education - חינוך חוזרי מנכ''ל
 
   
 
 
 
 
 
 

9. תכניות לימודים

9.15 חינוך למורשת ישראל, ציונות ותולדות המדינה

(תשעז) 9.15-4  יום הלשון העברית במערכת החינוך
 

1.    כללי

בהתאם להחלטת ממשלת ישראל מיום ד' בכסלו התשע"ג (18.11.2012) – "קידום מעמדה של הלשון העברית בישראל ובעולם" - הוכרז יום כ"א בטבת, יום הולדתו של אליעזר בן יהודה, כיום הלשון העברית. לקראת יום זה אנו מפרסמים פעילויות מיוחדות בנושא השפה העברית במטרה לחנך לאהבת העברית ולשימוש ראוי ותקני בה בדיבור ובכתיבה, להעמקת הידע הלשוני וכישורי השפה ולהבלטת חשיבותה של השפה העברית בתחייה הלאומית היהודית, במורשת ובמקורות היהודיים, בתרבות ובחברה בישראל.

השנה מצוין ה"יובל לנובל": 50 שנה לזכייתו של ש"י עגנון, חבר האקדמיה לעברית, בפרס נובל לספרות. פעילויות בנושא מצויות בסעיף 8 בהודעה זו.

מלבד הפעילות במסגרת יום השפה העברית יש לעסוק בחשיבותה של הלשון העברית ולפעול לטיפוחה באופן קבוע ומתמשך במהלך השנה כולה.

מוסדות החינוך יפעילו תכנית רב-שנתית בכל שכבות הגיל. התכנית תתבצע בשני מעגלים:

  • תכנית פדגוגית – בכל מוסד חינוכי תיבנה תכנית שנתית מודולרית וספירלית.
  • אירועים מיוחדים לסיכום הנושא ופעילויות שיא – מוסדות החינוך יקיימו אירועים מיוחדים שבהם יבואו לידי ביטוי הנושאים שנלמדו. רצוי לקיים אירועים אלה בסמיכות ליום הלשון העברית.

 

2.    עקרונות מרכזיים והדגשים בהוראת הנושא

  • טיפוח ההבנה כי לשונו של אדם היא ממד בזהותו, וכי היא מייצגת אותו ומשפיעה על דרך חשיבתו, על תודעתו ועל מקומו בחברה
  • הדגשת יחסי הגומלין שבין שפה לבין תרבות: התרבות משתקפת בלשון והלשון משפיעה ומכוננת את התרבות
  • העמקת ההבנה שרק באמצעות השפה העברית מתאפשרת שמירה על רציפות המורשת היהודית- תרבותית במהלך כל הדורות
  • הכרת תולדות השפה והבנת משמעותה בהתחדשות הלאומית בארץ ישראל
  • הכרת תרומתם של היוצרים בשפה העברית ושל יצירות הספרות העברית לתחייתה של השפה
  • בחינוך הממלכתי-דתי יושם דגש על מרכזיותה של העברית כשפת התורה, שפת התפילה ושפתו של העם היהודי
  • טיפוח היכולת הלשונית והמודעות המטה-לשונית, קידום  מיומנויות הביטוי בעל-פה ובכתב, פיתוח תחושת האחריות כלפי המילה הדבורה והכתובה והרחבה של אוצר המילים לשם העשרת השפה ומורכבות החשיבה
  • הדגשת תפקידה של השפה ככלי לתקשורת מכבדת וסובלנית.

 

3.    הנחיות כלליות להפעלת התכנית

להלן המלצות על דרכים להוראת הנושא ועל מגוון פעילויות ותכניות העוסקות בשפה העברית ברוח העקרונות וההדגשים לעיל. כל התכניות מותאמות לחינוך הממלכתי ולחינוך הממלכתי-דתי. בנוסף מוצעות תכניות המיועדות לחינוך הממלכתי-דתי. הגנים ובתי הספר יבחרו כמה תכניות מתוך המגוון המוצע ויפעילו אותן מדי שנה בחודש טבת.

