים אל פנים או באופן מקוון.

ד.       ספרות

לימוד יצירות ספרות אשר מזמנות עיסוק בשפה העברית או מתייחסות לשלושת הנושאים המצוינים לעיל. בחינוך היסודי אפשר להסתייע במסמך "מפגש מונחה עם ספרי קריאה בכיתה" מתוך אתר תכנית הלימודים.

דוגמות ליצירות מתאימות

  • לגיל הצעיר: יצירותיה של דתיה בן דור העוסקות בשפה; יצירות שנושאיהן הוא כתיבת ספר או שיר, כמו "איך שיר נולד?" של יהונתן גפן
  • יצירות ספרות העוסקות בעולים הנתקלים בקשיי שפה בתהליך קליטתם בארץ, כמו "צעדים ראשונים" של אמנון שמוש, "המצחיקה עם העגילים" של  יעל רוזמן
  • סיפורים שעוסקים בתחיית השפה העברית, כמו "הבכור לבית אבי"
  • שירים בנושא השפה העברית אפשר למצוא באתר "השפה העברית" בכתובת https://sites.google.com/site/kdrorhebrewyear/hebinsongs.

ה.      הבעה בעל-פה

במסגרת טיפוח הסובלנות ההדדית בעת שיחה ודיון וההקפדה על לשון התואמת את נסיבות השיח מומלץ לעסוק באופן שיטתי ומתמשך בהבעה בעל-פה. יש ללמוד הגייה מדויקת ושימוש נכון בהטעמה ובהנגנה התואמים את תוכני הטקסט בעת הקריאה בקול. כמו כן יש להקפיד על דרכי השתתפות ראויות בדיון קבוצתי ועל שימוש הולם במשלב לשוני, במטרה לקדם את כישורי השיח של התלמידים ולשפר את תרבות הדיבור בבית הספר.

הצעות לאופני  למידה של הנושא

  • באוגדן משימות לחטיבת הביניים של המזכירות הפדגוגית והראמ"ה מצויות הצעות למשימות הערכה של ההבעה בעל-פה בעזרתן אפשר לבנות יחידות הוראה בנושא השפה העברית.
  • התלמידים יתנסו בקריאה בקול של טקסטים מנוקדים ובלתי מנוקדים מתקופת התחדשות השפה.
  • התלמידים ידווחו על דמות משמעותית שלמדו עליה במסגרת התפתחות השפה, על אירועים או על מאמר שקראו בנושא ויעלו לדיון דילמות הקשורות בסוגיה נבחרת בנושא השפה. הדיון יתנהל על פי כללי הדיון הנלמדים בכיתה בשיעורי העברית. 
  • קריאה בקול של יצירות ספרותיות והקלטתן עבור ספריית עיוורים.

ו.       עבודות חקר

במסגרת טיפוח  הזיקה לשפה מומלץ לעודד תלמידים לכתוב עבודות חקר בנושאים שונים הקשורים בשפה העברית.

דוגמות לנושאי חקר שונים:

גלגולה של מילה, חקר של מילים מהתנ"ך, בחינת השינויים שחלו בלשון הספרות לאורך  השנים,  סקר לעז ברחובות, לשון הפרסומות, לשון אמצעי התקשורת, התפתחות הסלנג, לשון העיתונות בתקופת התחייה, ספרות הילדים באותה תקופה, תרומת הנוער לתחיית הדיבור, הזמר העברי כמחדש, כמוביל וכמנחיל, ההיבט החזותי של העברית הכתובה (הפונטים השונים במסמכים שונים: עיתון, מגילת העצמאות, ספר התנ"ך, כרזות ועוד).

כתיבת העבודות תיעשה בהתאם לדרישות המקובלות בלמידת חקר. לקבלת סיוע אפשר לפנות אל המדריכים ללשון ולהבעה בבתי הספר.

 

5.      הצעות נוספות לפעילויות במסגרות בית-ספריות, יישוביות וארציות         

-   באתר האקדמיה ללשון עברית תוכלו למצוא מידע חשוב על השפה העברית, על תולדותיה ועל מחדשיה וכן פעילויות שונות. לקראת יום הלשון העברית האקדמיה מציעה לבתי הספר לשלוח אליה את כתובת האתר הבית-ספרי, וכך תוכל להפתיע אתכם במשלוח מיוחד ליום הלשון העברית.

-   חידון (בית ספרי, עירוני או אזורי) בנושא אוצר המילים והביטויים מרובדי העברית השונים

-    עיתון עברי בית-ספרי (אפשר להציע שיתוף לעיתונים מקומיים)

-    מיזם "מילה משפחתית" – מילים עכשוויות או מדורות קודמים

-    מבצע קהילתי להמרת מילים לועזיות למילים עבריות במרחב הציבורי

-    מבצע בית ספר "מתוקן" – פעילויות בית-ספריות לתיקוני לשון (לצורך זה אפשר ליצור קשר עם האקדמיה ללשון העברית בכתובת http://hebrew-academy.huji.ac.il/Pages/default.aspx

-    ניתוח לשוני של מודעות ועמידה על הלשון המיוחדת המופנית לקהלי היעד השונים, כגון מודעות המופנות לבני נוער, מודעות המיועדות למגזרים שונים וכו'.

 

6.      חומרי למידה ומקורות מידע

 

7.      הצעות לפעילויות מחוץ לבית הספר (ביום השיא או כחלק  מהלמידה בחודש שלפניו)

7.1     ביקורים במוזיאונים

ביקורים במוזיאונים ובאתרים מיוחדים הם דרך נוספת להיכרות עם המורשת הלשונית של התרבות העברית ותולדותיה. להלן כמה הצעות לפעילויות במוזיאונים.

