education - חינוך חוזרי מנכ''ל
 
   
 
 
 
 
 
 

9. תכניות לימודים

9.15 חינוך למורשת ישראל, ציונות ותולדות המדינה

(תשעו) 9.15-1  יום לציון היציאה והגירוש של היהודים מארצות ערב ומאיראן במערכת החינוך
 

על פי חוק מיום כ"ה בסיוון התשע"ד, 23 ביוני 2014, יצוין יום היציאה והגירוש של היהודים מארצות ערב ומאיראן ב-30 בנובמבר בכל שנה. זו השנה השנייה שבה מצוין יום זה בכנסת, בנציגויות ישראל בעולם, במערכת החינוך ובמשרד לאזרחים ותיקים.

קהילות יהודי המזרח הן מהעתיקות ביותר בהיסטוריה היהודית. חלקן היו קיימות כ-2700 שנה וכמיליון יהודים חיו בהן.

היהודים בארצות אלו היו מעורים בכל תחומי החיים במדינות השונות. כך, לדוגמה, שר האוצר בעיראק בין השנים 1920-1923 היה יחזקאל ששון, שעל שמו נקרא כפר יחזקאל.

יהודי ארצות האסלאם שמרו על קשרים עם הקהילות היהודיות בכל רחבי העולם והושפעו מההתפתחויות שחלו בעולם היהודי, כמו צמיחתה של התנועה הציונית, שפעילים רבים בארצות אלה הצטרפו אל שורותיה.

בשנות הארבעים והחמישים של המאה ה-20, בעקבות החלטת האו"ם על תכנית החלוקה ולאחר הקמת מדינת ישראל, החלו פרעות ביהודים בקהילות אלו, כגון הפרהוד בעיראק ביוני 1941. בחלק מן הארצות, בעיראק, בלוב, בתימן ועוד, נאלצו היהודים לעזוב ורובם עלו למדינת ישראל שהוקמה זה מכבר. מארצות האסלאם האחרות הגיעו כמחצית מן היהודים שחיו בהן, כשהם משאירים את עברם ואת רכושם בארצות מוצאם. בישראל שוכנו העולים במעברות בכל רחבי הארץ ושובצו בעבודות שלא הלמו את מעמדם החברתי והכלכלי הגבוה ואת הכשרתם בארצות מוצאם.

 

העולים תרמו להקמת שכונות חדשות בערים הגדולות ויישובים רבים לאורך גבולות המדינה, מהגליל העליון ועד הנגב. רובם התערו בחברה הישראלית והפכו לחלק מן הפסיפס הייחודי של מדינת ישראל.

ציון  היציאה והגירוש של היהודים מארצות ערב ומאיראן מספק הזדמנות להעמקת ההיכרות עם עולם יהודי עשיר זה ועם מורשתו המפוארת, שאינה מוכרת די בחברה הישראלית ובמערכת החינוך. מורשת זו מקיפה את כל תחומי החיים היהודיים: עולם רבני עשיר בפסיקות הלכתיות מיוחדות, עולם של מוזיקה, שירה וספרות.

ביום זה יוכלו בתי הספר לציין את הנושא באחת או יותר מן הפעילויות  האלה:

  1. מתחילים מחדש אחרי 2,000 שנות גלות. צפייה בשיעור סינכרוני שפותח בשנה שעברה באגף מורשת בשיתוף מפמ"ר היסטוריה על יום הגירוש. השיעור מצוי באתר מט"ח בכתובת .http://www.cetlive.cet.ac.il/#!video-reel/c1rs3 
  2. הזמנת עולים לשעבר מקהילת בית הספר או מתוך רשימה שתפורסם באתר מורשת קהילות ישראל, שיספרו סיפורי יציאה, גירוש ועלייה
  3. הקמת תערוכת צילומים או תצוגה של חפצים ייחודיים הקשורים לעדות  המזרח
  4. סיפורי עדוּת ועדוֹת – תיעוד והקראה של סיפורי יציאה, גירוש ועלייה
  5. שיעורי היסטוריה העוסקים בעלייה ובגירוש של היהודים מארצות ערב ומאיראן
  6. לימוד יצירות וטקסטים מתחומי דעת שונים (כגון ספרות, מוזיקה, אמנות, תושב"ע, מחשבת ישראל, תרבות ישראל ועוד) המדגישים את תרומתן של עדות המזרח לחברה הישראלית ולתרבותה
  7. ביקור במוזיאונים של הקהילות השונות ברחבי הארץ
  8. פעילות מתאימה אחרת.

מערכי שיעור, תמונות, רשימת יוצאי ארצות המזרח שאפשר להזמין לספר את סיפורם ורעיונות נוספים לפעילות יפורסמו מתחילת חודש נובמבר 2015 באתר מורשת קהילות ישראל. מנהלי בתי הספר מוזמנים ליצור קשר עם אגף מורשת כדי לקבל רעיונות לפעילויות ולשתף בעשייה בנושא בבית ספרם.


 

בשאלות אפשר לפנות אל הגב' דינה דרורי, מרכזת תחום מורשת קהילות ישראל – אגף מורשת, טל' 052-3469066, דוא"ל dinadrori55@gmail.com.

 


עדכוני rss

 

חוזר מנכ''ל תשעו/2, ל' בתשרי התשע"ו, 13 באוקטובר 2015

 
   תאריך עדכון אחרון:  16/10/2015