הפעילויות המוצעות מיועדות למסגרות החינוך השונות: מגני הילדים ועד לכיתות הגבוהות בבית הספר. חלקן מיועדות להפעלה ברמה יישובית ואזורית. המנהלים, המורים והגננות מוזמנים להיעזר במדריכים ובבעלי התפקידים הרלוונטיים במשרד לשם קיומן.

מוסדות חינוך במגזרים שאינם יהודיים אשר לומדים עברית כשפה שנייה מוזמנים להשתתף בפעילויות שלהלן על פי בחירתם.

בגני הילדים ישולבו הפעילויות לקראת יום הלשון העברית בתכנית ההוראה בצורה אינטגרטיבית וחווייתית. הגננת תבחר אחד מן הנושאים המוצעים בהתאמה לגילם וליכולותיהם של ילדי הגן. מטרות ההוראה תיגזרנה הן מהיעדים של יום הלשון העברית והן מתכנית הלימודים "תשתית לקראת קריאה וכתיבה". תהליך ההוראה יכלול פעילויות מכוונות ופעילויות מזדמנות.

מוסדות החינוך מתבקשים לעסוק בנושא השפה העברית בשני אופנים:

  • למידה חווייתית באמצעות חידונים, תחרויות, תערוכות של תוצרי למידה, סיורים וביקורים באתרים, קריאת ספרים ועוד
  • למידת הנושא בתחומי הדעת השונים תוך שיתוף פעולה עם המורים המקצועיים בבית הספר.

 

4.    פעילויות במסגרת שיעורי העברית והספרות בחטיבות הגיל השונות

הפעילויות המוצעות להלן הן תוספת להוראה השוטפת לפי תכנית הלימודים. הן עומדות בהלימה ליעדיה ותואמות את שכבות הגיל השונות.

4.1    אישים מרכזיים שתרמו להתחדשות השפה ולהתפתחותה (היבט היסטורי)

במהלך הלימוד יודגש השימוש המתמיד בשפה העברית במהלך כל שנות קיומו של העם היהודי עד להתחדשותה בעת המודרנית, עם חידוש ההתיישבות בארץ ישראל.

מוצע להתמקד בדמויות אשר השפיעו על התחדשות השפה העברית על רקע התקופה שבה פעלו. אפשר לעסוק בדמויותיהם של יוסף קלאוזנר, חיים נחמן ביאליק, הרב יחיאל מיכל פינס, דוד ילין, דוד יודילביץ, יוסף ויתקין ועוד.

       הצעות לאופני למידה של הנושא

  • קריאה וכתיבה של טקסטים עיוניים בנושא, כגון טקסטים ביוגרפיים, מקורות מידע על האישים, טקסטים שנכתבו על ידי האישים עצמם, מכתבים שנכתבו אליהם או על אודותיהם, טקסטים העוסקים בנושא העברית בתקופות השונות
  • קריאת יצירות ספרות בנושא (למשל ספריה של הסופרת דבורה עומר "הבכור לבית אב"י" ו"בן ציון והסביבון הראשון")
  • כתיבת עבודה בעקבות התנסות בתהליך חקר על אחת הדמויות (באמצעות חקר של שמות רחובות, בולים, יישובים, שלטים, עיתונים ועוד)
  • הרצאה על אחד האישים או דיון בדילמות הקשורות בו או בפעילותו (למשל לימוד על 'מלחמת השפות' במסגרת העיסוק באליעזר בן יהודה).

 

4.2 מילים-מילים: "ייחודיות השפה העברית"

  • חלק מרכזי בידיעת השפה וביכולות ההבנה וההבעה קשור באוצר מילים וביטויים נרחב, ועל-כן חשוב להגדילו.
  • הדגשת ייחודיותה של השפה העברית על רבדיה ועל משלביה השונים
  • עיסוק בגלגולן של מילים משפות לועזיות לעברית, השוואת שפת היום-יום לשפה במשלב בינוני-גבוה, עיסוק ב"שפה נקייה", לימוד תחדישים (מילה או מונח שנתחדשו בלשון), פתגמים, ניבים וביטויים
  • התייחסות לאוצר מילים ישן מול חדש ולשימור השפה מול חידושה
  • בחינוך הממלכתי-דתי יודגש מקומה של השפה כלשון הקודש ויובלטו משמעויות של מילים המשמשות לצורך זה.

