education - חינוך חוזרי מנכ''ל
 
   
 
 
 
 
 
 

9. תכניות לימודים

9.15 חינוך למורשת ישראל, ציונות ותולדות המדינה

(תשעו) 9.15-2  יום הלשון העברית במערכת החינוך
 

1.      כללי

בהתאם להחלטת ממשלת ישראל מיום ד' בכסלו התשע"ג (18.11.2012) – "קידום מעמדה של הלשון העברית בישראל ובעולם", הוכרז יום כ"א בטבת, יום הולדתו של אליעזר בן יהודה, כיום מיוחד לכבוד הלשון העברית. השנה יתקיים יום הלשון העברית במערכת החינוך ביום שני, כ"ג בטבת התשע"ו, 4.1.2016. לקראת יום זה יתקיימו במערכת החינוך פעילויות מיוחדות במטרה לחנך לאהבת השפה העברית ולשימוש ראוי ותקני בה בדיבור ובכתיבה, להעמקת  הידע הלשוני וכישורי השפה ולהבלטת חשיבותה של השפה העברית בתחייה הלאומית היהודית, במורשת ובמקורות היהודיים, בתרבות ובחברה בישראל.

לקראת יום הלשון העברית ילמדו כלל התלמידים על אודות השפה העברית, בהתאמה לשכבות הגיל השונות (ראו בהמשך המלצות לגבי נושאים וחומרי למידה). ביום הלשון העברית יקיימו מוסדות החינוך אירועים מיוחדים.

 

2.      עקרונות מרכזיים והדגשים בהוראת הנושא

·     טיפוח ההבנה כי לשונו של אדם היא ממד בזהותו, היא מייצגת אותו ומשפיעה על דרך חשיבתו, על תודעתו ועל מקומו בחברה

·     הדגשת יחסי הגומלין שבין שפה לבין תרבות: התרבות משתקפת בלשון והלשון משפיעה ומכוננת את התרבות

·     העמקת ההבנה שרק באמצעות השפה העברית מתאפשרת שמירה על רציפות המורשת היהודית- תרבותית במהלך כל הדורות

·     הכרת תולדות השפה והבנת משמעותה בהתחדשות הלאומית בארץ ישראל

·     הכרת תרומתם של היוצרים בשפה העברית ושל יצירות הספרות העברית לתחייתה של השפה

·     בחינוך הממלכתי-דתי יושם דגש על מרכזיותה של העברית כשפת התורה, שפת התפילה ושפתו של העם היהודי

·     טיפוח היכולת הלשונית והמודעות המטה-לשונית, קידום מיומנויות הביטוי בעל-פה ובכתב, פיתוח תחושת האחריות כלפי המילה הדבורה והכתובה והרחבה של אוצר המילים לשם העשרת השפה ומורכבות החשיבה

·     הדגשת תפקידה של השפה ככלי לתקשורת מכבדת וסובלנית.

 

3.      הנחיות כלליות להפעלת התכנית

להלן המלצות על דרכים להוראת הנושא ועל מגוון פעילויות ותכניות העוסקות בשפה העברית ברוח העקרונות וההדגשים לעיל. כל התכניות מותאמות לחינוך הממלכתי ולחינוך הממלכתי-דתי. בנוסף מוצעות תכניות המיועדות לחינוך הממלכתי-דתי. גנים ובתי הספר יבחרו כמה תכניות מתוך המגוון המוצע ויפעילו אותן מדי שנה בחודש טבת.

הפעילויות המוצעות מיועדות למסגרות החינוך השונות: מגני הילדים ועד לכיתות הגבוהות בבית הספר. חלק מהפעילויות הן ברמה היישובית והאזורית. המנהלים, המורים והגננות מוזמנים להיעזר במדריכים ובבעלי התפקידים הרלוונטיים במשרד לקיום הפעילויות השונות.

מוסדות חינוך במגזרים שאינם יהודיים אשר לומדים עברית כשפה שנייה מוזמנים להשתתף בפעילויות על פי בחירתם.