-    בית התפוצות: התערוכה "א-ב-גע-דע" גן שעשועים של ידע – היא תערוכה אינטראקטיבית ייחודית מסוגה בנושא השפה העברית. בתערוכה עשרים ושניים מיצגים תלת ממדיים המשלבים אמצעי מולטימדיה מתקדמים עם מרחבי פעילות פיזית. המבקרים בתערוכה יכולים לטפס על "לוח גזר", להמציא מילים חדשות באמצעות "מכונת המילים", ללמוד שפות חלופיות לצד השפה המדוברת (כמו שפת הסימנים, ברייל או פנטומימה), לבנות את מגדל בבל, ללמוד על מקור שמם, ועוד.

-    מוזיאון ישראל

באגף ארכיאולוגיה במוזיאון תערוכה בנושא הכתב העברי הקדום.

-    מוזיאון ארץ ישראל

במוזיאון תכניות לבתי ספר בנושא העברית "ניבים יוצאים מן הכלים" ו"חידת הכתב", כמפורט באתר

http://www.eretzmuseum.org.il/103/80.htm

-    מוזיאון ראשון לציון

מוזיאון ראשון-לציון המציג את תולדותיה של ראשון-לציון, שוכן במבנים מימי ראשית המושבה וממוקם במתחם ההיסטורי של ראשון-לציון. במהלך הביקור במוזיאון אפשר להכיר את סיפורה ההיסטורי של המושבה ואת הראשוניות שלה כיוצרת סמלי לאום וכחלוצה בחידוש השפה העברית ובחינוך העברי.

 

7.2     סיורים בעקבות סופרים

-    בית ביאליק – בית ביאליק מזמין את המבקרים להתוודע לעולמו הפרטי והציבורי של המשורר הלאומי. ביאליק ראה בעברית אמצעי מרכזי להבניית זהותו המתחדשת של העם היהודי. הוא הבין כי רק דרך החייאת השפה והוצאתה מן הקודש אל החול תתפתח התרבות העברית בכללותה. "הלשון היא הקרקע הרוחנית של האומה, וכשם שכל העושר החומרי בא מן הארץ ושב אל הארץ, כך כל העושר הרוחני בא מן הלשון ושב אל הלשון" (ביאליק, "דברים שבעל-פה").

-    בית עגנון  –  סיפור חייו ועולמו הרוחני של עגנון מוצגים במוזיאון באופן חווייתי המקרב את המבקרים אל עולמו של הסופר ופותח דלתות אל עושרה ואל יופייה של יצירתו הספרותית השואבת מלשון חכמים וממקורות היהדות. מדברי הסופר: "צריכים אנו לחזק את הלשון העברית, שהלשון היא עיקר גדול בחיי כל אומה, כל שכן עברית שהיא מעין גשר בין העתיד המזהיר לבין העבר הנשגב…" (מתוך "בנערינו ובזקנינו")

 

7.3   הצעות נוספות לסיורים

-     סיורים בעקבות מחדשי השפה ולוחמיה; סיורים בעקבות הוגים ויצירות בארץ ישראל

-     סיורים ברחובות ובשכונות ודיון בשמותיהם

-     סיור בעקבות הלשון העברית בירושלים: נחלת שבעה, בית דוד, בית בן-יהודה, רחוב אתיופיה, ספריית אברבאנל ובית הספר "למל" (בכל אחד מהאתרים יש כתובות ולוחות הקדשה הקשורים לנושא, ואפשר גם לתבל את הסיור בקטעי קריאה מתוך עיתונים וספרות מתקופת תחיית הלשון העברית)

-     ביקור באקדמיה ללשון העברית ולימוד על פועלה ועל תולדותיה

-     ביקור באחת ממערכות העיתונים ולימוד האופן שבו מנסחים מודעות וכותרות

-     ביקור במוזיאונים של ראשית ההתיישבות (כפר בתיה, ראשון לציון, זיכרון יעקב) ועיון במסמכים ובתעודות מהתקופה

-     ביקור בגנזך המדינה ועיון במסמכים מראשית הקמת המדינה הקשורים להנחלת הלשון ולהוראתה

-     סיור ברחובות הערים או במרכזי מסחר, וניתוח לשוני של שלטים ושל שמות חנויות כמו גם שמות הגנים ובתי הספר

-     סיורי קק"ל בעקבות השפה

-     ביקור בבתי כנסת עתיקים וניתוח לשוני של כתובות על רצפות הפסיפס

-     ביקור במוזיאון הפסיפסים במעלה אדומים וניתוח לשוני של הפסיפסים העבריים

-     ביקור באתרי מורשת בישראל ולימוד על מאפייני השפה הקשורים להם. אפשר לבקר באתר הפרדסנות, בחצר כנרת, בבית בן גוריון בתל אביב, בבית חנה סנש, במקווה ישראל, בבית יוסף באו, במוזיאון לראשית ההתיישבות בעמק בקיבוץ יפעת, בצריף בן גוריון בשדה בוקר, במוזיאון הראשונים באבן יהודה- המושבה הקרויה על שמו של בן יהודה ועוד.  רשימת האתרים מצויה באתר המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל בכתובת http://www.shimur.org.

 


 

לפרטים אפשר לפנות אל מר תומר בוזמן, מפמ"ר עברית, המזכירות הפדגוגית-אגף שפות, דוא"ל tomerbu@education.gov.il,

או אל הגב' דליה הלוי,  מפמ"רית עברית בקדם-יסודי וביסודי, אגף שפות, המזכירות הפדגוגית,  דוא"ל daliahl@education.gov.il.


עדכוני rss

 

חוזר מנכ''ל תשעד/1, כ"א אלול התשע"ג, 27 באוגוסט 2013

 
   תאריך עדכון אחרון:  09/01/2015