       הצעות לאופני למידה של הנושא

  • הרחבת אוצר המילים ולימוד מקורן של מילים באמצעות פעילויות המבוססות על "סיפורי מילים" – מאת רוביק רוזנטל ומוטי רוזן (משרד החינוך)
  • הרחבת אוצר המילים ולימוד של משמעויותיהן באמצעות "מילים וגלגוליהן" של האקדמיה ללשון העברית וכן באמצעות "מילת היום בגן" בערוץ "הופ" בשיתוף עם האגף לחינוך קדם יסודי. אפשר לצפות במשאל רחוב משעשע מבית מט"ח בנושא מילים בעברית.
  • איתור מידע על גלגולן של מילים
  • הכרת ביטויים, ניבים ופתגמים ומשמעותם באמצעות קריאה ושיח
  • התמצאות במילון והיכרות עם סוגים שונים של מילונים
  • כתיבת עבודה בעקבות התנסות בתהליך חקר של מילים (באמצעות קריאה בעיתוני ילדים מן העבר ומהיום, עיון בכתבי עת, בכרזות, בפרסומות, בכריכות של מחברות, בשמות רחובות, בתי עסק וכו')
  • פעילות הוראה מתוקשבת המיועדת לחטיבת הביניים: עיסוק במעמדה של העברית לנוכח התגברות השימוש באנגלית. הפעילות מצויה באתר מפמ"ר לשון והבעה.
  • "העברית מתחדשת" – הכרת דרכים שונות שבהן נוצרות מילים בעברית: יחידת הוראה לבתי הספר היסודיים
  • קריאה בקול של טקסטים קנוניים. אפשר להרחיב את הפעילות לעשייה קהילתית ולהקליט טקסטים בקריאה רהוטה בעבור אוכלוסיית כבדי הראייה.

 

4.3 השפה העברית כגשר לחיים בישראל

שליטה בשפה העברית היא גורם מרכזי בהשתלבותם של עולים חדשים בחברה במדינת ישראל, והיא גם גורם מלכד בין אוכלוסיות שונות בארץ ובתפוצות.

במסגרת העיסוק בנושא זה אפשר לדון בהתמודדותם של העולים לארץ עם השפה העברית המדוברת והכתובה ובקשיים שהם נתקלים בהם בעת למידתה.

       הצעות לאופני למידה של הנושא

  • הכנת ריאיון עם עולה חדש תוך התמקדות בקשיי השפה שלו
  • קריאת שירים המציגים את השפה העברית מנקודת מבטם של העולים (לדוגמה: השיר "אני חולם בספרדית")
  • הזמנת תלמידים עולים לכתיבה חווייתית משתפת על אודות התמודדותם עם רכישת השפה העברית
  • יצירת מסגרות לשיח משותף בין עולים לבין ותיקים במפגש פנים אל פנים או באופן מקוון.

 

4.4 ספרות

לימוד יצירות ספרות אשר מזמנות עיסוק בשפה העברית או עוסקות בנושאים המצוינים לעיל. בחינוך היסודי אפשר להסתייע במסמך "מפגש מונחה עם ספרי קריאה בכיתה" מתוך אתר תכנית הלימודים.

       דוגמאות ליצירות מתאימות

  • לגיל הצעיר: יצירותיה של דתיה בן דור העוסקות בשפה, יצירות העוסקות בכתיבת ספר או שיר כמו "איך שיר נולד?" של יהונתן גפן
  • יצירות ספרות העוסקות בעולים הנתקלים בקשיי שפה בתהליך קליטתם בארץ, כמו "צעדים ראשונים" של אמנון שמוש, "המצחיקה עם העגילים" של יעל רוזמן
  • סיפורים שעוסקים בתחיית השפה העברית, כמו "הבכור לבית אבי"
  • שירים בנושא השפה העברית אפשר למצוא באתר "השפה העברית".