בגן הילדים ישולבו הפעילויות לקראת יום הלשון העברית בתכנית ההוראה בצורה אינטגרטיבית וחווייתית. הגננת תבחר אחד מן הנושאים המוצעים בהתאמה לגילם וליכולותיהם של ילדי הגן. מטרות ההוראה תיגזרנה הן מהיעדים של יום הלשון העברית והן מתכנית הלימודים "תשתית לקראת קריאה וכתיבה". תהליך ההוראה יכלול פעילויות מכוונות ופעילויות מזדמנות.

כל מוסדות החינוך מתבקשים לעסוק בנושא השפה העברית בשני אופנים:

א.     למידה חווייתית באמצעות חידונים, תחרויות, תערוכות של תוצרי למידה, סיורים וביקורים באתרים, קריאת ספרים ועוד

ב.    למידת הנושא בתחומי הדעת השונים, תוך שיתוף פעולה עם המורים המקצועיים בבית הספר.

 

4.      פעילויות במסגרת שיעורי העברית והספרות בחטיבות הגיל השונות

הפעילויות המוצעות להלן הן תוספת להוראה השוטפת לפי תכנית הלימודים. הן עומדות בהלימה ליעדיה ותואמות את שכבות הגיל השונות.

א.      הבעה בעל-פה - דיבור בציבור

במסגרת טיפוח הסובלנות ההדדית בעת שיחה ודיון וההקפדה על לשון התואמת את נסיבות השיח מומלץ לעסוק באופן שיטתי ומתמשך בהבעה בעל-פה. יש ללמוד הגייה מדויקת ושימוש נכון בהטעמה ובהנגנה, התואמים את תוכני הטקסט. כמו כן יש להקפיד על דרכי השתתפות ראויות בדיון קבוצתי ועל שימוש הולם במשלב לשוני, במטרה לקדם את כישורי השיח של התלמידים ולשפר את תרבות הדיבור בבית הספר.

החל משנת הלימודים הנוכחית (התשע"ו) מופעלת התכנית החדשה שיזם שר החינוך, מר נפתלי בנט: 'דיבור בציבור'. מטרת התכנית לפתח מיומנויות של הצגה ודיבור מול קהל בקרב התלמידים, הצגת טיעון, דיווח על אירועים ושיתוף ברעיונות ובסיפורים אישיים. בנוסף התכנית מקנה לתלמידים כלים וניסיון בניהול ויכוחים פומביים.                                                      

מיומנות הדיבור בציבור היא כלי הכרחי בעידן התקשורת הפתוחה והרשתות החברתיות. היא משלבת את מיומנויות התקשורת לצד פיתוח החשיבה ונושאת תרומה כפולה ברכישת מטעני ידע, כלי חשיבה ויכולות רטוריות. עמידה ודיבור בפני קהל תלויים במידה רבה בביטחון עצמי ובחוסן נפשי המאפשרים התמודדות עם ביקורת. חשוב מאוד ואפשר לפתח ולשפר מיומנויות רטוריות אלו.

התכנית מיועדת לכל שכבות הגיל והיא מושתתת על תהליך לימוד מובנה, המשלב ידע ברטוריקה לצד הקשבה ומתן משוב מכבד. במסגרת התכנית יתאפשר לכל תלמיד להתנסות לפחות פעמיים בשנה בדיבור לפני קהל.

פרטים על התכנית בסעיף 9.14-3 בחוזר הוראות הקבע עו/1(א), " דיבור בציבור - תכנית מערכתית מכיתה א' עד י"ב ברוח הלמידה המשמעותית".

הצעות לאופני  למידה של הנושא

שילוב בתחומי הדעת – זימון התנסויות בדיבור בציבור בקרב התלמידים בכל השיעורים ובכל תחומי הדעת. יצירת מרחב בטוח לדיבור – יצירת אווירה שתקל על התלמידים להתבטא באופן חופשי ללא חשש מביקורת, עידוד  התלמידים שבוחרים להשתתף, ללא חיוב התלמידים שאינם רוצים לדבר. יש להקפיד על אופי התגובות של השומעים, כך שינעמו ויקדמו ולא יפגעו או ילעגו (משוב חיובי).