 

4.5 הבעה בעל-פה

במסגרת טיפוח הסובלנות ההדדית בעת שיחה ודיון וההקפדה על לשון התואמת את נסיבות השיח, מומלץ לעסוק באופן שיטתי ומתמשך בהבעה בעל-פה. יש ללמוד הגייה מדויקת ושימוש נכון בהטעמה ובהנגנה התואמים את תוכני הטקסט. כמו כן יש להקפיד על דרכי השתתפות ראויות בדיון קבוצתי ועל שימוש הולם במשלב לשוני, במטרה לקדם את כישורי השיח של התלמידים ולשפר את תרבות הדיבור בבית הספר.

החל משנת הלימודים התשע"ו מופעלת התכנית "דיבור בציבור". מטרת התכנית לפתח מיומנויות של הצגה ודיבור מול קהל, הצגת טיעון, דיווח על אירועים ושיתוף ברעיונות ובסיפורים אישיים. בנוסף התכנית מקנה לתלמידים כלים וניסיון בניהול דיונים פומביים.

מיומנות הדיבור בציבור היא כלי משמעותי בעידן התקשורת הפתוחה והרשתות החברתיות. היא משלבת את מיומנויות התקשורת לצד פיתוח חשיבה ונושאת תרומה כפולה ברכישת מטעני ידע, כלי חשיבה ויכולות רטוריות. דיבור בפני קהל עשוי להעצים את התלמידים ולשפר את ביטחונם העצמי וכן לאפשר להם להתמודד עם ביקורת.

התכנית מיועדת לכל שכבות הגיל, והיא מושתתת על תהליך לימוד מובנה המשלב ידע ברטוריקה לצד הקשבה ומתן משוב מכבד. במסגרת התכנית יתאפשר לכל תלמיד להתנסות לפחות פעמיים בשנה בדיבור לפני קהל.

פרטים על התכנית בסעיף 9.14-3 בחוזר הוראות הקבע עו/1(א), "דיבור בציבור – תכנית מערכתית מכיתה א' עד י"ב ברוח הלמידה המשמעותית".

       הצעות לאופני למידה של הנושא

  • באוגדן משימות לחטיבת הביניים של המזכירות הפדגוגית והראמ"ה מצויות הצעות למשימות הערכה של הבעה בעל-פה שבעזרתן אפשר לבנות יחידות הוראה בנושא השפה העברית.
  • מוצע לאפשר לתלמידים להתנסות בקריאה בקול של טקסטים מנוקדים ובלתי מנוקדים מתקופת התחדשות השפה. אפשר למצוא טקסטים מתאימים במאגר המשאבים בנושא ההבעה בעל פה באתר מט"ח.
  • התלמידים ידווחו על דמות משמעותית שלמדו עליה במסגרת התפתחות השפה, על אירועים או על מאמר שקראו בנושא וידונו בדילמות הקשורות בסוגיה נבחרת בנושא השפה. השיח יתנהל על פי כללי הדיון הנלמדים בכיתה בשיעורי העברית.
  • קריאה בקול של יצירות ספרותיות והקלטתן עבור ספריית עיוורים.

 

4.6 עבודות חקר

במסגרת טיפוח  הזיקה לשפה מומלץ לעודד תלמידים לכתוב עבודות חקר בנושאים שונים הקשורים בשפה העברית.

דוגמאות לנושאי חקר שונים: גלגולה של מילה, חקר של מילים מהתנ"ך, בחינת השינויים שחלו בלשון הספרות במהלך השנים, סקר מילים בשפות לועזיות ברחובות, לשון הפרסומות, לשון אמצעי התקשורת, התפתחות הסלנג, לשון העיתונות בתקופת התחייה, ספרות הילדים באותה תקופה, תרומת הנוער לתחיית הדיבור, הזמר העברי כמחדש, כמוביל וכמנחיל, ההיבט החזותי של העברית הכתובה (הפונטים השונים במסמכים מסוגים שונים: עיתון, מגילת העצמאות, ספר התנ"ך, כרזות ועוד).

כתיבת העבודות תיעשה בהתאם לדרישות המקובלות בלמידת חקר. לקבלת סיוע אפשר לפנות אל המדריכים ללשון ולהבעה בבתי הספר.

 

5.    הצעות נוספות לפעילויות במסגרות בית-ספריות, יישוביות וארציות

- חידון (בית ספרי, עירוני או אזורי) בנושא אוצר המילים והביטויים מרובדי העברית השונים

- עיתון עברי בית-ספרי (אפשר להציע שיתוף עם עיתונים מקומיים)

- מיזם "מילה משפחתית" – מילים עכשוויות או מילים מדורות קודמים

- מבצע קהילתי להמרת מילים לועזיות למילים עבריות במרחב הציבורי

- מבצע בית ספר "מתוקן" – פעילויות בית-ספריות לתיקוני לשון. לצורך זה אפשר ליצור קשר עם האקדמיה ללשון העברית.

- ניתוח לשוני של מודעות ועמידה על הלשון המיוחדת המופנית לקהלי יעד שונים, כגון מודעות המופנות לבני נוער, מודעות המיועדות למגזרים שונים וכו'.

 

6.    חומרי למידה ומקורות מידע

  • עיתונים, כרזות, טקסטים מכוננים (למשל מגילת העצמאות), בולים
  • ספרי הלימוד החדשים לבית הספר היסודי כוללים תכנים העוסקים בשפה העברית.
  • "החצוף הארצישראלי" – הוצאה מחודשת ומוערת של הביוגרפיה של איתמר בן אב"י
  • "במלל ובזמר" – ספר שהופק במזכירות הפדגוגית בשנת הלימודים התשע"א ונשלח לבתי הספר. לכל שיר מצורפת יחידת הוראה הכוללת שירים עבריים נוספים מתקופות שונות הקשורים אליו. היחידות כוללות את מילות השירים וכן מידע מגוון נוסף: פרטים על המשורר, על המלחין ועל ההקשר; מידע לשוני על מילים, על צירופים או על תבניות דקדוקיות; הדהוד טקסטים מן המקורות היהודיים בשיר; יצירות אמנות ישראליות – ציור, צילום ופיסול – המתקשרות לשיר. השימוש ביחידות אלה בשיעורים או בשעות חינוך עשוי לתרום ללמידה חווייתית ומשמעותית.
  • "מכונת הדיבור בתור מורה שפות – פה מדברים עברית" – ערכת תקליטים ללימוד עברית שיצאה לאור בגרמניה בשנת 1934, שנה וחצי לאחר עליית הנאצים לשלטון
  • סדרת הטלוויזיה "לונדון פינת בן יהודה"
  • הסדרה FM 23
  • סרטונים וסרטים כמו סלאח שבתי, בוסתן ספרדי
  • אתר הספרייה הלאומית
  • "מלחמת השפות" מתוך אתר הספרייה הלאומית
  • אליעזר בן יהודה מתוך אתר הספרייה הלאומית
  • עיתון "הצבי" מתוך אתר הספרייה הלאומית
  • מעברית לעברית – גיליון "על סדר היום" מס' 103
  • ק"ן לאליעזר בן יהודה במלאת 150 שנה להולדתו – גיליון "על סדר היום" מס' 73
  • עברית שפה שלי – הפעלות בנושא תחיית השפה העברית
  • "מאגרים" - מפעל המילון ההיסטורי ללשון העברית של האקדמיה ללשון העברית
  • "אליעזר בן יהודה – מחייה השפה העברית" – יחידת הוראה בפורטל התוכן החינוכי.