יום המשפחה – הצגת תוצרי למידה בכיתה – יחידת הוראה לכיתות ה'-ו' שהפיקו האגף לחינוך יסודי והמזכירות הפדגוגית:
מומלץ ללמד יחידה זאת  בסמיכות  ליום המשפחה, וכך ליצור הקשר ברור ללמידה. אפשר ליצור הקשרים תקשורתיים מגוונים עבור התלמידים הבוגרים )כיתות ה', ו') להצגת דבריהם: השתתפות במפגשי הורים-תלמידים בכיתתם ובכיתות אחרות, הצגת הדברים בפני קבוצות תלמידים מכיתות אחרות ביום המשפחה וכדומה.

·     באוגדן משימות לחטיבת הביניים של המזכירות הפדגוגית והראמ"ה מצויות הצעות למשימות הערכה של ההבעה בעל-פה שבעזרתן אפשר לבנות יחידות הוראה בנושא השפה העברית.

·     התלמידים יתנסו בקריאה בקול של טקסטים מנוקדים ובלתי מנוקדים מתקופת התחדשות השפה.

·     התלמידים ידווחו על דמות משמעותית שלמדו עליה במסגרת התפתחות השפה, על אירועים או על מאמר שקראו בנושא וידונו בדילמות הקשורות בסוגיה נבחרת בנושא השפה. הדיון יתנהל על פי כללי הדיון הנלמדים בכיתה בשיעורי העברית. 

·     קריאה בקול של יצירות ספרותיות והקלטתן עבור ספריית עיוורים.

 

ב.      אישים מרכזיים שתרמו להתחדשות השפה ולהתפתחותה (היבט היסטורי)

יודגש השימוש המתמיד בשפה העברית במהלך כל שנות קיומו של העם היהודי בגלות ועד להתחדשותה בעת המודרנית, עם חידוש ההתיישבות בארץ ישראל.

מוצע להתמקד בדמויות אשר השפיעו על התחדשות השפה העברית על רקע התקופה שבה פעלו. אפשר לעסוק בדמויותיהם של יוסף קלאוזנר, חיים נחמן ביאליק, הרב יחיאל מיכל פינס, דוד ילין, דוד יודילביץ, יוסף ויתקין ועוד.

הצעות לאופני  למידה של הנושא

·     קריאה וכתיבה של טקסטים עיוניים בנושא, כגון טקסטים ביוגרפיים, מקורות מידע על האישים, טקסטים שנכתבו על ידי האישים עצמם, מכתבים שנכתבו אליהם או על אודותיהם, טקסטים העוסקים בנושא העברית בתקופות השונות

·     קריאת יצירות ספרות בנושא (למשל ספריה של הסופרת דבורה עומר "הבכור לבית אב"י" ו"בן ציון והסביבון הראשון")

·     כתיבת עבודה בעקבות התנסות בתהליך חקר על אחת הדמויות (באמצעות חקר של שמות רחובות, בולים, יישובים, שלטים, עיתונים  ועוד)

·     הרצאה על אחד האישים או דיון בדילמות הקשורות בו או בפעילותו (למשל לימוד על 'מלחמת השפות' במסגרת העיסוק באליעזר בן יהודה). 

 

ג.       מילים ועוד מילים

         חלק מרכזי מידיעת השפה ומיכולות ההבנה וההבעה קשור באוצר מילים. לקראת יום הלשון העברית חשוב להרחיב את אוצר המילים והביטויים של התלמידים.

·    עיסוק בגלגולן של מילים משפות לועזיות לעברית, השוואת שפת היום-יום לשפה במשלב בינוני-גבוה, עיסוק ב"שפה נקייה", לימוד תחדישים (מילה או מונח שנתחדשו בלשון), פתגמים, ניבים וביטויים

·     אוצר מילים ישן מול חדש, שימור השפה מול חידושה

·     בחינוך הממלכתי-דתי יודגש מקומה של השפה כלשון הקודש ויובלטו משמעויות של מילים  המשמשות לצורך זה. 