 

7. הצעות לפעילויות מחוץ לבית הספר (ביום השיא או כחלק מהלמידה לקראתו)

 

7.1     כינוס לשון ראשון – עשור לכינוס לשון ראשון

     בכ' בטבת התשע"ז, 18.1.2017, יתקיים מושב מטעם המזכירות הפדגוגית, הפיקוח על הוראת העברית בנושא: עניין ותקינות בשיעורי עברית – הילכו שניים יחדיו בלתי אם נועדו. המושב מיועד למורים לעברית ולמדריכים*.

 

7.2    ביקורים במוזאונים

ביקורים במוזאונים ובאתרים מיוחדים הם דרך נוספת להיכרות עם המורשת הלשונית של התרבות העברית ותולדותיה. להלן כמה הצעות לפעילויות במוזאונים.

  • מוזאון ישראל: באגף ארכאולוגיה במוזאון מוצגת תערוכה בנושא הכתב העברי הקדום.
  • מוזאון ארץ ישראל: במוזאון תכניות לבתי ספר בנושא העברית: "ניבים יוצאים מן הכלים" ו"חידת הכתב".
  • מוזאון ראשון לציון: מוזאון ראשון-לציון המציג את תולדותיה של ראשון-לציון, שוכן במבנים מימי ראשית המושבה במתחם ההיסטורי של ראשון-לציון. במהלך הביקור במוזאון אפשר להכיר את סיפורה ההיסטורי של המושבה ואת הראשוניות שלה כיוצרת סמלי לאום חלוצה בחידוש השפה העברית ובחינוך העברי.

 

7.3 סיורים בעקבות סופרים

  • בית ביאליק בית ביאליק מזמין את המבקרים להתוודע לעולמו הפרטי והציבורי של המשורר הלאומי. ביאליק ראה בעברית אמצעי מרכזי להבניית זהותו המתחדשת של העם היהודי. הוא הבין כי רק דרך החייאת השפה והוצאתה מן הקודש אל החול תתפתח התרבות העברית בכללותה. "הלשון היא הקרקע הרוחנית של האומה, וכשם שכל העושר החומרי בא מן הארץ ושב אל הארץ, כך כל העושר הרוחני בא מן הלשון ושב אל הלשון." (ביאליק, "דברים שבעל-פה")
  • בית עגנון סיפור חייו ועולמו הרוחני של עגנון מוצגים במוזאון באופן חווייתי המקרב את המבקרים אל עולמו של הסופר ופותח דלתות אל עושרה ואל יופייה של יצירתו הספרותית השואבת מלשון חכמים וממקורות היהדות. מדברי הסופר: "צריכים אנו לחזק את הלשון העברית, שהלשון היא עיקר גדול בחיי כל אומה, כל שכן עברית שהיא מעין גשר בין העתיד המזהיר לבין העבר הנשגב…" (מתוך "בנערינו ובזקנינו").

 