הצעות לאופני  למידה של הנושא

·     הרחבת אוצר המילים ולימוד מקורן של מילים באמצעות פעילויות המבוססות על  "סיפורי מילים" – מאת רוביק רוזנטל ומוטי רוזן (משרד החינוך)

·     הרחבת אוצר המילים ולימוד של משמעויותיהן באמצעות "מילת השבוע/היום" של  האקדמיה העברית ללשון וכן באמצעות  "מילת היום בגן" בערוץ "הופ" בשיתוף עם האגף לחינוך קדם יסודי

·     איתור מידע על גלגולן של מילים

·     הכרת ביטויים, ניבים ופתגמים ומשמעותם באמצעות קריאה ושיח

·     התמצאות במילון והיכרות עם סוגים שונים של מילונים

·     כתיבת עבודה בעקבות התנסות בתהליך חקר של מילים (באמצעות  קריאה בעיתוני ילדים בעבר וכיום, עיון בכתבי עת, כרזות, פרסומות, כריכות של מחברות, שמות רחובות, בתי עסק וכו')

·     הצעה לפעילות הוראה מתוקשבת לחטיבת הביניים. הפעילות עוסקת במעמדה של העברית לנוכח התגברות השימוש באנגלית והיא מצויה באתר מפמ"ר לשון והבעה בכתובת /EducationCMS/Units/Mazkirut_Pedagogit/Ivrit/ ChomreyLemida/tikshuv/Safot.htm.

·     "העברית מתחדשת" – הכרת דרכים שונות שבהן נוצרות מילים בעברית: יחידת הוראה לבתי הספר היסודיים.  היחידה מצויה בכתובת

http://meyda.education.gov.il/files/Yesodi/ ChomreyEzer/AivritAmitchadeshet.pdf.

·     קריאה בקול של טקסטים קנוניים. אפשר להרחיב את הפעילות לעשייה קהילתית  הכוללת את הקראת הטקסטים ושמירתם על תקליטור שיינתן לילדים כבדי ראייה.

 

ד.       השפה העברית כגשר לחיים בישראל

שליטה בשפה העברית היא גורם מרכזי בהשתלבותם של עולים חדשים בחברה במדינת ישראל והיא גם גורם מלכד בין אוכלוסיות שונות בארץ ובתפוצות.

במסגרת העיסוק בנושא זה אפשר לדון בהתמודדותם של העולים לארץ עם השפה העברית המדוברת והכתובה ובקשיים שהם נתקלים בהם בעת למידתה. 

הצעות לאופני למידה של הנושא

·     הכנת ריאיון עם עולה חדש תוך התמקדות בקשיי השפה שלו

·     קריאת שירים המציגים את השפה העברית מנקודת מבטם של העולים (לדוגמה: "אני חולם בספרדית")

·     הזמנת תלמידים עולים לכתיבה חווייתית משתפת על אודות התמודדותם עם רכישת השפה העברית

·     יצירת מסגרות לשיח משותף בין עולים לבין ותיקים במפגש פנים אל פנים או באופן מקוון.

 

ה.       ספרות

לימוד יצירות ספרות אשר מזמנות עיסוק בשפה העברית או מתייחסות לשלושת הנושאים המצוינים לעיל. בחינוך היסודי אפשר להסתייע במסמך "מפגש מונחה עם ספרי קריאה בכיתה" מתוך אתר תכנית הלימודים.

דוגמאות ליצירות מתאימות

·     לגיל הצעיר: יצירותיה של דתיה בן דור העוסקות בשפה, יצירות  העוסקות בכתיבת ספר או שיר, כמו "איך שיר נולד?" של יהונתן גפן

·     יצירות ספרות העוסקות בעולים הנתקלים בקשיי שפה בתהליך קליטתם בארץ, כמו "צעדים ראשונים" של אמנון שמוש, "המצחיקה עם העגילים" של  יעל רוזמן

·     סיפורים שעוסקים בתחיית השפה העברית, כמו "הבכור לבית אבי"

·     שירים בנושא השפה העברית אפשר למצוא באתר "השפה העברית" בכתובת

 https://sites.google.com/site/kdrorhebrewyear/hebinsongs

 

ו.       עבודות חקר

במסגרת טיפוח  הזיקה לשפה מומלץ לעודד תלמידים לכתוב עבודות חקר בנושאים שונים הקשורים בשפה העברית.

דוגמאות לנושאי חקר שונים:

גלגולה של מילה, חקר של מילים מהתנ"ך, בחינת השינויים שחלו בלשון הספרות במהלך השנים, סקר לעז ברחובות, לשון הפרסומות, לשון אמצעי התקשורת, התפתחות הסלנג, לשון העיתונות בתקופת התחייה, ספרות הילדים באותה תקופה, תרומת הנוער לתחיית הדיבור, הזמר העברי כמחדש, כמוביל וכמנחיל, ההיבט החזותי של העברית הכתובה (הפונטים השונים במסמכים מסוגים שונים: עיתון, מגילת העצמאות, התנ"ך, כרזות ועוד).

כתיבת העבודות תיעשה בהתאם לדרישות המקובלות בלמידת חקר. לקבלת סיוע אפשר לפנות אל המדריכים ללשון ולהבעה בבתי הספר.

 

5.      הצעות נוספות לפעילויות במסגרות בית-ספריות, יישוביות וארציות         

-    חידון (בית ספרי, עירוני או אזורי) בנושא אוצר המילים והביטויים מרובדי העברית השונים

-    עיתון עברי בית-ספרי (אפשר להציע שיתוף עם עיתונים מקומיים)

-    מיזם "מילה משפחתית" – מילים עכשוויות או מדורות קודמים

-    מבצע קהילתי להמרת מילים לועזיות למילים עבריות במרחב הציבורי

-    מבצע בית ספר "מתוקן" – פעילויות בית-ספריות לתיקוני לשון.  אפשר ליצור קשר עם האקדמיה ללשון העברית בכתובת

 http://hebrew-academy.huji.ac.il/Pages/default.aspx.

-    ניתוח לשוני של מודעות ועמידה על הלשון המיוחדת המופנית לקהלי יעד שונים, כגון מודעות המופנות לבני נוער, מודעות המיועדות למגזר החרדי וכו'.

 

6.      חומרי למידה ומקורות מידע

·     עיתונים, כרזות, טקסטים מכוננים (למשל מגילת העצמאות), בולים

·     ספרי הלימוד החדשים לבית הספר היסודי כוללים תכנים העוסקים בשפה העברית.

·    "במלל ובזמר" – ספר שהופק במזכירות הפדגוגית בשנת הלימודים התשע"א ונשלח לבתי הספר. לכל שיר מצורפת יחידת הוראה הכוללת שירים עבריים נוספים מתקופות שונות הקשורים אליו. היחידות כוללות את מילות השירים וכן מידע מגוון נוסף: פרטים על המשורר, על המלחין ועל ההקשר; מידע לשוני על מילים, על צירופים או על תבניות דקדוקיות; הדהוד טקסטים מן המקורות היהודיים בשיר; יצירות אמנות ישראליות – ציור, צילום ופיסול – המתקשרות לשיר. השימוש ביחידות אלה בשיעורים או בשעות חינוך עשוי לתרום ללמידה חווייתית.