7.4 הצעות נוספות לסיורים

  • סיורים בעקבות מחדשי השפה ולוחמיה; סיורים בעקבות הוגים ויצירות בארץ ישראל
  • סיורים ברחובות ובשכונות ודיון בשמותיהם
  • סיור בעקבות הלשון העברית בירושלים: נחלת שבעה, בית דוד, בית בן-יהודה, רחוב אתיופיה, ספריית אברבאנל ובית הספר "למל" (בכל אחד מהאתרים יש כתובות ולוחות הקדשה הקשורים לנושא, ואפשר גם לתבל את הסיור בקטעי קריאה מתוך עיתונים וספרות מתקופת תחיית הלשון העברית)
  • ביקור באקדמיה ללשון העברית ולימוד על פועלה ועל תולדותיה
  • ביקור באחת ממערכות העיתונים ולימוד האופן שבו מנסחים מודעות וכותרות
  • ביקור במוזאונים של ראשית ההתיישבות (כפר בתיה, ראשון לציון, זיכרון יעקב) ועיון במסמכים ובתעודות מהתקופה
  • ביקור בגנזך המדינה ועיון במסמכים מראשית הקמת המדינה הקשורים להנחלת הלשון ולהוראתה
  • סיור ברחובות הערים או במרכזי מסחר וניתוח לשוני של שלטים ושל שמות חנויות, כמו גם שמות הגנים ובתי הספר
  • סיורי קק"ל בעקבות השפה
  • ביקור בבתי כנסת עתיקים וניתוח לשוני של כתובות על רצפות הפסיפס
  • ביקור במוזאון הפסיפסים במעלה אדומים וניתוח לשוני של הפסיפסים העבריים
  • ביקור באתרי מורשת בישראל ולימוד על מאפייני השפה הקשורים להם. אפשר לבקר באתר הפרדסנות, בחצר כנרת, בבית בן גוריון בתל אביב, בבית חנה סנש, במקווה ישראל, בבית יוסף באו, במוזאון לראשית ההתיישבות בעמק בקיבוץ יפעת, בצריף בן גוריון בשדה בוקר, במוזאון הראשונים באבן יהודה המושבה הקרויה על שמו של בן יהודה ועוד. רשימת האתרים מצויה באתר המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל בכתובת http://www.shimur.org .

 

8.    " יובל לנובל"

בהתאם להחלטת ממשלת ישראל מיום ד' בכסלו התשע"ג (18.11.2012) – "קידום מעמדה של הלשון העברית בישראלהשנה מצוינות 50 שנה לזכייתו של ע"י עגנון, חבר האקדמיה לעברית, בפרס נובל לספרות. רצוי לשלב פעילויות העוסקות בכתיבתו של עגנון ובמאפיינים הייחודיים לה במסגרת הפעילויות לציון יום העברית. הנושא יילמד מכיתות ה' ועד כיתות י"ב.

בהתאם להחלטת ממשלת ישראל מיום ד' בכסלו התשע"ג (18.11.2012) – "קידום מעמדה של הלשון העברית בישראלביום העיון שנערך בכנסת לציון יובל שנים להענקת פרס נובל לש"י עגנון, ציין יו"ר כנסת, מר יולי יואל אדלשטיין, את תרומתו של עגנון לשפה העברית במילים אלה: "...עגנון היה דמות מיוחדת. בין היתר היה מאוד יסודי, סבלני ומעמיק. זה ניכר לעיני כל מי שמכיר ולו במקצת את כתביו מלאי העושר הסגנוני, האירוניה הדקה והדמויות הצבעוניות שקמות לתחייה בסיפוריו. עגנון ייזכר לנצח כפורץ דרך, כעמוד אש שהלך לפני המחנה, שהיטיב מכולנו להעלות את השפה העברית לגבהים. דמותו ממוקמת בכותל המזרח כמי שגם 'שם אותנו על המפה' בהישגיו, שתרם לזקיפות הקומה הלאומית של ישראל ושל העם היהודי כולו, ובעיקר כמי שהציב רף גבוה במיוחד של יצירה ספרותית שדבר כנראה לא ישווה לה ".

בהתאם להחלטת ממשלת ישראל מיום ד' בכסלו התשע"ג (18.11.2012) – "קידום מעמדה של הלשון העברית בישראללשם חשיפת יצירתו של ש"י עגנון בפני התלמידים אפשר להיעזר בחומרים האלה:

* הסעיף נוסף ב-3/1/2017.


לפרטים אפשר לפנות אל הגב' דליה הלוי, מפמ"רית חינוך לשוני
בחינוך הקדם יסודי והיסודי, דוא"ל daliahl@education.gov.il,
וכן אל מר תומר בוזמן, מפמ"ר עברית בחינוך העל-יסודי,
דוא"ל tomerbu@education.gov.il,


עדכוני rss

 

חוזר מנכ''ל תשעז/5, ד' בטבת התשע"ז, 02 בינואר 2017

 
   תאריך עדכון אחרון:  06/01/2017