·     "מכונת הדיבור בתור מורה שפות – פה מדברים עברית" – ערכת תקליטים ללימוד עברית שיצאה לאור בגרמניה בשנת 1934, שנה וחצי לאחר עליית הנאצים לשלטון

·     סדרת הטלוויזיה "לונדון פינת בן יהודה"

·     הסדרה FM23     

·     החמישייה הקאמרית

·     סרטונים וסרטים כמו סלאח שבתי, בוסתן ספרדי, סרטון על מלחמת השפות

·     אתר הספרייה הלאומית

·   "מלחמת השפות"  מתוך: אתר הספריה הלאומית

http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/collections/israel-collection/language_war/Pages/default.aspx

·    אליעזר בן יהודה מתוך אתר הספריה הלאומית

http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/ collections/personalsites/archive_treasures/Pages/Eliezer_Ben_Yehuda.aspx

·   עיתון "הצבי" מתוך אתר הספריה הלאומית

http://web.nli.org.il/sites/JPress/Hebrew/Pages/hazvi.aspx

·   מעברית לעברית – גיליון "על סדר היום" מס' 103

·   ק"ן לאליעזר בן יהודה במלאת 150 שנה להולדתו – גיליון "על סדר היום" מס' 73

·     יחידת הוראה בפורטל התוכן החינוכי "אליעזר בן יהודה – מחייה השפה העברית"  המצויה בכתובת

http://gadol.edu.gov.il/TuitionMaterials/Lists/List12/1/ViewMaterial.aspx?List=60f8f0ca%2Dd33e%2D44b1%2D98ae%2Dac6581a3ae0e&ID=1755.

·     עברית שפה שלי – הפעלות בנושא תחיית השפה העברית

·     מפעל המילון ההיסטורי  ללשון העברית "מאגרים", האקדמיה ללשון העברית

http://maagarim.hebrew-academy.org.il/Pages/PMain.aspx

·   הטלוויזיה החינוכית תשדר ביום העברית מבחר תכניות העוסקות בשפה העברית ובאישים בולטים בתחייתה.

 

7.      הצעות לפעילויות מחוץ לבית הספר (ביום השיא או כחלק  מהלמידה בחודש שלפניו)

7.1     ביקורים במוזיאונים

ביקורים במוזיאונים ובאתרים מיוחדים הם דרך נוספת להיכרות עם המורשת הלשונית של התרבות העברית ותולדותיה. להלן כמה הצעות לפעילויות במוזיאונים.

-    מוזיאון ישראל : באגף ארכאולוגיה במוזיאון - תערוכה בנושא הכתב העברי הקדום.

-    מוזיאון ארץ ישראל

במוזיאון תכניות לבתי ספר בנושא העברית: "ניבים יוצאים מן הכלים" ו"חידת הכתב", כמפורט באתר בכתובת http://www.eretzmuseum.org.il/103/80.htm.

-    מוזיאון ראשון לציון

מוזיאון ראשון-לציון המציג את תולדותיה של העיר,  שוכן במבנים מימי ראשית המושבה במתחם ההיסטורי של ראשון-לציון. במהלך הביקור במוזיאון אפשר להכיר את סיפורה ההיסטורי של המושבה ואת הראשוניות שלה כיוצרת סמלי לאום וכחלוצה בחידוש השפה העברית ובחינוך העברי.

-    בית יוסף באו

בית יוסף באו שוכן בסטודיו שהקים באו בשנת 1960 בתל אביב-יפו. המקום משמש כיום כמוזיאון שמאגד את ארכיון העבודות והיצירות שלו: גרפיקה (כולל קליגרפיה ייחודית של אותיות הא"ב), איורים, אנימציה, סרטי קולנוע וספרים בז'אנרים שונים, כמו כתיבה הומוריסטית או ספרי ריגול. יוסף באו  חיבר ספרים רבים, בהם הספר "ברית מילה" שבו הוא מציג במילים ובאיורים את ההיגיון וההומור שבשפה העברית כפי שחווה אותם כעולה חדש.

כתובת אתר בית יוסף באו http://www.josephbau.co.il/index.html

 

7.2     סיורים בעקבות סופרים

-   בית ביאליק – בית ביאליק מזמין את המבקרים להתוודע לעולמו הפרטי והציבורי של המשורר הלאומי. ביאליק ראה בעברית אמצעי מרכזי להבניית זהותו המתחדשת של העם היהודי. הוא הבין כי רק דרך החייאת השפה והוצאתה מן הקודש אל החול תתפתח התרבות העברית בכללותה. "הלשון היא הקרקע הרוחנית של האומה, וכשם שכל העושר החומרי בא מן הארץ ושב אל הארץ, כך כל העושר הרוחני בא מן הלשון ושב אל הלשון" (ביאליק, "דברים שבעל-פה").

-   בית עגנון  –  סיפור חייו ועולמו הרוחני של עגנון מוצגים במוזיאון באופן חווייתי המקרב את המבקרים אל עולמו של הסופר ופותח דלתות אל עושרה ואל יופייה  של יצירתו הספרותית השואבת מלשון חכמים וממקורות היהדות. מדברי הסופר: "צריכים אנו לחזק את הלשון העברית, שהלשון היא עיקר גדול בחיי כל אומה, כל שכן עברית שהיא מעין גשר בין העתיד המזהיר לבין העבר הנשגב…" (מתוך "בנערינו ובזקנינו").

 

7.3   הצעות נוספות לסיורים

-     סיורים בעקבות מחדשי השפה ולוחמיה, סיורים בעקבות הוגים ויצירות בארץ ישראל

-     סיורים ברחובות ובשכונות ודיון בשמותיהם

-     סיור בעקבות הלשון העברית בירושלים: נחלת שבעה, בית דוד, בית בן-יהודה, רחוב אתיופיה, ספריית אברבאנל ובית הספר "למל" (בכל אחד מהאתרים יש כתובות ולוחות הקדשה הקשורים לנושא. אפשר גם לתבל את הסיור בקטעי קריאה מתוך עיתונים וספרות מתקופת התחייה של הלשון העברית)

-     ביקור באקדמיה ללשון העברית ולימוד על פועלה ועל תולדותיה

-     ביקור באחת ממערכות העיתונים ולימוד האופן שבו מנסחים מודעות וכותרות

-     ביקור במוזיאונים של ראשית ההתיישבות (כפר בתיה, ראשון לציון, זיכרון יעקב) ועיון במסמכים ובתעודות מהתקופה

-     ביקור בגנזך המדינה ועיון במסמכים מראשית הקמת המדינה הקשורים להנחלת הלשון ולהוראתה

-     סיור ברחובות הערים או במרכזי מסחר וניתוח לשוני של שלטים ושל שמות חנויות, כמו גם שמות הגנים ובתי הספר

-    סיורי קק"ל בעקבות השפה

-     ביקור בבתי כנסת עתיקים וניתוח לשוני של כתובות על רצפות הפסיפס

-     ביקור במוזיאון הפסיפסים במעלה אדומים וניתוח לשוני של הפסיפסים העבריים

-     ביקור באתרי מורשת בישראל ולימוד על מאפייני השפה הקשורים אליהם. אפשר לבקר באתר הפרדסנות, בחצר כנרת, בבית בן גוריון בתל אביב, בבית חנה סנש, במקווה ישראל, בבית יוסף באו, במוזיאון לראשית ההתיישבות בעמק בקיבוץ יפעת, בצריף בן גוריון בשדה בוקר, במוזיאון הראשונים באבן יהודה המושבה הקרויה על שמו של בן יהודה ועוד.  רשימת האתרים מצויה באתר המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל בכתובת http://www.shimur.org.


 

לפרטים אפשר לפנות אל  מר תומר בוזמן, מנהל תחום דעת עברית על-יסודי, דוא"ל tomerbu@education.gov.il, וכן הגב' דליה הלוי, מנהלת תחום דעת עברית, חינוך לשוני קדם יסודי ויסודי, דוא"ל daliahl@education.gov.il.


עדכוני rss

 

חוזר מנכ''ל תשעו/4, כ"ה בכסלו התשע"ו, 07 בדצמבר 2015

 
   תאריך עדכון אחרון:  10/12/2015